מעורב הופס ליום שני: בובי נייט חוזר הביתה לראשונה ב-20 שנה / מנחם לס

(בובי נייט, מאמנה לשעבר של אוניברסיטת אינדיאנה, עם השחקן איתו היו לו יחסי 'אהבה-שנאה' משך השנים ששיחק עבורו כ'הוזייר' – אייזיה תומאס)

1.בובי נייט צעד בצעד איטי בגין מחלת דימנשיה, נעזר ע"י שניים משחקני העבר שלו, להגיע אחרי 20 שנה לאולם שם חיכה קהל בן 15,000!

הצעדה הזאת מאולם האימונים לאולם ASSEMBLY HALL – אולי 50 מטרים – שם אימן את אוניברסיטת אינדיאנה שהיוותה את מרכז חייו, סיימה מסע של 20 שנה. הוא סוף-סוף חזר הביתה. בובי נייט לא שם רגלו עד שלשום – משך 20 שנה – באולם בו הוא בילה 30 שנה מחייו עד שפוטר ממשרתו כמאמן הכדורסל של אוניברסיטת אינדיאנה אחרי קריירה נפלאה, שנסתיימה בצורה קודרת ומצערת.

כשמאמן ה'הוזייר' סוף-סוף נראה בכניסה לאולם, הקהל WENT WILD. אחד המאמנים המפורסמים והמזוהים בעולם- ולדעת רבים וטובים, ואני אחד מהם – גם הטובים מכולם (אבל כמובן שלכל אוהד כדורסל ישנה הגדרה שונה מה הוא 'טוב'!), ויש לו את הרזומה להצדיק את דברי, נראה מעט מבולבל מהצרחות והשאגות. הוא חולה דימנשיה שרק לפני דקות מעטות אצר כוח ואנרגיה מנטלית בלתי ניתנת להסבר לדבר עם הקבוצה לפני משחקה נגד אוניברסיטת 'פורדו', שיחה בה מוחו (ורצונו) הצליחו להתגבר על פגעי הדימנשיה בסיבי מוח רבים, והוא הצליח לשוחח ולעודד אותם כאדם בהיר לחלוטין.

שחקני עבר שרק לפני שעה בילו איתו והיו עדים לחבלות המחלה במוחו, לא האמינו למשמע אוזנם.

בכניסה לאולם – ולרעש וצעקות הקהל העצום – מבע פניו היה בוהה משהו, אבל היה ברור שהוא יודע גם יודע את גודל הרגע וגודל המאורע. כשהקהל החל צורח במקהלה "DE-FENSE! DE-FENSE' הוא הרים זרועו ובקול מהסס אפילוהצטרף לקריאה שהיתה 'קריאת השם' שלו משך כל שנותיו כמאמן המפואר, האדיר, ובאותו זמן המקוטר והבלתי מובן מכולם.

רנדי וויטמן, שחקנו לשעבר (ואח"כ שחקן NBA כמו עשרות משחקניו ובראשם אייזיה תומאס) אמר אח"כ ש"היה זה אחד מרגעי המרגשים והחשובים בכל הקריירה שלי ככדורסלן. סליחה, אחד מרגעי המרגשים כדורסל ולא כדורסל". וויטמן היה אחיד האחראים ל-REUNION הזה, שהיה ברור שהוא חייב לקרות או שזה יהיה מאוחר בגלל מחלת האולצהיימר של בובי. "אמרתי לו שהוא חייב לבוא כי זה ביתו וזה הבית שהוא בנה, ואמרתי לו שחובה עליו לסגור מעגל".

הוא הבין את דבריו של וויטמן. הוא רק אמר שהוא "לא יכול לבוא עם הסוודר האדום". הסוודר שהיה עליו בשלוש אליפויות NCAA ומדליית זהב אולימפית ב-1984, האולימפיאדה אליה הוא לא בחר את צ'ארלס בארקלי ' כי הוא נמוך מדי לשחק פאור-פורוורד נגד הענקים האירופאים', ואז, כמה שנים אח"כ להודות "השגיאה מספר אחת שלי בכל קריירת הכדורסל שלי".

הסוודר האדום היה אות הקרב שלו. הסוודר האדום היה אחד הדברים הידועים ביותר בעולם הכדורסל.

השחקן השני שעזר לו בהליכתו היה קווין בקנר, שהפך לאחד האנליסטים הטובים ביותר – אם לא מספר אחד כשהוא עובר את דיק וויטלי – שכל הזמן לחש דברים באוזנו של בן ה-79 שהבין וידע היכן הוא נמצא אבל לא היה בטוח כיצד להגיב. "לחשתי לו שהכי טוב זה לקמץ אגרופו ולהרים זרועו כמנצח, וכמאמן הגדול בהסטוריה של ההוזיירס, אם לא בכלל".

ובובי נייט הרים ידו עם אגרוף מכווץ כשהוא מודיע כאילו בכך "חזרתי הביתה. הכל בסדר. הכל מאחורי". ואז הוא אפילו מצטרף לזעקות הקהל "ה-גנה! ה-גנה!". כי זה עליכם לדעת: בובי נייט היה פריק של הגנה. הוא תמיד טען שללא הגנה אין אליפות. והוא זכה ל-11 אליפויות כאלה ב-ביג 10, חמש הופעות בפיינל פור, 3 אליפויות NCAA, ומדליית זהב אולימפית. ס"ה 902–371 (כולל הקריירה בטכסס טק).

אבל עם כל טרופו של בובי נייט לגבי הגנה ("עד שלא אנצח כשליריבה יש 0 נקודות, לא עשיתי את שלי", הוא פעם אמר), הוא היה גם יוצר ה-MOTION OFFENSE. אולי היו אחרים לפניו אבל אצל בובי נייט אסור היה להחזיק כדור יותר משנייה כשהוא דרש הנעת כדור מתמדת עם חילוף מקומות. "ב'הוזייר' – הכינוי של אינדיאנה יוניברסיטי, שבימיו של בובי נייט היתה ה'דוק' וה'קנזס' של השנים האחרונות, "או שעשית מה שקוץ' אמר לך או שהפכת לשיקוץ", כפי שאייזיה תומאס אמר לפני כמה שנים.

הבעייה של בובי נייט היתה שהוא היה CRAZY כמאמן ורצונו לנצח ולהגן על כבוד ה-HOOSIERS. פעם ופעמיים חנק שחקן בחדר ההלבשה במחצית משחק. פעם זרק כסא על הפארקט כמחאה על ציפצוף שופט שלא נראה לו במשחק בפורטו-ריקו בין פורטו ריקו לארה"ב.

הוא היה דיקטטור של כדורסל. חי ומת כדורסל 24/7. הבנאדם לא הבין ששחקניו מתעניינים גם בסטודנטיות, בפוליטיקה, ובמה שהולך בעולם מחוץ להופס.

האוניברסיטה פיטרה את בובי נייט לפני פתיחת עונת 2000-21 כשב-10 לספטמבר הוא הואשם ב"חניקת" שחקן באימון שלא שעה בדיוק מחלט להוראותיו. זה קרה אחרי שהוא קיבל אזהרה שלא משתמעת לשתי פנים מהאתלטיק דירקטור עם ZERO TOLERANCE . אחרי 'החניקה' של שחקנו ניל ריד. בובי אירגן מסיבת עתונאים, הסביר את נקודת מבטו כשהוא לא מחמיא במיוחד לממונים עליו. יומיים אח"כ הוא פוטר. זו היתה הפעם האחרונה שהוא נראה באולם עד אמש, במשחק של שבת בערב (הפסד 74-62 ל'בוילמייקרס' של אונ' פורדו, הסטייט יוניברסיטי השני הגדול של המדינה.

נייט סרב מאז לכל הזמנה לחזור לאוניברסיטה, כולל משחקי אליפות ביג 10, וכולל ה-INDUCTION שלו להיכל התהילה של האוניברסיטה, ואח"כ להיכל התהילה של מדינת אינדיאנה. נייט היה עקשן כפרד כל ימי חייו. כנראה שרק מחלת הדימנשיה ריככה אותו במקצת.

אחרי אינדיאנה הוא אימן את טכסס טק עד 2008, כשפרש והפך אנליסט כדורסל מצויין ומיוחד במינו ב-ESPN עד לפני 4 שנים. כנראה שמחלתו החלה להשפיע ו-ESPN החליטה שהגיע הזמן, מבלי שהדימנשיה הוכרה כמחלתו.

אחד השידורים העצובים והבלתי הוגנים ביותר היה זה של דן פטריק שהרייטינג שלו היה בנפילה ידועה שהזמין את בובי נייט לראיון בו בובי לא הסתכל על המצלמה אפילו פעם אחת, והיה ברור שמשהו אצלו לא בסדר.

בפברואר 27, 2019, דן פישר שהיה שדרן הרדיו של IU היה הראשון לספר שבובי נייט חולה. הוא לא הסביר או הגדיר את המחלה. כמה חודשים הוא הופיע בטיווי של אידיאנה ולמאזינים היה ברור שבובי נייט סובל מדימנשיה כשהוא חוזר על עצמו כמה פעמים, ומתבלבל בעובדות.

אבל ראה זה פלא: כשמאמן אינדיאנה ארצ'י מילר שאל את בובי נייט בשבת אם ברצונו לומר משהו לקבוצה לפני המשחק, הוא הגיב, "SURE". לפני כן מילר הזהיר את קבוצתו שבובי סובל מדימנשיה ועלול להתבלבל בעובדות, ואולי אפילו במציאות ובקיים כי בדימנשיה, הדמיון וההזיות מתערבבות עם האמת.

מייקל מרוט מה-AP שהיה שם כשבובי נייט דיבר אל הקבוצה כותב: "לפתע מבע פניו של קוץ' הפך ממבולבל למקצועי בתכלית. מהשנייה הראשונה משהו קרה לו והוא הפך למיומן בהחלט, מומחה מיומן, בקי בעניינים, ונתן עשר דקות מדהימות של מאמן בשיחת מוטיבציה עם שחקניו. כאילו שהשנה היא 1970 או 1980, ולא 2020. שחקניו לשעבר שהיו לידו היו בשוק מחלט, לא מאמינים למשמע אוזניהם".

מחיאות כפיים של השחקנים. תמהון מחלט בפני בקנר, אייזיה תומאס ושאר מלוויו.

ב-50 המטרים של ההליכה לאולם בובי נייט הפך שוב לבן ה-79 חולה הדימנשיה. אבל ברור היה למלוויו שהוא יודע ומבין מה שקורה. וכשהרים את זרועו וניסה לצעוק "DE-FENSE, DE-FENSE, היה ברור שלפחות לשעתיים או שלוש בשבת בערב בובי נייט עשה מאמץ כביר – וכלל לא מובן – להיות כמה שניתן צלול וברור.

**********

לי תמיד היו רגשות מעורבים בקשר לבובי. אני עצמי אימנתי בשנים מקבילות לכמה משנותיו כמאמן (כמובן כדורגל וכמובן ברמה נמוכה בהרבה, אבל מאמן זה מאמן ולכל מאמן מה שהוא עושה זה רמת המונדיאל) – סוף שנות ה-60 וכמעט כל שנות ה-70, ועקבתי באדיקות אחרי מעשיו ודבריו. אהבתי את חידודי לשונו ופקחותו. בגוגל תמצאו עשרות אימרות וחידודי לשונו. אני זוכר שפעם, לפני המשחק הראשון של אינדיאנה בטורניר ה-NCAA, אחד משחקניו אמר לו באחד האימונים לפני המשחק הראשון נגד אונ' לואיוויל, ש-"זה לא צודק שהיריב שלנו כבר במשחק הראשון היא לואיוויל המצויינת". בובי מסתכל עליו ואומר לו, "בני, אם היה צדק בעולם אלוהים היה נותן לנו האנשים לחרבן מדי פעם על יונים".

כאלה, ורבים כאלה!

***********

הראיון הטלוויזיוני שאסור היה שיתקיים. בובי ל- כבר סובל מדימנשיה – א הסתכל על המצלמה אפילו פעם אחת.!

בגלל דברים כאלה – וגרועים יותר – הוא פוטר

ואתמול הוא חזר. צולע וזקוק לעזרה. עיניו דומעות ואיש לא יודע מה הוא מרגיש או חושב, אבל מבע עיניו והחיוך שניסה לחייך היו הסבר טוב מספיק לדעת שבובי נייט יודע בדיוק היכן הוא, וכמה חשובה היא חזרתו לאולם, אולי בפעם האחרונה:

ואחד הדברים שאמר נייט היה ENDORSEMENT של דונלד טראמפ – טראמפ תמיד החשיב את בובי נייט כאחד מבני השבט הקרובים – וטראמפ מיד הגיב:

2. ג'ואל אמביד לקהל בפילדלפיה (וכל העולם): "SHUT THE FUCK UP!"

Joel Embiid 76ers

הכותרות באתרי ה-NBA השונים מלפני שעתיים (אמש):

Joel Embiid is back to embracing his heel role again.

ג'ואל אמביד שומע הכל. נישבר לו מכל הביקורת עליו. מיד אחרי שקבר שלשה ממש לפני סיום המשחק שנתנה לסיקסרס יתרון  ונצחון על הבולס 111-118. הוא שם את אצבעו על פיו, סימן לקהל לסתום את הפה, ואז ראו את שפתיו אומרות, "SHUT THE FUCK UP".

לא מאמינים שזה הפך עתה ל-"אמביד נגד העולם"??? אז תנו מבט:

הוא נשאל לפשר הדברים אחרי המשחק, כמו שאומרים החברים שלי מרמת השופט:

Talking to myself…I’m just mad at myself, frustrated, gotta keep trying to get better every single play,” Embiid said of his gestures, via Philly Voice’s Kyle Neubeck.

“I don’t care how it looks, I’m just playing basketball, getting back to myself, being a good a–hole,” Embiid said.

במילים אחרות, 'אני מדבר אל עצמי, ואם אני נראה לכם ASSHOLE זה בסדר איתי כי זה מה שאני!'

ואתם יודעים מה? הבוסים בפילדלפיה הגיעו למסקנה שאמביד הוא הטוב ביותר כשהוא ASSHOLE.

אז שיהיה ASSHOLE.

(כמו צ'ארלס בארקלי בזמנו בסיקסרס, לפני המון, המון שנים)

3. דרן קוליסון: "תודה, אבל טוב לי היכן שאני!"

גם הלייקרס וגם הקליפרס היו מוכנות למכור את נשמתם עבור הפוינט גארד ששתיהן האמינו להאמין שהוא-הוא החלק החסר במשבצת שלהן לאליפות.

הוא הודיע על יציאתו לפנסיה בהפתעה די גדולה בקיץ שעבר (https://larrybrownsports.com/basketball/darren-collison-announces-retirement-from-nba/502214)

אבל מה הקשר בין זה לאליפות? הוא היה פוינט גארד טוב, ולעתים טוב מאד, אבל מסוג הפוינט גארדים העושה הכל טוב אבל מאומה לא מצויין, מלבד, כמובן, הדבר שהפך לחשוב ביותר היום ב-NBA – כמובן הקליעה משלוש. הלייקרס, הקליפרס (ולאחרונה גם הספארס) חלמו חלומות רטובים כשניזכרו בעונת 2017-18 באינדיאנה עם 468. מהטריי.

תגידו 'מזל'?

אז העבירו שנה בקלנדר ותגיעו לעונה שעברה, 2018-19. מה תגלו? תגלו 407. מה-3!

הפוינט גארד הנמוך הזה סיים קריירה של 10 שנים ב-NBA עם ממוצע מה-3 של 394. !!!

היום אין דברים כאלה.

הוא בתחילה היה 50-50 על חזרה אבל בסוף אמר לאדריאן ווג'נרוסקי (https://larrybrownsports.com/basketball/matt-barnes-darren-collison-50-50-nba-return/537114) ש"לבו לא נמצא" בחזרה ל-NBA. הוא נמצא במקום אחר וחזרה לליגה 'לא נראית לו צעד נכון או נבון'. בקיצור, "IT DOSN"T FEEL RIGHT"

אני שמעתי שהוא הפך לפריק דתי – "עדי יהוה" – ומשחק ב-NBA הוא – בואו נאמר – לא דבר שהכת שלו מעדיפה.

4. הווריורס מאמינה שקליי תומפסון יחזור עוד העונה!

החלמתו של קליי תומפסון מקריעת רצועת ה-ACL שלו מתקדמת 'טוב ומהר מהמצופה'

אבל הקבוצה אינה גורם כלשהוא בפליאוף!

-אז מה? מה הקשר?

זה מה שהמנכ"ל בוב מאיירס נשאל וזה מה שהוא ענה לליסה סולטרס מ-ABC:

We’re going to have an update probably around All-Star break. But like Steph, if they’re healthy and they’re cleared, they’ll play. But if they’re not, obviously we’re not going to play them.”

5. סטף קרי רוצה לחזור 'בשבוע הראשון' של מרץ; הווה אומר עוד 3 שבועות?

זה מה שסטף קרי אמר ל-ESPN מיד אחרי נצחון הלייקרס על הווריורס

“It’s a work in progress. It’s getting better every day. I know it’s a long process from the time it happened and all the surgeries. But hoping to get back on the floor sooner than later,” Curry told Espn.

הוא נשאל מה בדיוק עליו לשפר:

“I don’t have as much strength. I can get shots up, I can kind of do my basketball and my skill work. Just got to get the strength right so I can deal with contact.”

-מתי אתה חושב לחזור?

"בשבוע הראשון של מרץ" (https://larrybrownsports.com/basketball/stephen-curry-march-1-return-hand-injury/533944)

“That’s the plan. It’s been the plan since surgery and the injury as severe as it was. I’m not rushing, but I’m setting a goal that hopefully I can meet first week of March to be back on the floor with my teammates and hopefully end the season on a strong note.”

6. דוראנט: "עזבתי את הת'אנדר כי שיחקתי עם 'סופר אתלטים' במקום 'שחקני כדורסל!'"

עוד אחד שהייתי מעדיף שיסתום את פיו ויעבור הלאה מאשר להזכיר נשכחות ושוב לבחוש במרק שכבר התקרר, וטעמו קהה והתעמעם (אם זוהי מילה עברית אפשרית).

הוא היה אורח בתכנית 'אול דה סמוק' (" (https://youtu.be/PRaVJK0h6a0)

הוא אמר שברצונו היה לשחק "בקבוצה יותר מוכשרת" עם שחקנים שמוסרים את הכדור ומסוגלים לקלוע מרחוק טוב יותר":

Durant said he left to go play with a more talented team with guys who passed the ball more and had better shooters.

עוד:

In OKC I played with a lot of athletes, I didn’t play with a lot of skilled guys, not like shooters, ball handlers. So after a while, my game started to grow, I was like ‘I need a change’. This was before the season even started. I was like I’m going to play out my season as hard as I can. I’m not telling anyone I want to leave, I’m not packing in — I’m trying to win as much as we can. That was my thinking going into the year.

“I was tired of playing in that system. I was tired of having to be the only guy that can make threes, make jumpshots — consistently make them.”

חוצפה, וחוסר כבוד לשחקנים כראסל ווסטברוק ואחרים שנתמנו את נשמתם, והיו קרובים מאד-מאד לאליפות.

כן, הוא רצה עזרה. עזרה של אלופים כסטפן קרי, קליי ת'ומפסון, דריימונד גרין, אנדרה איגודלה, שון ליבינגסטון, דייויד ווסט, ג'בל מגי, קניון לוני, ורג'או, והאחרים. שניצחו גם בלעדו, אם מותר לי להוסיף.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 74 תגובות

  1. נפלא בוס
    תענוג לקרוא אותך על הבוקר
    כמו וויסקי סינגל מאלט מעושן טוב.
    נייט אגדה וטוב שבסוף דרכו קיבל את הסטנדינג שמגיע לו.

            1. בין היתר אבל גם שם יש כאלה שהעישון יותר חזק ויש כאלה שפחות.

            1. אבל את כוונת המשורר הבנת?

  2. בובי נייט זה משיגנע. הוא מהדור שהיה יכול לבוא לאימון להגיד לשחקן שירים את היד עם כדורסל ולהשאיר אותו ככה עם היד למעלה שעתיים.
    ואם צריך עוד הוכחה שהוא שפוק בראש. אז המישיגנע הכתום שלח טוויטר. הוא בחור טוב כי הוא אוהב אותי.

    1. אחח נשמע כמו אישיות ראויה. כזו שכדאי ללמוד ממנה על חינוך הגברת מוטביציה והפקת המירב מהכלים שיש ברשותך

  3. דוראנט הזה כזה פח חחחח
    רציתי קבוצה "כשרונית יותר" "שחקנים שיודעים לקלוע מהחצי"-שמעתם את הדביל הזה? לא רצית לקנות אליפויות במקרה? לא היית לחוץ לא לסיים כלוזר הגדול שאתה באמת? לא מסרו לך את הכדור? ואתה למי מסרת??
    ואם אתה מעוניין בקלעים ובמוסרים אז למה עזבת והצטרפת לקיירי ארווינג? כזה טמבל
    בנטס נזכה לחזות איזה לוזר הוא ויהיו הרבה שנים להנות מזה.
    אבל לפחות זה טוב שהוא אמר את האמת שהוא עזב בגלל ראס.
    בדיחה

  4. מרגש הסיפור על בובי נייט
    באמת
    ודוראנט מציג את לברון באחר חיובי יותר. איזה אהבל. יפה שתיקה לחכמים תפור עליו
    🙂

  5. תודה מנחם
    ראיתי את הפרק על דוראנט ביוטיוב.
    זה משודר ברשת שואו טיים שהמראיינים הם מאט בארנס וסטיבן ג’קסון.כל פרק מרואיין אחר.גם קובי היה כמה שבועות לפני מותו.זה שעה ומשהו כל פרק.אמרתי אני אראה כמה דקות עם דוראנט בסוף ראיתי הכל.הוא גם אמר שם שהוא ממשיך להשתמש burner accounts.

  6. דוראנט ראה שהקבוצה הפכה להיות הקבוצה של ראסל ווסטברוק.
    ראסל קיבל יותר קולות ל-MVP מאשר דוראנט ב-2016 ונבחר לחמשיית עונה ראשונה, לעומת בחירה לחמשייה שנייה של דוראנט.
    כמובן שבגולדן סטייט היה ברור מהרגע הראשון שזו הקבוצה של דוראנט

    1. אמר את האמת, כנראה ישב לו הרבה זמן. זה דווקא טוב. חשוב לדעת מה הסיבה האמיתית לנו האוהדים במקום להניח הנחות. עכשיו זה ברור שהוא עזב בגלל ראס ושלח לו עקיצות ברבים :), היו לנו שחקנים אתלטים. מי היה אתלטי? אדמס? פרקינס? גראנט? סאלושה? ניק קוליסון אולי? ברור למי הוא התכוןן. אני אהבתי שזה יצא

    2. במבה צהובה או לא, לדעתי הוא יותר במקום של 'תקפצו לי יש לי מספיק כסף ואני יכול להגיד את מה שאני רוצה ושישרף העולם'.

      1. כשיש כל כך הרבה כסף לא חייבים להיות חכם גדול. רק צריך יועץ השקעות ישר וטוב ורואה חשבון ישר יוקר…

  7. תודה דוק.
    חיבבתי בעבר ולא עוד בעיקר בגלל אמירות והתנהגויות שנויות במחלוקת: דורנט קיירי לברון. מקווה שלא יתהפכו עלי בהמשך: יאניס יוקיץ יאנג וסטף

  8. מצד אחד בתור אוהדים טוב שמישהו כמו דוראנט אומר מה שהוא באמת מרגיש, בניגוד ללברון למשל.
    .
    מצד שני הוא סתם מזיק לעצמו, אם להתנסח בעדינות. גם ראס מעולם לא יצא עליו בפומבי אז זה לא ממש לעניין.

    1. כן, אבל ראס לא הבנאדם שיצא עלייך בפומבי. בשביל זה צריך לדבר עם התקשורת.
      לא. ראסל הוא זה שיבטל בווטסאפ את האפשרות של וי כחול ואז יכתוב לך הודעה ארוכה, כמעט חיבור שלם, יחתום אותה עם k ואז יסיים בסימן האולטימטיבי לפאסיב-אגרסיב – נקודה בסוף משפט.

  9. וויגינס הגיע לגולדן סטייט וכבר מפנים את המנטרה הלייקובית:
    "We lost a lot in Minnesota. So coming here, being part of a winning culture, it's different. Losing's never fun. Being here, you can tell by everyone's attitude, approach, everything that's everywhere, they're winners. That's something I've wanted to be."
    ואני מדמיין את וויגינס נכנס לאולם החצי מלא של גולדן סטייט, רואה את ג'ורדן פול מחטיא שלשה פנויה, את פסקל עומד מאחורי גרין ומנסה לחקות אותו כשהוא צועק על כולם, את קיי באומן יושב בפינה, מתנדנד ודופק את הראש בקיר, מחכה שהכל ייגמר כבר, ואנדרו אומר לעצמו "אז ככה נראה מועדון מנצח".

  10. אני מודה שלא הבנתי את הסיפור עם בובי נייט עד הסוף. הוא היה אלים מאוד, ורבאלית ופיזית, כלפי שחקנים במשך כל 30 שנותיו כמאמן הכל יכול של הקבוצה, עד שפיטרו אותו אחרי שחנק שחקן, שם ידיו על צוואר שחקנו ולחץ כדי למנוע אוויר מלהיכנס, והוא זה שכועס וממורמר על הפיטורים?

      1. הדור הישן. בחור עלהכפאק כזה… שמחבא סיגריות על הטוסיק של הפקידה.
        הנוער של היום החנונים לא יכולים להבין גבר אמיתי כזה.

            1. לנו זה חברה יהודים חטייארים כמוך שמחזיקים כמה מיליונים בבנק כן.
              את השוכרים שלי באריזונה הוא הרס.

            2. אני לא מדבר על הפוליטיקה שלו, טראמפ גם טוב לי מבחינה פיננסית (למרות שאני חי בקליפורניה ששווה יותר מכל מדינות ארה"ב ביחד אז זה לא ממש משנה מי הנשיא)
              אני מדבר על הבן אדם עצמו.
              פושט רגל מסריח שלא עומד בהתחייבויות שלו

  11. מצד אחד באמת פוליטית זה לא חכם מה שדוראנט אמר. מצד שני, תכל'ס, הוא צודק כ"כ. וזה בטח לא ראס הבעיה – הנהלת OKC, שהיה לה כשרון אחד בדור, כמו דוראנט, וכשרון מסוג אחר (ויש לו בהחלט) כמו ווסטברוק, ואת הארדן! לא השכילה להחזיק את השלישיה הזאת. ולא השכילה לייצר מזה אליפות, לאחר שהם הגיעו בגיל צעיר להפליא (דוראנט היה בן 23, הארדן בן 22) לגמר המערב (והפסידו לדאלאס שזכתה באליפות) ושנה אחרי זה הגיעו לגמר הפלייאוף (והעיפו את דאלאס בסוויפ בסיבוב הראשון, את ל"א 1-4 בחצי הגמר וניצחו את ס"א 2-4 בגמר המערב) והפסידו ללברון עם השלישיה הגדולה והאליפות הראשונה במיאמי. כולם האמינו שהקבוצה הזאת, על בסיס דוראנט, ווסטברוק, הארדן ואיבקה יכולה להיות שושולת שתילחם מול מיאמי כמה שנים, אבל הגאונים בהנהלה שם, במקום להשקיע את הכסף בחוזים מתאימים גם להארדן וגם לאיבקה, עשו מה שעשו, ואנחנו יודעים את ההמשך.

  12. אם כבר הזכרת את נושא הציטוטים, אז הוא ביקש שיקברו אותו הפוך "כדי שכל העולם יוכל לנשק לו את התחת".
    .
    הוא בהחלט טעה לגבי בארקלי, אבל לעד ייזכר לאיש הראשון שאמר "שג'ורדן יהיה השחקן הכי טוב בתולדות הכדורסל".

  13. כתיבה פשוט נהדרת מנחם! עד לפני 2 דק' לא הייתי קרוב ללשמוע על האדם הזה והכתיבה של הסיפור המרגש הזה היא פשוט נהדרת…אתה גדול!!

  14. התכנית של בארנס נמצאת רק בראיון מס' 14 אבל הביאה את השמות הכי גדולים שיש. בין השאר היה שם הראיון האחרון של קובי שבועיים לפני ההתרסקות..וגם סטף קרי, גיי אר סמית, לו ווילימאס ועוד…אהה וגם סטיבן איי סמית הפרשן. והאמת, אחלה ראיונות..מאוד מעניינים

  15. הסיפור של קוליסון מעניין ממש, הבחור פשוט עזב הכל והלך לעשות מה שטוב לו. מקווה שהוא לא עשה שטויות עם הכסף והוא חי טוב.
    בלי קשר שחקן נהדר ממש, יכל לשדרג כל קבוצה בתור רכז ראשון/מחליף. (הוא תמיד היה על התפר…)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט