תארי העונה-סיכום חצי עונה/שמעון טבדי

אוהדים יקרים, כחצי עונה כבר מאחורינו, מה שאומר שניתן כבר להסיק מסקנות יותר מהימנות. לגבי המירוץ ל-MVP אדגיש כמו בשנים קודמות את חוק הברזל שלי לתואר זה ששחקן עם מאזן קבוצתי שלילי במשחקים ששיחק ו/או מחוץ לפלייאוף לא יכול להיות במירוץ גם אם מספריו האישיים נפלאים (סליחה ליליארד, סליחה יאנג). לוח המשחקים של היריבות קיבל גם חשיבות לא מועטה בדירוג כמובן.

המרתון יצא לדרך וזה הזמן לראות מי צועדים בראש במחצית הדרך.

MVP

  1. יאניס אנטטקומפו- 30.2 נק (59.5% אפקטיבי, 32.6% מחוץ לקשת), 12.8 ריב, 5.6 אס, 31.0 דק, מאזן קבוצתי: 32- 6. נותר באותו מיקום כמו בדירוג האחרון. ה-MVP המכהן מוביל את הבאקס למקום ה-1 בליגה, עושה ככל העולה על רוחו בהתקפה ביעילות קטלנית ובהגנה מתמודד על התואר DPOY. על הדרך הספיק לרמוס פעמיים את הקליפרס ואת הלייקרס ויוסטון. הוא עושה הכל מהכל תוך הובלת חבורת שחקנים די בינוניים.
  2. ג'יימס הארדן- 38.4 נק (57.0% אפקטיבי, 38.6% מחוץ לקשת), 7.6 אס, 6 ריב, 37.6 דק. מאזן קבוצתי 24- 11. עלה 2 מקומות מהדירוג הקודם. מה יש לומר על אחד משחקי ההתקפה הגדולים בהיסטוריה. הוא מנצח לבד קבוצות ולא משנה מי עולה לשחק לידו, גם אם תעלו אותו עם נס ציונה הוא יתן אותה תמורה. הוא פשוט בלתי עציר עם יעילות קטלנית והאיש שהכי שווה לקנות כרטיס עבורו. אין ספק שהוא הציב לעצמו 2 יעדים בנוסף לאליפות, לסיים עונה עם 40+ נק ואם לא יצליח אז לסיים עם ממוצע יותר גבוה מג'ורדן 1988. לדעתי כל עוד המאזן הקבוצתי ישאר בטופ 4 המערבי הוא המועמד הבכיר לסיים עם ה-MVP אם יעמוד ביעדיו. משחק ההגנה הנוראי שלו בהחלט פוגע בו למרות שגם בזה חל קצת שיפור לעומת תחילת העונה.
  3. לברון ג'יימס- 24.9 נק (53.8% אפקטיבי, 33.8% מחוץ לקשת), 11 אס, 7.9 ריב, 35.1 דק, מאזן קבוצתי: 29- 7. ירד מקום 1מהדירוג הקודם. הלייקרס ניצבת בראש המערב כאשר הוא מנהל אותה ביד רמה, משתלט על משחקים ואף שומר על רמת הגנה סבירה לעת עתה.
  4. לוקה דונציץ- 29.7 נק (55.2% אפקטיבי, 33.1% מחוץ לקשת), 9.7 ריב, 8.9 אס, 32.8 דק. מאזן קבוצתי: 23- 13. עלה מקום 1 מהדירוג הקודם. מה יש לומר על ילד הפלא עם מספרים מטורפים כאשר הוא מוביל את המאבס למקום ה-6 במערב. בנוסף לסטטיסטיקה הוא מנפק סוכריות לקהל וטריפל דאבלים על ימין ושמאל ונותר לראות האם זה ימשך שלוח המשחקים ילך ויתחזק.
  5. קאווי לאונרד- 25.3 נק (49.3% אפקטיבי, 35.3% מחוץ לקשת), 7.6 ריב, 5.1 אס, 31.9 דק, מאזן קבוצתי: 26- 12. עלה מקום 1 לעומת הדירוג האחרון. "ניהול העומסים" וסטט' פחות טוב מאלו שלפניו הורידו אותו. עם זאת הוא עדיין מוביל את הקליפרס ונותן הגנת עילית.
  6. אנתוני דיוויס- 27.7 נק (53.6% אפקטיבי, 29.9% מחוץ לקשת), 9.5 ריב, 3.2 אס, 35.4 דק. מאזן קבוצתי: 29- 7. ירד 2 מקומות מהדירוג הקודם. האיש שאחראי בעיקר לייצוב הגנת הלייקרס, מרכז ההגנה שגם בהתקפה הוא מספק את הסחורה. הוא עדיין משליך חצי מרחק ושלשות בלי סיבה אמיתית (הג'וק של מס 4 לכו תבינו..) מה שפוגע לו ביעילות. ברוב העונות ההגנה והמספרים והמאזן הקבוצתי היו מספיקים לו לטופ 3 במירוץ ויש עונות אפילו לתואר עצמו אבל בליגה של היום יש כשרון מטורף ולכן הוא רק כאן.
  7. פסקל סיאקם- 25.1 נק (51.7% אפקטיבי, 39.2% מחוץ לקשת), 8.0 ריב, 3.6 אס, 36.6 דק, מאזן קבוצתי:24- 12. ירד 4 מקומות מהדירוג הקודם. הוא ממשיך להוביל את הראפס בכל הכוח עם תצוגות ענק, מנהיגות שקטה, משחק הגנה משובח וכל זה בלוח משחקים לא קל בכלל. הפציעה לא עזרה לו.
  8. דונובן מיצ'ל- 25 נק (51.7% אפקטיבי, 36.0% מחוץ לקשת), 4.4 אס, 4.5 ריב, 35 דק. מאזן קבוצתי: 24- 12.  עלה 2 מקומות מהדירוג הקודם . חל שיפור נהדר בו ביוטה שעלתה על מסלול הנצחונות, הוא משתלט בקלאץ על משחקים ומוביל את יוטה כפי שציפינו.
  9. קמבה ווקר- 22.5 נק (53.7% אפקטיבי, 39.8% מחוץ לקשת), 5.2 אס, 3.9 ריב, 32.3 דק. מאזן קבוצתי: 25- 9. ירד מקום 1 מהדירוג הקודם. מוביל את הסלטיקס למקום ה-3 במזרח. נותן מנהיגות וניהול משחק. נראה פחות טוב מאשר בתחילת העונה ונראה אם הוא ישאר באותה רמה הוא ישתפר עוד.
  10. ג'ואל אמביד- 23.4 נק (51.0% אפקטיבי, 32.2% מחוץ לקשת), 3.3 אס, 12.3 ריב, 31.1 דק. מאזן קבוצתי: 24- 14.  נשאר באותו המקום מהדירוג הקודם . האיש המרכזי של פילי בתקופה האחרונה. הליקויים שלו הם שהוא עושה דברים שהוא לא יודע ולא צריך אבל הוא עדיין ה-שחקן של הסיקרס.

כמעט נכנס: ראסל ווסטברוק, ג'ימי באטלר

חמישיית העונה ה-1: לוקה דונצ'יץ', ג'יימס הארדן, קאווי לאונרד, לברון ג'יימס, יאניס אנטטקומפו.

חמישיית העונה ה-2: קמבה ווקר, דונובן מיצ'ל, פסקל סיאקם, אנתוני דיוויס, ג'ואל אמביד

חמישיית העונה ה-3: ראסל ווסטברוק, דווין בוקר, ג'ימי באטלר, בויאן בוגדנוביץ', ניקולה יוקיץ'

דופקים על הדלת להיכנס: ג'ייסון טייטום, מונטרזל הארל

שחקן ההגנה

  1. אנתוני דיוויס
  2. יאניס אנטטקומפו
  3. רודי גובר
  4. פסקל סיאקם
  5. ג'ימי באטלר

חמישיית ההגנה ה-1: ג'וש ריצ'רדסון, ג'ימי באטלר, יאניס אנטטקומפו, אנתוני דיוויס, רודי גובר.

חמישיית ההגנה ה-2: מרקוס סמארט ,דני גרין, פסקל סיאקם, קאווי לאונרד, מונטרזל הארל.

חמישיית הגנה ה-3: בן סימונס, גארי האריס, קלי אוברה, פי ג'יי טאקר, באם אדביו

רוקי העונה

  1. ג'ה מוראנט (בן 20, בחירה 2, ממפיס)- 17.6 נק (48.8% אפקטיבי, 41.0% מחוץ לקשת), 6.6 אס, 3.2 ריב, 29.3 דק.
  2. קנדריק נאן (בן 24, לא נבחר בדראפט, מיאמי)- 15.4 נק (51.0% אפקטיבי, 34.0% מחוץ לקשת), 3.7 אס, 2.8 ריב, 30.6 דק.
  3. טיילר הירו (בן 20, בחירה 13, מיאמי)- 13.3 נק (50.2% אפקטיבי, 37.8% מחוץ לקשת), 2.1 אס, 4.3 ריב, 28.6 דק.
  4. ברנדון קלארק (בן 23, בחירה 21, ממפיס)- 12.6 נק (66.8% אפקטיבי, 43.2% מחוץ לקשת), 1.4 אס, 5.6 ריב, 21.3 דק.
  5. אריק פסקל (בן 23, בחירה 41, גולדן סטייט)- 14.0 נק (52.0% אפקטיבי, 28.8% מחוץ לקשת),1.7 אס, 4.5 ריב, 27.7 דק.

השחקן המשתפר של העונה (שחקן שנה 3 ומעלה):

1. ג'יילן בראון- לעומת אשתקד קולע 7.7 נק יותר, מוסר 0.9 אס יותר, לוקח 3 ריב יותר, שיפר את העונשין ב-10.7%, את השלשות ב-5.1%, את האפקטיבי ב-5.8% והעלה את רמת ההגנה יותר.

2. ברנדון אינגראהם- לעומת אשתקד קולע 6.9 נק יותר, מוסר 0.8 אס יותר, לוקח 1.7 ריב יותר, שיפר את העונשין ב-19.2%, את שלשות ב-7.4% ואת האפקטיבי ב-2.6%.

3. פרד ון וליט- לעומת אשתקד קולע 7 נק יותר, מוסר 2.2 אס יותר, לוקח 1. 3 ריב יותר, שיפר את העונשין ב-0.4%, קולע פחות ב-0.6% מחוץ לקשת, קולע ב-2.2% פחות באפקטיבי.

מאמן העונה:

  1. מייק בודנהולצר
  2. אריק ספולסטרה
  3. מייק מלון
  4. ריק קרלייל
  5. ניק נרס

השחקן השישי של העונה (החלטתי להתאים את הקטגוריה לשחקן שמספר דקותיו הוא לכל היותר השישי בקבוצתו ולא משנה אם הוא בחמישייה או עולה מהספסל שכן זהו שחקן 6 אמיתי ולא הגימיקים הכוכבים מהספסל כמו וויליאמס, הארל, דינווידי וכו'..)

  1. גוראן דראג'יץ' (מס 6 בדקות ומנפק 15.9 נק ו-5 אס ב-28.2 דק משחק)
  2. דרק רוז (מס 7 בדקות ומנפק 17.3 נק עם 5.7 אס על 24.8 דק משחק)
  3. סרג' איבקה (מס 8 בדקות ומנפק 14.5 נק עם 8.2 ריב ב-25.6 דק)
  4. גורג היל (מס 7 בדקות ומנפק 10.2 נק עם 3 אס ב-21.5 דק)
  5. דאנקן רובינסון (מס 7 בדקות ומנפק 11.8 נק עם 3.3 ריב ב-27.3 דק)

פריצת העונה: דבונטה גראהם (שארלוט)-הבחירה ה-34 בדראפט 2018 בשנתו השנייה בליגה מעמיד ממוצעים של 19.1 נק (49.7% אפקטיבי, 38.9% מחוץ לקשת), 7.8 אס, 3.8 ריב, ב-35.2 דק משחק . הוא עשה שיפור מטאורי לעומת 4.7 נק ב-14.7 דק משחק בעונת הרוקי.

אכזבת העונה שחקן: מייק קונלי. פתח את העונה רע מאד, איך שנפצע הגאז נראו נהדר ויהיה להם הרבה כאב ראש לשלבו שהוא יחזור מהפציעה. הוא קולע 13.6 נק שזה הכי נמוך שלו מאז עונת 2011-12 ב-36.5% מהשדה (כרגע ללא תחרות בפרס "עץ הזהב").

אכזבת העונה מאמן: קרב קשה בין ג'ים בוילן לאלווין ג'נטרי. אתן לשניהם להנות מהספק. זוכים בפרס במשותף כאשר אינם ממצאים אפילו 10 אחוז מהיכולת שיש להם בקבוצה. ג'נטרי אפילו חוטא ומלמד אותם איך לא לשמור בניגוד לרס"ר משיקאגו שצועק דיפנס דיפנס אבל השחקנים מסתכלים עליו בעיניים מזוגגות. אציין שאין שינוי משני הפוסטים הקודמים אפילו במלל, מה שהיה הוא מה שנשאר.

אכזבת העונה קבוצה: סקרמנטו. לא חשבתי שהם יעשו פלייאוף אבל הם פשוט נראים נורא. ההגנה שם היא בגדר המלצה והם רצים ולא יודעים לאן.

הפתעת העונה: מיאמי. מציגים כדורסל נהדר ואכזרי בהגנה כאשר הם חונקים את היריבות גם בערבים שבאטלר שובר את הקרשים לכבוד המסיבות בסאות' ביץ'. התפוצצות של שני הרוקים נאן והירו ושחקן השנה השנייה בעל השם המחייב דאנקן רובינסון יחד עם המועמד המוביל לאיש ה-6 של הופס דראג'יץ בתוספת ההגנה והמנהיגות של באטלר הם הסיבה העיקרית להצלחה.

עצבים של העונה: שלא שמים סוף לקפיצות המתקיפים על המגינים בזריקות.

לפוסט הזה יש 34 תגובות

  1. תודה שמעון, סיכום מעולה של המצב, אני פחות או יותר מסכים עם הכל.
    יפה שגם אצלך ג'יילן בראון הוא המשתפר, אני חושב ככה כבר מעל חודש ומעטים האנשים שדיברתי איתם והסכימו איתי.
    .
    אהבתי את ההגדרה שלך לשחקן השישי, היא בהחלט יותר מדוייקת ונכונה מהמצב הקיים (אני מת על לו והראל אבל הם ממש לא שחקני ספסל).
    .
    נראה לי הדבר היחידי שאני חולק בו עליך הוא שאצלי לוקה הוא הMVP בנתיים, אבל כנראה שזה רק אני.

  2. תודה שמעון מושקע ביותר. אבל..
    איך?
    איך קוואי וראס בכלל בדיון? שניהם בעונות לא טובות בכלל ועוד דיוויס מתחת לקוואי כשהוא עולה עליו השנה בכל נתון אישי וקבוצתי?
    לגבי בוילן – מעמיד אחלה הגנה בשיקגו. התקפית זה לא זה אבל יש שם שיטה בניגוד לפליקנס

    1. לגבי ראס אתעלם מהפרובוקציה ברשותך.
      לגבי דיוויס התלבטתי רבות מול קאווי הוא שומר טוב יותר קולע יותר באחוזים טובים יותר מאזן טוב יותר. אבל הוא לא הכוכב הבלעדי בקבוצתי ודי נרמס מול הקליפרס וקאווי פעמיים ומול הבאקס במשחקים המכריעים ומול דנבר לבד חטף רמיסה וקאווי הוא הכוכב הבלתי מעורר בקליפרס ולכן ממש בקטנה מאד זה הטה את הכף לטובת נוט הלטי מן.
      אבל מקבל דעה שתתרדג את דיוויס לפניו.

      1. אה? איזה פרובוקציה? שלא תבין אני חושב שזה שראס הגיעה ליוסטון מקנה לה מימד נוסף וזה יהיה חשוב בפלייאוף שם אי אפשר להיות שבלוניים – וראס עם הפייס שלו מביא אופציות נוספות. אבל מה הופך אותו למועמד כלשהו לMVP? אולי מגיע לו שאפו על זה שהוא חבר של הארדן והם רצו לשחק ביחד אבל זהו זה בערך.
        לגבי קוואי – אני מבין שפול ג'ורג' הוא ניצב? סוויט לו והארל? הוא ממש לא הכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה שלו – זה לא יאניס ולא קרוב ללהיות דומננטיות ברמה כזו

  3. תודה שמעון, פוסט מתוקתק, הרבה מידע חשוב ולא מעמיס מידע
    מעניין אם מייקל פורטר יוכל בהמשך להכנס לחמישיית הרוקיז
    **
    בלי קשר, לגבי אחוזים, צריך איזשהוא מדד שמשקלל את קושי הזריקות, הארדן קולע שלשות מעל 38% וזה שקופץ עליו תמיד שחקן או שניים, וחלק מהזריקות מטר אחרי הקשת עם כל מיני צעדי ריקוד שהוא פיתח כמו צעד וחצי לאחור או הצידה. דרגת קושי מאד גבוהה.
    סת קרי למשל זורק הרבה יותר שלשות חופשיות, ככה שמדובר בשני מצבים שונים. הארדן אם היה עומד חופשי היה קולע כנראה באחוזים אסטרונומיים (לא רק הוא)
    יש איזו דרך לשקלל את זה?

    1. אם ככה אז צריך לשקלל גם את היכולת של קרי להגיע לאותן זריקות חופשיות. זה לא שההגנות נותנות לו לזרוק חופשי. אני לא רואה איך הארדן הצ'אבי הזה מצליח לרוץ כל ההתקפה ולהגיע לזריקה כמו של קרי…

      1. אם כך, איך גימי באטלר לא בדיון ל-mvp, אחרי שהקבוצה שלו שנייה במזרח, קבוצה שלא עשתה פלייאוף עונה קודמת? ואם כבר באטלר איך הוא רק חמישי בשחקני ההגנה שהקבוצה שלו מציגה הגנה טובה מאוד והוא שני בליגה בממוצע חטיפות?
        איך הוא רק בחמישייה השלישית של הליגה?
        איך באם אדביו לא בדיון על השחקן המשתפר?
        איך גיילן בראון לא בחמישיות ההגנה?
        לגבי המאכזבת למה דווקא הקינגס, מה עם הספרס, אורלנדו ודטריוט?

        1. לגימי אין סטט מספיק טוב ויותר מידי משחקים רעים אבל הוא כמעט בעשיריה בגלל מה שאמרת. וההיט מקום 3. אז גימי מקום 11 12 וחמישיית עונה 3 וחמישיית הגנה 1 מה אתה רוצה? הוא לא שווה יותר מזה כרגע. וההיט טובים לא רק בזכותו

  4. "כמעט נכנס: ראסל ווסטברוק, ג'ימי באטלר".
    .
    אני לא יודע מה זה יותר –
    מצחיק, או מעליב (אם אתה אוהד של באטלר…)
    .
    קצת יותר ברצינות –
    ווסטברוק במקום ה-55 ב-PER, וה-123 ב-WS. לצורך השוואה, בעונת ה-MVP שלו, ווסטברוק היה ראשון בליגה ב-PER, וחמישי ב-WS.
    .
    ג'ימי באטלר, דרך אגב, בהחלט בדיון. הוא עד כה העונה במקום ה-13 ב-PER, ובמקום ה-8 ב-WS. אז "כמעט נכנס", בהחלט תופס לגביו.

  5. תודה שמעון . מסכים על הרוב, יש לי שתי הסגות קלות: לדעתי דיוויס צריך להיות במקום קאווי בחמישייה הראשונה בעיקר שלוקחים בחשבון את מדיניות "ניהול העומסים" הנוגעת לקאווי. אני הייתי שם את דונציץ' שני רק לפריק במירוץ לתואר MVP, בעיקר בגלל שהמקום והיכולת של דאלאס שסוחב על גבו הרבה פחות צפויה מאשר הקבוצות של אבו זקן ולברון. (וכמעט שכחתי הוא כולה שחקן שנה שנייה בליגה ונראה כמו אחד שנמצא בה כבר עשור)

  6. אני חושב שהשיפור של גרהאם הוא כזה אסטרונומי שהוא מאפשר לחרוג מ"חוק השנה השניה" ולתת לו את השחקן המשתפר.

  7. אחלה פרויקט שימון, תודה רבה
    לי יש פטיש ללוקה, הוא היה מקום שני שלישי ברשימה שלי. ווסטברוק לא היה באזור חיוג שלה, אבל אני מבין שאתה מתייחס למציאות בתור פרובוקציה 🙂 (אני מכיר ראש ממשלה אחד שהטקטיקה הזו עבדה לו לא רע סו פאר)

  8. אחלה שמעון. גם אצלי קאווי בחוץ. אי אפשר לקחת ברצינות ״שחקן שאינו בריא״. דיוויס בטוח לפניו וככה גם מיטשל ואמביד. באטלר מצוין אבל התחיל חלש את העונה. ג׳יילן בראון שחקן שאני אוהב אבל לא צריך להגזים עם הסופרלטיבים ולדעתי תקרת הזכוכית שלו לא גבוהה. סוויט לו והארל זה לא שחקנים שישיים והאבחנה שעשית מצויינת

  9. קוואי עוד יראה לנו כמה הוא שווה, אבל כרגע, אתה יודע חמה הוא בחוץ לדעתי? כי יש לא ירידה ביעילות הקליעה בצורה משמעותית. האיש היה תמיד יעיל בטירוף, גם כשהיה הגו טו גיי המרכזי בטורונטו שנה שעברה. והשנה, כשאין סיבה מבחינת הסגל סביבו שלא להגיע לאותה יעילות, אנינרואה ירידה משמעותית בדיוק, וממה שראיתי זה גם נובע מבחירת זריקות פחות טובה ממה שהיה לו בעבר. הוא עושה יותר שטויות. כרגע הוא בירידה מסויימת לעומת העונה שעברה, וזה לטעמי מוריד ממנו.

  10. לא חושב שלקוואי יש מקום בדיון – הוא פשוט לא משחק הרבה כדי שיכנס לשיקולי מירוץ ה-MVP.
    לעומת זאת, באטלר בהחלט שם – מה שהוא עושה ולמה שהוא הפך את מיאמי, בהחלט מגיע לו להיות בדיוני ה-MVP (אבל אין סיכוי שיזכה בו).
    .
    ווסטברוק ב"כמעט נכנסו" זה פשוט עצוב.

  11. תודה שמעון די מסכים עם הבחירות אבל הייתה מעלה את לוקה מקום אחד ע"ח השיקוץ.
    בנוסף אהבתי מאד את החלטתך עליה חשבתי גם אני לגבי קריטריון השחקן השישי הלוואי ויאמצו זאת בליגה.
    לבסוף אני כ"כ מבואס בשביל קונלי שכן קיוותי שפציעות קרי וקליי וחוסר הרלוונטיות של כריס פול יובילו אותו סוף סוף לאולסטאר אך דווקא העונה מר יציבות מחוץ לעניינים כנראה שנגזר גורלו להיות מדרגה אחת מתחת לאולסטאר.

    כרגע נראה שאין מי שיעצור את מילווקי במזרח בעוד במערב יילכו מכות רצח .

  12. לגבי מאמן העונה, כל המועמדים שרשמת אכן מרשימים. אבל אני בעד נרס יותר למעלה בדירוג. הוא עושה פלאים. לא רק בלי קאווי. אנחנו רואים גם עכשיו בלי חצי סגל והקבוצה לרגע לא נשברת. זה משהו שלא צפינו אותו מראש.

  13. ששת הראשונים או כבר היסטוריים או בוודאות בדרך אם לא ייפגעו יותר מדי מפציעות.
    סיאקאם ומיצ'ל ואמביד ייתכן וגם הם בדרך לרמה הזו.
    קמבה מהרכזים הטובים ביותר היום וגם זה נהדר.

    תודה על המאמר, שמעון! מאמר מסוג זה הוא מהאהובים עליי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט