מכללות: מי יהיה הבחירה הראשונה בדראפט 2020? / ערן שור

כמעט חודש לתוך העונה, ליגת המכללות מלאה כרגיל בסיפורים מעניינים.

דיוק וקנטאקי שוב בצמרת. אבל שתיהן ספגו בשבועיים האחרונים הפסדים סופר מפתיעים לקבוצות מהדרג הנמוך של המכללות – קנטאקי לאוונסוויל ודיוק לסטפן אוסטין (מי? זה באמת שם של מכללה? מודה שלא ידעתי שהם קיימים בכלל לפני המשחק הזה). כדי להבין עד כמה זה מפתיע וחריג, רק נציין שהפעם האחרונה שדיוק הפסידה בבית לקבוצה מחוץ ל-ACC הייתה לפני 20 שנה. זה בערך כמו שמכבי תפסיד ביד אליהו (בשבילי זה תמיד יהיה השם) למכבי רעננה מהלאומית במשחק רשמי.

גם לא מעט קונטנדריות אחרות כבר הפסידו – ביניהן מישיגן סטייט, קנזס, נורת' קרוליינה, גונזאגה ואורגון.

מי שבכל זאת נראית כרגע נהדר היא האלופה וירג'יניה. טוב, אולי נראית נהדר זה לא בדיוק ההגדרה הנכונה. למען האמת, צפייה במשחקים שלה זו לא ממש חוויה אסתטית, בעיקר בגלל ההגנה המפחידה. בשבעת הניצחונות שלהם עד עכשיו, הקאבלירס ספגו רק פעם אחת יותר מ-50 נקודות (55 מול ורמונט). קבוצות קולעות מולם עד עכשיו בערך 40 נקודות למשחק, ורק השבוע הם החזיקו את מיין על 26 נקודות. ב-40 דקות! הארדן לבד קולע את זה ברבע שעה של משחק… אז נכון שהם עדיין לא פגשו אף קונטנדרית, או אפילו קבוצה מדורגת, אבל הגנה כזו יכולה לקחת אותך רחוק. זה עוד יותר מרשים מקבוצה שרק איבדה שלושה שחקני חמישייה ל-נבא, כולל מי שהיה אולי השומר המצטיין במכללות בשנה שעברה – ד'אנדרה האנטר. המאמן טוני בנט ממשיך לעשות פלאים גם עם הרבה פחות כישרון.

בגזרת השחקנים, מרקוס האוורד ממרקט שוב מראה שכשהוא בזון קשה מאוד לעצור אותו. במשחק מול USC הכשרונית הוא התחיל חם והמשיך ללהוט כל המשחק. זה נגמר עם 51 נקודות ו-9 שלשות, המשחק השלישי העונה (מתוך שישה) שבו הוא קולע 38 ומעלה. הוא מוביל את המכללות בנקודות, אבל עדיין נראה כמו פורספקט נבא גבולי עם סקילסט ומנטאליות של קלעי בגוף של רכז נמוך (גובה 1.80). המשחק אתמול מול מרילנד החזקה והבלתי מנוצחת, שיכולה להעמיד מולו שומרים גבוהים וזריזים הראה את זה, כשהווארד מתקשה מאוד ומסיים עם 6 נקודות ב-1 מ-12 מהשדה.

———————————————————————————————————

יש כמובן עוד המון, אבל הפעם נתמקד במה שממילא הכי מעניין את רוב חובבי ה-נבא בליגת המכללות – השאלה מי מהפוטנציאלים הצעירים מסתמן כמו שחקן פרנצ'ייז עתידי בליגה של הגדולים.

אז זאיון חדש – פוטנציאל לשחקן דורי עם בונוס של משחק אטרקטיבי במיוחד – אין לנו, לפחות לא כרגע. אבל מה שכן יש זה כמה מועמדים, שכל אחד מהם יכול להתקבע בסופו של דבר כמוביל לבחירה הראשונה. זה תלוי גם בנסיבות (למשל, איזו קבוצה תבחר ראשונה), אבל בעיקר באיך שהעונה שלהם תמשיך מכאן. יכולות להיות כמובן עוד הפתעות בעניין הזה, אבל כרגע זה נראה בעיקר כמו מירוץ בין שלושת השחקנים שהזכרתי בכתבת פתיחת העונה, עם פוטנציאל למועמד חיצוני מעט מפתיע.

אנתוני אדוארס. 24 דקות לתוך המשחק של ג'ורג'יה מול מישיגן סטייט החזקה בטורניר מאווי היוקרתי בהאוואי, הסקאוטים כבר התחילו לרשום בפנקסים את המילה באסט. אדוארדס התחיל את העונה טוב מול שתי מכללות חלשות, אבל משם נראה שהוא נחלש. מול דלאוור סטייט היו לו רק 6 נקודות. מול דייטון המפתיעה (הפסידה בפעם הראשונה העונה רק בגמר של הטורניר, לקנזס בהארכה) הוא שוב קלע 6 וג'ורג'יה הובסה ב-20 הפרש.

את המשחק מול מישיגן סטייט הוא גם כן פתח חלש. 4 דקות לתוך המחצית השנייה היו לו 4 נקודות, כשהוא קולע 2 מ-10 מהשדה, לא מוסר אף אסיסט ומאבד 5 כדורים. מישיגן סטייט הובילה ב-28 נקודות הפרש ואדוארדס נראה מהוסס, אבוד ובוסרי. ואז הוא פתאום התפוצץ. ב-16 הדקות שנותרו עד לסיום, הוא לקח את ג'ורג'יה על הכתפיים בדרך לפיגור 2 חמש דקות לסיום. הוא הוסיף 33 נקודות (!) בדקות הללו, לא מעט מהן בשלשות מטורפות עם יד על הפנים, הראה פוטנציאל עם מסירות יפות לסלים, וגם שמר, חטף וחסם. מי שנקלע למחצית הזו ולא ראה אותו קודם, יכול היה לחשוב שמדובר כאן על דונובן מיטצ'ל על סטרואידים – שחקן שיש לו הכל מהכל – אתלטיות אדירה, קליעה, מסירה, הגנה, וקילר אינסטינקט.

דבר אחד המשחק מול מישיגן סטייט (וגם דקות מסויימות במשחקים אחרים) הבהיר מעל לכל ספק: לאדוארדס יש את הפוטנציאל (הגג) הכי גבוה במחזור הזה. וזה אפילו לא קרוב. שילוב כזה של אקספלוסיביות, כוח, וחדירה הוא קטלני גם ברמות הגבוהות. דמיינו את מיטצ'ל, אבל חזק יותר ועם עוד כמה סנטימטרים. ורק מלאו לו 18, כך שברור שיש עוד הרבה מקום לשיפור והתפתחות.

אז מיטצ'ל משופר אמור להיות בקלות הבחירה הראשונה, לא? הרבה סקאוטים חושבים שכן. העניין הוא שלי כרגע קשה להתעלם מהמשחקים הפחות טובים. אלו שבהם הוא נראה אבוד, קצת אדיש, ולא לגמרי סגור על עצמו מבחינת אינטליגנציית משחק. אולי זה באמת רק עניין של גיל ובגרות. אבל אני מקווה לראות ממנו יותר יציבות. בנוסף, גם בדקות הגדולות שלו, נראה שיש במשחק שלו משהו קצת מסוכן. הזריקות שהוא קלע מול מישיגן סטייט היו ברובן בדרגת קושי גבוהה ביותר. אז מצד אחד מרתק לראות מישהו עם כישרון התקפי כזה (וגם הגנתי) ויכולת לעשות נקודות מכלום. אבל מצד שני לא בטוח שזו צורת משחק יעילה במיוחד לקבוצה מנצחת, בטח לא בעידן המודרני. ומה קורה כשהזריקות לא נכנסות?

———————————————————————————————————

קול אנתוני. ומה עם האנתוני השני? טוב, תודה. כמו אדאורדס, גם הוא קולע עד עכשיו מעל ל-20 נקודות למשחק ומוסיף על זה גם 7 ריבאונדים, 4 אסיסטים ו-2 חטיפות. הוא התחיל את העונה חזק מאוד עם 34 נקודות בבכורה (שבר את שיא ה-ACC לרוקי בהופעת הבכורה שלו, שנקבע רק בשנה שעברה על ידי אר ג'יי בארט). ההמשך היה פחות יציב, אבל הכישרון ברור. האתלטיות, הקליעה, הביטחון העצמי, ויכולות הכדרור. יש לו את כל המרכיבים של רכז מודרני, כזה שיודע למסור וליצור לאחרים, אבל מהווה גם איום קליעה מתמיד.

לאנתוני אין את הפוטנציאל האדיר והתקרה הסופר גבוהה של אדוארדס. הוא מבוגר ממנו ביותר משנה ולא מלהיב את הסקאוטים באותה מידה. וכרגע הוא גם מאבד יותר מדי (3.5 למשחק), לא קולע באחוזים טובים מספיק (רק 40% מהשדה) ובאופן כללי משחק עדיין סוליסטי מדי. אבל מבחינתי הוא כרגע ההימור הבטוח יותר, בעיקר בגלל הקליעה. נראה לי שהוא יהיה בסופו של דבר שחקן נבא מצויין וקשה לראות כאן פוטנציאל לבאסט.

———————————————————————————————————

ג'יימס ווייסמן (מבטאים ווייזמן – איש נבון). אחד הסיפורים היותר גדולים בעונה הזו. ווייסמן בעל הנתונים הגופניים המושלמים לסנטר התחיל את העונה לא רע, עם 20 נקודות, 11 ריבאונדים ו-3 חסימות בשלושת המשחקים הראשונים. אבל כבר אחרי משחק אחד, ה-NCAA יצאו עם הודעה דרמטית שהוא מושעה עד להודעה חדשה בגלל שממפיס הפרה את הכללים הנוקשים שלהם. המאמן של ווייסמן, פני הארדוויי (כן, שחקן העבר) עזר לשחקן ולמשפחתו עם הוצאות המעבר לקולג' החדש, מה שאסור על פי הכללים של ליגת המכללות. אז ווייסמן הושעה, אבל ממפיס בהחלטה נועזת/חצופה משהו החליטו להתעלם מההודעה ולתת לווייסמן להמשיך לשחק. בסוף מישהו שם התעשת והחליט להשבית אותו. ה-NCAA מצידם יכלו להחליט על עונש קשה, במיוחד לאור החצפת הפנים של ממפיס, אבל כנראה שגם שם לא רצו למתוח את החבל יותר מדי. בכל זאת, מספיק אנשים גם ככה לא סובלים את הארגון הזה, את החוקים הנוקשים, ואת הניצול של השחקנים בלי לשלם להם. אז הם הלכו על משהו באמצע – השעו את ווייסמן עד אמצע ינואר וגם קנסו אותו ב-11,000 דולר. ממפיס והארדוויי אגב יצאו מהעניין בלי עונש. מעניין הקטע הזה של הקנס. שחקני קולג' לא מקבלים שכר, אבל לשלם קנסות מכריחים אותם… ווייסמן מן הסתם יסתדר, ובכל זאת, די ביזארי.

בכל מקרה, לנו הצופים מה שחשוב בכל הפרשה הוא שווייסמן יקבל עוד הזדמנות להוכיח שהוא אולי ראוי לבחירה הראשונה. בלא מעט אתרי חיזוי, הוא מדורג כרגע ראשון. והוא כזה ספסימן פיזי (גבוה, נייד, אתלטי, חזק) שאני מבין מאיפה זה בא. אבל האמת, לא רואה את זה קורה אלא אם כן המועמדים האחרים חווים איזו התמוטטות לא מוסברת. וזה אפילו לא קשור לווייסמן עצמו (לפחות לא לגמרי). זה יותר קשור לסוג השחקן שהוא. סנטרים ב-נבא של ימינו פשוט לא מובילים קבוצות להצלחה אם אין להם איזה שילוב יוצא דופן של כישורים, שכולל בין היתר גם יכולת קליעה מבחוץ ויצירה לעצמם (כלומר אם הם לא אמביד, טאונס, או דייויס). שחקנים סטייל דווייט האוורד (בשיאו, לא גרסת הלייקרס 1 או 2) הם כבר לא מצרך כזה מבוקש. וווייסמן לא הראה עדיין שמתחבא בו איזה אמביד או טאונס. יותר משהו בכיוון של דראמונד. אז הוא יוכל אולי להיות עוגן הגנתי (עדיין לא מוכח ככזה, אבל הפוטנציאל קיים) ולסיים ביעילות ליד הטבעת, אבל קשה לראות אותו מוביל קבוצה כאופציה התקפית ראשונה. וככזה, אני לא רואה קבוצה מבזבזת עליו בחירה ראשונה בסופו של דבר, אלא אם כן יש לה כבר את הכוכבים בקו האחורי. אבל אז, למה שהיא בכלל תזכה לבחור ראשונה?

———————————————————————————————————

אז מי זה יהיה, אנתוני (קול) או אנתוני (אדוארדס)?

או שאולי בסוף זה בכלל יהיה מישהו שלא משחק עכשיו במכללות. מי? אבדיה? מלדון הצרפתי? ממש לא סביר.

אבל מי שכן יכול בסוף להיות הסוס השחור במרוץ הזה הוא:

לאמלו בול. כן, אני יודע, רובכם תופסים עכשיו את הראש ותוהים אם אני בסדר. מה, לא הספיק לנו הבן הבכור למשפחת בול שאנחנו צריכים לראות הימור על עוד אחד מהמשפחה המטורללת הזו, גם הוא עם קליעה חשודה משהו ובעיות בגישה כבר מגיל צעיר. ובכלל, מי המשוגע שיבנה קבוצה מסביב לבן של לבאר? לא חסרים כאבי ראש בעולם?

העניין הוא שלדעתי ללא הייחוס המשפחתי המפוקפק ואם היינו מתרכזים רק ביכולת, נדמה לי שלא מעט אנשים היו רואים בלאמלו מועמד לגיטימי ויותר לבחירה הראשונה. מכל מה שראיתי ממנו, מדובר על שחקן מוכשר יותר מלונזו. פחות או יותר אותו גודל (לאמלו כבר צמח לגובה שני מטר), מוסר לא פחות טוב, שליטה נהדרת בכדור, אסרטיביות, הבנת משחק, וגם סקורר מוצלח יותר. בשבוע שעבר הוא נתן משחק בליגה האוסטרלית שלדעתי עולה על כל מה שאחד המועמדים שלמעלה הראה עד עכשיו: הוא הוביל את הקבוצה שלו לניצחון עם טריפל דאבל של 32 נקודות, 13 ריבאונדים ו-11 אסיסטים. ואתמול הוא המשיך עם טריפל דאבל שני ברציפות של 25 נקודות, 12 ריבאונדים ו-10 אסיסטים. בששת המשחקים האחרונים הוא קולע 22 נקודות, מוסר 8, לוקח 9 ריבאונדים, וחוטף 2 למשחק, כשהוא קולע ב-38% משלוש. אפילו ההגנה שהייתה מזעזעת עד לא קיימת מתחילה להשתפר, יחד עם השיפור המתמיד בגישה למשחק. כנראה שהמרחק מאבא עושה לו טוב. וכמו לוקה דונצ'יץ' בזמנו—עוד אחד שאבא שלו לא עזר למניית הדראפט שלו—הוא עושה את זה מול שחקנים בוגרים ולא מול הילדים במכללות.

אז נכון, הליגה האוסטרלית לא ברמה של היורוליג. אבל היא גם לא ליגה גרועה, עם לא מעט שחקני נבא בעבר או בעתיד וגם הרבה אוסטרלים נחמדים. תשאלו את דן שמיר, שלא מפסיק להפסיד שם משחקים (אגב דנשה, אר ג'יי המפטון שמשחק אצלו בהחלט יכול גם הוא למצוא את עצמו בעשירייה הראשונה של הדראפט הקרוב). בול יהיה השחקן הכי צעיר בלוטרי הקרוב. וכזו דומיננטיות בגיל 18 בליגה מקצוענית ומול שחקנים בוגרים היא ממש לא דבר של מה בכך. שוב, תסתכלו על מה שעושים למשל דני אבדיה או תיאו מלדון הצרפתי, שניים שכנראה יבחרו גם הם בעשירייה הראשונה. או תחשבו מה עשו בגיל הזה שחקנים כמו ברנדון ג'נינגס האמריקאי שיצא לשחק באירופה, או אם תרצו פורזינגיס ואנטטוקומפו. דונצ'יץ' באמת היה יוצא הדופן בעניין הזה.

לסיכום, אם מסתכלים רק על היכולת, ללאמלו מגיע להיות חזק בדיון על המקום הראשון. נדמה לי שהרבה מנהלים בליגה יחששו ללכת עליו כל כך גבוה ואפשר להבין למה. אבל יש לו סיכוי להיות משהו מיוחד בעמדה אולי הכי חשובה בכדורסל של ימינו. ואם ימשיך ביכולת הנוכחית, יכול להיות שלא ישאיר הרבה ברירות לקבוצה שתבחר ראשונה.

———————————————————————————————————

בקיצור, כרגע התחרות על הבחירה הראשונה נראית פתוחה למדי. אם אדוארס ימשיך להראות את היכולות והפוטנציאל מהשבוע האחרון, זה יכול להיות שלו. אבל נכון לנקודת הזמן הנוכחית, הפייבוריט שלי הוא לאמלו. בסופו של דבר, כלום לא סגור עדיין. נמשיך לעקוב.

לפוסט הזה יש 40 תגובות

    1. שמעון, ראית משחקים של בול הצעיר, או שזה לגמרי על סמך הייחוס המשפחתי? לא שהייחוס לא רלוונטי, אבל צריך לשקלל את הדברים לפני שמחליטים.

        1. דומה ללונזו רק יותר זריז, ועם כדרור יותר טוב, והזריקה קצת יותר טובה גם אם לא בהרבה, למה האבא לאבאר הדביל לא לימד אותם לזרוק נורמלי

    1. אין הרבה מציאות. יש לך בעיקר את ג'יידן מקדניאלס ופרשס אצ'יוואה וגם איזה שחקן ממדינה נידחת בשם דני אבדיה.

        1. לא בטוח שעוד שחקן כנף שלא קולע שלשות זה מה שחסר לכם, מה גם שהוא יכול להתפתח לפאוור יותר מלסמול. מה קרה לחיבה העזה שלכם לכל מה שמגיע מחוץ לגבולות ארהב?

          1. היא עדיין איתנו – ע"ע מטו וסאמניץ', אבל ברצינות – לדעתי היא שיקפה את זה שהספרס הבינו ראשונים את ההטיה הקיימת במקרה של שחקנים זרים וניצלו אותה למצוא מציאות בבחירות נמוכות.
            .
            אבל היום גם אחרים עושים את זה, ובכל מקרה שחקנים טובים מספיק לבחירות גבוהות מזוהים גם אם אינם אמריקאים (ע"ע לוקה, פורזינגיס וכו'), אז בצמרת זה בעיקר עניין של מי הכי טוב בלי קשר למאיפה הגיע.

    2. מפרשס אני לא מי מחזיק במיוחד. כמו שעידו אמר, אין קליעה כרגע (בספק אם תהיה) והמשחק שלו מאוד לא מלוטש ולא הכי אינטליגנטי. וכן, לדעתי הוא פאוור פורוורד יותר מסמול.
      .
      באופן כללי, צריך ללכת עם מה שהדראפט נותן, והדראפט הנוכחי נותן גארדים. אז זה אומר לרדת בבחירה אם צריך, לעשות טרייד, או ללכת עם הכישרון ולקוות לטוב.
      .
      ובכל זאת, מי שאני מחבב מבין הסמול פורוורדים הוא ג'וש גרין האוסטרלי של אריזונה. לא גיים צ'יינג'ר, אבל שחקן חביב בהחלט שיכול להתפתח יפה בקבוצה עם סבלנות.

      1. בדראפטים מפוצצים שחקנים על אותה עמדה, בדרך כלל בבחירות המאוחרות צץ איזה בחירה טובה ומפתיעה שהיא לא העמדה הנפוצה באותו מחזור דראפט.

  1. תודה רבה ערן, פוסט מצוין.
    אני מאמין שכל אחד מהשחקנים יכול ללכת בבחירה הראשונה, בניגוד לשנה שעברה הדראפט מאוד הפכפך והרבה עוד יכול להשתנות בשלישייה הראשונה.

  2. תודה רבה ערן, התגעגעתי לכתבות שלך על המכללות, אין ספק שאתה עושה לי סדר יותר מכל כתב אחר בארץ לגבי הדראפט הקרוב.
    מה שניתן לראות הוא שאין אף שחקן בולט יותר מהאחרים, או שניים שנמצאים ברמה אחת מעל כולם, אלה יש כמה שחקנים מוכשרים כאשר כל אחד מהם יכול לתפוס את המקום הראשון.
    אגב לפי מה שרשמת – אני לא מתלהב מאדוארדס כי שחקן שנעלם לשני משחקים וחצי ואז פתאום בחצי משחק מתפוצץ זה אומר על משהו לא יציב ומשהו מנטאלי קצת פגום(אולי מילה קשה מידיי) אבל זה כן דבר שניתן לעבוד עליו, השאלה אם קבוצות ירצו לבזבז בחירה טובה על שחקן כזה שצריך להשקיע בו הרבה עבודה.
    מכל מי שרשמת עד עכשיו, הכי הרשימו אותי בול ו-וויזמן, והם משחקים בתפקידים שונים, כך שכמו שאני רואה את זה עכשיו, מה שיקבע את הבחירה הוא סדר הבחירות של הקבוצות ואיזו עמדה הן צריכות.

      1. בדיוק, אבל הוא אמור לחזור עוד מעט, אבל לפי מה שערן רשם, במשחקים שהוא שיחק הוא הראה מספרים יפים, אבל תמיד שחקנים בגודל כזה מרשימים, אני גם זוכר את אמביד שהגיע לא מזמן לליגה שלנו בגודל די מרשים וגם מציג יכולות די טובות(גם בטוויטר)

        1. אם היינו לפני עשור, הייתי מסכים שווייסמן הוא בחירה ראשונה. אפילו קלה. אבל הזמנים השתנו והכדורסל השתנה. להשיג סנטר שהוא רים-ראנר ומחזיק יפה את ההגנה (כאמור, ווייסמן עדיין צריך להוכיח שהוא כזה) יותר קל מאשר פרנצ'ייז בקו האחורי. והשחקן הקו האחורי פשוט משפיע יותר על המשחק.

  3. הידד,.תחילתה של התקופה בה אני לא יודע אם אני יותר אפבופיל, עם כל האהבה הזו לקטינים, או יותר סוכן בורסה רייגניסטי שמחפש את המכה הבאה וחולם על דיסטופיה מגה תאגידית שתשעבד את כולנו (בקרוב, אחיי. ממש בקרוב).
    אם משום מה זה לא ברור מדברי, אני שמח שחזרת, מאושר להמשיך לקרוא על התפתחות שחקני העתיד של הליגה, וזה לחלוטין אני מדבר ולא הסם שהמצאנו שנועד להגביר שמחה כדי להפוך את כולנו ליצרניים יותר עבור המגה תאגיד אמזון-גוגל.
    (אבל ברצינות, זה נהדר ומצפה להמשך)

    1. בטח התעוררתי מאוחר, אבל…
      עברתי על רשימת שחקנים נוספת. האליברטון? יש שחקן קולג'ים מבטיח בשם האליברטון ואף אחד לא סיפר לי לפני שכתבתי את התגובה הזו?

      1. כן, טייריס האליברטון מאייווה סטייט. אחד השחקנים החביבים עלי במכללות עוד משנה שעברה. לא בדיוק שחקן שיגרתי. קולע מצויין משלוש, אבל עם שחרור כדור נמוך במיוחד שלא נותן הרבה מקום לאופטימיות שיוכל להגביר את מספר הזריקות. גם לא אתלט על, לא חזק במיוחד, ולא סקורר. אבל כן ארוך ואחד הרכזים הכי טובים בליגה. מוסר בחסד, אבל בעיקר קורא משחק מצויין וכמעט לא טועה. נראה לי שיש לו את היחס אסיסטים-איבודים מהטובים שראיתי וגם בהגנה הוא קורא מצבים נהדר וחוטף המון.

  4. יקרה מה שקרה בדראפט 2018 עם דונצ׳יץ׳. למרות שכולם יודעים מה היכולת של לאמלו, הקבוצות עם הבחירות הראשונות יעדיפו "ללכת על בטוח" ולא לבחור אותו. ייבחר שלישי ויהיה הכי גדול מהמחזור שלו (ומכל העשור)

          1. א. BBB בקרוב חוזרת למכור, היו נכונים
            ב. משחקן קולג׳ שלא עשה כלום, הוא הצליח למנף את הילדים שלו ברמה מטורפת – אחד משחק בnba, עוד אחד ישחק בקרוב והשלישי היה יכול להגיע ולהיות מלך החטיפות של כל הזמנים (את היכולת שלו הראה כבר בסין)
            זה נחמד, אבל הגאונות שלו היא לא מה שיצא מהילדים שלו, אלא מה שהוא עשה מהם – עוד לפני שבן אחד שלו נכנס לליגה הוא הרוויח מיליוני דולרים(!) מהם.

            1. כן, להפוך את הילדים שלך לערוץ הכנסה. ממש גאונות.

            2. "להפוך ילדים למקור הכנסה". נו באמת. הוא לא סירסר בבנות שלו או משהו. לגיטימי מאוד מה שהוא עשה/עושה

            3. אני לא יודע אם להגיד שאמא של יאו מינג הייתה גאה או שאמא של לינדזי לוהאן הייתה גאה.
              בוא נסגור על זה שאבא של מקולי מקולי קאלקין קאלקין (השם הרשמי שלו היום, ברצינות) היה גאה.

            4. הוא לגמרי סרסר בילדים שלו.

            5. לבאר ידע שהילדים שלו פח בכדורסל אז אמר לפחות עשה כסף

            6. מי אמר לכם שהם מרווחים כסף? אני לא מדבר על החוזה של לונזו

  5. אז אין השנה שם שאפשר לזרוק בשיחת ברזייה ולצאת כאילו אני ממש מבין במכללות? שנים כמו של זאיון עושות את החיים קלים לוואנאביז כמוני.
    מקווה שלאמלו יצליח בדראפט, ובכלל בקריירה. לא מספיק שהוא צריך לסחוב את האבא על הגב, גם אחיו מטיל עליו מעמסה לא קלה. פתיחה בעייתית משהו.
    תודה ערן על עבודת הקודש, הנגשת המכללות להדיוטות שכמוני.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט