אני משתף משמע אני קיים / קרע במיניסחוס


טוב הלכתי שלשום פעם ראשונה העונה למשחק
הבאנר עדיין כאן אפשר לנשום לרווחה
פתחו בר חדש למעלה בציפורים
זה העיצוב החדש של הפארקט והמחיר שמופיע בפרסומות הוא 13$ לכרטיס ברכישת 'חבילת כיף משפחתית'
אוספי החתימות ממשיכים להגיע
היתה שם אחת שכשאמרתי לה שהיא ג'יירו אנושי אמרה שהיא לא אוכל, כנראה מתוך מודעות לסבלם של היוונים
יש אמנות ביציע
שקשה להסיר ממנה את העינים
התזמורות השונות ממשיכות לנגן
ויש בוגרי ויצ'יטה סטייט שבאו לתמוך בשאמט
הדגל ממשיך להתנפנף
והמפזזות ממשיכות לפזז
כפי שניתן לראות בחזית התמונה הרבה אוהדים שמחים מגיעים הרבה לפני הזמן לתמוך בקבוצה שהם אוהבים שתמיד אפשר לסמוך עליה שתעשה את הטוב ביותר שאפשר בכל רגע נתון בשביל להצעיד את המועדון קדימה
נכון, בראיה לאחור העזיבה של לברון היתה יותר ממכה קלה בכנף אבל עדיין יש לנו את קווין לאב ואת טריסטן ואת דלי שאותם תמיד נוקיר ויש לנו עתיד זוהר לפנינו
יש לנו שלושה גארדים צעירים שיום אחד יהיו אימת הליגה והיום עוברים חניכה אצל חברי הקבוצה הותיקים והנה גם דראמונד מגיע ואנחנו הולכים מכאן לעוף ולא להסתכל אחורה
אז באמת הרבה אוהדים מרגישים ככה אבל גם הרבה אוהדים מרגישים הרבה דברים אחרים
הרבה אוהדים אחרים מרגישים בלבול, הם לא מבינים איך הם הגיעו למצב הזה, הם בדיסאוריינטציה, הם עדיין לא מבינים איפה לברון, הם מסתכלים לכל פינה ומקווים שהוא יצוץ ממנה. הם מקווים להתעורר מהחלום המוזר הזה אבל לאט לאט מחלחלת אצלם ההבנה שדווקא החלום הוא שהסתיים ומה שתופח להם על הפרצוף זאת המציאות
הרבה אוהדים אחרים מרגישים שההיקשרות לטריסטן, לאב ודלי היא כבר לא בריאה, שהקשר מיצה את עצמו ולפעמים שאוהבים מישהו אז צריך להטריד אותו
יש שחושבים שהקו האחורי הוא טעון שיפור ושעתידו בעברו, חלקם אף גורסים שצירוף דראמונד הוא בגדר כוסות רוח למת שכן שום כוכב נוסף שכוחו במותניו לא רואה את עתידו בשורות הפרשים, בטח לא עם החוזה החונק והמופרך של לאב.
יש המחזקים מחרים אחריהם והם אינם מודאגים מהרכב הקבוצה כמו שהם מודאגים מהעדר השיטה והדרך. כי זה נראה רע, אוי בוי, זה נראה רע וזה כואב בעינים ביג טיים.
על פי אוהדי ספורט רבים זה נראה כמו חבורה של שחקנים ולא דומה בכלל לקבוצה. פה ושם צמד או יחיד מצליח לבצע מהלך חיובי או אפילו מרהיב ולהוציא קצת וודקה מהברך אבל באותו זמן מפסידים רבע אחרי רבע אחרי רבע בלי שום הבנה של מה צריך לבצע בשלב שהכדור אצל הקבוצה השנייה או בכל שלב אחר של המשחק. כבר שנתיים שאנחנו מפסידים מלא. ומה שהכי מעצבן חוגי אוהדים מסוימים זה שההוויה היא לא של מלחמה, היא לא של התכנסות לתוך עצמנו, הפקת לקחים ויציאה מחודשת לדרך חזקים יותר. היא לא של גדילה, של למידה ושל התפתחות. היא של אדישות ושל השלמה עם המצב. הווייב לא משדר שידור יציב, נעול, ממוקד וברור, הוא מפוזר, קצת אקראי, לא מדוייק וזה כנראה מה יש.
והדבר הזה, בעיקר בקרב חוגי מעריצים סקפטיים עם אופי חרא, מבעס ברמות.

חלקכם ודאי חושבים, רגע קרע, מה אתה מבלבל ת'מוח? לאן נעלמת בן אדם לא שמענו ממך ציוץ כבר כמה חודשים.

אז מה שקרה זה שלאחרונה נכנסנו לבית שהבחוץ שלו זה סרט טבע והבפנים שלו זה סרט אסונות וכתוצאה מכך ניתקתי מגע לכמה חודשים. את הזמן הזה הקדשתי לשיפוצים, תיקונים, שפשופים, גיזומים, צביעה, חיווט ועוד. התמסרתי כולי לסיפור הזה והתחלתי כבר לשכוח מי אני מה אני. נעלמתי לחברים רבים ולצערי גם מהאתר.

אחרי תקופה מסוימת הבית הגיע למצב שהיא התרצתה אבל אז גיליתי שאני מרגיש כל כך בבית ואין ברצוני לעזבו אפילו לא לכמה שעות ואפילו לא בשביל לצפות בג'די אוזמן מבצע עוד אחד מהמהלכים המפורסמים שלו. נהייתי סוג של ירושלמי שלא יורד מההר. סוג של תל אביבי שעולה על איילון ומרגיש שהוא במעבר גבול למדינה אחרת. התכנסתי לתוך עצמי. נכנסתי למגננה. השתבללתי.

לאחרונה, בעזרת ידיד הבנתי שאני סובל מתסמינים של קדחת הבקתה (CABIN FEVER), תבינו, הנוף מהמרפסת נדיר, בחוץ שלג, בפנים החימום עובד טוב ובעקביות. לו רק מערכת החימום שלי הייתה יכולה לעלות בחמישייה של הקאבס…

אבל משהו היה חסר. נוח לי, חם לי, טעים לי, נעים לי, התחלתי אפילו להתרגל לבדידות אבל כנראה שלא לגמרי כי מחשבות זה באמת כיף גדול אבל אפילו דקארט לא שמר את שלו לעצמו. הוא התבלבל וקבע קביעה נכונה אבל לא מדויקת כי עובדה שהוא לרגע לא חשב לשמור אותה לעצמו וישר רץ לפרסם אותה ברשתות. וכנראה שלכן אני כאן עכשיו, ולא בגלל דראמונד. תכל"ס, באתי לשתף. ואם אפשר ללמוד משהו מהעשור האחרון הוא שהצורך הזה הוא אחד הבסיסיים. אז אם כך, מעכשיו אימרו 'אני משתף משמע אני קיים'.

ברשותכם עכשיו נחזור להתחלה.

הקאבס אירחו את הקליפרס לניסוי כלים עם הרכש החדש / קרע במיניסחוס

שלשום שתי הקבוצות התייצבו כל אחת במטרה לבחון את הרכש החדש ואת מידת התאמתו אליה, הקאבס עם דראמונד והקליפרס עם מוריס. אה, הקליפרס גם באו במטרה לנצח והם עשו את זה כמעט בלי להזיע.

דראמונד, שהביע את מורת רוחו מכך שהוטרד על ידי עיר המנועים, מתקבל על ידי הקהל בקבלת פנים חמה מאוד ומתחילת המשחק חברי קבוצתו, ובעיקר לאב ואוזמן, מאכילים אותו בכדור. לאורך כל שלושת הרבעים, שבהם שיחקו שחקני הרכב, דראמונד ישחק עם לאב ואותם יחליפו ביחד טריסטן ונאנס.

4 דק' לתחילת המשחק ג'די מוסר לאנדרה להאלי מרשים והקהל בעננים, שכחו שבמהלך לפני ג'ורג' ניער את אנדרה מעליו לסל ועבירה.

במהלך פסק הזמן הראשון עושים כבוד לטיירון לו עם סרט קצר וסטנדינג אוביישן.

עד סוף הרבע הראשון דווקא הרכש החדש של האורחים (מוריס) ו-PG יעשו הרבה נזק ובשקט וההתקפה של קליבלנד תדגים מה זה ברדק.

הרבע הראשון מסתיים 36-21 לאורחת והם גם ניצחו את כל הרבעים האחרים.

בחלק הראשון של הרבע השני כל סל של קליבלנד בא אחרי מלחמה והוצאת כמות מסיבית של אנרגיה בעוד הראל לבדו מחסל את הפרשים בכל צורה אפשרית. בחלק השני אנדרה ולאב חוזרים ומצליחים לעצור במעט את השיטפון, לאב עם ריצה פרטית של 5-0 ואנדרה עם שלשה שהוא תופר בנונשאלנט. זה כבר לא משנה כי המחצית נגמרת 73-50 לאורחת (ג'ורג' 19 נק' 7/9 מהשדה) ואף נשמה אומללה באולם לא מאמינה שיש סיכוי או שאי פעם היה.

ואכן, שתי דקות לתוך המחצית השניה וההפרש צומח ל-28. לו המתוק קולע וסוחט עבירה מג'די ומוריס עם פלגרנט 1 על אנדרה שמחטיא את שתיהן מהקו. עד סוף הרבע אנדרה יתפור עוד שלשה (אסיסט של סקסטון) אבל די.

תוצאת הסיום – 133-92 לאורחים

דראמונד – 19 נק' (7/17 מהשדה, 2/3 מהשלוש, 3/7 מהקו), 14 כ"ח, 3 אס', 2 חט' ו-4 איבודים ב-29 דק'.

מוריס האב – 10 נק' (5/12 מהשדה 0/4 מהשלוש), 4 כ"ח, 2 אס', 3 חט' ואיבוד ב-22 דק'.

אקנח בעוד כמה תמונות שצילמתי מהמרפסת כדי להמחיש יותר טוב את המצב.

זה דראמונד והוא חמוד אבל לא רצוי בכל מקום
הוא אחלה בשביל להילחם בציפורים על מזון
אבל יש ציפורים אחרות, גדולות יותר ומפחידות יותר – עופות
עופות שאיתם לא כדאי לו להתמודד
עופות שאיתם הוא לא בנוי להתמודד
עופות שאוכלים אותו בלי מלח

קורא יקר שהגיע עד הלום (אמא), אני מקווה שחם לך ושאוכל לשתף אותך שוב בקרוב.

רק טוב,

קרע אאוט.

לפוסט הזה יש 22 תגובות

    1. אלעד דהן

      12 פבר 2020 16:42:06

      תודה שמעון. באמת כיף לראות את ראס, מרגיש שהוא מסיים יותר טוב מבעבר, אולי הגוף טיפה האט והמוח מצליח לראשונה להדביק אותו. אני לא מבין איך עדיין אין לו פלוטר. גם נחמד שיש סביבו שחקנים שיודעים להשחיל ברגע שהם מקבלים מסירה טובה.
      אני כאן כל הזמן רק שקט.

  2. גיא רוזן

    12 פבר 2020 07:49:16

    ממקומי הצר כעולם נמלה, המשפט "אני משתף לכן אני קיים", עדיין לא תופס. אבל מה שכן, הוא ללא ספק הפך את הפוסט שלך למוצלח במיוחד. אז כן, תמשיך לשתף.
    או במילים אחרות –

    מבריק!
    אחד הטובים שלך, אלעד.
    .

  10. מנחם לס

    12 פבר 2020 17:21:23

    האמת היא שחשבתי שאיבדנו אותך. זה היה לפני שנה כשניפגשנו באול סטאר של שרלוט, מאורע חשוב בתולדות האתר כי הוא היה הסיבה הרשמית שנתנו לי אז 7-8 מכתבי האתר הבכירים שהחליטו לעזוב ולהתחיל אתר משלהם. מה שהיה היה. אנחנו יותר מסתם התגברנו על הנזק ובצורה כזאת שהם ממש נישכחו מזכרוני. הצרה היא שגם אתה נעלמת, וחשבתי שאיבדנו אותך. החלטתי לא לשאול ולא לחקור – – נעלם? נעלם. לכל אחד ישנן את ההחלטיות שלו. לפתע הופעת, ולמעשה אם אתה הולך לעוד משחק העונה – מלאת את המינימום הדרוש להישאר חבר צוות שלנו.
    הסיפור הוא שיש לך את זה, ואני בטוח שרוב הגולשים היה שמח לשמוע ממך יותר. אני מאד חיבבתי אותך כשניפגשנו בחווה של קני, בנה של גייל, אבל הזמן עושה את שלו ושכחתי. הפוסט הזה העלה את כל הזכרונות (החיוביים) לחיים.

כתיבת תגובה

תגיות: , , , , , ,
סגירת תפריט