יומן גולדן סטייט – פרק שני – לילה בלי כוכב / עמיחי קטן

בפרק הקודם של יומן גולדן סטייט ניסיתי להתמקד ביכולת של סטף קרי, דיאנג'לו ראסל ודריימונד גרין לייצר התקפה טובה גם בלי קליי וכל שאר הנעדרים, אבל ימים בודדים לאחר מכן נפל במערכה גם סטף עם פציעה של כמה חודשים, וגם ראסל וגרין נעדרים הרבה בגלל פציעות, מה שהפך הרבה מהניתוח של הפרק הקודם ללא רלוונטי וגם הפך כל תחזית אופטימית שהייתה למישהו ביחס לעונה זו ללא ריאלית. בשלבים מסוימים של העונה גולדן סטייט נראים קצת כמו לילה בלי כוכב ועם ערימה של רול פליירס שצריכים לעשות מעבר ליכולותיהם.

גולדן סטייט החזיקה לפני שבוע וחצי במאזן הגרוע בליגה וקשה היה לראות סיכוי ריאלי לשינוי בטווח הזה, ובכל זאת, דווקא המצב הבעייתי אליו הגיעה הקבוצה העיר את אדישות הלוחמים ואנחנו רואים מהם הרבה מלחמה, ולאחרונה גם רצף ניצחונות. למרות התוצאות, מדובר בקבוצה שמצליחה להישאר רלוונטית בליגה, לכאורה כנגד הסיכויים, להישאר צמודה ברוב המשחקים, ואפילו לצבור ניצחונות מדי פעם, אבל כמובן שגם ההייטרים נהנים לראות את ההפסדים נערמים בקצב יוצא דופן, בטח ביחס לקבוצה שרשמה 3 עונות רצופות עם 15 הפסדים ומטה, לעומת 16 הפסדים ב-20 המשחקים הראשונים של העונה הפעם.

בפני גולדן סטייט עומדות 3 שאלות עיקריות לקראת העתיד. השאלה הראשונה היא דיאנג'לו ראסל – האם להעביר אותו בטרייד, מתי ובעד מה, ואם לא, מה יהיה המעמד שלו בקבוצה. השאלה השנייה היא מי מבין שחקני המשנה מתאים להמשיך גם בעונה הבאה, וכמה דקות כל אחד כזה יהיה שווה בקבוצה טובה יותר, כפי שגולדן סטייט מתכננים להיות בעונה הבאה. השאלה השלישית היא באיזה סוג שחקנים מנסים להתחזק, בדראפט ובחלון השחקנים החופשיים. אנחנו נעסוק היום בשאלת שחקני המשנה הנוכחיים של הווריורס, כאשר שאלת דיאנג'לו ראסל תקבל את המקום הראוי לה בפרק הבא, בעיקר מכיוון שהיא שינתה באופן משמעותי את המסקנות שלנו, ואילו שאלת החיזוק תידחה למועד בלתי ידוע.

עוד בעיה שעומדת לנגדת עיניו של סטיב קר, מעבר לפציעות הארוכות של הכוכבים, היא חוסר היציבות של הקבוצה, הן מבחינה בריאותית והן מבחינה מקצועית, מה שגורם לכך שעד כה בהלך העונה פתחו המון חמישיות שונות, ואלו הן: 1. קרי, ראסל, רובינסון, גרין, לוני. 2. קרי, ראסל, רובינסון, גרין, כריס. 3. קרי, ראסל, פול, רובינסון, גרין. 4. קרי, ראסל, רובינסון, פסקאל, גרין. 5. ראסל, פול, רובינסון, גרין, קאולי-סטיין. 6. ראסל, רובינסון, פסקאל, גרין, קאולי-סטיין. 7. ראסל, פול, רובינסון, פסקאל, קאולי-סטיין. 8. ראסל, ברקס, פול, רובינסון, קאולי-סטיין. 9. באומן, פול, רובינסון, פסקאל, קאולי-סטיין. 10. באומן, ברקס, רובינסון, פסקאל, קאולי-סטיין. 11. גרין, ברקס, רובניסון, פסקאל, קאולי-סטיין. 12. ברקס, רובינסון, פסקאל, לוני, קאולי-סטיין. 13. ראסל, ברקס, רובינסון, לוני, קאולי-סטיין. 14. ראסל, לי, רובינסון, גרין, קאולי-סטיין. 15. ראסל, לי, ברקס, גרין, קאולי-סטיין.

ניתן לזהות, מעבר להיעדרויות של שחקנים מצוינים, גם עלייה בהתחלה ובהמשך ירידה במעמדו של אריק פסקאל, עלייה במעמדם של דמיון לי ואלק ברקס, לעומת המעמד היציב של רובינסון וקאולי-סטיין, כמובן ביחד עם ראסל וגרין שפותחים כשהם בריאים.

כעת נעבור לניתוח מהלכים שיראו את הדרך שבה מנסה סטיב קר להפעיל את חומר השחקנים שלו. אנחנו נתמקד ב-3 סוגי מהלכים – פיק-אנד-רול, התקפות מעבר והנעת כדור ותנועה ללא הכדור שכמובן באים ביחד. אפשר לשים לב שזה מאוד דומה לתרגילים שסטיב קר הריץ לכוכבים שלו בשנים עברו, ואני גם אנסה להראות את קווי הדמיון בכל אחד מהתחומים. מכאן ואילך דריימונד גרין יופיע מדי פעם במהלכים, אבל לא דיאנג'לו ראסל, מכיוון שכל המהלכים הם מתקופת הפציעה שלו.

לאחרונה ראסל התאושש מהפציעות, השתלט על הקבוצה וזה שינה משמעותית את סגנון המשחק של גולדן סטייט ואת מאזן הכוחות בין השחקנים ליד. נזכיר רק את אריק פסקאל שהיה הטוב ביותר בגולדן סטייט עד החזרה של ראסל, אבל מאז הוא הפך לשחקן ספסל שלא מצליח כמעט בכלל. על כל הקשור לראסל – בפרק הבא…

נתחיל עם תרגילי פיק-אנד-רול. במהלך הבא ברקס מגיע לקבל את הכדור על חסימה כפולה של באומן וספלמן. אחרי כמה שניות מגיע ספלמן לפיק-אנד-רול וההגנה יוצאת בדאבל-אפ על ברקס שמעביר לספלמן במצב של 4 על 3 והוא מעביר לפסקאל ל-2 קלות.

במהלך דומה הפעם פסקאל הוא זה שמגיע לחסום לברקס, שהפעם לא מקבל חסימה לפני שהוא מקבל את הכדור, והעזרה בצבע הפעם מאחרת אז פסקאל מחליט לסיים בעצמו ומשיג סל ועבירה.

במקרה דומה, ממשחק אחר הפעם, שבו מדובר בדמויות אחרות לחלוטין, כריס חוסם לפול (מרקיז לג'ורדן – לא כריס פול לעצמו…) ומתגלגל מהר לצבע ומכיוון שההגנה טיפה מאחרת, הוא מצליח לשים 2 נקודות.

ועוד מקרה שמתחיל בחסימה דומה, שבו קאולי סטיין הוא זה שמגיע לפיק-אנד-רול עם ברקס וכשההגנה יוצאת עליו הוא בוחר להוציא לגלן רובינסון מחוץ לקשת בדרך לשלשה פנויה, קלה ומדויקת.

בהשוואה ל-5 השנים הקודמות מצורף סרטון שמראה את הפיק-אנד-רול של סטף וגרין. מתחיל במסירה לאלי-הופ, עובר למסירה לשחקן מתחת לסל, הוצאה לשלשה ובסוף גרין מסיים בעצמו – קודם בליי-אפ ואחר כך בפלואוטר. לגבוהים של גולדן סטייט הנוכחיים אין את יכולת המסירה או את הסיומת בפלואוטר של דריימונד גרין, מה שמצמצם את האפשרות שלהם לאותן 3 ממקודם – למסור לשחקן מתחת לסל, למסור לשלשה או לסיים בעצמך בליי-אפ או דאנק.

התחום הבא שנחקור אותו הוא היציאה להתקפות מעבר, ואצל גולדן סטייט זה בעיקר דריימונד גרין שמוביל כדור, כאשר המטרה של האחרים היא לפתוח נתיבי מסירה עבורו כמה שיותר מהר. במקרה הבא קאולי-סטיין ורובינסון חותכים מהר לתוך הצבע, אבל ההגנה מגיבה בזמן ומונעת מגרין למסור לשם, אז הוא מנצל את העזרה של קראודר על רובינסון בצבע כדי למצוא את פסקאל שמגיעה בקו השני של התתקפה והוא מעביר לרובינסון שכבר נמצא לידו לשלשה קלה.

ובעוד מקרה של מתפרצת גרין מוביל כדור ורובינסון מנצח במירוץ לצבע וזוכה ב-2 נקודות קלות בתמורה לכך.

ועוד מתפרצת. הפעם ניתן לראות שכאשר גרין לוקח את הכדור החוזר יש כבר 4 שחקני גולדן סטייט בריצה קדימה, ובזמן שההגנה של ממפיס רצה לכיוון קאולי-סטיין שמגיע ראשון לצבע, מנצל את זה רובינסון בגל השני ומגיח מאחור עבור עוד ליי-אפ קל.

במהלך הבא פסקאל מראה שגם הוא יודע להוביל מתפרצות. גרין שולח אותו מהר קדימה והוא מוצא יפה את רובינסון שחותך פנימה לסל קל.

בהשוואה לגולדן סטייט של השנים הקודמות, העונה גרין הוא זה שמוביל כדור כמעט תמיד במעבר, לאחר שבשנים עברו גם סטף עשה את זה הרבה וקצת איגודאלה. בסרטון הבא החלוקה היא בין הליכה פנימה – מסירה למי שרץ ראשון או שהמוביל כדור הולך לבד, כחלק מהקו הראשון של ההתקפה, או הליכה לשלשה – מסירה לשחקן בפינה או חצי פינה, או סטף שעולה לזריקה מכדרור, לרוב במסגרת הקו השני של ההתקפה.

כמובן שהדבר הכי חשוב אצל התקפת גולדן סטייט הוא הנעת כדור ותנועה ללא כדור. במהלך הנפלא הבא ניתן לראות הרבה הנעת כדור. כל אחד משחקני גולדן סטייט שעל הפרקט מוותר על מצב סביר לזריקה כדי לסדר לבא בתור מצב יותר טוב, עד שלמרקיז כריס לא נותרה ברירה אלא לדחוק פנימה מול שער ריק.

עכשיו נוסיף גם קצת תנועה ללא כדור. בזמן שקאולי-סטיין מחזיק בכדור בטווח שהוא לא יזרוק ממנו, אנחנו רואים, לפי הסדר הבא – חיתוך של פול לכיוון הטבעת, באומן יוצא לפינה השמאלית על חסימה של ספלמן, פול ממשיך את החיתוך לפינה הימנית ומאלץ חילוף ששולח את קובי וויט לשמור על פסקאל, פסקאל תופס עמדה בפוסט על וויט. המסירה של קאולי-סטיין לפסקאל הייתה רעה, אבל הוא הצליח בסוף להשתלט על הכדור ולשים נקודות.

במקרה הבא מי שעושה את התנועה ללא כדור הוא פסקאל שמזהה שהשומר שלו הלך לעזור בחסימה אז הוא מתמקם מתחת לסל ומשאיר את וויט להתלבט בינו ובין באומן בפינה, מה שמאפשר לפסקאל לצבור עוד 2.

במקרה הבא הבולס מחליטים להביא עזרה על פסקאל ורובינסון נע אל הפינה. גרין מושך את השחקן שלו, כדי שלא יפריע לרובינסון, ופסקאל בוחר באפשרות המסירה הקלה והנכונה יותר לגרין שמעביר לרובינסון הפנוי.

אם נחזור להשוואה לגולדן סטייט "המקורית" אז ניקח את הסרטון הבא, הלקוח מעונת 2014/15 בלבד, ומציג את הנעת הכדור והתנועה ללא כדור של שחקני גולדן סטייט במגוון מקרים שונים.

כמובן שבמקרה של הסגל החדש שעומד לרשותו של סטיב קר לקחתי את הדוגמאות שכן עבדו והכנסתי ליומן, אבל היו כנראה הרבה מקרים שהעסק לא עבד, כפי שנראה המאזן הנוכחי של הווריורס, ובכל זאת ניתן לראות שהלוחמים הצעירים מסתגלים כעת בצורה יותר טובה לשיטה, כאשר ניכר שיפור משמעותי אצל הלוחמים במשחקים האחרונים. בכל זאת, מי שבקטע של פלייאוף וכדומה בסן פרנסיסקו שיעבור לפוטבול…

לאן העונה הזאת הולכת מבחינת גולדן סטייט כבר די ברור, אבל בכל זאת הקבוצה לא הפכה למשעממת מדי, וגם לא הפכה לבדיחה של הליגה, כמו שהיה מי שחזה. סטיב קר מנסה לנצח, אבל גם חשוב לו לייצר שחקנים נוספים שיתאימו למערכת, במיוחד עכשיו כשיש הזדמנות לעשות את זה בנחת. דריימונד גרין הצליח לשמור על האנרגיות שלו כשהוא משחק ולהנהיג את החבורה הצעירה שלידו.

החזרה של דיאנג'לו ראסל גררה שינוי משמעותי אצל גולדן סטייט, כזה שבהתחלה הכניס את הלוחמים לסחרחורת נוספת, אבל ברגע שראסל נכנס לעסק ראינו גולדן סטייט טובה יותר מבכל שלב קודם של העונה, ואפילו רצף ניצחונות אחד נחמד. על כך ועוד – בפרק הבא. הישארו עמנו…

עמיחי קטן

עורך ראשי. תמיד בעד הישראלים ולא רק בספורט, בהכל.

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. תודה חיים על היומן המקצועי. בשנים קודמות זה היה יומן אליפות בהקשר של הלוחמים . השנה יותר יומן עליבות…
    ואם ברצינות אז יש שיפור והקבוצה לומדת לשחק עם ראסל,
    ישייטו בבטחה לאזור 23-25 נצחונות, ימשיכו לתת לקליי וסטף להחלים ויקוו לבחירה גבוהה…

  2. תודה חיים. לגבי פסקל, בשבועיים האחרונים הוא סוחב פציעה וזה משפיעה גם על הדקות וגם על הרמה. יחד עם זאת העלת כאן נקודה נכונה, האם פסקל מתאים לעמדת ה SF בשנה הבאה. (לא), להיות שחקן קבוע בחמישיה השניה? (אולי), להוות נכס לעסקה? (ודאי). בצד הזכות עומדים לזכותו הבנת המשחק והיכולת לשים את הכדור בסל, לצד החובה נזקפים לחובתו נתוניים פיזים לא מספקים (גובה, אתלטיות). בתעודת השליש יכתב שיש שיפור ניכר בהבנת שיטת המשחק , הן בהגנה והן בהתקפה אצל כמעט כל השחקנים אבל נתוני מוצא נמוכים (של השחקנים) מביאים לתוצאה בינונית.

  3. תודה על היומן המפורט. החכמתי ולמדתי ממנו.
    חבל לי על פסקאל שהלך קצת לאיבוד מאז החזרה של ראסל.
    הייתי רוצה לראות בשנה הבאה אותו כשחקן רוטציה לגיטימי בקבוצה. מעבר אליו רובינסון וברקס הם שחקנים שיוכלו לעזור מספסל בשנה הבאה. לצערי אף אחד מהסנטרים שבסגל לא עושה רושם של שחקן יציב שאפשר לסמוך עליו….

    1. זה מאוד מעניין. במיוחד העונה. בעונות קודמות נהגו לייחס את זה ליותר שמירות כפולות על סטף ודוראנט ויותר הימור של היריבות על הקליעה של גרין ואיגי. העונה זה לא ממש רלוונטי, אז כנראה שזה משהו מעבר…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט