יומן האשך (28) – צבע אדום / אשך טמיר המקורי

האשך סוף סוף הצליח לשים את הראש ולהירדם.

היה זה ערב מתוח במיוחד במעונו, בכתובת האשך 1.
הגננת שוב החליטה ליצור מהומה ממאומה, ולאחר יום עבודה ארוך חזרה והחלה מיד להשתולל כשראתה את ערימות הכלים מהבוקר, אשר עדיין היו מונחות בנחת על השיש (האשך מזמן אילפה שכלים מלוכלכים שמים על השיש ולא בכיור).

לשווא ניסה להסביר לה האשך את ההיגיון שבדרכי פעולתו.
היא פשוט לא הייתה מסוגלת להבין מדוע הוא שוטף חלק, וחלק משאיר מלוכלכים.

"זה בגלל שאין מקום במתקן ייבוש הכלים?!"
"לא, דווקא יש," הצביע האשך.
"אז למה לא שטפת גם את אלה?! אני באמת מנסה להבין!!"
והאשך ניסה שוב, מדבר לאט כלתינוק, להסביר את עקרונות שטיפת הכלים בחלקים, בכדי למנוע מאמץ יתר.
מנקים חלק… נחים. אחר כך חוזרים שוב עם כלי מלוכלך, אחרי שאכלת משהו, ומנקים אותו ועוד איזה כלי-שניים. בדרך זו ערימת הכלים נשארת ברמות סבירות, ואף מתכווצת לאיטה, והמאמץ אינו מכלה את גופך ונפשך. win-win.

"lose-lose!" היא קראה. "אני גם מפסידה את זמן הפנאי היקר שלי על השטויות שלך, וגם עצבי מתרופפים בגללך! ולמה אתה מדבר כל כך לאט? היית אצל רופא שיניים??"
היא פשוט סירבה להבין.

אבל בשלב הזה החליט האשך שההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה, ובחר לצאת למתפרצת.

"גם לך יש את השטויות שלך!"
"כמו מה למשל?!"
"את אומרת 'ביי' יותר מדי פעמים!" ירק את ההאשמה החמורה, שדגר עליה כבר זמן רב.
"מה?!"
"כן! כשאת יוצאת בבוקר, את אומרת 'ביי', ואז עושה עוד משהו בבית, ואז אומרת שוב 'ביי', ואז יוצאת, נועלת את הנעליים שבחוץ, אומרת שוב 'ביי', עוזבת, חוזרת כי שכחת משהו, ואז שוב פעם אומרת 'ביי'! ולפעמים מוסיפה עוד כמה באמצע!!"

הגננת הביטה בו, המומה.
"מהיום," ניצל האשך את המומנטום והמשיך, "עלייך לבחור את מועד הביי שלך! רק אליו אענה! בשאר הזמן – אתעלם ואמשיך כרגיל!"

ההכרזה לא התקבלה בסבר פנים יפות, והכלים שעל השיש החלו לעוף לכיוונו, מאלצים אותו לתפוס מחסה, כשכל אחד שהתנפץ על הקיר היה מלווה בשאגת "ביי" מצד הגננת המוטרפת.

לפחות לא אצטרך לשטוף אותם עכשיו, חשב האשך, מביט על חצי הכוס השלמה, כרגיל.

אבל נחזור לעניינו.

אז אחרי כל הערב הלא פשוט הזה, סוף סוף נרגעו הרוחות, והאשך הצליח לשים את ראשו על כרית הספה ולהירדם.
הוא חלם חלומות מופלאים, חסרי פשר, בהם הופיעו שחקנים עלומי שם וחסרי פנים, מככבים על פני מגרש כדורסל מול הלייקרס, במדי קבוצת הכדורגל של טוטנהאם מהליגה האנגלית (לך תבין חלומות).
הם התמסרו והתמסרו, בטיקי-טקה, עד שהגיעו ממש עד לפי הטבעת.
ומעולם לא הטביעו. תמיד סיימו בליי-אפ.
הלייקרס ההמומים, בראשות השיקוץ, שהיה מורכב כולו מצמר גס עם סיכות נעוצות בחלקים מגופו, ודייוויס, אשר חבש בנדנה משיער אשר התמשכה מגבותיו והקיפה את ראשו, לא הצליחו לקלוע ולו סל אחד.
השיקוץ איבד פעם אחר פעם, או זרק לבנים, ושחקני היריבה האלמוניים נעצו בזמן השמירה עליו את הסיכות עמוק יותר בגופו, כשהוא נשאר בחצי המגרש שלהם בעוד הם יוצאים לעוד מתפרצת, חומקים מכלי מטבח מעופפים אשר נזרקו מהקהל (המשחק נערך בסטייפלס), ומתלונן לשופטים – לשווא.

החלום היה נפלא, הגם שהאשך לחלוטין לא הבינו. הוא חייך מתוך שינה, נאנח בסיפוק, ויש חשש אמיתי שאף סטף קרי היה מגיע להופעת אורח לילית, אם לא היה נקטע כפי שנקטע.

משום שהאשך התעורר בבעתה לקול אזעקה עולה ויורדת.

הוא קם בחטף, מעיף שלושה כלבים שרבצו עליו, והביט סביבו, צווארו מעוקם בשל הכרית הלא נוחה, מנסה להתעורר לחלוטין ולהבין את פשר המצוקה.

קול האזעקה המשיך, ולבסוף קלט האשך המבולבל את מקורו – מסך הטלוויזיה, אשך נותר דולק כאשר האשך נרדם לבסוף.

הוא הביט במרקע. על המסך שודר בשידור ישיר משחק של היוסטון רוקטס.
האזעקה בקעה ממנו, וקול השדר נשמע זועק בפאניקה: "צבע אדום! צבע אדום!"
האשך הבחין שבאותו זמן ווסטברוק השליך עוד לבנה.

לאחר מכן הקבוצה האורחת זכתה בכדור, והצפירה הסתיימה, השדר ממשיך לתאר את המשחק כרגיל.

האשך התגרד. מה קרה כאן? האם שארית החלום זלגה לקימתו ובלבלה את חושיו?
הוא נשכב חזרה וניסה להתאושש מהחוויה המפחידה.

אבל ממש כשהתחיל שוב להתנמנם, שוב בקעה האזעקה מן המגרש!

"צבע אדום! צבע אדום!" זעק השדר, והאשך פקח את עיניו וראה את האפס באדום שוב משליך לבנת חבלה!
יושבי השורות הראשונות היו בפאניקה, חלקם עשה פזצט"ות מתחת לחמגשיות ההמבורגרים והצ'יפס.

"פגיעה ישירה בקרש! בנס אין נפגעים!" דיווח השדר, והמשחק המשיך כרגיל.

האשך החליט להישאר ער ולהמשיך לבחון את התופעה.

"פגיעה ישירה באדם!" זעק הכרוז, כשראסל פספס עוד ליי-אפ פראי וזרק את עצמו על צלם אשר ישב מאחורי הסל.
"יש נפגעי חרדה בקהל!" הוא המשיך ודיווח, והמצלמה עברה מהמראות הקשים על הפרקט לתאר את פני הילדים הבוכים בקהל, כאשר צוותי פסיכולוגים של היוסטון רוקטס עוברים בין השורות ומנסים להרגיע אותם.

"צבע אדום! צבע אדום!" נשמעה זעקה נוספת, כעבור מספר רגעים, מלווה באזעקה.
"הכל בסדר! נפל בשטח פתוח!" הופיעה קריאה מרגיעה, לאחר שראסל הצליח בסיכוי של אחד למיליון לקלוע סל.

במחצית הופיע על מסך הענק במרכז המגרש סרטון הנחיות לחידוד נהלי הבטיחות והתגובות למצבי החירום.

ובמהלך המחצית השנייה המשיך מופע האימים של הטילים הלא-מונחים, אשר נתזו מן הטבעת לכיוונים שונים ולא צפויים, כאשר ראסל משלב את הטכניקה של בן סימונס עם התשוקה והלהט של דריימונד גרין, ומייצר דגם של "נגר על" אשר טרם נראה בליגה.

האשך החל לשים לב לצורה המיוחדת שבה מנחה המאמן דאנטוני את כוכביו מן הקווים.
מסמן תרגילים, עושה פרצופים, מתאים את גוון פניו לצבע המדים.

הנה למשל תרגיל אחד, עליו עלה האשך.
תרגיל להארדן. דאנטוני מסמן לו ליפול בזריקה לשלוש ולנסות לתת שפיץ על הדרך למגן העצם של שומרו:

והנה עוד אחד:
תרגיל לווסטברוק.
דאנטוני מסמן "בלוק איטונג" בידיו, ומורה לו להיכנס ב-120 קמ"ש ישירות ביער המגנים.

פעם אחת הפנה האשך מבטו לכיוון המאמן ולא הבין מה הוא עושה!
דאנטוני נראה כך:

אבל לאחר ההתקפה הבאה של הרוקטס הבין האשך.
דאנטוני סימן לווסטברוק את תרגיל "קומאנצ'י", ובו ראסל זורק את עצמו אופקית באוויר לכיוון המגן, מנופף בידיו וברגליו בכדי לגרום מקסימום נזק ונחבט בעוצמה בפרקט, כשהוא לוטש עיניים מזרות אימה בשופטים ומצפה לשריקה.

לבסוף המשחק הסתיים, ובנס לא היו נפגעים בנפש, אם כי לא מעט לקו בחרדה, וכן כמה עשרות התעוורו.

ג'יימס הארדן, מנהיג הפלג השיעי של הג'יהאד האיסלמי ביוסטון, לקח את המיקרופון ונשא נאום לרוקטס ניישן בפני המון משולהב:

https://youtu.be/cH4pbi7EvRU?t=24s

הנאום לא השתמע לשתי-פנים.
הוא הודיע בביטחון מלא שהיוסטון רוקטס פניה לאליפות, ושדבר לא יעצור אותה בדרכה.
הוא איים להשתמש בטילים הלא-מדויקים של חברו לקבוצה בכדי להבעיר את הליגה.
כל אזור הקונפרנס המערבי יבער!
ושלא יחשבו בקונפרנס המזרחי שהם חסיני פגיעה!
הטילים יגיעו 'בעדן בעדן' מילווקי ואפילו עד וושינגטון הבירה!
אף אחד לא יהיה חסין בפני הקטיושות של ווסטברוק והקלינגים שלו עצמו!
אף אחד לא יוכל לעצור את הרוקטס בדרך לתואר!!

הנאום המשולהב הסתיים, והקהל החל להתפזר לביתו.

השדר החל לסקור את הסטטיסטיקה של המשחק.
"הארדן 45 נקודות… שמונה איבודים… 19-20 מהעונשין. איזו יעילות פסיכית! ו-1-18 משלוש."
"ווסטברוק קרוב לטריפל דאבל! 10 נק', 9 ריבאונד ו-8 אסיסט! ו-6 איבודים, 5-23 מהשדה, 1-7 משלוש."

בשלב הזה האשך החל באמת להתעורר, והבין שקולות המשחק נכנסו לחלומו.

"והארדן עומד על ממוצעי עונה של 37.9 נקודות למשחק! האם אנו צופים בשחקן ההתקפה הטוב בהיסטוריה?? הוא קולע אותן ב-43.6% מהשדה, 33.8% משלוש, ומעל 12 נק' מהקו באחוז מצוין. הוא מוסר 8 אסיסטים על 5.5 איבודים."

האשך שפשף את עיניו, והתעורר לחלוטין, מביט בשדר מסיים לסכם את המשחק.

"וראסל ווסטברוק עזר כנגדו, הכוכב שתמיד היה חסר לו. ווסטברוק עומד על 22.2 נקודות למשחק, אותן הוא קולע ב-41.4% מהשדה ו-23% משלוש. הוא מוריד 7.5 ריבאונד למשחק, ומוסר 6.8 אסיסט! יחד עם 4 איבודים.
תמשיכו ככה חברים, ושום דבר לא יעצור אתכם בדרך לאליפות אדומה! גו רוקטס!"

האשך משך בכתפיו ופנה לעבר ערימת הכלים, הממתינה לו.
הגיע הזמן להתעורר מחלום למציאות.

אשך טמיר המקורי

was born, sort of living, will die somewhere in the future

לפוסט הזה יש 50 תגובות

  1. חחח, מעולה כהרגלך.
    לצערי ראס ממשיך להיות ראס כהרגלו. לא שהאמנתי שיהיה אחרת אבל ניתן היה לקוות. בפריוויו השנתי אמרתי שהוא יצטרך לרדת לכיוון ה-15 זריקות כרגע הוא סביב ה-20 ועל אותו ספקטרום.

  2. זה ממש מדכא לראות אותו. הוא ממש טיפש לצערי אני אומר. יכולת כמו שלו, עם הבנה על מגבלות הקליעה, הייתה יכולה להגיע רחוק מאוד. במקום זה כלום ושום דבר.

  3. ענק!
    "ההכרזה לא התקבלה בסבר פנים יפות, והכלים שעל השיש החלו לעוף לכיוונו, מאלצים אותו לתפוס מחסה, כשכל אחד שהתנפץ על הקיר היה מלווה בשאגת "ביי" מצד הגננת המוטרפת" – פה הרגת אותי!

  4. אשך ענק גמרת אותי, יש הוראה עכשיו ביוסטון טקסס לא להכניס קשישים למשחקים מסכנה להתקף לב, לפני יומיים במשחק השופט שרק עוד שריקת אוויר ולא הבנתי למה הוא מצביע על הקהל, מסתבר שאחד האוהדים היה ״חכם״ ובנס לא הסתיים שום דבר באסון

  5. מעולה.
    ועצוב וכואב.
    זה פשוט הזוי שדווקא כביכול בעונה בה 2 שחקנים מהטופ של הליגה משתפים פעולה בקבוצה שאני אוהד, ורק בא לי לעשות פאסט-פורוורד ליום שאחרי עידן הארדן-ווסטברוק-דאנטוני.

    1. ראס כבר שנתיים רחוק מאוד מלהיות כוכב. רק השם נשאר, וגם לפני כן היה בעיקר סטט' פאדינג וכישלונות מחפירים מסביב.
      הבעיה שלדעתי אתם תקועים חזק שנים קדימה, ותהליך ההבראה רחוק מאוד.

  6. מצוין אשכוס.
    אני האמנתי בתחילת העונה שראס יכול להשתנות – פשוט לזרוק פחות – הרבה פחות ולתרכז יותר בניהול המשחק לצערי זה לא קורה מספיק או קרוב לכך. מצד שני אם במצב כזה שהוא משחק כל כך חרבנה ויוסטון עדיין בסדר אז יש סיכוי שמתישהו השלשות יתישרו הלובים ילכו למקומות הנכונים ולא יהפכו לאיבודים ואז יוסטתן בראש. מצד שלישי מספיק כבר חגי. הנס לא יקרה. מדובר באיטונג ששיאו מאחוריו.

    1. המשפט האחרון מדויק.
      להשתנות ראס לא יכול.
      לזכותו ייאמר שמחוסר ברירה מערכתי כולל, דוחפים אותו לשחק מהר (עוד יותר איבודים ובלאגן מצידו) כי זה הדבר היחיד שהוא יכול לתת לה, ולזרוק, כי ככה יוסטון משחקת.

      1. קלינגונים הם גזע בדיוני של דמויי אדם המופיע ביקום הבדיוני של זיכיון מסע בין כוכבים. הם ניחנו באגרסיביות ובכח רב. זהו גזע השׂשׂ אלי קרב ולא מהסס להראות את גבורתו בכל הזדמנות. תרבותם של הקלינגונים סובבת סביב מלחמותיהם המפוארות וגיבורי העבר. הכבוד ממלא אצלם תפקיד חשוב, לוחם קלינגוני יעדיף למות במלחמה ולא להלקח בשבי בבזיון. מפני שהם מרבים במלחמות אין הרבה קלינגונים שמגיעים לגיל מבוגר, מי שהצליח בכל זאת רואים אותו ככישלון, כיון שהגיע למצב גופני שכבר אין בו תועלת ולא זכה במוות מכובד תוך קרב״
        .
        את החלק השני היה לי קשה להבין עד היום הקלינגונים מאמינים כי במותם הם חוצים נהר של דם ומגיעים להיכל התהילה (HOF), כנראה שהכוונה של נהר של דם זה האוהדים ביוסטון רוקטס

  7. מהיום הבנתי שדבר אחד אסור לעשות-
    אסור בתכלית האיסור לקרוא פוסט של האשך כשאתה נמצא במקום ציבורי.
    קראתי את הפוסט ברכבת ולא יכולתי להפסיק לצחוק ,איזו מבוכה מול רכבת מלאה באנשים.
    ניסיתי את כל הטריקים-
    לספור עד 5.
    לחשוב על משהו עצוב.
    לחסום את הפה (זה נראה יותר מגוחך).
    .
    זה היה אחד המוצלחים שלך!

  8. תודה על הפוסט המשעשע.
    ראיתי את המשחק מול דאלאס, ווסטברוק היה ממש על הפנים. אשכרה משאירים אותו לבד שיזרוק, כמו במשחקים בשכונה כשמשאירים את שחקן הכדורמים לבד מהשלוש והולכים להתמקם בצבע.
    בנוסף על זה הוא עשה שני פאולים מלוכלכים על דונציץ- דחיפה במקרה הראשון ומכה בפרצוף במקרה השני. לא יפה ראס..

  9. מעולה טמיר, אחד המצחיקים, ראס היה טוב נגד דאלאס, הארדן לא השאיר צ'אנס, החזקות בעיר המלאכים, יוסטון היא האופוזיציה. מציע לכולם להכין כובעים

  10. אשך, לי היתה אותה בעייה עם הכלים. הזקנה קבעה שזה תפקידי לטפל בכלים ובצלחות. או לרחוץ ביד או במדיח. הסברתי שאני לא יודע כיצד מסדרים את הכלים במדיח. אז היא אמרה לי שטוף ביד. אז שטפתי. כשהיא לא הסתכלה לקחתי צלחת ושברתי אותה על הברז. אח"כ שברתי כוס על הברז. כשהיא ראתה את הכלים השבורים היא התנפלה עלי. "הם התחלקו לי מהעד בזמן השטיפה!".
    אז הבעייה הזאת ניפתרה. בינתיים נשארה הבעייה של הלייקרס שנראים לי יותר מדי טובים ואני מקווה שרק לוח המשחקים הקל עבד לטובתם.
    בקשר לווסטברוק – אני הייתי מת לשחקן כזה בקבוצתי. אני יודע כיצד לטפל בכאלה. הוא היה הופך לשפוט שלי ומסיים עונה עם 35 נק', 14 אסיסטים, ו-14 ריבאונדים. הוא אדיר. הצרה שלו שעד עתה היו לו רק מאמנים מחורבנים ב-NBA.

    טור נהדר אשך. מוסיף המון צבע וחיוכים. תודה

    1. גם ההמשך מבריק, לא יכול שלא להזהות עם הסלידה ליוסטון בראשות הארדן ווסטברוק.
      .
      משפט המפתח שלך דווקא בתגובות: ״
      הוא הרבה יותר מטיפש. הוא טיפוס מקובע, לא ספורטיבי ואגו-מאניאק שחי באשליה שהוא אלטרואיסט שנותן 200% מעצמו למען הקבוצה.״
      אני לא יכול שלא להסכים עם המשפט הזה והוא בעצם גורם לי לשנות את דעתי לגביו ולהוסיף אותו כרגע לרשימת ההיטריות שלי, שהייתה מורכבת רק מאיש אחד, חברו לקבוצה כמובן.

      1. אני חוזר בי מהר מאוד. הוא פשוט טיפש, אבל עם יצר ספורטיביות חיובי, עדיין מעריך ומחבב אותו. חברו המזוקן לקבוצה לעומת זאת הוא חכם במיוחד, אבל תחמן עצום שהעלה לרמת גאונות ושיכלל במומחיות שלא נראתה כדמותה את אומנות סחיטת העבירות לצד בול הוגינג חסר תקדים שהופך את המשחק לבלתי ניתן לצפייה, עד כדי כך שמזוכיסט כמוך מוצא הנאה מלצפות ביוסטון…

      2. בהחלט.
        הנה סרטון שמצאתי כשאספתי חומרים לפוסט:
        https://youtu.be/1rihJ5tVGy4?t=51s
        כנראה אחרי שקיבל בראש מלוקה הרוקי עונה שעברה וניגר למוות, ראס מהלל את עצמו שהוא השומר, הריבאונדר והמוסר הטוב בעמדה, ולא מוכן לתת מילה טובה על לוקה.
        הוא מרגיש ש"אכזב את חבריו" משום שלא הצליח לקלוע, אבל כמובן לעולם לא ישנה דבר במשחקו וימשיל לנגר למוות ולפגוע בסיכויי ההצלחה שלהם.
        עוד מקרים מהעבר? לא חסרים.
        הירידות המכוערות – והשקריות – על בברלי שנוא נפשו. אדם שלא שומר בכלל יורד על אחד השומרים הגדולים של תקופתנו.
        היציאה המכוערת מאוד על רוביו מאחד הפלייאופים האחרונים:
        https://www.youtube.com/watch?v=4b3sdLeSMLg
        וכמובן זה:
        https://www.youtube.com/watch?v=W2aDT52eQi8
        האפס הגדול ביותר בליגה.

  11. ״לפחות לא אצטרך לשטוף אותם עכשיו, חשב האשך, מביט על חצי הכוס השלמה, כרגיל.״
    .
    חנקת!
    האם הבטת בחצי כוס שלמה, תרתי משמע? אתה יודע, בהתחשב בכך שנזרקו כל מיני כלים לכיוונך..

  12. שי,אתה קורע אותי,תודה על קריעה מהנה
    אני כמעט לא מגיב בתקופה האחרונה,אבל אני קורא הכל,
    אני אחזור לפול אקשן בעתיד הקרוב (לכל הנעלולים) המעבדה בשיפוץ ופייס ליפט.
    יצאנו בקריאה , שהפלול בריח שיקוצים יפסיק להסניף חומרים מחזקים

  13. יפה, יפה.
    כל עוד ראס זורק מספיק לבנים כדי לבנות את בית המקדש השני לעצמו, אני סומך עליך להמשיך ולהנות בשביל כולנו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט