דיון הופס לחג ההודיה: על מה אתם מודים? / עידו גילרי

מנהג ידוע בהופס הוא לקום לראות משחקים בשעות מוזרות בלילה ולהתלונן באופן קבוע על כל מה שקורה בהם. משריקת הפתיחה למשחק הראשון בעונה ועד להנפת גביע לארי אובריאן אנחנו עסוקים בלבכות על השיפוט, הכוכבים, ההגנות, השלשות, המאמנים, ההנהלות ועוד ועוד ועוד.

הלילה אין משחקים בגלל חג ההודיה האמריקאי – אז הנה עוד הזדמנות להתלונן. אבל אולי ברוח החג הנוכרי נוכל, במקום להרוג טורקי ולנוח (אני בטוח ששחקן אחד לפחות יתנגד), לחשוב מה טוב בליגה שאנחנו בלב בלי להודות בכך ממש ממש אוהבים. על מה אנחנו מודים שהארגון הנקרא NBA מביא למסך הקרוב למקום מגורינו לילה, לילה?

זה לא חייב להיות שחקן או ארגון אלא יותר תופעה או מגמה המתרחשים בליגה. אז על מה אתם מודים?

לפוסט הזה יש 38 תגובות

  1. לדעתי התופעה הזו היא הגחובליזציה של הליגה
    אנחנו רואים שחקנים מהבהאמס, לטביה, אוסטריה, פילנלד ואפילו פיליפינים (קלארקסון שמינית פיליפיני). הם מאוד עוזרים לחוכמת המשחק ולגיוון של הליגה שפעם הייתה מלאה בשחקנים אמריקאים שחורים ואתלטיים לפני הסטנדרט

    1. זה גם היה הדבר הראשון שעבר לי בראש. העובדה שאנחנו באמת זוכים לראות את השחקנים הטובים ביותר מכל העולם זה מול זה.

  2. לוקה דונצ'יץ'. גבוהים שמוצאים גארדים שחותכים פנימה לסל. מיאמי של ספולסטרה. האנושיות והעל-אנושיות של לברון ג'יימס. לוקה דונצ'יץ'. הלב של טורונטו ושל מרקוס סמארט. בן סימונס בהתקפות מעבר. העורכים, הכותבים והקוראים של האתר הנפלא הזה. יש הרבה על מה להודות

  3. תחרותיות – נכון שתקופת גולדן הייתה לא משהו בהיבט הזה, (גם אם הפסידו פעמיים בחמש השנים האחרונות), אבל לפחות יחסית לליגות אחרות, לפחות בכדורגל ובכדורסל, זו ליגה שהמועדונים המובילים בה תמיד מתחלפים, ולכל אחד, בטווח של מספר שנים, יש סיכוי ללכת עד הסוף אם יקבל החלטות נכונות ועם קצת מזל. סיטואציה נדירה בספורט ובחיים בכלל.
    .
    תודה עידו, אחלה נושא לדיון.

  4. אחד הדברים שאנחנו די לוקחים כמובן מאליו הוא הזמינות. העובדה שהיום אנחנו יכולים לראות כל משחק היא לא פחות ממדהימה. כשאני משווה את זה למספר המשחקים שהיו נגישים לנו בשנות השמונים וה90 זה פשוט שם הכל בפרופורציה. כל מהלך, כל שריקה, כל תנועה, ניתנים לניתוח אינספור פעמים.
    גם השחקנים עצמם הרבה יותר נגישים בגלל המדיה החברתית וגם בכל מה שקשור לזמינות נתונים לקהל הרחב הליגה צעד אחד גדול לפני כולם.

    1. בול עידו.
      אם פעם היינו מחכים במתח למשחק השבת במוצ"ש, והאופרה לה-מרמור הייתה יכולה לקחת לנו ברגע את כל הדופמין מהמוח, בגלל שאיזה טמבל שהחליט שזה יותר מתאים לו, היום אני יכול לשלם סכום די נמוך יחסית, ולראות איזה משחק שבא לי מתי שבא לי (נגיד… עכשיו אני אתלונן על הילדים…)
      .
      אם פעם כל מה שהיה לי זה את הטבלה המסכנה של ספורט הארץ שהיה צריך זכוכית מגדלת בשביל לקרוא את התוצאות, ולראות שג'ורדן קלע עוד הפעם 35 נקודות ואולי איזה אזכור על גראנט היל (היה גם את הספרים של מנחם אבל זה לא היה עדכני לאותו היום) הרי שהיום יש לנו גישה לכל כך הרבה מידע סטטיסטי, שאפשר לדמיין את המשחק אפילו דרך זה, לנתח, ולהבין יותר ויותר לעומק את ההתמכרות שלנו.
      .
      וכמובן שתודה על הקהילה המטורפת הזו.

  5. על מה נודה? נודה על הדריימונדים והלונזוים שהליגה היא לא אותה ליגה בלעדיהם ויחד איתם נודה לכל הנגרים באשר הם כי הם החוויה האמיתית.
    נודה לאריק פסקל שאם הוא בשנת חוזה הוא שיחק אותה ואם לא הוא אכל אותה.
    נודה לראס על ניגורים במהירות האור עם אותו היי של מכונית פורמולה מתרסקת בקיר
    נודה לסטפבק לדון לוקה ולקריוז שגורמים לי לעקוב
    נודה לשיקוץ הגדול שבלעדיו הבלוג החי הוא לא אותו דבר
    נודה לסייבורג שלא תמיד בריא אבל עולה חיוך לראות אותו משחק
    נודה למונטרזל השואג שלדעתי הוא השחקן הכי שואג בהיסטוריה שמשחק על ממריצים בטוח עם האסל התמידי שלו
    נודה לכל מי שהופך את הבלוג החי למופע הסטנדאפ הכי טוב בעולם ועוד לפנות בוקר
    וכמובן כל נגרי אתר הופס שמוציאים אליפות כל שנה

  6. אני מודה שאחרי 58 שנה, בה ראיתי את משחק ה-NBA הראשון שלי במדיסון סקוור גארדן, אני עדיין יכול (ומסוגל) לחזות במשחקי NBA שבגדול הקבוצות שהופיעו אז עדיין מופיעות (הניקס והסלטיקס עדיין באותו שם, והסלטיקס עדיין יותר טובה), טבגדול זה עדיין אותו משחק, ואני עדיין מסוגל לכתוב על המשחק באותה שפה שאתם מדברים, ולא להישמע יותר מדי מיושן

  7. 1-על הבלוג החי
    2-על סטף קרי השחקן שגרם לי הכי הרבה הנאה מכדורסל
    3-על התקופה שבה אנחנו חיים שבה אנחנו יכולים לראות כל משחק כדורגל כדורסל פוטבול שמתרחש.(לפני המון שנים הייתי צריך לחכות לעיתון ספורט של מחר רק בשביל לדעת תוצאות)

  8. יש הרבה.
    על הליגה בכלל ועל הקבוצות והשחקנים שגרמו לי להתרגשות מיוחדת.
    לקובי ברייאנט שתמיד יהיה האהוב עלי בליגה ולפאו גאסול שסידר לי הזדמנות לראות את קובי לוקח אליפות.
    לסטף קרי וגולדן סטייט הגדולה שסיפקו את הכדורסל הטוב בהיסטוריה משני צידי המגרש.
    לטים דאנקן שהוכיח לי שאפשר להיות כוכבי ענק על המגרש בלי אופי שתלטן, ואז הוכיח שאפשר להיות טוב במה שאתה עושה גם בגיל 38-9.
    לדרק פישר שאחראי לרגע הקלאץ' הראשון שראיתי מחוץ ליד אליהו.
    לדרק רוז על השלשה נגד קליבלנד ב-2015 ועל ה-50 נקודות נגד יוטה.
    לדיוויד בלאט שאמנם רציתי שיפסיד בגמר, אבל כמעט עשה את הבלתי אפשרי, ואפילו גרם לי לרגע להסתדר טוב יותר עם לברון.
    לעומרי כספי שדאג במשך עשור לייצג אותנו בכבוד.
    וכמובן עוד רבים וטובים שלא אזכיר כעת…

  9. האמת שזה זמן די גרוע שבחרת. אני מיואש מתמיד ומאבד עניין מתמיד במצב הנוכחי ולאן שהליגה הזאת הולכת.
    באמת שקשה למצוא משהו, ויותר מכך רצון, להודות עליו, כשהספורט שפעם אהבתי הופך לקרקס לא ספורטיבי.

    1. אני גם השנה פחות בעניין ואני רואה משמעותית פחות משנים קודמות.אצלי אבל הסיבות הן הווריירס והניסיון משנים קודמות כמה חסרת חשיבות העונה הסדירה.בפלייאוף אני יחזור בפול פאוור ואראה את כל המשחקים

  10. השדרנים של טורונטו. אלכס קארוסו. אמביד קולע 0 נקודות. משחקים מוקדמים. הנפילה של גולדן סטייט. כרמלו חוזר לליגה. שטויות של מנחם. לברון פורש בקרוב. טרולים בבלוג החי.
    יותר מהכל ביחד – לראות את סימונס ולונזו קולעים משלוש

  11. תודה על הנפילה של גולדן סטייט ועל ליגה יותר שיויונית (למרות שגם אני צופה השנה קצת פחות).
    תודה על סקרמנטו ופיניקס המרעננות.
    תודה על עשרות שחקנים מדהימים, בשבילי השנה זה בעיקר לוקה וסיאקם.
    תודה על שידורים בחינם בלינקים – תודה לסתאם, לבן הממזר (תחזור תחזור) ולשאר ספקי התוכן.
    תודה למוסד שמעון וברוך שנותנים הצגה שלא מביישת את סטיבן איי.
    תודה על שידורים של יוסטון שבהם המשחק נראה כמו קומדיה של טעויות. אני כבר מזמן לא לוקח ללב.
    תודה על טרול ההימורים ״לעיונכם בלבד (השם קוצר)״ שאותי דווקא משעשע.

  12. גם לי קשה להודות לליגה השנה – ראס מחוץ לאוק' סיטי זה לא זה, דוראנט מחוץ לליגה זה ממש לא זה.
    אני מודה לפורטלנד על כרמלו, ומודה להופס – אנשים שקמים בלילה לבלוג החי הם האנשים הכי טובים שיש. תענוג לקרוא את כולם, תמשיכו תמשיכו…

  13. על המקצוענות בספורט עצמו ובהגשה לקהל
    על המעורבים של מנחם
    ועל השחקנים הרגילים (הארדן) והחוזרים מפציעה (דריק רוז) שמראים שהכל אפשרי
    ובטח יש עוד
    🙂

  14. תודה לניקולה.
    תודה לכדורסל קבוצתי.
    תודה שהקבוצות הקטנות מסרבות להיכנע לשליטה בלעדית של השווקים הגדולים. איך אתם מעזים לא ללמוד מהכדורגל?
    תודה על שובו של שיער הראש. אחרי שיותר מדי זמן רוב השחקנים נשארו קרחים מכאן ומכאן, סוף סוף האפרו חוזר.
    תודה שאני לא חייב לשמוע את כל התוכניות השונות שיש ל-ESPN להציע.
    תודה לרצח העם והתרבות שאפשר את קיום אמריקה.
    תודה שעדיין משום מה לא זרקתם אותי מהאתר (אפילו אחרי אמירות כמו זו הקודמת).

  15. תודה על דבר אחד גדול, שמגמד את כל היתר, אפילו אחראי להם:
    ההסתלקות של גולדן סטייט.
    סופסוף חופש. סופסוף אוויר נקי. סופסוף ש עבור מה לקום. סופסוף חזרה התחרות לליגה, אחרי 5 שנים, שזה חצי-דור בקריירה של שחקנים, כמה מהם מהטובים אי פעם. הימים השחורים הלכו, ופשוט קשה להסביר את תחושת ההקלה והתעלות, את קץ הסיוט, מאז הפציעה של דוראנט ופירוק השושלת שלו; ההמשך המכוער וההתרסקות הקולוסאלית הם כבר פולקלור, אימפריות מתמוטטות ברעש גדול, הזדמנות לזנב בעריץ האכזר, ועל הדרך להתבשם מהההיעלמות, פאף!, של כל מיני טרמפיסטים של הצלחות.
    תודה קוואי, לנצח תיזכר כמו המרשל ז'וקוב בשערי ברלין, ועל כך חב לך העולם חוב של צמיתות.
    תודה, תודה, תודה.

  16. תודה על כל הנתונים שהליגה שקיימים היום שנותנים גם לחולה מספרים כמוני להנות.
    תודה לסטף שלראות אותן זורק זה קסם
    תודה ללברון השחקן הכי גדול שיש
    תודה על האתר והתוכן שתמיד מעלים חיוך.

  17. רעיון מבריק: במקום להיות ממורמרים לשרות בהוכרת תודה נצחית. שתי נק' על הרעיון מר גילרי.

    הודיה ראשונה לקשיש ד"ר לס שבעזרתו הכדורסל נהייה נגיש יותר מאי פעם עבורנו, אנשי הנכר.

    הודיה שנייה לשופטים, אשר בלעדיהם אין משחק.

    הודיה שלישית לקהל, אם כי נדמה לעתים שהוא לא תמיד מגיע מהסיבות הנכונות (אהבת המשחק)

    הודיה רביעית למצלמות ולתשתית האלקטרונית שמאפשרת לנו לחזות בכל זה

  18. תודה גילרי על החיוביות. אתה בכיוון הנכון תמשיך ככה (:

    אני מאד נהנה מ:
    – מדיימו טיים ורבעים אחרונים בלתי נשכחים.
    – הגדולה של לברון ויכולתו המופלאה לעשות כל דבר שעולה על רצונו במגרש הכדורסל.
    – יוקיץ והמסירות המופלאות שלו. שום דבר לא רואטודוקסי אצל הבחור.
    – הקוסם הקטן. קארי והקוסם הספרדי שברח לי השם שלו (הרכז של פניקס)
    – על שחקנים שהם תמיד יעילים ועושים את הדבר הנכון. טימי היה כזה והיום זה קוואי, בן סימנס.
    -תודה ענקית על ראס ווסטברוק. הדבר הכי מרתק בעשור האחרון. אני מעריץ גדול. הכל יכול לקרות

    ץןדה על סדרה מופלאה נגד דנבר. ועוד משחק שבע לפנים של פילי מול טורנטו.

    תודה לגילרי על הרעיון.
    LOVE TRUMP HATE .MATE

  19. תודה להופס שציעו לי מקלט מדיני לאחר הבריחה הגדולה מהזבל "וואלה NBA" (המגיבים שם הם תת זבל) מלפני שנים.
    .
    תודה לערסים מדטרויט
    תודה לשאקיל אוניל וריבוק
    תודה לסקוטי ומייק
    תודה לכפפה וקאמפ
    חצי תודה לדוור וסטוקטון
    .
    פחות תודה לביטול ההנד-שק ב99
    .
    תודה לקובי .
    תודה לגרמני שהשפיל את חבורת לא 1 לא 2 לא 3 לא 4….היה זה אחד הרגעים המשמחים בספורט.
    .
    לא תודה לבנט הקמצן שהוביל לשרשרת טעויות שהשאירה את אוקי-סי עם אצבעות יתומות.

    לא תודה לסילבר האולטרה ליברל שהביא את הליגה הזו לליגה רכה כמו כריות נוצה.
    .
    ובכל זאת ולמרות שהליגה הופכת יותר ויותר לwnba (אני לא אתפלא שיבוא יום ויחברות את 2 הליגות) הליגה הזו היא הליגה היחידה שאני עוקב בספורט .
    .
    תודה לראס,ולשיקוץ הגדול ולשיקוץ המזוקן ולקנגרו ולסייבורג ולנחש הגדול אשר מוציאים את הטוב ביותר מחבר'ה הצוות והבלוג החי.

  20. תודה על האתר המעולה הזה קודם כל! פחות לליגה אומנם ויותר לדוק לב ולצוות המופלא פה.
    הזכירו כבר את הגלובליזציה וזמינות המשחקים לצפייה אז רק אוסיף תודה על משחקים בשעות סבירות

  21. תודה למנחם על על האתר הופס
    ותודה לסטף קרי שעשה לליגה בתקופתו את מה שמג'יק עשה לליגה בשעתו.
    ותודה לגולדן שהשכילה להושיב את קרי על הספסל עד לשנה הבא, בשנה הבאה חוזרים לטרוף את הליגה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט