דיון הופס ליום שלישי PM: את מי אתם מעלים ל'הר תבור'? / מנחם לס

אתמול העליתי את חמישיית כל הזמנים שלי נכון לשנת 2019 ל'הר רשמור'. כמובן שאיש לא חייב להסכים איתי. אם אתה מתעקש להיות מוגדר כרפה הבנה, GO AHEAD ושים מישהו אחד במקום החמישייה שלי,

*מג'יק

*מייקל

*לברון

*לארי

*קרים

הם כה טובים וידועים, ושולטים במשחק בצורה כזאת נחרצת שהם לא זקוקים אפילו לשמות משפחה.

חשבתי שיהיה מעניין לעלות חמישייה שנייה להר תבור. אז מי היא החמישייה השנייה שלך (כמובן שאין חובה להעמיד קריטריון כמו שתי טבעות לפחות, כפי שהעמדתי לנבחרי הר רשמור. חמישייה שנייה – בהגדרתה – אינה 'ראשונה' ולדעתי מספר הטבעות פחות קובע שם)?

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 65 תגובות

  2. The Pro

    17 דצמ 2019 18:06:41

    לברון-מייקל-ד"ר גיי-עבדול-ראסל
    –
    מספר אליפויות הוא לא הפרמטר הכי חשוב וכן אפילו בכתבה הזאת ראסל אפילו לא מוזכר למרות שבעיניי הוא כן צריך להיות.
    צריך לקחת בחשבון
    תקופה-יש הבדל גדול בין להתמודד מול הג'אז בשנות ה-90 לבין התמודדות מול סופרטימס ברמה היסטורית כמו הגולדן,ספרס,סלטיקס והרוקטס.
    המשכיות-שאקיל נחשב לגבוה הטוב בתחילת המילניום אבל זה לא נמשך מספיק.
    מערכת-יש הבדל בין לקחת אליפות במועדון יוקרתי כמו של הסלטיקס לבין לקחת אליפות ראשונה היסטורית עם הקאבס.

    1. אזרח

      17 דצמ 2019 18:15:14

      מעביר את תגובתי מהפוסט השני

      אין הבדל בין אליפות עם הסלטיקס / הקאבס. ההבדל היחיד שיכול להיות הוא שהסלטיקס מושכת כוכבים והקאבס לא, וכולנו יודעים איך נבנה הסגל של קבוצות לברון (רמז: ממש לא אוספים כמה חבר'ה מהשכונה)

      1. The Pro

        17 דצמ 2019 18:29:31

        תרשה לי לא להסכים איתך. לא רק בכדורסל
        יש הבדל גדול בספורט האמריקאי בין פרנצ'יז ומערכת כמו הקאבס או הבראונס לסלטיקס וני אינגלנד.

        1. אזרח

          17 דצמ 2019 18:33:38

          אלה סתם דיבורים באוויר. בפועל לברון הגיע לקבוצה עם קיירי וטריסטן וקיבל את לאב ומשלימים שמתאימים לשיטה שלו. אתה צודק שבאופן כללי יש לזה משמעות אבל צריך לבדוק כל מקרה לגופו. אם לברון לא היה מאמין שיכול לקחת שם אליפות לא היה חוזר. (לכן הוא לא עבר לניקס למשל)

          1. The Pro

            17 דצמ 2019 18:48:12

            איזה הישג יותר גדול אליפות עם גליל עליון או אליפות חמישים וכמה ברציפות של מכבי ת"א?
            גם בגליל עליון שיחקו שחקנים נהדרים ליד שפר כמו בינו ומוכתרי.

            1. אזרח

              17 דצמ 2019 19:00:09

              בדיחה להשוות. אם לברון היה לוקח אליפות בקדנציה הראשונה היה מה לדבר. בחייאת הבנאדם הוא GM מצטיין ויודע לשים את עצמו בסיטואציות מצוינות. לא אכפת לו אם זה הקאבס, מיאמי או הלייקרס. זה נכון שלאמריקאים רפי ההבנה זה משנה אבל הם רפי הבנה

            2. אזרח

              17 דצמ 2019 19:00:54

              כמובן כל זה בלי קשר לדעתי שלברון הוא הgoat

            3. הציפור הנדירה

              19 דצמ 2019 17:34:00

              אין אפשרות לראות את לברון מעל מייקל שהיה מנהיג ווינר ותחרותי עוד יותר וחכם לא פחות ושלם ומגוון לא פחות.

    2. חגי "התותח" ניסני

      17 דצמ 2019 19:43:01

      פרייסלס – הסופרטים של הספרס והרוקטס. מעניין אם גם הנרטיב של החשמונאים היה כזה.. כאילו היו פה כמה יוונים שיענו היה להם כוח למשהו. סתם אגדות.

  4. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    17 דצמ 2019 18:28:58

    תמונה בלתי נשכחת מנחם
    :-))))
    .
    דירוגים זה כל כך שמעון, אבל שיהיה:
    חמישיה ראשונה – האמת שמנחם צודק, אבל אני אלך עם הלב – נשים את טימי כפאואר, ואת לארי כסמול.
    חמישיה שניה – כנראה שסטף במקום סטוקטון, קובי, לברון, קארל מלון, וביל ראסל.
    מצחקקים באולפן – שאק ובארקלי.

  6. אשך טמיר המקורי

    17 דצמ 2019 18:39:53

    חמישייה ראשונה:
    pg – מג'יק
    sg – מייקל
    sf – בירד
    pf – דאנקן
    c – קארים
    .
    חמישייה שנייה:
    pg – סטוקטון
    sg – קובי
    sf – דוראנט
    pf – בארקלי
    c – האקים
    .
    חמישייה שלישית:
    pg – אייזאה תומאס
    sg – רג'י מילר
    sf – פיפן
    pf – מלון
    c – שאק

    1. דוקטור רזי הופמן

      18 דצמ 2019 07:58:07

      חמישייה ראשונה שלך היא כמו זו שלי אבל אני עדיין מתלבט בין קרים לראסל בסנטר.
      שמתי לב שלברון לא נמצא באף אחת מהחמישיות שלך, וכי למה? אתה לא חושב שהוא בכלל ב 15 הראשונים?

  8. the artist formerly known as the Shot

    17 דצמ 2019 18:52:11

    החמישיה של מנחם הכי גדולה, אין ספק,
    אבל הנה אחת שמנצחת אותה – ואפילו די בקלות:
    הארדן (רכז)
    קובי (קלעי)
    דוראנט (פנים-לסל קטן)
    טימי (פנים-לסל חזק)
    שאק (מרכזון)
    .
    יהי ניגוב מארץ הניגובים, גארבג' טיים מהרבע השלישי

    5. הציפור הנדירה

      19 דצמ 2019 17:39:40

      אין סיכוי לנצח את החמישייה של הפרופדוק הבלתי נלאה. מייקל ומג'יק ובירד ולברון עולים על כולם ואין בחמישייה שאתה מציע מי שיעצור את גאוני הכדורסל האלו שיעשו צחוק מכל שומר ומייקל בהגנה יעשה צחוק מכל מתקיף. וגם כארים יתמודד נהדר עם כל ציר שתציע. בסך הכל כח חמידייה עם הארבעה הנ"ל וציר גדול תביס את שלך

      1. אוהד שיקגו (לשעבר סקלבריני)

        17 דצמ 2019 20:42:00

        לא תחרות? שיחק מול הסלטיקס של בירד, הרוקטס שהיו מעולים ומאוחר יותר נגד הבאד בויז, שחקן מוכשר מאוד שיכל לשחק בכל עמדה.

  10. הקוריוז

    17 דצמ 2019 19:36:27

    קרי קובי דוראנט טימי שאק מנגבים אותם בלי הכרה
    זה הגנה והתקפת מוות 2 שקולעים מהחצי אחד בלתי עציר שמגיק ובירד האיטיים שומרים אותם ושאק היה מאכיל אותם בעברות ודאנקים על הפרצוף

  11. אלון

    17 דצמ 2019 19:41:59

    מסכים לגמרי לגבי החמישייה הראשונה.

    את החמישייה השניה שלי הרכבתי מתוך שחקנים שראיתי בזמן אמת (נראה לי יותר נכון).
    בחרתי את אלה שלדעתי הכי גדולים היסטורית ובסוגריים בחרתי את אלה שאהבתי במיוחד…
    ואלה שמות:

    סטף קרי (סטף קרי)
    קובי בראיינט (רג'י מילר)
    קווין דוראנט (פול פירס)
    טים דאנקן (קווין גארנט / דניס רודמן)
    האקים אולג'ואן (דייויד רובינסון)

  13. historyteacher

    17 דצמ 2019 21:09:41

    הר ראשמור – עם כל הסלידה הארוכה כלפי לברון, אין מה לעשות – המיומנויות שלו,, פלוס הסטטיסטיקה, פלוס משך הזמן שלו בפסגה לא מותירים ברירה אלא להתייחס אליו כאחד מהחמישה הבולטים. מנחם צודק
    לפי עמדות, לא לפי יכולת –
    מג'יק – כוכב אדיר, שחקן מגוון ומנהיג יוצא דופן
    ג'ורדן – הטוב מכולם, בשילוב של יכולות גבוהות עם ווינריות שלא הייתה כמוה (ראסל נותן פייט טוב)
    בירד – שילוב של יכולות גבוהות לצד מנהיגות ו-ווינריות, שנפגמו מאוד בגלל בריאות לקויה
    לברון – נתונים פסיכיים; בעוד שמג'יק, בירד, ראסל ואחרים היו מנהיגים מהרגע הראשון, ללברון לקח הרבה שנים עד שהפך להיות שחקן שלם, אבל בזכות הבריאות שלו הוא הספיק להגיע להישגים מרשימים ולנתונים מספריים יוצאי דופן
    ראסל – בפייט סופר-צמוד עם ווילט ועם קארים. הקריירה של קארים היא מדהימה, אבל רוב תארי הMVP שלו ורוב הנקודות נקלעו כאשר הוא לא ממש מנהיג של קבוצה שמתחרה על האליפות. הנתונים המספריים של ווילט הם מטורפים, אבל הוא היה חייב לקחת עוד 2-3 אליפויות עם הכישרון שלו והכישרון של עמיתיו. בסופו של דבר כנראה שראסל עוקף אותם בקצת.
    חמישיה שניה (לא מושלמת מבחינת עמדות, אבל אי אפשר להתעלם מפערי האיכות)
    רוברטסון, ווסט, קובי, ווילט, קארים
    חמישיה שלישית
    סטוקטון (כאשר איזיה תומאס נותן לו פייט טוב, אבל גם כאן אורך הקריירה מכריע את הכף), דוקטור ג'יי, בארקלי, דאנקן, או'ניל
    חמישיה רביעית
    תומאס, סטף קרי, דוראנט, קארל מאלון, אולג'ואן
    חמישה חמישית
    נאש, דווין וויד, אלג'ין ביילור, נוביצקי, מוזס מאלון,

    2. גיא רוזן

      17 דצמ 2019 21:27:44

      אין לי ויכוח אמתי עם מי שבוחר בראסל לחמישייה הראשונה (10 מ-10 במשחקי 7, זה פסיכי),
      אבל למען הדיוק –
      ב-4 מ-6 ה-MVP של קארים, הוא היה השחקן הטוב ביותר בקונטנדרית. 71', 72', 74', 80'.
      ב-71' הבאקס זכו באליפות. ב-72' הם הפסידו בגמר המערב לאלופה שבדרך. ב-74' הם הפסידו בפיינלס ב-7 משחקים לסלטיקס. ב-80' הוא זכה עם הלייקרס באליפות (סיים את הפלייאוף עם 31.9 נק', 12.1 רב', 3.9 גגות. את הפיינלס עם 33.4 נק', 13.6 רב', 4.6 גגות. מג'יק זכה בפיינלס MVP בגלל משחק 6 הרואי. הסיבה שהלייקרס הגיעו למשחק 6 ביתרון 3 – 2 היא היכולת המדהימה של קארים באותה סדרה).
      אז זה יוצא 4 תארי MVP ב-2 קבוצות קונטנדריות על פני עשור שלם, כאשר הוא זוכה באליפות ב-2 קבוצות שונות.

      1. historyteacher

        17 דצמ 2019 21:44:13

        כרגיל – אתה צודק… באמת תארי הMVP היו בעונות שקארים שיחק במתמודדת, אבל כל החצי השני של שנות השבעים הוא לא עשה הרבה בלייקרס עד שמג'יק הגיע. בתחילת שנות ה- 80 מוזס מאלון קרע אותו על בסיס קבוע. אני מאוד אוהב אותו, אבל משהו במחויבות שלו נמצא מעט מתחת לביל ראסל.
        זו בכלל שאלה איך קובעים גדולה של שחקן. זה שילוב של סטטיסטיקה ותארים קבוצתיים, אורך קריירה ומצב בריאותי (עיין ערך דמויות כמו ביל וולטון, אנפרני הארדווי, גרנט היל ורבים ועצובים אחרים) יחד עם דברים פחות מדידים כמו יכולת הנהגה והכרעה.
        מה שמשותף למג'יק, ג'ורדן, בירד, לברון, וראסל זו היראה העמוקה שיריביהם חשו כלפיהם. הם הצליחו להכריע שורה של סדרות פלייאוף בכוח השילוב בין כישרון לבין יכולת מנטלית שלא תאמן.

  14. עידן

    17 דצמ 2019 21:29:27

    כל השחקנים שארשום הם רק משנות ה 80 והלאה-רק מה שראיתי
    אני חושב שאנטוני דייויס הוא ה-4 הגדול ביותר בתולדות הכדורסל אבל הקריירה שלו עד עכשיו(7 שנים בניו אורלינס לא מאפשרת לי לשים אותו לפני דאנקן מלון וכל השאר למרות שהוא עולה על כולם בכמה דרגות.לגבי דוראנט אני חושב שכשחקן כדורסל הוא יותר טוב מלארי בירד אבל חסרה לו עוד אליפות אחת בנטס(מה שלא יקרה) כדי לעקוף את בירד מבחינת קריירה.
    אני עושה רשימה אובייקטיבית לחלוטין והשחקן הכי פחות אהוב עליי יהיה בחמישייה הראשונה ו2 השחקנים הכי אהובים עלי במילניום הנוכחי בחמישייה השנייה
    חמישייה ראשונה
    מג׳יק ג’ונסון
    מייקל ג’ורדן
    לברון ג׳יימס
    לארי בירד
    קארים עבדול ג׳אבר

    חמישייה שנייה
    סטךףףףףףףףף קרי
    קוביייייייי בראיינט
    קווין דוראנט
    טים דאנקן
    שאקיל אוניל

    חמישייה שלישית
    אייזיה תומאס
    דווין וויד
    סקוטי פיפן
    קרל מלון
    האקים אולאג׳ואן

      1. עידן

        17 דצמ 2019 21:40:00

        אנטוני דייויס הפאוור פוורד הכי טוב בכל הזמנים לפי דעתי מבחינת יכולותיו כשחקן לא מבחינת ההישגים.כשחקן כדורסל הוא לדעתי יותר טוב מ דאנקן מלון בארקלי

        1. Sharpe Shooter

          17 דצמ 2019 22:16:21

          עידן תגיד אתה זה בבן אדם מבחינת אהדה ודעות(90 אחוז לפחות)
          כמוני התחלת מלאהוד את קובי, ואז סטף. לא זוכר תסיפור המדויק של איך התחלת לאהוד אבל זוכר שהוא דומה לשלי.
          ומישהו ראה את סתם? עם כמה שאני שונא את הכתיבה עם המלא סימני פיסוק וניקוד שמחרפנת לי את העינים. חסר לי הדעות שלו והזוית השונה.
          סתם אם אתה קורא אתזה תחזור להגיב משעמם אין מריבות😂

          2. עידן

            17 דצמ 2019 22:38:43

            התחלתי מלאהוד את מג׳יק.אהבתי גם את הלייקרס בתקופה הפחות טובה בשנות ה90(השחקן שהכי אהבתי שם היה אדי ג’ונס) ובפלייאוף הייתי נגד מייקל ג’ורדן חוץ מהפלייאוף האחרון.אחרי זה קובי וכשקובי כבר דעך והיה כבר בסוף אז נוספה גולדן סטייט בגלל סטף קרי אבל גם בגלל קליי ודריי.דריימונד במשך כמה שנים טובות היה אצלי אפילו לפני סטף

  15. historyteacher

    17 דצמ 2019 22:17:10

    דוראנט בשום צורה ואופן לא יותר טוב מלארי בירד, ולא משנה מספר האליפויות.
    דוראנט, שברמה הפיזית הוא אתלט מושלם, מעולם לא הצליח להשתלט על המשחק כשם שבירד הצליח. חוסר הביטחון שלו, ההתעסקות שלו בתקשורת ובאינטריגות הפכה אותו לכוכב-על מהדרג השני.
    מעבר לכך – למרבה הצער ענייני הבריאות כנראה פגעו בו בצורה משמעותית בדירוגים הללו. הוא לא יחזור להיות מה שהיה, בטח לא בקבוצה הבעייתית שתיבנה סביבו בברוקלין, כך שגם הסטטיסטיקה וגם ההישגים ייפגעו.

  17. Zvika Bar-Lev

    18 דצמ 2019 00:18:02

    כואב לי על אנשים שלא מבינים כמה לארי היה גדול. פשוט הפסד שלהם. אני כל כך מזדהה עם הגישה של מנחם, שהעלה את לברון להר, כי מגיע לו (ואני מעריך שיזכה בעוד טבעת או שתיים עד לפרישה שלו), בלי להוציא את לארי. כי הוא אכן עד כדי כך היה טוב שעושה את כולם סביבו לטובים. שילוב של קליעה מושלמת, חוכמת משחק, ומנטליות מנצחת, מוסר עבודה, חוש הומור וטראש טוק הכי גדול אוור

  18. John

    18 דצמ 2019 01:21:49

    חשוב לי להיות הוגן ולא לדרג על סמך העדפה אישית. בנוסף אני שם פס על אריכות קריירה. אם השיא של השחקן X נמשך כמה שנים (כך שזה לא פלוק…) והשיא הזה גבוה משיאו של שחקן Y שהתמיד בקריירה של 15 שנים, אבחר עדיין בשחקן X. בנוסף אליפויות זה אוברייטד. כן חשוב אבל לא מהות הכל. והאחרון, אני לא מדרג שחקנים שלא צפיתי בהם בזמן אמת.
    .
    חמישייה ראשונה:
    pg – ג'יימס הארדן
    sg – מייקל ג'ורדן
    sf – לברון ג'יימס
    pf – יאניס אטנטקומפו
    c – שאק
    .
    חמישייה שנייה:
    pg – מג'יק
    sg – קובי
    sf – דוראנט
    pf – דאנקן
    c – קארים
    .
    חמישייה שלישית:
    pg – סטף קרי
    sg – דווין וויד
    sf – קוואי לנארד
    pf – קווין גארנט
    c – האקים אולג'ואן

      1. John

        18 דצמ 2019 01:55:56

        אני טיפה שתוי…
        אבל חמישייה א' נראית לי פסיכית. אולי הארדן מיותר שם כרגע. אבל אין שחקן בהיסטורית הצפייה שלי (1986 ומעלה) שהייתי שם בקבוצה שלי במקום מייקל לברון יאניס ושאק ברמת הדומיננטיות. הייתי שם את דוראנט במקום הארדן והופך את לברון לרכז. אולי בירד במקום קוואי בחמישייה שלישית,

    2. dror2

      18 דצמ 2019 07:05:45

      יאניס? באמת??
      שייקח אליפות שתיים ואז נדבר… בינתיים הוא לא הגיע אפילו לגמר, יכול שנה מישהו הצליח לעצור אותו ואת הקבוצה שלו.
      הוא מוכשר בטירוף, מחוייב לעבודה קשה ופריק אתלטי, אבל כל השוואה בינו לבין הגדולים ביותר מופרכת עד שהוא יוכיח אחרת.

  19. Movazana

    18 דצמ 2019 05:33:11

    רק כאלה שראיתי משחקים במשחקים מלאים:
    ראשונה: סטוקטון, ג'ורדן, לברון ,סר צ'ארלס, שאק
    שניה: ג'ייסון קיד, קובי, דוראנט, ביג פונדומנטאל, החלום.

  20. אהרון שדה

    18 דצמ 2019 07:24:20

    לדעתי גם בחמישייה הראשונה לא מספר הטבעות קובע אלא איכותם .
    מכיוון שהחמישייה הראשונה שלי כללה את
    מגיק מייקל לארי דאנקן והאקים
    וחמישיית נטולי הטבעת כללה את סטוקטון הארדן בארקלי מלון ויואינג
    הרי שחמישיית המשנה לזוכי הטבעות תכלול את
    קרי קובי לברון נוביצקי וקארים .
    חמישיית משנה לנטולי טבעת תכלול את
    ראסל , רג'י מילר , יאניס (כבר ברשימה) ,דיוויס וואלי האוורד ( דונציץ קרוב מאד כבר להיכנס לרשימה זו).

  21. אהרון שדה

    18 דצמ 2019 07:30:56

    הערה אני מציב את השמות ממתי שהייתי בעסק שזה אמצע שנות ה 80 שמות נוספים משם הם כמובן הד"ר ואולי אף מוזס מלון שאני זוכר אותו במעומעם .
    כמעט התחכמתי והוספתי לחמישיית נטולי הטבעת את דוראנט (שאני לפחות לא ממש מחשיב אותם זאת אומרת הם שלו אך לא נותנות לו משהו יוצא דופן בעיני).
    אם דוראנט נכנס לרשימת הנטולים זה כמובן יזיז את דיוויס להיאבק עם האוורד על עמדת הסנטר.

  23. אהרון שדה

    18 דצמ 2019 08:23:49

    שם מס 40 ברשימת 50 גדולי העשור
    טייסון צ'נדלר
    שיחק כל העשור בליגה
    קבוצות בעשור שארלוט ,דאלאס ,ניקס ,פינקס והלייקרס (עבר הקיץ ליוסטון ).
    נבחר לאולסטאר ב 2013
    נבחר לחמישיית העונה השלישית ב 2012
    שחקן ההגנה של העונה 2012 (היה בחמישיית ההגנה הראשונה +פעמיים בחמישיית ההגנה השנייה).
    זכה באליפות הנ.ב.א עם דאלאס 2011
    (היה חבר בנבחרת ארה"ב עמה זכה בזהב במונדו באסקט 2010 ובזהב האולימפי לונדון 2012 )

    לסיכום : תמצאו שמות יותר נוצצים ואפילו בהרבה אפיל בעמדת הסנטר החלשה יחסית בעשור.
    ובכל זאת ההגנה +ההישגים הקבוצתיים +העובדה שהיה יציב ושיחק לאורך כל העשור שמות אותו כאן גם אם לא נתן מספרים גדולים (עונת השיא עם 11.3 נק בעשור).

    בעונת האליפות בדאלאס שיחק 74 משחקי עונה סדירה בכולם פתח עם כמעט 28 דק לערב בהם קלע 10.1 וקטף 9.4 עם 1.1 חס ב65.4 אחוזי שדה ו 73.2 מהקו.
    בפליאוף שיחק בכל 21 משחקים כולם בחמישייה 32.4 דק לערב הוא תרם 8 נק קטף 9.2 ר' עם כ 58 אחוזי שדה ו 68 מהקו.
    בקיצור היה פקטור חשוב גם אם לא נוצץ.

  24. הציפור הנדירה

    19 דצמ 2019 15:07:10

    לגבי הר תבור הכדורסלני שלי:
    לא חייבת להיות רק חמישייה בהר הכדורסלני והיא יכולה לכלול אף כאלו שלא זכו באליפות בתנאי שגילו יכולת גבוהה מאוד ויציבה במהלך הקריירה.
    ואלו השמות בהר רשמור הכדורסלני שלי (כלומר לפחות אלו) –
    חמישייה ראשונה: מג'יק, מייקל, בירד, לברון, וילט.
    השאר –
    רכזים: אוסקאר, קוזי, פרייזר, אייזיאה, סטוק, סטף, טייני.
    קלעים: וסט, וייד, קובי, סם ג'ונס.
    ס"פ: דוראנט, הד"ר, הבליצ'ק, וורת'י, קוואי.
    פ"פ: בארקלי, דאנקן, גארנט, הייז, ק' מלון.
    ציר: ראסל, כארים, החלום, שאק, מ' מלון, האדמירל.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט