המנפחים

החלטתי לעשות בדיקה קטנה מי מהכוכבים והסקוררים הבולטים העונה "מנפח סטטיסטיקות". לקחתי את 10 קבוצות ההגנה הטובות בליגה לטעמי (איך החלטתי על זה? לפי העיניים שלי, אם למישהו יש בעיה עם הקביעה שלי שיפנה לדוק לס) שהן באקס, ראפס, סלטיקס, היט, פילי, לייקרס, קליפרס, דנבר, יוטה, אוקלהומה ובדקתי את הממוצע של אותם שחקנים מולן. להלן "קטגוריה 1".

אח"כ לקחתי 13 קבוצות מנפחות סטט ליריבות בליגה (לדעתי יש יותר אבל לא רציתי להגזים) שהן הוקס, שארלוט, קאבס, בולס, ניקס, וושינגטון, דטרויט, יוסטון, פליקנס, סקרמנטו, פורטלנד, גולדן סטייט, מיניסוטה. בדקתי מה ממוצע הכוכבים מולן-להלן "קטגוריה 2" או "תיאוריית דקסטר".

באתי למחקר בראש פתוח כאשר ההנחה לפני הבדיקה הייתה שג'יימס הארדן יככב במקום הראשון ב-2 הקטגוריות. כל הנתונים נכונים ליום 7.2.2020 ולעונת 2019-20 בלבד.

18 שחקנים נבדקו: הארדן, ראס, לברון, דיוויס, ליליארד, לוקה, יאנג, קאווי, יאניס, אמביד, יוקיץ', סיאקם, מיצ'ל, בוקר, ביל, אינגראהם, קמבה, באטלר.

הנתונים נלקחו מאתר באסקטבול רפרנס כאשר נתוני הGame log של כל שחקן יוצא לאקסל ושם סונן. לצערם של אנשי המחשב בגיים לוג אין אחוז אפקטיבי אז עמכם הסליחה, תאלצו להסתפק באחוזי שדה.

אז הנה הנתונים לפניכם:

ג'יימס הארדן

קטגוריה 1: מש: 16, דק': 36.2, נק: 30.3 (43.2% מהשדה, 36.2% מה3), 7.1 אס, 5.8 ריב.

קטגוריה 2: מש: 21 דק: 36.6, נק: 36.6 (44.3% מהשדה, 36.8% מה3), 8.1 אס, 6.3 ריב.

ממוצע עונתי: מש: 48, דק: 37.1, נק: 35.4 (43.5% מהשדה 35.8%), 7.3 אס, 6.5 ריב.

ראסל ווסטברוק

קטגוריה 1: מש: 17, דק': 35, נק: 26.7 (46.0% מהשדה, 16.1% מה3), 6.6 אס, 8 ריב.

קטגוריה 2: מש: 16 דק: 35.3, נק: 27.5 (48.7% מהשדה, 30.2% מה3), 7.8 אס, 8 ריב.

ממוצע עונתי: מש: 43, דק: 36.0, נק: 26.7 (45.8% מהשדה 23.7% מה3), 7.3 אס, 8 ריב.

לברון ג'יימס

קטגוריה 1: מש: 13, דק': 34.6, נק: 22.8 (44.9% מהשדה, 26.4% מה3), 10.6 אס, 8 ריב.

קטגוריה 2: מש: 20 דק: 34, נק: 25.5 (51.6% מהשדה, 35.1% מה3), 10.8 אס, 6.9 ריב.

ממוצע עונתי: מש: 48, דק: 34.9, נק: 25.1 (49.1% מהשדה 34.6% מה3), 10.8 אס, 7.7 ריב.

אנתוני דיוויס

קטגוריה 1: מש: 14, דק': 35.1, נק: 27.3 (52.3% מהשדה, 22.6% מה3), 3.1 אס, 8.1 ריב.

קטגוריה 2: מש: 17 דק: 34, נק: 27.7 (51.0% מהשדה, 28.7% מה3), 3.5 אס, 9.2 ריב.

ממוצע עונתי: מש: 43, דק: 34.6, נק: 26.5 (51.6% מהשדה 31.5% מה3), 3.3 אס, 9.2 ריב.

דמיאן ליליארד

קטגוריה 1: מש: 19, דק': 36.5, נק: 27.8 (43.8% מהשדה, 39.6% מה3), 8.6 אס, 3.6 ריב.

קטגוריה 2: מש: 20 דק: 36.1, נק: 27.9 (45.9% מהשדה, 34.7% מה3), 7.6 אס, 5.0 ריב.

ממוצע עונתי: מש: 50, דק: 37.0, נק: 29.6 (46.1% מהשדה 39.3% מה3), 8.0 אס, 4.3 ריב.

טריי יאנג (ללא 2 משחקים מול מיאמי ובאקס בהם שיחק 11 דק ו15 בעקבות פציעות)

קטגוריה 1: מש: 17, דק': 36.4, נק: 29.4 (43.6% מהשדה, 34.7% מה3), 10.2 אס, 4.4 ריב.

קטגוריה 2: מש: 18 דק: 35.2, נק: 28.8 (41.7% מהשדה, 33.0% מה3), 9.1 אס, 5.4 ריב.

ממוצע עונתי: מש: 47, דק: 34.9, נק: 29.3 (44.5% מהשדה 37.0% מה3), 9.0 אס, 4.6 ריב.

לוקה דונצ'יץ' (ללא המשחק מול מיאמי בו שיחק דקה בעקבות פציעה)

קטגוריה 1: מש: 14, דק': 32.2, נק: 26.2 (39.4% מהשדה, 23.1% מה3), 8.3 אס, 8.8 ריב.

קטגוריה 2: מש: 21 דק: 33.0, נק: 31.3 (50.0% מהשדה, 35.6% מה3), 9.6 אס, 10.2 ריב.

ממוצע עונתי: מש: 43, דק: 32.8, נק: 28.8 (46.4% מהשדה 32.1% מה3), 8.7 אס, 9.5 ריב.

קאווי לאונרד

קטגוריה 1: מש: 11, דק': 34.3, נק: 23.6 (40.3% מהשדה, 34.0% מה3), 5.2 אס, 7 ריב.

קטגוריה 2: מש: 17 דק: 31.0, נק: 28.9 (48.8% מהשדה, 38.5% מה3), 9.6 אס, 10.2 ריב.

ממוצע עונתי: מש: 39, דק: 32.2, נק: 27.0 (46.4% מהשדה 37.3% מה3), 5.3 אס, 7.5 ריב.

יאניס אנטטקומפו

קטגוריה 1: מש: 13, דק': 34.2, נק: 32.2 (53.0% מהשדה, 28.2% מה3), 6.5 אס, 14.9 ריב.

קטגוריה 2: מש: 24 דק: 29.1, נק: 29.0 (58.8% מהשדה, 33.7% מה3), 5.4 אס, 12.4 ריב.

ממוצע עונתי: מש: 47, דק: 30.8, נק: 30.2 (55.3% מהשדה 31.3% מה3), 5.8 אס, 13.4 ריב.

ניקולה יוקיץ'

קטגוריה 1: מש: 12, דק': 32.6, נק: 20.8 (50.9% מהשדה, 33.4% מה3), 8 אס, 10.3 ריב.

קטגוריה 2: מש: 26 דק: 32.2, נק: 20.3 (52.5% מהשדה, 20.8% מה3), 6.2 אס, 10.6 ריב.

ממוצע עונתי: מש: 52, דק: 32.3, נק: 20.6 (51.7% מהשדה 33% מה3), 6.8 אס, 10.3 ריב.

ג'ואל אמביד

קטגוריה 1: מש: 17, דק': 31.2, נק: 21.5 (40.6% מהשדה, 34% מה3), 3.6 אס, 11.8 ריב.

קטגוריה 2: מש: 15 דק: 30.2, נק: 23.5 (52.7% מהשדה, 33.3% מה3), 2.8 אס, 12 ריב.

ממוצע עונתי: מש: 36, דק: 30.9, נק: 23.0 (46.6% מהשדה 32.9% מה3), 3.2 אס, 12.1 ריב.

פסקאל סיאקם

קטגוריה 1: מש: 11, דק': 36.4, נק: 22.1 (44% מהשדה, 28.2% מה3), 3.1 אס, 8 ריב.

קטגוריה 2: מש: 21 דק: 33.2, נק: 25.4 (50.5% מהשדה, 35.6% מה3), 3.3 אס, 7.2 ריב.

ממוצע עונתי: מש: 40, דק: 34.9, נק: 23.7 (46.0% מהשדה 36.5% מה3), 3.5 אס, 7.7 ריב.

דונובן מיצ'ל

קטגוריה 1: מש: 15, דק': 35.1, נק: 22.2 (41.6% מהשדה, 26.4% מה3), 4.6 אס, 4.9 ריב.

קטגוריה 2: מש: 22 דק: 33.2, נק: 24.8 (47.2% מהשדה, 39.1% מה3), 4.4 אס, 4.2 ריב.

ממוצע עונתי: מש: 49, דק: 34.3, נק: 24.5 (45.5% מהשדה 36.0% מה3), 4.2 אס, 4.3 ריב.

דווין בוקר

קטגוריה 1: מש: 14, דק': 35.3, נק: 24.5 (50.0% מהשדה, 30% מה3), 5.5 אס, 3.9 ריב.

קטגוריה 2: מש: 21 דק: 36.6, נק: 29.1 (50.4% מהשדה, 31.1% מה3), 7 אס, 4.6 ריב.

ממוצע עונתי: מש: 48, דק: 36.1, נק: 26.7 (50.6% מהשדה 36.2% מה3), 6.3 אס, 4.1 ריב.

בראדלי ביל

קטגוריה 1: מש: 14, דק': 34.4, נק: 27.3 (42.8% מהשדה, 29% מה3), 5.9 אס, 4.7 ריב.

קטגוריה 2: מש: 18 דק: 35.3, נק: 29.7 (47.8% מהשדה, 32.4% מה3), 6.9 אס, 3.8 ריב.

ממוצע עונתי: מש: 42, דק: 35.6, נק: 29.2 (45.5% מהשדה 32.6% מה3), 6.3 אס, 4.5 ריב.

ברנדון אינגראהם (לא כולל משחק אחד בו שיחק 15 דק מול אוק עקב פציעה)

קטגוריה 1: מש: 19, דק': 35.4, נק: 25.9 (45.1% מהשדה, 38.6% מה3), 3.5 אס, 6.1 ריב.

קטגוריה 2: מש: 15 דק: 34.4, נק: 25.6 (50.5% מהשדה, 45.3% מה3), 5.3 אס, 7.2 ריב.

ממוצע עונתי: מש: 47, דק: 34.1, נק: 24.9 (47.3% מהשדה 40% מה3), 4.2 אס, 6.4 ריב.

קמבה ווקר (לא כולל משחק אחד מול דנבר בו שיחק 12 דק עקב פציעה)

קטגוריה 1: מש: 13, דק': 34.5, נק: 23.7 (42.8% מהשדה, 36.5% מה3), 4.4 אס, 4.1 ריב.

קטגוריה 2: מש: 18 דק: 31.5, נק: 20.0 (41.7% מהשדה, 35.6% מה3), 5.6 אס, 4 ריב.

ממוצע עונתי: מש: 42, דק: 32.1, נק: 22.0 (43.9% מהשדה 38.8% מה3), 5 אס, 4 ריב.

ג'ימי באטלר

קטגוריה 1: מש: 15, דק': 34, נק: 20 (41.8% מהשדה, 16.2% מה3), 5.1 אס, 7.4 ריב.

קטגוריה 2: מש: 17 דק: 34.4, נק: 19.7 (45.3% מהשדה, 23.9% מה3), 7.9 אס, 6.9 ריב.

ממוצע עונתי: מש: 44, דק: 34.5, נק: 20.5 (45.2% מהשדה 25.5% מה3), 6.3 אס, 6.8 ריב.

מסקנות:

כצפוי, הפער הכי גדול הוא אצל הארדן כאשר הוא קולע מול נמושות ב-6.3 נק יותר ולמעשה עולה בכל הסטט' מול הנמושות. מקום שני שייך לסייבורג שמנפח סקורינג ב-5.3 נק מול החלשות וחל אצלו שדרוג אדיר מולן בכל המספרים. במקום השלישי ניצב דונצ'יץ' שקולע מול נמושות 5.1 נק יותר וגם עולה בכל הנתונים ויש אצלו גם עלייה של פלאים באחוזי השדה והשלשות. במקום הרביעי ממוקם בוקר שנהנה מ4.6 נק יותר מול הנמושות וגם הוא עולה בכל הקטגוריות. במקום החמישי נמצא סיאקם שקולע 3.3 נק יותר מול החלשות וגם עולה כמעט בכל הקטגוריות.

מן הצד השני ניתן לראות שחקנים שדווקא יורדים בסקורינג שלהם בצורה לא מהותית מול הנמושות כמו באטלר ואינגראהם אך שניהם עולים כמעט בכל יתר המדדים. יש גם את יאניס שאצלו הירידה נובעת מ-5 דק משחק פחות.

ישנם 3 שחקנים למרבה ההפתעה שיורדים ברוב הנתונים הסטטיסטים מול הנמושות והם יוקיץ', יאנג וקמבה עם הירידה הכי גדולה כמעט בכל המדדים.

5 השחקנים שקולעים הכי הרבה מול ההגנות הכי טובות:

  1. יאניס 32.2 נק
  2. הארדן 30.3
  3. יאנג 29.4
  4. ליליארד 27.8
  5. דיוויס/ביל 27.3

5 השחקנים שקולעים הכי הרבה מול נמושות

  1. הארדן 36.6
  2. לוקה 31.3
  3. ברדלי ביל 29.7
  4. בוקר 29.1
  5. יאניס 29.0

ניתן להסיק בעיקר שיאניס הוא הMVP הבלתי מעורר לעונה זו לאחר בחינת הנתונים וזה בלי לדבר על הצד ההגנתי שלו. כמו שאמרתי בעבר ברדלי ביל מאד אנדרייטד ורק שיעזוב את וושינגטון לקבוצה רצינית יגלו כמה טוב הוא באמת.

לפוסט הזה יש 89 תגובות

  1. העלת כמה נקודות מעניינות. מסכים בקשר ליאניס וההפרש בדקות משמעותי. הוא הראה שיש לו סיבולת למשחקים ארוכים אבל בקושי משחק, בעיקר כי הבאקס לא כזה צריכים. יקח MVP עם איזה 32 דקות למשחק. משהו חסר תקדים.
    .
    מה שכן, חושב שיש דרכים יותר טובות לבדיקת stat pad – ריבאונדים קלים (אצל לוקה דונצ'יץ' ויאניס למשל יש 7.2 ו-9 ריבאונדים uncontested במשחק, כשהאחרים עושים בוקס-אאוט. מראה שהם גם ריבאונדרים פחות טובים מאחרים עם המספרים האלה וגם שהקבוצות מנסות להשיג את הריבאונד בשבילם) או אחוז אסיסטים מסך האסיסטים האפשריים שמראה כמה יעילות המסירות של השחקן (ווסטברוק והארדן עם אותה כמות אסיסטים למשחק כשיותר מסירות של ווסטברוק נגמרות בזריקה, משמע הארדן מוסר יותר יעיל כי הם באותה הקבוצה). קצב המשחק גם חשוב – ניו אורלינס למשל מנפחת מספרים כי היא משחקת ממש מהר עם הקצב השלישי הכי גבוה בליגה. סקרמנטו, נגיד, עם הקצב ה-26 הכי מהיר ולכן המספרים נגדה יותר נמוכים כי המשחק שלהם איטי יותר. אבל בהחלט רעיון מעניין וביצוע טוב.

    1. זה כבר נכנס בהגדרות של מה זה "ניפוח סטטיסטיקה", נניח השאלה האם קבוצה התקפית שמצליחה קצת יותר מול קבוצות עם הגנה חלשה זה ניפוח, ולשאלת התרנגולת של האם כוכב עושה כי הוא עושה או כוכב עושה כי קבוצה עובדת בשביל זה.

  2. אחלה רעיון, תודה.
    עוד משהו שאולי אפשר להסיק מהנתונים שלך, אם מקבלים את הקבוצות שבחרת כהגנות הטובות ביותר, הוא הקושי של כל קבוצה עד כה. חלק מהשחקנים שיחקו 17 ו20 משחקים מול ההגנות הטובות, בעוד שחלק רק 11-14. אני מניח שזה אמור להתאזן בהמשך, אבל כרגע לחלק היו יותר משחקים 'קלים'

  3. שמעון אחלה פוסט, ממש יפה.
    .
    מה שלי בולט זה הירידה באחוזים אצל רוב השחקנים בין קטגוריה 1 ל-2. מובן שמול הגנות חזקות האחוזים יורדים אבל זאת סטטיסטיקה ממש מעניינת לדעתי.
    .
    מבחינת הנקודות שמת את הארדן מקום ראשון בסלאמפ, לעומת זאת מבחינת אחוזים הוא די יציב.
    .
    ליליארש ויוקיץ הם שני דוגמאות נגדיות בולטות, שקולעים באחוזים יותר טובים מול הגנות חזקות. הפרשנות שלי היא שבמקרה של לילארד זה מעיד על ווינריות בעוד שהמקרה של יוקיץ כנראה יוסבר על ידי עונה לא יציבה ופשוט סטייה סטטיסטית.

    1. דנבר העונה מנצחת את הגדולות ומתקשה מול הקטנות. הגיוני שיתבטא ביכולת של יוקיץ' ולא ברור למה דווקא אצלו הנחת שזו עונה לא יציבה.

      1. אומר את דעתי העניה. יוקיץ' עדיין לא נתפס כשחקן על למרות שהוא מוביל את דנבר שנה שניה ברציפות את דנבר למקום השני במערב הרצחני ועם מכת פציעות. הוא היה כפסע מגמר אזורי. אני מניח שהייחודיות שלו מקשה לראות עד כמה הוא טוב (לדעתי הוא השחקן השני בטיבו השנה בליגה אחרי יאניס)
        דיימו לעד יזוהה עם השלשה ההיא נגד יוסטון שקיבעה אותו כווינר האולטימטבי וההילה רק התחזקה אחרי השלשה שנה שעברה על הראש של ג'ורג'.

          1. אפשר תמיד להקטין הישגים.
            קבל: נגיד קוואי אלוף פעמיים האחת בגלל ששיחק בקבוצה היסטורית והשניה הוא נסחב על ידי חבריו מול מלווקי וניצח את ג"ס עם מצבת שחקנים שכוללת את לוני שאריות הגוף של ליוונגסטון כשקווין קוק הוא קלע השלשות הכי טוב של ג"ס למעט קרי. גם את זה הוא נזקק למשחק 6 שהיה מרחק נשימה אחת מלהפוך למשחק 7 אז מה כבר עשו ממנו?
            ככה עושים את זה?
            יוקיץ' היה השחקן הכי טוב ב2 הסדרות הללו לא רק בקבוצה שלו אלא ב2 הקבוצות. הוא הוביל את דנבר בכל הקטגוריות. שחקן מיוחד ובלתי עציר, תרצה או לא תרצה.

            1. איך אתה משווה את היכולת המוכחת של קוואי בפלייאוף לאורך הקריירה ליוקיץ' שבעונה שעברה היה כפסע מגמר אזורי עם קבוצה פייבוריטית בהרבה מבין ה-4 שיכלו להגיע לשם?

            2. מה בדיוק הפך אותה לפייבוריטית חוץ מהמיקום בטבלה? כמה אנשים הימרו בכלל שקבוצה חסרת ניסיון תצליח לנצח את פופ שועל הקרבות ובטח שלא לתת פייט בסיבוב השני למי שלא תגיע. האמת היא, אף אחד לא ממש ספר אותם ומצחיק שגם היום לא ממש סופרים אותם למרות מה שהם עושים.
              אני לא באמת חושב את הדברים האלו על קוואי אבל אם אתה הולך עם ההיגיון הזה אז תלך איתו עד הסוף.
              אגב מה שקוואי עשה בפלייאוף לטעמי זה: הוא נתן תצוגה חלומית בגמר של 14 את כל פלייאוף 18 עד שבא פאצ'וליה, ומול פילי בשנה שעברה. שאר הסדרות היו טובות יותר וטובות פחות (לעוף לקליפרס ב15 לעוף לת'אנדר כשהם פייבורטים ברורים ב16 והוא כבר השחקן הראשי. מול מלווקי הוא נעזר מאוד מאוד בחברים וגם בשופטים שנתנו לו שריקה בכל פעם שנשמו לידו. שלא יבנה על זה השנה)

      2. ההנחה נובעת מכך שאני לא רואה מספיק דנבר לפיכך אני חייב להניח, כל תגובה שלך בעניין מבחינתי היא אמת מהכירותי אותך ואת
        היכרותך עם דנבר.

        1. אני יכול להתיע פרשנות נוספת, ליליארד ויוקיץ הם גאוני על שאף הגנת עילית לא מצליחה למצוא נוסחה לעצור אותם באופן אפקטיבי

    1. תודה שמעון נפלא , מסכים עם האשך אי אפשר להתייחס למנפחי סטטיסטיקות בלי השניים העלה כמו גם החיזוק של קליבלנד דראמונד. יאניס נותן את אחת העונות האישיות הגדולות מאז ומעולם

      1. אשך שים את לאבין בספרס עם וויט ולוני ואתם מנגבים. תחת פופ הוא יפרח. בהולס הוא עושה הכל ראש בקיר בiso ועובד ממש קשה. עם פופ שיסדר לו תרגילים ועם האתלטיות שלו זה מפלצת. הוא שחקן צעיר אדיר אתלט מפלצתי עם חוזה נוח שרק מחפש מאמן טוב שידע מה לעשות איתו. הוא כמו באטלר עבר עד כה כל הקריירה אצל רפי הבנה בדרגת על.הוא בדיוק הספייסי והסווגר שהספרס צריכים להרים את המועדון המשעמם הזה לגבהים

            1. אני חייב להגיד ששני הצדדים צודקים. ראיתי את לאבין מלא. הוא שחקן מוכשר מאד שנדפק הבולס. הוא גם מלך הנקודות ללא קלוריות וכוכב בעיני עצמו

  4. תודה שמעון.
    אבל אני חייב להגיד לך שנחלשת. בשביל מה לבדוק בכלל הרי יש מראה עיניים?
    אולי נדבקת מאישתך או מהילד. תשאיר את זה לגיא . . .
    לעיין היה נחמד לקחת את כמות הנקודות הכוללת של השחקן – נק׳ + נק׳ מאסיסטים. היית רואה כמה הארדן ולברון 0ואולי גם לוקה והקוריוז) חזקים כי כשעושים עליהם דאבל טים הם יודעים למצוא את השחקן הפנוי.

  5. לאבין מול חזקות מש: 16, דק: 34.2, נק: 23.2 (41.9% מהשדה, 29.4% מה3), 4 אס, 4.9 ריב

    לאבין מול נמושות: מש: 27, דק:33.4, נק: 25 (44.8% מהשדה, 38.7% מה3), 4.2 אס, 4.6 ריב

    סימונס מול חזקות: מש: 18, דק: 38.2, נק: 15.3 (60.3% מהשדה, 0% מה3), 8.2 אס, 9.3 ריב
    סימונס מול נמושות: מש: 19, דק:35.3: נק: 18.5 (59.1% מהשדה, 10.5% מה3), 8.7 אס, 6.9 ריב

    בטח בפלייאוף יהיה הפרש יותר גדול נבדוק השנה 🙂

      1. מנפח נק. משחק 3 דק יותר קולע 3 נק פחות ואני בטוח שאם נבדוק פלייאוף בסוף השנה זה יהיה הרבה יותר. אל תשכח שההגנות בפלייאוף עולות הרבה יותר מסיבוב 2.
        אבל וואלה חשבתי שהניפוח גדול יותר אצלו😎.
        גם בלי לבדוק אני בטוח שרוב האס!של סימונס זה הוצאות ל3 שזה אס מנופחים. סימונס לדעתי בין האחרונים בליגה באס לדאנקים ולייאפים. גיא ועידו נא אישורכם

    1. שמעון אני אעזור לך , בן סימונס מקום ראשון בליגה באסיסטים ל3 בפער עצום מהמקום השני (די מפתיע דונציץ) , באסיסטים לליאפ הטבעה, החמישה הראשונים הם :
      1. טרה יאנג
      2. לברון ג’יימס
      3.דבונטה גראהם
      4. ג’יימס הארדן
      5. ריקי רוביו.

      1. ההבדל בין לברון ליאנג זה אסיסט (להטבעה, לייאף) לטובתו של יאנג (253-252) בן סימונס עם 139 להשוואה, כמה האסיטסים של סימונס מפוברקיפ מ176 אסיסטים לשלושה מאמצע של הקשת (ABOVE THE BREAK), שוב מקום ראשון בפער רק 37 אסיסטים לשלושה מהפינה בדיחה

      2. טוב שארלוט אני לא רואה. שכחתי מהארדן אבל עכשיו אין קאפלה יותר זה ירד. רוביו מפתיע…
        ולוקה בכלל מפתיע שהוא שם..כל הפינוקים שדוויט פאוול קיבל שם לא עזר?

    2. חולה על איך שאתם מרימים אחד לשני. הצמד הכי חזק של האתר ובמרחק מהשאר.
      שמעון את ה יכול לבדוק כאן את החלוקה לקטגוריות של אסיסטים https://www.pbpstats.com/totals/nba/player?Season=2019-20&SeasonType=Regular%2BSeason
      (תודה לגיא ועידו שהפנו אותי לשם בזמנו)
      זה שהקוריוז מוסר אדיר זה נכון אבל זה תלוי גם בסגנון המשחק של הקבוצה אז ברור שכשאתה משחק עם שחקן קפיצי כמו קולינס ועל פיק&רול קבוע יהיו לך המון אסיסטים לאזור הטבעת. דאלס משחקים בסגנון שמותח את המגרש ולוקה מנצל את זה עד תום או בחדירות שלו או למצוא את החברים לשלשות איכותיות. לא סתם ההתקפה שלהם היא בעילית של הליגה עד כה העונה.

          1. לפי מה שראיתי במשחקים שראיתי. אמרתי כבר מזמן אני לא מאמין ששלשה זה אסיסט בכלל. זה כמו לקרוא למסירה 20 מטר מהשער בכדורגל בישול אחרי ששחקן שם גול משם.
            אין מה להשוות אס לשלשה לאס לדאנק או לליאפ שזה לתת כדור על קו השער או לנגיחה קרוב לשער

            1. לפחות בפוסט סטטיסטי אל תעלה את זה כנתון…
              אני מבין את דעתך והיא מקובלת כי זה נראה שלא צריך הרבה מיומנות כדי למסור לשלשה אבל גם לזה יש חשיבות למרות שבאמת היכולת להביא לנקודות קלות מתחת לסל חשובה בהרבה אבל כמו שציינו פה לפני זה מאד קשור לשיטת משחק של קבוצה.

            2. אחחח הלוואי עלי עשירית מהזיכרון ויכולת העיבוד שלך. איך אתה מצליח לזכור כל כך הרבה זריקות שנזרקו לסל ואת כל המהלכים שקדמו להם? אני לא זוכר איפה הנחתי את הגרביים כשהורדתי אותם.
              שמעון אתה יכול לגחך עד מחר אבל זריקות מאסיסט נכנסות טוב יותר משלשות שבאות ללא אסיסט מבחינתי אם המסירה ל20 מטר לפני השער גרמה למצב טוב יותר מאשר אם השחקן היה מגיע לשם רק על ידי כדרור אז זה כן בישול. אתה תמיד יכול להגיד שנתונים לא נחשבים – מה הבעיה לשים 50 שערי ליגה בעונה כשמאחוריך משחקים צ'אבי ואינייסטה ומול הגנות פח? אז זהו שהרוב המוחלט, לא יצליח. לא לכולם קוראים ליאו מסי.

            3. לוקה נותן אסיסטים לשלשות שאף אחד אחר בליגה לא מסוגל לתת חוץ מלברון, אל תקטין מערך היכולת למסור לשחקן פנוי על השלוש

            4. עידו נו באמת זה שלושה מהמרכז , אין קשר למוסר (וכל הסטטיסטיקה של שלושות חופשיות זה בלוף גדול) זה אפילו לא שלושה מהפינה (שאחת הזריקות היעילות בכדורסל), יש לו סנטר כמו אמביד והוא לא מסוגל למסור לו לצבע.

            5. חגי נו זה בדיחה, בנאדם בעט מ25 מטר שום קשר לאסיסט אותו דבר שלושות מאמצע, זה ניפוח סטטיסטי של הליגה

            6. ברוך איך אתה מבדיל בין שלשה פארש מהאמצע לשלשה שהגיעה מכיווץ של ההגנה נגיד בחדירה של גארד מהפינה והוצאה לשלשה מהאמצע?

            7. שלושה מאמצע אתה לא מכווץ הגנה , ברור שיש הבדל בין שלושה מהפינה לשלושה רגילה, בכללי אני בכלל לא מאמין באסיסט לשלושה כי זה זריקה ללא קשר למסירה, לא מעט פעמים קליי קרי דוראנט לילארד … קולעים מעל שומר והשחקן מקבל אסיסט

            8. נכון וגם לא מעט פעמים הם קלעו שלשה כתוצאה מגרביטציה של ההגנה שהשאירה להם רגע פנוי להרים שלשה אחרי מסירה

  6. אחלה רעיון אבל זה יותר נכון לדעתי לכוכבים בדרגה השניה.
    דבר נוסף המדד מול החזקות יכול דווקא להטעות כי אם שיקגו משחקים מול מילווקי והמשחק נגמר ברבע השלישי במקרה הטוב זאת אחלה הזדמנות להעלות ממוצעים

  7. אחלה רעיון לפוסט, אבל בגלל ההתמקדות בשחקנים שהם באמת בטופ, זה קצת מתפקשש. הם פשוט תמיד מאוד טובים, תמיד מובילים את המשחקים ותמיד נותנים תפוקה. אז כמובן רואים כמו שהצגת הפרשים בהתאם לחוזק ההגנה של הקבוצה ממול, אבל בסך הכל זה האובוייס. אני חושב שאתה צריך להציג את דרג הביניים, כמו בדוגמא שעשית של לאוין וסימונס. שם יש לי הרגשה שהתוצאות יהיו יותר עקביות. פשוט כוכבים דרג ב אני מניח נותנים תפוקה נגד אין הגנה, וכשיש הגנה טובה, הם לא ממש מצליחים.

  8. אחלה עבודה אבל נראה לי שהמסקנה העיקרית היא לא לגבי הטיפול סטטיסטי (שיש בו עוד גורמים) כמו ההוכחה המובהקת לכך שקבוצת הגנה טובות באמת מגבילות את האחוזים של הקלעים נגדם לעומת קבוצות הגנה גרועות
    היה מעניין לעשות את זה מול נתוני הגנה קבוצתית אמיתיים ולא רק לפי החלוקה הסובייקטיבית שלך, ועדיין לא רע בכלל

      1. עידו
        לא חבל שאתה בא במוד נקמה?
        אתה מחפש אותי אישית?
        למה?
        עשיתי לך משהו רע?
        תהיה קצת על הכיפאק.
        בוקר טוב
        🙂

        1. רזי הכל בסדר? מוד נקמה? על מה על הסדרה של 76?
          פוסט שלם בלי מילה על הסלטיקס וזה מה שהיה לך להגיד? אתה יודע שלא הכל ירוק?
          להיות קצת על הכיפאק? אני פאן גאי . מה לעשות?
          לכתוב חחחחחחחחחחחחחחח
          לספר מה אכלתי לארוחת בוקר?
          להעלות שירים? אני בטוח מכיר איזה שניים שלושה.
          מה רק תגיד לי?

  9. כתבה שמתאימה יותר לגיא המקורי.
    הניסיון יפה אבל כמו שאמרו כאן מעליי הוא פסול ולא תואם את מבחן המציאות מהרבה סיבות.

    גם בקבוצות חלשות יש שומרים מצויינים ובקבוצות חזקות יכולה להיות נק' חולשה בעמדה מסויימת על הפרקט.

  10. תודה שמעון אחלה רעיון.
    לדעתי גם במראה העיניים אם כבר אז לעשות חלוקה של 15 עליונות ו15 תחתונות (אני עשיתי משהו כזה בהשוואה בין לוקה ליאנג אבל נסמכתי על הדירוג ההגנתי שאגב לא שונה מאוד ממה שרשמת למעט שיקגו) חייב להגיד שהשימוש באחוזי שדה מזכיר לי שימוש בטלפון נוקיה שהיה בו את הסנייק, כשיש לך זמין לא פחות אייפון לידך. אבל אני מבין שאתה תישאר עם הנוקיה. בהצלחה עם זה.

      1. כשעבדתי עם נוער ראיתי מגיני מסך שלא היו מביישים את המיגון ברכב של אבי הטחול. היה יכול לא פעם גם לשמש בתור כלי נשק מרוב שהיה חזק.

  11. הרעיון נחמד אבל חלקי ביותר. אתה לא יכול להציג ניפוח רק על סמך מספרים מוחלטים כי זה מפספס. למשל אצל הארדן האפקטיביות טובה בהרבה מול הקבוצות עם ההגנות החזקות אבל גם מול החלשות היא מאד גבוהה (61.8% מול ההגנות החלשות 64.4% מול ההגנות הכי טובות בליגה) אז גם כאן הוא מנפח? לטעמי ניפוח זה לזרוק הרבה כדי לעשות הרבה נקודות ביעילות פחות טובה.

  12. תודה שמעון, מעניין.
    .
    יכול להיות שפיספסתי, אבל אני חושב שהיה מקום לציין את ההפרש בין הממוצע של כל השחקנים שבדקת, לבין הנתון האישי שלהם, מול חזקות ומול חלשות.
    .
    אם נניח שההפרש הממוצע של כולם הוא x, ושההפרש האישי של כל שחקן הוא y, אז ההפרש בין x ל-y הוא לדעתי הנתון המספרי שחיפשת.
    .
    ממעבר מהיר על הנתונים האישיים שלהם נראה שאין הפרש מאד גדול ברוב המקרים, מה שאומר שאו שאין מנפחי סטטיסטיקה, או שזו לא הדרך לבדוק זאת, או שלא בדקת את השחקנים הנכונים (שיעול, דרוזן, שיעול).

  13. תמיתו אותי שבע פעמים, תנעצו בבשרי מסרקות ברזל כהרוגי המלכות – ועדיין אמאן להסכים לביטוי "ניפוח סטט'". פשוט לא מסתדר עם השכל הישר.
    עם משחקי סטטיסטיקה ניתן להוכיח כל דבר ולעתים גם את היפוכו. הנה התזה שלי: שחקן מצווה לקלוע כמה שיותר, למסור כמה שיותר אסיסטים, לחסום כמה שיותר, לחטוף כמה שיותר ולקחת כמה שיותר ריבאונדים. אין חסימה רעה, אין אסיסט גרוע ואין חטיפה לא טובה. בנקודות וריבאונדים זה יכול לקרות – אם אתה זורק כמו משוגע באחוזים נמוכים אז הנקודות שתרמת לקבוצה נזקן גדול מתועלתן. ריבאונדים – אם כדי לקטוף אותם אתה נמצא לא במקום שלך, יהיו ריבאונדים לא משהו. אבל שחקן שלאורך זמן קולע רע – יורד מפרנצ'זיותו. ושחקן שמסכל תוכנית משחק באופן שיטתי וגונב ריבאונדים לא לו – יסופסל במהירות. מה שנקרא "צ'קס אנד בלנסס".
    שחקני הפרנצ'ייז (שהודגמו בפוסט הזה) עולים לפרקט מדי ערב כדי לתת כמה שיותר מהדברים האלה. כשהם משחקים נגד קבוצה טובה – זו תצליח לסכל כמה שיותר מהיכולות שלהם כי הוא יישמרו הכי חזק ואיכותי. כשהם משחקים נגד קבוצות לא טובות הם פשוט יצליחו יותר, וכך הדבר יישתקף בסטט' המשחק. להשוות את הסטט' האלו זו לזו לא מלמד כלום לדעתי. לגנות שחקן על שהוא "מנפח סטטיסטיקות" זה לדעתי מחמאה בתחפושת.

    1. אני איתך זה לא אומר שהם לא טובים השאלה מול מי קל להם יותר זה הטענה שלי לגבי ניפוח….יש קבוצות שהמספרים מולם יראו מנופחים יותר קל לקלוע מולן אין להן הגנה הם מאפשרים לך לייאפים בקלילות. זה לא בא לגרוע מהכוכבים.

      1. בהקשר הזה האתר הנפלא inpredictable מגדיר את הגארבג'טיים על פי ההשפעה על סיכוי הניצחון.מסך כל הזריקות ממוצע הליגה הוא 15.5% בג'ארבג. לפי המדד הנ"ל מהסטארים הגדולים אלה שזורקים פחות מ-14% מהזריקות שלהם בזמן הזבל הם: דיים לילארד, זאק לאבין, דווין בוקר, קאווי, ג'ייסון טייטום, ניקולה יוקיץ', אנתוני דיוויס ודמאר דרוזאן (עם 9% יוצאי דופן)
        מעל 17% בגארבג? אין כוכבים אמיתיים כי כולם כבר על הספסל… אפשר לציין את קייל קוזמה עם 27% מזהזריקות, ג'ה מוראנט עם 19%, דארון פוקס עם 20%, ומונטרז הארל עם 21%.
        ללא מעט שחקנים יש הבדלים בולטים באחוזי הקלעה בין הגארבג'טיים לזמן הנורמלי של המשחק מי שרוצה לחפור מוזמן להסתכל:
        http://stats.inpredictable.com/nba/ssnPlayerSplit.php

    2. האם הבדל בין שיטות משחק לא יכול להיחשב כ"ניפוח"? נניח שקבוצה א' השיטה שלה היא ששחקן אחד מחזיק את הכדור והוא זה שיוצר הכל, בין אם זו הפילוסופיה של המאמן ובין אם כי אין ברירה, ושחקן אחר בקבוצה אחרת שיכול לעשות משהו דומה אבל הקבוצה משחקת אחרת וכתוצאה מכך הסטטיסטיקה שלו בהכרח גדולה יותר במובנים מסויימים – איך נקרא לזה?

        1. בצורות שונות לחלוטין. יאניס ואמביד לא מחזיקים בכדור באותה צורה. גם יוקיץ' לא. הכדור לא עובר דרך באטלר באותה צורה כמו אצל הארדן.
          אני סופר ארבע-חמש קבוצות בהן יש בכל התקפה שחקן אחד שמנהל הכל (מילווקי, לייקרס, אטלנטה, דאלאס וסוג של יוסטון רק ששם זה שניים בתורות). זה לא שווה לקבוצה כמו מיאמי או דנבר שמשחקות עם מלא DHO, או משחק האייזו של קליפרס.

  14. שמעון – אני רק שאלה.
    ללוקה גם השמטת את המשחק שנפצע בדקה הראשונה וסיים עם 0 בכל הקטגוריות? כי אם כן, אז סבבה. אם לא והשמטת ליאנג, אז ברור שאתה לא אובייקטיבי וכל זה נועד כי אתה מעדיף את יאנג.

  15. לא ראיתי את זה בנוסח המקורי.
    בכל מקרה, נראה לי כמו עוד נתון שנועד כדי למצוא דרכים לפאר את יאנג על לוקה. בסוף אם בוחנים דקות זבל בשנה הזו, אז ללוקה היה הרבה כאלו כי הוא פירק קבוצות, וליאנג היה המון כאלו כי קבוצות פירקו אותו.
    Game, set and match

    1. להביא נתונים שהם לא שמעוניים על ההשוואה בין לוקה ליאנג מול קבוצות עם הגנות טובות ? (יענו בדיפנס-רייט ב15 המקומות הראשונים) מוכן לי במגרה.. אז רק תגיד כן ואני בפנים

  16. חגי, זה לא קשור. המטרה בכדורסל היא לנצח, לא לאגור סטטיסטיקות. לוקה בקבוצה שלי והוא יביא לי נצחונות. כרגע, יאנג בקבוצה שלי לא מביא נצחונות בשום צורה.
    זה קשור להגנה, זה קשור לעוד המון נושאים.
    אז תקפצו ותגידו אבל הסגל של דאלאס הרבה יותר טוב. נו באמת, תחזרו לתחילת העונה ותראו כמה לכלכו על הסגל של דאלאס. גם אחרי שקולינס חזר אטלנטה הייתה ונשארה קבוצה פח, עם יאנג או בלעדיו.
    רק בתרבות האמריקאית הקלוקלת שחקן בקבוצה עם המאזן הגרוע באן.ביי.איי יכול להיות שלקן חמישיה באולסטאר.

    1. אוקי אז מה אם זה נאמר בתחילת העונה? איך זה קשור באיזושהי צורה לעניין? בפועל הסגל של דאלס מוכיח השנה שיש לו מה למכור כצוות מסייע בינוני+, ועובדה שגם כאשר הוא לא משחק הם מנצחים או לפחות תחרותיים. מה לוקה הוא כזה ווינר שעצם המבט שלו מהספסל או מהטלוויזיה בבית גורם לנצחונות (וזה כבר על סף של להיות משה רבנו שמרים את ידיו ועם ישראל מנצחים). הגם שאתה חייב לי עוד הגדרת המושג ווינר.
      להגיד "עובדה הנה הוא מנצח" מוביל לחשיבה שהיא כל כך שגויה ומוטעית (כמו זה ש"לברון גמר" רק כי הלייקרס סיימו שנה שעברה במקום נמוך יחסית) כי זה לקחת את הפרמטר הסופי ולהתעלם מכל מה שבדרך (ניסיון ובשלות של שחקני הקבוצה, התאמת הקבוצה לכוכב ועוד מליון מרכיבים). לוקה שחקן ענק אבל אתה מתעלם מכל השאר בעיקר מזה שדלאס בנויה למידותיו (לברון סטייל כאשר הקבוצה מורכבת משחקנים שכמעט כל אחד מסוגל לדייק באחוזים טובים מחוץ לקשת) ושאין להם עוד המון לאן להשתפר עם זה. לגבי ההגנה – תרשה לי לגחך כי אם מה שלוקה עושה זו הגנה טובה באופן אישי אז זה פשוט להתמרכז עליו ולהתעלם מכל מה שהוא נעזר בו (ויש לו סביב שומרים לא רעים בכלל כמו זינגר) נדבר בשנה הבאה כאשר לאטלנטה כנראה יהיה סגל שהוא באמת ראוי כשהרוקיז קצת יבשילו ויהיה טיפה עומק בקבוצה.
      .
      בלי קשר אני לא סוציולוג. אבל האמירה של "רק בתרבות האמריקאית הקלוקלת" זו אמירה בעייתית במקרה הטוב. אמירות כאלו פשוט מרגישות כמו עוד ציקצוק לשון עם כל מה שזה כולל וזה לרוב לא כולל דברים מי יודע כמה.

      1. ואני רק רוצה להוסיף שהקונספט של התרבות האמריקאית הקלוקלת הוא שהם מקדשים ניצחון בכל מחיר, לא? ששחקן בקבוצה מפסידה לא יזכה בשחקן המצטיין?

  17. המשמעות היא שלפחות השנה לוקה עשה את השחקנים שסביבו טובים יותר ואת הקבוצה כולה טובה יותר.
    יאנג עוד לא עשה את זה וחובת ההוכחה עליו.
    ולגבי מה שכתבתי, גם בארה"ב התמרמרו על זה לא מעט פרשנים ששחקן בקבוצה עם המאזן הגרוע באן.בי.איי שולחת נציג לחמישייה.
    כמו שזה מסתמן שנה הבאה ליאנג יהיה סגל מסייע הרבה יותר טוב מדונצ'יץ' (עם קולינס, קאפלה ובחירת דראפט גבוהה), אבל אני לא אהיה כאן להתבכיין ששלוקה צוות מסייע פחות טוב. הרצפה עקומה זה לחלשים.
    לוקה הוכיח השנה שהוא יכול להוביל קבוצה לפלייאוף במערז החזק. יאנג אפילו לא הצליח להביא קבוצה להילחם על הפלייאוף במזרח החלש. רק בגלל מי שסביבם? אם זה נוח לכם עם הטיעון הזה, שיהיה. אותי זה לא מספק.

    1. אתה שוב חוזר על הטיעון שלך שהקבוצה מנצחת בלי להתמודד עם מה שבדרך ופתאום קפלה וקולינס הם השחקנים הטובים בליגה אני מבין. אם לסמן מטרה סביב החץ זה מספק אותך אז סבבה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט