סיקור משחקי שני / צוות הופס

47 נקודות של יוקיץ', הספרס הביסו את מילווקי, פילדלפיה חזרו לנצח והוויזארדס עצרו את בוסטון על 94 נקודות היום.

בצוות: רון טחן, אבי טרכטמן, רועי ויינברג.

פילדלפיה 76' (14-24) 120 – אוקלוהומה סיטי   ת'אנדר (16-20)113

האורחת המשיכה את המומנטום החיובי שלה עם פתיחת משחק חזקה, ולאחר שג'ואל אמביד נפצע באצבע (חזר בהמשך) היה נדמה שהקבוצה בהחלט עשויה להשיג ניצחון חוץ מרשים.

לצערה, היא נקלעה ליום קליעות גדול של ג'וש ריצ'ארדסון, שקלע 23 נק' והוביל את רשימת הקלעים של המארחת.

אמביד עצמו סיים עם 18 נק' לצד 9 ריב' ו-8 אס', כשבן סימונס מספק 17 נק' לצד 15 ריב' ו-8 אס' משלו.
עוד הרבה לקלוע, האריס עם 18 נק' באחוזים טובים (63%, 4 מ-6 מחוץ לקשת).

את אוקלהומה, שבאמת מעניין לראות האם תצליח להישאר במירוץ לפלייאוף עד סוף העונה, הוביל אדאמס במשחק התקפי מצוין של 24 נק' לצד 15 ריב'.

שרודר הוסיף 21 מהספסל, ופול וגלינארי קלעו 18 כ"א, אבל זה פשוט לא הספיק הפעם.

שארלוט הורנטס (24-15) 104 – אינדיאנה פייסרס (14-23) 115

לאחר מחצית ראשונה שקולה מאוד, רק קבוצה אחת עלתה לשחק, ולצערם של האוהדים זו לא הייתה המארחת.

רבע שלישי נהדר של 21-37 לפייסרס סידר לה יתרון דו ספרתי שלא שמטה עד לסיום, בדרך לעוד ניצחון יפה.

הפעם זה היה תורו של טי ג'יי וורן לנצוץ עם משחק אדיר של 36 נק' (15 מ-24 מהשדה), כשמי שעוזרים לו הם ה-כוכב של הקבוצה – הלא הוא דומנטס סאבוניס הנפלא עם 18 נק' ו-12 ריב'.

טרנר הוסיף 15 ו-9 ריב' משלו, כשג'רמי לאמב הוסיף דאבל-דאבל של 11 נק' ו-10 ריב' בביקורו אצל האקסית.

את ההורנטס הובילו כרגיל הגארדים טרי רוז'יר (28 נק') ודבונטה גרהאם (22 נק'), כאשר מיילס ברידג'ס תרם 18 וקודי זלר נלחם עם 14 משלו.

אורלנדו מג'יק (20-17) 101 – ברוקלין נטס (19-16) 89

לאחר שבתחילת הרבע הרביעי היה נדמה שהמג'יק עומדת לשמוט את המשחק הזה, החבר'ה בכחול-לבן נזכרו לשחק ונתנו גז עם ריצה יפה בדרך לניצחון בהפרש דו ספרתי.

מי שהוביל היום את רשימת הקלעים של המארחת הוא לא אחר ממרקל פולץ, שממשיך להוכיח שהוא שחקן נבא לגיטימי ולא עוד באסט, והיום סיים עם 25 נק'.

מי שסייעו לו היו צמד שחקני הפנים שלו, ניקולה ווצביץ' וארון גורדון, שאמנם קלעו רק 11 נק' כ"א, אך שלטו מתחת לסלים עם 24 (!) ריבאונדים לסנטר, ו-14 לגורדון.

את ברוקלין, שבטח הייתה מתה לדלג כבר לעונה הבאה ולקבל את דוראנט (וגם את קיירי כמובן), הוביל כרגיל ספנסר דינווידי עם 16 נק' (אך רק ב-31% מהשדה), כשג'ו האריס תורם 16 משלו שלא הספיקו.

וושינגטון מכשפים (24-12) 99– בוסטון עלי תלתן (9-25) 94

כשהיא עדיין ללא קמבה ווקר הפצוע, בוסטון הגיעה לביקור אצל האקס אייזאה תומאס וחבריו החדשים.

הבעיה של המארחת הייתה שהיא נאלצה לשחק ללא הכוכב שלה בראדלי ביל.

בעיה? אוקיי, אולי לבוסטון, כי בהיעדרו איש סמית המשיך בכושר המעולה שלו לאחרונה וסיים עם 27 נק' ב-66% מהשדה.

ג'ורדן מקריי, שנמצא אף הוא בכושר טוב סיים עם 19 משלו, ואילו תומאס סיים עם 17.

את הסלטיקס המאוכזבת, שפיגרה לאורך כל המשחק, הוביל בראון עם 23 נק' ו-12 ריב', כשטייטום ניסה למזער נזקים עם 17 משלו.

אטלנטה ניצים (28-9) 115 – דנבר מטילי אימה וזהב (11-25) 123

משחק מהנה לכל מי שטרח להגיע, טריי יאנג ליהטט פעם נוספת וסיים משחק באמת גדול שלו עם 29 נק' ו-12 אס' ביום יעיל ביותר מהשדה(66%).

גם חברו למחזור קווין הוארטר סיים משחק טוב עם 22 נק' ו-8 ריב', אך יתר חבריהם לא התעלו יותר מדי, וכשמולכם משחקת אחת הקבוצות הטובות בליגה – זו בעיה.

בטח אם השחקן הטוב שלה מחליט להתפרע.

ביום בו בני עמו הסרבים חוגגים את חג המולד, יוקיץ סיפק לאוהדיו סיבה למסיבה.

שיא עונה של 47 נק' לצד 8 ריב' היו לסנטר האדיר, שהיה פשוט בלתי ניתן לעצירה.

וויל בארטון המשיך להצדיק את מקומו בחמישייה עם 28 נק', כשמוריי תרם 16 משלו עם 8 אס'.

סן אנטוניו ספרס (20-15) 126-מילווקי באקס (6-32) 104

19 מ-35 מהשלוש הוביל את הספרס לניצחון מרשים על הבאקס.

מילווקי פתחה טוב, כצפוי, עם 11-4. דרוזן ואולדריג', יחד עם הגנה טובה שמנעה מהבאקס הגעה לסל, הפכו את זה ל-19-27. היל ואליאסובה החזירו את היתרון למילווקי בתחילת הרבע השני עם ריצת 9-0, אבל מילס ומארי החזירו את ס"א ליתרון דו ספרתי לקראת המחצית.

הבאקס התקרבו ל-61-65 עם 11-0 בחזרה מחדרי ההלבשה, אבל פורבס ומארי לא פחדו והצליחו לשמור על היתרון בבית. הם הגדילו אותו בהדרגה עד לסיום המשחק.

בסן אנטוניו, דרוזן קלע 25 נקודות (11 מ-15 מהשדה) עם 7 אסיסטים. מילס 21 (6 מ-10 מהשלוש), אולדריג' וגיי 17 כל אחד, מארי 13 (3 מ-4 מהשלוש) עם 9 ריבאונדים ו-4 אסיסטים.

במילווקי יאניס הוביל עם 24 נקודות, 12 ריבאונדים ו-8 אסיסטים. דיויצ'נזו קלע 16 מהספסל, היל ומידלטון 15 כ"א ומת'יוס 12.

דאלאס מאבס (13-23) – שיקגו בולס (24-13): 110-118

משחק צמוד בהרבה מהצפוי קיבלנו בטקסס, כששוב דונצ'י'ץ (שאותו אראה בפעם השניה בחיים, אינשאללה ביום שני הקרוב) נותן עוד משחק קרוב לשלמות ומשאיר את הניצחון בדאלאס. וגם הפעם, כמו ששחקנים גדולים במיוחד יודעים לעשות, לוקה נתן רבע אחד ענק ושלושה רבעים בינוניים. למרבה הפלא, הרבע השלישי הענק שלו (17 נק') הוא דווקא לא הרבע שהביא את היתרון לדאלאס, משום שקובי ווייט, מרקאנן, לאווין והחברים היו שם לקלוע סל אחרי כל סל של דונצ'יץ'.

מה כן הביא את הניצחון למאבריקס? רבע ראשון טוב למדי, וכתישה איטית איטית של השוורים, שעדיין חושבים על פלייאוף במזרח, למרות שנו באמת. דאלאס מצידה מוכיחה שוב שהיא יכולה לנצח גם בלי הלטבי (מצד שני, היא גם הוכיחה השנה שהיא יכולה לנצח בלי הסלובני…) ובסופו של דבר היו אלו מקסי קלבר (בכושר טוב), דלון רייט, ג'סטין ג'קסון ופיני סמית' שנתנו את הסיומת והשאירו את הניצחון בבית.

הרבו לדאלאס: דונצ'יץ' 38, 11 ריב', 10 אס' בעוד טריפל דאבל. פאוול 16, הרדאוואי 15, פיני סמית' וג'קסון 11 כ"א

ניו אורלינס (25-12): יוטה ג'אז (12-24): 128-126

שתי הקבוצות התחילו את השנה פחות טוב משציפו. ניו אורלינס כבר ראתה את עצמה רחוק מחוץ לפלייאוף (ולמעשה עדיין), ויוטה עם קונלי המושמץ השנה גם היתה בינונית להחריד. אבל למשחק הזה, הפליקנס הגיעו אחרי 5 נצחונות בששת המשחקים האחרונים כאילו הם עדיין איכשהו במירוץ לפלייאוף ואילו יוטה מגיעה כשהיא ברצף של 10 מתוך 11 האחרונים (ועדיין, רק במקום החמישי במערב, שזה פחות או יותר מה שציפו לה), וכיאה לשתי קבוצות בפורמה טובה ומעלה, היה לנו לא רק משחק מעולה, אבל כזה התקפי באופן מפתיע, וצמוד לכל אורכו.

ועם זאת, בסופו של דבר יוטה היא זאת שממשיכה את הרצף, כשהיא עושה את זה בגלל רבע רביעי פנומנלי (ועדיין צמוד) כשבוגדנוביץ' נתן את אחת מאותם המשחקים האלה בהם הוא נותן התקפה מושלמת והיה ללא ספק כוכב המשחק, אבל את התוצאה קבע דווקא דונובן מיצ'ל עם קצת יותר מדקה לסיום כשנסיונות של רדיק ואינגרם לא צולחים, ויוטה איכשהו שומרת על הניצחון היקר ועל הרצף.

ביוטה – בוג'נוביץ' עם 35 נקודות אבל גם 0 ריב', 0 אס', 0 חט' ו 0 חס'. אינגלס שבכלל נמצא בכושר בחודש האחרון הוסיף 22, מיצ'ל קלע 19, וגם לגובר היו 19 אבל רק בריבאונדים. קלרקסון שמספק לקבוצה שחקן שישי כמוהו לא היה לה (וגם מאפשר את המקום בחמישייה לאינגלס) הוסיף 16.

אינגרם הרבה עם 35 ו-8 ריב' בפלס, רדיק קלע 23, לונזו סיפק שורה נאה כרפאל עם 23, 8 ריב' ו 7 אס' ואטוון מור קלע 13

סקרמנטו (23-14) – גולדן סטייט (29-9): 98-111

מאד עצוב כשברור מראש שהווריורס יפסידו, גם כשמנגד יש קבוצה בינונית למדי, אבל האמת היא שפרט לרבע אחרון של גרבג' טיים, סקרמנטו פשוט היתה טובה בהרבה לאורך כל המשחק. בווריורס ההיילייט היה שפסקאל חזר לחמישייה אחרי לא מעט משחקים בהם הוא נדחק לגמרי, וגם שהיה זה עוד משחק בו ראסל ודריימונד נעדרו. בסקרמנטו ההיילייט היה שניתן היה לשתף את קצה הספסל. הידד

"הרבו" לווריורס – רובינסון הבן עם 16, ספלמן 13, פסקאל 12, ברקס 10

בסקרמנטו, הבק-קורט הפותח והחמוד (הילד ופוקס) קלעו 21 כ"א, בארנס ואריזה קלעו 18 וקורי ג'וזף הוסיף 12.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 82 תגובות

  1. רועי ויינברג

    7 ינו 2020 07:37:44

    תודה אבי ורון על עזרה חשובה במיוחד היום. דברים ששמתי לב אליהם:
    .
    1.ניצחון מרשים של פילדלפיה עם 120 נקודות, כשכל אחד משחקני החמישייה מוסר לפחות 4 אסיסטים. כשהשלשות שלהם נכנסות ההתקפה מצויינת, הבעיה היא שזה לא קורה כל ערב. נקודת האור הגדולה ביותר עבורם הייתה המעורבות של אמביד בהנעת הכדור, כשהוא קיבל אותו ב-top of the key, מצא את האנשים הנכונים וסיים עם 8 אסיסטים, נוסף על 9 חסימות שהובילו לסלים. כשאמביד נותן משחק בסגנון היוקיצ'י הזה אז ההתקפה של הסיקסרס מסוכנת בהרבה. כן ירבו.
    .
    2.גם היום, למרות ההפסד, לונזו בול עבר את ה-20 נקודות. הוא בכושר קליעה טוב ותורם גם בשאר האספקטים של המשחק, כשהריצה האחרונה שלו מגיעה כשג'רו הולידיי משחק יותר בלי הכדור. יכול להיות שזה עדיף לניו אורלינס בטווח הארוך, במיוחד בהתחשב בזה שציון וויליאמסון אמור לחזור מתישהו.
    .
    3.בששת ההפסדים של מילווקי העונה היריבות קלעו ב-43.2% מהשלוש לעומת 35.8% בניצחונות, כשהן זורקות 40.2 זריקות בהפסדים ו-38.1 בניצחונות, מה שמושפע מהאחוזים. בשני המקרים האחוז מהשלשות הוא הגבוה בליגה.
    .
    זה לא מקרי: הסכמה ההגנתית של מילווקי מבוססת על מניעת כמה שיותר זריקות באזור הטבעת, בזכות הפיזיות של האחים לופז והאורך של יאניס, וניסיון לכפות על היריבה לנצח מרחוק. ב-32 מתוך 38 משחקים זה עובד להם, היום לא. באופן תיאורטי זאת גישה נכונה לקראת הפלייאוף, בו האחוזים של רוב הקבוצות יורדים והמשחק נהיה צפוף יותר. הספרס היום תפסו יום טוב עם 19 מ-35, אבל לפני יומיים קלעו פחות טוב עם 11 מ-32 מאותה יריבה. זאת גישה ששווה להעלות לדיון, במיוחד בהתחשב בהצלחה המסחררת של מילווקי בעונה הסדירה, אבל היא לא תשתנה בעקבות המשחק הזה. לא קרוב לכך.

    1. Sharpe Shooter

      7 ינו 2020 19:44:09

      נקודה שמפספסים מאוד בקטע של ההגנה של מילווקי – זריקות מרחוק – ריבאונדים רחוקים- יציאה מהירה להתקפות מעבר=ניצול יותר טוב של היכולות של יאניס במעבר.
      לדעתי חלק מהקטע של ההגנה זה הקטע הזה של לנצל את יאניס. חות מיזה שזה גם לנצל אותו בהגנה קבוצתית שהוא מדהים.

  2. דוקטור רזי הופמן

    7 ינו 2020 08:07:51

    בראון היה גרוע היום
    23 נקודות באחוזים גרועים מאד. ברוך אמר ואני ממש מקבל שהוא היה צריך ללכת פנימה כשראה שהשלשות לא נכנסות.
    ראש בקיר זה לא טוב.

  3. trusttheprocess

    7 ינו 2020 08:25:25

    פילי משנים את שיטת המשחק שלהם, הם גם שיחקו ככה נגד יוסטון.
    הם מוציאים את אמביד החוצה ומנצלים את הגובה וראיית המשחק שלו למסירות , האריס והורפורד עומדים בפינות וריצ'רדסון מוביל כדור ועושה פיק אנד רול עם סימונס כשסימונס הוא הרול גיי.

    אני בספק אם זה יעבוד אבל זה מה שהם עושים, אמביד בעצם מוותר על פוסטאפס בשביל התקפה יותר מהירה והרצת מהלכים להורפורד.
    הם גם משחקים עם טריי ברק יחד עם סימונס

        1. רועי ויינברג

          7 ינו 2020 14:44:20

          אמביד לא יוקיץ' והוא גם יקבל הזדמנויות בצבע, אבל כדורסל של שחקן שעומד בפוסט ו-4 שמסתכלים עליו לא עבד מאז 2002 בערך. ככה הם עוד מצליחים יחסית לרווח את המגרש.
          .
          השלב הבא זה פיק-נ'-רול בין סימונס או ריצ'רדסון לאמביד, אבל זה ימות המשיח

          1. הקוריוז

            7 ינו 2020 15:00:48

            הפיק היחיד שברט סימפסון יודע זה פיק אפ אולי שהוא למד מגיימס באטלר.
            הוא במושיון באסקטבול החלום שלי שינסו את תרגיל המשולש ברמודה של הזן מאסטר יהיה ענק

  4. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    7 ינו 2020 08:30:44

    בדרך כלל אומרים את זה אחרי תבוסות, אבל לדעתי זה נכון גם הבוקר – זה היה רק עוד לילה בהיסטוריה הארוכה של הספרס. השלשות לא ימשיכו להיכנס באחוזים כאלה, לא מול קבוצות שלא מקריבות את ההגנה על הקשת, ואפילו לא מול קבוצות כמו מילווקי שכן עושות זאת.
    .
    אבל הניצחון מפתיע, יפה ומחמם את הלב, ודזונטה יוכל לספר לנכדים שקלע פעם 75% מעבר לקשת, אז מה לנו כי נלין?
    .
    באמת שורה נדירה לבוגדנוביץ' – כאילו שסניידר אמר לו "רק תקלע חביבי, אנחנו נדאג לכל השאר".
    .
    תודה רבה חברים

    1. עידו גילרי

      7 ינו 2020 08:39:11

      כמה נדירה השורה של בוגדנוביץ'? מאד.
      זו הפעם השמינית בלבד בתולדות הליגה ששחקן קולע מעל 30 ללא ריבאונדים או אסיסטים. השלישית בלבד שאין לזכותו גם חטיפות או חסימות.
      אז מי קדם לבוגדנוביץ'? אלאן יוסטון שקלע 37 בשנת 2000 מול מינסוטה ואיבד 4 (אחד יותר מבוגדנוביץ') ורגי מילר שקלע 34 מול הנטס ב-1999 מבלי לאבד כדור.
      בסך הכל חברה טובה…

  5. יויו דלוח במיוחד

    7 ינו 2020 08:38:09

    תודה חברים.
    יהיה נחמד אם תכתבו את השם של מי שכותב כל סיקור סתם בשביל שנדע (אני מניח שהוותיקים פה כבר מזהים לפי סגנון הכתיבה, נראה אולי גם לי זה יגיע).
    .
    מיטשל שימח אותי היום.
    למה? (ועוד ביום קליעה זוועתי שלו של 7 מ 18 מהשדה)
    כי ברבע האחרון הוא הבין שזה לא היום שלו (וזה בסדר, לכולם יש ימים כאלה) ופשוט נתן לבוגי ושאר הקבוצה את הבמה, בעיקר בפוזשן האחרון שמסר לבוגי כדי שיזרוק את הזריקה האחרונה (שאותה הוא החטיא, אבל ניצחנו אז למי אכפת).
    אישית זה מעודד אותי, כי זה מראה שהוא התבגר העונה והבין שמשחק קבוצתי ולמצוא את 'האיש החם' הרבה יותר חשוב מסטטיסטיקה אישית ומי לוקח את הזריקה המכרעת.

  6. אחד העם

    7 ינו 2020 08:44:02

    ‏‎מהפכת השלשות של פופ..
    לא יודע איך לאכול את זה. נזכרים במגמה השלטת באיחור של כמה שנים ובתכלס מתחילים להפוך עולם כדי להגיע שוב למקסימום סיבוב ראשון. למה אי אפשר פשוט לשחק בשוק ולבנות משהו נכון יותר לכמה שנים קדימה.
    ההחלטות שם מתקבלות על "שאטו פטרוס" מהמרתף של פופ.

    1. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

      7 ינו 2020 09:32:13

      תמיד ג'נטלמן מושלם, פופ פשוט נתן לליגה קצת "פור" כדי לעודד את ה"ילדים שלו", (קר, בודנהולצר). רק עכשיו הוא התחיל להיות רציני, וזהו – אבוד לכולם.
      .
      חכה ל7/9 מעבר לקשת של פולטל במשחק השביעי בפיינלז – החשדות לפיהן פופ התקין מערכת הנחיה אופטית על הכדור, שלמעשה נוהג מרחוק על ידי מאט בונר, לא הוכחו מעולם.

  8. סימור סקגנטי

    7 ינו 2020 09:03:21

    יופי של סיקור. מה הג'אז צריכים לעשות עם קונלי כשהוא חוזר מפציעה? לאור הכושר הנוכחי של הקבוצה אולי שווה לשמור על החמישייה ולהעלות אותו מהספסל

    1. יויו דלוח במיוחד

      7 ינו 2020 09:24:25

      לטעמי קונלי חד משמעית צריך לעלות מהספסל, ואני בטוח שגם סניידר מבין את זה (אינגלס חייב להישאר בחמישיה, הוא פשוט טוב מידי בשביל להוריד אותו חזרה לספסל).
      האמת? זה דווקא יכול להיות טוב מאוד ליוטה שחייבת עוד כוח אש מהספסל, כאשר השילוב של קונלי עם קלרקסון וניאנג (שמשחק מעולה מאז שג'ף גרין שוחרר) יכול להיות בדיוק כח האש שיוטה צריכה.
      הדאון סייד היחיד פה הוא שקונלי על חוזה של 30 מיל', ולשלם כל כך הרבה לשחקן ספסל זה לא משהו בכלל.

  13. חגי "התותח" ניסני

    7 ינו 2020 13:28:47

    הממ גיא במהשך לשיחתנו אז הנה הנתונים מאותם משחקי השתוללות. בנתונים הראשון זה TS והשני זה EFG
    משחק 1 יאנג 46.6, 35 שאר הקבוצה 50, 50
    משחק 2 יאנג 37.2, 35 שאר הקבוצה 41.2, 37.5
    משחק 3 יאנג 61.2, 51.6 שאר הקבוצה 41.3, 38.6
    משחק 4 יאנג 68.2, 67.2 שאר הקבוצה 50.6, 47.1
    משחק 5 יאנג 56.3 48.2 שאר הקבוצה 52.3 , 49.2
    משחק 6 יאנג 76.6, 71.4 שאר הקבוצה 41.6, 37.9
    משחק 7 יאנג 46.6 37.5 שאר הקבוצה 58, 54.8
    .
    האם אתה חושב שההשתוללויות הללו הן אלו שפוגעות בקבוצה?

      1. גיא רוזן

        7 ינו 2020 14:55:11

        הלוואי. ממש הלוואי. שהיית מגבה את מה שאתה כותב כמו חגי (שבצדק הרוויח את הכינוי תותח). עזוב, לא כמהו. 10% יספקו.
        .
        עד אז, אתה מוזמן להמשיך לפזר נרטיבים ולגבות אותם בהיילייטס. . .
        (האמת? ההיילייטס מסבירים המון. בעיקר את ההתאהבות בווסטברוק. שם מראים רק את הסלים שנכנסו, ולא את אינסוף ההחטאות)

            1. הקוריוז

              7 ינו 2020 15:59:16

              דווקא הרבה שעות מול המחשב וניתוחים אנליטים מצריך משקפיים ואז כנראה לא רואים טוב במשחקים כבר…

        2. חגי "התותח" ניסני

          7 ינו 2020 16:23:43

          לגבי הכינוי זו אירוניה עצמית ומחווה לסרט סנאצ'. אני רוצה להאמין שהנרקסיזם שלי נעצר קצת לפני

    2. גיא רוזן

      7 ינו 2020 15:09:34

      חגי, אני חושב שהנתונים שאתה מביא ממש לא מפריכים את הטענה שלי. בעיקר כאשר מתבוננים על אחוז אפקטיבי. ה-TS לא ממש רלוונטי כאשר שחקן זורק הרבה יותר מדי מטווח ה-3.
      .
      למען הסר ספק –
      אני ממש לא טוען שיאנג הוא סוג של ווסטברוק. אני חושב שמי שצפה בעונה שעברה באטלנטה משחקים, ראה שינוי מגמה ככל שהתקדמה העונה, כאשר אחוזין עולים בהתמדה, והוא מכריח הרבה פחות זריקות קשות. וכאשר לוקחים בחשבון את העובדה שהוא כולה בעונתו ה-2 בליגה, ומשחק בקבוצה בינונית, אז התמונה הופכת למחמיאה אפילו יותר.
      .
      ועדיין, אותם משחקים של 3 מ-13, בהם הוא פשוט מכריח זריקות מטווחים פסיכיים, לטעמי לא עושים טוב לקבוצה.

      2. חגי "התותח" ניסני

        7 ינו 2020 16:21:28

        גיא אני לא מבין את הטיעון. על פניו אנחנו רוצים למדוד יעילות של צבירת נקודות שמדד הts הוא המדד הכי טוב בשבילו. יאנג גם כשהוא משתולל עדיין יעיל יותר עבור הקבוצה, שלא נדבר על הגרוויטי שהאיום הבלתי פוסק מייצר עבור אחרים (עם המון לובים לשחקנים כמו דמיאן גונס וברונו פרננדו שלא יודעים לעשות המון מעבר). אז איך זה עדיין לא משכנע אותך?

  14. זיו פנמה

    7 ינו 2020 13:32:35

    דונצ'יץ' קלע 21 ברבע ה3 ולא 17 כמו שכתוב.

    זה מספר הנק' השני בגובהו לרבע אחד עבור דונצ'יץ' בקריירה, כאשר 22 נק' הן שיאו.

    אני רושם כאן משהו בתור חובב נלהב של דאלאס שרואה את כל (כמעט) משחקיהם העונה:
    קלבר הוא פשוט תגלית העונה עבורי הן בצד ההגנתי והן ביכולת הקליעה ממרחק. פשוט יהלום נוצץ.

    פאואל אפקטיבי ופיני-סמית' אדיר אף הוא, הן בהגנה והן בשלשות מהפינה.

    תוסיפו את ברונסון הקשוח ואת בראה הבלתי נגמר, את הקפיצה של הרדוואי ג'וניור ויכולת החסימה והקליעה של הלטבי הענק, את הנוכחות של בובאן בדקות המעטות שהוא מקבל, ואפילו את התרומה מג'קסון (שמשום מה אני מתקשה לסמפט) ותקבלו קבוצה לגיטימית לחצי גמר איזורי, לפחות.

    וזה בלי להזכיר את הסלובני.

    ואני מפנה את הזרקורים שוב לקלבר

      1. זיו פנמה

        7 ינו 2020 17:50:51

        בחייך.. לא יודע כמה משחקים שלמים שלהם ראית השנה.. אתה שבוי כנראה בקבעון מהעבר לגביו.
        הלטבי שני בחסימות בליגה, משנה זריקות, מהווה איום מתמיד משלוש

    2. Dor

      7 ינו 2020 14:43:44

      סופרסטאר ועוד חצי אולסטאר לא יספיקו בפלייאוף. קלבר אכן נהדר אבל הארדוויי הוא לא מס׳ 3 בקונטנדרית והלטבי גם מאוד גבולי כמס׳ 2. מאוד תלוי איפה המאבס יסיימו ואת מי יקבלו בסיבוב הראשון. אני לא רואה אותם עוברים בסדרה את הלוס אנג׳לסיות, דנבר, יוטה והרוקטס

    3. א.ב

      7 ינו 2020 15:23:01

      לא מסכים עם הניתוח, קלאבר אכן סבבה אבל השאר פח, בעיקר הבעיה שאין סטופר באף עמדה. בפלייאוף יבוא לברון/קוואי/הארדן/יוקיץ' ואין אף אחד שאפילו יאט אותם קצת.

      2. זיו פנמה

        7 ינו 2020 17:49:07

        חוץ מזה, השימוש במילה 'פח' לטעמי לא במקום..
        פורזינגס, קרי, הרדווי, פיני סמית', ברונסון – שחקנים לגיטימיים ויותר מכך.

        רצוי שהמגיבים יהיו יותר צנועים

        1. א.ב

          7 ינו 2020 23:33:59

          את פורזינגיס אני לא סופר כצוות מסייע, הוא הסופרסטאר השני, כרגע לא שם אבל יגיע.
          קרי נראה רע על המגרש, לא שומר ועושה מה שבא לו בהתקפה, הארדוואי משתפר, אבל לא יציב, פיני סמית' אולי יהיה לגיטימי יום אחד, מאד מוגבל ולא חכם. ברונסון יהיה רכז שני סביר.
          אחרי לוקה ופורזינגיס יש נפילה חדה, כל שלושה אחרים מהרשימה פה הייתי לוקח בקלות לפני כל שלושה של דאלאס:
          קפלה, גורדון,טאקר
          מילסאפ, בארטון, האריס
          הראל, וויליאמס, בוורלי ועוד..
          גרין, קוזמה, הווארד
          אדאמס, שרודר, שג"א
          קונלי, בוגדנוביץ', אינגלס
          נורקיץ' (כשיבריא), בייזמור, וויטסייד
          הולידיי, רדיק, פייבורס
          רוביו, ביינס,אוברה
          גיי, מורי, וויט
          איגואדלה, וולנצ'יונאס, קראודר
          באגלי, בארנס, בוגדנוביץ'
          בקיצור, כשיש לך את 3-5 הכי גרועים בקונפרנס חוץ ממינסוטה (תכל'ס גם וויגינס, טיג ודיאנג עדיפים, אבל יש פה פייט), זה די פח.

  15. NBA בדם

    7 ינו 2020 13:37:08

    אני רואה את יאניס ואני חושש שהוא הגיע לתקרה שלו.
    משלוש הוא יכול לתפוס יום אבל אי אפשר לסמוך על זה, חצי מרחק לא קיים וראיית משחק כרמה גבוהה גם אין לו.
    בסוף עם כל הכח והפיזיו. מתחת לסל מספיק שניים איתו ואחד שבא לו בהפתעה זה מספיק בכדי להוציא את העוקץ ממלווקי.
    בבית זה סיפור אחר אבל בחוץ הם פגיעים מאוד.

    2. הקוריוז

      7 ינו 2020 14:49:20

      לסל מספיק שניים איתו ואחד שבא לו בהפתעה זה מספיק בכדי להוציא את העוקץ ממלווקי.

      😂😂😂😂😂

      אתה רושם שצריך 3 שחקנים לעצור אותו אז איפה יתר הנגרים?
      הסטט של הבאקס משקר הצוות המסייע שם חלש מאד ובגלל שהם מנצחים אנשים חושבים הם וואו גם אצל לוקה זה ככה.
      זה כמו לברון שהיה מנצח עם הקאבס בעונה הסדירה אז יאניס גם נהנה במזרח והצוות שלו נראה נהדר הבעיה שמגיע פלייאוף שם פתאום הקורברים הבלדסוים וההילים מתחילים לנגר. את המזרח הם כנראה יקחו כי אין באמת תחרות שם אבל אליפות בלי פציעות של קאווי לברון הארדן אין להם סיכוי למען האמת. ואם לפילי היה מאמן הם היו מקבלים 4 0 גם מפילי.
      בוסטון יכולה להקשות אבל אין שם כלום שיעצור את יאניס הוא חוגג עליהם כבר שנים.
      כל היתר במזרח זה קוריוזים.
      יאניס פשוט צריך צוות מסייע חזק סביבו והוא יקח אליפויות לעבור למשל למאבס או להוקס עם טריי יאנג שמשלים אותו חלום אבל זה לא יקרה. גם למיאמי אם הוא עובר זה יכול להיות אליפות

      1. Sharpe Shooter

        7 ינו 2020 19:31:12

        דווקא מילווקי מול יוסטון זה שחיט של מילווקי.
        שניהם משחקות בשיטה יחסית דומה של המטרת שלשות, למילווקי יש גם הגנה חזקה בניגוד ליוסטון

    1. הקוריוז

      7 ינו 2020 14:50:32

      אין קאווי היום במזרח. יאניס יכול להיות רגוע. המכשול הכי מסוכן שלו זאת בוסטון והוא דורס אותם קבוע.
      עם מאמן נורמלי פילי צריכים לתת סוויפ לבאקס אבל ברט סימפסון….

  18. NBA בדם

    7 ינו 2020 14:49:36

    אני לא יודע אם השמועה הזו אמיתית, אבל אם בוגדנוביץ מגיעה ללייקרס זה שיווק רציני,
    בדיוק כל האש שלברון צריך ליד דיוויס

    1. הקוריוז

      7 ינו 2020 14:54:47

      אין הבדל כזה גדול בקליעה של בוגדן. בהגנה שניהם אוויר אבל הוא טוב מקוזמה הוא מוביל כדור יותר טוב אבל קוזמה נע טוב יותר בלי הכדור. אני חושב שלא בוגדן יהפוך את הלייקרס אלופים הם ישארו אותו דבר.
      הקינגס מצד שני ישחקו עם פוקס הילד בארנס קוזמה באגלי שזה 4 שחקני אוויר בהגנה וראן גאן בלאגן תעתיק של הפליקנס רק קצת יותר מוכשרת. לא מגיעים עם זה רחוק

  20. the artist formerly known as the Shot

    7 ינו 2020 15:56:06

    ברצוני לחדד טענה שטענתי כאן אתמול לגבי הסטטיסטיקה של דונצ'יץ'.
    הוא ללא ספק שחקן גדול ובהווה ויהיה גם בעתיד, אך את הנתונים שלו צריך לבחון ביחס לעונה הנוכחית, שאותה כיניתי "בדיחה סטטיסטית"
    לצורך הדגמה קטנה, בדקתי האם תחושותי תואמות את המציאות. בחרתי לספור כמות משחקים שבהם נקלעו 44 נקודות ומעלה ע"י שחקן בודד – ורק כיוון שזה נוח. הגדלה או הקטנה של המספר לא תשנה את התמונה הכללית.
    2019/20 – העונה במצב של 37 משחקים (עדיין לא במחציתה). עד כה ב-30 משחקים נקלעו 44 נק' או יותר ע"י שחקן בודד.
    2018/19 – עונה די דומה בנתונים. חשוב לציין זאת כי שתי העונות האחרונות חריגות. בכל העונה 61 משחקים עם 44 נק' ויותר לשחקן בודד.
    2017/18 – תחילת הדעיכה. 36 משחקים בהם קלעה שחקן בודד 44 נק' או יותר.
    2016/17 – עונת-ה-70-נקודות-של-בוקר; 37 משחקים של 44 נק' ויותר לשחקן בודד.
    2015/16 – 28 משחקים כמצויין לעיל.
    2014/15 – 23 משחקים כנ"ל
    2013/14 – 17 משחקים כנ"ל (כבוד ליקיר האתר כרמלו אנטוני שקלע 62 נקודות במשחק בודד בעונה זו)
    2012/13 – 10 משחקים כנ"ל
    2011/12 – 9 משחקים כנ"ל
    2010/11 – 12 משחקים כנ"ל (הכי הרבה לברן ג'יימס 51 נקודות)
    .
    למען ההגינות אציין שבעשור הראשון של המילניום היו עונות עם יותר מ-30 משחקים כנ"ל הבולטת שבהן, איך לא, עונת 2005/06 עם 81 נקודות של קובי ובסה"כ 40 משחקים של 44 נק' ויותר לשחקן בודד. 18 מתוכם שייכים לקובי וללברון (10 ו-8 בהתאמה). בעונה שעברה הארדן קלע 14 פעמים 44 נק' או יותר. השנה יש לו כבר 12 משחקים כאלה.
    .
    בקיצור, בדיחה סטטיסטית

    2. עידו גילרי

      7 ינו 2020 16:03:55

      כבר הסברנו לך את זה מליון פעם – יש יותר נקודות אז יש גם יותר משחקים ששחקנים קולעים הרבה נקודות. אתה יכול לראות את זה באותה מידה במספר השחקנים שקולעים בממוצע מעל 25 או 20 או כל גבול שתרצה.
      זו לא בדיחה סטטיסטית אלא מציאות סטטיסטית. לפי ההגדרה שלך גם שנות ה-80 המהוללות היו בדיחה סטטיסטית.

      1. Sharpe Shooter

        7 ינו 2020 19:10:34

        הנקודה ששמעון צודק בה – יותר קשה לשמור- אתה צריך לשמור על יותר מרחב.
        ולכן דווקא יש יותר להעריך את מייקל, או סטוקטון, שהיה להם פחות 'מרחב' תמרון לקלוע.

    3. the artist formerly known as the Shot

      7 ינו 2020 16:06:48

      אנקדוטה משעשעת לגבי כיצד השתנה המשחק:
      בעונת 1993/94 היו רק 10 משחקים בהם שחקן בודד קלע 44 נקודות או יותר.
      החלוקה כדלהלן:
      דיוויד רובינסון – 4 משחקים
      שאקיל אוניל – 2 משחקים
      האקים אלג'ואן – משחק אחד
      פטריק יואינג – משחק אחד
      קני אנדרסון – אחד
      ג'ו דומארס – אחד

      1. הקוריוז

        7 ינו 2020 16:31:19

        הכשרון היום פי אלף יותר גדול. הגארדים היו מביכים בזמן הזה לעומת הגארדים של היום. כמה סנטרים קלעו מעל 44 נק השנה? די דומה לאז אני מניח.

        לעומת זאת גארדים?? גו דומארס היום בקושי משחק בדטרויט. קני אנדרסון מחליף בממפיס.

        העלייה המטורפת היא בארדים כי מאז 2008 הגארדים מטורפים ברמה היסטורית ראס הארדן קרי ליליארד יאנג לוקה זה שחקנים היסטורים. מי היה אז קובי ואייברסון וזהו. לפני זה מייקל וזהו.
        העלייה היא אצל הגארדים ביכולת באול אראונד התקפות בלי הכרה ריצה אינסופית ששחקני שנות ה90 היו צריכים מכונת הנשמה לעמוד בקצב

        1. the artist formerly known as the Shot

          7 ינו 2020 16:53:17

          מסכים, רמת הכישרון היום פסיכית, זה גם גרם למגינים לוותר, אי אפשר לשמור על כל אלה שציינת. אבל אפשר להאט ולהקשות, לנסות להוריד את כמות הנקודות – אלא שזה פוגע גם בקבוצה שלך – אז עדיף פשוט לשחק בסגנון אולסטאר.
          .
          עידו – כל התגובה שלי זה רק עובדות
          🙂

          2. עידו גילרי

            7 ינו 2020 18:40:35

            נניח ההסקה הבאה:
            "זה גם גרם למגינים לוותר, אי אפשר לשמור על כל אלה שציינת. אבל אפשר להאט ולהקשות, לנסות להוריד את כמות הנקודות – אלא שזה פוגע גם בקבוצה שלך – אז עדיף פשוט לשחק בסגנון אולסטאר."
            או שזה גם עובדה?

            1. the artist formerly known as the Shot

              7 ינו 2020 21:13:38

              + 1
              טענתי את זה כבר לפני שנתיים. אכן מסקנה ולא עובדה.

    4. the artist formerly known as the Shot

      7 ינו 2020 16:10:36

      שמעון ועידו – זאת בדיוק הייתה הטענה שלי! אי אפשר להשוות את ההישגים של לוקה לאלה של קודמיו, אפילו לא לעונות ה-TD של ווסטברוק. לוקה הגיע לליגה בשתי העונות שבהן הכי קל לצבור נתונים אישיים, הקופה מפוצצת. כולם רצים אחרי סטטיסטיקה ושיאים אישיים ולאף אחד לא באמת אכפת מהגנה, בטח שלא בעונה הרגילה. השופטים גם לא עוזרים (כן עידו, אני יודע שאתה חושב אחרת, אותך לטמיר). יש מגינים מעולים, אבל הם בעיקר מחפים על חורים של החברים שלהם.

      2. הקוריוז

        7 ינו 2020 16:25:08

        אתה צודק בקטע של לא ניתן להשוות. ראס בגיל 20 היום עם המהירות שלו היה מנגב חבלז וקולע הרבה יותר.
        למגינים אין קשר היום הם דינמים ומהירים זה לא נגרי שנות ה-90 שהיו עומדים עם ידיים על הברכיים ומחכים בצבע. היום צריך לרוץ אחרי השחקנים ולהפריע להם בשלשות ולכן הקצב יש יותר פוזשינים מלא זריקות לשלשות והמגינים צריכים לכסות שלשות וגם צבע. בשנות ה-90 היו עומדים בבקבוק וכאילו שומרים

        1. the artist formerly known as the Shot

          7 ינו 2020 16:57:25

          + 0.5
          ג'ון סטארקס היה בא להתאבד על מייקל, כמו דגל אדום מול העיניים. זה כל מה שעניין אותו.
          מייקל התאבד על דרקסלר
          לארי וג'יי הלכו מכות. היום כולם מתחבקים
          יואינג והאקים הלכו ראש בראש שבעה משחקים
          אני לא מתחיל עם הבאד-בויז
          דוראנט ולברון הקליטו שיר ראפ ביחד.

      3. גיא רוזן

        7 ינו 2020 19:44:45

        יש עובדות אובייקטיביות. כן, כאשר הקצב עולה, נפח הזריקות מבחוץ עולה, ויש לגיטימציה לאפשר גם לשחקנים צעירים לזרוק כמות כזו של זריקות –
        אז "קל" יותר לגרד את ממוצע ה-30 נק' למשחק.
        .
        אבל,
        וזה אבל גדול –
        כל הפקטורים שצוינו, לא משפיעים על היעילות. נגיד ו-"30 זה ה-25 החדש", עדיין, לקלוע ביעילות של לוקה זה יוצא דופן.
        בוא נשווה את לוקה לסקוררים הגדולים של תקופתנו, אבל נבחר את אלו שזכו לקבל את הכדור ליד מעונת הרוקי (לכן נוציא את הארדן ואת קרי מהמשוואה). לברון ודוראנט.
        .
        דוראנט בעונתו ה-2 בליגה קלע 25.3 נק' מכובדות ב-51% נאים. 1.0% גבוה מהאחוז האפקטיבי הממוצע בליגה באותה עונה.
        .
        לברון בעונתו ה-2 בליגה קלע 27.4 נק' למשחק ב-50.4% אפקטיבי. 2.2% גבוה מהאחוז האפקטיבי הממוצע בליגה באותה עונה.
        .
        לוקה דונצ'יץ'.
        הוא קולע העונה 29.7 נק' למשחק ב-55.2% אפקטיבי. 3.1% גבוה מהאחוז האפקטיבי הממוצע בליגה העונה.
        .
        אתה רואה את הנתון?
        עזוב את הפרש הנק'. צודק, אין הבדל גדול בין 29.7 נק' בקצב השנה לבין הנתונים של לברון/דוראנט בעונותיהם המקבילות. אבל השאלה היא לא רק "כמה", היא בעיקר "איך". ולוקה, כפי שאפשר לראות בבירור מההשוואה ל-2 מגדולי הסקוררים בתולדות המשחק, מציג בעונתו ה-2 יכולת שמרוויחה ביושר את כל הסופרלטיבים.
        .
        (לא נכנסתי לשאר הסטטיסטיקות. גם כאשר מנרמלים קצב, מה שלוקה עושה זה יוצא דופן)

        1. the artist formerly known as the Shot

          7 ינו 2020 21:11:57

          + 1
          מקבל, גם את הטענות של עידו. אין ספק שלוקה מציג מספרים מדהימים. הוא גם שחקן מדהים, ראיתי אותו העונה כמה פעמים, הוא כל החבילה והוא עדיין מאוד צעיר.
          הטענה שלי הייתה שההתייחסות של המאמנים והשחקנים להגנה השנה (וגם בשנה שעברה) שונה מבעבר, סלחנית הרבה יותר. רמזתי בקצרה מהן לדעתי הסיבות. הבאתי מספרים שמחזקים את טענותי, "קצב המשחק" לא יכול לפתור הכל. אני חושב שצריך לבחון את המספרים של לוקה ביחס לתופעה זו.
          בינתיים – ללא ספק – הוא שחקן גדול. עם זאת, דאלאס במקום 6 ואפילו המקום בפלייאוף לא מובטח. יש לו עוד דרך לעבור.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט