הווריירס מנצחים (!), מלו חוזר, לברון עושה היסטוריה – סיקור משחקי שלישי / דובי עופר

תוצאת תמונה עבור ‪carmelo anthony‬‏

ארבעה משחקים בNBA הלילה, עם ניצחון נדיר של הווריירס שמחפשים את עצמם בממפיס, חזרתו של כרמלו אנטוני בהפסד של פורטלנד ואפילו ציון דרך היסטורי ללברון, שגם מנצח בבית את הת'אנדר.

אבל לפני הכדורסל, סיפרות.

היום, 20 בנובמבר, לפני 161 שנים נולדה המורה השוודית שבסך הכל ביקשה לכתוב ספר על הגאוגרפיה של ארצה באופן שיהיה נוח לעיכול עבור הילדים. אז סלמה לגרלף לקחה את מקל הנדודים וכיתתה את רגליה לכל אורכה ורוחבה של שוודיה, אספה אגדות והתרשמויות, הוסיפה ילד אחד, ואווז בית אחד וכמה אווזי בר, הפכה את הילד לננס והעניקה לו את השם נילס, בנו של הולגר. וכך נולד סיפורו של נילס הולגרסן, שלימד ילדים גאוגרפיה, ואת חופשות הקיץ של ילדי שנות השמונים בישראל. סלמה לגרלף, אגב, כתבה גם את "ירושלים", אחד הספרים היפים ביותר שנכתבו על בירתנו הקדושה, ואפילו קיבלה פרס נובל לספרות. תודה סלמה, ומזל טוב מכולנו.

ממפיס גריזליס (9-5) 95 – גולדן סטייט ווריורס (12-3) 114

הרכב ליגת הקיץ של הווריירס מתודלק באנרגיות של דריימונד גרין הגיע לממפיס נחוש להוכיח שההופעה המרשימה מול הסלטיקס לא הייתה אירוע נקודתי, ואגב כך גם לקטוע את רצף שבעת ההפסדים. ואכן ניכר היה שהתצורה החדשה רצה טוב פעם נוספת. קבוצתיים, לוחמים ולא מוכנים לקבל שום דבר במתנה עלו הלוחמים לפרקט, בראשם ובלבם מנהיגם החדש בשני הצדדים. קולני, מוביל כדור, מרכז את המשחק בשני הצדדים וידי עץ בכל הנוגע לזריקה, כזה הוא גרין של קבוצות האליפות, וכזה הוא גרין של הווריירס החדשים. על הנקודות ברקס וגלן רובינסון השלישי, הכלב הקטן, על ההגנה מרקיז כריס עם ארבעה גגות, ועל המסירה כולם, עם 33 אסיסטים על 43 סלי שדה.

אחרי רבע ראשון שקול, מפיגור נקודה, טסו הווריירס ל2-23 עם 3:34 למחצית, כל הדרך ליתרון 20. הגיים בשלב זה כבר היה אובר. כל שנותר היה להשתעשע עד הסיום מול הגריזלים הצעירים, שכבר לא חזרו לפיגור דו ספרתי. בסיום 95-114 לאורחים מהמפרץ, שחגגו את ניצחונם השלישי בלבד, אך המתוק כל כך.

ברקס, כבר שמעתם, הבריק בצד המבריק עם 29, כשגלן רובינסון מוחא כפיים 20 פעם, כולל 6-3 מהטריטוריה של סטף (מי?) קארי. פסקאל עם מנה רגילה וכריס מהספסל הוסיפו 17 לראש, כשגרין עושה את כל השאר עם 11 סוכריות לחברים ועשרה קרשים. נקודות היו לו 8, ב14-4 מהשדה.

לטובת הדובים היו שם מוראנט עם 20 ו-8 חלוקות, אבל מעט השפעה על הנעשה, ולצידו ברוקס עם 18. ברנדון קלארק עלה מהספסל היטב עם 17. ג'יי קראודר הרשים עם דאבל דאבל נאה, 15-11.

ניו אורלינס פליקנס (9-5) 115 – פורטלנד טרייל-בלייזרס (10-5) 104

גבו הכואב של דמיאן לילארד, על הספסל בחולצת הסוואה שרק עידו מוריה יידע להסביר, הפך את הבכורה של כרמלו אנטוני במדי הבלייזרס למשמעותית אפילו יותר מכפי שתוכנן. מספר 00, אולי מחווה לקווין דאקוורת' המנוח, עלה בגזרת כדורסל ראויה, ללא משמני אבטלה מיותרים, ומלא מוטיבציה אחרי שנה ללא כדורסל, ושנה וחצי מאז הסיומת ההיא באוקלהומה. אז אמנם נצפו ידיים על המותניים פה ושם, ואין ספק שהגנה ומסירה היו שני השיעורים מהם הבריז מלו באופן קבוע, למרות שלפחות שני אסיסטים נלקחו ממנו בגלל אוזלת ידיו של חבריו, בינתיים, לקבוצה, אבל יש מצב שהתוספת של מלו לבלייזרס אפילו תעבוד בסופו של דבר. הפעם, אנטוני לא חיכה יותר מדי לפני שהחטיא את הזריקה הראשונה במשחק ואז התכבד בשלוש הנקודות הראשונות של האורחים, בזריקה טיפוסית מחוץ לקשת, כל זאת בתוך חצי הדקה הראשונה. לאחר מכן החטיא 9 מ-12 הזריקות שלקח, אבל היי, ברוך הבא מלו.

המשחק עצמו, אם אתם שואלים, היה צמוד ותנודתי כמו השמועות על ממשלת אחדות עד אמצע הרבע השלישי, כשמלי ואז רדיק בשלשה מעלים את המארחים ליתרון 5, 64-69. מכאן זה היה פליקאנס אול דה וויי סר, כשהשקנאים רק הולכים ומגדילים את היתרון עד כדי 16 , 83-99, ברבע הרביעי. בסיום 104-115 למקומיים. כרמלו יצטרך להמתין עם ניצחון הבכורה.

הולידיי עם 22 נקודות, כולל כמה היילייטס שתראו בתקציר, 10 חלוקות ו-5 קרשים היה שם כל הערב עבור ניו אורלינס, כשאינגראם חוזר מפציעת ברך חד וחלק עם הופעת 21, 5 ו-7 מצוינת. רדיק תרם 18, כולל 9-4 משלוש, וקנדריק וויליאמס הסתפק ב-8 נקודות, אבל צרף אליהן 13 קרשים, 3 חטיפות ואותו מספר עבירות תוקף שסחט, והמון האסל שאולי לא השכיח שיש עוד ציון שמחכה להצטרף, אבל נתן לחברים ביציע הרגשה מצוינת.

אצל הבלייזרס אנטוני סיים עם 10 את הספתח, כשלצידו תורמים באמת מקולום 22, ווייטסייד 14 בנקודות וניקויים וסימונס 13, ב13-4 חלש מהשדה. האורחים קלעו ב55% נאים מחוץ לקשת, וחוסר הדיוק מקרוב קלקל.

סקרמנטו קינגס (7-6) 120 – פיניקס סאנס (6-7) 116

אחרי פתיחה צמודה החליטו הקינגס לנער את השמשות העקשניות הצורבות בעורפם, פתחו מבער וניצחו את הרבע הראשון 19-33. הפער רק הלך וצמח, וכשרשון הולמס קבר שתיים ארבע וחצי דקות בתוך הרבע השלישי, והעלה את המארחים ל51-76, כבר נצפו חלק מהצופים מפשפשים בכיסיהם אחרי הפתק עם מיקום החניה. אבל היי, לאורחים היה עוד טריק אחד חבוי מתחת לקקטוס. אט אט חפרו דרכם חזרה, בהגנה עקשנית והתקפה מרוכזת, ו-14.2 שניות לסיום בוקר קובר את השלשה השלישית שלו במשחק ומצמק לשלוש בלבד, 113-116. מהפך גוטה? לא הפעם.

יוגי פרל שומר על קור רוח מהקו, וכמוהו גם אותו רשון הולמס מהפרש השיא, והשלשה האחרונה של קמינסקי מצליחה רק להמתיק במעט את הגלולה שתלווה את האורחים בדרכם חזרה לאריזונה. בסיום 116-120 לסקרמנטו.

הולמס מיודענו סיים משחק מצוין עבור הקינגס עם 20 ו-15 קטיפות, אבל הגיבור האמיתי היה בוגדאנוביץ', שתפר מהספסל 9-7 מחוץ לקשת, כל הדרך ל-31 נקודות ענקיות, שהצטרפו ל-7 אסיסטים. בייליצ'ה עם 17 ובארנס 15 תמכו, כשקורי ג'וזף עושה דיארון מי ומוסר 14 בונבונים לחברים, שדייקו מחוץ לקשת ב31-13, 42% מרשימים.

בצד הפיניקס של הדברים בוקר כרגיל בראש עם 30, 8 אס' ו-5 ריב', כשלצידו מסייעים ברידג'ס מהספסל ואוברה עם 20 לראש. קאמינסקי הוסיף 17. הסיפור האמיתי בצד המפסיד הוא ריקי רוביו, שחזר מהפציעה שהשביתה אותו נגד בוסטון, להופעה חיוורת של נקודה בודדת ב7-0 מהשדה. כל זאת ב-16 דקות, לפני שהחליט שדי לו להפעם.

לוס אנג'לס לייקרס (2-13) 112 – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (10-5) 107

ובינתיים בל.א. עסקים כרגיל, תודה ששאלתם. הלייקרס ממשיכים לשעוט, לברון לספור טריפל דאבלים, והפעם עם אחד חגיגי במיוחד. לברון ג'יימס, חברים, עם הט"ד ה-86 בקריירה, הפך לראשון בהיסטוריה, כך טוענים, שרושם טריפל דאבל נגד כל אחת מקבוצות הליגה,. כבוד, אפילו כשחושבים על זה שנגד הניקס נרשם אחד אוטומטית לכל שחקן עם כניסתו לליגה. אנטוני דייויס לצדו קלאפד היז הנדס 34 פעם לכבוד המלך, כל הדרך לניצחון צמוד יחסית על הת'אנדר, שמפסידים לילה שני ברציפות בסטייפלס סנטר, אחרי שאתמול היה זה פול ג'ורג' שדקר אותם עם אותה שלשה בשניות הסיום.

הפעם היה זה לברון עם שלשה שעשה את זה 11, 98-109, ללייקרס, 3:08 לסיום, וסגר לכאורה את המשחק. אבל האורחים בניסיון אחרון להועיל רצו 0-9 וצמצמו לשתיים, 1:24 לסיום. כה קרוב, ועדיין…

דני גרין על הריבאונד בהתקפה, ופופ עם שלשה קטלנית סוגר את העסק, 55 שניות לסיום. לברון מספיק לחגוג את הרגע ההיסטורי עם שתי החטאות מהעונשין, אבל האורחים מאוקלהומה לא מצליחים לנצל את ההזדמנות. הלייקרס עם עוד ניצחון, והפעם 107-112.

דייויס כאמור עם 34 בצד המנצח, אליהן הוסיף על חשבונו 7 ריב', 4 אס', 4 חט' ו-2 חסימות. לברון 25,10, 11 לאותו ט"ד מדובר, ופופ סיים עם 13 לטובת הלייקרס, שדייקו ב31-14 מחוץ לקשת.

את האורחים הוביל גאלינרי עם 25, כששרודר עולה מהספסל ל-31 נקודות מרשימות. כריס פול הסתפק ב-4 ב7-1 מהשדה, אבל פינק את החברים 10 פעמים.

לסיום, כמה צלילים מהפאב האירי, למצב רוח טוב, אתם יודעים.

דובי

אנטומולוג, אגרונום, עובד סוציאלי ומטפל. גר בערד עם בת זוג + 3 ילדים, כלבה, וחיות.

לפוסט הזה יש 48 תגובות

  1. סקרמנטו צריכים לקבל החלטה על שניים מבין השלושה פוקס בוגדנוביץ הילד.
    או לשלם לבוגדנוביץ הרבה
    נראה מה יחליטו.
    לכל אחד מהם ערך טרייד ענק.

  2. תודה דובי.

    מרגש לראות שחקן כמו מלו חוזר לשחק אפילו אם זה לקבוצה גרועה כמו הבלייזרס.
    לדעתי הוא היה יכול להיות פיט מצויין לקבוצה ששואפת יותר גבוה אבל אולי דווקא בקבוצה כזאת הוא יחזיר לעצמו את הביטחון.

    ההישג של לברון מדהים אבל לא מפתיע כי זה השינוי שהוא עשה במשחק שלו עוד בשנים האחרונות בקליבלנד.
    הוא בעצם הפך את עצמו לרכז מוביל שעושה הכל גם לאחרים בעזרת חכמת המשחק שלו. מי שנהנים מזה הם בעיקר דיוויס שהופך לאיום תמידי בצבע וגם דני גרין שכבר הוכיח את עצמו בעבר כקלעי אמין.

  3. ותודה רבה דובי
    אני מכיר את סלמה לגרלוף בעיקר מהרחוב מעלות לגרלוף שנמצא ליד הבית שלי בירושלים.
    אקרא את הספר ירושלים בהמלצתך.

  4. חזרתי לא מזמן מהמשחק בסקרמנטו
    קצת רשמים מהמשחק
    קודם כל האווירה, כל הסיפור הוא החגיגה ולתת לך תמורה לכסף בכל שניה (אפילו בשירותים יש רמקול עם קריינים שמנתחים את המשחק)

    המשחק עצמו לא התעלה בהתחלה. הסאנס היו עם אחוזים איומים ולא בגלל הגנה מצטיינת של הקינגס.
    בוגדנוביץ התעלה עם משחק שבו הכל מצליח לו. היה כיף לראות גם כמה הוא לקח את המשחק עליו.

    ברבע הרביעי הסאנס לא ויתרו והפתיע אותי שהמאמן אמר להם לשלוח את הקינגס לקו ולקלוע מהר לשלוש (משהו שמקובל באירופה אבל פחות ראיתי פה). זה כמעט הצליח! וולטון קצת נכנס ללחץ אבל הקינגס שמרו על קור רוח ולא החמיצו מהקו – כל הכבוד לצעירים האלה.

    היה כיף

  5. מעולה דובי.
    1.היו לאריק פסקל משחקים גדולים יותר העונה מהניצחון היום על ממפיס, אבל נחמד לראות אותו מפתח כימיה עם דריימונד גרין. השימוש של הווריורס בשלושה גבוהים במקביל נוצר בעיקר בגלל המחסור שלהם בשחקני כנף, או בשחקני כדורסל, אבל השילוב של גרין ופסקל יהיה שימושי בעונה הבאה. לווריורס לא היה גבוה מסורתי של חפירה בפוסט ומיד ריינג' כבר הרבה זמן, ואחד כזה יהיה נשק חשוב בקבוצה של השנה הבאה, בין אם יעלה מהספסל או יפתח לצד דריי.
    .
    2.משהו בסטיבן אדאמס מאוד כבוי. חשבנו שכשווסטברוק ילך הוא יהפוך למכונת ריבאונדים ונקודות, אבל הוא נותן עונה חלשה (יש מצב שנרלנס נואל טוב יותר). זה קשור ישירות לחוסר החשק של CP3. מעניין איזה קבוצה תקח מישהו מהם, כי הם שחקנים טובים אבל לא מספיק בשביל להצדיק את החוזה של כל אחד.
    .
    3.שתי שלשות של דיוויס הגיעו מפיק-נ'-פופ עם רונדו. ראז'ון מסר 10 אסיסטים, כשהוא מראה כרגיל חוכמת משחק אדירה עם מציאת האיש הפנוי על הקשת או בתוך הצבע. ניהול המשחק שלו שונה מזה של לברון והמסירות החוצה מהצבע, אבל יש ללייקרס מנהל משחק נוסף ברמה גבוהה. ווגל נתן כמה דקות לרונדו לצד קארוסו במחצית הראשונה וזה עבד לא רע בכלל. באופן כללי, הלייקרס משחקים כמו אלופים. השאלה היא אם יוכלו לשמור על האינטנסיביות הזאת לאורך עונה שלמה.

    1. הלוח משחקים של הלייקרס יהיה קשה יותר בעתיד ואז נדבר. כרגע הם עם משחקים נגד פחים בקרוב שוב אוק ווש ממפיס וכו וכמו שהספרס נראים גם הם אז כן יהיו הרבה נצחונות וטריפלים בקרוב.
      כדורסל של אליפות? זה נראה במפגשים מול הקליפרס יוטה יוסטון דנבר כמה וכמה פעמים בהמשך..

      1. אני לגמרי על העגלה של הלייקרס אבל באמת שאי אפשר לתהות איך הם זכו ללוז כזה נוח בלי אפילו איזה מילווקי בקרוב

      2. הזוי פשוט הלוז של הלייקרס עכשיו,אם אני לא טועה יש להם עכשיו רצף של משחקים מול כל הקבוצות הגרועות בליגה.
        האמת שקצת חבל כי עוד לא החלטתי האם הלייקרס זה אמיתי או באמת לוז קל מאוד.

          1. שאני מתכוון לאמיתי,אני מתכוון לדבר האמיתי,אליפות הרי כל דבר חוץ מזה לא רלוונטי.ועד עכשיו לא היו להם מספיק מבחנים להראות האם הם מסוגלים ללכת עד הסוף.
            לדעתי יש להם כרגע משוכה אחת שתכלס נראת בלתי עבירה וזה הקליפרס אבל מעניין איך הם יתמודדו מול מילווקי,בוסטון
            דרך אגב באחד המבחניםן היחידים שלהם עד עכשיו הם הםסידו וזה לטורנטו שעוד באה בלי 2 שחקנים חשובים שלה

            1. נכון כל דבר חוץ מאליפות כשלון, מסכים איתך. נחכה לפלייאוף קיצר

  6. סיקור מצוין, תודה.
    1. גולדן סטייט היא כנראה הקבוצה הגרועה בליגה כרגע, אבל זאת לא תהיה קבוצה היסטורית בתחום. ייתכן גם שהם לא יהיו הכי גרועים בסוף…
    2. קשה לי לראות את מלו מצליח, אבל צריך לתת לו זמן לפני שמגיעים למסקנות.
    3. סקרמנטו ופיניקס 2 קבוצות מאוד מהנות… עדיפות קלה לפיניקס בגלל ההפתעה…
    4. לברון מתישהו יוריד הילוך, או שהוא יקרוס בפלייאוף, או גם וגם… בינתיים זה נראה נפלא, אבל לא לעד…

      1. לברון לא יקרוס כי הוא יוריד הילוך עוד מעט, כשהלו"ז יתחיל להיות קשה יותר, ויהיה לו גם תירוץ טוב…
        הלייקרס מספיק עמוקים כדי שלברון לא יקרוס בינתיים, אבל ברור שמתישהו זה יקרה, כמו לכולם, וזה רק עניין של זמן.

    1. או שהוא ייקח עוד טבעת. זה מאוד הגיוני, זה קלאסי לעונה הבאה (כרגיל איתו בקבוצה חדשה). ואני שוב מכין מראש, לצמצום כאבים.
      לא הקשבתם לקראת אסון גולדן סטייט. יש אחדים שעדיין ממשיכים להיאחז בפיגומי ההריסות ולראות שם גורד שחקים.
      אז לפחות תקשיבו כאן. הרע מכל עוד בהמשך, LOL

      1. זה בהחלט יכול לקרות, אבל אני לא הייתי מהמר על זה, גם בגלל יריבות עדיפות לדעתי וגם בגלל שהלייקרס קבוצה מזדקנת שחסר לה כמה דברים שאין לה כל כך איך להשיג…

        1. הוא ניצח עם הקאבס את ה-73-9 הטובה אי פעם.
          עם מיאמי את דאנקן-פארקר-ג'ינובילי-קוואי.
          עם מיאמי את דוראנט-ווסטברוק-הארדן-איבקה.
          .
          זה כבר לא מקרי. זו הוכחה ניצחת.

          1. זה מדהים שהוא ניצח את ה73-9. מבחינת שמות, לקליבלנד היו שמות יותר מפוצצים.
            ותסתכל גם על החמישיה והספסל וקליבלנד לא נופלו בשום עמדה אם כבר להיפך. זה מדהים שהוא חזר 3-1 לא מזלזל בזה חלילה. אבל מפה ועד להציג אתזה כאילו הוא היה בקבוצה פח זה ממש לא נכון. וכנל עם מיאמי, שהייתה לו קבוצה מעולה לכל הדעות. ודאנקן פארקר גינובילי שהוא ניצח אותם היו כבר לקראת שלהי הקריירה.

            1. כן, רק שנה אחרי נתנו פינאלס מהסרטים, אולי התצוגה הכי יפה של קבוצה אי פעם…

            2. נכון. אם היה מנצח את גולדן עם דוראנט אז כן אבל ככה? 2 קבוצות שוות לחלוטין על הנייר ואם לברון ככ גדול אז הקאבס אם כבר היו צריכים להיות פייבוריטים. אומרים פה תמיד שעונה סדירה לא חשוב אז מה התלהבו מ73-9?

            3. נתנו פיינלס מהסרטים עם דוראנט אל תשווה ..זה היה שתי קבוצות שוות אפילו קליבלנד עדיפה קצת באיכות לדעתי.. כולה 73-9 זה היסטורי והכל אבל באמת. זה אליפות פיסיכית שלברום היה םסיכי ומטורף ואף אחד לא יקח לו את זה לעולם וזה בין הדברים היותר פסיכיים שקרו. ובכל זאת אלו היו שתי קבוצות שוות.

  7. מה שכבוי בסטיבן אדמס זה שאין מי יסדר לו דאנקים לייאפים וריב התקפה אחרי החטאות כי כריס פול איטי כמו צב לעומת הציטה..
    הוא תכף באולסטאר אחרי שראס מנפח הסטט הלך למנוע את האולסטאר יחד עם הארדן מקאפלה שבלעדיהם הוא ואדמס פותחים יחד בחמישיית המערב וכא מהם נותן 25 ו10 ומוביל את הקבוצה שלו.

  8. בחיים לא ראיתי בנאדם שמבסוט על עצמו שהוא צודק יותר ממני עד שראיתי אותך. כמו תקליט שבור.
    אז רק בשבילך שמעון- צדקת לגבי אדאמס!
    בדבר אחד אני לא מסכים איתך – דריימונד שחקן ענק בעיני, הפוטנציאל שלו שאף לאפס והוא הוציא מעצמו מעל ומעבר.
    אני אוהב אותו עוד ממשחק 7 נגד קליבלנד, היחיד שלא רעדו לו הביצים בווריורס, ברור לכולם שהוא נגר אבל גם בופון לא יודע לכדרר ולמישהו יש ספק שהוא אחד הגדולים שהיו כאן? בגלל שהוא לא מכניס גולים? יש הרבה אפור בין השחור ללבן

    1. זה סתם טראש טוק בין חברים אל תיקח רציני.😎

      אדמס אגב לא כזה גרוע זה פשוט שיש לו מאמן כסיל.
      בופון זה זה אחלה דוגמא אבל…בופון הוא השוער הכי גדול לטעמי אי פעם.
      עכשיו דריימונד הוא גם לא בין 50 שחקני ההגנה בלבד הכי גדולים ששיחקו במשחק.
      בשיאו הוא אכן היה טופ 24 בשחקני ההגנה בליגה ואולסטאר הגנתי אבל זה היה רק שנתיים. כל יתר השנים הוא היה גם בתחום עיסוקו מתחת לזה.
      עכשיו בופון מעולם לא היה המנוע והדבק של יובה עובדה גם בלעדיו זוכים באליפויות ומעולם לא היה השחקן הכי טוב ביובה כי שוער מעצם תפקידו לא יכול להיות הכי גדול או קרוב לזה. אם תיקח את 50 הכדורגלנים הכי גדולים לא יהיו שם שוערים.
      שום שוער גם היום לא נחשב ל24 השחקנים הטובים בעולם.

  9. למה הופס אתר מספר 1 במזה"ת? כי רק כאן יש לך ליטוף אינטלקטואלי מאת דובי עופר (ותואמיו הרבים, וחבל על אלה שערקו), לצד דגדוג שכונתי על הזעה מהביצים מאת א"ט המקורי (ותואמיו המעטים, וחבל על נהג המונית הדגול שערק)

  10. דובי יקירי – אני לוקח שנה הפסקה מהבלייזרס. היום ראיתי רבע, זה היה מחזה קשה לצפייה.
    אין מסירות בהתקפה וזה רק מבצעים אישיים, אבל ההגנה…. אלוהים ישמור.. צודק,ף בגלל שאלוהים עסוק עם החברה ממאה שעריים אז אף אחד לא שומר.

    היום פעם אחר פעם. היי פיק אנד רול נכנה בחילוף ופרוזדור פתוח עד הצבע כי הגבוה הדביל שלנו לא יוצא וה-4 שלנו זה… מלו או הזוניה שלא מזיזים רגליים.

    אני אין לי תסביך שנאה עצמית או אהבה לסבל.
    שתגמר השנה הזאת נלחם עם הווריורס על למלו בול. NOT HAPPY

  11. תודה תודה, איש יקר. רווית נחת לאיד מילו-מלו?
    אשר לשיאו של לברון ("האתלט הכי גדול שדרך על הפלאנטה", אמר סטיב קר השבוע).
    מזכיר שיא אחר, של GOAT – אבל שם זו לא שאתה פתוחה, שביקר השבוע פה.
    לאו מסי מחזיק, בין שלל הישגיו, בעונה בה כבש, ברציפות, שער נגד כל קבוצות הליגה. 23 משחקים, סיבוב שלם, וברצף הבקיע נגד כל אחת, לפחות שער אחד.
    בקיצור. יש לאן לשאוף.

    1. עיני לא צרה בהצלחה של מלו.
      מודה שאני לא סובל את האיש ולא מאחל לו הצלחה, וגם לא מאמין שתהיה לו כזאת, אבל אם יצליח, בכיף.
      הלילה למשל קשה להגיד שהבריק, אבל אחרי כל כך הרבה זמן בחוץ, אחרי יום עם הקבוצה, קשה לשפוט.

    2. (טייפוז: "ילו-מלו". יעני כמו השיר ההוא של דונובן. "לא שאלה פתוחה".
      רועי והצוות: יש אפשרות לאפשר עריכת תגובות? אני שונא טעויות שפה והגהה, והכי – את של עצמי…)

  12. תודה רבה דובי, אחלה סיקור של משחקי הלילה.
    אני מאוד מעריך את הסאנס, באסה שהפסידו אבל היי – זה לפחות לקינגס הכיפיים. בוגדנוביץ' שחקן ענק עם כישרון אדיר, אני מת לראות אותו בקבוצה שיוכל לתפקד בה כרכז.

  13. תודה רבה על ההשקעה דובי.
    מאוד מעניין יהיה לראות משק בין אלופת הנבא לאלופת היורוליג. אלופת האלופות.
    הבעיה היא שגמר היורוליג הוא ב24 במאי וגמר הנבא בסביבות אמצע יוני.

  14. סלמה כתבה על ירושלים לפני 120-130 שנה? מעניין מה היה לכתוב אז על ירושלים. גירית את התעניינותי ואחפש את הספר.
    חבל שכרמלו היה כה חלש במשחקו הראשון.
    אחלה סקירה דובי!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט