מעורב הופס ליום שלישי / מנחם לס

1.איזו באסה לקינגס. ד'ארון 'בייבי-פייס' פוקס, נקע עקבו באימון

SHIT HAPPENS.

היום (אתמול) באימון הבוקר בסקרמנטו ד'ארון פוקס נקע את עקבו. לא ידוע כמה משחקים הוא ייאלץ להחמיץ, כנראה 3-4 שבועות.

אגב, גם תאריך חזרה למרווין באגלי (פציעה בכף היד) עדיין אין.

2. נשיא הניקס אמר 'לא' אבל הוא כנראה התכוון ל-'כן' (כשנשאל על פיטורי המאמן)

Knicks president: 'We're not happy with where we are'

אף אחד עם לב ומוח לא HAPPY!

במקום שנשיא הניקס סטיב מילס יפטר את עצמו ואת המנכ"ל שלו סקוט פרי, עתוני העיר מדסקסים היום את כוונתו האמיתית למצוא שעיר לעזאזל, והוא כבר מצא כנראה אחד – את המאמן דויוד פיזדייל.

מילס ממלא את אוזנו של הבעלים ג'יימס דולאן עם סיפורי מעשיות שהוא הכין למאמן צוות שחקנים מעולה (ש'אפילו ניצח את הדאלאס מבריקס!'), אבל המאמן לא מצליח לשמור על CONSISTENCY ואולי הגיע הזמן למצוא אחד שכן יצליח'.

פיזדייל הוא מאמן מצויין, והוא בשנה השנייה של חוזה ל-4 שנים על 22 מיליון. אם יפוטר, יהיו חייבים לו כמה מיליונים משמעותיים.

אם הבעלים וההנהלה היו מצליחים להשאיר את קריסטפס פרוז'ינגיס בקבוצה, הכל היה אחרת.

3. מישהו מעוניין להבין יותר את מייקל ג'ורדן?

אחת הסיבות שעשו את מייקל ג'ורדן ל-GOAT של כל הזמנים – בנוסף לגופו המושלם, האתלטיות העליונה, והיכולת המושלמת כמעט בכל חלקי המשחק מלבד קליעת שלוש ברמה הגבוהה ביותר – היתה תאוות הנצחון שלו. או – יותר נכון – אי נכונותו להפסיד.

מכל הסיפורים ששמעתי הגעתי למסקנה שהיה זה רצון – בואו נאמר הכרח – לנצח, ואי מוכנות להפסיד ברמה קלינית.

הנה סיפור שסיפר ג'רמי רואנק, אחד משחקני ההוקי האמריקאים הטובים ביותר ששיחק 18 עונות ב-NHL, רובן בשיקגו בלק-האוקס.

הוא ומייק היו חברים בשיקגו, ושניהם שחקני גולף טובים. יום אחד מייקל מצלצל לג'רי ומזמינו לשחק גולף. זה קרה בעונה הראשונה של ה-THREE-PEAT הראשון של מייק. ג'רי – שהיה לו יום חופש מהוקי – שואל אותו, "אין לך משחק הערב?". מייקל עונה, "קליבלנד. NO PROBLEM".

הם שמו שתי אלפיות על 18 חורים. ג'רי מנצח מייקל חייב לו צמד

מייקל לא מסוגל להירגע. הוא מבקש מג'רי סיבוב נוסף – "עוד אלפיים על המשחק".

ג'רי שואל, "לא מאוחר מדי?"

מייקל עונה, "לא. נשחק קצת יותר מהר".

ג'רי מספר: אנחנו שותים כל היום. לפחות 6 פחיות בירה כל אחד. מייקל חייב לי רביעייה. הנה, הקשיבו, מילה במילה:

Michael Jordan = 🐐 pic.twitter.com/9fpUupzcTN

— Mike Randle (@RandleRant) November 8, 2019

(למי שהחמיץ קצת מהסרטון, אז הנה מילה במילה):

This was like end of the season for us, end of the season for them. I get a call from Michael, ‘meet me at Sunset Ridge early, we’re going to go play 18 holes.’ We didn’t have a game, we actually had a day off. So I meet him at Sunset Ridge… we played a round, beat him for a couple thousand, and I’m getting ready to leave. Now, the Bulls are playing that night. They play Cleveland, that night. So I’m thinking he’s leaving, it’s 10:00, he’s like ‘no, let’s go play again.’

So we fill up a bag full of ice and Coors Light and we walk again. We roll around another 18 and I take him for another couple. We’ve been drinking all afternoon. Now he’s going from Sunset Ridge to the stadium to play a game.

And I’m like messing around, I’m like ‘I’m going to call my bookie, all the money you just lost to me I’m putting on Cleveland tonight.’

He goes ‘I’ll tell you what. I’ll bet you that we win by 20 points and I have more than 40.’ I’m like ‘done.’

Son of a gun goes out, scores 52 and they win by 26 or something… after [36] holes of golf and having maybe 10 Bud Lights. The man, to me, is the best athlete that I’ve ever seen.”

זהו מייקל. לא יכול לסבול להיות המפסיד. אני מנסה לחשוב כיצד הוא היה נירדם אחרי הפסדים, והיו לו כמה כאלה בקריירה.

4. לוקה דונצ'יק (34 נק' בהפסד לסלטיקס) מחקה את מייקל כשבתכניתו (כנראה) להיות 'מייקל ג'ורדן הלבן'

(את התנועה הזאת בדיוק עשה מייקל עם השלשות שלו שניכנסו ללא החטאה בסידרת גמר הפלייאוף נגד פורטלנד!)

5. ג'יימס וייסמן – בחירת הדראפט ה-1 לדעת רבים (וחבל שרק השם נשמע משלנו) – הוכרז כ-INELIGIBLE ע"י ה-NCAA, ואז שופט בית משפט מחוזי הכריז עליו כ-"כשר לשחק"

ג'יימס וייסמן הוא 2.16 מ', 109 ק"ג, סנטר לגיטימי ולא PF כמו זאיון ויליאמסון שלדעתי יהיה בחירת דראפט ראשונה בעונה הבאה, אבל תעזור לו מאד עונת מכללה בממפיס יונטיברסיטי. ממפיס יוניברסיטי 'טייגרס', שמאמנה הוא לא אחר מפני הרדאוויי איבדה את וייסמן כשה-NCAA הכריזה עליו כ-INELIGIBLE אחרי שה-NCAA מצאה – הסיפור לא ניגמר – שמשפחתו של וייסמן עברה מנשוויל, טנסי, לממפיס, טנסי, אחרי שפני הרדאווי קיבל את משרת המאמן בממפיס יוניברסיטי, ווייסמן הצהיר שהוא חותם בממפיס, ולא קנטקי (ואחרות) שהציעה לו מילגה.

ה-NCAA טוענת שהרדאוויי נתן למשפחה $11,500 לעבור מנשוויל לממפיס, כך שהוא יסיים שם את שנת הסניור שלו בתיכון. אם הסיפור יסתבר כאמיתי – פני הרדאוויי יהיה בצרה גדולה מאד. אגיד זאת במילים מתאימות יותר: DEEP SHIT.

שופט מחוזי במחוז 'שלבי 'הירשה לוייסמן לשחק ביום ששי נגד אוניברסיטת אילינוי-שיקגו בטענה של 'חפים מפשע', והוא סיים עם 17 נק', 9 ריב', ו-5 חסימות.

הסיפור כמובן כולו לפנינו.

במשחק עצמו הוא – וייסמן – נראה כמו שור מעופף.

STAY TUNED

6. טייריס מקסי מקנטקי נראה כדבר הבא במכללות

האם יש לנו ג'ה מוראנט חדש?

טייריס מקסי, פוינט גארד בגובה 1.91 מ' מגרלנד, טכסס, שהוא פרשמן מקנטקי, לא רק נראה כג'ה מוראנט. הוא גם נראה כשחקן מאותה שטנצה ואולי אפילו באותה רמה. גם הוא, כמו וייסמן, נראה כ'דבר הבא'.

במשחק פתיחת העונה נגד מישיגן סטייט, קסיוס וינסטון הקטין ל-2 כשקבר ONE AND ONE עם דקה לסיום (קסיוס וינסטון הוא שחקן כלבבי ואיני מבין כיצד NBA מוק דראפט שם אותו מס' 41. אבדיה 6, והוא 41? בדיחה! וינסטון הוא לוטרי פיק על בטוח!).

נשארה דקה לסיום.

אחרי שמקסי הרג כמה שניות מהשעון, הפרשמן ניסה לחדור מהאמצע כפי שעשה כל הערב נגד ההגנה של הספרטנים. כשכל העיניים מרוכזות על הקלעי מס' 1 של המשחק והשחקן הטוב ביותר בו, גם עיני ההגנה של מישיגן סטייט רוכזו בו, והאמצע ניסגר הרמטית.

הוא עתה מסתובב שנים וחצי מטרים מהקשת של המכללות וארון הנרי מהספרטנס נותן לו להסתובב שם. מה פרשמן בן 18 יכול לעשות ממרחק שהוא מטר וחצי רחוק מקשת ה-NBA?


מה? הוא יכול בקור-רוח מטרף ממש לילדון כמוהו לקבור אותה ממרחק אסור. סוווווששששש!!!

כל המדיסון סקוור גארדן קיפץ ממקומו כאחד. אוהדי הניקס שבהם ייחלו לאחד כמוהו.

7. על קול אנטוני כבר כתבתי; השחקן מצפון קרולינה שייבחר 1-3 הצדיק כל מילה במשחק הראשון!

קול אנטוני יושב בין שלושת הנבחרים הראשונים כמעט בכל מוק דראפט. הוא בנו של גרג אנטוני מהניקס, דומה לאב מאד עם הבדל אחד: הוא הרבה יותר טוב משהיה האבא.

הוא אחד מהסקוררים המסוכנים מכולם. כבר במשחק הראשון של צפון קרולינה הוא שם 34 עם 11 קטיפות ו-5 אסיסטים ב-12 מ-24, כולל 6 מ-11 מהטריי, נגד הקבוצה הטובה מאד של נוטר-דאם.

הפוינט גארד הזה הוא סנסציה ממש. מין קומבינציה של דמיאן לילארד וקיירי אירוינג. הוא קלעי מצויין – נפלא – מה-3, ויש לו עלייה וורטיקלית מהירה ביותר כשבכל חדירה הוא מנתר ושם כדור בסל עוד לפני שלמגן שלו מגיעה הפקודה למוח לנתר.

זאת רק התחלה.

(רגע, מי אמר שזהו דראפט חלש? שימון?)

8. שימו לב שבמשחק הנצחון של יוסטון על ניו אורלינס הלילה, כ-ל שחקני החמישייה של יוסטון היו במינוס, וכ-ל שחקני הספסל בפלוס. מעניין אם זה קרה מתי שהוא לפני כן!

9. היום לפני 55 שנה: בוב פטיט הראשון לצבור 20,000 נק' ב-NBA

בוב פטיט מסנט-לואטיס האוקס, אחד מגדולי הפאור-פורוורדים בתולדות ה-NBA (והשחקן שאני כנראה הישראלי היחיד שראה אותו משחק) שפך הערב 29 נק' על הסינסינטי רויאלס ואוסקאר (BIG O) רוברטסון. הוא פרש בסוף אותה עונה עם 20,880 נק', מספר המעמידו היום מס' 23 בין כל הקלעים הגדולים.

מה זה הערצתי אותו בזמנו!

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 34 תגובות

    1. stam

      12 נוב 2019 11:44:25

      אנחנו חיים ב-2019, לא 1992. זה פרה-היסטוריה.
      ג'ורדן הוא ערך באנציקלופדיה, ורודני הוד פלוס בערוצי גולד, שאף אחד לא רואה. גראמפי שמוכר נעליים.
      ג'ורדן הוא היסטוריה. לברון עוד יגיע לארץ, כפרזידנט אוף USA.
      זה ההבדל.

  2. ברוך רובין

    12 נוב 2019 07:36:15

    תודה מנחם לגבי מייקל, מה פתאום הרצון להתחרות נעלם? לא מפריע לו שהקבוצה מפסידה ומסריחה את הפארקט והוא נחשב לאחד הGM והבעלים הגרועים מאז ומעולם? האמת היא שיש מאות שחקנים הרבה יוצר אובססיביים מייקל לנצחון, והרבה יותר תחרותיים רק שהם לא קיבלו את הכישרון שלו ואת הפיזיות שלו, ולא יכלו לבצע מה שהוא עשה על המגרש, בעולם שמחוץ לפארקט ה״אובססיה ״ לנצחון לא מושפעת מיתרון אתלטי ולכן נעלמה

  3. אהרון שדה

    12 נוב 2019 08:18:00

    השם הבא ברשימת 50 שחקני העשור האחרון שם מס' 2 (אין משמעות לסדר הדירוג)
    הוא כרמלו אנתוני .
    אנתוני שיחק כל העשור בליגה (אך מעט מאד אשתקד )
    קבוצות בעשור : דנבר ,ניקס אוקלהומה ויוסטון.
    הישגים בעשור : 8 פעמים אולסטאר פעמיים בחמישיית העונה השנייה ופעם בשלישית.
    היה מלך הסלים בעונת 2012-2013
    (פעמיים זהב אולימפי עם נבחרת ארה"ב באולימפיאדת 2012+2016 )

    על הבחירה בכמה משפטים :
    אנתוני היה מעורר מחלוקת גם בעת בחירתו בדראפט המפורסם של 2003 .
    בשורה התחתונה לברון הוא לא נהיה ואף לא קרוב לכך אבל בסה"כ הוא עשה קריירה מרשימה כזו שלא אמורה להטיל בספק למשל את מקומו בהיכל התהילה (היו על כך צמד דיונים בהופס )
    מצד שני מדובר בשחקן שהוא בעיקר איש של מספרים בעיקר של נק' ללא תרומה הגנתית נאותה.
    הוא גם התקשה מאד לשמש כשחקן משני כפי שראינו באוקלהומה ובמעט ביוסטון .
    אך כשחקן מרכזי לא הוביל קבוצה להישגים יוצאי דופן בטח בעשור זה שם שיחק רק 5 עונות בפליאוף שב 4 מתוכם הודח בסיבוב הראשון.
    הוא בלט לטובה בנבחרת עם 2 מדליות זהב (וסה"כ 3 זהב ברצף ולדעתי על זה בלבד ייכנס להיכל התהילה שכן הוא גם מוביל את הנבחרת בנק' +כ"ח +דק )
    בשורה התחתונה קלע מעל 20 נק+ בכל שמונת העונות הראשונות בעשור.
    עבר את 25 הנק' ב 4 עונות השיא היה 28.7 במדי הניקס בשנה שזכה במלכות הסלים.
    נבחר על עמדת הסמול פוורווד.
    בשורה התחתונה אמנם מעורר מחלוקת אך לא יכולה להיות מחלוקת לבחירתו לטופ ה 50 בעשור הנוכחי.

    1. הציפור הנדירה

      12 נוב 2019 10:46:23

      מי היה הראשון ובאיזה פוסט כתבת עליו בתגובות?

      מדוע לא תעשה פוסטים נפרדים לבחירות האלו?
      כתיבה בפוסטים שונים, מוציאה את העוקץ מהבחירה.
      כמו שעשית בבחירות אחרות, יש להקדיש פוסטים נפרדים לבחירות האלו.

    2. stam

      12 נוב 2019 11:45:55

      אהרון, שוב: כדאי מאוד את הכל בפוסט נפרד, עם כולם (או בחלקים מפאת אורך). חבל על המאמץ הגדול שלך – יילך לאיבוד פה. גם ירצו להגיב. תן כבוד לפרויקט ולעצמך…

      1. אהרון שדה

        12 נוב 2019 13:50:08

        הראשון שנבחר הוא מייק קונלי .
        כרגע אני רושם בתגובות את טופ 50 (רשמתי גם את הבכירים שלא נכנסו בכל עמדה)
        בלי נדר בתחילת 2020 אוציא פוסט של כל עשרת החמישיות של העשור.

      2. אהרון שדה

        12 נוב 2019 13:51:05

        סתם קראתי הפוך כרגע כמתאבן ופתיחת התאבון מעלה את השחקנים …גם אם לא תגיבו תזכרו את השמות ותגבשו עמדה ושוב בלי נדר בתחילת 2020 נעלה פוסט מסודר אחד או בחלקים ….

  4. חגי "התותח" ניסני

    12 נוב 2019 09:40:53

    תודה דוק.
    הגלגול נראה הרבה פחות גלגול של לארי והרבה הרבה יותר גלגול של.. הארדן.. איך הוא זורק את עצמו על מגינים. מזכיר לי את הצעצוע של היד שהייתה נדבקת לקיר.

  5. צ'יטה עם סטפבק

    12 נוב 2019 09:55:15

    מנחם לא אמרתי כלום על הדראפט הזה כי אין לי מושג מי זה מי ומה הולך, אני ממש לא עוקב.
    הניקס הביאו את כל החרא במקום 1 וכמעט כל מי שבקבוצה היום, עוד שנתיים סביר להניח לא יהיה שם למעט בארט.

  6. רועי ויינברג

    12 נוב 2019 10:07:59

    הפציעות של פוקס ובאגלי יכולות להשפיע מאוד על העונה של הקינגס ומעניין איך הם יגיבו עכשיו – בטח קורי ג'וזף יקבל הרבה דקות. ה-NCAA חופרים לעצמם את הקבר, גם ככה למאלו בול ויתר עליהם ויש פרוספקטים בינ"ל. החל מ-2021 החובה של שנת הקולג' לא קיימת וכשהם מתייחסים ככה לפרוספקטים אין כמעט סיבה לשחק שם. עדיף להבחר מוקדם ולהעביר שנה בג'י ליג, יותר כסף.

    1. zivovivo

      12 נוב 2019 13:09:39

      הקינגס נותנים לכוכבים הצעירים לנוח לקראת הפלייאוף…, ובנימה פחות מחייוכת אני חושב שהקינגס לא יפגעו מזה בהרבה ושזו דווקא הזדמנות. גם קורי גוזף ןגם בוגדנוביץ נאאו מעולה לאחרונה. ופרל היה צוין בקיץ ולא מקבל דקות. העדרות של באגלי היא אפילו יותר מהותית כי לו אין באמת תחליף.

  7. האווי לאסוף

    12 נוב 2019 11:24:12

    מעורב מעולה, תודה
    .
    קראתי בתחילת שנות התשעים ראיון עם מישהו ששיחק בראשלצ, ולפני כן היה עונה בשיקגו של שנות השמונים. במשכורת הראשונה שלו כרוקי הוא קנה מכונית מהירה, ובאימון אמר לג'ורדן שהיא יותר מהירה משלו.
    בסוף האימון ג'ורדן הכריח אותו לנסוע לכביש מבודד, עם עוד שני שחקנים שחסמו אותו, והכל כדי שהעז לעתיד תוכל לנצח את הרוקי ולסתום לו את הפה

  8. stam

    12 נוב 2019 11:52:23

    כל הדיבור הקלישאתי הזה, "הרצון המטורף לנצח", זו סתם איזו הגזמה שבאה בעקבות תוצאות.
    ומה, שחקנים אחרים לא רוצים לנצח? לא מתים להישגים, תארים, אליפות?
    לא מדובר בשחקנים הכי טובים בעולם כולו, שכל החיים אכלו בשיניים כל מה שזז?
    אז כל הקובי-ממבה-עמבה מנטליטי הזה (*), ומעשיות סבא ג'ורדן – לנוח. זה פולקלור נחמד. כי צריך סיפורים.
    ומה – כשג'ורדן לא עבר אפילו סדרת פלייאוף אחת, אחת!, עד שפיפן הגיע – לא היה לו אותו טירוף לנצח? אז הנצחון זה הטירוף, או פיפן וקבוצה טובה הרבה יותר?
    אז מה זה אומר? אומר, שהכל או הרוב, זה לפי התוצאה, בדיעבד. ניצח – הוא מטורף! קילר!!!!!!!!! הפסיד? לוזר, אין לו רצון, יו אר סופט בייבי. איזה שטויות, בחיי.
    .
    (* לא כולל את הרצון של קובי לנצח בחדרי מלון בקולורדו. זה באמת רצון מיוחד במינו)

    3. מנחם לס

      12 נוב 2019 16:57:35

      בפסיכולוגיה ישנה בעייה קלינית מוגדרת הנקרית "need for superiority" הנקראית גם NEED FOR WINNING, או NEED FOR LOVE ואפילו NEED FOR APPROVAL. זה קורה הרבה בגלל חוסר בילדות. נניח אב שעזב. אני עצמי סבלתי מזה הרבה שנים בגלל שאבי עזב את הבית כשהייתי בן 3. כשהפכתי מאמן הכדורגל של אדלפי לא ניתי ולא ויתרתי עד שזכינו באליפות ה-NCAA. לא נחתי עד שקבלתי את הדרוג של FULL PROFESSOR בגיל הצעיר ביותר באדלפי. זהו צורך שלא עוזב אותך. הוא יכול לגרום להישגים גדולים אבל לפעמים במחירים נוראים. עברתי טרפיה, אבל הייתי צריך להתגבר על הצורך הזה בעצמי, והיום לא איכפת לי אם שימון נחשב לכתב טוב ממני.
      לג'ורדן היה את זה. ישנן רמות שונות. כנראה שאצלו זה היה ברמה מוגזמת מאד, וספורטס אילוסטרייטד הקדיש לזה 30 עמודים בסיפור על ג'ורדן ומאמנו מהתיכון.

    1. דוקטור רזי הופמן

      12 נוב 2019 15:44:42

      בטוח, לפי התגובה בפוסט סיכום הלילה.
      עירבבת בירה עם ויסקי בצהרים?
      או שהלכת על יותר מ 5 באד?

  12. Ljos

    12 נוב 2019 14:51:09

    בואו נגיד שבאמת לג'ורדן יש יותר רצון לנצח מכולם והיצר התחרותי הזה שלו לא נרגע לשנייה, ומציק לו. בתפקידו הנוכחי, מה נחשב ניצחון?
    תשאלו את נטפליקס כמה הצלחה מקצועית וסדרות מהוללות עוזרות לא להיות מבוטלות אחרי שתי עונות כי הן כבר לא יכניסו עוד כסף. תחשבו על ג'ורדן, צריך לתת בונוסים על ניצחונות? לשלם לשחקנים על יותר מ-82 משחקים? עדיף להישאר במקום טוב באמצע, ולראות את הכסף של הליגה זורם בחשבון.
    ולא חייבים להזכיר גם את הכבוד שבלהיות השחקן היחיד שהופך לבעל האחוזה.

  15. ADISU33

    13 נוב 2019 02:33:49

    יופי של מעורב .
    הסיפורים על מייק ידועים בציבור .
    כל פעם שהיה מפסיד בהימורים הוא מיד היה לוקח את פיפן לסיבוב הימורים ומחזיר הכל .

כתיבת תגובה

סגירת תפריט