מעורב הופס ליום ראשון: הרוקטס היא בלוף; הלייקרס מצויינת (אלוהים, סלח לי!) / מנחם לס

1. שני דברים במסע החוץ של הלייקרס: אחד טוב והשני עצוב!

ככה התחלתי את המעורב שלי להיום, לפני שהתחיל המשחק נגד יוסטון: (הכל בבקראונד אפור):

הלייקרס סוף סוף פוגשים יריבים אמיתיים, ולא בקן הקוקיה שלהם, הסטייפלס סנטר, אלא במשחקי חוץ בהם שופטים לא יעיזו לתת להם משחקים לנצח בשיפוט ביתי.

הם ייפגשו כמה יריבים לראשונה העונה, ועוד בחוץ. הנה הן: יוסטון רוקטס, בוסטון סלטיקס, ניקס, ברוקלין נטס, ופילדלפיה סיקסרס. סוף-סוף נראה את הלייקרס נגד קבוצות של ממש (מלבד הניקס) ולא הקקמייקה של קבוצות שהם פגשו עד עתה וגרמו לכולם להאמין שהלייקרס היא קבוצה טובה באמת השמה פעמיה, עלאק, לאליפות.

א.מה הדבר הטוב שיקרה?

מסע החוץ הזה יגלה את הלייקרס האמיתית, ולא זו שאתם חושבים שהיא בגלל לוח המשחקים המגוחך שלה עד הלום. זה הדבר הטוב – הנפלא – שיקרה.

מסע הזה נגד כמה קבוצות העילית יראה לכולם שהלייקרס רחוקה מאד מלהיות הקבוצה השנייה בטיבה בליגה – אחרי מילווקי באקס – כפי שהרקורד שלה כאילו מראה , אלא היא לא הרבה יותר משקר גס שאמיתותו תתגלה לעולם כולו בימים הקרובים. אני הייתי מציע בכל הרצינות לאוהדי הלייקרס באתר להיעלם לאיזה שבועיים-שלושה ולחזור הנה בשבוע השני של פברואר.

ב. מה הדבר העצוב שיקרה?

הדבר הרע והעצוב שיקרה הוא שלברון צריך רק 111 נקודות לעבור את קובי בריאנט ברשימת הקלעים שקלעו הכי הרבה נקודות בליגה. את מייקל ג'ורדן לברון כבר עבר, עתה קובי הוא הבא בתור. כל מה שיש לי לומר בנידון הוא שאם הדודה שלי גיטה היתה משחקת 50 שנה גם היא היתה עוברת את השחקנים האלה ברשימת הקלעים. את קובי יהיה ללברון תענוג מיוחד לעבור כי רבים וטובים מחשיבים את קובי לשחקן עדיף עליו, וזהו הדבר הפוגע ומעליב ביותר למשמע אוזניו או מראה עיניו של לברון. לכן התענוג המיוחד בלעבור את קובי, לפחות בנקודות, כי טבעות יש לקובי יותר מאשר ללברון יהיו אי-פעם!

עד כאן מה שכתבתי לפני המשחק.

*****************

וזה מה שאני כותב אחרי המשחק נגד יוסטון:

המשחק הזה גילה לי שני דברים:

1)הלייקרס היא טובה יותר מאשר חשבתי!

2) יוסטון היא קבוצה חלשה שהיותה בטופ של ה-NBA הוא בלוף זמני. זוהי קבוצה של שני שחקנים שאין לה סנטר ואין לה פאור-פורוורד, עם מאמן חלש, וספסל שאינו בנמצא.

נתחיל עם הלייקרס: אני לא יודע אם זה קרה בגלל שלברון ג'יימס הגיע או מה, אבל לפתע, העונה, כל שחקן בינוני למדי שלובש את המדים הצהובים הופך – או הפך – לשחקן טוב בהרבה משהיה אי-פעם. אם תלך שחקן-שחקן בלייקרס, אין להם זכות להיות כאלה טובים אבל משהו קרה והעונה, עד עכשיו, כל שחקן שאנחנו מכירים כשחקן ממוצע הפך לפתע לכוכב.

והערב היא שיחקה ללא אנאטני דייויס וראז'ון רונדו, וממש רטשה את יוסטון בביתה. ניתן לכנות את ההפסד הביתי הזה בזיון, וסיום של תקופה. השלוש-ארבע שנים שיוסטון עדיין הפחידה עברו. היא אינה קבוצת טופ מערבית יותר.

מה שיוצא מין הכלל ממש בלייקרס הוא מה שקרה לשחקנים בינוניים ביותר:

קרוסו? דווייט האוארד? ג'בל מגי? KCP? אברי בראדלי? אפילו דני גרין הפך פתאום לכוכב.

אין לי מושג מה קרה. כל הלייקרס נראים קלי-רגליים, קפיציים, טריים, חכמים, ועל כולם מככבים לברון ג'יימס וקייל קוזמה. הם נראים ממש כמכונה משומנת, ואם תיקח את הרשימה השמית אין להם את הזכות להיות כאלה טובים.

מהי התקווה והתפילה שעדיין יש לי?

שהיוסטון רוקטס היא קבוצה מחורבנת הרבה יותר משחושבים שיש לה למעשה רק שני שחקנים: ראסל ווסטברוק וג'יימס הארדן. אריק גורדון גמר, וטאקר הוא לא יותר מ-SLEDGEHAMMER. מין פטיש שמכה ונילחם עד כלות, אבל הוא לא שחקן כדורסל ברמה הגבוהה של שחקני NBA.

ועל קפלה כל מילה מיותרת. היתה לו שנה טובה לפני שנה-שנתיים, אבל האמת היא שהוא פשוט לא שייך להיות טופ סנטר בטופ של קבוצה. אותו דבר בן מקלמור שעם ה-1.90 מ' שלפחות יוכל לקבור שלשות. גם את זה הוא לא יכול. הוא עוד שחקן שלא שייך לחמישייה של קבוצת NBA החולמת על טבעת. הוא שחקן לחולון, מקסימום.

וליוסטון חסרים עוד שני דברים:

1.ספסל

2.מאמן

מייק ד'אנטוני הוא לא עם האישיות ששחקנים ישחקו למענו. הוא עשה פעם עבודה טובה בפיניקס אבל הוא לא שייך.

תקוותי היא שיוסטון היא באמת בלוף ואתה לא יכול לנצח עם שני שחקנים. תקוותי היא שמסע החוץ של הלייקרס התחיל עם FALSE POSITIVE. לפני 30 שנה לימדתי בסטטיסטיקה על FALSE POSITIVE. לא בא לי עכשיו להתחיל להתפלסף ולהסביר. שתי המילים חייבות להספיק.

חכו עד שהלייקרס תפגוש בקבוצות אמיתיות במסע הזה!

ואגיד דבר אחרון: אם הלייקרס יוצאת בשלום ממסע החוץ הזה, אני משנה דעתי לחלוטין ומתחיל לדבר עליה כקבוצה. אם היא 3-2 במסע, היא עשתה את שלה (נצחון על הניקס הוא GIVEN).. אם היא חוזרת עם 4-1 היא עשתה מסע חוץ מצויין. אם היא חוזרת 5-0 עם נצחונות נוספים על הסלטיקס, הניקס הנטס, והסיקסרס, היא מועמדת מס' 1 לאליפות, אפילו לפני הבאקס.

2. לא יאומן כי יסופר אבל הדבר הגדול הבא של ה-NBA קורה ממש נגד עינינו במקום הלא מצופה ביותר – בממפיס, מדינת טנסי!

בדיון של שבת מי שלא העדיף לאמן את ממפיס גריזליס מאשר את הפליקנס הוא חסר רגש, חסר אמונה, חסר רוח, וחסר רומנטיקה. הייתי אומר גם רפה-הבנה אבל לא באתי הנה היום להעליב אף אחד.

הסיפור הוא פשוט: הגריזליז צומחת ומתפתחת להיות הדבר הבא של ה-NBA, ואני מבטיח לכל אחד מכם להיות כאן עדיין כשזה יקרה כדי לחגוג יחד עם כל אוהדי הכדורסל המהנה, המענג, והקסמי.

ב-7 לדצמבר הגריזליס היו 16-6 אחרי הפסד 9 מה-10 האחרונים. כולם ריחמו על הקבוצה שצעיר רזה בן 20 מוביל אותה ולידו 6 שחקנים בשנתם הראשונה ב-NBA.

WELL???

היום הם 22-20 עם אחת הקפיצות הגדולות לאחרונה, ונקודת הקריאה היתה הנצחון 114-140 עם הקליפרס בביתם בסטייפלס סנטר. בחודש האחרון הם הפכו לקבוצה העוקצנית ביותר בליגה עם 119.8 נק' למשחק. וזה לא רק התקפה פראית אלא ההתקפה השלישית ביעילותה בליגה עם אחוז האסיסטים ('ASSIST PERCENTAGE') השלישי בגובהו אף הוא בליגה.

הדבר המעניין הוא לא רק שהם עשו קפיצת ענק קדימה אלא כיצד הם עשו זאת. עם פוינט גארד בן 20 בשם ג'ה מוראנט שרק לפני שנה שיחק באיזו 'מוריי סטייט' אלמונית שהפך את הקבוצה לדבר המעניין והמענג ביותר לחזייה בכדורסל.

עכשיו, רק להזכיר, בוסטון סלטיקס חייבת להם בחירת דראפט ראשונה ועוד חמישה DRAFT ASSETS מטריידים קודמים שהיו מעורבים בהם מייק קונלי ומרק גאסול. הגריזליס יהיו בעונה הבאה הקבוצה הצעירה ביותר בליגה, ואולי הטובה ביותר שאי-פעם היתה לה עם שחקנים צעירים כאלה.

זוהי קבוצה לעשר עד חמש עשרה השנים הבאות, קומראדים. ואם לא ידעתם זאת עד עכשיו, אז עכשיו אתם יודעים.

SI: "שששש…ששש! אל תגיד לילדים כמה הם טובים!"

זאת היתה הכותרת של מאמר שהופיע השבוע בספורטס אילוסטרייטד.

עם קבוצה כזאת צעירה וכזאת טובה פוטנציאלית, הדבר החשוב ביותר הוא לא להרשות בטחון עצמי מופרז. הם לא אמורים היו להיות כה טובים, ואסור לגלות להם שהם יגיעו לפלייאוף, ועוד 3-4 חודשים הם עלולים להפוך לקבוצה שתעשה הרבה צרות לכל הגדולות.

הם נתנו לשתי החתיכות האחרונות מהעבר ללכת – מייק קונלי ומרק גאסול – והקבוצה שהיתה פעם "GRIT AND GRIND" – קבוצה שהיא לוחמת על כל כדור ועל כל סל בעיקרה אבל לא הרבה יותר – הפכה לקבוצת הקסם, הלהטוטים, והכישוף של הליגה. הדבר שאני אוהב כל כך היא העובדה שהם משחקים כאילו למען היופי והכיף, אבל הם עדיין יעילים ומשחקים כדורסל יעיל וטוב.

אז מה עושים איתם? אומרים להם שהם לא יכולים להיות כה טובים כה מוקדם? שאסור להם להצליח בצורה כזאת?

לי ישנה הרגשה שכל צעיריה הם FOR REAL. לאף אחד מהם, כולל מוראנט, אין ראש נפוח.

מאמנם ג'נקינס אומר:

"I think that these guys are just enjoying the opportunity," Jenkins would add. "They are enjoying the chances to grow and compete.  We just want to continue to work on that momentum and build off of that.  These guys come in with the right mindset every single day.  Practice, games, shootarounds, whatever it might be."

את החגיגה הגדולה בממפיס מוביל ג'ה מוראנט שהחל ג'ה-מאניה רצינית ביותר. משחקן שאמרו עליו 'FAIRLY GOOD' הוא הפך ל-'SPECTACULAR', כמו ב'עליון', 'מזהיר', 'נישא', ו-'נשגב'.

אם אתם חושבים שאני מגזים, אז תישארו כאן בהופס עוד שנה-שנתיים ואז נראה אם הגזמתי או לא.

נכון להיום הוא קולע בממוצע 20.9 נק' למשחק ב-60.9% דיוק, כשהרבה מההפגזות באות ממרחקים, אבל הדבר החשוב יותר הם ה-8.9 אסיסטים שלו.

כמה מהדברים שהוא עושה הם הדברים הנהדרים והנפלאים שפעם ראינו בכדורסל. מבצעים שרק אנשים כבוב קוזי, סטיב נאש, אלן אייברסון וכאלה היו עושים. מסירות עם הטעיות ודאבל פייקינג שלא ראינו בכדורסל כבר שנים אלא אם הלכנו להארלם גלוב טרוטרס כשהם משחקים כמה דקות ברצינות.

מוראנט הוא קוסם. הכדור דבוק לאצבעותיו. הוא מדבר אל הכדור, מצווה עליו לעשות זוויות מובננות, והכל ביעילות ובמטרה. הוא הפך לשחקן שאנשים מעדיפים כבר היום לראות על פני כל שחקן אחר. מי שראה את המשחק שלו נגד יוסטון, עם 10 מ-11 ל-26 נק' ו-8 אסיסטים מ-HEAVEN יודע על מה אני מדבר. לדוגמא האסיסט שמבר לג'רן ג'קסון נגד יוסטון. הארדן ווסטטברוק עצמם עמדו לא מאמינים, ומי שהצליח לראות את שפתיו של ווסטברוק הוא לחש לעצמו כלא מאמין "WHAT THE FUCK?...

זאת היתה מסירה מפיק-אנד-רול לפני שהוא נתן לכדור לקפץ מאחורי גבו ומסר לג'קסון מסירת זהב, מסירה שרק יהלומים כיסו אותה, מסירה מדוייקת, חדה, ועדיין רכה, בין שני מגינים. המבצע הזה היה היילייט שכבר שנים לא ראינו. הוא מזכיר לי שחקן אחד יותר מכל שחקן אחר: את פיטר מרביץ', אבל לדעתי כבר יותר יעיל. הוא לא משחק. הוא לא רץ. הוא בא לרקוד, והוא רוקד בזמן שהוא קולע, מוסר, ומנהל את משחק קבוצתו.

ה-KICKOUT שלו לד'אנטוני מלטון, הפייק שלו למסירה ואז ההאלי הופ לרוקי האחר ברנדון קלארק, או מסירת המרפק מאחורי הגב לג'ונאס ולנצ'יונאס הם דברים שפשוט לא רואים בכדורסל. והוא לא עושה זאת לראווה.הכל יעיל ועם מטרה.

ג'קסון הוא השחקן השני שיגיע רחוק. הוא התחיל את העונה בצליעה, ועתה הוא קובר שלשות בדיוק של 42.1% וזורק היום 7.4 טרייז למשחק. רק דייויס ברטנס ודנילו גלינרי הם גבוהים כמוהו (הם 10'6; הוא 11'6) המעיזים להשליך כל כך הרבה כדורים ממרחקים כאלה. זריקתו מוזרה: הוא כאילו הודף כדור ברזל. אבל העור ניקבר אז למי זה משנה?

אני מה זה נהנה לראות את הצעיר דילון ברוקס מאורגון דוהר לסל, זורק כדור לשמיים וג'רן ג'קסון בא משום מקום לדנקק את הכדור המרעיד את הרשת, הסל, וכל האולם איתו. מה זה עם המישיגן סטייט הזאת היוצרת שחקנים כמוהו ודריימונד גרין (אבל ג'קסון זו רמה אחרת, גבוהה יותר. תנו לו רק עוד שנה-שנתיים ותראו)!. הדילון הברוקס זה? לאט-לאט הופך לקלעי של הגריזליס, והקבוצה היא 0-12 כשהוא קולע יותר מ-20. מסקנה? תנו לו לזרוק כמה שיותר.

ג'יי קראודר חזר לרמה הטובה שהיה בה, אבל הדגש הוא על הצעירים. בראשם (1) מוראנט. אחריו (2) ג'ארן ג'קסון. אחריו? הייתי שם את (3) ד'אנטוני מלטון, דילון ברוקס, וברנדון קלארק באותה שיכבה מעולה. אגב, קלארק, הרוקי קובר אותן ב-62.9%

ועכשיו מגיעים לפטיש. לשחקן שפעם שיחק בטורונטו ועתה נולד מחדש בממפיס כשהוא משכיח את מרק גאסול. כמובן שאני מדבר על Valanciunas . על ההגנה שלו ידענו. אבל הבנאדם הפך לקלעי, בין הטובים שבין הענקים. ה יו לו כבר משחקים של 30 נק' ו- 31. במשחק נגד פיניקס הוא קלע 30 ב-16 זריקות!!! מי הוא? סטף קרי?. בטורונטו חושבים שאלה שגיאות מקלדת כשהם וראים על הג'ונאס הזה הקובר אותן ב-60% דיוק.

וואללה שכתבתי עליהם כבר יותר מדי ואת הספסל עוד לא הזכרתי. שחקנים כגרייסון אלן – 'הדפוק בראש בצורה טובה' מדוק – טיירוס ג'ונס, קייל אנדרסון, וסולומון היל הם שחקני חמישייה שמשחקים מהספסל רק בגלל שלממפיס ישנם 6-7 כל כך טובים.

אגיד עכשיו דבר שאיש לא אמר לפני אבל הוא האמת לאמיתה: לממפיס גריזליס יש את ממוצע ה-12, או ממוצע ה-15, הטוב בליגה. אילו נתת מספרים מ-1 עד 10 לכל שחקן, גריזליס היתה מסיימת עם הממוצע הגבוה בליגה.

והדבר האחרון המאמן.

אני לא יודע הרבה על טיילור ג'נקינס, מאמן הגריזליס. כל מה שאני יודע הוא שהוא עבר הכנה טובה אצל גרג פופוביץ' ו-  Mike Budenholzer.

מה שאני כן יודע הוא שהוא בוגר "וורטון סקול אוף ביזנס" – לדעתי הטוב מכולם במנהל עסקים וכלכלה – ועבורי זה מספיק כדי לדעת ששכל יש לו. בינתיים כל מה שהוא אומר וכל מה שהוא עושה נראה מדוייק, מתאים, מתוזמן, וברור. השחקנים אוהבים אותו ומספיק לחזות בטיים-אאוט אחד כדי להבין זאת.

הכל נראה לי מוכן ומזומן בממפיס להפוך לקבוצת הכדורסל של העתיד.

3. צ'ארלס בארקלי מגחך על 'הטריפל סינגל' של דריימונד גרין

לבארקלי כבר יש כינוי לדריימונד גרין: "THE FACE OF FAKE TOUGHNESS". הוא מכנה את משחקיו האחרונים "TRIPLE SINGLE".

4. ואז הוא פותח פיו על בן סימונס וצוחק ללא מעצור:

5.הסיקרס עם 6 אנשים על הפארקט

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 36 תגובות

  1. גיא רוזן

    19 ינו 2020 07:12:59

    2 דברים עובדתיים קטנים –
    .
    ללייקרס עד כה העונה היה את לוח המשחקים ה-6 הכי קשה בליגה.
    .
    אין קבוצה עם יותר ניצחונות מול קבוצות עם מאזן 50%+ (12 ניצחונות, 7 הפסדים. הלייקרס מקום 4 ב-% הצלחה מול קבוצות 50%+ עם 63% הצלחה. לפניהם ההיט 64%, דנבר 64%, באקס 67%).
    .
    מה צופן בחובו העתיד?
    אין לי מושג. מה שאני כן יודע, זה שללייקרס הלו"ז הנותר ה-9 הכי קל, כאשר מבין 8 הקבוצות עם לו"ז קל יותר, רק פילי, מיאמי, וטורונטו הן קבוצות פלייאוף. אף אחת מהן היא לא מתמודדת ישירה מול הלייקרס על מיקום בסיומה של הליגה.
    .
    תודה, מנחם.

  2. הקוריוז

    19 ינו 2020 07:23:12

    מנחם לייקרס ינגבו את מי שציינת בלוח הזה בוסטון וכו…
    בארקלי רק עכשיו הבין את הזיוף של דריי? דריי היה פה גדול שמכר לעיתונאים את עצמו זה כמו העובד שכל היום אומר לבוס אני עושה ככה וככה וככה והעיתונאים המפגרים אכלו את זה.מי קשוח הוא קשוח? זה בדיחה.
    מרווין וויליאמס!שזכה לשחק עםמקרי קליי ודוראנט

  4. דוקטור רזי הופמן

    19 ינו 2020 08:24:18

    נפלא מנחם, מאד אהבתי.
    מעניין שהזכרת את דאנטוני כמאמן מחורבן ולא אמרת כלום על סטיבנס…
    כמה דברים לגולשים אחרים.
    נתחיל עם שי האשף, הצעת טרייד של הייווארד על אלדריג? והתשובה שלי היא לא לוקח אבל מה דעתך שתקבל את סטיבנס על פופ?
    לדעתי אחלה טרייד. אתה התלוננת שהוא צריך לפרוש ולהשאיר את השטח לבאקי? שלח לי את פופ וקבל את באקי וסטיבנס, אולי אפילו יהיה גרושין וחתונה…
    ותודה אחרונה לעידו גילארי שניקה את המטרד מהבלוג הלילה/תמיד? שיחזור להטריל בוואלה או וואינט שם אני כבר לא קורא מזמן כלום. לא שקראתי מה יש לו לכתוב אבל לפתוח בלוג ולראות שהטרול עדיין מלהג זה לא לעניין.

    1. דוקטור רזי הופמן

      19 ינו 2020 08:30:30

      אהה ועוד דבר, נהניתי מאד לקרוא ברכבת את התכתובת בין שי לשימון.
      מסכנים הנוסעים שרואים אותי צוחק כל הדרך כמו משוגע.
      עשיתם לי את הבוקר קצת יותר שמח אחרי המכה שקיבלתי מפיניקס.
      אולי התרופה האמיתית לגלולה היא הופעה של חצי שעה של שלמה גרוניך. הוא בטוח יעלה חיוך גדול על שפתי.
      אההה, לא היה שיר הלילה, אז קבלו: אין לי סימפטיה של גרוניך. מוקדש לשי ושימון
      אין לי סימפטיה
      לאמנות קונספטואלית בתל אביב
      עיר בלי קונספציה
      טיח נופל
      תריס מתייפח
      אוטובוס מת
      אין לי סימפטיה
      לאנשים שמתאמצים בתל אביב
      אין לי סימפטיה
      לאנשים שמתעקשים בתל אביב
      אין לי סימפטיה
      לאנשים שמתרגשים בתל אביב
      עיר בלתי מרגשת
      מאורת טיח נואשת
      נדנדת פח רועשת
      אין לי סימפטיה
      לאנשים מתייאשים בתל אביב

  5. Eddie

    19 ינו 2020 08:52:30

    השיטה תמיד עם לברון היתה להקיף אותו בקלעים, השנה הם הלכו על קונספציה אחרת, הביאו מאמן הגנתי והקיפו אותו ואת דייויס בפיטבולים, שנמדדים בהגנה שלהם ומלחמה על כל כדור, שחקן יכול להיות גרוע התקפית (למשל קרוזו או kcp בתחילת העונה) אבל אם הוא פיטבול, הוא משחק והרבה. התפיסה היא שאם ההגנה טובה, בהתקפה כבר נסתדר. מה שהם צריכים להשיג כדי להיות קבוצה יותר שלימה זה עוד שחקן 2.03-2.06 שיכול לשמור טוב על שחקני כנף שקולעים טוב, אין להם כיום אחד כזה ובגלל זה הם מפסידים לקליפרס ומילווקי (שהן כנראה החצי גמר והגמר שיצטרכו להתמודד איתו) וזה יכול להיות בעוכריהם…

  6. Berch

    19 ינו 2020 08:54:51

    אחלה מעורב
    גם חולוניה וגם טאקר שומר על ג'ה מוראנט
    יופי של פתיחה לשבוע, קונטרה הולמת לפאקינג גשם שלא מפסיק
    🙂

  7. ניר מועלם

    19 ינו 2020 09:14:22

    תודה רבה מנחם, אחלה מעורב כרגיל.
    על המשחק של הלייקרס נגד יוסטון אפשר להגיד רק שיוסטון ככל הנראה גמרה את הסיפור, אז נכון שהיא תהיה בפליאוף, ונכון שאי אפשר להסיק מסקנה ממשחק אחד, אבל לאורך כל העונה זה נראה חיבור לא מוצלח בין הארדן לראסל, ומשהו שם לא עובד מספיק טוב, אני במקומם חושב על שינוי כיוון ומעיף את ראסל תמורת חיזוק ספסל ובחירות דראפט כדי לבנות את העתיד אחרי המזוקן.
    לגבי ממפיס וניו אורלינס – אני בחרתי בניו אורלינס, ואני עדיין בוחר בהם, למרות ההסבר שלך. אני בטוח שג'ה מוראנט הופך להיות שחקן נהדר אבל משהו בסגל הצעיר של ניו אורלינס נראה לי מעניין ומרתק יותר.

  8. The Pro

    19 ינו 2020 09:22:48

    לא צריך לבקש סליחה.
    הלייקרס כבר ניצחו קבוצות יותר חזקות מיוסטון העונה ועצם זה שעולה אפשרות להחשיב קבוצה חלשה כמו מילווקי שאפילו לא פייבוריטית במזרח
    אומרת הכל על הרמה במזרח מאז שלברון עזב.
    –
    האם יוסטון מתחילה להתחרט על הטרייד עם כריס פול? אין לי פה שום ספק.
    כל ההתקפה של הרוקטס נחלשה כולל שחקנים כמו גורדון,גרין,אקפלה,ריברס,טאקר וצ'אנדלר שהיו מצויינים בעבר.

  9. The Pro

    19 ינו 2020 09:25:52

    אף אחד לא מזכיר את ההיעדרות של דיוויס כי זה לא מורגש.
    אפילו כמה רפי הבנה או היטרים שרשמו שדיוויס יותר משפיע מלברון וכנראה שלא יעזו לרשום זאת היום.
    –
    לברון תמיד עשה את כולם מסביב טובים וזה אפילו בולט יותר בלייקרס כשהוא מקבל השראה מג'ייסון קיד בספסל.
    קייסיפי עם המדד הכי גדול בקבוצה ביחד עם קוזמה מצליחים לחפות בקלות על היעדרות דיוויס.

    1. גיא רוזן

      19 ינו 2020 10:03:47

      טוב, בוא נחשוב על זה לרגע…
      לא.
      .
      (אינגראם מוסר דרישת שלום. גם רודני הוד, ועוד כמה וכמה שחקנים שזקוקים לכדור ביד על מנת להצטיין, ואשר ממש לא "פרחו" לצדו של לברון)

  11. scab666

    19 ינו 2020 11:30:35

    פספסתי את הדיון של ממפיס-נ"א אבל אני לגמרי ממפיס. בקיץ יש להם בערך 60 מליון פנויים כש jv, קלארק, jjj וכמובן מוראנט בפנים. מה שמדהים שהם בסך הכל צריכים כוכב שני/שלישי וסגל משלים, והם מאיימים על להיכנס לפלייאוף עם בייתיות.

  12. Avri

    19 ינו 2020 11:46:41

    כאוהד בוסטון אני צריך להתחבא כרגע… אבל רק תיקון קטן מנחם, הסלטיקס לא חייבים לממפיס שום בחירת דראפט – ההיפך הוא הנכון. הבחירה של ממפיס בדראפט הקרוב שייכת לסלטיקס, אלא אם כן טופ 6.

  13. Amitlahev

    19 ינו 2020 12:24:49

    תענוג של מעורב, מנחם!
    ממפיס בהחלט מרעננת ומעניינת. מוראנט וקלארק בחירות מדהימות.
    ג'קסון גם כן אדיר. שלושתם יכולים להתפתח לטריו צעיר ואימתני וכמו שציינת יש עוד לא מעט שחקנים משלימים טובים.
    רק שיישארו בריאים.

  14. yaniv

    19 ינו 2020 12:36:17

    היה פשוט תענוג לראות את הלייקרס במחצית השנייה.נראנו מצויין.
    המשימה העיקרית של הלייקרס צריכה להיות איך משלבים את קוזמה שדיוויס חוזר.עד עכשיו זה פשוט לא מצליח לעבוד.

    1. Eddie

      19 ינו 2020 16:12:02

      לא זכור לי שניסו אי פעם חמישיה פותחת עם קוזמה, יתכן שזה כן יעבוד. החמישיה הכי חזקה שלהם כרגע זו לדעתי 1.לברון. 2. Kcp (או בראדלי או גרין תלוי על מי צריך לשמור בקבוצה השניה). 3.קוזמה. 4.דייוויס. 5.האווארד.

        1. Eddie

          20 ינו 2020 02:48:02

          ברור, בסמול בול הם יכולים להוציא את הווארד, דייויס לסנטר, ואחד הזריזים נכנס. אני לא בטוח בכלל לגבי קוזמה, כי הוא לא יציב בינתיים, אבל אולי אם יפתח בחמישיה זה יעשה לו טוב, אולי ינסו את זה מתישהו

  16. mtc999@gmail.com

    20 ינו 2020 00:01:21

    מנחם אתה הייטר. חחח כל כך כיף לראות איך בלית ברירה אתה מתחיל להכיר שהלייקרס קבוצה טובה.
    אתה הולך לאכול תכובע בזמן שהם הולכים לטרוף תגביע המוזהב!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט