חי מהשטח: ערב טרנסדייויסלי בטורונטו – רפטורס מארחים את הבולס / הלל הורוויץ

חי מהשטח: ערב טרנסדייויסלי בטורונטו – רפטורס מארחים את הבולס / הלל הורוויץ

אחד מהיתרונות הגדולים של האתר הנפלא הזה הוא שאני זוכה לקרוא כתבות ותגובות של מנחם ולכן אני אתחיל בשאלה שהיא בתחושה שלי מתאימה מאוד למנחם אבל ייתכן שאני טועה פה אז תרגישו חופשי לתקן. האם קייל לאורי הוא הGOAT של טורונטו נכון להיום? המועמדים האפשריים יהיו מן הסתם וינס, קוואי, דמאר, בוש, קייל ובעתיד יהיו עוד כמה אפשרויות. למה קייל? כי למרות שאני לא מחבב אותו בהכרח הוא היחיד שעונה על שתי הקטגורויות של "היה נמצא שם באליפות", "לא ביקש לעזוב/עזב". מצד שני, היו המון דיווחים על בקשות שלו לעזוב ופשוט אף אחד לא רצה אותו ואת דמאר כן… אז דעתכם? האם נכון להיום קייל הוא הרפטור הגדול בהיסטוריה?

את המשחק היום קייל פתח עם שתי שלשות מהירות. המיוחד היום? גם המשפחה שלי הייתה בקהל והייתי לידם רוב המשחק. כמובן שאחרי 0-6 הילדים שלי כבר התחילו לפנטז ששיקגו לא יקלעו הערב אפילו נקודה וקצת התאכזבו ששיקגו עוד היו בתמונה בשני הרבעים הראשונים. בנוסף נרשמו הרבה שאלות על ליברפול ולמה הם לא משחקים היום כך שייתכן ואני צריך לייצר הפרדה והגדרה מוצלחת יותר בין אהבותיי השונות בבית.

במחצית הראשונה לא היו הרבה הגנות ושתי הקבוצות שיחקו רק התקפה. שיקגו קיבלה תפוקה טובה מת'ד יאנג ובצד השני הספסל של הרפטורס בראשות טרנס דייויס, כריס בושיי ופטריק מקאו שמרו על התוצאה צמודה.

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏2‏ אנשים‏, ‏‏‏קהל‏ ו‏מגרש כדורסל‏‏‏‏
בעיקר מסתכלים על כדורים נכנסים לסל

במחצית השנייה הרפטורס החליטו להחליף תקליט, בעיקר בהגנה ואחרי מחצית ראשונה בה שיקגו קלעו 63 נקודות הרפטורס השאירו אותם על 39 בלבד במחצית השנייה.

מי שהיה שם לאורך הערב היה טרנס דייויס. הרוקי של טורונטו שלא נבחר בדראפט וגם לא נבחר למשחק אולסטאר הקרוב. דייויס שנתן כבר כמה משחקים של 20+ נקודות העונה רשם הלילה שיא קריירה של 31 נקודות וכל זה ב12-15 מהשדה ושש שלשות. כשהוא נשאל בחדר ההלבשה אם הפריע לו שלא נבחר למשחק הצעירים של האולסטאר הוא מודה שכן ושזו מחשבה שעברה לו בראש אבל הוא מקווה שהרווח שלו יגיע כשהוא ישחק משחקי פלייאוף. וזו הגישה שאני רואה מדייויס לאורך כל העונה, הוא לא צנוע אבל גם לא גאוותן הוא פשוט דורש מעצמו הרבה ומתייחס אל עצמו כשחקן NBA לגיטימי שיכול להצליח. הגישה הזו יחד עם החממה בטורונטו והפציעה של פאוול שתתן לו דקות הולכים לתת לרוקי הזה במה והוא ייקח אותה בשתי ידיים.

גם נרס מדבר על דייויס אחרי המשחק ואומר שאחד הדברים שקשים ביותר לרוקי בליגה זה לייצר פורמה של קליעה וזה אחד הדברים שבאים לדייויס הכי בטבעיות. כשטרנס דייויס נשאל איך זה לקלוע 31 נקודות הוא מספר שפרד ואן וליט ראה שיש לו 28 נקודות והוא החטיא אז הוא ווידא שהוא יזרוק שוב להגיע ל30. אחלה פרדי שבעולם.

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏20‏ אנשים‏, ‏‏אנשים מחייכים‏, ‏‏‏אנשים עושים ספורט‏ ו‏מגרש כדורסל‏‏‏‏‏

ואם כבר בפרדי עסקינן אני מקווה שהספקתם לראות את המהלך הזה שלו בהתקפה…

הריצה במחצית השנייה הפכה את רוב הרבע האחרון לגרבאג' טיים וכולם יכלו ללכת לראות את הסופרבול בשלווה ובנחת. זה הניצחון הרביעי ברציפות של טורונטו ביום ראשון של הסופרבול. טרנס דייויס כאמור הוביל את טורונטו עם 31 נקודות, סיאקם היה סולידי עם 17 נקודות, 9 ריבאונדים וחמישה אסיסטים כאשר גם לאורי, ואן וליט, מקאו, איבקה וכריס בושיי קולעים בספרות כפולות. אצל שיקגו יאנג היה מעולה עם 21 נקודות רובן במחצית הראשונה עד שיצא בשש עבירות, לאבין הוסיף 18 נקודות והטצ'ינסון 17. המשחק נגמר בתוצאה 102-129 לטורונטו.

זהו הניצחון ה11 ברציפות של הרפטורס שזהו גם שיא המועדון. ביום רביעי מול אינדי הם ינסו לשבור את השיא ולהגיע ל12 ניצחונות רצופים. זהו המשחק ה13 העונה בו טורונטו קולעים מעל ל50% מהשדה והם ניצחו את כל המשחקים הללו. גם הפעם טורונטו ממשיכה להראות שהחוזק שלה הוא בעומק שלה כאשר היא מקבלת תפוקה רבה מהספסל וגם בהיעדרו של פאוול הפצוע השחקנים הבאים בסגל פשוט לוקחים צעד קדימה ומשלימים את הפער. אז נכון, זה עדיין משחק מול שיקגו שהיא לא מאריות הליגה אבל 11 רצופים וקבוצה שחוותה לא מעט פציעות העונה זה לא דבר שהולך ברגל.

והאמת מגיע לצוות האימון הזה של הרפטורס לאמן באולסטאר והקבוצה הזו שולחת את המאמנים, שחקן חמישייה ועוד אולסטאר ואני מוכן להבטיח לכם שמחוץ לטורונטו אף אחד לא היה מהמר על כך בתחילת העונה. אבל הקולות בחדר ההלבשה לאורך כל העונה היו של מסוגלות ושל הצלחה ודיבור של קונטנדרית. שאפו להם.

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏2‏ אנשים‏, ‏‏‏‏אנשים עושים ספורט‏, ‏מגרש כדורסל‏‏ ו‏קהל‏‏‏‏

והילדים שלי? קיבלו תעודה עם השם שלהם שמציינת את התאריך בו הם היו במשחק NBA ראשון בחיים שלהם. (תאריך שהוא פלינדרום זה מגניב (02/02/2020) ) ואני יכול להבטיח לכם שזה בגיל הרבה יותר מוקדם ממני. ועל התעודה כתוב Toronto Raptors NBA Champions והחוויה הזו כולל הכיף מהקמע והבאז בארינה זה משהו שאני מקווה שיישאר איתם ואולי גם הם ידבקו בחיידק הNBA הזה שמקנן בתוכי בלילות כבר הרבה שנים. אולי.

תמונה יכולה לכלול: ‏‏אדם אחד‏, ‏‏‏קהל‏ ו‏מגרש כדורסל‏‏‏‏
ישבו במיקום טוב 😉

לפוסט הזה יש 19 תגובות

  2. רותם אלרן

    3 פבר 2020 10:14:38

    תודה רבה הלל, סיקור מצוין של המשחק, מאוד נהניתי לקרוא. לדעתי לאורי זכאי לכבוד כשחקן מספר אחת של הראפטורס, כי דרוזן לא הוביל אותם לשום מקום ואילו לאורי לא עזב מעולם והיה גם ברגעים הקשים.

  3. Zvika Bar-Lev

    3 פבר 2020 13:12:18

    צוות האימון הוא נפלא, וגם מחמאות ליוגירי על בניית הסגל.אבל בגדול כל מי שבסגל ה15 של כל קבוצה, הוא ברמת המסוגלות והכשרון, אבל רק צוות אימון מעוחה יכול לייצר את החבילה השלמה שמביאה נצחונות. שאפו ענק לטורונטו על השנה הזאת עד כאן

  4. מנחם לס

    3 פבר 2020 14:50:23

    תודה הלל על כיסוי נפלא מהשטח.
    לאורי הוא הלב והנשמה של טורונטו. הוא לא השחקן המתעופף, הוא קצת שמנמן, הוא לא סופא סטאר, אבל הוא המנוע של הקבוצה והרוח החייה בה. קוואי הופיע ונעלם. הוא לא ה-GOAD. גם דמאר דרוזן לא כי הוא היה לפעמים זוהר ולפעמים לא, והוא כבר זמן מה לא בקבוצה. העובדה שטורונטו עדיין בין הטופ במזרח היא ברובה תרטומתו של לאורי. אז כן, הייתי בוחר בו כ-GOAT. פעם זה היה כריס בוש, עד שברח למיאמי.

  6. רועי ויינברג

    3 פבר 2020 15:26:31

    סיקור מעולה של קבוצה בכושר ממש טוב עכשיו כשכולם בריאים. שיקגו מאכזבים אותי – זאק לאבין לא נראה כמו שחקן שיכול להוביל קבוצה להצלחה כלשהי. מונטה אליס כזה, רק פחות טוב (ואליס עשה כמה שנות פלייאוף עם נוביצקי לידו).

    1. Smiley

      3 פבר 2020 22:56:10

      הטעות שגמרה לאליס את הקריירה הייתה העזיבה שלו של המאבריקס. קרלייל החייה לו את הקריירה כפליימייקר. אבל אומרים שפארסונס שהיה עוד שחקן בתקופה ההיא, בחש ורקח מאחורי הקלעים עם קיובן, כי הוא לא אהב את הצורת משחק של אליס.

  7. asaf

    3 פבר 2020 16:49:51

    תודה הלל על סיקור נפלא ובטוח שחוויה נפלאה שסדרת לילדים. אני מאוד אוהב את לאורי (איפה שמעון וברוך שיצווחו שהוא לא אולסטאר?) ובהחלט יש לו מקום כבוד בדיון שהעלת. בעיניי טורונטו מראה בעיקר שהיא לא הייתה רק קאווי עונה חולפת. קבוצה עמוקה שמתגברת על לא מעט העדרויות העונה ותמיד יש מי שימלא את החלל. הקבוצה שהכי צריכה להדאיג את הבאקס מבחינת מאצ'אפ ובעיקר מבחינת צוות אימון מעולה בראשות נרס שבעיניי מועמד חזק כרגע לתואר מאמן העונה. יש מצב שאני נסחף כאן באמירה שלי אבל לא אופתע לראות אותם חוזרים לגמר הליגה.

  10. צ'יקו

    3 פבר 2020 19:04:26

    תודה הלל! איזה חוויה סידרת לילדים שלך!! הלוואי שאבא שלי היה לוקח אותי למשחקים!
    סיקור מעולה! לאורי לחלוטין השחקן המשפיע והאהוב ביותר בטורונטו ולא אתפלא אם הוא יסיים שם את הקריירה ויכנס לצוות האימון.
    שיקגו שוברת לי את הלב כל פעם מחדש. לראות אותם זה לבכות מול הטלוויזיה

  11. סכין בגב האומה

    3 פבר 2020 20:54:51

    תודה רבה על הסיקור. הסקאוטינג הגאוני של טורונטו מדהים, ואחרי סיאקם (27), אנונובי (23), ואן ליט ובושר (אנדרפטד), יש להם עוד אנדרפטד מוצלח. מהצד השני יש את שיקאגו וערימת ההיי פיקס שלהם, נראים כמו כלום ושום דבר

  12. עידו גילרי

    3 פבר 2020 23:10:21

    צוות האימון של הראפטורס וההנהלה ראויים לכל המחמאות על העונה הזו. התמודדות עם המון אתגרים לא פשוטים כשכל כל הרבה כבר היו עסוקים לפני העונה באיזה שלב הם יפרקו את החבילה.

  13. שגיא נאור

    3 פבר 2020 23:41:43

    פוסט מעולה הלל, תענוג לקרוא אותך. ואיזה כיף לך ליפול בטורונטו בתקופה כזאת.
    מאמן העונה בעיניי זה המאמן שלוקח את הקבוצה שלו הכי גבוהה ביחס לציפיות המוקדמות – לכן, נרס לגמרי שם. הציפיות בתחילת העונה היו להיאבק על מקום בפלייאוף, מקסימום מקום שישי. וכל זה עם לא מעט פציעות בדרך. ספולסטרה, מקמילן וקרלייל נותנים פייט אבל נרס מעל כולם כרגע.

  14. שגיא נאור

    3 פבר 2020 23:45:02

    לגבי לאורי – קשה לראות מישהו שנמצא לפניו כי יש לו את כל הקריטריונים הדרושים: ותק בקבוצה, שותף לאליפות היחידה וריצה לאורך שנים בפלייאוף. מנהיג. אמנם הוא לא היה הכוכב הכי גדול ובפלייאוף יותר נעלם מאשר כיכב אבל בשקלול כל הפרמטרים הוא לפני וינס ובוש. קאווי לא בדיון, דרוזן היה כנראה טוב ממנו (וגם הוא היה נעלם סדרתי, בייחוד מול לברון) אבל האליפות נותנת ללאורי את האדג' במקרה הזה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט