אירופה שחטה את ארה"ב בקמבק הגדול בהסטוריה בריידר קאפ. טורניר הסטורי לדורות / מנחם לס

החגיגה האירופאית מתחילה

מרטין קיימר, אחרי קבירת הפאט שנתן לאירופאים את הריידר קאפ, והטרוף הגדול על משטח הגולף החל!

מה שהיה במדינה, אילינוי, מ-12:00 בצהריים עד 7 בערב היה הטרוף, השגעון, התדהמה, התהפוכה, ההתהוללות, ואיבוד השפיות שגדול ממנו לא יכול להיות בספורט. קחו את הסופרבול, את המונדיאול, וריצת 100 מ' גמר באולימפיאדה, תחברו אותם, ולא תקבלו קמצוץ ממה שהיה שם משך שבע שעות רצופות שבע שעות רצופות של 'אחד-נגד-אחד' בין 12 האמריקאים הטובים ביותר לבין 12 האירופאים הטובים ביותר. כאילו 12 קרבות אגרוף על אליפות העולם; כאילו 12 'אחד-על-אחד' בין הטובים ביותר ב-NBA נגד הטובים ביותר באירופה. לא, זה לא היה מעניין. נשנה זאת ל-12 הטובים ביותר במזרח נגד 12 הטובים ביותר במערב. ב-12 נגד 12 האמריקאים בד"כ מצמצמים את ההפרש שהאירופאים בונים בשני ימי ה-FOURSOME הקבוצתיים. אז מה היה היום?

לוק דונלד האירופאי מנצח את האמריקאי בובה ווטסון.

איין פולטר מנצח את האמריקאי ווב סימפסון.

רורי מקלרוי מנצח את האמריקאי קיגן בסראדלי.

ג'סטין רוז מנצח את פיל מיקלסון, לא פחות ולא יותר.

פאול לאורי מנצח את ברנדט סנדקר.

0-5 לאירופאים. מה קורה כאן? האם היאנקים מכרו להם את הריידר קאפ.

סוף-סוף נצחון לאמריקאים כשקרמי מקדואל האירופאי מפסיד לאמריקאי צ'אק ג'ונסון.

עכשעו סרג'יו גרסיה הספרדי מנצח את ג'ים פיוראק.

ואז פטר הנסון האירופאי מפסיד לג'ייסון דפנר.

ניקולאס קולסארץ האירופאי מפסיד לדסטן ג'ונסון.

לי ווסטווד האירופאי מנצח את מאט קיוצ'ר האמריקאי.

לאמריקאים יש עוד סכוי לנצח. כל מה שסטיב סטרייקר וטייגר וודס צריכים לעשות זה לנצח.

אבל מרטין קיימר הגרמני בקור רוח קובר פאט מכמעט שני מטרים, והנצחון הוא של האירופאים, 13-14. הם זקוקים רק ל-14 נקודות לנצח.

טייגר משחק נגד האיטלקי הבינוני פרנציסקו מולינרי. בחור האחרון פאט מפחות ממטר וטייגר מנצח ומביא לפחות 'הפסד אבל תוך כדי שוויון 14-14 של כבוד' לאמריקאים. אבל לא. הוא מחמיץ, ומסיים בתיקו עם האיטלקי. חצי נקודה לכל אחד. אירופה 14.5, ארה"ב 13.5. מתוך 12 קרבות ראש בראש האירופאים ניצחו 8, האמריקאים 3, ואחד הסתיים בתיקו. קריעה גדולה מכך לגולף האמריקאי לא יכולה להיות!

טייגר חבט את הכדור האחרון במץ' בין אירופה לארה"ב. ההפסד כבר קרה, אבל הוא כדרכו בודק ובוחן את הדשא מימין ומשמאל, מלמטה ומלמעלה, ואז חובט בכדור שהחמיץ את הגומה. במקום לנצח את יריבו מולינרי האיטלקי באחד-על-אחד מס' 12 ואחרון, הוא רק השתווה אליו, וכך ניגמר 14.5 לעומת 13.5 להוסיף העלבה למכה. טייגר וודס – לא יאומן כי יסופר – לא הצליח להביא לנבחרת ארה"ב אפילו נקודה שלמה אחת מה-14, וכך הוא ממשיך לאחוז בתואר המפסיד הגדול ביותר בתולדות הריידר קאפ!

כשארה"ב הובילה כבר אתמול אחה"צ 4-10, לא היה אדם בעולם הגולף שהיה נותן לאירופאים חצי קליפת שום לנצחון. היה זה ההפרש הגדול בנקודות בכל ההסטוריה של הריידר קאפ. ההפרש הגדול ביותר עד אז היה 4 נקודות. הנצחון נראה בכיס, כשהסיום הוא רק עניין לפרוצדורה. אבל בשני ה-FOURSOME האחרונים, האירופאים שפיגרו בשניהם הצליחו להשוות ולזכות בשתי נקודות. טוב, אז האמריקאים לא ינצחו בהפרש הגדול בהסטוריה, אבל גם נצחון ב-4 לא הולך ברגל. וכך הלכנו לישון במצב 6-10 לארה"ב, לפני 12 משחקי היחידים של היום. ההסטוריה יודעת שהאירופאים טובים יותר במשחק הקבוצתי של ארבעה נגד ארבעה בשני סוגיו כפי שהסברתי שלשום, והאמריקאים מנסים לתפוס אותם ביום השלישי והאחרון עם 12 משחקי היחידים.

הבוקר כשהאירופאים הגיעו לגולף קורס במדינה, הפרבר של שיקגו, הם עדנו על חולצותיהם את תמונת פניו של סבה בלסטרוס, הקפטן הספרדי ושחקנה הטוב ביותר בכל הזמנים שניפטר מסרטן מוח. כנראה שהם התעוררו הבוקר עם מחשבה אחת: לא מוותרים ליאנקים אפילו עם פיגור של 6-10. היה זה הגרמני מרטין קיימר שבקור רוח קבר פאט מ-1.80 שנתן לאירופאים את הנקודה ה-14. הקבוצה האורחת המחזיקה בקאפ היתה זקוקה רק ל-14 נקודות לנצחון. האמריקאים היו זקוקים ל-14.5 נקודות לנצחון.

בשש שעות חזייה של כל חבטה מידי 24 הגולפאים הטובים בעולם כשלכל חבטה יש ספור שלם מאחוריה, וגורל כל הריידר קאפ רוכב עליה, איבדתי בוודאי איזה 5 פאונדס. הזקנה שלי טוענת שבוודאי גם הפסדתי 5 חודשי חיים מרוב התרגשות, לחץ דם, התפוצצויות נפשיות, והזעה בלתי נגמרת. רציתי מאד – התפללתי! – שהאמריקאים ינצחו, אבל עם כל חבטה נוספת של האירופאים התחלתי להעריץ יותר ויותר את קור רוחם, הרוח הקבוצתית, והעזרה שנתנו אחד לשני. האירופאים – כמעט כולם בריטים ואירים – היו סימפטים כשחשבו שהפסידו, ויותר סימפטיים כשניצחו. כשהכל ניגמר כבר הייתי דלוק על רורי מקלרוי, איין פולטר הנפלא, ג'סטין רוז, גרסיה הספרדי, ושאר החבורה. לגבי דידי היה זה דווקא ג'סטין רוז הצנוע שניצח לאירופאים את הריידר קאפ כשהוא משחק נגד פיל מיקלסון, עם פאט מ-40 FEET – יותר מ- 12 מטרים – שחייב היה להיכנס או שמיקלסון מנצח את הנקודה ונותן ליאנקים יתרון שהיה כנראה סופי. ג'סטין רוז קבר את הפאט הזה כאילו גילגל כדור מעשרה סנטימטרים. 12 מטרים של דשא עם קיפולים, עליות, ירידות, וג'סטין חובט, ובקור רוח מסתכל על הכדור מתגלגל ישר אל פי החור. אחר כך היה עליו לקבור עוד פאט של 4 מטרים, וגם זאת הוא עשה כאילו היתה זו הורדת מים בבית השימוש! כל הכבוד למיקלסון שחייך לעבר יריבו ומחא לו כפיים כאילו היה אוהד בריטי על היציע. מיקלסון הוא ספורטאי לדוגמא בנצחון או בהפסד. תמיד היה כזה. לכן טייגר וודס שונא אותו.


טייגר וודס, שלא השיג אפילו נקודה אחת עבור נבחרתו, ארה"ב

חוזה מריה אולזבל, כוכב הגולף הספרדי שהחליף את בלסטרוס עצם את עיניו בנסיון לעצור את דמעותיו כשהכדור של הגרמני ניכנס ישר לחור. בסופו של דבר הוא לא יכול היה לעצור בדמעותיו, וללא בושה החל לרקד כילד, ולחבק כל שחקן אירופאי וקדי שנקלע לדרכו.

רק 6 מ-12 המצ'ס שוחקו לחור ה-18 כי גורלם נחתך עוד בחור ה-16 או ה-17. האמריקאים ניצחו רק 1 מה-6 שהגיעו לחור השמיני, עוד מכה שלא כתובה בתורה שתיזכר שנים רבות.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 10 תגובות

  1. מופע לוזריות מדהים של ארה"ב.
    אתמול בבקר יחס ההימור על נצחון אירופי היה 1:8.
    עם כל הסופרסטארים המיליונרים של נבחרת ארה"ב היה ברור שכבר אחרי שעתיים משחק הנתחון היה בכיסם. אבל האנדרדוגים האירופים, עם שחקנים כמו קיימר ומולינארי שנמצאים שתחתית המאייה הראשונה בדירוג העולמי, עשו קאמבק מהסרטים.
    נפלא.

    1. מה אתה מקשקש מיליונרים אמריקאים? בגולף אין משכורות. אם הם מיליונרים יותר מהאירופאים החרמנים , זאת אומרת שהם מנצחים ומרוויחים יותר בטורנירים. רורי מקלרוי הרוויח השנה יותר מכל האמריקאים. לפי התגובה אתה בוודאי שייך לגולשים של דורפן בדהבאזר!

  2. הוא חבט אתמול את ההום רן ה-43 והוא בשוויון עם ג'אש המילטון. נהטריפל קראון הוא לליגה בה הוא משחק, האמריקאית. ישד לו סכוי גדול.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט