הבאקס והלייקרס ממשיכות לשייט במשחקי שבת / שקד יעקובי

ערב עמוס ומעניין עם כמה הופעות אישיות מרשימות. קאווי סחב את הקליפרס , זאק לאבין את שיקגו. מרכוס סמארט הפציץ מבחוץ אך הפסיד לתצוגה של דווין בוקר. פרד ון פליט חזר להדליק את הראפטורס ומייק קונלי לשורות הג'אז. אפילו הווריורס ניצחו אך בסופו של יום היה זה עוד לילה בו הלייקרס והבאקס ממשיכות את הדומיננטיות שלהן וזוכות בניצחונות חוץ מרשימים.

היום בצוות המורחב מאד: רועי, צ'יקו, דן, LJOS, ראובן ועידו. תודה לכולם.

ניו אורלינס פליקנס (26-16) 130 – לוס אנג'לס קליפרס (13-29) 133

דם, אש ותמרות עשן הערב בניו אורלינס. הגנה לא הייתה.

בשלושת הרבעים הראשונים 2 הקבוצות השיגו נקודות באחוזים מגוחכים, כשהקליפרס קלעו ב-50.7% מהשדה וניו אורלינס ב-58.5%. כל קבוצה קלעה מעל 20 זריקות מהעונשין בשלושת הרבעים האלה (ניו אורלינס 21 מ-32, הקליפרס 26 מ-32) ו-9 שחקנים קלעו 14 נקודות, או יותר, בשלב הזה של המשחק.

הפליקנס עלו ליתרון של 14 נקודות בתחילת הרבע השלישי, 72-86, ונראה שהמשחק שלהם. קוואי לנארד לקח את המשחק על עצמו כמו שהוא יודע והצליח להוריד ל-92-98. ג'קסון הייז וברנדון אינגרם המצויינים החזירו את ניו אורלינס ל-94-106 לקראת סוף הרבע השלישי, בסיומו הפליקנס קלעו 110 נקודות, ואז התחילה הבריחה, או ההגנה של הקליפרס. לו וויליאמס קלע 15 נקודות מתוך 22 קבוצתיות בזמן שהפליקנס נעצרים על 10 נקודות ב-8 הדקות שפותחות את הרבע האחרון. הריצה הטובה הזאת הצליחה להעלות את הקליפרס ל-128-120, פחות מ-3 דקות לסיום.

ריצה מוצלחת של לונזו בול ודריק פייבורס הצליחה להוריד את הקליפרס ל-130-127, 1:18 לבאזר. לו וויליאמס שרף שעון, מסר ללנארד והאחרון החטיא מיד-ריינג'. הקליפרס לקחו ריבאונד התקפה ובחזרה ממנו וויליאמס קלע שלשה שמעשית סיימה את הסיפור עם 133-127, 31.6 שנות לסיום. פסק זמן של ניו אורלינס ובחזרה ממנו ג'יי ג'יי רדיק קולע שלשה גדולה שמחזירה את הפליקנס לפיגור 3 נקודות. רדיק החטיא שלשה קשה על הבאזר והמשחק נגמר בניצחון משמעותי של הקליפרס, אחרי קאמבק מרשים.

אצל הקליפרס קוואי הוביל עם 39 נקודות ב-15 מ-28 מהשדה לצד 6 אסיסטים, 6 ריבאונדים ו-5 חטיפות. משחק חמישי ברציפות בו הוא קולע מעל 30 נקודות. לו וויליאמס (4 מ-7 מהשלוש, 14 מ-15 מהעונשין) הוסיף 32 מהספסל, מונטרז הארל 24 ולנדרי שאמט, שפתח, קלע 11. לו-וויל והארל קלעו 56 נקודות ביחד, לעומת 41 של כל ספסל ניו אורלינס.

בניו אורלינס דריק פייבורס קלע 10 מ-10 מהשדה וסיים עם 22 נקודות ו-11 ריבאונדים. אינגרם קלע 21 עם 7 ריב' ו-6 אס', רדיק 19, לונזו 18 עם 10 ריב' ו-11 אס' נוסף על 6 איבודים, הייז 14 עם 5 ריב' ו-4 אס' ואלכסנדר-ווקר 10. הפליקנס איבדו 21 כדורים לעומת 12 של הקליפרס.

ניו יורק ניקס (32-11) 87 – פילדלפיה 76 (11-26) 90

קבוצה הכי מעניינת בליגה, הניו יורק ניקס כמובן…מארחת את פילדלפיה שמגיעה לתפוח הגדול אחרי שני נצחונות רצופים. פורקאן קורמאז התורכי היה מסמר הערב בנצחונם האחרון על שיקאגו וייתכן שגם הערב יידרש לפצות על המחסור של אמביד על הפרקט. בעוד ניו יורק הפסידה בבית לנמושה אחרת…פיניקס. פילדלפיה כמובן פייבוריטית לנצחון, אך בספורט כמו בספורט…אין דבר כזה שאין דבר כזה.

פתיחת הרבע הראשון במדיסון סקוור גארדן נפתח בקצב מהר. ג'וליוס ראנדל תפקד יפה עבור ניו יורק וכל תנועה של בן סימונס מראה עד כמה הוא עיצב את עצמו כמו לברון. הרבע הראשון מסתיים ב 28-25 לפילי ומספק בידור לא רע עבור האוהדים ביציעים.

הרבע השני התחיל קצת לאט יותר ולקחו כמה דקות עד ששוב הקבוצות הציגו תחרות טובה. ראנדל המשיך לתת את הטון והערך המוסף אצל הניקס וכאמור סימונס המשיך להוביל. תנועת כדור טובה של פילי הראתה קבוצה מאומנת טוב יותר מזו של הניקס שאיבדה כדורים ושיחקה מפוזר וללא תרגילים מסודרים. עם זאת, נראו כמו קבוצה לגיטימית.

המחmית השנייה נפתחת כאשר פילי ביתרון 6.

אלפריד פייטון הראה למה היה נחשב לפרוספקט גדול עד לא מזמן. הקצב שוב ירד מעט ונתן לנו משחק צמוד ודי מאוזן. למרות אחוזים טובים יותר של פילי מהשדה, ניו יורק הצליחה ללחוץ ולהגיע לרבע האחרון בפיגור נקודה בלבד.

5 דקות לסיום המשחק שוב היה זה אלפריד פייטון שצמצם פער של 7 נקודות. פילי מאורגנת יותר אך הניקס מסרבים להכנע. 2 דקות לסיום יש לנו שוויון ואל הורפורד קובר סל חשוב מאוד. משחק מחוספס מאוד של ניו יורק, נותן למרקיף מוריס את הכדור 30 שניות לסיום ובפעם הראשונה במשחק…ניו יורק עולה ליתרון נקודה.

פילי לוקחת טיימאווט והאריס לא ממצמץ וקובר צ'אקה לשלוש ומחזיר להם את היתרון.
89-87 ופילי עושה מהלך גדול בהגנה. מוריס וראנדל לא מצליחים לשחרר כדור וראנדל עובר את הקו ומאבד את הכדור. פייטון עושה עבירה מהירה על קורמאז שקולע אחד מהקו. מוריס מנסה עם הבאזר להייל מארי אך נכשל. תוצאת הסיום 90-87 מוצדקת.

לניקס היה חסר רק קצת יותר ארגון וסדר כדי לנצח את המשחק הזה…אבל פילי הייתה ראויה.

בוסטון סלטיקס (14-27) 119 – פיניקס סאנס (24-18) 123

הסלטיקס בתקופה לא טובה והגיעו גם בנקודת פתיחה לא מוצלחת כשקמבה ווקר וג'יילן בראון ישבו בצד עם פציעות. זה אפשר לסאנס לקחת את השליטה במשחק כמעט מהפתיחה ולהשיג עוד ניצחון חוץ חשוב עבורם.

אחרי שלשה של במארט בפתיחה הסאנס רצו ל0-12 ולא שמטו יותר את היתרון עד לסיום. הסאנס עוד הכדילו ל10-26 אבל הירידה של אייטון לספסל אפשרה לסלטיקס להגיע לטבעת יותר בקלות ולסגור עד 25-26. הסלטיקס הצליחו להישאר צמוד עד לקראת המחצית כשבוקר התחיל להשתולל ועזרתו של ברידג'ס פתחו שוב פער 51-60 בהפסקה.

הסטטוס קוו נשמר פחות או יותר לאורך כל המחצית השנייה כשבעיקר סמארט וטייטום שומרים את הסלטיקס בתמונה. קצת יותר משתי דקות לסיום רוביו קבר שלשה שנתנה לסאנס יתרון 100-114 ונראה היה שהסיפור גמור. אבל עבירת קליר-פאת' של בוקר אפשרה לסלטיקס חמש נקודות בהתקפה אחת ולצמק עד 11-114 דקה לסיום. ברידג'ס בסל חשוב הוביל למצעד לקו העונשין וטייטום צימק ל119-121 5 שניות לסיום אבל בוקר סגר ענין מהקו.

אצל הסלטיקס בחסרים סמארט היה בערב נדיר של 37 נקודות ו-8 אסיסטים כולל 11 מ-22 מעבר לקשת (שיא מועדון)!! ג'ייסון טייטום רשם 26 נקודות לצד 10 ריבאונדים וגורדון הייורד הוסיף 22 יחד עם ריבאונדים ו-7 אסיסטים.

אצל הסאנס בוקר לא התרשם ממה שטסיבנס ניסה לזרוק עליו החל מדאבל טימס ועד בוקס אנד וואן כדי לרשום 39 נקודות 10 ריבאונדים ו-9 אסיסטים. דיאנדרה אייטון קיבל הרבה כדורים מתחת לסל וקלע 26 נקודות יחד עם 15 ריבאונדים אבל גם החטיא הרבה (8 מ-22 מהשדה) אולי קיבל קצת עזרה משני פיצוצים ממרכוס סמארט. מיקל ברידג'ס השקט נתן הופעה מעולה עם שיא קריירה של 26 נקודות (כולל 6מ-8 לשלוש) .

שיקגו בולס (28-16) 118 – קליבלנד קאבלירס (31-12) 116

במשחק בין הקבוצה של ביילין לקבוצה של בוילן הראשונה החלה טוב יותר את המשחק, רבע ראשון צמוד ומלא תהפוכות נגמר בתוצאה 31-33 לאורחים.
רבע שני טוב של הקאבס ביאסה את האוהדים של הבולס שכבר ציפו לנצחון על קבוצה חלשה. הקאבס פתחו חזק וקלעו 40 נק' מול 25 של הבולס. 16 הפרש במחצית. 56-73.
רבע שלישי נפתח באותה מגמה, הקאבס כבר עולים ליתרון 19 אך ריצה של הבולס לקראת סוף הרבע מצמצמת לרק 14 לקראת פתיחת הרבע הרביעי. 87-102.
נגמר? האוהדים הולכים הביתה? חכו! לוין רוצה לקלוע!!
ריצת 16-2 של הבולס מורידה לנקודה. גארלנד עם סל ועבירה מעלה ל-4 הפרש. זאק לוין לוקח את המושכות ותופר שלוש, ועם סל שדה מעלה את הבולס ליתרון ראשון מאז תחילת הרבע השני. 2 מהקו של תומפסון החזיר את המטוטלת לקאבס אך חטיפה של דאן והטבעה של לוין החזירה לביתיים את החיוך. לאב ומארקנן מחליפים נקודות והבולס ביתרון נקודה. סל של סאטו 2 דקות לסיום מעלה את ההפרש ל-3. דקה וחצי ללא נקודות נגמרות בסל של לאב 20 שניות לסיום. המשחק על חודו של יוד, טיים אאוט של בוילן מביא לסל מהיר של לוין עם עבירה שהוא מדייק מהקו. אוסמן בצד השני תופר שלשה 10 שניות לסיום. פסק זמן נוסף של בוילן והכדור עובר ידיים עד שהקאס עושים עבירה על דאן.
דאן על הקו, 3 שניות לסיום, הראשונה בחוץ השני בפנים!
הקאבס ללא פסק זמן שמים את לארי נאנס על הקו שיוציא חוץ, ומוסר רחוק, שאקיל חוטף ונגמר המשחק! הבולס חוזרים אחרי פיגור 19. לראשונה מאז 1990 שהבולס בפיגור סופגים 102 בשלושה רבעים ומנצחים.
את המקומיים הוביל לוין עם 42 נק מתוכם 21 ברבע הרביעי 6 רב 5 חטיפות 2 חסימות. 17 למארקנן, 11 וויט וקורנט 11 לראש.
בצד המאוכזב לאב עם 29 סקסטון עם 26, אוסמן וגארלנד עם 16 ותומפסון עם 14.

מינסוטה טימברוולס (27-15) 112 – טורונטו ראפטורס (14-28) 122

בקרב על הצפון הראפטורס קיבלו בחזרה את פרד ון-פליט מה שהתגלה כדי משמעותי. עכשיו כשהם שוב בכח כמעט מלא הם יכולים להתמקד בחזרה במאבקי המיקום במזרח. הוולבס כהרגלם יתמקדו במאבקי המיקום על הלוטרי.

עד לרבע האחרון התנהל משחק שקול בו מינסוטה לוקחת את ההובלה בפתיחה כשבחצי השני טורננטו לקחו את המשוכות לידיים. דדוקא המחליפים בראשות פאוול ואיבקה היו אחראים להכרעת המשחק כשמ89-91 הראפטורס רצו ל 1-19 שקבע 90-110 שבע דקות לסיום והמשחק נגמר.

אצל המארחים בהיעדר רכז אחרי הטרייד על טיג וויגינס נאלץ גם למהל משחק וסיים עם הטריפל דאבל הראשון בקריירה: 18 נקודות, 11 אסיסטים ו-10 ריבאונדים. ג'רט קאלבר ממשיך במגמת השיפור ורשם 26 נקודות באחוזים טובים. רוברט קובינגטון תרם 22 עם 8 ריבאונדים כשKAT בערב חלש מסיים עם 12 בלבד.

עבור הראפטורס הבק-קורט היה לוהט כשון-פליט חזר חד מהפציעה עם 29 נקודות כולל 7 מ-8 מעבר לקשת. קייל לאורי לא נשאר הרבה מאחור וקלע 28 עם 5 מ-8 לשלוש "בלבד". נורמן פאוול הוסיף 20 מהספסל וסיאקאם תרם 14 עם 4 חסימות.

יוסטון רוקטס (15-26) 115 – לוס אנג'לס לייקרס (8-34) 124

משחק שסך הכל הלך לפי התוכנית של יוסטון. אנתוני דייויס לא התלבש ועבר לתפקידו החדש כמנצח על הקהל. ווסטברוק קלע 35 נקודות, פלירטט עם טריפל דאבל עם 9 ריבאונדים ו-7 אסיסטים ולא זרק אפילו שלשה אחת. הארדן הוסיף 34 נקודות ו-7 אסיסטים, 16 מהנקודות מקו העונשין (תוך כדי כתיבת המשפט הזה השופטים שרקו לעבירה נוספת, עליי). רבע ראשון מרשים שמקפיץ אותם לתפקיד הנרדפים. אבל אז הגנת לייקרס התעוררה וכדברי ראסל "Shut that s*it off". אתם יודעים מה שמתי לב? אף אחד לא נכנס לפאניקה כשדברים הולכים לפי התוכנית. גם אם התוכנית מחרידה. אם, נגיד, אגיד שירו במאפיונר, או שיוסטון יקלעו הרבה בדרכים מסויימות, אף אחד לא ייכנס לפאניקה. כי זה הכל חלק מהתוכנית. אבל כשאחד לברון ג'יימס עלול חלילה פתאום להפסיד משחק, כולם מאבדים את הראש.

22 נקודות היו לווסטברוק במחצית. הפער הגדול ביותר עמד על 11 לטובת יוסטון כשהלייקרס לא הובילו אפילו פעם אחת. שום דבר מזה לא שינה ברגע שהתחיל הרבע השלישי, והקווץ' ההגנתי של לוס אנג'לס הגיע. שישה איבודים מתוך ה-20 של יוסטון (שעל חצי מהם אחראיים הצמד ראסל והארדן) הגיעו ברבע הזה, זרקו לתמהיל עוד כמה חסימות ומלא ידיים שמונעות כל ניסיון לחדירה, ותקבלו 21% מהשדה ליוסטון ברבע. בצד השני כל דרייב קטן פירק את הגנת יוסטון. כל פעם קפלה נאלץ לעזוב את האיש שלו כדי לסייע לעוד שחקן יוסטון שעברו אותו בקלות, מה שהשאיר שחקנים לבד מתחת לסל או שחקן פנוי בחוץ. הלייקרס ניצחו את הרבע 17-32, כשהיתרון הראשון מגיע ארבע דקות לתוך הרבע והם לא הסתכלו יותר לאחור.

לברון כמובן הוביל עם 31 נקודות ו-12 אסיסטים. עזרו לו קוזמה עם 23 נקודות, 3 חסימות כל אחד של הווארד וג'בל מקגי ו-20 נקודות ו-4 חטיפות של דני גרין. בצד של יוסטון אפשר אולי לרשום את 13 הנקודות מהספסל של אריק גורדון כסימן ראוי לציון, אבל לא באמת.

ברוקלין נטס (23-18) 97 – מילווקי באקס (6-38) 117

טיפ לחיים: אם אני רואה קנס מוצמד לווישרים של מכונית, אני מנסה מיד לחטוף אותו לפני שהאיש מגיע לרכב ולזרוק אותו לפח האשפה הקרוב. במקום, אני משאיר פתק קטן שאומר "יום טוב". ככה הם לא צריכים לשלם את הקנס או בכלל מודעים לכך שמשהו קרה. מעשה רנדומלי של נחמדות. למדתי את זה מהצורה שבוסטון ויתרה על קיירי לטובת ברוקלין, וכל הצדדים הרוויחו מהמעשה הנחמד.

אבל רגע, היה משחק לא? למה אני מקשקש על קיירי וקנסות? אה, לא באמת היה משחק? מילווקי פירקה את ברוקלין בכל קטגוריה מההתחלה עד הסוף? יאניס הוסיף עוד דאבל דאבל במהירות הבזק ורץ לנוח? לשאול שאלות רטוריות כדי להעביר נקודה זה כלי יעיל נקודתית אם לא מגזימים בו בטירוף?

29 נקודות ו-12 ריבאונדים היו ליאניס ב-25 דקות. מילווקי קלעו 50% מהשדה, 45% מהשלוש, ניצחו במאבק הכדורים החוזרים 47-54 וקלעו 12 נקודות יותר בצבע. מידלטון הוסיף 20 נקודות. בצד השני קיירי "פעם אחרונה שברוקלין זכתה במשהו הם הובלו על ידי ארווינג" אירווינג סיים עם 17 נקודות ו-6 אסיסטים, אבל כשאחריו ברשימת הקלעים נמצא קלקסטון, שחקן ג'י ליג שקיבל הרבה דקות בזכות ההיעדרות של ג'ורדן וכמה זמן מת היה במשחק, עם 14, המצב קשה. ברוקלין ירדו בדיכאון מהמגרש, ולא רק כי הם יודעים שיצטרכו לחזור לראות את צבע המגרש הזה שוב העונה.

אטלנטה הוקס (32-10) 103 – דטרויט פיסטונס (27-15) 136

שבוע שעבר דטריוט הכריזה שדראמונד מועמד לטרייד החוצה מהקבוצה. אטלנטה מיד קפצה על המציאה והחלה במשא ומתן מנומנם שנגמר כשטיג וטרבון גרהאם הגיעו אליהם ודראמונד נשאר בפיסטונס. הסנטר בא היום להבהיר בדיוק עד כמה אטלנטה טעו כשוויתרו עליו.

16 נקודות משותפות שלו ושל רוז בשש הדקות הראשונות של המשחק הקפיצו מהר את הפער ל-12. אטלנטה נאבקו לחזור, עד שהסל הראשון של ג'ף טיג בבכורה המחודשת שלו בקבוצה צימקו את הפער ל-4. אך ברבע השני אטלנטה החלה להציג סימני עייפות, ודטרויט לא דרסה, אבל לאט לאט ובעקביות הגדילה את היתרון עד שהפך למוחץ. ריצת 4-11 בתחילת החצי השני העלתה אותם ליתרון 23 נקודות שדי סתם את הגולל על מערת הקבורה של רצף הניצחונות של אטלנטה "אימת המזרח" הוקס.

רוז הוביל את דטרויט עם 27 נקודות, 16 נקודות ו-17 ריבאונדים היו לדראמונד ועזרו להם 25 נקודות של מיחאיליוק ו-22 של מר(אני אכתוב על הקבוצה הזו פעם בשבוע, ועדיין אצטרך כל פעם לבדוק מי מהתאומים משחק איפה)קיף מוריס. 19 נקודת של הוארטר, 20 של קולינס ורק 16 עם 7 אסיסטים של טריי יאנג לא היו אפילו קרובים להספיק. לא, גם 15 נקודות של טיג וה-5 של גרהאם לא.

גולדן סטייט ווריורס (34-10) 109 – אורלנדו מג'יק (23-20) 95

ברכות לווריורס שסיימו רצף של עשרה הפסדים, רצף ההפסדים הארוך ביותר שלהם מזה 18 שנה. סיום הרצף הקנה להם את הניצחון ה 10 שלהם העונה. 5 דקות לפתיחת המשחק קשה היה להאמין שרצף ישבר. המג'יק פתחו בריצת 13-0 עם נקודות של גורדון ושלשות של פורנייה. ג'ורדן פול, הרוקי של הווריורס עלה מהספסל ושבר את הבצורת עם שלשה. הוא הוסיף עוד 3 כאלה וסיים עם 21 נקודות. הנה אחת מהן :

המג'יק לא וויתרו, וחזרו להוביל 4 דקות לסיום המשחק. מרקל פולץ הוביל את המג'יק לקאמבק. את הכבוד בקליעת הנקודות שנטלו שוב את ההובלה הוא נתן לווצביץ.

דמיון לי החזיר את היתרון לווריורס עם הפלואטר הזה ומכאן הם כברו לא שמטו שוב את ההובלה.

דיאנג'לו ראסל הוביל את הווריורס עם 26 נקודות ו 12 אסיסטים. אריק פסקל הוסיף 20 וזכה בראיון הסיום עם מראיין רוקי צעיר ומוכשר:

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (19-24) 119 – פורטלנד טרייל בלייזרס (26-18) 106

הפציעות לא מרפות מהבלייזרס העונה, אל הרשימה התווסף אתמול CJ מקולום שנטש את המשחק בדאלאס עם נקע בקרסול. בנוסף התבשרנו כמה שעות לפני המשחק על טרייד שישלח את ביזמור וטוליבר דרומה לסקרמנטו – השניים כמובן לא שותפו ופורטלנד נאלצה להסתדר עם 8 שחקנים בלבד. למרות הסגל הקצר, הבלייזרס קיבלו את התפוקה הגבוהה ביותר מהספסל מזה זמן רב. גארי טרנט ג'וניור נתן את משחק חייו כשקלע שיא קריירה של 30 נקודות , את ה15 הראשונות הוא קלע ללא החטאה. הוא יוכל לחגוג את השיא עם בירה או שתיים כי היום הוא גם חוגג 21. הבלייזרס יצטרכו להסתדר עם סגל קצר גם מול הוורוירס בשני כי הטרייד יוכל להתבצע רשמית רק ב 21 לינואר.

את התא'נדר הבעיות של הבלייזרס לא עניינו, הם שייטו לניצחון. כריס פול הוביל אותם עם 30 נקודות , נואל ושרודר חלקו בינהם עוד 30 . הנה מהלך שמשלב את שלושת גיבורי הניצחון של התא'נדר:

יוטה ג'אז ( 13-29) 123- סקרמנטו קינגס (27-15) 101

הג'אז התאוששו מההפסד לניו אורלינס וינסו לפתוח רצף חדש כדי להשאר בצמרת המערב. הם פתחו את המשחק כשהם קולעים ב תשע הפוזישנים הראשונים שלהם, ההחטאה היחידה תוקנה על ידי גובר עם ריבאונד וסל, הסנטר הצרפתי של יוטה קלע 28 (שיא עונתי) והוריד 15 ריבאונדים.

אצל הקינגס הטריו המוטרד גם כן לא שותף , להם בניגוד לבלייזרס יש מספיק מחליפים אבל אלה ששותפו פשוט לא היו מספיק טובים. דארון פוקס קלע 21 ובאגלי הוסיף 17. בקרב הבוגדאנוביצים , בויאן עם 20 נקודות (9\6 משלוש) גבר על בוגדן שקלע 11.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 49 תגובות

  1. תודה לכל הצוות המסקר. עושה רושם שהקרב הכי צמוד בליגה הולך להיות על הכרטיס האחרון לפלייאוף המערב…
    ממפיס,ספרס, פורטלנד, ניו אורלינס שהתחילה להתחבר ואפילו סיכוי לא עלינו לנחת לגילרי ,גיא וסניף אוהדי הסאנס …

  2. אה וחדשות רעות לחובבי ווסטבורק כמוני, למרות שהיום קלע טוב דווקא הצ'יטה הולך ומתמקצע בנגרות ובנפחות טבעות וקרשים העונה… 23.5% מהשלוש, רע אפילו ביחס לעצמו ואזור 30% שגירד בעבר, Efg% של 46 וכל זה בכמות זריקות של 21.5 שזה אפילו יותר במעט מהשנתיים האחרונות באוקלהומה… בהצלחה לרוקטס עם זה…

  3. אם אייטון לא היה מקבל מספחק כדורים הסאנס לא היו מנצחים. היתרון שלהם מול הסלטיקס הוא בצבע ושמחתי שהם לא נגררו איתם לתחרות קליעה.
    אייטון גם הגיע לקו יותר היום וגם שמר יפה את הצבע.
    אין לו את הבטחון מתחת לסלים ושולחים אליו הרבה ידיים שלא תמיד הוא מתמודד איתם באופן אידיאלי, אבל הנסיון יעשה את שלו בהמשך.
    הגנתית – אייטון כבר מזמן לא חור בהגנה ואני מת על זה.
    ביינס שפך מנוע בזמן האחרון, אני מקווה שהוא יחזור לעצמו. לא פוגע, לא מסיים, לא לוקח מספיק ריבאונדים ולא סוגר טוב.

  4. תודה חברים. ראיתי את הפליקנס-קליפרס. לא מבין למה הארט שמר על קאווי ככ הרבה ולא אינגראם או אפילו הייז, כי להארט אין את הגובה להקשות על קאווי שקלע מעליו בקלות או לקח אותו לסל. בכלל קשה לי לראות את קאווי משחק בגלל ה load management. תארו לעצמכם שכל קבוצה היתה נותנת לסופרסטאר שלה לנוח בבק-טו-בק ולא לשחק כשבא לו. אין לזה צורה

  5. תודה, רועי.
    .
    הברידג'ס השקט בסאנס הוא מיקל ברידג'ס. והוא לאחרונה נותן תפוקה שהופכת אותו לאחד מהחלקים החשבים בהצלחה של הקבוצה. הוא מביא מהספסל (הלילה פתח בעקבות היעדרותו של אוברה) המון אנרגיות, הגנה מצוינת (אחד מ-2.5 שחקנים בקבוצה שעל ההגנה אפשר לכתוב יותר מ-"טובה"), ולאחרונה, גם קליעה מחוץ (40% מהשלוש ב-10 המשחקים האחרונים, 34% לעונה).

        1. עידו קח קצת (הרבה) מהחיובי. על אף סארבר הסאנס מתחילים לחזור לרלוונטיות כלשהי וכמתבונן מהצד עושה רושם שביחס לעצמו הוא נותן לסביבה המקצועית לעבוד.

            1. עברה לקליפרס בטרייד של טוביאס הריס ומאז לאוקלהומה בטרייד של פול ג'ורג'

  6. סוף סוף דר דריי הנגר לא משחק פסקל חוזר לעניינים, מונע מהילד להתפתח. המגיק עם הפסדים לגולדן ולהוקס בלי יאנג. כבוד!
    מי יחלץ את רוז מדטרויט?

    דווין קייסי קוסם עם דומבייה וצבי מיכליוק הוא מנצח משחקים, כבוד. יאללה תביאו אותו לפילי

  7. יוסטון זה קוריוז הגנתי, אני רואה אותם ולא מפסיק לחייך האמת. זו הקומדיה הכי טובה בליגה. ההיילייט של הקומדיה זה לראות את הארדן שומר על גארד כלשהו בליגה/בכל מקום על הגלובוס. רק רצים והוא רואה אבק, הוא לא יכול להזיז רגליים בכלל בהגנה ולעולם לא יעשה עבירה בלעצור מתפרצת חחח. איך הוא בהה היום בלברון זה קרע אותי.
    לא יודע מי אומר פה שהוא מגן "סביר", צריך בדיקת ראייה דחוף. הוא מגן מחריד!! הכי גרוע בליגה בפער! תחסכו ממני סטט מתקדם של שקרים ואשליות.
    ואז יש עוד פרק קומדיה מעולה, הצ'יטה, שהיא עובדת על כולם כאילו שומרת, סתם מתרוצצת בהגנה ועושה תנועות קפיציות בולטות שישימו לב אליה שכאילו היא מתאמצת., גם לה רק רצים קצת ומשאירים אבק, קומדיה אדירה.
    ואז מגיעים המשלימים שאין להם מושג מה הם צריכים לעשות בענף הזה אם הם לא עומדים על קשת ה3 ומקבלים קאץ' אן שוט.
    על כל זה מנצח הבדרן שצועק ועושה פרצופים למצלמות ולשופטים.
    חשבתי השנה נראה את הקומדיה הכי טובה מאת חצר המלך אבל בטקסס ללא ספק המועמדים המובילים לאוסקר.

    מי נותנת לה תחרות? ההוא שהגיע מכוכב כדוהא השטוח. שעושה בידור אדיר בניו יורק. הוא למד את רזי המלך ומנסה להיות מלך רק שהוא שכח שאין לו אותם יכולות לחימה, הוא היה ככ מתאים לעשות את זה בניקס, הם היו תפורים עליו לככב בקומדיה הזאת. שנה הבאה הקאפקייק מצטרף לחגיגה ואיזה פרצופים פאסיב אגרסיב יהיה להם, אוי זה יהיה משעשע בהחלט, אולי שנה הבאה הם יקחו את הפרס מיוסטון.

  8. בשקט בשקט ישנה חבורה נפלאה בניו אורלינס. ציון לא חסר לי בכלל.
    אבל כשהוא יגיע, אוהו, לא יהיה משעמם שם.
    אני מקווה שהם יצליחו לשלב אותו בצורה חלקה. הוא חתיכה גדולה ושמנה בפאזל אז קל זה לא יהיה

    1. זה לא בשקט, הם גרועים בוא לא תשלו את עצמכם. הקטע שממקום 7 זה הפך לבדיחה. גולדן ופורטלנד התפרקו בניגוד לציפיות וזהו.
      ארגיע אותך גם נ"א לא יהיו בפלייאוף.

      1. אני לא משלה את עצמי, מי היה מאמין שבלי ציון הם יגיעו לפלייאוף? אבל נבנה שם משהו מעניין מאוד לשנים הקרובות, ועם המנהל הנורמלי שיש להם אפשר להיות אופטימיים.

  9. תודה עצומה לצוות המשקיענים!
    בקרוב בליגה:
    – קונלי חוזר ביוטה (גישושים חיוביים כבר הלילה)
    – ציון בבכורת שקנאים השבוע
    – אולדיפו יתחיל לתת את הקצב בפייסרס עוד 10 ימים
    – נורקיץ' יעיף את ווייטסייד לספסל בפורטלנד (סביב האולסטאר)
    אם השחקנים האלה ישתלבו טוב בקבוצות שלהם צפויים מאבקי מיקום מאוד מעניינים…

  10. הסלטיקס היו בפיגור נגד קבוצה פח כמו פיניקס, והמצלמה התעקבה על ג'יילן בראון וקמבה ווקר יושבים באזרחי ומצחקקים. זאת גישה פסולה של חוסר איכפתיות, וזה משדר: המיליונים בבנק, הפסד, ניצחון, מה זה משנה? תבלו.

    1. אין לזה שום קשר.
      טוב שלא צריכים להתלבש בשחור ולהיראות עצובים.
      כולה משחק כדורסל, משחק של ילדים. למה בשכונה ששיחקת לא עשית צחוקים?
      הם עשירים בריאים מסוקסים, למה שלא יחייכו, מה רע?
      דבר שני, פיניקס לא קבוצה פח. הפוטנציאל שלהם יותר גבוה משל בוסטון. אם אני צריך להמר עוד כמה שנים מי תהיה טובה יותר אלו הסאנס דווקא כי בוקר ואייטון נראים לי הרבה הרבה יותר מטייטום ובראון. הם סבלו עד כה מהמון פציעות והלוז הקשה בליגה. אין ספק שהם חרבנו 5 משחקים העונה שהם לא היו צריכים אבל קורה לכולם.

  11. לאחר שריק פיטינו ביקר בהיכל מנורה עם פאנאתינייקוס, הוא אמר שזה הקהל הכי טוב בעולם שמעורב בכל שריקה. אני כנראה קהל של מכבי ואתה קהל של בוסטון שרוקד ועושה פרצופים למצלמה ולא איכפת לו מי מנצח.

    1. זאת הדוגמא שלך ריק פיטינו? יש הרבה אידיוטים בעולם הכדורסל , אין אידיוט גדול מריק פיטינו.

      כדורסל זה לא חיים או מוות , לא צריך להתייחס לכל שריקה כמו סוף העולם ובטח שלא לאיזה משחק בינואר בעונה של 82 משחקים

      1. לא מבין מה הקשר לצחוקים ולרמת רצינות במגרש. אני מצחיק את הלקוחות שלי בלי הפסקה וגם עושה להם עבודה מצויינת והם אפילו אוהבים את זה. מי אמר שמי שעושה צחוקים לא מתייחס ברצינות?
        זה שטויות. מה הקשר לקהל אגב לא הבנתי אני תמיד צוחק ומחוייך גם במשחקים בא להנות לא בא למלחמה.
        עכשיו למה שהשחקן לא יחייך ואם יזייף הבעה עצובה הם ינצחו במשחק?
        להיפך ככל שנהנים יותר מנצחים יותר.
        זה כמו שכועסים על שחקנים שמבלים אחרי משחק חח למה שלא יבלו סיימו את העבודה וזהו.
        הם עובדים בעבודה של לשחק משחק של ילדים בני 15 מה יש להיות לא שמח פה? הייתי מסתובב עם חיוך של גוקר אם הייתי בnba

        1. אם חברים שלי היו חוטפים בראש, לא הייתי מסתכל מהצד ומצחקק. אם אוהדים שמשלמים כרטיס ומצפים לתוצאות, לא הייתי יושב ומצחקק.

            1. היופי בספורט הוא שכשהוא מתרחש הוא הדבר הכי חשוב בעולם, כשהוא נגמר הוא חסר חשיבות.
              בעניין הקישורית שלך, עדיפה ההבעה של זאיון על פני צחקוקים. צחקוקים היו חוסר כבוד כלפי החברים שלו שנותנים הכל על המגרש.

        1. אני מסכים עם שמעון, משחק לא משמעותי בעונה הסדירה שגם ככה ארוכה מדי הם לא צריכים להיות בהלוויה או בשבעה וזה בסדר שיהנו ויצחקו

כתיבת תגובה

סגירת תפריט