יומן סלטיקס, פרק ראשון – ציפיות גדולות / גדי הלוי

יומן סלטיקס, פרק ראשון – ציפיות גדולות / גדי הלוי

רבע שלם מעונת 2019/20 כבר חלף לו, ונראה לי שכבר אפשר לראות מה המצב של כל קבוצה בליגה וגם לנסות לנחש איפה היא תסיים בסוף העונה, ומה יקרה לה בדרך. בתחילת עונה חדשה תמיד קורים דברים לא צפויים שלא ניתן לדעת אם הם עניין של שבוע-שבועיים או שזה משהו רציני. דבר זה מן הסתם גם תקף לגבי הבוסטון סלטיקס, שכרגע יושבים במקום השני במזרח (שלישי בליגה) עם מאזן מרשים של 15-5 (נכון לערב של ה6.12), אבל אני חושב שהגענו לנקודה שאפשר כבר לדבר תכלס.

אז מה הסלטיקס עשו טוב עד עכשיו?

השינוי המהותי ביותר שקרה בבוסטון מאז עונה שעברה הוא דווקא השינוי המנטלי. אני לא אלכלך יותר מדי על קיירי אירווינג, אבל הייתה לו השפעה שלילית על מצב הרוח של שאר שחקני הקבוצה במהלך עונה שעברה, וראו את זה בתוצאות. עם עזיבתו, ועם שינויים קלים בסגל – בוסטון הגיעו לעונה החדשה רעבים להצלחה ומסורים לניצחון. מארקוס סמארט סיפר על כך בפודקאסט של זאק לואו:

"הנפש של כולם שקטה. כולם בטוחים בעצמם. כולם מאמינים בעצמם, ופשוט כיף לנו עכשיו. כל מה שהשארנו לעצמנו שנה שעברה, אנחנו פשוט מדברים על זה אחד עם השני השנה. לא יכולנו לעשות את זה שנה שעברה. "

מארקוס סמארט על ההבדל בין הסלטיקס השנה לבין הסלטיקס של השנה שעברה

ממבט יותר מקצועי, עזיבתם של אירווינג ומארקוס מוריס הורידה את מספר הסקוררים שהיו לבוסטון, דבר שהפריע להם בעונה שעברה לאחר שלא הצליחו למצוא דרך ליצור התקפה מאוזנת מספיק. השנה, לעומת זאת, ההתקפה שלהם נראית מסודרת הרבה יותר, וכנראה שההרכב החדש מתחבר יותר טוב. בוסטון שומרים על הכדור, מנצלים הזדמנויות בהתקפה, רצים במתפרצות ותוקפים את הסל. יש להם ארבעה סקוררים עם מעל 18 נקודות למשחק, ביניהם גורדון הייוורד, שהצליח לחזור לעצמו, ולהיפצע שוב במהלך העונה הזאת. בשמונה המשחקים שהיוורד שיחק, הוא נראה יעיל, חכם ומוכשר ואני חושב שחזרתו מפציעה תעשה רק טוב לבוסטון.

עם זאת, ההגנה היא הכוכב האמיתי בבוסטון. הסלטיקס כרגע מקום רביעי בליגה ב-Defensive rating, מקום שלישי בחטיפות ומקום שישי בבלוקים. מארקוס סמארט כהרגלו סוחב את בוסטון בצד הזה של המגרש, אבל אל תטעו, יש לו עזרה: ג'יילן בראון, דניאל תייס, ג'ייסון טייטום, גורדון הייוורד ואפילו קמבה ווקר כולם משחקים הגנה טובה ביותר. בוסטון מהקבוצות הטובות בליגה בנוגע לשמירה על הצבע ועל התקפות מתפרצות, ובתהחשב בגובה שלהם ובחוסר המובהק בביגמן, הם גם עושים עבודה לא רעה בכלל עם הריבאונדים.

ומה פחות טוב?

לא הרבה יכול להיות ממש רע אם הקבוצה מנצחת את הרוב המוחלט של המשחקים שלה, אבל בכל זאת שמתי לב לכמה חסרונות עיקריים במשחק של הסלטיקס:

קודם כל, קצב המשחק שלהם איטי מדי. הם מדורגים במקום העשרים ואחד בליגה בקצב, ואפילו יותר גרוע – מקום עשרים ושבע בקצב ברבע הראשון של המשחק. זוהי בעייה חמורה עבורם, שיכולה לגרום (וכבר גרמה) להפסדים שניתן היה להימנע מהם דיי בקלות אחרת. ארבעת ההפסדים האחרונים של בוסטון הסתיימו בהפרש כולל של 13 נקודות בלבד. חוץ מאלו, היו לבוסטון עוד שלושה ניצחונות שנגמרו בהפרש של 5 נקודות ומטה. בשביל לתקן זאת, קמבה ווקר יהיה חייב להיות יותר אגרסיבי בתחילת המשחק, אבל האחראיות הכוללת היא על המאמן בראד סטיבנס, שחייב להכתיב לשחקנים שלו קצב שלא יסכן אותם בהמשך המשחק.

עוד בעיה שהסלטיקס צריכים להתמודד איתה היא המחסור בביגמן. מצד אחד אפשר להגיד שבוסטון הצליחו להסתדר עד עכשיו וש-"לא מתקנים מכונה שעובדת", אבל מהצד השני והיותר ריאלי – בוסטון יתקשו מאוד בהמשך העונה ובפלייאוף בלי נוכחות רצינית בצבע. טרייד מסוים יצטרך לקרות בשביל שבוסטון יהפכו מקבוצה טובה לקבוצה טובה מאוד ולקונטנדרית, והטרייד הזה ככל הנראה יצטרך לכלול ביגמן כלשהו.

חוץ מזה, לסלטיקס היה עד כה את לוח המשחקים החמישי הקל ביותר בליגה, אז אפשר לקחת את מה שראינו עד כה בעירבון מוגבל.

ומה אני חושב?

תראו, בתור אוהד בוסטון, לא היו לי ציפיות ממש גבוהות בשביל הסלטיקס לפני תחילת העונה. קיירי אירווינג עזב אותנו והשאיר לכולנו טעם מר בפה, אל הורפרד עזב אל היריבה ושבר את ליבם של אוהדים רבים, הייוורד חזר מעונת קאמבק נוראית, טייטום לא עשה את הקפיצה שכולם ציפו ממנו לעשות ועוד ועוד ועוד. החתמנו את קמבה ווקר, אבל אף אחד לא ידע איך הוא ישחק בקבוצה עם יותר מ-2 שחקני כדורסל מקצוענים (בלי להעליב, אוהדי שארלוט). ואז התחילה העונה, ועיניי נפתחו לרווחה – קמבה כל הזמן מחייך, סמארט עושה כיף בהגנה כרגיל, טייטום התחיל לזרוק שלשות ולחדור לסל, לבראון יש ביטחון בזריקה שלו והייוורד מחזיר את הזמן אחורה לימיו ביוטה. בלי ששמתי לב, בוסטון בריצת 10-0, יושבים בצמרת המזרח, והיחידים שמעלינו הם לא אחרים מהלוס אנג'לס לייקרס, כמו אז בימי קובי בראיינט ופול פירס. כן, מאז קצת חזרנו למקומנו וחטפנו על הראש כמה פעמים, אבל בסך הכל: אני חושב שהקבוצה הזאת ממש טובה, ויש לה פוטנציאל גדול מאוד. יש עוד שינויים שאפשר וצריך לעשות, אבל אני אשקר אם אני אגיד לכם שאני יודע בדיוק מה אני רוצה שהם יעשו או מה שאני חושב שהם צריכים לעשות. בנתיים, הדבר הכי גרוע שהסלטיקס עשו העונה זה להעלות לי את הציפיות.

מה קורה בהמשך

לסלטיקס מצפה חודש דצמבר עמוס, עם 11 משחקים, ביניהם משחקים מול דנבר, אינדיאנה, דאלאס, פילדלפיה וטורונטו. לפי דני איינג', גורדון הייוורד מתקדם טוב בתהליך ההחלמה שלו, אז אולי אפשר לצפות ממנו לחזור במהלך החודש הזה. אני חושב שאם בוסטון ממשיכים לשחק כמו שהם שיחקו עד עכשיו, הם יכולים לנצח בין שמונה לעשרה מהמשחקים החודש ולהתחיל את השנה הבאה בהרגשה טובה מאוד.

לפוסט הזה יש 23 תגובות

  1. הסלטיקס קבוצה טובה מאוד, ופתחו מצויין ועוד אמורים לקבל חזרה את היוורד השנה כשהוא חזר לעצמו.
    אני עדיין שם את מילווקי ואת הסיקסרס לפני כ-1-2. פשוט המצ'אפ של הסלטיקס עם הסיקסרס הוא נוראי. עם הבאקס זה הכל שאלה של יאניס (וכמה סמארט יכול להסתדר איתו) ואחוזי הקליעה של הבאקס שזורקים המון מבחוץ.
    קצב המשחק – הסבר לא כל כך משכנע נתת (לטעמי). הם בנויים לריצה? כן. אבל מלבד קמבה אין שם ממש שחקן עם קבלת החלטות טובה. בראון וטאטום מראים לפעמים ניצוצות אבל לתת להם להשתולל בקצב גבוה יכול להביא לכאב ראש. והשאלה אם הסלטיקס מסוגלים לקצב גבוה גם שהמחליפים עולים.
    קצב נמוך זה יותר שליטה במשחק, ואפשרות להגיע לזריקת טובות, דבר שמעלה את היעילות, ככה שזה לא תמיד לרעה. זריקה טובה, משמעותה סל או אפשרות לריבאונד, אבל לפחות לא בלאגן ומתפרצת בצד השני שלא מוכנים.

  2. בוסטון מעולה ובפירוש יכולה ללכת עד הסוף השנה. רק קודם תביאו את דראמונד, אדאמס או מארק גאסול, ואז נתחיל לדבר…

  3. תודה רבה גדי
    תודה על הכתבה וגם על שחידדת מה שטרחן כמוני לא סותם ת-פה ולא מפסיק להגיד: "קצב המשחק שלהם איטי מדי. הם מדורגים במקום העשרים ואחד בליגה בקצב, ואפילו יותר גרוע – מקום עשרים ושבע בקצב ברבע הראשון של המשחק. זוהי בעייה חמורה עבורם, שיכולה לגרום (וכבר גרמה) להפסדים שניתן היה להימנע מהם דיי בקלות אחרת. ארבעת ההפסדים האחרונים של בוסטון הסתיימו בהפרש כולל של 13 נקודות בלבד. חוץ מאלו, היו לבוסטון עוד שלושה ניצחונות שנגמרו בהפרש של 5 נקודות ומטה. בשביל לתקן זאת, קמבה ווקר יהיה חייב להיות יותר אגרסיבי בתחילת המשחק, אבל האחראיות הכוללת היא על המאמן בראד סטיבנס, שחייב להכתיב לשחקנים שלו קצב שלא יסכן אותם בהמשך המשחק."
    זו הבעייה שעליה אני בוכה והיא גם אשמה של מאמן וגם בגלל משחק מאד לא קבוצתי בתחילת אותם משחקים (גם כאלה שבהם ניצחו). באותם משחקים של נצחונות לא נהניתי מהמשחק כי לא היה מספיק קבוצתי לטעמי.
    היום ממש נהניתי ובעיקר מהאסיסטים של טייטום. מי היה מאמין שיחלק היום 4 סוכריות? זה קרה.
    תחילת המשחק היתה מצויינת. לא זרקו רגל לא בהגנה ולא בהתקפה. שיחקו על השחקן החופשי וככה נכנסו למשחק.
    טייטום לא בעניינים, נו פרובלם, מי שזורק זה בראון וכשגייסון סוף סוף נכנס לעניינים הוא עשה סלים קשים מאד כולל 2 שלשות קשות מאד ושני סווישים מהדהדים כאילו היה סטף או הארדן.
    הסלטיקס יהיו יופי של קונטיינדרים גם בלי איזה ביג-מן השנה. אם הם יפתחו כל משחק ככה ולא יכריחו זריקות אלא ישחקו קבוצתי הם יכולים להגיע לגמר האן בי איי. כן הם כבר ניצחו את יאניס ושות ואני בטוח שהם מסוגלים לעשות זאת שוב.
    לא לשכוח שהייווארד תכף חוזר. חוזר לאימונים הקבוצתיים בתחילת השבוע וכנראה שישתלב במשחקים לפני קריסמס. אם ימשיך במגמה שבה היה אני בטוח שיש לסלטיקס ביג 4 והם יכולים להגיע הכי רחוק שאפשר, בהנחה שארבעתם בריאים ושסטיבנס יכין אותם כראוי.
    שחקנים משמעותיים שעזבו: קיירי ומוק כנאה הביאו לתוצאה טובה. האם ייתכן שגם העזיבה של אל הורפורד היתה בינגו מבחינת ההתבגרות של הדור הצעיר? אני מאד מעריך את הורפורד אבל כמה הוא קידם את פילי מאז שהגיע?
    עם כל הכישרון הזה

      1. אני לא רואה איך קצב הוא הבעיה. תמיד לשתי הקבוצות יהיה מספר התקפות זהה. אם קבוצה רצה ל-57 התקפות, אז גם ליריבה יהיו 57 התקפות.

          1. אני חושב שהתכוון לטמפו של הקבוצה (יש למילה כמה משמעויות) בתחילת המשחק. היה ברור שהטמפו של הסלטיקס לא טוב הזרימה לא טובה, משחק סוליסטי לא קבוצתי. ראיתי את רוב המשחקים וזו היתה שבלונה שחזרה. היום הטמפו היה מצוין ישר על ההתחלה ושחקנים (טייטום) לא הכריחו זריקה, אלא נכנסו למשחק דרך המקצב שלו. שיחקו על מי שחם בהתחלה (בראון) והשאר נכנסו בזרימה של המשחק הקבוצתי.
            אוקיי?

            1. הוא דיבר על משהו כמותי לא על משהו אמורפי.

  4. יומן מצוין, תודה רבה גדי.
    .
    גם אם המאזן היה פחות טוב, אפשר וצריך היה להיות גאים הירוקים – ההתאוששות הקבוצתית שלהם פשוט נפלאה ואינה טרוויאלית כלל וכלל. עונה ראשונה של קמבה, הייווארד צריך למצוא את מקומו, העדרו של הורפורד – כל אלה יכלו להביא לתקופת הסתגלות ארוכה מאד. יכול להיות שההתגבשות בנבחרת עזרה, יכול להיות שלא, אבל בכל מקרה זו ממש תעודת כבוד למערכת המקצועית של המועדון. דוז פואה !
    .
    לא יודע איפה זה יגמר, אבל מבחינתי הם כמו הקבוצה של 2018 – אשמח שיגיעו הכי גבוה שאפשר (ובמקרה של טאקו פול זה בטח כמעט 4 מטר או משהו – אי אפשר להחביא לו את העוגיות מעל הארון)

    1. בטוח שהכימיה מהנבחרת גורם מאד מכריע בהתקדמות של הסלטיקס. כל הערכתי לסטיבנס ואיינג שאישרו ל 4 שחקני סלטיקס לעשות הכנת טרום עונה ביחד.

    1. אני בכלל לא בטוח שזה חיסרון בכדורסל המודרני. יש PG מצויין? יש..
      יש 3 ווינגים מצויינים? יש. יש גבוהים סבירים (קנטאר, III ו תייס)? יש.
      ווי אר פיין!

        1. מה רע בקנטר וויליאמס ותייס?
          אתה רוצה כבוצה שכולה שחקני עלית?
          גם ג"ס בגדולתה לא היתה עם 5 אלפות.
          בסלטיקס יש 4 שחקנים מצויינים וזה מספיק לקונטיינדרית, לא צריך גם גבוה סופר דופר למרות שכבר הסכמתי שאם קאט על המדף אפשר ללכת עליו אבל לא בכל מחיר….

          1. סנטר הגנתי עם סייז שגם יכול לחבר נקודות ומסירות פה ושם (מי אמר ביינס..) היה מסדר את הסלטיקס. כרגע אין להם אף אחד כזה

  5. תודה רבה גדי
    .
    מת לראות אותם משחקים בשלבים המכריעים עם קמבה סאמרט היוורד בראון וטייטום. יכול להיות ניסוי מרתק כי התקפית זו חמישייה מפחידה. אם הגנתית איכשהו סמרט ובראון מצליחים לייצר איזושהי מסה זה יכול לעבוד.

  6. הסלטיקס קבוצה נהדרת, כיף לראות את קמבה בקבוצה טובה.
    כמה רחוק? לדעתי במזרח השנה הם יכולים להגיע הכי רחוק שאפשר.
    לפי דעתי הן יהיו פחות טובים מכל מה שיגיע מהמערב(אבל לא באופן קיצוני)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט