הלייקרס נעצרים באינדיאנה, הניקס שוב מנצחים – סיקור יום שלישי / דובי עופר

תוצאת תמונה עבור ‪domantas sabonis‬‏

בצל הדאגה לקומישינר האגדי דייויד סטרן, שמאושפז במצב קריטי אחרי אירוע מוחי, נערכו הלילה שישה משחקים ב-NBA. רצף ניצחונות החוץ של הלייקרס נעצר באינדיאנה, דיאנדרה אייטון חוזר ומפסיד לקליפרס, ואפילו הניקס מבריקים מול אטלנטה. אבל לפני הכדורסל, עבדות.

היום, 18 בדצמבר, בשנת 1865, שמה ארצות הברית של אמריקה סוף רשמי למאה חמישים שנים שחורות בעברה, וביוזמתו, דחיפתו וכמעט כפייתו של אברהם לינקולן נותנת תוקף רשמי לתיקון ה-13 לחוקתה, שמבטל את העבדות בתחומה ואוסר על קיומה. החל מתחילת המאה ה-17 העבירו ספינות אפריקאים כהי עור ממולדתם שטופת השמש מעבר לים, אל היבשת החדשה, שדות הכותנה שלה ואחוזותיה, שם שימשו כבני אדם שאינם אנושיים, עובדים שאינם בעלי זכויות, חסרי מעמד ולעתים צלם אנוש. האומה האמריקאית לחמה בינה לבין עצמה כדי לשים סוף לתקופה האפלה, ולבסוף הצליחה לשים לה קץ רשמי. מדינת מיסיסיפי, אגב, התנגדה לתיקון בעת העברתו, ולא אישררה אותו עוד 130 שנים אחר כך, עד שב-21 במרץ 1995 הועילה בטובה להצטרף רשמית לאחיותיה והעבירה את התיקון ה-13 לחוקה האמריקאית. לא לנו הזכות לקבוע האם שחורים הם שווי זכויות ומעמד גם היום, אבל כן ניתנה האפשרות לבחור קטע הולם. אסוציאטיבית צץ לי משהו…

אינדיאנה פייסרס (9-19) 105 – לוס אנג'לס לייקרס (4-24) 102

ללא אנטוני דייויס, שנפצע בקרסולו בניצחון באטלנטה, נעצר רצף 14 ניצחונות החוץ של הלייקרס באינדיאנה. הם אמנם הובילו לאורך כל המחצית הראשונה בהפרשים קטנים, אך התקשו לברוח, ובתחילת המחצית השנייה הפייסרס סוחטים מעט את הדוושה, רצים 0-10 ועולים ל58-67. הלייקרס מתאוששים, אבל עדיין מסיימים את הרבע השלישי בפיגור 76-78. לברון, אחרי 13 נק' במחצית הראשונה, מסיים רבע מאופס בתחום.

המארחים נשארים בפוקוס גם בתחילת הרבע האחרון, ו-8:05 לסיום ארון הולידיי מחבר שלשה וקובע 86-91 פייסרס. האורחים מל.א. לא מוותרים, ו-6:16 לבאזר ג'ווייל מגי מטביע אותם ליתרון נקודה, ומיד אחריו רונדו מוצא את קארוסו מחוץ לקשת, וריצת 0-9 של הלייקרס מושלמת ליתרון 4, 91-95. המארחים משווים, האורחים פותחים שוב 5 עם אלי הופ של לברון להווארד, ברוגדון קולע 5 רצופות, ו-2:20 לסיום כל צד מתכנס בפינתו עם 100 נקודות. טרנר ולברון מחליפים מסרים מהעונשין, ו-36.4 שניות לפני שזה נגמר ברוגדון משתחל מתחת להווארד, וקולע לאחור את היתרון, 102-104. לברון מחטיא שלשת יתרון, סאבוניס במשחק מצוין מגדיל לשלוש מהקו, וכאן זה נגמר באמת הפייסרס מנצחים 102-105, הלייקרס עם הפסד רביעי בלבד העונה.

אצל המנצחים סאבוניס בראש עם 26 ו-10 קרשים, ולצידו מסייעים עוד חמישה שחקנים בספרות כפולות, בראשם טרנר עם 16וברוגדון עם 14, 6 מסירות לחברים ו-5 ניקויים מהלוח. טי ג'יי וורן הפתיע עם 3 חסימות.

בצד המפסיד לברון מוסיף 7 נק' ברבע המכריע ומסיים עם 20, נוסף על 9 במסירות וריב', ועם אותה מנת נק' עולה הווארד מהספסל, ב-10-10 מהשדה. בראדלי מנסה לסייע מהספסל עם 13, אבל כשהתחליף של דייויס בחמישייה הוא ג'ארד דאדלי על כרסו, קרחתו ושלוש נקודותיו, נדרש יותר מאמץ מהחברים האחרים. וזה, מה לעשות, לא בא.

שרלוט הורנטס (17-13) 110 – סקרמנטו קינגס (15-12) 102

מעודדים מחזרתו של די'ארון פוקס לסגל אחרי 17 משחקים פצועי קרסול בחוץ, עלו הקינגס למגרש בשארלוט מלאי עזוז, נחישות ורצון לנצח. במשך שלושה רבעים נראה היה שהם מסוגלים לעשות זאת, למרות פיגור קטן לאורך כל המחצית הראשונה. ברבע השלישי האורחים מתקרבים, נצמדים וכמעט כמעט נוגעים, ובכל פעם נשארים קצרים בנקודה. הרבע האחרון נפתח ביתרון מינימלי לצרעות, 79-80, כשצמד הרכזים התזזיתיים המקומיים, רוזייר את גראהם רזון דומה בע"מ, עם 21-5 משותפות ודלות מהשדה.

הרבע המכריע נפתח עם, סוף סוף, יתרון לקינגס, אחרי צמד של בוגדנוביץ. , אבל מה לעשות שגם בצד השני יש מלך, כלומר מלק? מאליק מונק צולף שלוש שלשות תוך דקה וטיפה, גראהם מוצא את הידית העבודה מאותו טווח, ו-6:45 לסיום המארחים ביתרון 9, 84-93. הדאבונטה מעגל לדו ספרתי בשלשה נוספת, 6:07 לסוף ומכאן ואילך זה הורנטס אול דה וויי. מונק אוסף נק', פוקס גם הוא, רק מהצד השני, ובסיום 102-110 להורנטס, שחוגגים ניצחון רביעי בחמישה משחקים.

בשארלוט מונק מפציץ 14 ברבע הרביעי, בדרך לשיא עונתי של 23 נק' מהספסל, נוסף על 10 בתחום התרומה מתחת לסלים, ואיתו עולה נאה ברזרבה וויליאמס עם 16. גראהם, 15 ב15-4, ורוזייר, 11 16-4, מסיימים משחק חיוור עם ספרות כפולות וניצחון שכולו אופי.

בצד המאוכזב פוקס עולה במשחק החזרה מהספסל, ומצרף אחת לאחת עד 19, נוסף ל-8 בונבונים לחברים. בארנס, הילד ובאגלי מהספסל חולקים 42.

ניו יורק ניקס (21-7) 143 – אטלנטה הוקס (22-6) 120

תשמעו שמיים ותקשיבי ארץ, הניקס כבר עם שלושה ניצחונות בארבעה משחקים! האם החלפתו של פיזדייל בעוזרו מייק מילר על הקווים הפיחה בעלובי החיים את הרוח הנכונה?

אם תשאלו את אר ג'יי בארט, התשובה היא כן, וכן בה"א הידיעה. הרוקי קלע שיא קריירה של 27 נק', ויחד עם מיטשל רובינסון בשיא משלו, 22, בדיוק כמו מרכוס מוריס, והשלושה הובילו את מארחים לניצחון משכנע על ההוקס האומללים. בארט במו ידיו מתכבד בשלשה שפותחת יתרון 31 מוקדם ברבע השלישי, שמכריע את האורחים ועושה לילה טוב נסיך מתוק למשחק שהיה סגור כמעט לחלוטין כבר במחצית הראשונה, אחרי שהניקס רצו 0-21, כל הדרך ליתרון 21, 27-49, דקה וחצי בתוך הרבע השני.

מאז השלשה ההיא של הרוקי ההוא ועד לצלצול הגואל הצדדים מנפחים סטטס, ובסיום 120-143 לניקס, שמגיעים ל-143 נקודות תוך 48 דקות ומקפיצים איזה וואו קטן מהצופים, תודו…

בארט כבר אמרנו, בראש עם 27, לפני ה-22 של רובינסון ומוריס. הסנטר גם מנקה את הלוח 13 פעם. רנדל ונוקס מהספסל מצטרפים לסימפונייטה עם 17 לראש, כשהג'וליוס מדגיש עם 11 ריב' לטובת הניקס, שצלפו מחוץ לקשת 28-13, 46% נאים.

בצד ההוקס יאנג מככב כרגיל עם 42, כולל 13-7 משלוש, אבל לצידו רק ה-19 של האנטר וה-15 של קרטר קשישא מהספסל. עם חמישה הפסדים רצופים, ההוקס סופרים את הימים לחזרתו המתקרבת של ג'ון קולינס מושעה הסמים.

ניו אורלינס פליקנס (7-21) 101 – ברוקלין נטס (12-15) 108

איזו אכזבה לפליקאנס החלשים, שמצאו את הכוחות להתאושש מריצת 0-15 של האורחים מברוקלין, שקבעה 35-42 בסיום המחצית הראשונה, ואפילו חזרו ממינוס 6, 83-89, 2:53 לסיום הזמן החוקי. בול צלף שלשה, הולידיי התעקש עם דאנק פלוס 1, והעלה את המארחים ליתרון 2, 91-93, 56.5 לסיום הרבע הרביעי. אבל אז האריס מצא את אלן לדאנק משווה, הולידיי לא הצליח לסיים מה שהתחיל, וניסיון לשלשת ניצחון של דינווידי כשל. שוויון 93, והארכה.

את תוספת הזמן דינווידי פותח עם פיצוי על ההחטאה ההיא, צולף ארבע אישיות, ו-1:06 לבאזר האחרון בהחלט נכנס לסל ומגדיל לחמש, 101:106. זה כבר יותר מדי עבור המארחים, וטמפל סוגר עניין מהקו, 101-108 לנטס, שמנצחים בפעם החמישית בשבעה משחקים.

דינווידי עם 31 הוביל את המנצחים, כשהאריס, 24, ואלן ונוואבה, 12 לראש, מסייעים כמיטב יכולתם. האפרו הוסיף גם 14 פעם קרש למנה, ולא פחות משש חסימות. המנצחים עשו את כל זה למרות 39-11, 28% חלשים, מחוץ לקשת, וסך הכך 96-40 מהשדה.

בצד המאוכזב אינגראם בראש עם 22 ו-10 לוחות, ומעט אחריו הולידיי עם 21. הארט עם 14 והייז, 13, לא הצליחו לעזור מהספסל. הפליקאנס הקטינו לעשות עם 40-11 מחוץ לקשת ו37-108, 34% איומים מהשדה, כל הדרך לשיא מועדון של 13 הפסדים רצופים.

יוטה ג'אז (11-16) 109 – אורלנדו מג'יק (15-12) 102

מכירים במבחנים בהיסטוריה שבא לכם לכתוב בשאלה 4-ג איזו שטות על דובי קוטב כי נראה לכם שאף אחד לא קורא? אז יוטה ואורלנדו התעוררו מתרדמת החורף כשמעטה השומן השומן שלהן דק מהרגיל, וכל זאת עקב ההתחממות הגלובלית.

ובכל זאת, המג'יק הגיעו לביקורם השנתי ביוטה, פיגרו החל בסיומו של הרבע הראשון ורוב המחצית השנייה, ואז, אחרי שאוניל קובע פלוס 18 למקומיים, 56-74, 5:10 לסיום הרבע השלישי, חופרים המג'יק את דרכם חזרה, ולסיום, מפיגור 82-90, רצים 0-15 ועולים לפלוס 7, 4:44 לסיום. מיטשל את בוגדנוביץ' בואו-נעמיד-את-הדברים-על-דיוקם בע"מ משלבים ידיים, קולעים את 15 הנקודות הבאות של הג'אז, ו20.2 שניות לסיום אינגלס מוסיף מהקו ניחוח אוסטרלי וקובע 100-107 שאחריו אין חזרה. בוגדנוביץ' חותם מהקו 102-109, והג'אז מנצחים משחק שלישי ברצף ורביעי בחמישה.

הצמד בויאן דונובן אחראי שווה בשווה לשישים מנקודות המארחים, כשבוגדנוביץ' מוסיף גם 5 בנק' וריב', ו-11-6 מחוץ לקשת. אינגלס מוסיף 16, 12 ריב' וארבע מושלמות משלוש, וגובר 12 נק' ו-19 קרשים מול הקטנים שסביבו.

בצד הקסום של הדברים אוגוסטין מסיים חזק עם 22 מהספסל, ואיתו פורנייה 19 נק', אבל 8-0 מחוץ לקשת. פולץ ניסה להוכיח את עצמו 14 פעם, אבל את החברים מצא רק פעמיים. ווצ'ביץ' הוסיף 12 ו-11, שלא הספיקו. האורחים מצאו את הטבעת רק שבע פעמים מ-35 ניסיונות משלוש. 20% עלובים בהחלט, אפילו בחוץ.

לוס אנג'לס קליפרס (8-21) 120 – פיניקס סאנס (16-11) 99

הסאנס שמחו לקבל חזרה את דיאנדרה אייטון, שחזר אחרי 25 משחקים בחוץ, עקב השעיית סמים. הם פחות חייכו כשהתברר שהיריבה היא הקליפרס, בל.א., וקוואי מזיז את ישבנו המלכותי ומועיל להצטרף לחבריו, אחרי שוויתר על הטיסה, וההפסד, בשיקגו. כמו כן, דווין בוקר לא עלה למשחק השלישי ברצף, עקב פציעה ביד.

בעידודו של לאונרד, אחרי פתיחה צמודה התחילו המארחים לפתוח יתרון, וצעד אחרי צעד הגדילו את הפער, ו-3:12 לסיום הרבע השלישי קוואי נכנס לסל ועושה את זה 60-78 מקומי. מכאן והלאה משחקים לפרוטוקול ולסטטיסטיקה בלבד, ובסיום הקליפרס מנצחים 99-120.

אצל המארחים המאושרים פול ג'ורג' עם 24 נק' ב-25 דקות דילג בראש, ומעט אחריו קוואי וסוויט לו עם 20 לראש, כשוויליאמס משתעשע עם 7-5 מחוץ לקשת. הראל עם 15 וזובאץ 12 לימדו את אייטון כמה שיעורים מתחת לסל.

בצד הסאנס אוברה בראש עם 19 ומעט אחריו אייטון המתקמבק עם 18 ו-12 ריב'. רוביו הסתפק בארבע ב12-2 בלבד מהשדה, וכך, ילדים, הגיעו הסאנס להפסד הרביעי ברצף.

את הבוקר נסגור בקצב בו פתחנו, עם גרוב באדיבות אייזק צ'יימברס. תנו לזה להזיז אתכם בקצב הנכון. move on people…

דובי

אנטומולוג, אגרונום, עובד סוציאלי ומטפל. גר בערד עם בת זוג + 3 ילדים, כלבה, וחיות.

לפוסט הזה יש 72 תגובות

  1. סידור משובח דובי, תודה
    מזל שהפליקאנס קבוצה צעירה אז רצף ההפסדים הגדול בהיסטוריה של המועדון זה לא כזה נורא
    🙂

  2. סיקור מצוין כרגיל. תודה.
    1. הלייקרס הפסידו, וזה אומר שהם שוב בשוויון עם הבאקס (24- 4) שיישאר עד המשחק ביניהן בעוד יומיים.
    2. לניקס יש הרבה צעירים נחמדים וצריך רק לתת להם לשחק. זה לא יהיה פלייאוף, אבל הסגל שם אמור להיות יותר מוצלח מקבוצות כמו קליבלנד ואטלנטה (וגם גולדן סטייט כמובן).
    3. מייק קונלי עוד לא נכנס לעונה, כששוב הוא פרש מוקדם בגלל פציעה, בדיוק במשחק החזרה שלו מפציעה קודמת. יוטה צפויים להסתדר ולהיות בערך באותו מקום כמו בשנים הקודמות (3 שנים רצוף מקום 5 במערב…), אבל הם יצטרכו את קונלי כדי להיות יותר מקבוצת סיבוב ראשון.
    4. נדמה שהקליפרס מסמנים שחקנים מסוימים להתמקד בהם ולעצור אותם – הפעם רוביו (4 נקודות) וביינס (2). עם אוברה ואייטון הם היו רגועים יותר.

    1. על רוביו כמעט לא שמרו ואיש לא סימן אותו. הוא היה חושך מצרים המשחק הכי גרוע שלו שאני ראיתי האמת. הרג כל מומנטום של פיניקס, היה המצטיין של הקליפרס. דווקא אוברה קיבל שמירה וניגב. לאייטון הם פשוט אטמו את הצבע בבונקר ונתנו לו לזרוק חצי מרחק. בוקר היה מאד חסר. ביינס היה חושך ונוגב

  3. אחלה סיקור דובי, תודה רבה.
    .
    בפרובוקציה חסרת בסיס שנועדה להחזיר את סתאם הנעדר למשחק, אטען שהנה התגלה הבלוף של לברון שלא מסוגל לנצח בלי דייויס. אבל ברצינות – נצחון יפה של אינדי, סאבוניס זה פירמה.
    .
    בחיי שאני מופתע מהניקס, אבל אם ימשיכו ככה דולאן עוד יחזור לסורו וההצעה ליוג'ירי תילקח מהשולחן. ראו הוזהרתם.

    1. מלכוד 22. אם יוג'ירי יסכים לעזוב את משכנו הנעים והתהליך המוצלח בטורונטו, הוא מטומטם.
      ואם הוא מטומטם, מי צריך אותו.

      יוג'ירי אדם חכם, מוכשר ומצליח, שיושב במשרה נוחה ומתגמלת. מה בדיוק אמור לגרום לו לרצות לנטוש את מה שיש לו ולעבור לקן הקוקיה של ניו יורק?

  4. בפעם האחרונה שהניקס קלעו 143 נקודות בלי הארכה אף אחד מהשחקנים שלהם עוד לא היה בתכנון ולקלע המוביל של הקבוצה קראו קמפי ראסל (כן לכו תגגלו).

  5. סיקור מהנה כרגיל וסחתיין על הניקס שחרגו ממנהגם ופירגנו לך לילה משמח במיוחד. ההוקס, שלפני חודש היו שראו בהם קבוצת העתיד של הליגה, סוחבים את המזרח על הגב.
    אחלה אינדיאנה, כנראה שעם דיוויס זה היה נראה אחרת אבל הם קבוצה מאומנת ומגוונת ואם אולדיפו חוזר טוב מפציעה הם יכולים להיות פקטור אמיתי במזרח.
    הולידיי, אינגרם ורדיק – זה לבד אמור להיות בסיס לקבוצה סבירה לפחות. מה שג'נטרי מוציא מהם ראוי לפיטורים. חשבתי שאם זאיון הם יאיימו על הפלייאוף אבל גם בלעדיו הם לא אמורים להיראות כל כך רע. ברוקלין? דינווידי שווה אולסטאר.

  6. תודה רבה דובי על סיקור נהדר.
    אני עדיין בהלם שהצלחנו לקלוע 143 נקודות, אבל מצד שני גם שיחקנו מול אטלנטה, כך שזה די הגיוני, אבל עדיין, ניצחון שלישי בארבעה משחקים, אני מרגיש כמו בדרך לאליפות חחח.
    בארט עדיין כישלון בעיניי, ועד שלא אראה שהוא מחבר כמה משחקים עם נתונים דומים, הוא עדיין אכזבה בעיניי.
    הלייקרס ביום גרוע של כולם, כולל של לברון שלא היה חד מול הסל, ואני ציפיתי שבמשחק כזה שדיוויס בחוץ, הוא יקח על עצמו יותר, הייתי בטוח שיסיים עם טריפל דאבל ומעל ל-30 נקודות, וזה לא קרה בכלל.

    1. הלייקרס פשוט לא חשבו שזה קריטי להתאבד על המשחק הזה. עם היה "מגיע" אליהם, סבבה, אבל אם לא אז לא. לברון לא צריך להתאבד על זה.

    2. ועוד – הלייקרס השאירו 9 נקודות מהקו. לברון 4 מ8, האווארד 0 מ3, רונדו 2 מ4. תכלס יכלו לנצח אם טיפה יותר דיוק מהקו.

  7. לגבי העבדות, העבדות המתוארת כאן, היא עבדות מחוץ ליהדות אך ביהדות, גם לפני שלושת אלפי שנים, לא הייתה עבדות כזו. ביהדות חובה להתייחס העבוד לעבדים/שפחות ולהתייחס אליהם כחלק מבני הבית. אם למשל יש בבית רק שמיכה אחת, כרית אחת, יש לתת אותה לעבד\שפחה.
    למעשה, מצבם של העבד והשפחה לפי התורה טוב לא רק ממצבם בשאר העולם בזמן שהייתה עבדות בעולם אלא אף טוב לאיןמערוך ממצבם של לא מעט עובדים ופועלים בימינו.
    https://www.knowingfaith.co.il/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8/%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA

          1. מלכתחילה באתי להתייחס רק לעניין עבדות שביהדות היא משהו שונה לגמרי ממה שהיה מקובל בעולם והוא למעשה לא פחות חברתי ומוסרי וערכי מחוקי העובדים היום.
            בעקבות ההתייחסות לסקילה הגבתי תגובה אחרת.

  8. אוהו לונזו בול התפוצץ עם 10 נקודות.
    .
    להוציא את הקבוצות מל.א. המזרח השנה יותר חזק. טייק דאט פור דאטא.

    1. יש דברים שלא רואים בסטט.

      למשל כמה הוא גרוע.

      בפיגור 4 היום במאני הוא קיבל כדור לשלשה לבד לגמרי מחכה שעה שום שומר לא בא אליו ורק רשת!!! ירון!!

      וזהו

    2. ואם תוציא את מילווקי ופילדלפיה?
      בסופו של דבר הקבוצות שתכלס יכולות לזכות באליפות הן מילווקי, הלייקרס, קליפרס ויוסטון.
      השחקנים הכי טובים למעט יאניס נמצאים במערב- לברון, דיוויס, קוואי, הארדן, לוקה.
      בסופו של דבר בסדרה תיקח הקבוצה לא רק עם עודף הכשרון אלא עם עודף הסופרסטארים ואת זה יש למערב בטונות.
      .
      בתור הלייקרס אני לגמרי מעדיף לשחק נגד בוסטון או אפילו פילדלפיה מאשר נגד יוסטן או דאלאס ואני בכוונה לא מזכיר את הקליפרס..
      .
      ואם אני מסתכל מהזווית המזרחית קבוצה כמו טורונטו בסך הכל צריכה לחשוש מעט ממילווקי כדי להגיע לפיינלס בעוד המקבילה שלה בוא נגיד יוסטון תצטרך סיבוב ראשון נגד דנבר סיבוב שני נגד הלייקרס וגמר נגד הקליפרס.
      מסע כמעט בלתי אפשרי.
      .
      ואם אני מקביל את זה לעולם הדייטים מה יותר קשה- להחזיק דייט מול 2 סופרמודלס או מול 4 בחורות שנראות טוב?
      (למתקשים התשובה היא סופרמודלס!)

        1. בקיצור, אתה בקטע של כמות ולא איכות.
          מעדיף 4 מקדונלדס על 2 פילה.
          מעדיף 4 גולדסטאר על 2 גינס.
          מעדיף 4 סימונס על 2 יאניס.

            1. לא הבנת חבוב..
              השאלה לא מה אתה מעדיף אלא איפה יותר קשה להחזיק מעמד..

  9. נפלא כהרגלך דובי.
    .
    1.אינדיאנה עצרו את לברון יפה מאוד. השילוב בין האורך והאגרסיביות של ברוגדון למיילס טרנר שחיכה כל פעם לחדירה של ג'יימס בצבע הצליח, יחסית, להגביל את המלך והוא סיים עם משחק חלש של 8 מ-20 מהשדה. הם לא יכלו לעשות את זה אם דיוויס היה על המגרש, אבל השילוב בין מגן טבעת מעולה לאחד משומרי ה-1 על 1 הטובים בליגה, באופן לא מפתיע, עבד.
    .
    2.רודי גובר עם 5 אסיסטים, כולם לבויאן בוגדנוביץ'. השניים מפתחים כימיה יפה מאוד ביניהם כשראינו היום, כמה פעמים, את גובר מקבל את הכדור על קשת השלוש. לאחר מכן בוגדנוביץ' רץ מאחוריו, גובר מסר לו וחסם את השחקנים שהגיעו לשמור על בויאן וזה נגמר בשלשה. תרגיל יפה ויוטה יכולה להשתמש בו גם בפלייאוף.

    1. 1.ברוגדון עשה עבודה טובה על לברון ודי התיש אותו (זה היה די ברור בחצי השני שהוא עייף ומסתפק בעיקר בזריקות מבחוץ). בגדול העזרה של טרנר ממש לא הייתה אפקטיבית (גם לא זאת של סבוניס) לברון או חדר בקלילות לסל או מצא שחקן אחר לאסיסטים קלים.
      2. אז משחק אחד היו 5 אסיסטים ביניהם זה כבר הופך לכימיה? כמה כאלה היו בשאר העונה? מספר דומה יש לשער. אי אפשר להסיק ממשחק אחד מסקנות כוללניות. מהלכי הנדאוף כאלה הם חלק מההתקפה של הרבה קבוצות בליגה – גם של יוטה בין השאר.

  10. תודה רבה על סיקור נפלא כרגיל.
    הערה אחת לגבי עניין העבדות – בהסטוריוגרפיה האמריקאית אוהבים להנחיל את העמדה לפיה מלחמת האזרחים היתה על עניין העבדות ("האומה האמריקאית לחמה בינה לבין עצמה כדי לשים קץ לתקופה האפילה" לדבריך).
    האמת העצובה יותר היא ככל הנראה ש(כמעט) אף לבן לא היה הורג לבנים אחרים או מסתכן בכך שהם יהרגו אותו בשביל לשחרר שחורים. כמעט כי היו פעילים לבנים שהבריחו שחורים מהדרום לצפון אבל מדובר במתי מעט ולא במאות אלפי חיילי הצפון.
    מלחמת האזרחים היתה, כמו רוב המלחמות, סביב סוגיות של שליטה וכוח, והעבדות היתה חלק מזה אבל די שולי.

  11. אינדיאנה קבוצה מקסימה אבל ברור שעם דיוויס בפנים זה לא היה כוחות , הלייקרס ממש לא התאבדו על המגרש (מישהו רשם למעלה) ותכלס מסתכלים קדימה למשחק מול מילווקי שהוא ממש הצהרת כוונות בעיקר לאור איך שמילווקי דרסו את הקליפרס

  12. טוב, אם כבר אני בשוונג של אתרים היסטוריים, נלך על עוד אחד, הולם לערב נדיר בו שתי הניו יורקריות מנצחות – פסל החירות. הסמל לחופש של אומת המהגרים בכלל התחיל כסמל, כהוקרת תודה, מהצרפתים אל האמריקאיים על סיום העבדות. סימן שהגזענות נגמרה ולא תשוב.
    רק שעשרים שנה אחרי, כשסיימו לבנות את הפסל, הצרפתים הבינו ש,אממ, לא. מג'ים קרואו, חוקי ה-3/5 וסתם אלימות כללית (גם בצפון. הצפון היה המקום שבו היו גזענים אפילו כלפי לבנים מהמקום הלא נכון), וכולם הבינו שצריך להשיט את הספינה לכיוון אחר. שש שנים אחר כך אליס איילנד נפתח, והצליחו למצוא תפקיד חדש לגברת ליברטס. מזל שארצות הברית הצליחה לא לפשל גם בחלק הזה…

  13. כבוד גדול. נכנסתי למועדון אקסלוסיבי של תגובות שנמחקו.
    תודה רבה. אקח לתשומת ליבי להמשך למי להגיב ואיך, פן ימחקו לי עוד.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט