אסיסט 82#- המדריך לשחקן/ אסי שלם

בס"ד

אסיסט 82#- המדריך לשחקן: קלעי

כמה סלי ניצחון נקלעו ממשחק גב לסל או מדאנק? בודדים. עכשיו תחשבו כמה כאלה נקלעו מקליעה? המון. כמעט כולם. קליעות שישר קופצות לי לראש: מייקל מול יוטה, דרק פישר מול הספרס, רוברט הורי מול סקרמנטו, מילר טיים מול הניקס, קובי אינסוף, שארפ מול ז'לגיריס. והכל בקליעה.

 באנגלית ישנה הגדרה יותר מתאימה לתפקיד הזה: שוטינג גארד.

שחקן שמסוגל לשים את הכדור בסל מרחוק הוא נכס. שחקן שמסוגל לעשות את זה בשבריר שניה הוא עילוי. שחקן שעושה את זה בשניות הסיום מביא אליפויות.

הרמה הגבוהה בNBA והעובדה שרוב הזמן משחקים שם הגנה אישית גרם לשחקנים ששיחקו בתפקיד הקלע לגוון את היכולות שלהם ולשפר אספקטים אחרים במשחק ההתקפה כגון חדירה וקליעה מכדרור. עם השנים הם הפכו לדאנקיסטים, חודרים מעולים ובעלי שליטה בכדור והטעיות מרהיבות. נדמה שאומנות הקליעה בעמדה מס' 2 כמעט ונעלמה. הדוגמא הכי טובה היא דוויין ווייד. אם לשחקן הזה קוראים אחד הקלעים הגדולים בכל הזמנים סימן שהתפקיד השתנה. DWADE הוא שחקן ענק ואפשר להגיד עליו הכל מלבד קלעי. הוא קלעי די גרוע, אם לומר את האמת. הגדרת התפקיד שלהם הפכה יותר למן רכז שני(second guard), שילוב של רכז נוסף עם קליעה טובה מרחוק. ארז אדלשטיין טבע את המונח "שחקן שהוא אחד וחצי".

תרגילי החסימות לקלעים, במיוחד בNBA כמעט ונעלמו בשנים האחרונות. מאז הריצה של ריפ המילטון בדטרויט הגדולה סביב החסימות של הוולאסים, בוסטון עם ריי אלן ששיגע את ההגנות בריצה מסביב לגארנט ופרקינס לא ראינו קבוצות שהקלעים הם האופציה הראשונה שלהן. בשנה האחרונה ראינו מעט בגולדן סטייט את סטף קארי וקליי ת'ומפסון מקבלים את הקרדיט ואת האופציה הראשונה בהתקפה.

ברוב הקבוצות הקלעים לא מקבלים את הכדור מספיק וזורקים בעיקר מהשאריות של הכוכבים- מייק מילר במיאמי, פישר בOKC, קורבר בשיקגו ודלפינו ביוסטון.

באירופה לעומת זאת נראה שחקנים כמו נבארו משחקים ביעילות רבה לאורך שנים. ההגנות האיזוריות והעובדה שהמשחק הרבה יותר טקטי משחקים לטובת הקלעים שמקבלים קרדיט מהמאמן שלהם בסידור חסימות שונות שמשחררות אותם לקליעה. גם המשחק המהיר שהתפתח עקב הירידה לשעון של 24 שנ' נתן אור ירוק לשחקנים לזרוק שלשות במעבר מה שמעלה את אחוזי הקליעה שלהם. דורון ג'מצ'י היה קלעי בלתי נשכח שהשיג את רוב הנקודות שלו מזריקות מרחוק. כל הקבוצה עבדה בשבילו והוא בהחלט פרע את השטרות. גביע הוא לא לקח אבל זה כבר דיון בפני עצמו.

השחקנים הגבוהים לא נשארו אדישים לתופעה והחלו לשפר את הקליעה שלהם כדי ליצור איום גדול יותר מבחוץ. נוביצקי, כמו לארי בירד ורבים אחרים לפניו, התמחו בקליעה מרחוק למרות שהיו בכלל שחקני כנף(small forward) או פנים(power forward). מלו, KD  וקווין לאב מאוד אוהבים לזרוק ולפעמים מעדיפים את השלשה על פני הכניסה לסל.

הוראות הפעלה:

אז מה המפתח להפוך לקלעי מצטיין? קודם כל, לעבוד קשה. דיוויד בלו מספר שהיה משקיע שעות של עבודה בקליעה למרות שהיה קלעי מחונן. שאראס היה ידוע כאחד שאחרי משחקים היה זורק מעל 500 זריקות. אחרי משחקים חבר'ה, לא לפני. גם בארה"ב הבינו ששיפור יסודות המשחק יביאו לשלמות ופתחו תרגילים רבים לשיפור ולימוד הטכניקה הנכונה.

צפו בריי אלן, הקלעי הגדול מכולם, בהצגת תכלית של השקעה ורצינות. להקליט ל3MP ולהאזין לפני אימון, מומלץ:

צריך לעבוד על הקליעה. להשיג טכניקה מושלמת בקליעת עונשין, אח"כ מתקדמים לקליעת ניתור עד שמגיעים לאחוזי קליעה גבוהים באימון. בין 60% ל70% באימון נחשב לטוב. בין 35% ל45% במשחק כנ"ל.

הקלעי הגדול מכולם הוא בדרך כלל השחקן שעובד הכי קשה על הקליעה.

ועכשיו לסוד האמיתי, כיוון שיש הרבה מאוד שחקנים שהטכניקה והאחוזים שלהם טובים באימון אבל מעט שמתרגמים את זה לנקודות בזמן משחק. הסיבה: עבודת רגליים.

קלעי צריך להיות מסוגל לקלוע בלי הכדור. למה הכוונה? בגלל הצורך לשחרר את הקליעה בזמן הקצר ביותר עלי לבצע את כל התארגנות הגוף(רגליים וכתפיים מול הטבעת) מראש.

כדי לעשות את זה יש לעבוד על תנועה ללא כדור, שינוי המהירות(להתחמקות משומר) וכניסה לעמידת מוצא: ברכיים כפופות, הכנת ידיים לתפיסה ותפיסה מרחבית לגבי כיוון הסל אם המסירה באה מכיוון שונה מהסל.

1. שחרור הקליעה:

הקלעים הגדולים בהיסטוריה היו גם השולפים המהירים ביותר. רג'י מילר המדהים, מיץ' ריצ'מונד וכיום ריי אלן וג'יי ג'יי רדיק. שחרור הכדור במהירות מקשה על המגן להפריע וגם לנחש מה מתכוין המתקיף לעשות.

תמצאו עוזר(שמוכן למסור לכם ברצף, אם קשה למצוא הבטיחו לו שתתחלפו כל 15-20 זריקות). רוצו מקו לקו והקפידו להיכנס למצב של קליעה לפני שהכדור הגיע אליכם. בצעו זאת לאט והגבירו את קצב הקליעה כל 2-3 נסיונות.

http://www.youtube.com/watch?v=1T8a99jzffs

2. עבודת רגליים- יציאה מחסימות: אחרי שהשגתם את הרמה הדרושה בצעו עם דרגת קושי כאשר קשר העין שלכם אינו מול הסל אלא בריצה הפוכה מכיוון הסל החוצה לאיזור הקשת. שם תבצעו שחרור מהיר ומדי פעם גיוון בקליעה אחרי הטעיה וכדרור.

http://www.youtube.com/watch?v=mNU8WJgGskk

ואחרי כל זה, למי ששכח מה הביא אליפות להיט השנה, קבלו את הזריקה בשניה האחרונה. "נס ז'לגיריס" של מיאמי מול הספרס. אם אתם אוהדי היט תתרגשו שוב, אם אתם שונאי היט תרגישו את הצביטה בלב. לא מומלץ לכל אחד. א_ך תמיר, ראה הוזהרת!

לפוסט הזה יש 25 תגובות

    1. פזה סטויקוביץ היה עצום , קלעי בחסד עליון ( למרות שהיה 3 )
      גלן רייס היה טוב
      היום הטוב ביותר הוא סטפון קארי

      אחלה פוסט

    2. מכל אלה שראיתי, הייתי מדרגם משהו כזה: גייל גודריץ', ריק בארי, ג'רי ווסט, רג'י מילר, ריי אלן, כריס מאלין, ביל בראדלי, גלן רייס, סטויקוביץ', דורון ג'מצ'י, סטפן קרי, מיץ' ריצ'מונד

      1. כמובן שישנם קלעים טובים יותר וטובים פחות תחת שמירה, מצבי לחץ, וכו'. שכחתי את שם השחקן מהבולס מימי ג'ורדן שלא פיספס זריקה מה-3 באליפויות ה-3, אבל במשחקים הוא היה בינוני. ג'ונס מההיט הוא עוד אחד כזה.

  1. אסי, הזכרון שלי מדורון ג'מצי' זה של שחקן שהגיע לשיאים שלו, דווקא למרות שכמעט לא היו תרגילים שנועדו לשחרר אותו לקליעה. צביקה שרף פעם אמר שמכבי שלו היא בין חמש הקבוצות הטובות ביבשת, כבוד הח"כ שלח אמר בתגובה שאם הייתה לו קבוצה עם ג'מצי, הוא לא היה מסתפק במיקום כזה נמוך…
    בכל מקרה, כתבה מצויינת, רק תדאגו להכניס לכותרת בעמוד הראשי את הנושא, כי היא מופיעה כל פעם בתור 'המדריך לשחקן', בלי פירוט על הנושא הספציפי

  2. ולא לשכוח שג'מצ'י שיחק עם קווין מגי האגדי.לטעמי הדבר הכי קרוב לדוור קארל מלון.ועדיין מעולם לא זכו ביורוליג.מצד שני אירופה של אז היתה טובה הרבה יותר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט