אזהרה קריאה
הפוסט הוא בזבוז של הזמן שלכם. אין בו שום מסקנה שתוכלו ללמוד ממנה משהו, למעט אולי לעג לזה שאפשר לנסות להסביר דברים דרך סטטיסטיקה (כן שמעון אני יודע שאתה מגחך, שומעים אותך עד לכאן) יחד עם זאת הוא גם יכול ללמד על המורכבות של המשחק שאנחנו כל כך אוהבים.
התחלה
יולי 2019
עידו יש לי רעיון מעולה. לדעתי יסדר לנו תפקיד ביוסטון ברגע שזה יצא. בוא נברר האם זריקות מרובות או מועטות של שחקן תורמות למשחק ההתקפי של קבוצתו או פוגעות בו.
תשמע חגי אתה בחור יפה, לך תשתה עוד כוס קפה. ותפסיק להפריע לי לשתות את הקפה שלי. חבל על הזמן שלך.
אבל עידו.
תגיד אתה לא שומע מה אני אומר לך?
אבל
טוב אני מציע שנפסיק עכשיו
אב
טוב שלא תגיד שלא אמרתי לך.
זרעי הפורענות נשתלים שנים לפני
1999 גן הפעמון ירושלים.
יום שרב טיל. חגי (אז הוא עוד לא היה "התותח") רץ אנא ואנא במשחק שאורגן מראש, לעניות זכרונו על ידי החבר'ה של הצופים. הוא היה אחד מארבעת המשועממים שבאו מהשבט שלו. היו ארבעה כאלו גם בצד השני. בשורה התחתונה הוא סיים עם 0 נקודות זריקה אחת (ואני מפסיד עליכם) כשגם בהגנה לא הבריק מי יודע בברלי, אבל הכי גרוע, הוא יצא יותר משועמם ממה שהוא נכנס למשחק הזה.
כבר אז נשתלו הזרעים של ההתלבטות המפורסמת: מה היה קורה אילו השחקן המוביל בקבוצתו של חגי היה מוסר יותר? האם הזריקות של השחקן המוביל ייצרו לאחרים מצבים טובים יותר? או לפחות אלו היו המצבים הכי טובים שהקבוצה יכלה להשיג? או שמא היה פה מקרה קלאסי של אגואיזם שלא מבין שכדורסל הוא משחק קבוצתי וצריך להפעיל את כל חברי הקבוצה על מנת לתת סיכוי לניצחון?
אז אם נחדד את השאלה נשאל – מה קורה כאשר לשחקן ישנו USG גבוה. הוא חייב הרי "לסחוב" את הקבוצה הוא הכוכב ושווה שהוא יזרוק הרבה גם אם בסוף הוא לא פוגע נכון? אולי להיפך? אולי הוא צריך לשתף יותר אולי הוא יגלה שהחברים שלו יכולים לתרום? הבעיה היא שאין תשובה חד משמעית.
אנחנו לא מדברים על מקרים קיצוניים – ברור שעדיף שהארדן ישחק התקפות ISO אחת אחרי השניה ולא יתחיל לכוון את ההתקפה, ולפנות לטאקר את הצבע לבידוד. ברור לנו שעדיף שקווין נוקס ייקח זריקות קצת יותר בקפידה מאשר לאפשר לו לשחרר כאוות נפשו. אבל מה קורה באמצע?
אינטואיטיבת ולפני הבאת נתונים, אם לו וויליאמס היה לוקח זריקה אקראית, הייתם אומרים שזו זריקה טובה? ומה אם נגיד לכם שלו וויליאמס של עונת 2019 הוא מתחת ממוצע הTS של הליגה? בסופו של דבר המסקנות שלנו היא שאין תשובה ברורה.
אז איך אפשר לברר שאלה כל כך מורכבת? נצא לדרך
שלב א' אמור לי מהו הUSG שלך.
בשלב הראשון נבחן מהם נתוני הUSG יכולים ללמד אותנו על היכולות של השחקן. התשובה היא שלא הרבה. אם ניקח את כל השחקנים ששיחקו בעונת 2018-19 שעמדו בקרטריונים (לפחות 8 דקות למשחק לפחות 41 משחקים בעונה, USG של 10 ומעלה) וננסה למדוד לפי הUSG מהו הTS שלהם נקבל תמונה די שיוויונית בין הקבוצות (הקבוצות הם USG של 25%+ 20-24.9, 15-19.9 ו10-14.9)
אמנם לשחקנים עם הUSG של ה25+ היה ממוצע גבוה יותר אך היות וגודל המדגם שלהם הוא קטן יחסית (35. פחות מחצי מגודל הקבוצה הבאה) יהיה קשה להסיק כי ישנו הבדל מהותי בין השחקנים שלוקחים את מירב הזריקות לאלו שזורקים מעט יותר. באופן טבעי ישנם את הסופרסטרים שמעלים כאן את הממוצע של קבוצת ה25+, אבל שוב זהו שינוי שנראה יחסית קטן במימדים גדולים, וברובו לא צריך מחקר סטטיסטי על מנת להבין, שעדיף שמי שייקח את הזריקות יהיה קווין דורנט, יאניס או לברון ג'יימס.
ננסה לבחון את השאלה הזו מהזווית הקבוצתית. האם כשיש בקבוצה שחקן בעל אחוזי שימוש גבוהים זה תורם או פוגע באפקטיביות של הקבוצה בייצור נקודות? לשם כך נשווה את ה-TS הקבוצתי לממוצע ה-TS של שחקני הקבוצה. הממוצע של ה-TS של שחקני הקבוצה נותן משקל שווה לאפקטיביות של כל אחד מהם. ה-TS הקבוצתי נותן מן הסתם משקל גבוה בהרבה לשחקנים בעלי אחוז שימוש גבוה. אם ה-TS הקבוצתי גבוה מהממוצע של כל השחקנים אז באופן גס נוכל לומר שעדיף שהשחקן בעל אחוזי השימוש הגבוהים יזרוק יותר. אם המצב הפוך אז זה אומר שהעובדה שהשחקן זורק יותר מדי ופוגע בקבוצה.
בפועל מה שנעשה הוא:
א' ניקח את ממוצע הTS של הקבוצה כפי שהוא (נתון זה למעשה מכיל בתוכו את הUSG)
ב' ניקח את נתוני הTS של שחקני הקבוצה שעמדו בקריטריונים – ונמצע עליהם
ג' נסתכל על ההפרש בין א ל-ב.
ניקח למשל את דאלאס סעיף א' של עונת 2019 הוא 55.5. סעיף ב' של דאלאס בעונת 2019 הוא 57. לכן התוצאה של דאלאס היא 1.5
גם כאן קשה למצוא חוקיות כלשהי. נכון שבקצה ישנם קבוצות שהיינו מצפים שיהיו היכן שיהיו (למשל גולדן סטייט מצד אחד או קליבלנד מן הצד השני) אך קשה למצוא כאן מבחן סטטיסטי שיראה לנו באופן עקבי קשר בין הTS הקבוצתי לבין שחקנים בעלי הUSG הגבוה בקבוצה לבין הממוצע בפועל של הקבוצה. (למשל פורטלנד סיימה במדגם הזה עם תוצאה גבוהה יותר מאטלנטה או שיקגו על אף שיש לה כוכבים עם USG גבוה כמו לילארד ומקולום)
| שם הקבוצה | שחקני מדגם TS | קבוצה כללי TS | פער | שחקן USG מוביל | TS% ממוצע שחקן | USG |
|---|---|---|---|---|---|---|
| דאלס | 56.9 | 55.5 | 1.48 | לוקה דונצ'יץ' | 54.5 | 29.3 |
| קליבלנד | 55.2 | 54 | 1.23 | ג'ורדן קלרקסון | 53.9 | 26.3 |
| סאן אנטוניו | 58.2 | 57.2 | 1.05 | דמאר דרוזן | 54.2 | 27.5 |
| ממפיס | 55.6 | 54.8 | 0.86 | מייק קונלי | 56.9 | 26.1 |
| יוטה | 57.8 | 57.2 | 0.69 | דונובן מיצ'ל | 53.7 | 30.5 |
| ברוקלין | 56.2 | 55.6 | 0.61 | דיאנג'לו ראסל | 53.3 | 30.8 |
| וושינגטון | 57.3 | 56.7 | 0.6 | ברדלי ביל | 58.1 | 27.6 |
| מיאמי | 54.7 | 54.2 | 0.5 | דווין וויד | 51 | 26.5 |
| פורטלנד | 57.2 | 56.8 | 0.48 | דימיאן לילארד | 58.8 | 27.9 |
| ניקס | 53.2 | 52.9 | 0.36 | טים הארדווי | 53.1 | 24.8 |
| ניקס | 53.2 | 52.9 | 0.36 | עימנואל מודאי | 53.1 | 24.6 |
| פילדפיה | 57.6 | 57.4 | 0.24 | ג'ואל אמביד | 59.3 | 32.3 |
| שרלוט | 55.6 | 55.4 | 0.21 | קמבה ווקר | 55.8 | 30.6 |
| אוקלהומה | 54.6 | 54.5 | 0.11 | ראסל ווסטברוק | 50.1 | 30 |
| טורונטו | 57.9 | 57.9 | 0.05 | קוואי לאונרד | 60.6 | 29.6 |
| אטלנטה | 55.4 | 55.5 | -0.02 | טריי יאנג | 53.9 | 27.4 |
| מינוסוטה | 55.1 | 55.2 | -0.03 | קא"ט | 62.2 | 27.8 |
| אורלנדו | 54.9 | 55 | -0.07 | ניקולה ווצ'וויץ' | 57.3 | 27.3 |
| דנבר | 55.7 | 55.8 | -0.08 | ניקולה יוקיץ' | 58.9 | 26.8 |
| בוסטון | 56.5 | 56.7 | -0.10 | קיירי איירווינג | 59.2 | 28.3 |
| אינדיאנה | 55.9 | 56.1 | -0.15 | טייריק אוונס | 48.3 | 25.2 |
| אינדיאנה | 55.9 | 56.1 | -0.15 | בויאן בוגדנוביץ' | 61.3 | 21.7 |
| פיניקס | 54.7 | 55.2 | -0.49 | דווין בוקר | 58.4 | 31.9 |
| שיקגו | 53.4 | 54.1 | -0.61 | זאק לווין | 57.4 | 29.6 |
| מילווקי | 57.3 | 58.3 | -0.95 | יאניס | 64.4 | 31 |
| סאקרמנטו | 54.4 | 55.4 | -0.99 | באדי הילד | 58.7 | 24.1 |
| לייקרס | 54.3 | 55.4 | -1.01 | לברון ג'יימס | 58.8 | 30.9 |
| ניו אורלינס | 55.1 | 56.3 | -1.13 | אנטוני דיוויס | 59.7 | 28.7 |
| דטרויט | 53 | 54.4 | -1.31 | בלייק גריפין | 58.1 | 29.3 |
| גולדן סטייט | 58.1 | 59.6 | -1.41 | סטפן קרי | 64.1 | 29 |
| גולדן סטייט | 58.1 | 59.6 | -1.41 | קווין דורנט | 63.1 | 28.2 |
| יוסטון | 56.0 | 58.1 | -2.08 | ג'יימס הארדן | 61.6 | 39.3 |
| קליפרס | 55.4 | 57.5 | -2.1 | לו וויליאמס | 55.4 | 30.5 |
שלב ב' עדיף ביחד עדיף בנפרד
ערב ערב ראש השנה התש"פ למנייננו.
תשמע עידו יש בעיה.
חגי אמרתי לך כבר: אני לא רופא שלך, או בכלל.
לא, תקשיב, לא קשור. האתר של הליגה לא מסתדר עם הנתונים
פלגמטים
בשלב הזה ניסנו להבין האם אפשר למצוא חוקיות סטטיסטית כלשהי הקשורה בUSG של שחקנים
מה שעשינו הוא שימוש בטכניקת נתוני ה on/off. יחד עם זאת חשבנו שישנה בעיה בנתוני הon/off בצורתם הרגילה, היות וישנה בעיה שנתונים אלו מציגים לא פחות מנתוני השחקן עצמו – את הנתונים של השחקנים וההרכבים מולם הוא שיחק, מה שלא ישקף את מה שאנחנו מבקשים לחקור. לכן המתודולוגיה בה נקטנו הינה בחינה של כל שחקן כפי שארבעת שחקני החמישייה האחרים משחקים בהרכב עם השחקן הנתון ובלעדיו.
לדוגמה: אם השחקן אותו אנחנו מבקשים לבחון את נתוניו הוא שמעון, ואיתו בחמישייה משחקים ברוך, גיא, דקסטר והאשך, אזי נבחן מהם הנתונים ההתקפיים של כל אחד מההרכבים בהם שמעון שיחק עם אחד או יותר מהרביעייה המוזכרת, ומהם הנתונים בהם כל אחד מחברי הרביעייה הזו עשה בהרכבים ששמעון לא שיחק בהם. מהנתונים שהתקבלו אפשר לדעת האם למשל מהו האופנסינג רייט של שמעון (למשל כאשר שמעון שיחק עם כל אחד, בסך הכל האופנס-רייט שלו היה 110 וכאשר הם שיחקו בלעדיו בסך הכל היה האופנס-רייט 105) או כל נתון אחר (% ריבאונד התקפי TS% וכו')
אחרי שיש לנו את הנתונים הקבוצתיים הללו נוכל להצליב אותם עם הנתונים האישיים של כל שחקן: למשל אנחנו יודעים שההרכבים של שמעון קלעו ביחד איתו TS של 55 ובלעדיו 53 זאת אומרת שהTS הקבוצתי של שמעון הוא 2. עכשיו נוכל להצליב זאת עם הנתונים האישיים של שמעון (למשל שהTS האישי שלו הוא 54. זו רק דוגמה כן? אפשר במבחן העין לראות שבתגובות שמעון לא פוגע ממטר) ולבחון קורלציות בין הנתונים השונים.
השחקנים אותם בחרנו היו שחקנים יוצרים – הייתה לנו אינטואיציה ששחקן יוצר על אף שהוא זורק באחוז נמוך יותר, עדיין ישפר את המשחק ההתקפי של קבוצתו. לכן השחקנים שנבחרו כללו את הקריטריונים הבאים – לפחות 41 משחקים בעונה נתונה, לפחות 24 דקות, לפחות 5 אסיסטים, ועם TS% שהוא נמוך ממוצע הליגה
- חברים, אתם ידעתם שלפקינג ג'וקים נואה הייתה עונה שבה היו לו 5.4 אסיסטים בממוצע למשחק?! (עונת 13-14)
כאן הייתה לנו עבודה רבה. בשביל לייצר טבלת נתונים כזו צריך לעבור על כל ההרכבים שבהם שמעון לא שיחק עם ברוך, גיא, דקסטר והאשך. את הנתונים שלהם עם שמעון אפשר בקלות למצוא באתר הליגה. ניחא. הבעיה שמצאנו שהנתונים שמופיעים באתר הליגה הם לא מדוייקים. כוס אומו. צריך לבנות טבלאות שבהן לוקחים את הנתונים הגולמיים ביותר ואחר כך להכניס אותן לתבניות בנוסחאות אשר יתנו לנו את הנתונים המבוקשים (אופנס-רייט, TS %REB וכו'). לא מעט עבודה. אבל כשנראה את התוצאות ונביא תובנות גאוניות, שלא שזפתן עין – זה יפצה על עבודת הנמלים הזו, תשואות הקהל כבר נשמעות ברקע, ואפשר כבר להתחיל לארוז ליוסטון.
ובכן – אכזבה. לא הצלחנו למצוא קשרים משמעותיים בין הנתונים האישיים של השחקן לבין הנתונים הקבוצתיים. זה התבטא בזה שבשום מדד אישי של השחקן לא מצאנו קורלציה שתתן לנו איזשהו התחלת הסבר לנתונים הקבוצתיים שיצרנו. מפתיע מאוד – כי אפילו נתון שהיה מאוד מתבקש שיראה השפעה כמו הTS האישי של השחקן היה עם קורלציה די עלובה של 0.3 בקירוב במבחנים השונים (ואם רוצים לדייק קורלציה של 0.297)
הנתון של שאלת המחקר הUSG סיפק קורלציה שהיא נמוכה אף יותר (0.22) זאת אומר שגם אם שחקן זרק הרבה או זרק מעט לא ניתן להצביע על מגמה שתאמר לנו האם זה מועיל לקבוצה או מזיק לה (ראס נושם עכשיו לרווחה)
אם בנתון של הTS האישי הייתה קורלציה כלשהי אז לשאר הנתונים כמעט לא הייתה משמעות (נגיד יחס אסיסטים/ איבודים וכן שאר הקטגרויות שיש בעמודת הADVANCED של השחקנים באתר הליגה)
יודעים מה? הבא נתחכמה לו. היות וממוצע הTS עולה כל שנה בעקביות יחסית, יכולה להיות הסיבה שאנחנו לא מצואים קורלציה. נפתור זאת בצורה הבאה: ניקח את נתון הTS האישי של השחקן ונפחית ממנו את ממוצע הTS שהיה באותה השנה. כך למשל אם בעונת 2019 הTS של שמעון היה 54 והTS הממוצע בליגה בקירוב היה 56 אזי התוצאה של שמעון היא 2-. מה שזה נותן לנו זה ניטרול של השינויים שעברו על הליגה בשנים האחרונות מבחינת בחירת זריקות.
בום מצאנו. לא זה סתם ימים של עוד סבב לחימה. הבום הזה נשמע יותר כמו שערה שנופלת על כרית, כי גם כאן הקורלציה היא, ובכן, די אותו הדבר. לא הצליח לנו.
בטבלה זו מופיעים הקורלציות המרכזיות שעלו בין נתוני השחקן האישיים לבין האופנס רייט של נתוני הon/off
| קטגוריה | קורלציה |
| TS% – שנתי | 0.32 |
| TS% | 0.3 |
| AST% | 0.25 |
| TO RATIO | 0.25- |
| USG | 0.22 |
| Ast/to | 0.14 |
בשביל למחיש ניתן דוגמה למורכבות של המערכת הזו וכיצד שחקנים מסוימים מעלים את ממוצע הקבוצה בעוד אחרים מורידים על אף שכולם נחשבים כשחקני התקפה טובים. נחלק ל2 צירים מרכזיים ציר הקבוצה וציר הקבוצה. בציר הקבוצה יכולה להיות קבוצה שהיא מעל ממוצע הליגה בts% וקבוצה שהיא מתחת לממוצע. בציר השחקן יכול להיות שחקן שמעלה את הממוצע ההתקפי של השחקנים המרכזיים איתם הוא משחק או מוריד את הממוצע ההתקפי של השחקנים המרכזיים איתם הוא משחק. הטבלה הבאה ממחישה את ההבדלים הללו
| שם השחקן | סוג הקבוצה | סוג השחקן | T-OFF-RAT | T-AST | T-TOV | T-EFG | T-TS | T-%OREB | EFG% | TS% | USG% |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ד'ארון פוקס | מתחת לממוצע | מוריד את ממוצע הקבוצה | -1.9 | 1.4 | -0.5 | -1.4 | -1.4 | -2.1 | 49.7 | 54.4 | 23.8 |
| דמאר דרוזן | מעל הממוצע | מוריד את ממוצע הקבוצה | -3.6 | -1.5 | -0.3 | -1.2 | -1.3 | -3.8 | 48.3 | 54.2 | 27.7 |
| לו וויליאמס | מעל הממוצע | מעלה את ממוצע הקבוצה | 7.5 | -0.1 | -3 | -0.4 | 1 | -1 | 47.1 | 55.4 | 30.8 |
| לוקה דונצ'יץ | מתחת לממוצע | מעלה את ממוצע הקבוצה | 3.9 | -1.1 | -0.2 | 1.5 | 2.2 | -2.4 | 49.7 | 54.5 | 29.6 |
הסבר לטבלה: הקטגוריות תחת המתחילות באות T מציגות את ממוצע ההפרשים, כאשר השחקנים המובילים בקבוצה משחקים עם השחקן הנתון ובלעדיו. הקטגוריות שלא מתחילות באות T הינI הנתונים האישיים של כל שחקן לעונת 2018-19
חלק ג' עם הפנים להמשך – חייבים להיות נחרצים
אז מה זה אומר בעצם? קודם כל שסטטיסטיקה היא חרטא (אגב שאלה לדיון: חרטה או חרטא?) וזה נכון לכל תחום, אז אם יש לכם איזשהו נגיעה לתחום (כולל מתמטיקאים), דעו לכם כי אתם מוציאים זמנכם לשווא, גוזלים את כספי הציבור וצריך לפטר את כולכם. לכו לנקות רחובות כי כדור הארץ שטוח. אבל אם נהיה מתונים יותר, אפשר לחשוב על כמה אפשרויות:
א' מתודולוגיה בעייתית. יכול להיות שהמתודולוגיה הזו אינה משקפת את המצב. כך למשל יכול להיות שעל אף שהנתונים שנאספו מצביעות על כך שלשמעון יש אופנס-רייט חיובי, ייתכן והם משקרים. בעיה נוספת בהקשר הזה היא הקושי לתת משקל שונה לנתונים. למשל גיא שיחק בלי שמעון 600 דקות במשך עונת 2019 אך ברוך שיחק בלי שמעון 230 דקות בלבד. יחד עם זאת שניהם מקבלים משקל שווה כשאנחנו עושים את שקלול הנתונים.
יחד עם זאת חייבים לציין שאם נוקטים במתודולוגיה הזו רואים קורלציות ברורות לאופנס-רייט, בכל מה שקשור לנתונים הקבוצתיים, חלקן חזקות ביותר. הכוונה היא שאם ניקח רק את הנתונים של הon/off כפי שהדגמנו לעיל אך לא ניקח את הנתונים האישיים נגלה שישנם קורלציות טובות מאוד בין הTS הקבוצתי לאופנס רייט הקבוצתי (קורלציה של 0.85) גם בשאר הנתונים ישנם קורלציות גבוהות יחסית למה שראינו בנתונים האישיים.
| קטגוריה (קבוצתית) | קורלציה לאופנס-רייט |
| TS% | 0.85 |
| EFG% | 0.81 |
| TOV | 0.55- |
| AST | 0.46 |
| TSA | 0.45 |
| OREB% | 0.26 |
הציפייה היא שאם המתודולוגיה הזו היא חסרת בסיס, אזי שגם בנתונים הקבוצתיים יהיה כאוס וקורלציות נמוכות. זה כאמור לא המצב.
ב' מורכבות הבעיה. מונולוג הפתיחה לא היה רחוק מלהיות מונולוג שהתקיים במציאות. מלכתכילה הבנו (טוב. עידו הבין מהתחלה וחגי רק ברגע שהיו את הנתונים) שמדובר בבעיה שהיא קודם כל קשה להגדרה, ולא פחות מכך קשה למדידה. זו שאלה שמורכבת מהמון גורמים, שקשה להעביר חוט שני בניהם. יכול להיות שינוי של שחקן אחד (כמו שרואים אצל הסאנס השנה) או במאמן (כמו שראינו אצל מלווקי שנה שעברה) ופתאום הקבוצה מתפקדת אחרת לחלוטין, למרות שהנתונים האישיים של השחקן לא השתנו מהותית. במערכת כל כך מורכבת נתקשה למצוא חוקיות לינארית.
גיא רוזן
30 ינו 2020 10:05:16קראתי בעיון רב,
והתעמקתי בנתונים.
זה לא היה פשוט –
אבל אחרי ניסיונות בדיקה במקורות שונים,
ואז תוך שימוש בכלים מדעיים אמפיריים בשביל להגיע למסקנות
בעלות היגיון פנימי סדור,
התשובה לשאלת המפתח שהפוסט מעלה,
היא –
.
חרטא.
.
נכון, המקור מערבית, אבל אני בוחר לייחס למילה ליישם על המילה את הכללים המיושמים על מילים מארמית.
והיות ולטעמי המילה עונה להגדרה של "שם פיוטי",
היא, כמו המילה "קדושתא", זוכה לסיומת א.
להלן –
חרטא.
.
תודה, חברים. פוסט נהדר שגרם לי לרגע לנטוש את עמדת השמירה על מנת להודות על המלאכה המרשימה.
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
30 ינו 2020 10:15:55מסכים, ולו משום שחרטה זה
Regret
עידו גילרי
30 ינו 2020 17:19:40חרטה זה חרטא
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
30 ינו 2020 10:14:53מעניין, תודה על המאמץ.
.
נשמע לי שלא נמצאו תוצאות ברורות מאחר ואין כאלה ולא מאחר ולא טחנתם את המספרים או שגיתם במתודולוגיה.
.
הצעה, פשוט כי זו סוגיה מעניינת – ללכת לתוצאה הסופית, ההישג הקבוצתי, ולבדוק את הקשר לts של השחקן המוביל. זה מבוסס על האינטואיציה, שלדעתי נמצאת בשורש הויכוח עם השמעונים והדה-שוטים, לפיה קבוצות מגיעות להישגים טובים יותר כשהשחקן המוביל מפחית את מספר זריקותיו. אמנם נוכל רק לבסס קורלציה, אבל זה יכול לתת כיוון כלשהו להמשך, (למשל לבדוק את המודל שלכם בנוגע לקבוצות הספציפיות, ולשחקנים הספציפיים האלה – מייקל המוקדם מול המאוחר, וכנ"ל קובי ולברון).
חגי "התותח" ניסני
30 ינו 2020 10:28:33הישג קבוצתי כולל גם הגנה זה בוודאי מוסיף עוד מורכבות למקום שהוא גם ככה מורכב.
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
30 ינו 2020 11:08:37מסכים, כמובן, אבל אולי אפשר למדוד אותו, קבוצתית, בלי להיכנס לנתונים האישיים של השחקן. נניח – לברון המוקדם עם הגנה קבוצתית של x נקודות למשחק, מול לברון המאוחר עם y נקודות, ולבדוק אם ההבדל משמעותי. אם הוא לא, אולי אפשר להניח שההגנה לא עשתה את ההבדל.
הציפור הנדירה
30 ינו 2020 12:04:20באופן כללי זה נכון שכשהשחקן המוביל לא מדתולל עם הזריקות הקבוצה מצליחה יותר. אך אם רמת הסגל שסביבו לא מספיק טובה אם יזרוק במידה בינונית הקבוצה דווקא תיפגע.
כדי שהשחקן המוביל יוכל לצמצם בזריקותיו צריך שהסגל שסביבו יהיה מספיק טוב כדי שיהיה לו למי למסור עם יכולת מספיק טוב לנצל את מרהית מסירותיו.
הציפור הנדירה
30 ינו 2020 12:05:17*מרבית מסירותיו.
asaf
30 ינו 2020 11:05:11תודה רבה. מעניין ומובן גם למי שפחות עכבר סטטיסטיקה כמוני. שמעון,ברוך,גיא,דקסטר והאשך זו קבוצת פנטזי לאליפות לדעתי… איך אומרים?
השורה התחתונה שאין שורה תחתונה…
עידו גילרי
30 ינו 2020 11:08:35גיא: i don't want to be here
חגי "התותח" ניסני
30 ינו 2020 11:47:06גיא נועד לאזן את העסק
הקוריוז
30 ינו 2020 15:16:04חחחח
Yinon Yavor
30 ינו 2020 11:37:14תודה. מוזר ומעניין כאחד…
יש לי כמה שאלות ותהיות. הראשונה היא כמה שחקנים בדקתם מכל קבוצה? נדמה לי שראיתי רף של 8 דקות למשחק. אם זה נכון אז בדקתם כנראה את כל הקבוצה כמעט. ואז ברור שלא יהיה הבדל בין הממוצע של הקבוצה לממוצע של אלה שנבדקו.
אז כמה בערך בדקתם מכל קבוצה?
חגי "התותח" ניסני
30 ינו 2020 11:45:33אכן זה רוב השחקנים. מה שהבדיקה הזו עושה היא מבטלת את אלמנט הusg וכך אנחנו יכולים להבין האם השחקנים המובילים צריכים לקחת יותר זריקות או פחות
אבי טרכטמן
30 ינו 2020 17:32:54לא הבנתי.. לא היה עדיף לבדוק מול הבולטים. או אפילו בכמה קטגוריות (20+, 30+)
חגי "התותח" ניסני
30 ינו 2020 18:54:58אבי לא בטוח שהבנתי את מה שאתה אומר. המטרה היא לבדוק האם הבולטים לוקחים יותר מדי זריקות או פחות מדי זריקות. ב20+ 30+ אתה מתכוון לנקודות או לUSG כי אם לUSG זה בדיוק מה שעשינו.
אבי טרכטמן
31 ינו 2020 03:51:02אולי לא הבנתי אבל לא בדיוק. השוויתם בין כל השחקנים לבין כמעט כל השחקנים (כי הרף נמוך) לבין הבולט בקבוצה ביוסג'
מה שהיה מעניין היה לראות את זה בדרגות (כל השחקנים, יוסג' מעל 25, מעל 20,מעל 15 וכו')…
כך או כך, עבודה אדירה!!
עידו גילרי
31 ינו 2020 16:08:41גם את זה… לא היה הבדל מהותי בין קבוצות היוסג' השונות. (תתקן אותי אם אני זוכר לא נכון חגי).
ההשואה היא לא בין כל השחקנים לכמעט כל השחקנים. אלא. בין הממוצע הקבוצתי של הטרושוטינג של כל שחקן (זה ממוצע שנותן משקל זהה לכ אחד מהשחקנים) לבין הטרושוטינג הקבוצתי – זה בעצם ממוצע משוקלל של הטרושוטינג של השחקנים שנותן משקל לכל אחד לפי היוסג' ולפיכך מושפע יותר משחקני יוסג' גבוה.
חגי "התותח" ניסני
31 ינו 2020 16:35:36אתה לא טועה.
Zvika Bar-Lev
30 ינו 2020 12:26:26לא מספיק התעמקתי – אבל בגדול יצא לכם הטריוויאלי – כדאי שיזרוק מי שיש לו TS% גבוה…הבנתי נכון?
בסיטואציה שתיארת במשחק בשכונה של חגי – אתה יוצא ממש מתוסכל כאשר הכוכב האגואיסט לא רק זורק את כל הזריקות, אלא גם לא פוגע. וזה כמובן קורה לא פעם. אבל אם הוא קולע היטב באותו משחק? אתה הרבה פעמים שמח להיות הפועל השחור, לתרום בהגנה בריבאונדים – אם הקבוצה מנצחת בזכות הכוכב הצלף.
Ljos
30 ינו 2020 14:53:51אני מרגיש כאילו קראתי חוברת פורנו של סטטיסטיקה בשביל המאמרים.
נראה לי שהדרך הכי מתאימה לסכם את הפוסט היא "גדול המתמטיקאים שחי בעולם הדיסק, ולמעשה, האחרון בממלכה העתיקה כולה, התמתח בתאו וספר פיסות קש במצעו. לאחר מכן הוא אמד את מספר המסמרים בקיר. משסיים, בילה דקות אחדות בהוכחה שלשדה תהודה אוטומורפי מספר אין סופי בחלקו של אידיאלים מובחרים לא החלטיים. לאחר מכן, כדי להעביר את הזמן, אכל שוב את ארוחת הבוקר שלו".
הקוריוז
30 ינו 2020 15:11:07נראה פוסט מעניין אקרא אותו עוד שעה באימון של הילד. אגב חגי אני מלמד את הילד לי להיות עם יוסאג גבוה ולקלוע כמה שיותר.
הוא קלעי נהדר לגילו האמת השני הכי טוב בחוג שלו שהראשון הוא ילד בן 6.
חסרונות: אין כדרור עובד על זה עם סרטונים של קרי ויאנג, מאבד ריכוז מהר, נכנס לברכיים בהגנה טבל שומר כמו ראס קופץ רודף ולא מצליח לתפוס כלום
מסירה עוד לא מלמדים ככ בגיל הזה😎
חגי "התותח" ניסני
30 ינו 2020 15:32:05תקשיב מה שאתה צריך ללמד אותו זה לנוע בלי כדור, ואיך לסגור בשמירה תראה לו סרטונים של קוואי זה עדיף
הקוריוז
30 ינו 2020 17:12:18עשו להם היום כזה אימון אינטנסיבי גמרו את הילדים חח בלי מנוחה קפיצות ומכשירים הוא בקושי עומד על הרגליים 😂😂😂 ביקש מנוחה הורדתי אותו לספסל לידי.
איזה תנועה קודם שילמד לכדרר כמו שצריך הוא בן 4.5. לפחות יש לו את הזריקה הכי נכונה עבדתי איתו הרבה הוא משחיל אותם קשתיות גבוהות מאומן בזה מגיל שנתיים אפילו אז לא העזתי ואסרתי עליו לזרוק סבתא. חצי מהילדים זורקים סבתא🤗 ריק בארי היה גאה אולי זה הטרנד הבא אחרי סטפן?
אגב ניסני יודע איזה חולצה הוא מקבל סוף החודש הישר מניו יורק? של הקוריוז נתתי לו מבחר בין הכוכבים ובחר את זה 😂😂
מנחם לס
30 ינו 2020 16:36:13ה"דו-קרב" האישי או "אני אומר ואתה עונה" מזכיר במקצת את מה שהייתי עושהב עם מידן. זה רעיון מצויין שאני מקווה השתמשיכו בו (או כל "זוג" אחר שמעוניין בדו-קרב מילולי, או בכל צורה שהיא). איורים נפלאים. היה כיף להיכנס ולבלות רבע שעה על הפוסט.
רועי ויינברג
30 ינו 2020 19:47:50וואו. פספסתי את המאמר ביום העמוס הזה, אבל קריאה כיפית ומעמיקה. תודה לשניכם.
חגי "התותח" ניסני
30 ינו 2020 20:20:22תודה לכולם
Berch
30 ינו 2020 21:17:05ברגע שהזכרת את פי ג'יי טאקר האליל קנית אותי לשאר המאמר.
גם לא למצוא מסקנות זה סוג של מסקנה
ולשאלתך
חארטה
🙂
Berch
30 ינו 2020 21:48:35למה האחרונים תמיד בסוף??
Yinon Yavor
31 ינו 2020 12:50:25בהמשך למה שכתבתי (וגם אבי שהמשיך אותי) – אין שום היגיון בלבדוק את ה 80% המובילים של הקבוצה לעומת ה 100% של הקבוצה. לא תראה שם כמעט הבדלים.
הנכון יותר (לדעתי) זה להשוות 2-3 שחקנים מובילים בכל קבוצה (20 עד 30%) ואת זה להשוות לביצועי הקבוצה כולה.
תודה בכל מקרה
עידו גילרי
31 ינו 2020 16:09:16ראה תשובה לאבי למעלה. לדעתי לא הבנתם את ההשוואה.