חלק שני מ-'50 גדולי העשור': עשרת השוטינג-גארדס של העשור / אהרון שדה

בס"ד

עשרת גדולי השוטינג גארדס (מספרי 2) של העשור

**************

ברשותכם נחזור על ההקדמה מהחלק הראשון :

חשוב מאד לעיין במגבלות על מנת למנוע ויכוחי סרק בתגובות .

להלן  המגבלות העיקריות .

1. השחקנים ייבחרו לפי תפקידם זאת אומרת 10 שחקנים בכל עמדה.

    נכון לעיתים שחקן שיחק במס' עמדות אנו השתדלנו לשבצו בעמדה העיקרית למעט    חריגים כגון שיש חוסר גדול בעמדה כלשהי ואותו השחקן יוכל למלות את אותה העמדה בטבעיות .

2. השחקנים ייבחרו רק על סמך מה שעשו בעשור האחרון ולא על סמך הישגים שונים מחוץ לעשור אנו מנקים שולחן ולא מתייחסים לשום הישג שקרה לפני העשור.

3. פרק הזמן שמעניין אותנו הוא עונת 2009-2010 ועד עונת 2018-2019 

         כל מה שקרה השנה בעונת 2019-2020 שייך כבר לעשור הבא.

4. ננסה לבחור בשחקנים על סמך איכות אך גם כמות.

           איכות : הכוונה איכות ההישגים. 

           כמות : הכוונה יציבות והתמדה לאורך זמן.

  לעיתים ישנה התנקשות בין השניים שחקן שהגיע למשל לאיכות הישגים רבה אך בזמן מועט .

כמובן שככל שכמות והאיכות גדולות השחקן ידורג יותר גבוה והפוך.

כמובן שאין כאן תמהיל מדויק וזה לא מדע מדויק ואפילו אני משנה דעתי מעת לעת.

ובכל זאת הבחנה כללית יש כאן .

ואם דעתכם אחרת אתם לא פחות צודקים ממני אך אשמח לשמוע נימוקים בתגובות .

5. הפרויקט הזה יכלול 6 פרקים 

בחמשת הפרקים הראשונים נסרוק את עשרת הטובים בכל עמדה מחמש העמדות השונות – פוינט גארדים (סוקר) שוטינג גארדס, סמול פורוורדים, פאוור-פורוורדים, וסנטרים. 

 ואילו בפרק האחרון נסכם את עשרת החמישיות מהחמישייה העשירית ועד החמישייה הראשונה, ואת עשרת מאמני העשור.

קצת על העמדה :

עמדה שהייתה פחות עמוקה משמעותית מעמדת הרכזים ,מה שהוביל לכך שהרבה שחקנים שיכלו לשחק גם כרכזים שובצו בעמדה זו  (לאו דווקא כאלו שנכנסו לטופ 10 )

בגדול עמדה הרבה פחות איכותית מעמדה אחת (יותר בעומק ופחות הבדל בצמרת הגבוהה.).

מצד שני גם העומק הרוחבי בעמדה 3 לא היה גדול מאד (איני מדבר על השפיץ) וככה היו שהעברתי לעמדה מס 3 השם הבולט ג'ימי באטלר (שכמובן שיחק גם כ 2 אך גם כ 3 )

וכן מאנו (כנ"ל).

בולטים שלא נכנסו: 

נזכיר בקצרה את דונציץ שמכיוון שהעונה הנוכחית לא בחשבון הסתפק בשנה אחת בה נבחר לרוקי העונה. (התקרב אשתקד ל 21 ,8 ,6 ) מולקולם ברוגודון   עם 3 עונות בליגה ותואר רוקי העונה 17 .דונובן מיטשל  רק 2 עונות בליגה היה אלוף ההטבעות קלע מעל 20 נק' בכל עונה וברנדון רוי ששיחק רק 3 עונות עם אולסטאר 1.

לו ווילימאס : 

שיחק בשתי עמדות הגארד 

שיחק כל העשור ונבחר  3 פעמים לשחקן השישי 

כל העשור בדאבל פיגרס בשנתיים האחרונות עם 20+  

ג'מאל קורפורוד : 

אך הוא משחק גם כרכז אף הוא 3 פעמים השחקן השישי .

וגם השחקן הקבוצתי 

למעט העונה האחרונה עשה כל עונה דאבל פיגרס  לא ירד מ 38.4 אחוז מחוץ לקשת כולל 7 עונות מעל 40 האחוז למעט העונה האחרונה (84.5 ) לא פחת מ 85 אחוז קו כולל 3 עונות מעל 90 אחוז.

סי' ג'י מקולום : 

שיחק 6 עונות בליגה נבחר למשתפר 2016 .השנתיים הראשונות היו קשות אך מאז 4 עונות מעל 20 נק' (סדירה + פליאוף) על העונות מעל 40 אחוז שדה 37.5 + שלשות ומעל 80 אחוז קו .

גורדון היוורד :

משחק גם כ 3 כך או כך לא נכנס לטופ 10 בעמדות הרבה בגלל הפציעה ההיא ב 2018 

סה"כ משחק 9 עונות בליגה עד הפציעה היה 7 עונות מלאות בכל עונה השתפר בנק' 6 עונות אחרונות דאבל פיגרס עשה  4 עונות עם 16 + עד שהגיע ל 21.9 ואז נפצע ונעצר.

אריק גורדון :

שיחק כל העשור בליגה ב 2017 נבחר לשחקן השישי וזכה בתחרות השלשות.

היה קלעי אמין מאד שקלע בכל עונה בדאבל פיגרס ולמעט עונה בודדת תמיד מעל 15 

ממוצע העשור שלו מתקרב ל 17 נק' ו 33 דק' (כל עונה לפחות 30 דק' )

העניין הוא שלא תרם הרבה מהאספקטים האחרים וגם שלא היה איזה כוכב על או איזה טופ סקורר (הייתה לו עונה אחת מעל 20 עם 22.9 )

עשה גם רק 4 עונות את הפליאוף (כולל גמר מזרח עם אטלנטה  ואפילו גמר פליאוף עם קליבלנד).

קייל קרובר:

גם הוא היה כל העשור בליגה ואפילו היה פעם אחת אולסטאר וכן שיחק בגמר המזרח וזכה בפרס הספורטיביות .

הוא גם עשה פליאוף כל שנה 

העניין הוא שהיה לאורך זמן רב שחקן משלים בלבד.

כך למשל בצמד העונות הראשונות בעשור לא פתח ולו פעם בודדת בחמישייה ובעונה השלישית פתח ב 7 מש בלבד.

בשנים אלו לא הגיע ל 23 דק' משחק .

אח"כ היו לו 4 שנים טובות עם מעל 30 דק למשחק .

אך בשורה התחתונה עבר את ה 10 נק' רק ב 4 עונות כשהשיא הוא 12.1 בלבד.

בשורה התחתונה פתח ב 309 מש' בלבד בחמישייה מתוך 718 

ולמעשה היה יותר אקס פקטור משחקן שהמשחק עליו .

עדיין תמיד קלע מעל 41 אחוזי שדה ולמעט עונה בודדת תמיד לפחות עם 43 אחוזי שדה.

כמעט תמיד עם מעל 40 אחוזי 3 כולל 5 עונות מעל 45 אחוז כולל שנתיים שהוביל את הליגה באחוז מחוץ לקשת וכולל עונה של 53.6 המהווה שיא נ.בא 

ג'י ג'י רדיק :

שמרתי אותו לסוף כי בניגוד לרובכם אהבתי אותו .

אין לו שום תואר אישי ואף פעם הוא לא עשה פליאוף יוצא דופן (לא יותר מסיבוב שני)

הוא גם כמעט ולא יודע למסור או להוריד ר' ובעצם לא יודע שום דבר מאשר לצלוף אבל את זה הוא עושה מצוין ובכל מקום שתרצו (4 קבוצות שונות )

למעט העונה הראשונה בעשור (9.6 ) כל השאר קלע בדו ספרתי .

בין מהספסל בין מהחמישייה .

תמיד מעל 40 אחוזי שדה לעיתים מעל 45 

למעט עונה בודדת לא ירד מ 39 אחוזי שלשות 

בשש עונות מעל 40 כולל עונה של 47.5 

תמיד 86  אחוזי קו ומעלה כולל 5 עונות מעל 90 אחוזים (אך רק ב 3  עם 65 מש' ומעלה).

ולעשרת הגדולים : 

מקום עשירי : דני גרין .

תיק עבודות .

שיחק כל העשור בליגה .

3 קבוצות בעשור ,קליבלנד ,ס.א וטורונטו (עבר הקיץ ללייקרס).

שיחק ב 3 גמרים 

זכה פעמיים בטבעת אליפות בשתי קבוצות שונות וכשחקן חמישייה 

(היה פעם בודדת בחמישיית ההגנה השנייה).

אמנם אין לו את המספרים שמאפיינים שחקן בטופ 10. 

ובכלל לקח לו זמן להתאקלם בליגה ולמעשה לא הגיע ל 12 נק' בשום עונה (שיא 11.7)

רק ב 3עונות קלע דו ספרתי .

ממוצע העשור שלו עומד על 9 נק' בקצת יותר מ 24 דק.

האחוזים קצת יותר מ 42 שדה ו 40 וקצת 3 ו 81.7 קו .

בפליאוף ירידה קלה.

ועדיין שיחק ב 3 גמרים בחמישייה. 

בעונת 2013 קלע 10.5 ב 27.5 דק בסדירה וקלע שיא קריירה בפליאוף של 11.1 בשיא דקות 31.9. 

בעונת האליפות בס.א פתח בכל 21 המש'  בפליאוף 23 דק לערב 9.3 נק' אך אחוזים נהדרים של מעל 49 שדה +47.5  לשלש +81.8 קו.

גם באליפות בטורונטו תרם תמיד בחמישייה 

בסדירה 80 מש עם 27.7 דק 46.5 45.5 84.1 ל10.3 נק'.

בפליאוף 24 מש' בחמישייה 28.5 דק ומעל 91 אחוז מהקו (6.9 נק' באחוזי שדה פחות טובים).

בקיצור נתונים קבוצתיים טובים ופז"מ נהדר שמים אותו ברשימה המרשימה הזו מהבודדים שהגיעו לשם ללא בחירה לאולסטאר.

מקום תשיעי: בראדלי ביל .

תיק עבודות .

7 עונות בעשור כולם בוושינגטון שבחרה בו כבחירה 3 בדראפט 12. 

2 בחירות לאולסטאר (ובחירה לחמישיית הרוקי)

קלע כל העשור דו ספרתי ,למעט עונת הרוקי לפחות 15.3 ,ב 3 עונות אחרונות לפחות 22.6 כולל 25.6 בעונה שעברה.

שיחק 2 עונות אחרונות מלאות ולפני כן 77 מש' כאשר לפני נעדר לפחות מס' דו ספרתי כל עונה.

לא ירד מ 31 דק כל העשור (שנתיים אחרונות 36 +)

תמיד מעל 40 אחוז (3 שנים אחרונות מעל 46 )

לפחות 35 אחוזי 3.

ממוצע עשור 19.8 נק' ב34.4 עם מעל 45 אחוזי שדה מעל 38 מחוץ לקשת וקרוב ל 80 קו.

בפליאוף שיחק 4 עונות בלבד אף פעם לא מעבר לסיבוב ובכל זאת ב 40 מש' פליאוף מעמיד

22.7 עם 39.9 דק' ב44 אחוזי שדה מעל 36 מחוץ לקשת ומעל 82 אחוזי קו.

מקום שמיני  : ויקטור אולדיפו .

תיק עבודות .

6 עונות בעשור  בחירה שנייה בדראפט 2013 ע"י אורלנדו .

3 קבוצות בעשור אורלנדו ,אוקלהומה ואינדיאנה. 

2 פעמים אולסטאר .

נבחר לחמישיית העונה השלישית ולשחקן המשתפר (2018 ) 

(נבחר לחמישיית הרוקי ולחמישיית ההגנה הראשונה ).

כל העונות דו ספרתי למעט עונת הרוקי (13.8 ) עם 16 +

בכולם שיחק לפחות 31 דק.

ולפחות 41.9 שדה.

ממוצע עשור של 17.5 ב33.2 דק'  עם מעל 44 אחוז שדה מעל 35 3 ומעל 79 קו.

תורם גם 4 אס ומעל 4.5 ר' .

היה רק פעמיים בפליאוף וזה בעוכריו .

 מקום שביעי : ריי אלן .

תיק עבודות .

5 עונות בעשור (שיחק עד סוף עונת 2014 ).

בחירה אחת לאולסטאר. (2011 ) 

3 גמרים וטבעת אליפות אחת (וגם התואר הבלתי רשמי של "סל העשור")

אמנם היה רק 5 עונות בלבד בעשור אליו נכנס בסביבות גיל 35 .

מהבודדים שברשימה הזו יותר מעשור אחד .

כמדומני היחידי מכל הרשימה הזו שכבר נבחר להיכל התהילה ב 2018 .

למרות גילו המתבגר שיחק 5 עונות בעשור.

לא ירד מ 25.8 דק באף עונה  ( ב 3 הראשונות לפחות 34 דק)

קלע ב 4 העונות הראשונות דו ספרתי כולל 2 עונות מעל 16 .

(בעונה האחרונה ירד ל 9.6 ) 

לא ירד מ 44.2 שדה  (כולל 3 עונות מעל 45.8 ). 

לא ירד מ 36.3 מחוץ לקשת (3 עונות עם 41.9 ומעלה ).

לא ירד מ88 אחוזי קו ( 3 עונות 90 +)

למעט עונה אחת לא נעדר דו ספרתי של משחקים כולל 2 עונות עם 80 מש.

גם בפליאוף 4 עונות דו ספרתי למעט האחרונה (9.3 )

בעונת 2010 הצעיד את בוסטון לגמר עם 16.1 נק' ב 38.5 דק' פליאוף.

בעונת 2013  הייתה הראשונה שלו בקריירה בה עלה מהספסל למרות זאת תרם 10.9 ב 25.8 דק בסדירה (בערך 45 42 88.5 )

ו10.2 ב 24.9 דק' פליאוף (43 40.5 87 ) .

וכמובן אחרי כל הסט' הנחמדה הוא היה שחקן קלאץ שקלע את סל הקלאץ של העשור.

(בזיכרון שלי יש 3 שלשות לאגדות בשלושת העשורים האחרונים. הראשונה של ג'ורג'ביץ בגמר גביע אירופה לאלופות 1992 מול חובנטוד בשנייה האחרונה .

השנייה של דרק שארפ בנס קובנה עונת 2003-2004 שהעלתה את מכבי לפיינל פור בו זכתה.

 והשלישית השלשה ההיא הכואבת והדוקרת של אלן בגמר 2013 לעולם לא היה שחקן שכ"כ אהבתי שמשחק בקבוצה אותה כ"כ תיעבתי..) 

מקום שישי : ג'ו ג'ונסון .

תיק עבודות.

4 פעמים אולסטאר.

נבחר לחמישיית העונה השלישית בשנת .2010

שיחק 9 עונות בעשור (למעט האחרונה).

5 קבוצות בעשור (אטלנטה,ברוקלין ,מיאמי,יוטה ויוסטון).

אמנם אין לו את רגעי הקסם של קודמו ברשימה אך בהסתכלות נטו המקום הזה שייך לו 

הוא נתן הרבה יותר עונות איכותיות. 

קלע בכל שבעת העונות הראשונות דו ספרתי .

בכל החצי הראשון של העשור קלע לפחות 15.8 כולל 21.3 בעונה הראשונה בעשור (שהייתה אגב החמישית ברצף עם 20 +).

ב 7 העונות הראשונות (עד גיל 35 ) שיחק לפחות 32 דק' בערב. 

בכל 9 שנותיו בעשור  היה בפליאוף.

למעט העונה האחרונה ביוסטון אז שיחק פחות מ 7 דק משחק הרי שאלו הנתונים שלו 

8 עונות עם 79 מש .

7 עונות לפחות 35 דק 

4 עונות עם מעל 40 דק פליאוף.

למעשה הוביל את אטלנטה ברוקלין מיאמי ויוטה לסיבוב השני בפליאוף  תמיד כשחקן מרכזי אולי הכי מרכזי.

(עם יוסטון עשה גמר מערב אך לא היה פקטור).

מקום חמישי :דמאר דרוזדן .

תיק עבודות.

4 פעמים אולסטאר. 

חבר חמישיית העונה השנייה וחמישיית העונה השלישית .

(חבר נבחרת ארה"ב עמה זכה בזהב באליפות העולם 14 ובזהב האולימפי בריו 2016 ).

שיחק כל העשור 9 עונות בטורונטו ושנה אחרונה בס.א.

אולי הגיבור הטרגי של העשור …אם תרצו "המשה" של הכדורסל שהוביל את טורונטו כל הדרך אל הארץ המובטחת אך לשם הגיעה בלעדיו אך בזכות איכותו הוא אפשר לטורונטו לזכות באיש הגדול בדרך לטבעת. (גם סוג של שותפות לתואר האליפות ההיסטורי ….)

למעט עונת הרוקי לא ירד מ 16.7 נק' .בשש העונות האחרונות תמיד מעל 20 נק' למשחק.

ממוצע עשור 19.9 נק ב 34.1 דק' (אך זה כולל 8.6 בעונת הרוקי).

למרות הביקורות הרבות עשה ב58 משחקי פליאוף 21.9 נק' ב 37.3 דק.

הבעיה העיקרית שלו קליעה מחוץ לקשת עם 28.3 בעונה הסדירה ו23.3 בלבד בפליאוף.

מקום רביעי : דווין וייד

תיק עבודות.

7 פעמים אולסטאר (לא כולל הופעת אורח אשתקד).

הופעה אחת בחמישיית העונה הראשונה +עוד אחת בשנייה +2 הופעות בשלישית.

(והופעה אחת בחמישיית ההגנה השנייה).

4 גמרים.

2 טבעות אליפות.

שיחק כל העשור (פרש בקיץ)

במיאמי שיקגו וקליבלנד.

מיחידי הסגולה הללו ששייך לרשימה הזו במשך שני עשורים.

כל העשור דו ספרתי למעט עונה אחת לפחות 15 נק' בממוצע.

בכל השש עונות הראשונות בעשור לא ירד מ 19 מתוכם 5 עונות עם 21 + לפחות.

לא נפל מ 43 אחוזי שדה כולל 7עונות מעל 45 אחוז כולל 3 עונות 50+ 

שיחק 116 משחקי פליאוף ב 8עונות למעט 2018 שעלה מהספסל (25.4 דק) תמיד בחמישייה תמיד לפחות 31 דק.

כל עונה לפחות 15 נק' פליאוף כולל 4 עונות עם 21 + .

העונות המרכזיות היו העונות של גמר הפליאוף.

בעונת הסגנות הראשונה קלע 25.5 +4.6 אס +6.4 ר' ב 77 מש' סדירה (כולם בחמישייה 36.3 דק') (47.6 , 30.00 ,76.1 )

בפליאוף תרם 24.1 4.4 אס ו 7.1 ר' (39.4 דק')

(48.5 ,26.9 77.7)

באליפות 2012 תרם בעונה הסדירה (המקוצרת) 22.1 נק' 4.6 אס +6.4 ר' ב37.1 דק.

(50.0 ,30.6 ו 75.8 )

בפליאוף תרם מס' דומים כולל 22.8 נק' ב 39.4 דק.

באליפות השנייה תרם מעל 21 5 5 

אך בפליאוף ירד ל 15.9 נק' בלבד.

בקיצור היה האיש המשני ללברון בשושלת הגדולה של מיאמי .

מקום שלישי : קליי תומפסון .

תיק עבודות.

8 עונות בעשור (בחירה 11 בדראפט 11 ).

כל העונות בג.ס.

5 בחירות לאולסטאר (אלוף השלשות 2016 ).

2 בחירות לחמישיית העונה השלישית. 

5 הופעות רצופות בגמר. .

3 טבעות אליפות .

(חמישיית הרוקי הראשונה וחמישיית ההגנה השנייה )

(חבר נבחרת ארה"ב עמה זכה באליפות העולם 2014 ובזהב האולימפי מריו 2016 ).

אחד מגדולי הצלפים בעשור ובכלל בהיסטוריה של הליגה.

כל העונות קלע דו ספרתי .

למעט עונת הרוקי לפחות 16.6 לעונה.

נבחר בחמש העונות האחרונות לאולסטאר בכל העונות קלע 20+. 

למעט עונת הרוקי (24.4 ) לא ירד מ 31.9 דק .

כל העשור מעל 40 אחוז מחוץ לקשת.

ממוצע עשור 19.5 נק' ב 33.1 דק (615 מש') קרב ל 46 42 85 אחוזים.

שיחק 123 משחקי פליאוף כולל 19.3 ממוצע (לא פחות מ 15 בכל עונה).

(מעל 44 ,41.5 ו 84 אחוזי קו).

כפי שאמרנו צלף פנומנלי שלקח את השלשות באולסטאר וקבע כמה שיאים אדירים 

כולל 14 שלשות למשחק (אותו עשה בשלושה רבעים ).

כולל 37 נק' ברבע בודד כולל 9/9 מחוץ לקשת.

וכולל 11 שלשות בפליאוף.

שני רק לחברו קרי בשיא השלשות לעונה בליגה.

לחובתו העובדה שניגן כינור שני ואף שלישי בקבוצה המדהימה ההיא של ג.ס.

מקום שני : קובי בראיינט .

תיק עבודות.

7 עונות בעשור כולם כמו כל הקריירה בלייקרס.

7 פעמים אולסטאר (אם וי פי המשחק 2011 ).

4 פעמים בחמישיית העונה הראשונה. 

אם וי פי סדרת הגמר 2010 .

1 טבעת אליפות. 

(פעמיים חמישיית ההגנה הראשונה ועוד פעם בשנייה )

(חבר נבחרת ארה"ב עמה זכה בזהב האולימפי בלונדון 2012 ).

אחד מגדולי המשחק שנכנס לעשור הזה כשהיה כבר בגיל 32 .

ולכן באופן טבעי לא יכול היה לשמור על גופו לכל אורך העשור 

ובכל זאת נתן כרטיס ביקור יפה ב7 עונות ששיחק בעשור.

בכל העונות קלע דו ספרתי 

ב 5 עונות קלע לפחות 22.3 

ב 4 /7 העונות עבר את רף 25 נק' למש'.

למרות גילו שיחק תמיד מעל 28 דק' 

בעונת האליפות בתחילת העשור 

בסדירה 73 מש' 38.8 דק' 27 נק'  5.4 ר' +5 אס.

(45.6 32.9 81.1 ).

בפליאוף עלה ל 40.1 דק .29.2 נק' 6 ר' +5.5 אס.

(45.8 37.4 84.2 )

עלה בפליאוף בכל מדד מרכזי.

העניין הוא שמאז שיחק רק פעמיים בפליאוף ניצח רק עוד סדרה בכל עונה ולמעשה דעך וזו הסיבה למה הוא רק שני ברשימה .

ובמקום הראשון ובתואר סקנד גארד העשור זוכה ג'יימס הארדן.

תיק עבודות.

שיחק כל העשור בליגה.

2 קבוצות אוקלהומה ויוסטון .

7 פעמים אולסטאר.

5 פעמים בחמישיית העונה הראשונה ועוד בחירה לחמישייה השלישית.

פעמיים מלך הסלים של הליגה (2018+2019 ).

בחירה אחת לשחקן השישי של הליגה (2012 ).

אם וי פי הליגה 2018.

עשה גמר אחת עם אוקלהומה (והצעיד את יוסטון לגמר המערבי ) 

(וגם חמישיית הרוקי השנייה )

(חבר נבחרת ארה"ב אותה הצעיד לזהב האולימפי מלונדון 12 ולאליפות העולם ספרד 14 )

אמנם לא הצליח להביא טבעת אך חוץ מזה עשה כמעט הכל כולל למשל 

7 עונות ברצף מעל 25 נק' .

כולל 4 עונות של 29 ומעלה וכולל 2 עונות מעל 30 ועונה מעל 36 .

אגב למעט 2013-2014 עולה כל עונה בנק'.

החל עם 9.9 בעונת הרוקי ואז קפץ ל 12.2 משם ל 16.8 משם ל 25.9 נסיגה קלה ל 25.4 ומאז עולה כבר 5 עונות ברצף 27.4 ל 29 ל 29.1 ל 30.4 ל 36.1 

כל העונות מעל 40 אחוזי שדה ולפחות 34.7 מחוץ לקשת ולפחות 80.8 קו.

ממוצע עשור 24.3 +6.2 אס+5.2 ר' 

(44.3 36.5 85.7 )

אחד מכוחות ההתקפה הגדולים ביותר יש שיגידו שחקן ההתקפה הגדול בעשור 

כבר היום מגדולי השחקנים שלא זכו בטבעת נקווה בשבילו שיעשה זאת בעשור הקרוב.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!
הצטרף כמנוי
הודיעו לי על
24 Comments
הישן ביותר
חדש ביותר הנבחרות
יו"ר איגוד רפי ההבנה העולמי

מעולה אהרון.
הארדן בלי תחרות בכלל אפילו לא קרוב

1. הארדן
2. קובי
3. וויד
4. קליי
5. דרוזן
6. באטלר
7. אולדיפו
8. בראדלי ביל
9. דווין בוקר
10. ריי אלן היה משלים ותו לא ומשלים לא יכול להיות לפני מובילי קבוצה

Lavar
Lavar
30/12/2019 19:16:00

מדויק

יו"ר איגוד רפי ההבנה העולמי

Sf העשור לברון
Pf העשור יאניס
C העשור דיוויס

The Pro
The Pro
30/12/2019 10:40:23

אתה בוחר לפי מה שהקוריוז אומר לך?
אני לא מסכים,שוב פעם כמו בדרוג הקודם.

קודם כל חסר פה מאנו ג'ינובילי שעד ל2012 בערך שיחק כדורסל ברמה אחרת.
כמו כן,ברשימה שלי ג'ו ג'ונסון יורד 4 מקומות לפחות. שחקן שאף פעם לא הצדיק את ההייפ סביבו.

ואם כבר בוחרים לפי כמות ולא איכות(קובי וג'ינובילי) אז
קליי ת'ומפסון האנדרייטד הכי גדול מהסופרטים של הגולדן חייב להיות ראשון ברשימה הזאת.

צ'יקו
30/12/2019 11:22:28
הגב ל  The Pro

קליי הוא אחד השחקנים האהובים עליי בליגה אבל הוא לא הוביל קבוצה לבד, הוא תמיד היה שותף של סטף, לכן הגיוני שהארדן וקובי (זה מוטל בספק ויותר קשור לתחילת העשור) שהובילו קבוצות לבד יהיו מעליו!

The Pro
The Pro
30/12/2019 11:31:31
הגב ל  צ'יקו

מתי בדיוק ארדן הוביל קבוצה לבד? בספסל באוקלהמה עם דוראנט וראסל? ביוסטון עם כריס פול שלקח את ההובלה בכל פלייאוף? או אפילו עכשיו כשראסל הגיע לקבוצה שלו ולוקח את המושכות.

הבעיה הכי גדולה בעשור הזה עם ארדן חוץ מחוסר הישגיות היא שהוא בורח מאחריות.
זאת גם הסיבה שארדן לא יהיה ראשון או שני בשום רשימה שלי חוץ במשחק האולסטאר.

צ'יקו
30/12/2019 12:57:43
הגב ל  The Pro

כל התקופה ביוסטון הוא מוביל אותה לפלייאוף, לבד או עם צוות מסייע אבל עדיין הוא נותן מספרים משוגעים. (אישית אני שונא אותו אבל אי אפשר לקחת ממנו את הזכות להיות הראשון בעשור)
.
מסכים איתך לחלוטין

הציפור הנדירה
הציפור הנדירה
31/12/2019 0:15:20
הגב ל  The Pro

הארדן כמובן, לא ארדן!

צ'יקו
30/12/2019 11:24:08
הגב ל  The Pro

בנוסף, הוא רשם בהקדמה שמאנו ובאטלר הועברו לדירוג הסמול, בגלל שהם שיחקו את שתי העמדות..

אהרון שדה
30/12/2019 11:38:51
הגב ל  צ'יקו

תודה ציקו .
נראה שהוא לא קרא את ההקדמה .
שם כתבתי בפירוש.
מאנו כמו באטלר עברו לעמדת הסמול שכן זן עמדה מצומצמת אף יותר מהעמדה הזו (כמובן לא בצמרת העץ שם ).

2. חשובים גם הכמות וגם האיכות כתבתי בפירוש ולכן הארדן עשה הרבה יותר מקובי בוודאי כמותית בעשור זה (ולרגע לא אמרתי שהוא שחקן טוב מקובי כל שדיברתי היה על העשור הזה עשור שבו בריינט שיחק רק 7 עונות בו ורק ב3 מהם היה בפליאוף ).

The Pro
The Pro
30/12/2019 11:40:51
הגב ל  צ'יקו

טעות גדולה
מאנו ג'ינובילי אף פעם לא היה SF וגם לא קרוב לזה.

קליי ת'ומפסון היה הרבה יותר משחקן השלמה בסופרטים של הגולדן. ובגלל זה אמרתי אנדרייטד.
מעבר ליכולת שלו להתעלות בפלייאוף בניגוד לסטפן שהיה חסר או פצוע. מדובר בשחקן שלא קיבל את הקרדיט שמגיע לו.

אשך טמיר המקורי
30/12/2019 11:44:33
הגב ל  The Pro

אמת. לא ברור הקטע של מאנו ב-3.
קליי מס' 1 הברור.

אשך טמיר המקורי
30/12/2019 11:43:07
הגב ל  The Pro

מסכים לחלוטין!

הציפור הנדירה
הציפור הנדירה
30/12/2019 13:22:12

לוקה משחק כרכז מאז שהגיע לנב"א ולכן צריך להיות מוזכר בין הרכזים.

הציפור הנדירה
הציפור הנדירה
30/12/2019 13:23:16

תגובה זו הייתה צריכה להיות עצמאית ולאנתגובה לתגובה!!!

Lavar
Lavar
30/12/2019 19:13:23
הגב ל  The Pro

סביב ג׳ו ג׳ונסון לא היה נעים אף פעם. אפילו להפך, הוא לא עניין בכלל. "האולסטאר הכי משעמם" היה עקבי, והצדיק הכל. ל"ארדן" שאני מכיר, אין ממש קשר לכדורסל.
טוב, אולי קצת. אבל לעשרת הגדולים הוא לא נכנס

צ'יקו
30/12/2019 11:20:14

תודה רבה אהרון! יופי של פרוייקט!!
אגב ג'יי ג'יי רדיק – בכל הקריירה שלו, הוא כל עונה הגיע לפלייאוף! והיה שותף בגמר הנ.ב.א יחד עם אורלנדו, אבל זה היה כמובן בעשור הקודם.
יכול להיות שהעונה הוא ישבור את הרצף הזה..

אהרון שדה
30/12/2019 11:39:41
הגב ל  צ'יקו

תודה ציקו .
חתיכת שחקן הרודיק הזה …כדאי לו לעבור בדראפט ע"מ לשמור על הרצף 😉

אשך טמיר המקורי
30/12/2019 12:03:23

1. קליי
2. ווייד
3. מאנו
4. קובי
5. הארדן
6. ריי אלן
7. דרוזן
8. רדיק
9. דני גרין
10. ביל

יו"ר איגוד רפי ההבנה העולמי

לפחות לא שמת את הארדן מאחורי דני גרין. גם זה משהו.
יפה!

The Answer
The Answer
31/12/2019 9:39:44

יופי של דירוג

הציפור הנדירה
הציפור הנדירה
30/12/2019 13:24:02

לוקה שייך לרכזים ומאז שהגיע לנב"א משחק רק כרכז.

הציפור הנדירה
הציפור הנדירה
30/12/2019 13:24:31

קישור לחלק הראשון: https://www.hoops.co.il/?p=177779#comment-1451588

מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

תודה רבה אהרון, אחלה סיכום.
.

1. הארדן (בלב כבד, סורי קליי)
2. קליי (בלב כבד, סורי ווייד)
3. וייד (הבנתם כבר… סורי מאנו)
4. מאנו
אחר כך כבר פחות טבעי לי לדרג
X. קובי – מצד אחד קשה לי באמת לראות אותו כשחקן של העשור הזה, מצד שני הוא כן לקח אליפות, ומהצד השלישי, והמשמעותי יותר, הוא קובי ולכן חייב למצוא את מקומו גם כאן. אז אני מכניס אותו כנשיא כבוד בלי מקום ברור.