סיקור משחקי חמישי נייט בסקטבול ב-NBA / גיא רוזן

ניו יורק ניקס (11 – 31) 98 – פיניקס סאנס (17 – 24) 121

אחרי רבע ראשון אותו סיימו הניקס חזק עם יתרון בן 7 נק' בסופו, רבע שנתן לאוהדים במדיסון סקוור גארדן תקווה לניצחון נדיר (לאור חזרתו של מוריס לשורות הניקס, והיעדרותו של אוברה מהסאנס, תקווה שהרגישה כראלית למדי), הייתה רק קבוצה אחת על הפרקט. הסאנס. הסאנס קלעו 30+ נקודות בכל אחד מהרבעים שנותרו, כאשר הם לא משאירים הרבה סיכוי לניקס. רוביו היה נהדר הלילה בכל מה שעשה – ניהול משחק (13 אס'), הגנה (4 חטיפות), ואפילו קליעה (25 נק', 10 מ-18 מהשדה, 3 מ-5 מהשלוש). בוקר היה נהדר (29 נק', 4 רב', 4 אס'), ואייטון נתן את משחקו הכי טוב העונה (26 נק', 11 מ-15 מהשדה, 21 רב', 2 גגות). את קלעי הניקס הוביל רנדל שסיים את הלילה עם 26 נק'.

הפסידו בפחות מ-30

מילווקי באקס (37 – 6) 128 – בוסטון סלטיקס (27 – 13) 123

לכאורה, זה היה צמוד. רק 5 נק' במשחק חוץ מול הקבוצה עם המאזן הטוב בליגה? הישג. לכאורה. האמת היא שהתחושה היא שגם אם המשחק היה ממשיך עד מחר, הסלטיקס לא היו מצליחים לנצח. במשך 48 הדקות בהן התנהל המשחק, הסלטיקס לא הוליכו א]ילו פעם אחת. חמעשה, החל מהדקה הראשונה למשחק, עד לבאזר, הסלטיקס לא הצליחו להגיע למרחק פוזשן (הפרש של 3 נק') מהבאקס. הבאקס פתחו את המשחק בטרוף, כאשר הם קולעים במחצית הראשונה ללא הכרה מטווח ה-3, ובמהרה עולים לפער של 20+ נק' (11 מ-15 מטווח השלוש לבאקס במחצית הראשונה). מאותו הרגע, זה הפך למשחק של "תפוס אותי אם תוכל". הסלטיקס צמצמו ל-6 הפרש בלבד ברבע השלשי, רק בשביל לראות את ההפרש שוב מגיע לפער של 20+ בסיומו של הרבע. 4 דקות לסיום, הפער עדיין עמד על 14 נק' הפרש. כך שכאמור, ההרש בסיום ממש לא מלמד על מה שהתנהל על הפרקט. יאניס (32 נק', 17 רב'), מידלטון (23 נק'), ודיונצ'נזו (19 נק', 4 מ-6 מהשלוש) היו קלעי הבאקס הבולטים. קמה ווקר (40 נק', 11 רב') וסמארט (24 נק') הובילו את קלעי הסלטיקס.

מופתע מזה שהיה לו משחק צמוד

ניו אורלינס פליקנס (16 – 26) 138 – יוטה ג'אז (28 – 13) 132 אחרי הארכה

המשחק של הלילה. הכל היו לנו – יכולת שיא של כוכבי 2 הקבוצות, קלעות קלאצ' מרשימות, טעויות של רוקים, והמון מתח בריא. 1.3 שניות לסיום 48 הדקות, ברנדון אינגראם "עושה דוראנט", וקובר 2 נק' בפול אפ מהמיד ריינג', בשביל להעלות את הפליקנס ליתרון 122 – 121. גמור? ממש לא. לג'אז לא נותר זמן בשביל קאצ' אנד שוט. יש להם זמן בשביל נגיעה שתכניס את הכדור לסל. גובר הוא המטרה המתבקשת, ואכן, הג'אז הולכים עליו. רק מה, הייז, הרוקי הצעיר של הפליקנס מבצע עבירה, ומאפשר לגובר 2 זריקות מקו העונשין. לשמחתם של האוהדים מניו אורלינס, גובר מכניס רק זריקה אחת, והמשחק הולך להארכה. בהארכה, זה כבר המופע של אינגראם. כבר לפני כן זה היה המופע של אינגראם, רק שבהארכה הוא מוסיף אלמנט של ניהול משחק למשחקו המרשים הלילה, כאשר 2 אסיסטים שלו להטבעות של פייבורס מטים את הכף לזכותה של הפליקנס, שמצליחים לשמור על הניצחון הביתי. אינגראם סיים לילה מרשים (מאוד) עם 49 נק', 8 רב', ו-6 אס'. לצדו בלטו פייבורס (21 נק', 11 רב', 2 חט', 3 גגות), ולונזו בול (לילה מחריד של 2 מ-12 מהשדה, אבל גם 13 אסיסטים ו-2 גגות). את הג'אז הובילו הלילה מיצ'ל עם 46 נק' מרשימות, ובוגדנוביץ' עם 26 נק'.

ברנדון אינגראם עם 49 נקודות??

לוס אנג'לס קליפרס (29 – 13) 122 – אורלנדו מג'יק (20 – 22) 95

סיכום המשחק ב-3 מילים: במעמד צד אחד. לאורלנדו, בחלק הלא נעים של באק-טו-באק של 2 משחקים בלוס אנג'לס, לא באמת היה סיכוי. הם מצאו עצמם בפיגור של 8 נק' אחרי רבע אחד, פיגור שגדל ל-19 במחיצית, מה שהפך את 24 הדקות הנותרות ללא יותר מזמן זבל. קאוויי לאנרד הוביל את הקליפרס הלילה כאשר הוא מסיים את המשחק עם 32 נק', 5 רב' ו-5 אסיסטים. לצדו בלט הראל עם 21 נק'. את קלעי אורלנדו הובילו ווצ'ביץ' (22 נק', 9 רב'), וגורדון (20 נק', 5 אס').

לשחק נגד הלייקרס והקליפרס בבק-טו-בק

גולדן סטייט ווריורס (9 – 34) – דנבר נאגטס (29 – 12) 131 – 134 אחרי הארכה

סיכום המשחק ב-3 מילים: במעמד צד אחד??? רבע ראשון אדיר של גולדן סטייט, אותו הם סיימו עם 34 נק' אחרי מטווח שלשות, וביתרון מרשים של 15 נקודות, הפך ליתרון עוד יותר מרשים של 17 נק' במחצית. מספיק מול קבוצות הצמרת מדנבר? ברבע השלישי נראה היה שזהו, עוד רגע הנאגטס לוקחים את העניינים לידיים כאשר הם כבר מורידים את ההפרש ל-8 בלבד, אבל סיומת טובה של גולדן סטייט שלחה את הקבוצות לרבע האחרון כאשר הקבוצה הביתית אוחזת ביתרון מפתיע בן 12 נק'. ברבע האחרון המרדף ממשיך. דנבר מורידים את ההפרש ל-7 תוך פחות מ-2 דקות, וגולדן סטייט בשיניים מעלים אותו שוב לפער דו ספרתי (12 הפרש, 8.5 דקות לסיום). דנבר לא מרפים את הלחץ, ו-5 דקות לסיום אחרי שלשה של ביסלי ממרחק קילומטר, ההפרש הוא 2 נק' בלבד. 100 – 98 לגולדן סטייט. המרדף ממשיך. שלשה של ראסל מעלה את גולדן סטייט ליתרון בן 6 נק', 2.5 דקות לסיום, אבל דנבר לא מרפים, ודקה לסיום, סל אחרי ריבאונד התקפה של פורטר ג'וניור שכלל גם סחיטת עבירה ונקודה מהעונשין, והנה, דנבר ביתרון ראשון במשחק, 109 – 108. גמור? ממש לא. שלשה ענקית של פסקל אחרי איבוד כדור של דנבר מעלה את גולדן סטייט ליתרון 113 – 111 , 15 שניות לסיום. הפעם גמור??? לא. יוקיץ' משווה את התוצאה 10 שניות לסיום, והקבוצות הולכות להארכה.
תוספת הזמן התנהלה בשליטה של דנבר שכבר עלתה ליתרון 128 – 121 דקה ורבע לסיומה, אבל אז הביתיים קצת התעוררו והורידו את ההפרש ל-3. פלאמלי החטיא את 2 הכדורים מהקו ויוקיץ' שלח את דריימונד לקו וזה רק 132 – 131 לדנבר 10 שניות לסיום. מאליק ביזלי דייק מהקו וגולדן סטייט קיבלו כדור אחרון, אבל לי החטיא שלשה ודנבר זכו בניצחון חוץ לאחר קאמבק מרשים. ביוטה בלטו בארטון עם 31 נקודות ו-7 אסיסטים, ביזלי עם 27, יוקיץ' 23 נקודות, תריסר קרשים ו-8 אסיסטים, פורטר עם ח"י נקודות ומיעוט דאבל-פיגרס בריבאונד ופלאמלי עם 15 נקודות וכדור חוזר אחד פחות. את גולדן סטייט הוביל ברקס עם 25, לי עם 21, ראסל עם 19 ו-9 מתנות לחברים, רובינסון עם 17 נקודות, פסקאל עם 16 ודריימונד עם 6 נקודות, אבל גם 8 ריבאונדים ו-8 אסיסטים.

העונה הנוכחית של גולדן סטייט

לפוסט הזה יש 39 תגובות

  1. סיקור כיפי מאוד בבוקר כיפי מאוד. תודה גיא. נחמד לראות את ברנדון אינגרם סוחט עבירות, חותר למגע ומשחק כדורסל כזה אגרסיבי אחרי הנמנום הארוך שהיה בלייקרס. אהבתי גם את המשחק בין גבוהים של דנבר – רואים את הכימיה בין פורטר ליוקיץ' משתפרת ממשחק למשחק.

  2. טוב היה לראות שהשוקיסט מתחיל לצאת מההלם וחוזר לחמישיה. רוביו פינק אותו יפה הערב ויחד עם התיאום המצויין שכבר יש לו עם בוקר אפשר לקוות שזה רק ישתפר. מבחן ראשון – מדינת הפורוורדים של הסלטיקס

    1. חחחח השוקיסט שלי תפס חזק, אה?😅
      ככה הוא צריך להראות כל הזמן וההתקפה צריכה לעבור דרכו! זה לא אומר שהוא יקלע הכי הרבה בקבוצה, אבל ככה הוא ישפיע הכי טוב על המשחק וגם יקלע 20+ נק׳.
      הוא תמיד היה ריבאונדר נהדר והוא משתפר עוד יותר.
      גם התנועה ללא הכדור, משתפר תוך כדי ניסיון – זה נהדר.

      אבל מה שאני מתחיל לראות בזמן האחרון כהמשך למגמת עלייה עוד משנה שעברה זה אולי הדבר החשוב והיחידי שיקבע אם הוא יגיע לרמה של הגדולים ביותר. אני מדבר על הגנה.
      אני רוצה לומר,ואני לא הראשון שאומר את זה בהופס, אבל אולי הראשון שמצהיר בקול רם!
      אייטון הוא שומר טוב. שנייה! אמרתי ״טוב״, עוד לא ״מעולה״, אבל אם הוא ימשיך עם השיפור, הוא יכול להיות שם.
      אני מתחיל לראות איך הנוכחות שלו בצבע מתחילה לאיים.
      אני לא מסתכל על כמות הגגות, על אף שיש שיפור משמעותי שם, אני מדבר על יכולת לשנות זריקות ולתת תחושה של הגנה על הטבעת. בזמן האחרון זה כבר מתחיל להיות מורגש, איך אפשר אחרת כמובן? עם גודל כזה וידיים כאלה?! חמסה חמסה חמסה.
      גם ההגנה על הפיק אן רול והתמודדות עם חילופים הוא עושה בצורה טובה. כאשר נראה (וזה עוד משנה שעברה) שהבחור מתמודד יופי טופי עם שחקני חוץ וחילופים בסיטואציות מסויימות ואפילו נהנה מזה.
      קארל אנטוני טאונס כבר שנים לא מצליח להביא את הפיזיות שלו לידי ביטוי בהגנה במינוסוטה, שמח שאייטון לא הולך לכיוון הזה. כמובן ששתי אינץ׳ יותר זה משהו שעושה את ההבדל.

      1. אייטון אמור לשחוט כל קבוצה שהיא לא קליפרס לייקרס פילי יוטה בצבע. אמור לרמוס לשחוט ולנגב עם 35 ו15 לפחות.
        מול קבוצות כמו הוקס ניקס שארלוט גולדן ממפיס ספרס וכל אלו הוא אמור לשחוט עם 40 נק, אין להם שום דבר שיכול להאט או לעצור אותו בפוסט אפ נוסח שנות ה80 עם חפירות. אבל מה אני מבין הפוסט אפ מת תכף אייטון יזרוק רק שלשות ויעמוד על הקשת, תנו לו שנתיים.

        1. אני בדעה שלך, אבל לרוב גם לגבוהים הדומיננטיים ביותר לוקח שנתיים-שלוש כדי להשתלט.
          כן יש פריקים כמו שאק ואמביד שזה בא להם ישר ובקלות, הדומיננטיות הזו, אבל לרוב, ובמיוחד בעידן של היום, זה פשוט לוקח זמן.
          תראה את טאונס, למשל. היום אין קבוצה בתגיד לא לסנטר כזה. מפלצת! גם אם הוא לא עוגן הגנתי, הוא פאקינג גיים צ׳יינג׳ר. ולמרות הקליעה המטורפת מה3 מה שבאמת מדליק אותי זו גם הדומיננטיות שלו בצבע ובריבאונד. בעונות הראשונות שלו הוא לא היה כזה. הוא השתפר מעונה לעונה.
          ושוב, הרבה פעמים הוא ממוקם נהדר בפוסט, כדור פנימה וזה 2 קלות. הבעייה, וכתבתי על זה בעבר, ששחקנים לא יודעים היום להכניס כדורים לפוסט כמו שצריך. זה דורש דיוק, מיקוד ותזמון.
          מי יתן והכימיה תעשה את שלה ונראה יותר ערבים כאלה… פאקינג 60% מהצבע בממוצע, מישהו צריך להסביר לקבוצה הזו שחייב לשחק דרך אייטון ולחפש אותו כל הזמן!!

      2. לגבי ההגנה אני הראשון שאמרתי עוד עונה שעברה שגיחכו עליו. הוא משנה המון זריקות. יש לו בעיה בפיק אנד רול שהוא מאד חלש אבל הוא ילמד עם הזמן. יש לפיניקס סנטר מפלצתי אני מקווה שהם לא יעשו לו ניקס ושהוא יפסיק עם החומרים מאיי הבהמה…

  3. לא יודע מי האדיוט שסופר אסיסטים בNBA אבל כל שחקן יכול להגיע וצריך ל15 אסיסטים בקלות, 13 האסיסטים של בול הם המפוברקים ביותר שראיתי, 7 אסיסטים לשחקן שקולע שלושה עם שומר, עוד אסיסט לפול אפ גרמפר אסיסט אחרון לאינגרם זה היה בכלל בדיחה מכדרר חצי מגרש קולע פול אפ על שניים ונרשם אסיסט. אסיסט חייב להירשם רק עם זה שלושה פתוחה, מסירה לליאפ/דאנק אליאופ.

    1. זה ככה כבר שנים. גם אותי זה מעצבן, אבל אם תשנה את זה עכשיו לא יהיה לך בסיס להשוואה בין שחקנים ותקופות

  4. לגבי אייטון הוא מעך וקטש אתמול כל מי שניסה לעמוד נגדו, רנדל נראה לידו כמו ילד, המטומטים בסאנס עדיין לא נותנים לו מספיק כדורים

    1. עכשיו זה לא חד פעמי מעטים הקבוצות שיכולות לשים עליו שומר במידות שלו שיתמודד עם האתלטיות ועוצמות הפיזיות שלו והסקילס בהתקפה, אבל קורה שחקנים כמו רוביו אוברה… זורקים יותר ממנו (היה עצוב לראות איך אוברה שובר את הסלים מול אטלנטה במקום שהוא יקבל כדור בצבע). הוא סקורר על שרק צריך את הכדור

      1. אייטון אמור לשחוט כל קבוצה שהיא לא קליפרס לייקרס פילי יוטה בצבע. אמור לרמוס לשחוט ולנגב עם 35 ו15 לפחות.
        מול קבוצות כמו הוקס ניקס שארלוט גולדן ממפיס ספרס וכל אלו הוא אמור לשחוט, אין להם שום דבר שיכול להאט או לעצור אותו בפוסט אפ נוסח שנות ה80 עם חפירות. אבל מה אני מבין הפוסט אפ מת תכף אייטון יזרוק רק שלשות ויעמוד על הקשת, תנו לו שנתיים.

        1. גם את הקליפרס הוא אמור לשחוט הראל עם ה10״6 שלו לא יכול להתמודד בכלל עם הגובה האורך ואתלטיות שלו מדובר על 261 פאונד 1״7 מוטת ידיים של 5”7 וניצור של 40+ אינץ

  5. תודה גיא.. דריימונד גרין אולסטאר חחח לונזו חילק רק 6 אסיסטים כל השאר זה הליגה נתנה לו במתנה חחח
    הוצאתי את שמעון וברוך מתוכי, הכל טוב, תודה.
    דווקא היום הגיע לג״ס לנצח ואפילו את זה הם פיספסו

    1. עגל לצערי מחשיבים אסיסט על כל דבר שחקן שקלע על שומר שלושה לא הגיוני שיחשיבו את זה אסיסט, האח גם לא פול אפ גאמפר שהוא קולע, אסיסט לשלושה צריך להיחשב רק אם הוא מוצא את השחקן פנוי לקליעות אימון (כמו הרבה פעמים שלברון ודונמים עושים שהגנה מתמקדת בהם, אם זה הוצאה מחדירה אם זה מגן שעזב אץ השחקן ומצאו אותו במסירה גאונית צפיתי במשחק אתמול אחרי זה גם עברתי על הייליטס של בול 8 אסיסטים לא היו ולא נבראו וגם אחד הוא מאוד גבולי (מוסר לאינגרם, שעובר בכדרור את איגלס ומסיים בלייאפ). דף הסטטיסטיקה מראה כביבכול שהוא מסר 13 אסיסטים ומי שלא צפה במשחק יגיד איזה מנהל משחק, אבל כל מי שצפה יודע באמת מה שקרה שאפילו הנכדה שלי הייתה יכולה למסור 10 אסיסטים ככה שאין לו שום קשר למהלך, שחקן קלע שלושה על שומר

        1. לברון מוסר הכי הרבה אסיסטים לליאפ הטבעה בליגה , ברור שגם לא מפברקים אסיסטים כמו לכל הכוכבים, אבל אתמול זה היה מוגזם

        2. זה גם ללברון ולכולם זה בדיחה. הוצאת כגור לשחקן שזורק שלשה מהלוגו על שומר נחשב אס חחח
          יותר הזוי מזה שחקן מקבל כדור על ה3 מול שומר עושה פייק מקפיץ את השומר וקולע חשב לאס.
          גאמפ שוט בסיבוב על שומר נחשב לאס זה בדיחה זה נכון לכולם. בלי החיג פס לא הייתי מאמין בחיים שהדברים האלו נחשבים לאס

  6. תודה יה רשע
    גם הממים נהדרים.
    בראנדון אינגרם צריך, חייב להיות באולסטאר….
    זה וואחד צלף שעוד ישרוף אותנו.

  7. אחלה סקירה גיא.
    הפליקנס חזק במאבק על הפלייאוף. יכול להיות שהחזרה של זאיון דווקא לא תעשה להם טוב מהבחינה הזאת, גם כי נוצרה שם סוג של היררכיה וגם כי הבאז סביבו יכול לפגוע בשחקנים האחרים. אפשר להניח שהוא יחזור מאוד בהדרגה ולא בטוח שאפילו נראה אותו העונה מגיע ל-35-37 דקות באף משחק כי ניו אורלינס ישמרו עליו בצמר גפן.

    1. הוא לא ישחק 35 דקות ואני יהיה בספק גם אם 30-32 דקות, הוא הפרנצייז של המועדון שחזר אחרי מיני ניצוח במיניסקוס אף אחד לא יסכן אותו גם לא בשביל פלייאוף , גם עונה הבאה אני מאמין שהוא לא ישחק בק2בק

כתיבת תגובה

סגירת תפריט