פריוויו משחקי חמישי הקצר ולעניין / אשך טמיר המקורי

שלום וברוכים הבאים למשחקי יום חמישי!

אני אהיה המנחה שלכם להערב מכיוון שגיא בנבצרות זמנית (הוא באס"ק – אווירת סוף קונפרנס – מאז שפיניקס ללא ביינס הפצוע נמצאת בצניחה חופשית).

כמחווה לפועלו נתחיל בטריביוט קצר – גיא מנסה ללמד את שמעון מהו אחוז אפקטיבי, באחד מן הדיונים האינסופיים שלהם באתר.


אז מה נקבל אם ניקח 2 משחקים ונוסיף להם עוד 2 משחקים?
נכון מאוד! כמה משחקים!

נתחיל.

וושינגטון (13-6) – פילי (6-15)
02:00 בכפר ידידיה

קבוצות הפוכות משהו.

פילי אמנם מעט מאכזבת, ולא נמצאת ראש בראש עם מילווקי על ראשות המזרח כרגע כמו שמצופה ממנה, אבל נמצאת כפסע ממקום שני כאשר היא מפגרת בחצי משחק בלבד אחרי בוסטון וטורונטו.

וושינגטון מצידה עומדת היטב בציפיות ומהווה ראש לנמושות, עם מקום 12 במזפח שאוטוטו משתלט על הליגה.

פילי היא קבוצת הגנה מצוינת – מקום 4 בליגה – וקבוצת התקפה מוגבלת למדי (מקום 18).
וושינגטון היא קבוצת הגנה קטסטרופלית – הגרועה בליגה בפער משמעותי, אבל מדורגת 3 במספר הנקודות שלה.

לפילי חמישייה חזקה וספסל חלש עד לא קיים, על-פי מיטב המסורת של ברט בראון, "רוצח המחליפים".
לוושינגטון ספסל לא רע בכלל, המובל בידי צמד הונילים התמירים ברטנס את וגנר, המפגיזים משלוש וקולעים שניהם בדאבל פיגרס.

פילי ניצחה 4 רצוף, ו-8 מעשרת המשחקים האחרונים, ונמצאת במגמה טובה.
ווש? הפסידה 3 ברצף ו-6 מעשרת משחקיה האחרונים.

מה זה אומר? לא יודע!
אבל פילי קבוצה רעה מאוד בחוץ (6 הפסדים מול 5 נצחונות), מה שאומר שאולי יהיה כאן משחק תחרותי.
פילי תמשיך להחסיר את ג'וש ריצ'רדסון הפצוע.
אבל וושינגטון תחסר את שני הסנטרים שלה – תומאס בראיינט ומחליפו מוריץ וגנר (מה שאומר ש"האיש שלי" ברטנס הולך לפתוח שוב ולשפר סטטיסטיקות!), ולכן אין לה באמת צ'אנס להתמודד עם הקו הקדמי החזק של פילי, אלא אם כן האחרונה תחליט ליפול לעוד אחד ממשחקי הפאנק שלה.

התחזית – פילי בדו-ספרתי.

משחק קלאסי לסימונס לשפר סטטיסטיקות ולרקוד על המגרש עם טריפל דאבל ומספר נקודות גבוה מהרגיל, עם קצב מהיר ובלי הגנת צבע.

בתמונה – סימונס. יודע לעשות הכל: יבוש (המתקיף שמולו בהגנה), שטיפה (במגרש פתוח מול נמושות), סחיטה (של מאמנו. אחרת אי אפשר להסביר את הדינמיקה ביניהם…), אבל קולע בערך כמו המדיח כלים הזה.

כמו כן הגיע לידי וידאו קצר המתאר כיצד ג'ון וול הצליח להוציא מוושינגטון את חוזה המקס שלו:

ניו-יורק ניקס (17-4) – דנבר נאגטס (5-13)
02:30 במושב מתן

הניקס קבוצה מחרידה.
היא נמצאת במסע משחקים בשאול עם 7 הפסדים רצופים כרגע, והיד עוד נטויה.
הקבוצה שפספסה את דוראנט, קיירי וציון בקיץ ושינתה את שמה ל"ניו יורק פורוורדס", ניצבת בגאון במקום האחרון בליגה, אם לא מחשיבים את קבוצת הג'י-ליג של גולדן סטייט.

דנבר בינתיים מג'עג'עת, ובמיוחד מג'עג'ע כוכבה העגלגל והסימפטי, אבל היא מג'עג'עת במקום השלישי במערב, ויש לה את ההגנה הטובה בליגה.

אם הייתי מהמר (ואני לא, כי כל פעם שניסיתי בעבר לשים כסף על ספורט קללת האשך חזרה אלי כמו בומרנג והפסדתי), הייתי בוחר במשחק זה כ"2" באנקר.

מרכוס מוריס, פרנק נקטרינה ואלפריד פייטון בספק למשחק מהצד של הניקס.
דנבר תחסר את בול-בול, אבל תנסה לתת את כולו לניקס הלילה.

ולקינוח קצת נוסטלגיה.
המדיסון סקוור גארדן אמנם שינה את שמו ל"אולם הפחים" בעשרים שנה האחרונות, אבל פעם היה המכה של הכדורסל ובמקום אנשים מוכים ושבורי רוח, ישבו שם אולי האוהדים הטובים ב-NBA:


כיום, האוהדים בליגה הזו הם בדיחה כמו השופטים שלה.
חצי מהאולמות ריקים, ואלה שמלאים עסוקים יותר בלבלוס ובלעשות פוזות מפגרות למצלמה, תוך כדי צילום סלפי.

אחד מהאנשים שיהיו על הפרקט, אשר יודע קהל ביתי מהו, הינו ניקולה יוקיץ' הסרבי.
הנה דוגמא להבדל בין קהל הכדורסל האמריקאי לזה הסרבי:

ב-1:55 שני האוהדים האמריקאיים בשורה הראשונה חרבנו על עצמם

טורונטו רפטורס (5-15) – יוסטון רוקטס (7-13)
02:30 אצל מתן וידידיה, במושב אחיקם

"הקבוצה נטולת הכוכבים" מול הקבוצה שנשענת יותר מכולן על שני כוכביה (משענת קנה רצוץ אם תשאלו אותי, בהתחשב באחוזים המזעזעים שלהם ונפח הזריקות השערורייתי).

טורונטו היא אולי ההפתעה הגדולה והנעימה ביותר בליגה.
לאחר שאיבדה את כוכבה הבלתי-מעורער, רבים חשבו שהאלופה תקרוס ושאפילו לא תגיע לפלייאוף במזרח.
אך היא הראתה גאוות אלופים העונה, והוכיחה שגם בקבוצה של שנה שעברה היה הרבה יותר מסתם קוואי וצוות מסייע.
ניק נרס מעמיד קבוצה נהדרת, לוחמנית ומחוברת, אשר למרות שחסרה את קייל לאורי לתקופה ארוכה מצליחה להיות אגוז קשה לכל קבוצה, בכל ערב, גם בבק-טו-בקים וגם כשסובלת מחיסורים משמעותיים.

היא מציגה סגל רחב והגנה מצוינת בראשות פסקל סיאקם – שיכול להיות מועמד לשחקן המשתפר עונה שנייה ברצף – ופרד ון-וליט.

היא משחקת בשני הצדדים ומשלבת את ההתקפה העשירית בטיבה עם ההגנה השביעית בטיבה, מה ששם אותה במקום הרביעי בליגה מבחינת הפרש נקודות.

יוסטון, מצידה, מציגה רק דבר אחד – ג'יימס הארדן ומופע העונשין הנודד שלו.
הוא שובר שיאי קליעה והליכה לקו ללא הכרה, וכן את הטבעת בדר"כ, כשהוא מנסה לזרוק ממקומות אחרים. האיש קולע אמנם כמעט 40 למשחק, אבל עושה זאת ב-43.3% מהשדה (כמעט 25 זריקות למשחק!) ו-34.4% לשלוש (14.3 יידויים למשחק מהטווח!).
מצד שני הוא מגיע לקו בצורה בלתי פוסקת, וזורק משם כמעט 15 פעמים במשחק – 4 יותר מהעונה הקודמת – וקולע משם ב-87.6% מצוינים, מה שמוסיף לו 13 נק' למשחק.

לצידו הסייד-קיק שלו, "מהיר ועצבני".
להארדן עדיין יש לאן לשאוף כשהוא מתבונן על המועמד מס' 1 לתואר "עץ הזהב", חברו לקבוצה ווסטברוק.
הנ"ל קולע מחטיא ב-41% מהשדה, ו-23% מהשלוש, גם הוא בנפח זריקות גדול מאוד (כמעט 20 למשחק).

יוסטון נהנתה מלו"ז קל עד כה, ונמצאת במקום החמישי במערב.
אבל הסיפור הזה נגמר, הקבוצה משחקת רע מאוד, ולדעתי ההפסד מול הספרס היה הסנונית הראשונה לעוד רבות שיגיעו בהמשך.
בטח כשהיא עומדת על מאזן של 5-5 במשחקי החוץ שלה, ומגיעה לקבוצה אשר אוחזת במאזן חיובי של 9-1 בביתה, אשר הוא מבצרה.

טורונטו, בדאבל פיגרס.

ניו-אורלינס פליקנס (15-6) – פיניקס סאנס (11-9)
03:00 בכפר אחים. כולם מוזמנים. תביאו גם אחיות אם יש.

הגענו למשחק אשר מעמיד את אחת הקבוצות המרעננות של העונה, מול זו שהייתה אמורה להיות כזו – ומהווה את אחת האכזבות הגדולות.

פיניקס התחילה את העונה בצורה מסחררת ומפתיעה והקטנוע עם הסירה, עליו הגיעו גיא ועידו למשחקים, הפך מהר מאוד לרכבת עמוסת קרונות.

מאז היא נעצרה, הרבה בגלל חסרונות של שחקנים מרכזיים כרוביו וביינס.

ביינס, "רוח הקודש" של פיניקס, מזכיר לי שני שחקני עבר גבוהים ששיחקו בליגת העל שלנו – עידו קוז'יקרו ומייק קרטר.
שניהם היו מלהיבי קהל ידועים.
קוז'יקרו היה מכונה "קיר בטון", ומזכיר לי את ביינס בצד ההגנתי שלו.
קרטר אחז בכינוי "משוגע", היה גבוה שדפק שלשות, ומזכיר לי את ביינס בצד ההתקפי.

קוז'יקרו (משמאל) וקרטר. אם השניים היו עושים ילד, אז: 1. קרטר היה מורשע כפדופיל (כשהוא היה בשיאו קוז'יקרו היה עדיין ילד קטן ביציע בכפר בלום). ו-2 – אהרון ביינס היה נולד.

חסרונו של ביינס הורגש היטב מאז שנפצע, ונתן תוקף משמעותי לכך שהוא-הוא הברומטר של הקבוצה הזו.

מהצד השני, הפליקנס נראית טיפה יותר טוב לאחרונה, אך זה ממש עוד לא זה.
הקבוצה מבולבלת למדי ואנמית בסגנון הידוע של ג'נטרי ומשוועת לחזרתו של ציון לשם קבלת הפלפל בתחת.
אינגרם מככב ונותן מספרים אשר יעניקו ללא ספק את תואר המשתפר.
אך בול נמחק לחלוטין ומקבל תווית "בלוף" רשמית, חתומה ע"י שמעון וברוך.
לבושתי הוא היה הבחירה שלי למשתפר לפני העונה…

שתי הקבוצות מגיעות במומנטום דומה עם 3 נצחונות מול 7 הפסדים בעשרת המשחקים האחרונים, כשעבור הפליקנס זה שיפור-מה ועבור פיניקס זו צניחה משמעותית.

ביינס יהיה בספק למשחק, ומן הצד השני הפליקנס יחסרו את פייבורס וקנריך "האיש של שמעון" וויליאמס, בנוסף לציון שעדיין מושבת.

פיניקס מגיעה לבק-טו-בק, אחרי תבוסה לאורלנדו בערב שעבר.
בהתחשב בכך, בביתיות, בחיסרון הצפוי של ביינס ובגרף השיפור של הפליקנס – אני אלך על השקנאים.

ונסיים בטריביוט נוסף מן הדיונים בהופס.

והפעם – גיא מלגלג על תחזיותיו של האשך, שהפליקנס יתחברו באיזו אלכימיה מופלאה ויהפכו לזהב טהור…

לפוסט הזה יש 171 תגובות

  1. אשך אחד מהפריוויו הטובים ביותר , קרעת אותי. לצערי השנה אני מוצא את עצמי מתרחק מהליגה יותר יותר, השיפוט בליגה הורס לי לא מעט מהנאות במשחק ואני מוצא את עצמי סוגר משחקים לא מעט.

  2. מצוין! יש לי הרגשה שהאמריקאית בסרטון יותר פחדה מכך שבפעם האחרונה שאבותיה היו מוקפים באלפי לבנות זועמים ומשולהבים זה לא נגמר טוב… האמריקאי שלידה יותר נהנה ממפחד.

    1. בדיוק מה שחשבתי. מצד שני, אנחנו אמורים להזדהות איתם. קהל כזה שמעודד בגרמנית, והאשכים שלי היו קורסים לחור שחור

  3. כל פוסט שלך זה תענוג. תכתוב עוד ועוד. תודה על הגילוי בשבילי של הסדרה הזאת blackadder, נראה משהו אדיר, ולא הכרתי!

    1. וואו איך לא הכרת?! העונה הרביעית, האחרונה, היא המאסטר פיס.
      השלישית טובה, השנייה חביבה, הראשונה צולעת משהו.
      אין הרבה פרקים בכל עונה, אז כדאי לך לרוץ על הכל, או לפחות מהשנייה והלאה.

    2. מצפה לך כמה שעות נהדרות במיוחד (זו סדרה בריטית בכל זאת, אז לא יותר מדי שעות).
      הסדרה הראשונה פשוט הפוכה מדי, והם תיקנו מעולה בסדרה השנייה ולא הסתכלו אחורה (עד שלא מזמן קרטיס אמר שבסדרה החמישית שהוא מפנטז עליה הם יעשו בדומה למקורות).

  4. וביינס עם השלשות מתחיל להזכיר סנטר לבן אחר שלא התבייש להעיף שלשות כשסטרן עוד לא אישר לסנטרים לזרוק מחוץ לצבע ועל הדרך גם דפק מרפקים ל MJ ושות׳ שנכנסו בטעות לצבע של ה Bad boy’s

  5. המפתח לנצחון של פילדלפיה כמו כל משחק הוא מאתיס טייבול כמובן, כשהוא משחק מעל 15 דקות הסיקסרס במאזן 13-0
    הבעיה שלפעמים הוא מאבד כדור ברבע השני וברט בראון מתנהג כאילו הוא רצח את קנדי ומושיב אותו עד סוף המשחק בעוד שסימונס ואמביד מאבדים כדורים בסיטונאות ובראון לא עושה כלום

      1. אין לי מושג על מה אתה מדבר, שמעון שם אותו בחמישיית ההגנה השנייה ואם שמעון כותב את זה אז 100 אחוז נכון

        1. לפעמים שמעון יוצא רפה הבנה ,אמביד חלש מאוד הגנתית העונה , סימונס הפך למגן על וליותר נגר התקפית.

  6. מעולה אשכוס, תודה רבה, הקטע על גיא מסביר לשמעון על אחוז אפקטיבי גמר אותי.
    .
    האוהדים הם הנקודה החלשה של הנ.ב.א, אין ספק בכלל. בפעם הראשונה שהייתי במשחק, באורקל ארינה, פשוט הופתעתי לגלות עד כמה הם חרישיים, לא מתלהבים וממעטים לעודד. אין לי ממש איך להסביר את זה, אבל זה מאד פוגע בחוויה.

  7. אחלה אחלה של פוסט! משעשע כרגיל..
    לאיפה גיא נעלם? ביזנס אור פלז'ר?
    .
    הפתן השחור אחת הסדרות..
    אחד הקטעים הזכורים הוא על מכונת העינויים ש(אם זכרוני אינו מטעה אותי..)הכין הנסיך הגרמני עם מלא דברים כואבים, כולל שיפוד שנכנס לטוסיק ובקצהו נוצה מדגדגת ששוברת אותך.
    המזפח בחלקו העליון הופך לשם דבר בליגה. ימים יגידו.

  8. סחטיין טמיר, הקטע על גיא ושמעון נראה אותנטי.
    לזכותך 1 ייאמר שזיהית ראשון את ההידרדרות של הליגה לכדי שילוב בין אולסטאר ל- WWE
    לזכותך 2 ייאמר שאתה בין נאמני הר הבית (הבלוג החי). נותר רק להעריץ אתכם.
    אני השנה צופה הרבה פחות, בעיקר יוסטון ופורטלנד (לא רק אתה מזוכיסט), ועושה זאת בדרכו של שמעון – בבדיחות הדעת. עוד לא החלטתי מה יותר מגוחך/מקומם: המגינים שמחכים ללברון על קו השלוש (סניידר הגרוטאה), או התסרוקות של האוס ו-ווקר (מסכן פופ, בגילו לבלוע צפרדע כזאת).

  9. אחח, איזה נוסטלגיה. הייתה לי קלטת וידאו מקורית של הbbc של העונה הראשונה, אם אני לא טועה, מתנה מבת הדודה המשכילה שלי, שרצתה להוציא אותי לתרבות טובה.
    הכיתוב על קוזיקרטר פשוט אדיר. יש מצב שאתם עובדים במעבדות של הכפר על הכלאות חדשות? אני מציע שליש הארדן, שליש ווסטברוק ושליש קובי בראיינט. את הזריקה הראשונה שלו העובר ייקח מהרחם, וכמובן שיחטיא

  10. הי אני חדש כאן יחסית.
    סקירה מצוינת. רצחת אותי אותי מצחוק עם תיאור הזיווג של קרטר וקוז'יקרו, וירשת אותי סופית עם הסרטון של האמריקאים ההמומים אצל הכוכב האדום בבלגרד.
    כה לחי!

  11. הפתן השחור, קוזיקרו וקרטר, וואו איזו נוסטלגיה.
    תודה אשך.
    המופע של יוסטון מבדר, אין מה לעשות, צריך פשוט לצפות עם חיוך ולא להתעצבן.

  12. למרות שיוקיץ מאכזב אותי מאז תחילת העונה, תענוג לראות את העבודה שלו נגד הניקס. המסירות האלה להתקפה מתפרצת נפלאות. הוא קשוח כשזה נוגע להתקפה והכדור אצלו לקליעה. הוא דוחף את המגן עם המרפק… פוש פוש פוש, לפעמים מרפק בחזה לפעמים בסנטר ואז קשת קצרה. לא מבין איך מאשרים לו את זה, לי זו נראית עבירה.

  13. חמוד יוג'ירי עם החליפה היפה הזו ואבא, או דוד מאחור. אינטליגנטי מאד ונראה כמו מצליחן גדול.

  14. הרוקטס טוחנים את טורונטו.
    מנחם אני חושב שהמערב בכל זאת קצת יותר חזק מהמזרח למרות שהוא כבר לא כל כך מזפח כמו ששי טוען.

  15. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח לאורי ארטיסט
    שימון איפה אתה כשצריך לתאר משהו מצחיק?
    לאורי עשה שם פלופ שצריך להיכנס לשאקטין, אפשר למות מרוב צחוק. אני תיכף עם התקף לב פה…
    איבדתי שליטה על הסוגרים והמיטה עם שתן של גמלים.

    1. איך השופטת קנתה את זה? עבירה ברורה של לאורי במהלך אבל גם הצגה לא נורמאלית מהתיאטרון השייקספירי…

  16. הסיקסרס הפכו את זה למן הרגל, שהם יסמכו על ההגנה שלהם ברבע הרביעי שתנצח את המשחק. כרגע הוויזארדס משחקים בקלות וההתקפה של הסיקסרס מאוד מסורבלת

  17. ה הי הא הווו שיש בלאורי הרבה יותר גדול מה הוווו הא היי שיש בראס.
    אני חושב שההצגות של לאורי שוות מועמדות לאוסקר ומה שמצחיק שזה עובד על השופטת.

  18. מחצית מאוד מעניינת בקנדה. הרפטורז עוצרים לגמרי את הארדן, רק עם 6 נקודות, אף נסיון ל-3, רק פעמיים לקו. ובכל זאת יוסטון ביתרון קבוע, בזכות קליעה טובה מהפרימטר, האוס מקלמור וטאקר מחפים על האין הארדן. רק בגלל אהבלות של ראס היתרון ירד בשניות האחרונות מ-12 ל-8. ראס כרגיל ממשיך להשליך לא טוב, וגם 4 איבודים.
    עם או בלי הארדן, חגיגת שלשות: יוסטון עם 24 מ-48 זריקות, טורונטו אפילו יותר, 26 מ-47. סה"כ זה 53%, כל איום שני על הסל הוא זריקה ל-3. קצת לא כדורסל בעיני, ממש מטווחים מצד לצד.
    .
    אשר לניקס, מצבם כרגיל, תודה. דנבר סוגרת עניין כצפוי מוקדם.

  19. האם מישהו קולט מה הולך בטורונטו? יוסטון שינתה את משחקה מהקצה אל הקצה. הכדור לא נעצר לשנייה. אפילו לא ISOLATION איד להארדן. בכל החצי הראשון הוא זרק 3 זריקות. ללא 5 נק' מקריות בסוף החצי של טורונטו, יוסטון היתה מובילה ב-12

    1. יוסטון משחקת כמו יוסטון, ברד של שלשות. אם לא הארדן אז יבואו האחרים. כמו משוגעים.
      זה לא יכול להחזיק יותר מדי נגד קבוצה על אמת כמו טורונטו. הסטט' מתיישרת בסוף.

  20. ושיר היום של רולף
    Two little boys had two little toys
    Each had a wooden horse
    Gaily they played each summer's day
    Warriors both of course
    One little chap then had a mishap
    Broke off his horse's head
    Wept for his toy then cried with joy
    As his young playmate said
    Did you think I would leave you crying
    When there's room on my horse for two
    Climb up here Jack and don't be crying
    I can go just as fast with two
    When we grow up we'll both be soldiers
    And our horses will not be toys
    And I wonder if we'll remember
    When we were two little boys
    Long years had passed, war came so fast
    Bravely they marched away
    Cannon roared loud, and in the mad crowd
    Wounded and dying lay
    Up goes a shout, a horse dashes out
    Out from the ranks so blue
    Gallops away to where Joe lay
    Then came a voice he knew
    Did you think I would leave you dying
    When there's room on my horse for two
    Climb up here Joe, we'll soon be flying
    I can go just as fast with two
    Did you say Joe I'm all a-tremble
    Perhaps it's the battle's noise
    But I think it's that I remember
    When we were two little boys
    Do you think I would leave you dying
    There's room on my horse for two
    Climb up here Joe, we'll soon by flying
    Back to the ranks so blue
    Can you feel Joe I'm all a tremble
    Perhaps it's the battle's noise
    But I think it's that I remember
    When we were two little boys

    1. סתם, אני מכניס מידי פעם שירים פה כשאין הרבה תעבורה באתר.
      אבל זה שיר מפורסם מאד וחביב על חיילי הממלכה המאוחדת שהולכת לבחירות…
      ווינסטון צ'רציל ומרגרט תאצר מתהפכים בקבר….

  21. אמצע השלישי, דקות נהדרות של טורונטו שהבינה שבמטווח היא לא תנצח כנראה, אז במקום זה, משחק קבוצתי מרובה מסירות, לתוך הצבע הפריך של יוסטון, לריצת 0-12 ומחיקת כל ההפרש. הקנדים במומנטום.

  22. המשחק שיוסטון משחקת רוב הזמן לא נקרא כדורסל, אלא כדוריד.
    כולם מסביב לקשת, מחפשים את האיש הפנוי לזרוק לשער. או לזרוק לסל. אותו דבר.
    זה מתחיל לשעמם את הנשמה. יש סיבה למה כדוריד לא כזה פופולרי. הוא חדגוני. כמו יוסטון.
    די, די עם התיגמול היותר מדי משתלם ל-3. נשבר, זה הורג את המשחק.
    שיזיזו את הפרימטר במטר-שניים אחורה, כולל לבטל את הקורנר-3, שהוא בכלל יותר מדי תגמול לזריקה.

    1. עד עכשיו עם 40 מ-70 זריקות לסל, זה כמעט 60%, 3 מכל 5 איומים הם זריקה משלוש, וזה כולל הכל, טיפים, גארבג', ליי-אפים, מצבים מקריים שהופכים לאיום. זה אומר שרוב ההתקפות במסודרות הן למצוא אדם פנוי ל-3. וזה למרבה הצער מה שמחזיק אותם, נגד טורונטו, כרגע עם 46% דיוק.
      דייייייייייייייי. מת הכדורסל ככה.

        1. זה לא אין ברירה, זו שיטה קפדנית מאוד, והשנה הם רק החמירו את הקצב. הווליום מהשלוש רק עולה, של יוסטון ואחריה מילווקי, וכל יתר הליגה.
          אגיד לך למה – שלשות פשוט משתלמות יותר מדי!
          חובה, חובה לקרר את זה ולהחזיר את הקו אחורה, לנקודה שתמנע את המשחקים האוטומטיים האלה.

  23. הארדן חטף איזה כאפה לא מכוונת מאיבקה באוזן, ירד ללוקר בסוף השלישי.
    כנראה מסמן את הסוף של יוסטון הערב. לא ככה, חבל.

  24. כשהארדן לא זורק (הרבה דאבל טים עליו) אז מקלמור זורק (וקולע!). אבל מההתחלה יוסו=טון החליטה לשנות את משחקה. הארדן לא עשה אפילו בידוד אחד כל המשחק!

    1. עוד דבר
      השיר למעלה הוא הימנון באנגליה
      אין ילד או זקן בן 100 שלא מכיר אותו.
      מושר באין ספור סרטים וגם בהופעות של כל מיני להקות.

  25. שמעון "יא שימון", כרגיל מחמיץ רגעים גדולים.
    וושינגטון מנצחת את פילי, 113-119!
    למרות מספרים יפים של התותחים – האריס 33, אמביד עם 26 ו-21 ! סימונס עם 10-17…
    המוות הלבן ברטאנס חיכה מהצד השני, 25, 7 מ-13 מהשלוש, האצ'ימורה 27, ביל 26, איש בשם סמית' 19.
    אולי עכשיו הגיע הזמן לנענוע פילי?

  26. אני לא נהנה מזה שכמעט כל המשחק של יוסטון זה אותו פאקינג מהלך – כדוריד.
    מחפשים מחפשים מחפשים את האיש הפנוי על הקשת, והוא זורק.
    50 זריקות עד עכשיו, מנחם. 50. מץוך 87.
    וזה בדיוק מה שנותן להם יתרון. הערב הם קולעים מופרע, ב-44%. לא צריך כלום -רק שלוש.
    וזה כדורסל רע בעיני. מוגבל מאוד מאוד מאוד.

  27. אולי סופסוף המשחק הזה ישנה משהו במשחק של יוסטון ובמיוחד של הארדן והדירבלים שלו.
    בפלייאוף ההגנות יהיו הגנות בסגנון של טורונטו.
    הלילה יוסטון משחקים קבוצתי .

  28. טוב, אז יוסטון כנראה תצא פה עם נצחון, גדול כשלעצמו.
    ראס היה שם בדקות האחרונות, לקחת את האופנסיבים מזריקות השלוש, ולתקן מתחת לסל.

  29. יוסטון כבר עם 55 זריקות לשלוש.
    שיאי כל הזמנים למשחק בלי הארכה הם 61, 61, 60 – כולם של יוסטון.
    עם הארכה, 70, כנ"ל של יוסטון.
    חבל…. עוד קצת מאמץ היו מנפצים את השיא הערב.

      1. לא. הם ניצחו כי זה המורי-בול – לזרוק כמה שיותר מהשלוש.
        זה שהארדן לוקח על עצמו יותר מדי, זה החריג. השיטה? כמה שיותר, של מי שפנוי ויכול.
        הערב הם זרקו כולם, כמו משוגעים. וזו הסיבה לנצחון. לא זה שהארדן זרק פחות (הוא מדייק בממוצעים כמו כולם). אלא – שהאחרים לקחו הרבה יותר. 55 פעם!

  30. כל עניין העבירות מ 3 מעצבן במיוחד כשמעורבת בעניין רגל.
    הוראות הפעלה: 1: קפוץ גבוה, 2: שחרר כדור, 3: זרוק רגל לכיוון המגן וצור מגע איתו….
    תוצאה עבירה ו 3 זריקות מהקו. זה כדורסל? זה מועדון התיאטרון….
    גועל נפש בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע

  31. דאנטוני לפני המשחק:
    "אוקיי חבר'ה, עושים ניסוי היום. הארדן זורק פחות מחצי מהזריקות וכולם מניעים כדור ולוקחים יותר זריקות."
    ווסטברוק:
    "אני! אני! אני!" – לוקח 27 זריקות ב-25% מהשדה עם 0-6 לשלוש

  32. הרפטורס יירדו מפסידים, למרות שעשו עבודה מצוינת על ראס והארדן.
    ראס, 19 נקודות ב-7 מ-27 גרוע, 12 אסיסטים אבל במחיר 8 איבודים.
    הארדן, מדויק אבל נשמר היטב, ל-23 נקודות בלבד, ורק 6 פעמים הלך לקו.
    ההבדל? ערב קליעה מצוין של כל היתר, בראשם בן מקלמור, עם 8 מ-17 (לא טעות) מהשלוש … טאקר עם 5 מ-10 מהפרימטר, האוס וריברס זרקו משם 8 פעמים כ"א – חגיגת מורי-בול בשיאה… והערב ההימור השתלם היטב, ב-40% מהשלוש.

    1. אה, ונקודה נוספת חשובה:
      יתרון גדול ליוסטון באופנסיב ריבאונד. 20 סך הכל!
      זה הביי-פרודקט של הזריקות לשלוש – הכדור ניתז ועף רחוק, כך שלתוקף סיכוי גדול יותר לקחת את הריבאונד.

  33. ראס היה גרוע אבל ברבע הרביעי הוא היה שם עם ההאסל והריבאונד התקפה (5) וגם שם הסלים החשובים בסוף.
    מקווה מאוד שהמשחק הקבוצתי של הלילה יעורר משהו בקבוצה הזו למרות שאני נוטה להסכים עם האשך שהם יחזרו לסורם.

  34. ראס אולי נגר אבל איזה בית בנה?
    עוד טריפל דבל בדרך לביג O….
    עוד שנתיים שלוש הוא שם. השאלה היא מתי דונקיץ שם?

  35. סאריץ', ראש בטטה.
    הנה שוויון בניו אורלינס.
    פיניקס שוב תשמוט משחק שהיה לה ביד? אלה המשחקים שקובעים בסוף, פלייאוף או לא.

  36. לא, לא מבין את מונטי.
    שוויון, 37 שניות, כדור שלך.
    קלאסיי ל-2 פור 1. למה לא? תן לבוקר זריקה מהירה, ובכל מקרה, כדור אחרון שלך.
    מה עשו? מהלך איטי, זריקה קשה, ריבאונד לחפליקנס. שתלך עכשיו לזריקת נצחון, והיא צריכה כולה נקודה אחת, גם מהקו.
    מהלכים רעים של הסאנס בדקות האחרונות.

  37. איבודי כדור מאז שברט בראון מאמן

    13 – 16.8% (30th)

    ’14 – 18.3% (30th)

    ’15 – 16.5% (29th)

    ’16 – 16.7% (30th)

    ’17 – 16.3% (30th)

    ’18 – 14.4% (24th)

    ’19 – 17.9% (30th)

    השחקנים משתנים, השנים עוברות וקבוצות של ברט בראון ממשיכות לשחק כדורסל לא אחראי , בלי אקאונטביליטי .
    פרצוף הקבוצה כפרצוף המאמן , כשבן סימונס אמביד יודעים שלא משנה כמה גרועים הם יהיו ואפילו הם ממש פוגעים בקבוצה הם עדיין ממשיכים לקבל את הכדור בידיים ולאבד אותו.
    אמביד עם משחק 20/20 הכי גרוע שראיתי, הוא היה איום ונורא, הסיקסרס לא ינצחו בסגנון הזה, הם צריכים מאמן קשוח חסר פשרות שיבעט להם בתחת

  38. חברים נא להירגע. כמות הפעמים שמקלמור יקלע 28 עד לסיום העונה הינה בדיוק 0. הדאבל טים של טורנטו ינצח להם 8 מ10 משחקים אותו דבר. נרס נראה שהוא מאמן גדול.
    ואם מקלמור קולע 28 נק אז למה שלונזו מול הסקאוט גיא לא יתן 20 ו11 בדרך לאולסטר? אותו אולסטאר שסטיבן אדמס הולך אליו עם 20 נק אתמול?

    והכי חשוב איש סמית. מאז!שירדתי עליו הוא נתן 3 משחקים מעל 20 נק והיום19 נק 😂😂

כתיבת תגובה

סגירת תפריט