מיאמי היט (8 – 3) 108 – קליבלנד קאבלירס (4 – 7) 97

התוצאה קצת משקרת. ההיט הוליכו במשחק מהדקה הראשונה עד לדקה האחרונה, כאשר ברוב מכריע של הדקות הפער הוא דו ספרתי, וכאשר במשך דקות ארוכות ברבעים השני, השלישי, ותחילת הרביעי, ההפרש חוצה את רף 20 הנקודות.

כל שחקני החמישייה של ההיט סיימו את הלילה עם כמות דו ספרתית של נקודות, כאשר קנדריק נאן (23 נק' באחוזים מצוינים, 8 אסיסטים), ג'ימי באטלר (14 נק' בלי להכריח זריקות – 7 מ-11 מהשדה, לצד 6 אסיסטים, 3 חטיפות, ו-2 גגות), ואדאביו (16 נק', 15 ריב'), הם הבולטים מביניהם.

קווין לאב סיים את המשחק כקלע הבולט של הקאבס עם 21 נק', 10 ריב'.

ניו יורק ניקס (3 – 9) 106 – דאלאס מבריקס (6 – 5) 103

קל, זה לא היה. הניקס שלטו במשחק מתחילתו, עד עמוק בתוך הרבע השלישי, כאשר הם מובילים ברוב מכריע של אותן דקות (המבריקס הובילו פעם אחת ברבע הראשון, בנקודה, למשך כמה שניות) בהפרש שנע בין מספר נקודות בודדות ל-10 הפרש. ריצה של דאלאס בהנהגתו של לוקה דונצ'יץ' הבלתי נגמר (עוד משחק, עוד תצוגת סקורינג מרשימה), הביאה את המשחק לשוויון, ושלחה את הקבוצות לרבע אחרון צמוד במיוחד.

דקה לסיום, הכדור של דאלאס בפיגור 2 נק'. דונציץ' להצלה? לא הפעם. הארדוואי ג'וניור מחטיא שלשה, אבל מי שמגיע להצלה, קוטף ריב' התקפה, וקולע את השוויון, הוא סת' "אח של" קרי. הניקס מצדם, לא אבדו את הרוח במפרשים. בהתקפה הבאה הם זוכים לפוזשין נוסף אחרי החטאה של בארט, וזה מרכוס מוריס שמעלה אותם ליתרון אחרי שלשה אדירה, 14 שניות לסיום. גמור? לא אם ללוקה דונצ'יץ' יש מה לומר בעניין. סל מהיר שלו מוריד את ההפרש לנקודה אחת בלבד, 6 שניות לסיום. בזה נגמר הסיפור של דאלאס הלילה. הם עוד זכו להזדמנות לחזור לעניינים, אבל הפעם קרי לא פגע עם ניסיון מ-3 בשנייה האחרונה, ו-ההפתעה של הלילה. כן, קל זה לא היה. לניקס!

מוריס (20 נק', 5 ריב') ורובינסון (16 נק', 8 ריב'), היו קלעי הניקס הבולטים הלילה.

לוקה דונצ'יץ' סיים את הלילה כקלע המוביל במשחק עם 33 נקודות, 11 ריב', ו-10 אס', אבל גם עם סל שדה בודד מ-3 ניסיונות ברבע האחרון.

מילווקי באקס (8 – 3) 124 – שיקגו בולס (4 – 8) 115

קל, זה לא היה 2.0

עד לאמצע הרבע השלישי, זה היה צמוד ומותח. ממש. 23 שינויי הובלה במשחק היו בפרק הזמן הזה, כאשר מול עוד משחק מצוין של יאניס (סיים את הלילה עם 38 נק', 16 ריב', 4 אס'), מהצד של הבולס זה היה קובי ווייט, הרוקי הנהדר, שהוביל את האופוזיציה, כאשר ב-18 דקותיו הראשונות מהספסל הוא קולע ללא הכרה (5 שלשות מ-8 ניסיונות בפרק הזמן הזה).

6 דקות לסיום הרבע השלישי, הבאקס עשו את מה שהם עושים – לחצו על הגז, ומשוויון, הם רצו ליתרון דו ספרתי בסיומו של הרבע. על היתרון הם הצליחו לשמור, למרות ניסיונות קמבאק כמעט מוצלחים של הבולס. מלבד יאניס, הצטיין הלילה בשורות הבאקס גם אריק בלדסאו (31 נק', 8 אס').

קובי ווייט (26 נק', 5 ריב'), וזאק לאבין (25 נק', 7 אס'), היו קלעי הבולס המובילים במשחק.

ניו אורלינס פליקנס (3 – 8) 132 – לוס אנג'לס קליפרס (7 – 5) 127

הסיפור של המשחק 1.0 הוא מי כן שיחק (פול ג'ורג'), ומי לא (קאוויי ובברלי מצד הקליפרס, אינגראם, אוקאפור, הארט ובול, בנוסף לציון, מהצד הפליקנס).

מי שכן שיחקו, סיפקו משחק מפתיע מאוד. עד כמה מפתיע? תחילת הרבע השלישי, וההפרש הוא 13+ לטובת הפליקנס.

המשך המשחק היה צמצום מהיר של ההפרש מצד הקליפרס בהנהגת פול ג'ורג' המצוין (נראה היה שלא החמיץ דקה. שחקן נפלא), ורבע אחרון צמוד ומותח.

הסיפור של המשחק 2.0 הוא ג'רו הולידיי. הוא קלע 12 נק' ב-7 הדקות האחרונות של המשחק + חטיפת קלאצ' ענקית + 2 אסיסטים גדולים במאני טיים לדאנק של פייבורס ולשלשה של פרנק ג'קסון, כאשר הוא המנוע שמוביל את הפליקנס החסרים לניצחון מפתיע מאוד על הקליפרס החסרים.

ג'רו הולידיי נתן את משחקו הטוב ביותר עד כה השנה, כאשר הוא מסיים את הלילה עם 36 נק' באחוזים מצוינים (13 מ-24 מהשדה, 5 מ-7 מהשלוש) לצד 7 אסיסטים ו-6 חטיפות. לצדו בלטו פייבורס במשחק אדיר (20 נק', 20 ריב', מהם 9 בהתקפה), ופרנק ג'קסון עם תרומה מכריעה מהספסל (23 נק', 4 מ-7 מהשלוש).

פול ג'ורג' (33 נק', 10 מ-17 מהשדה, 3 מ-5 מהשלוש, 9 ריב', 4 אס') היה נהדר במשחק החזרה שלו. לצדו בלט לו וויליאמס שפתח הלילה (31 נק', 9 אס').

פיניקס סאנס (7 – 4) 128 – אטלנטה הוקס (4 – 7) 112

זה היה צריך להיות מאצ' אפ מרתק בין יאנג לבוקר, וזה בדיוק מה שזה היה. המשחק נפתח צמוד, צמוד. הרבע הראשון הסתיים ביתרון 2 של ההוקס, ובמחצית הסאנס עם יתרון שיא של 6 נק' בלבד, כאשר עד למחצית אלו, כמתבקש, יאנג (17 נקודות במחצית) ובוקר (19 נק' במחצית), שמובילים את קבוצותיהם.

ברבע השלישי, הסאנס עשו את מה שהם עושים לא רע העונה – נתנו ריצה מרשימה. 37 – 29 לסאנס ברבע, וההפרש בן 6 הנקודות צמח ל-14 בתחילת הרבע האחרון.

ריצה של 7 – 2 בתחילת הרבע הרביעי העלתה את ההפרש ל-19, ופחות או יותר סתמה את הגולל על סיכויי אטלנטה להוסיף למאזנה ניצחון חוץ.

קלי אוברה (30 נק', 7 ריב', והמון אנרגיות והגנה), בוקר (27 נק', 7 אס'), וקמינסקי שקיבל דקות רבות מהספסל לאור בעיית עבירות של ביינס (19 נק', 3 מ-5 מהשלוש, 6 ריב'), היו הקלעים המובילים של הסאנס במשחק.

יאנג, שסיים את הלילה עם 21 נק', 13 אס', קלע רק 4 נק' במחצית השנייה כאשר הוא "סובל" מהגנה חונקת מצד הגארדים של הסאנס (כן, הגנה של הסאנס. כתבתי את זה ולא פרצתי בצחוק עז!). פארקר (24 נק', 7 ריב'), ואלכס לן (21 נק', 10 ריב'), הצטיינו לצדו של יאנג.

דנבר נאגטס (8 – 3) 101 – ברוקלין נטס (4 – 7) 93

אני אודה באמת, אני לא ראיתי את זה מגיע. הנטס שיחקו הלילה כדורסל. לא הירו בול, פשוט משחק כדורסל. הם ניצחו את הרבע הראשון 35 – 28. הם ניצחו את הרבע השני 26 – 21, ובכל אותו זמן, קיירי אירווינג לקח רק 8 זריקות מהשדה (מהן קלע 3), אבל מסר 8 אסיסטים (לצד 0 איבודים).

כאשר לכל אחד משחקני החמישייה של הנטס יש במהלך המחצית בין 6 ל-8 ניסיונות קליעה מהשדה, זו גרסה של נטס שאולי יכולה להצדיק את ההייפ לו הם זכו לפני תחילת העונה.

הנאגטס בינתיים? הם המשיכו את מגמת האכזבה עם מחצית פחות מפושרת, הן בהתקפה, והן בהגנה. למזלם, יוקיץ' הלילה כן היה בעניינים, כאשר הוא מסיים מחצית טובה מבחינתו (12 נק', 7 ריב', 2 אס'), ומצליח לשמור את הנאגטס בפער סביר מהאורחים מברוקלין.

ברבע השלישי, כמו בלא מעט משחקים קודמים העונה, הנאגטס חזרו לעניינים. ההגנה התאפסה על עצמה, מילסאפ נתן את הטון בצד ההתקפי, ואחרי רבע מוצלח של 30 – 18 לטובת הקבוצה הביתית, המשחק הגיע לרבע האחרון כאשר לוח התוצאות מראה שוויון 79.

הרבע האחרון נפתח עם המשך המומנטום של דנבר, שעלו ליתרון בן 9 נקודות, 5 דקות לסיום.

הנטס עוד חזרו והורידו את ההפרש ל-3, 3 דקות לסיום אחרי עוד סל של קיירי, אבל זו הייתה שירת הברבור של הנטס הלילה.

יוקיץ' (18 נק', 10 ריב'), ומילסאפ (18 נק', 9 ריב'), בלטו הלילה בשורות הנאגטס.

קיירי, אלן, ודינווידי סיימו את המשחק עם 17 נק' כל אחד.