בס"ד

הסיפורים מאחורי המשחקים …על הגרלת שמינית גמר האלופות

הגרלת ליגת האלופות הוציאה מתוכה מפגשים מעניינים ואפילו מרתקים ולכבודה החלטתי לתת  זווית נוספת למשחקים נעשה זאת מהקל לכבד , זאת אומרת מהמשחק הפחות מרכזי למרכזי ביותר. בסוגריים אציין את הדירוג במד הכח שלי (להלן דירוג שדה)

יובנטוס (3 ) נגד ליון (15): הנקודה השחורה של רונאלדו.

המשחק שלדעתי הכי חד משמעי הוא בין יובה לליון."הגברת הזקנה"  היא הפייבוריטית באופן הברור ביותר עם 90 אחוזי הצלחה לדעתי.

רגע לפני שאתם מוותרים על המשחק הזה נזכיר שב-12 מ-13 העונות האחרונות הפנומן הפורטוגלי היה לפחות ברבע הגמר שזה…יותר מ-92 אחוזים. מספר גבוה יותר מ-90% שאני נותן ליובנטוס לעבור.

בפעם היחידה שבו הוא לא הגיע לרבע הגמר חיכתה לו אותה ליון. גם אז קבוצתו ריאל מדריד הייתה הפייבוריטית הברורה אך ניצחון 0-1 במשחק הראשון ושער שוויון בדקה 75 שלח את ריאל והפורטוגלי הביתה.

מצד שני נזכיר שכובש שער השוויון היה פיאנציץ הבוסני שכבש אז בדקה ה 75 והדיח את רונאלדו והיום משחק איתו ביובנטוס. צריך גם לזכור שרונאלדו הדיח את אותה ליון ב 2008 במדי היונייטד וב 2011 במדי ריאל ועכשיו יוכל להשלים סרייה בהיותו בסרייה A.

התחזית: כמובן יובה (10/90 באחוזים)

ברצלונה (5) נאפולי (14):  הצל של מסי.

אנו מתקרבים לרגע הזה שבו מסי יפרוש והאמת היא שאני לא מקנא בכוכב הגדול שיהיה אז של ברצלונה שיהיה בצילו של מסי. לא משנה כמה טוב הוא יהיה סביר מאד להניח שלרמתו של מסי הוא לא יגיע.

זה יכול לפגוע לו בקריירה. לא מזמן סיפר בויאן קרקיץ, שחקן צעיר מוכשר לצידו של מסי, היום כולה בן 29 אבל ברח עד לקנדה בשביל לברוח מהצל של מסי. למה אני מספר את כל זה? כי במובן מסוים אפילו למסי הגדול יש צל. למזלו הצל הזה מופיע בעיקר פעם בארבע שנים בגביע העולם ולצל הזה קוראים כמובן דייגו ארמנדו מראדונה. כמובן שייתכנו וויכוחים מי גדול ממי ובגדול זה תלוי פרמטרים.

אך אין ספק שבכל הקשור לנבחרת ארגנטינה דייגו גדול יותר ולמעשה מהווה צל גדול למסי הענק. יתכן שבקונסטלציה אחרת דייגו יכול היה להיות צל של מסי גם בברצלונה. דייגו כבש 22 שערים ב 36 מש' במדי ברצלונה ואפילו זכה בגביע ב-1983 אך חלה בצהבת ולא הסתדר עם ההנהלה משם עבר לנאפולי תמורת 7.4 מיליון דולר, אז סכום השיא בכדורגל העולמי.

בנאפולי דייגו הפך למלך והוביל אותה לצמד אליפויות איטליה לצד גביע וגביע אופ"א. דייגו עשה היסטוריה בנאפולי כאשר הביא אותה לאליפויות הראשונות (והאחרונות) בהיסטוריה שלה וכן לתואר היסטורי באירופה.(גם כאן יחידי עד כה).

הוא היה כזה נערץ ויעיד על כך הסיפור הבא:

איטליה נבחרה לארח את מונדיאל 1990 אך עשתה טעות אחת והיא שקבעה את חצי הגמר בנאפולי. אמנם ארגנטינה לא הייתה צריכה להיות שם אך כל הבארקט שונה כאשר ארגנטינה הדרדרה למקום השלישי בשלב הבתים ואיכשהו מצאה עצמה בחצי גמר זה. הקהל הנאפולטני הריע לדייגו אוהבו ע"ח נבחרת מדינתו מה שגרם לבסוף להדחת הנבחרת האיטלקית.

ככה שברור לי איפה הלב של דייגו אבל מה שיכריע זה לא הלב של דייגו אלא הרגל של מסי.

התחזית: ברצלונה (85%, 15% נאפולי).

ולנסיה (13)-אטאלנטה (16): עברו 20 שנה.

ידידי מהופס ניר מועלם אמר על המשחק הזה שהוא הכי אפור שיש. אני דווקא אוהב מאד את המשחק הזה כי הוא מבטיח את הקסם ואת הסוס השחור התורן כפי שהייתה למשל אייאקס אשתקד או לסטר 2017 שעשתה רבע גמר.

האמת היא שזה נכון בכל הקשור לאטאלנטה ופחות לולנסיה. בולנסיה האוהדים נזכרים בערגה בשנת 2000 אז הדהימה ולנסיה את היבשת כאשר העפילה לגמר האלופות הראשון שלה והיא עשתה זאת אחרי שעברה צמד איטלקיות נחמדות פיורנטינה בבתים ולאציו בשלב הנוקאאוט הראשון. (הכוונה "בנחמדות" היא לא האיטלקיות שלקחו אלופות שהם יובה, מילאן או אינטר). אם גם עכשיו יעברו במסטייה את אטאלנטה שנת 2000 תראה קרובה מתמיד.

התחזית: ולנסיה (60%, 40% לאטאלנטה).

טוטנהאם (10) -לייפציג (12): קרב התותחנים שרוצים הכרה.

המאץ אפ המעניין ביותר אותי לפחות הוא בקרב החלוצים: הארי קיין בצד של התרנגולים וטימו ורנר מלייפציג.

יש קווי דמיון ביניהם שכן מעבר לעובדה ששניהם תותחי על נראה ששניהם לא הגיעו לפסגות אליהן יכולים להגיע. קיין לא הצליח להצעיד את טוטנהאם לתארים וגם בקמפיין האלופות אשתקד הוא נעדר ברוב השלבים עקב פציעה. ורנר רואה שנה אחרי שנה את צילם של מינכן ולבנדוסקי, אבך עדיין לשניהם קבלות בייחוד בנבחרת.

קיין הצעיד את אנגליה לחצי גמר המונדיאל האחרון תוך שהוא זוכה בנעל הזהב כמלך שערי הטורניר ואילו ורנר הוביל את נבחרת המשנה הגרמנית לזכייה בגביע הקונפדרציות 2017 תוך שהוא מסיים כמלך השערים (המשותף) בטורניר.

שניהם מסומנים כתקווה הגדולה של נבחרותיהם ביורו שייערך בקיץ הקרוב אך קודם לכן הם רוצים להשלים הישג בקבוצות. קיין רוצה עוד גמר, הפעם כפקטור. וורנר מקווה פעם אחת להראות את הגב למינכן ולבנדובסקי. יהיה מרתק.

התחזית: 50/50 לייפציג טובה יותר אבל דווקא טוטנהאם תתמקד יותר במפעל בגלל המצב בליגה ולכן טוטנהאם לתחושתי תעלה.

מינכן (4) -צ'לסי (9):  חזרה  ל-2012 .

שחזור הגמר היחיד מהעבר בשלב הזה מגיע מהמשחק הזה והמדובר כמובן בגמר 2012 שהתקיים במינכן. המשחק היה צמוד מתחילתו ועד סופו בדקה ה83 מולר העלה את מינכן ל 0-1 שנראה כשער ניצחון אך קרן בדקה ה89 הובילה לשער שוויון של דרוגבה.

בהארכה ריברי סחט פנדל אך נפצע והוחלף רובן החטיא את אותו הפנדל והמשחק הגיע לדו קרב מהנקודה הלבנה שם החטיא מאטה את הבעיטה הראשונה של צ'לסי. מינכן דייקה את כל שלושת הבעיטות הבאות (להאם ,גומז ונוייר), אבל הבועטים האחרונים לא עמדו בלחץ והחטיאו (אוליץ ושוונשטייגר).

וכך צ'לסי התעשתה וניצחה 4-3 (לואיז ,לאמפרד קול ודרוגבה כבשו מהנקודה). מצ'לסי נותר מאז רק פראנק לאמפרד אז הקפטן בגמר והיום המאמן. במינכן נותרו נוייר ,בואטנג ומולר. מאז הגמר עברו 7 שנים.

היו הם 7 השנים הטובות של מינכן שהתאוששה מההפסד בגמר ההוא ששם אותה ללא תארים באותה העונה לאחר שהפסידה גם בגמר הגביע לדורטמנד לה גם הפסידה  את האליפות וסיימה כסגנית. כבר בשנה שלאחריה מינכן לקחה את הטריפל שכלל דאבל גרמני וליגת האלופות, בסה"כ 7 אליפויות רצופות בגרמניה +4 גביעי גרמניה וליגת האלופות.

צ'לסי גם לקחה כמות לא מבוטלת של תארים שכללה צמד אליפויות צמד גביעים גביע הליגה וצמד תארי הליגה האירופאית. בכל הנוגע לליגת האלופות הרי ששם ההבדל ברור – צ'לסי עברה רק פעם אחת את שמינית הגמר מאז הזכייה, עם חצי גמר ב-2014.

3 פעמים הם הודחו בשמינית הגמר ועוד פעם בשלב הבתים כאשר פעמיים הם בכלל לא מגיעים לשלב הבתים, בעוד במינכן הגיעו 7/7 פעמים לשלבי הנוקאאוט.

6/7 העונות הם עברו לפחות לרבע הגמר (למעט אשתקד). 5 פעמים היא עשתה חצי הגמר אותו עברה רק בעונת הזכייה.

התחזית: מינכן (65).

פ.ס.ז (6) -דורטמונד (11): הכדורגל ההתקפי היפה ..וגם המכוער

מי שרוצה כדורגל של גולים של פנטזיות הגיע למשחק הנכון. דורטמונד למשל לא הקבוצה היציבה בתבל אבל העונה כבר ניצחה במסגרת הגביע הגרמני 0-4, 0-4 ו-5-0 חוץ. בליגה עשתה 0-4 על לברקוזן  0-5 על פורטונה ו-4-0 במיינץ. בנוסף סיימה פעמיים ב-3-3 כולל בשעת כתיבת המאמר במשחק נפלא מול לייפציג.

ככה זה שבסגל יש לך פנטזיונרים כמו רויס, גצה כשהוא בריא, ג'יידון סאנצ'ו הבריטי הצעיר, טורגן (האח של אדן) הזאר יחד עם חלוץ פחות נוצץ אך גולר לא קטן כפאקו אלקאסר. בצד השני פ.ס.ז שמה כמה רביעיות בליגה כולל 0-4 בבית על מארסיי גם באלופות נתנה תצוגות שכללו 0-3 ביתי על ריאל (ללא שלושת החלוצים) או 0-5 על גלא.

בסגל פריז כמה מלכי שערים: אמבפה מלך שערי הליגה הצרפתית אשתקד עם 33 כאלו, לצידו איקרדי שהגיע בהשאלה מאינטר ובעברו מלך השערים של הליגה האיטלקית (עם 111 שערי ליגה בשש עונות) וכמובן קבאני שב 2013 סיים כמלך שערי הליגה האיטלקית במדי נאפולי (29) ובהמשך עשה זאת בצרפת. האורוגוואי הוא מלך שערי פריז בכל הזמנים (134 שערי ליגה) כשגם באיטליה עבר את ה 100 שערים במדי נאפולי ופאלרמו.

התחמושת לא מסתיימת כאן לא נשכח את ניימאר (בעברו מלך שערים משותף באלופות), כשקצת מאחור שחקנים יצירתיים כמו דה מריה ודראקסלר. לסיכום הכדורגל בוודאי יפה השאלה האם גם האופי מספיק קשוח.

אבל לא הכל יפה במפגש הזה שבו יהיו אמוציות ושלדים מכוערים מהעבר. זמן מה לאחר עידן קלופ והכדורגל הרנסנסי הגיע לדורטמונד תומאס טוכל שהחזיר את הניצוץ ואת הברק לקבוצה בשנתו האחרונה בתפקיד הוא הצעיד את הקבוצה לרבע גמר ליגת האלופות וכן לזכייה בגביע הגרמני אך מייד לאחריו פוטר מהקבוצה עקב סכסוך מתמשך עם הנהלת הקבוצה.

ועכשיו הנקמה תוגש, השאלה מאיזה צד.

התחזית: פ.ס.ז טובה יותר וזו מטרתה היחידה בניגוד ליריבתה הגרמנית שמשחקת בליגה צמודה יותר. פ.ס.ז' (60%).

ליברפול (2) -א. מדריד (8): הקרב על הקווים.

***

מצד אחד קלופ  מצד שני סימונה בעיני שניים מהמאמנים הגדולים בעולם כיום אך יש להם עוד כמה דברים משותפים למשל היכולת שלהם במפגשי הנוקאאוט כמו גם היכולת שלהם להביא קבוצות קטנות (יחסית) להישגים גדולים .

כך למשל סימונה הצליח להביא לאתלטיקו אליפות שהייתה היחידה שלא הלכה למסי או רונאלדו מאז רונאלדו הצטרף לריאל ב 2009.

וכן הוא הוביל אותה לצמד גמרי אליפות ופעמיים זכייה באירופאית.

בצד השני קלופ לקח את דורטמונד לצמד אליפויות רצופות בגרמניה על גבה של מינכן וכן לגמר האלופות 2013 לאחר מכן הצעיד אנדרדוגית נוספת את ליברפול לגמר ושוב הפסיד.

אך פעם שלישית גלידה ואשתקד ליברפול והוא זכו בליגת האלופות שהיה הראשון שלו.

העונה הוא קרוב מתמיד להחזיר לליברפול את כתר האליפות האנגלית לראשונה זה 30 שנה …רק שקשה לומר שהיא נותרה אנדרדוג .

לשניהם עוד מעלה גדולה והיא היכולת שלהם במפגשי נוקאאוט

קלופ למעשה לא הפסיד משחק נוקאאוט כפול ביבשת מאז הפסיד עם דורטמונד בשמינית גמר 2015 ליובה .

מאז הפסדיו היחיד היו בגמרים בלבד (ב 2016 לסביליה וב 2018 לריאל)

בשלבי הנוקאאוט הכפול קלופ עומד על מאזן 0-11 הנה הרשימה:

ליגה אירופאית 2016

1 ניצחון ב 1/16 הגמר על אאוגסבורג 2 ניצחון בשמינית הגמר על היונייטד

3. ניצחון ברבע הגמר על דורטמונד  4 ניצחון בחצי הגמר על ויאריאל

(אז בא ההפסד בגמר שהיה משחק בודד מול סביליה ) .

ב 2017 ליברפול לא שיחקה באירופה

ליגת האלופות 2018

5. שלב הפליאוף ניצחון על הופנהיים  6. שמינית הגמר ניצחון על פורטו

7 רבע גמר ניצחון על הסיטי 8 חצי גמר ניצחון על רומא

(ואז בא ההפסד בגמר שהיה משחק בודד מול ריאל )

ליגת האלופות 2019

9 שמינית הגמר ניצחון על מינכן 10 רבע גמר ניצחון על פורטו 11 חצי גמר ניצחון על ברצלונה

(הניצחון בגמר הושג כאמור במשחק בודד)

בקיצור 11/11 כולל סיטי ,מינכן ,ברצלונה ,דורטמונד ויונייטד.

אך גם יריבו סימונה לא קוטל קנים כלל ועיקר בשלבי הנוקאאוט

לסימונה יש באג אחד עליו לא התגבר ולבאג קוראים כריסטיאנו רונאלדו אך חוץ מהבאג הזה סימונה עומד על 0-14 מאז 2014 .

הנה הרשימה שלו

ליגת האלופות 2014

1. שמינית הגמר ניצחון על מילאן 2 רבע הגמר ניצחון על ברצלונה 3  חצי גמר ניצחון על צ'לסי  (בגמר הפסיד לכריסטיאנו בראשונה)

             ליגת האלופות 2015

• שמינית הגמר ניצחון על לברקוזן   (בגמר הפסיד לפורטוגלי בשנייה ).

ליגת האלופות 2016

• שמינית גמר ניצחון על איינדהובן  6. רבע גמר ניצחון על ברצלונה 7.חצי גמר ניצחון על מינכן  (בגמר הפסיד לרונאלדו פעם שלישית )

ליגת האלופות 2017

• שמינית הגמר ניצחון על לברקוזן  9 רבע הגמר ניצחון על לסטר

(בחצי הגמר הפסד לכריסטיאנו ברביעית )

        הליגה האירופאית 2018

• 1 חלקי 32 הגמר ניצחון על קופנהגן 11 שמינית הגמר ניצחון על לוקמוטיב

1. רבע גמר ניצחון על ס.ליסבון  13חצי גמר ניצחון על ארסנל

14 .גמר ניצחון על מארסיי

ואז הגיע ההפסד החמישי לכריסטיאנו הפעם הפורטוגלי לבש את מדי יובה .

במהלך שמינית גמר האלופות אשתקד כאשר הפורטוגלי מחק 2-0 ל 0-3 בגומלין עם שלושער .

אגב סימונה עם מאזן 1-19 בנוקאאוט בכל העשור ללא מפגשים מול  רונאלדו ההפסד היחידי לקאזאן בשלב 1/32 באירופאית 2013 .

התחזית :

משום מה מריח לי שסימונה יעצור וידיח את ליברפול וקלופ 50/50 ואתלטיקו.

סיטי (1) -ריאל מדריד (7) וצמד הצמדים

בעיני זה המשחק המרכזי גם בגלל שמדובר בקבוצות שזו המטרה המוצהרת שלהם .ריאל היא כידוע הקבוצה שזכתה הכי הרבה פעמים בגביע הזה (13 ) והיא תמיד רואה בו את מטרתה הראשית ,לעומתה הסיטי דווקא מכיוון שלא זכתה בגביע הזה רואה בו כמטרה היחידה שאותו עדיין לא השיגה.

בייחוד לאור מצבה בליגה ולאור שבירת כל שיא מקומי אפשרי בשנתיים האחרונות בה שברה את שיא הנקודות לעונה והייתה לראשונה לקחת את הטריבל המקומי באנגליה.

 גם כאן ישנו קרב מאמנים מרתק ולמעשה בין שני המועמדים הבכירים (שלי לפחות ) לתואר מאמן העשור לפחות בכל הקשור לקבוצות ללא כדורגל הנבחרות.

 .

בצד אחד פפ לקח אליפות וגביע מקומי אחד לפחות גם בספרד גם באנגליה וגם בגרמניה בעשור הזה.

אך לאחר 6 עונות ברצף בו עשה לפחות חצי גמר (0-12 בשמינית וברבע) הוא נבלם ובשלוש השנים האחרונות הודח קודם לכן.

מולו יריבו זיזו שנכון לנקודת הזמן הזו הוא עדיין לא נוצח ולו במשחק נוקאאוט אחד ועומד על 0-12 בנוקאאוט שכללו 3 זכיות ברציפות באלופות .

למעשה זיזו במאזן 0-16 אם כוללים לו את התקופה בה היה עוזרו של אנצלוטי בעונת 2014  ומי שירצה לזכור מדי הפסיד זיזו בסיכום משחק נוקאאוט …הוא יצטרך להגיע עד למטארצי והנגיחה ההיא בגמר 2006 (וגם אז רק בדו קרב פנדלים בו לא השתתף).

אך תהיה זו בחלקה לא רק יריבות אלא חברות .

לעיתים החברים הכי טובים אתמול הם היריבים הכי גדולים היום ולעיתים היריבים הכי גדולים היום הם החברים הטובים של המחר.

אני מדבר על הצמדים הללו

קאסמירו ופרננדיניו .

הראשון הוא הגרזן של ריאל והשני של הסיטי .

בייחד היו שותפים לזכייה של ברזיל בקופה אמריקה האחרון והגיעו לרבע הגמר בגביע העולם אשתקד.

.

יש ביניהם אמנם הבדל של 7 שנים פרננדיניו בן 34 הוא הוותיק ביניהם .

אך שניהם שיחקו יחדו בשלושה טורנירים גדולים וגם מאזנם בנבחרת דומה.

פרננדיניו לבש את מדי הנבחרת 49 פעם וכבש פעמיים

קאסמירו שיחק 45 פעם וכבש 3 פעמים.

אומרים שההיסטוריה נמצאת בפרטים הקטנים ואני עדיין בתחושה חזקה שאם קאסמירו לא היה מושעה בגלל צהובים ברזיל הייתה מניפה את גביע העולם האחרון אלא שהוא כן הושעה ומי שניצלה זאת להדיחה ברבע הגמר היא בלגיה והצמד שלה.

הזאר ודה בריינה

הצמד הזה הוא הרבה יותר נוצץ ביחס לזה הברזילאי הם גם הרבה יותר קרובים בגיל שניהם ילדי 1991 הזאר מבוגר בחצי שנה.

גם הם כבר הספיקו לשחק יחדיו בשלושה טורנירים גדולים שכללו את מונדיאל 2014 יורו 2016 ומונדיאל 2018 אז הצעידו את בלגיה למקום השלישי ולחצי הגמר אחרי שני הפסדים ברבע הגמר בטורנירים הקודמים.

אבל למרות שהבלגים יותר נוצצים הרי שבניגוד לברזילאים הם עדיין לא זכו בתואר גדול בנבחרת או בקבוצה

.

ובכלל לברזיל נציגות בכל זוכה מאז 2006 .

האחרונה לזכות בתואר מבלי לשתף ברזילאי בגמר היא ליברפול 2005 אך גם אז היו ברזילאים בשורות היריבה המפסידה מילאן.

הגמר האחרון ללא ברזילאי בכלל היה הגמר הגדול של 1999 מאז 20 גמרים ברציפות עם נציגות ברזילאית ו 14 זוכות רצופות עם ברזליאי אחד לפחות שמשחק.

בלגיה למרות שמציגה את דור הזהב ממעטת לשלוח נציגות שזוכה בתארים וגם אם כן לא משחקת ולמעשה אוריגי שעלה אשתקד כמחליף בדקה 52 והיה שותף לזכייה בגביע הוא הבלגי הראשון לזכות בגביע לאחר שמשחק בגמר מזה יותר מ 30 שנה.

הבלגי האחרון שפתח במשחק הגמר וזכה בגביע היה אריק גרטס שאף הניף את הגביע ב 1988 בהיותו הקפטן של איינדהובן .

מאז עברו 32 שנה ואף בלגי לא פתח בקבוצה מנצחת בגמר.

בקיצור גם דור הזהב הבלגי לא הצליח להוציא מתוכו זוכה אלופות משמעותי כזה שפותח בגמר .

            היו כמה בלגים שפתחו בגמר כמו קורטואה או אלטררווילד ורנטוגן .

            היה גם בלגי נהדר שכבש בגמר (קארסקו ) ואן בויטן של מינכן גם פתח וגף עלה

             מהספסל בשני גמרים אך בשניהם הפסיד וכשזכה אז לא שותף בגמר.

        אין ראויים מהזר ודה בריינה השאלה הגדולה היא מי מהם ימשיך הלאה ?

        למרות ששניהם שחקנים נוצצים ובני אותו הגיל הרי שנדמה שהיררכיה ברורה     ומוחלטת. הזאר הבכיר הן בנבחרת ( 30 שערים ב 104 מש)

והן בתארים האישיים הוא זה שהיה סגן שחקן טורניר גביע העולם האחרון והוא בעברו שחקן השנה באנגליה וצרפת.

דה בריינה מצידו בהחלט לא קוטל קנים ( 17 שערים ב 72 מש בנבחרת )

וכן הצעיר המצטיין בליגה הגרמנית אך כרגע הזאר עדיף .

נדמה שדווקא העונה יכולה להיות נקודות מפנה שכן הזאר הגיע לריאל בעונת התאקלמות לא פשוטה שכוללת פציעות .

דה בריינה שגם היה פצוע לא מעט מתאושש ומעמדו ברור בסיטי שבעיני לפחות קבוצה חזקה יותר .

יהיה מרתק ומעניין וכן מסקרן לדעת מה תוצאת ההתמודדות תעשה למעמדם הפנימי וליחסים ביניהם לקראת שיתוף הפעולה  הצפוי ביניהם ביורו הקרוב.

התחזית :

כמובן שיהיה צמוד וכמובן שזיזו הוכיח עצמו לא מעט במפעל אך דווקא בגלל המצב בליגה והאובססיה היתרה של פפ והמערכת הסיטי תעלה (40/60 ).