חוזרים בשאלה / יובל עוז

חוזרים בשאלה

 

המושג עונת מבחן הוא נרחב למדי. אפשר להטיל אותו על שחקנים דוגמת עומרי כספי, שמקבל הזדמנות שנייה לרושם ראשוני וחייב לתת עונה מצוינת כדי להצדיק את המשך קיומו בליגה הטובה בעולם. אפשר לשייך את המושג המעורפל הזה לשחקנים כמו קווין דוראנט, שמגיע לשלב הזה בקריירה בו מפסיקים להתלהב מכמה הוא טוב ומתחילים לשאול למה הוא לא טוב מאוד, אבל מבין כל סוגי השחקנים שעומדים בפני עונת מבחן, הסיטואציה של השחקנים החוזרים מפציעה היא המעניינת והמסקרנת ביותר.

היא מעניינת מכיוון שבעונה שעברה חזינו בכמות בלתי נתפסת של אול-סטארים ושחקנים מובילים בליגה שישבו על אזרחי, והחזרה שלהם למרכז הבמה תלווה בעניין רב מצד התקשורת ואוהדי הליגה. בנוסף, הפן הפסיכולוגי של השחקנים הללו, שחלקם נאלצים לסחוב על גבם הפצוע ציפיות של ערים שלמות בעודם מנסים להתאושש מהפציעה שלהם, הוא מסעיר. מבין כל השחקנים שמתקמבקים העונה אחרי עונה רוויית פציעות, והיו הרבה כאלה, בחרתי חמישה שכדאי מאוד לשים אליהם לב.

תמונהשניים מהמתקמבקים הבולטים העונה. דרק רוז וראג'ון רונדו

דני גריינג'ר (אינדיאנה פייסרס)

דני גריינג'ר בוודאות מרגיש מתוסכל אחרי העונה האחרונה. בגיל 30, בו הוא אמור להיות בשיא הקריירה, הוא סבל מפציעה טורדנית בתחילת העונה. אם זה לא מספיק, כאשר חזר, תוך חמישה משחקים פושרים מאוד הוא גילה שהפציעה היכתה שוב והוא גמר את העונה. במקביל, הקבוצה שלו הפכה לדבר הכי חם במזרח והייתה קרובה מאוד להדיח את המפלצת ממיאמי בלעדיו, וכל זה בזמן ששחקן סטריט-בול בשם לאנס סטפנסון קורא תיגר על המקום שלו בחמישייה.

גריינג'ר הוא שחקן מוכח בליגה. יש באמתחתו שלוש עונות עם למעלה מ-20 נק' לערב ואפילו הופעת אול-סטאר אחת. העונה, לעומת זאת, הוא הולך להיתקל במציאות קצת אחרת. בזמן שהוא החלים, פול ג'ורג' השתלט על הקבוצה שלו, רוי היברט התפתח להיות הסנטר המסוכן בליגה ודייוויד ווסט הפך לפאוור פורוורד שכל ג'נרל מנג'ר היה רוצה. בסיטואציה הזו, גריינג'ר לא מתבקש לעשות יותר מדי, רק לא להפריע ולקלוע מדי פעם, כדי שהקבוצה של פרנק ווגל תוכל להוסיף עוד מימד להתקפה שלה.

המעבר הזה, מלהיות הגו-טו-גאי לאופציה שנייה, שלישית או אפילו רביעית בהתקפה יכול להיות טראומטי עבור חלק מהשחקנים. אמארה סטודמאייר עדיין מנסה להתאושש מהמעבר הזה. להשתלבות של גריינג'ר במערך של הפייסרס העונה תהיה משמעות מכרעת ליכולת שלהם באמת ללכת עד הסוף, כי ברגעים המכריעים של הפוסט-סיזון אשתקד הייתה תחושה שחסר להם איזה גריינג'ר כזה, איזה מישהו שייתן עוד כמה דקות, עוד כמה נקודות, והם בגמר. אולי העונה יהיה להם את זה.

מדד להצלחה: פחות מ-1000 זריקות במהלך כל העונה. במידה והוא יעלה מהספסל, מועמדות לתואר השחקן השישי.

תמונהצפה לירידה במעמד. דני גריינג'ר

קיירי ארווינג (קליבלנד קאבלירס)

אם לרגע נעצום את העיניים ונדמיין במוחנו את קיירי ארווינג בשיאו ואת אנדרו ביינום בימיו הטובים והבריאים בלייקרס, השמיים הם הגבול עבור הקאבס. עם זאת, המציאות היא ורודה קצת פחות וביינום, שחוזר אחרי עונה שלמה בחוץ בעקבות פציעות באולינג מצחיקות, צפוי להיות עם מגבלת דקות ורק להיכנס לכושר במהלך העונה הרגילה. הסיטואציה הזו מעמיסה הרבה מאוד אחריות על הכתפיים הצעירות של ארווינג.

הרכז מדיוק הוכיח בעונה שעברה שהוא הדבר האמיתי כשנבחר כבר בעונת הסופמור שלו לככב באול-סטאר, אבל הוא שוב לא הצליח לחצות את גבול 60 המשחקים בעונה בעקבות פציעות רבות ומשונות. כשמוסיפים לכך את הפציעה שלו בעונה היחידה שלו בקולג', דפוס מדאיג מתחיל להופיע. עד העונה הקאבס חיו בשלום עם הפציעות של ארווינג, אולם העונה כאשר הוא יפצע, אוהיו כבר לא תחייך בזדון בעודה מציצה ברשימת הלוטרי, מכיוון שהציפיות של קליבלנד הם אחרות לגמרי העונה. ארווינג חייב העונה לתת עונה בריאה וטובה, בדומה לזו שסטפן קרי נתן בעונה שעברה, כדי שהוא יתחיל להתדפק על דלתות המועדון האקסלוסיבי של רכזי העילית בליגה, של ראסל ווסטברוק וכריס פול ואחרים, ולא להיות מוזכר באותה נשימה עם סטיב פרנסיס או פני הארדווי, של שחקנים שהיו יכולים להיות גדולים אם רק היה להם קצת יותר סידן בעצמות.

בעונה הזו ארווינג צפוי להראות לנו עד כמה הוא באמת טוב. כשיש לו שותפים ראויים לחמישייה כמו ביינום ודיון ווייטרס. ביחד עם טריסטן תומפסון, אנדרסון ורז'או והבחירה הראשונה בדראפט, אנתוני בנט, זה הזמן שלו לדפוק דרק רוז בעונה השלישית שלו ולהחזיר את קליבלנד לפלייאוף לראשונה מאז ימי לברון.

מדד להצלחה: השתחלות לשמונה הראשונות, השתתפות נוספת באול-סטאר ובחירה לחמישיית הליגה השלישית.

תמונהאם רק יישאר בריא, השמיים הם הגבול. ארווינג

קווין לאב (מינסוטה טימברוולבס)

הסיטואציה של קווין לאב היא קצת מוזרה. על הנייר, מדובר בפאוור פורוורד הטוב בליגה, הריבאונדר הטוב בעולם, קלעי שלשות מעולה וחבר בנבחרת האולימפית לשעבר. לעומת זאת, בקורות החיים שלו ליד העמודה פלייאוף הדף ריק לחלוטין והתדמית שלו כסופרסטאר מתחילה להיסדק עם כל עונה מבוזבזת בערבות מינסוטה. העונה, בעונתו השישית בליגה, זה הזמן שלו לענות על המגרש.

אחרי עונה מסויטת מבחינתו שכללה פציעות חוזרות ביד ורק 18 משחקים שבהם קלע 21% מהשלוש (רק שנתיים לפני הוא קלע למעלה מ-40% מחוץ לקשת), לאב אמור להיות בריא סוף סוף. החזרה שלו לקו הבריאות היא משמחת עבור מינסוטה, אבל אין להם יותר מדי זמן לשמוח. התחרות מאחורי הדבוקה המובילה של המערב היא עזה, וזהו המבחן של הזאבים ושל לאב העונה, לתקוע יתד בפלייאוף ולא רק להיות קבוצת הליג פאס של הליגה.

העונה לאב צריך להיות לא רק הקלעי המוביל של הקבוצה והמוציא לפועל שלה, אלא גם המנהיג שלה לצד ריקי רוביו. ביחד עם קווין מרטין, שהגיע מאוקלהומה, וההחתמה המחודשת של ניקולה פקוביץ', ללאב אין יותר תירוצים. הוא חייב להביא את ה-A GAME שלו, הוא חייב להוביל את הוולבס לפלייאוף, כי אחרת הוא יהפוך לעוד גבוה טוב שלא יכול להוביל את הקבוצה שלו לשום דבר, שזה בערך שלב אחד נמוך יותר ממה שפאו גאסול היה כל השנים שלו בממפיס.

מדד להצלחה: פלייאוף, פלייאוף, פלייאוף. אם אפשר גם על הדרך להחזיר את תואר מלך הריבאונדים ולשוב לאיזור ה-40% משלוש, מה טוב.

תמונהיעשה פלייאוף סוף סוף? קווין לאב

ראג'ון רונדו (בוסטון סלטיקס)

מה אנחנו יכולים לצפות מראג'ון רונדו? בניגוד לשאר השחקנים ברשימה, רונדו בכלל לא אמור להתחיל את העונה, כך שתהליך החזרה שלו למגרשים הוא כבר פרובלמטי למדי, ובנוסף, הוא משחק בקבוצה שהאספירציות שלה העונה דומות בערך לאלו של טרטל מהפמלייה. הם ינסו להצליח בכוחות עצמם, אבל לא באמת, ותמיד יהיה להם את וינס או את הלוטרי שידאג להם כשיפלו. אז מה באמת אנחנו נופלים על ראג'ון רונדו עם המונח המעצבן הזה "עונת מבחן"?

כי זו באמת עונת מבחן עבורו. זו הפעם הראשונה בקריירה שלו בה הקבוצה היא שלו, בה המאמן הוא מעריץ נלהב שלו, בה כולם עובדים בשבילו ולא הוא עובד עבור אחרים. כדי להגיע לסיטואציה הזו יש להניח שדני איינג' לא יבצע טרייד עבור רונדו, מכיוון שמהלך כזה יחזיר את רונדו כמעט בוודאות לעמדה בה הוא היה בימי גארנט ופירס, בה הוא ה-Facilitator והאחרים הם המוציאים לפועל. לעומת זאת, אם הוא יישאר בבוסטון, תהיה לנו הזדמנות לראות האם יש בבחור הזה מקנטאקי, המוכשר כשד, את היכולת להוביל קבוצה ולעשות זאת בצורה ראויה.

הרף עבור רונדו מוצב נמוך יותר מלשאר החוזרים מפציעה, מכיוון שבוסטון באמת הולכת להיות קבוצה קשה לצפייה העונה, אבל עדיין זוהי עונה שתקבע את המשך הקריירה של רונדו, האם הוא ימשיך להיות שוליית הקוסם הטובה ביותר, או שאולי מתחבא בו פרנצ'ייז פלייר אמיתי? רונדו מעולם לא זרק למעלה מ-1000 זריקות בעונה, והמרחק שלו מהאזור הזה העונה יהווה רמז עבה לגבי התשובה לשאלה המציקה הזו.

מדד להצלחה: למעלה מ-1000 זריקות מהשדה, למעלה מ-10 אסיסטים למשחק ותחרות ראש בראש עם כריס פול על תואר הרכז הטוב בעולם.

תמונההעונה נגלה אם הוא מסוגל בכלל להיות אלפא דוג. רונדו

דרק רוז (שיקאגו בולס)

לטעמי, חוץ מהקאמבקים של מייקל ג'ורדן, מעולם לא הייתה בהיסטוריית ה-NBA חזרה למגרשים עם יותר באזז מהחזרה של דרק רוז. כמות המלל שנשפכה סביב השאלה מתי הסופרסטאר של שיקאגו יחזור סוף סוף בפלייאוף האחרון הייתה חסרת פרופורציות, ובסופו של דבר, נותרנו מאוכזבים בעוד רוז פספס את כל העונה שעברה. החדשות הטובות הן שבמפגש פתיחת העונה מול מיאמי הוא יתלבש ותהיה לנו הזדמנות לחזות בפלא הזה, בשחקן היחיד שהצליח למנוע מלברון ג'יימס לזכות בתואר ה-MVP בחמש השנים האחרונות.

עבור רוז מדובר במבחן הכי קשה, מכיוון שלא רק מצופה ממנו לחזור לרמה המדהימה שהוא הציג בעונת 2011, מצופה ממנו לעשות זאת בזמן שהוא סוחב את הציפיות של כל שיקאגו, שרואה בו כמשיח, כמי שיעמוד בפני לברון והמרדף שלו אחרי הטבעת השלישית ברציפות. הציפיות מרוז ומהקאמבק שלו הן עצומות, ויהיה לו קשה עד בלתי אפשרי לעמוד בהם, ולכן אנחנו צריכים להתאים את עצמינו. יכול מאוד להיות שרוז פוסט-הפציעה לא יהיה רוז של לפני הפציעה, יכול להיות שהאקספולסיביות תיעלם, שהאתלטיות תישחק קצת, ושהוא לא יהיה אחד מחמשת השחקנים הטובים בליגה.

תמונההקאמבק של רוז מלווה בציפיות לא הגיוניות שיהיה לו בלתי אפשרי לעמוד בהם

יחד עם זאת חשוב לזכור שרוז הגיע לשלב המקביל לזה של קווין דוראנט, בו לאנשים פחות אכפת מהמספרים שלו ומהסטטיסטיקות שלו, ויותר אכפת מהגדולה שלו, מהיכולת שלו לעשות דברים בלתי אנושיים. במובן הזה, הקאמבק של רוז אולי לא יהיה ספקטקולרי כמו שרובנו היינו רוצים שהוא יהיה מהבחינה האישית והמספרית, אבל יכול להיות שהוא שבסוף העונה, עם קצת עזרה מתום ת'יבודו, ג'ואקים נואה, קרלוס בוזר, ג'ימי באטלר ולואל דנג, זה יהיה הקאמבק המרגש של העשור האחרון.

מדד להצלחה: אליפות.

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 14 תגובות

  1. יובל אני הייתי מוסיף גם את ווסטברוק שהחזרה שלו מעוררת ציפיות ושאלות מה היה קורה לולא הפציעה. והשאלה החשובה באמת היא היכולת לא תיפגע ?
    מעבר לכך טור מצוין! נהניתי לקרוא

  2. הייתי מוסיף גם את ווייד שאמנם לא חוזר מפציעה אבל נראה שהוא לא התאושש מהפציעה הקודמת. זו לא בדיוק שנת מבחן כי ווייד כבר עבר מספיק בליגה הזאת והוא לא צריך להוכיח לנו כלום, אבל ללא ווייד בכושר סביר אני לא בטוח שמיאמי יילכו לאליפות שלישית לעומת זאת ווייד בכושר טוב ואף קבוצה לא תאיים עליהם. ולכן הכושר שלו אולי יותר מכול האנשים המוזכרים למעלה ישפיע על העונה הקרובה של הNBA.

  3. אילו ביקשו ממני לבחור את "חמשת השחקנים עם חמש השאלות" הייתי בוחר כנראה את אותה חמישייה. אליהם הייתי מוסיף את דווייד ווייד, קובי בריאנט, דווייט האוארד, כרמלו אנטוני, ומייק מילר.

  4. כתבה מעולה.
    – לשיקגו אין סיכוי.
    – קווין לאב חייב לדרוש טרייד אחרת הקריירה שלו תלך לפח
    – בוסטון תפתיע העונה.
    – קאבס עם פוטנציאל שלא היה שם כבר שנים.

  5. גם אני לא מצטרף לתחזיות הפסימיות בנוגע לבוסטון- דווקא השנה זו קבוצה מעניינת.. אך עם סימני שאלה..הכל תלוי ברונדו.. רונדו בריא לוקח את בוסטון לפלייאוף

  6. השחקן עם הכי הרבה קופים על הגב השנה זה הווארד. זהו נגמרו התירוצים, אין פציעה שהוא מתאושש ממנה, הוא בחר בדיוק את הקבוצה שרצה, יש כוכבים לידו וכולם רק מחכים לפרימדונה שיופיע- אז יאללה לפרק!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט