לא על הלוקה לבדו… יומן קבוצה: דאלאס מאבריקס

לוקב דונצ'יץ' מחייך לפני המשחק. בופו אפילו לא יצא אל התקשורת

דאלאס מאבריקס אירחה את דנבר ביום רביעי באמריקן איירליינס סנטר למשחק מרתק וצמוד לכל אורכו,
כשבסופו דנבר יצאה עם הW. מהלך המשחק כבר סוקר ביום חמישי בבוקר, ואני החלטתי לשלב את הפוסט
הזה עם דו“ח מצב הקבוצה, או יומן הקבוצה, אז יהיה כאן ראיונות מהמשחק עם שאלות לא על המשחק, וגם
תובנות מהמשחק עצמו שקשורות לקבוצה באופן כללי. לוקה, אגב, בחר לא להתראיין לאחר המשחק.
דאלאס עוברת תקופה לא קלה עם הפציעה של לוקה דונצ‘יץ' ואיך שהוא חזר נפצע פורזינגיס, והתקופה הזאת חשפה כמה דברים טובים ורעים בקבוצה המתגבשת, שעד לפני שלושה שבועות לא היה ברור איך
לעקל את הפתיחה המצוינת שלה השנה.

מצד אחד גילינו שאפשר גם בלי לוקה (לתקופה קצרה): ניצחו את מילווקי ופילדלפיה והפסידו לבוסטון
וטורונטו ב6 ו3 בהתאמה. במשחקים ללא לוקה ראינו את פורזינגיס המגמת שיפור וחזרה למוטב, את טים
הארדוואי ג‘וניור מתעלה על עצמו (לא מצליח כל משחק אבל מתאמץ לפחות), וג‘יילון ברונסון תופס פיקוד
על ההתקפה ותורם נקודות בספרות כפולות בעצמו. סת' קרי יעיל בהתקפה, בעיקר אם הולך לו טוב מהתחלה וקולע גם מהצבע וגם מבחוץ. ג‘סטין ג‘קסון המשיך בשלו כשהוא לא תמיד מצליח לקלוע, אבל כשהוא כן קולע, הוא כלי משמעותי להתקפת הקבוצה ונקודות ספסל. מקסי קלבר התאמן בקיץ על קליעה משלוש ובנוסף לכניסות לסל, הוא גם מסכן את היריב מחוץ לקשת, מה שמוסיף אופציות למסירה החוצה לשחקן כמו ברונסון, שחודר לסל ונתקל באמביד או יאניס אז חייב להוציא את הכדור החוצה, וטים ג‘וניור או פיני סמית‘ סגורים. דלון רייט עדיין לא מרשים יותר מידי וסובל מחוסר יציבות התקפי והגנתי.

החיים ללא פורזינגיס נראים קשים יותר והסיבה לכך היא ברורה: ללא פורזינגיס המאבס עם שני נצחונות
(נכון לכתיבת שורות אלו) וארבעה הפסדים. הפסד לאוקלהומה ושארלוט (בהארכה!), לדנבר בנקודה
וללייקרס ב15, כשהלייקרס ללא דיוויס. דאלאס ניצחו את ברוקלין ושיקגו די בקלות, אבל יכול להיות שגם
ללא פורזינגיס ודונצ‘יץ' הם היו מנצחים. אין ספק שההבדל המשמעותי בחסרונו של פורזינגיס הוא בהגנה. זה
היה ניכר מאוד במשחק נגד ודנבר, כאין להם מענה בצבע ליוקיץ‘, שאמנם היה חלש בחצי הראשון, אבל
בחצי השני כבר עשה מה שהוא רוצה במגרש, קלע מכל מקום ואף ניצח את המשחק ברגעים המכריעים וסיים
עם 33 נק, 6 קרשים ו7 מתנות. עוד בלטו בדנבר גראנט (15 נק 6 ריב), מוריי עם 14, ופלאמלי וביזלי עם 10 כ“א. בדאלאס נטולת חד קרן קלעו דונציץ 27 נק, 10 אס ו9 ריב, דוויט פאוול עם 16 נק ו8 ריב וטים ג‘וניור עם 15 נק. לדאלאס היתה הזדמנות לנצח בהתקפה האחרונה, רק שהם לא מצאו מי שיזרוק את הכדור לסל, ונגמר הזמן……

באופן כללי האווירה בקבוצה היא 180 מעלות ממה שראיתי בשנה שעברה, כשכל השחקנים מפרגנים אחד
לשני על הפרקט ומחוצה לו. אף אחד לא ציפה לפתיחת עונה כזאת והאמת שיכול להיות שזה טוב שהפציעות
החזירו אותם קצת לקרקע ולמציאות, שלמעשה, חסר להם עוד שחקן ממש טוב ויציב בחמישייה, אם הם
רוצים לשחק בליגה של ארבעת הראשונות במערב. מי יודע, אולי יש הפתעה על הכוונת עוד השנה, ואולי יש
משהו על הכוונת לשנה הבאה. בנוסף, היריבות של דאלאס כבר לא נותנות ללוקה להתל בהגנתן בקלות כמו בתחילת העונה, מה שגורם לו לעבוד הרבה יותר קשה על המגרש, וגם לקבל הרבה יותר עבירות (כאלה שנשרקות וכאלה שלא), מה שיכול להיות מתיש ומתסכל בו זמנית. בינתיים כמו שזה נראה, דאלאס עם סגל בריא מסיימת 5-6 במערב, ואם לא כולם יהיו בריאים בהמשך, ואוקלהומה תמשיך במגמת השיפור, גם 7-8 ריאלי. שתי האופציות שמות אותם בסיבוב ראשון קשה ביותר, שלא בטוח שהם ערוכים לעבור בשלב זה של הקבוצה הצעירה.

כרגיל, ובלעדי לקוראי הופס, אני מוסיף כאן גלריה של התמונות שיצאו הכי טוב.

לפוסט הזה יש 19 תגובות

  1. תודה על הפוסט
    דאלאס היא קבוצה שרק התחילה להיבנות סביב דונצ'יץ', הם יעשו בשנים הקרובות ניסוי ותעיה עם שחקנים והרכבים שמתאימים לשחק איתו. תוך 2-3 שנים יוכלו לבנות קבוצת צמרת.
    השנה אם יסיימו 7-8 ויצברו קצת נסיון פלייאוף זה יהיה סבבה לגמרי, וזה ממש לא מובטח להם בתחרות עם אוק' ספרס, פניקס וכו'
    אם יסיימו נגיד 6 ויעברו סיבוב או יתמודדו טוב בסיבוב הראשון, זה מעל ומעבר לציפיות

  2. תודה יאיר אחלה רשמים ואחלה תמונות.
    .
    כאופוזיציה ללוקה אומר, שהוא נתן תצוגות מעוררות השראה, אבל לרוב מול הגנות חלשות וזה יצר תעתוע שהוא לברון 2. יש ללוקה דברים שלא היו ללברון בעונתו השניה בליגה כמו ראיית משחק מושלמת. אבל מה לעשות שאין לו את האתלטיות של לברון וזה ייצר מצב שמול הגנות חזקות המספרים שלו ירדו משמעותית. בדקתי מה היו המספרים שלו מול 15 ההגנות במחצית העליונה בליגה (נכון להיום זה מיני ומעלה) ומה שיצא לי זה ככה:
    ממוצע נקודות 26.3 (ממוצע כללי 29.1)
    אפקטיבי 47.6% (ממוצע כללי 54.1%)
    TS של 55% (ממוצע כללי 60.2%)
    אסיסטים 8.3 (ממוצע כללי 9)
    איבודים 5 (ממוצע כללי 4.3)
    זו ירידה משמעותית ואני חושב שדאלס נראית נהדר אבל זה עדיין לא זה, וגם לא קרוב להשלמת התהליך של יצירת מועמדת רצינית לאליפות. כי בפלייאוף גם החיים של הצוות המשלים של לוקה, שנהנים מאוד מהגרוויטי שהוא מייצר הולכים להיות הרבה יותר קשים וקשה לי לראות אותם לוקחים יותר ממשחק בפלייאוף. לוקה חייב סגל הרבה הרבה יותר איכותי בשביל להלחם בארבעת הגדולות במערב (למרות שאני ספרתי חמש – קבוצות LA יוסטון דנבר יוטה)
    .
    תכתוב עוד.

    1. ירידה באחוז האפקטיבי של שחקן כלשהו, לא רק לוקה,מול הגנות חזקות זה הגיוני ואפילו מתבקש. תבדוק את ממוצעי הקריירה של הגדולים ביותר, תגלה שבפליאוף (היכן שמטבע הדברים, ההגנות חזקות יותר) האחוז שלהם יורד, וזה למרות שבדרך כלל ממוצעי הפלייאוף לא כוללים את העונות "הרעות" (עונת רוקי/עונות וושינגטון של ג'ורדן, וכדומה).
      השאלה היא –
      מה גודל הירידה באחוזים שמעבר עליו זה כבר מלמד על "בעיה"?
      .
      אין לי תשובה "בשלוף". אני כן יודע שיש כאן פונקציה שגיל הוא חלק משמעותי ממנה. ג'ורדן, לברון, מג'יק (בכוונה בחרתי את הגדולים ביותר), כולם סבלו מירידה גדולה יותר יחסית בתחילת הקריירה בהשוואה לשיאה.
      .
      כאמור, יש כאן שאלה מאוד מעניינת. פער של 7% אפקטיבי (הפער של לוקה), על פניו, הוא פער גדול מאוד. יהיה מעניין לבחון איך "מסתדרים" המספרים בהמשך הדרך.

      1. אני לא רוצה לזהם את הפוסט הנהדר של יאיר עם ההשוואה הבלתי פוסקת.. אז כותב לך את זה במה שהיה הבלוג החי הלילה את ההשוואה הבלתי פוסקת ליאנג.
        .
        מסכים שכולם חווים ירידה זה ברור – אבל אנחנו עדיין לא מדברים על הפלייאוף אלא רק על השאלה מה קורה כאשר הגנות יותר מתואמות ואיכותיות נפגשות איתו. הדגש הוא על התעתוע שהתצוגות (הבאמת מדהימות) שלוקה נתן היו לא מעט מול הגנות פחות חזקות וזה לדעתי יצר אשליה של שחקן שכבר מוכן לכבוש את הליגה וקבוצה שהיא סוס שחור בפלייאוף הקרוב. לדעתי זה לא המצב ובהקשר של הקבוצה גם לא קרוב ללהיות שם.

        1. א. גם אני לא חושב שדאלאס היא סוס שחור לפלייאוף.
          ב. אותי משעממת התחרות המוזרה הזו בין יאנג ללוקה. אני הרי ממחנה אייטון, בכלל… (וקצת יותר ברצינות – כתבתי לפני כן, ואני נאמן לדעתי. לוקה ויאנג יהיה (טפו, טפו, טפו. רק איחולי בריאות, לצמד) הפנים של הליגה בעתיד.
          ג. כמו שפעם אחר פעם אני כותב – זו כולה עונה 2. הן של יאנג, והן של לוקה. זו מחשבה "מפחידה" למדי. . .

          1. עזוב אותך משעמם לך תראה.
            בהחלט מפחידה המחשבה עד כמה הם דומיננטיים – מה האינציקלופדיה אומרת על זה? צריך ללכת עד לברון בשביל להיזכר בדומננטיות כזו? אולי דורנט באמצע?

            1. מספרים כמו שלהם בגיל 21 היו רק ללברון דוראנט ושאק בכל ההיסטוריה

            2. אגב אני בטוח שכל כוכב יורד במספרים מול קליפרס לייקרס פילי באקס דנבר יוטה ראפס גם בעונה הסדירה מאשר ניפוחי הסטט מול הוקס ניקס פליקנס וכל החברים האלו. 10 קבוצות אשפה טהורה שאם לא היו קיימות הממוצעים של השחקנים היו יורדים יפה

  3. תודה על הפוסט. תהיה להם הזדמנות טובה לצבור נסיון בפלייאוף השנה ולדעתי יתחילו להיות מסומנים כיעד אטרקטיבי מאוד לשחקנים מהשוק החופשי.

  4. הם חייבים להביא עזרה מתחת לסל, פאוול הוא שחקן נחמד ונייד אבל הוא מאוד מוגבל (בעיקר בהגנה) ריבאונדר חלש ורך.
    מכל הספקולציות טרייד שמסתובבות הכי אהבתי את האפשרות שמיילס טרנר יגיע לדאלאס, גבוה הגנתי שגם נייד וגם סביר מהשלוש, לדעתי שחקו כזה ייתן להם חיזוק משמעותי לקראת הפלייאוף

  5. טקסט נהדר (ומברוק על איכות הצילום, אשתמש בחלק מהתמונות). ככה יומן צריך להראות. קצת מזכירים לי את אוקלהומה של 2011: אחלה קבוצה, אבל אולי צעירה מדי. מאמין שיודחו מול קבוצה בשלה מהם ב-5-6 משחקים בסיבוב הראשון

כתיבת תגובה

סגירת תפריט