שבת בבסיס / שוטי הנבואה – יוני לב ארי

אף אחד לא ניבא את זה: וושינגטון הגיעה ליוסטון, גרמה לאסטרוז לעשות כמעט הכל לא נכון, ומה-אנדר דוג המובהקת הפכה לפייבוריטית ברורה. אפילו הבת שלי לא ראתה את זה מגיע

אין דבר שחובבי ספורט אמריקאים אוהבים לעשות יותר, מאשר לדבר על בייסבול. כולם מבינים, כולם מנג'רים, והעצות של כל אחד מהם הן הטובות ביותר. ורגעי השיא של אותם חובבי ספורט מגיעים עכשיו, Late אוקטובר, וורלד סירייס, זה או הכל או כלום. או אנחנו – או הם.

ואותם "מבינים", שחלקם אגב, הפכו לשדרי רדיו או טלויזיה, חזו מגוון אפשרויות לצורה בה תפתח סדרת הגמר בין היוסטון אסטרוז לוושינגטון נשיונלס. הרוב ראו 0:2 קל למארחת מטקסס, היו כמה שחשבו שהנאטס יצליחו לגנוב משחק אחד. אבל מי שחשב שהנשיונלס יחזרו הביתה ל-DC אחרי 0:2, ועוד לא סתם, אלא דומיננטי? שיקום. איך אמרו הגששים? אף אחד לא קם.

הפוך, גוטה

“If Every Instinct You Have Is Wrong, Then The Opposite, Would Have To Be Right”, אמר ג'רי לג'ורג, באחת הסצנות הבלתי נשכחות בסיינפלד (פרק 22, עונה 5). כל מה שחשבנו שיקרה? קרה הפוך עד עכשיו. פיצ'ינג דיולס? ארבעה אייסים פתחו – קיבלנו 24 ריצות, מה שמביא ל-era של 6. אנתוני רנדון והאווי קנדריק יובילו את התקפת הנאטס? 0 מ-8 בלבד במשחק הראשון, ועדיין 0:1 לאורחים. האסטרוז עשו הכל נכון כל העונה, כולל נגד היאנקיז? פתאום כדורים החלו ליפול, כפפות פספסו כדורים…

זה דווקא החל כמו שהרוב חשבו. יורי גוריאל המשיך את ההתעוררות שלו מגיים 7 של ה-ALCS וקבע 0:2 מהיר. אך החל מפה מקס שרזר חזר לעצמו, וסיפק ארבעה אינינגים שקטים. במספרים של ה-MLB בשנים האחרונות זה המון. במספרים של שרזר? לא ממש.

קול השלום

אבל מה שיותר הפתיע, זה גאריט קול. המועמד הבכיר לזכות ב-סיי יאנג, האיש שלא הפסיד משחק מאז אמצע מאי. דווקא הוא, דווקא עכשיו, עצר את רצף 19 הניצחונות המדהים שלו. הום ראן של ראיין זימרמן קשישא באינינג השני, 2:1, לא נורא. אך  אז הגיע המצטיין של הערב, חואן סוטו. האיש שחבט 188. נגד סיינט לואיס בסדרה הקודמת, קבע 2:2 עם הום ראן משלו, בדרך לערב של 3 מ-4, דאבל, הום ראן ו-3 S'RBI.

אבל עדיין, זה רק 2:2, והבולפן החלש של וושינגטון יחטוף הרי. בשביל זה המציאו במייג'ור ליג בייסבול את האינינג החמישי. Walk לקורט סוזוקי, סינגל לוויקטור רובלס, והופ – אדם איטון עם סינגל משלים מהפך. זהו? לא לפני שסוטו חוזר שוב, מעיף דאבל לקיר בצד שמאל ומרעיד את הלב של אוהדי יוסטון עם 2:5 ענק. מפה, אפילו הבולפן של הנאטס מספיק חזק להחזיק מעמד. זה באמת לא היה קל, כשכדור של ג'ורג' ספרינגר בשמיני התחתון כמעט השווה, אבל רק 5:4, שון דוליטל עצר את הסחף, והנאטס ירדו לחגוג בחדר הלבשה 0:1 ענק.

צפו בתקציר המשחק הראשון

סטיבן אוסטין

אין ספק, 0:1 זה נחמד, ולחזור הביתה עם 1:1 זה בהחלט הישג. אבל בוושינגטון ידעו, יש להם עוד אייס, אולי "ה"אייס בפלייאוף, בחור בשם סטיבן שטרסבורג, שרוצה להוכיח ש-2012 היתה טעות. למי שלא זוכר, שטרסבורג היה זה בחור צעיר, אחרי ניתוח טומי ג'ון, ובוושינגטון החליטו לקרקע אותו בסיום עונה מוצלחת, כדי לא לסכן את העתיד שלו, והפסידו בסדרת הפלייאוף הראשונה לסיינט לואיס. ואולי, זו דווקא היתה ההחלטה הנכונה, שסידרה לנאטס היום פיצ'ר בריא.

אז גם המשחק השני החל שונה ממה שכולם חשבו. ג'אסטין ורלאנדר נגד שטרסבורג, בטח ייקח זמן עד שיגיעו הריצות הראשונות, אפשר ללכת לחפש את ה-Cosher Hot Dogs. אך ממש כמו במשחק החמישי בסדרה מול היאנקיז, ורלאנדר חטף כבר באינינג הראשון, כשדאבל של רנדון קבע 0:2 וושינגטון.

כזו זריקת פתיחה עוד לא ראיתם

אלכסנדר הגדול

אז לפחות משטרסבורג נקבל שליטה. NOT. אלכס ברגמן, מועמד בכיר למשרת ה-MVP השנה, שהביא איתו לפלייאוף 41 הום ראנס בתיק, העיף עד עכשיו רק אחד, אי שם במשחק השני מול טמפה ביי. אז בדיוק כשצריך, רגע לפני שגם המשחק הזה בורח מהידיים, העיף האול סטאר של יוסטון 2 ראן הום ראן – וכולם בטקסס נרגעו. 2:2, We’re Back In It. זה הרגיש כמו אחרי ההום ראן של ספרינגר מול היאנקיז, במשחק השני, ממש באותו המצב.

אך להפתעת הכל, זו גם היתה שירת הברבור של התקפת יוסטון. נגד שטרסבורג, או נגד כל חלקי החילוף של הבולפן: פרננדו רודני, שהספיק לזרוק גם מול הפלישתים, או טאנר רייני וחאבי גווארה החביבים. ריצה אחת בשמונה אינינגים. אבל כל עוד לא הגענו לאינינג השביעי, ורלאנדר שמר על ה-2:2, והכל היה תחת קונטרול.

צפו בתקציר המשחק השני

שבע בום!

ואז הגיעו האינינגים השביעי והשמיני. אלה שאמורים להיות דווקא של יוסטון. שבע היטס, תשע ריצות, שני הום ראנס, מול שלושה פיצ'רים של האסטרוז, שפשוט קרסו. ולא סתם פיצ'רים. ורלאנדר החל בדעיכה, ואחריו עלה ראיין פרסלי, מהרליברים היותר בטוחים של יוסטון בליגה, שמחזיק בפלייאוף ב-ERA שמזכיר את ממוצע הנקודות של מייקל ג'ורדן בקריירה – 18.9. גם ג'וש ג'יימס לא עצר את הסחף, והנאטס עלו ל-2:11 בלתי נתפס. Nuts!

אוהדי הנאטס חוגגים. צילום: marketbeat.com


אז שטרסבורג כבר עם מאזן של 0:4 בפלייאוף העונה, עם ERA של 1.93, כשבקריירת הפלייאוף שלו המספר הזה עומד על 1.34, מקום שני בהיסטוריה של המשחק, אחרי אחד בשם סנדי קופאקס. ורלאנדר, אגב, עם מאזן של 5:0 בוורלד סירייס, ו-ERA של 5.73. אז מי אמר Opposite ולא קיבל?

אז עכשיו וושינגטון, עם רצף של שמונה ניצחונות (מצאה לה אחלה זמן), חוזרת למשחק הבית הראשון בבירת ארה"ב מאז 1933. כשעד כה, 85 אחוזים מהקבוצות שהוליכו 0:2 בסדרת פלייאוף ניצחו את הסדרה. יותר מזה, 22 מתוך 25 הקבוצות שחזרו עם 0:2 אחרי שני משחקי חוץ המשיכו עד הסוף. האחרונים שחזרו מפיגור מהסוג הזה לניצחון היו היאנקיז של 1996. האם יוסטון בנויה להשלים מהפך כזה? אם יש קבוצה שבנויה לזה, זו יוסטון.

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. זכיתי לראות בגובה העיניים, אמנם ממש מגמדות גילי הצעיר, מהפך כמו שיוסטון צריכה לעשות.
    המטס 86' כמובן, ומה עוד יש לנו לעשות אם לא להזכיר אותה שוב. זו היתה עונה אגדית מההתחלה ועד הסוף, עונה של 108 נצחונות, של ארבעה פיצ'רים מדהימים ברוטציה (כולם ב-1000 הפיצ'רים הטובים בהיסטוריה), של הקבוצה החובטת הכי טובה (כל הליינאפ הפותח פרט לשורט סטופ ברשימה המקבילה), ובעיקר, קבוצה מגניבה עם אופי מיוחד. איך לא, עם קית' הרננדז וגארי קארטר, דוויט גודן ודריל סטרוברי, הרליבר רוג'ר מקדואל עושה קסמים עם מסטיק בטלוויזית הכבלים, כולם ילדים רעים וגיבורי מדיה, והייפ משוגע בניו יורק של התקופה…
    אז הנה היא הולכת, אחרי סדרת גמר הנשיונל המופלאה עם יוסטון (כן, היא היתה שם), לגמר. נגד מי אם לא, בוסטון "בילי גואט" רד סוקס, עדיין בלב הקללה. בשני המשחקים הראשונים, רון דארלינג – זה הפרשן של היום – נותן הצגה אבל נכנע ל-1:0 קלאסי בבית. אחריו דוקטור קיי, חשבנו הכל יסתדר. הוא מובס! והסדרה עוברת לבוסטון, שאומרת, מפה כבר לא נחזור.
    למזלנו היו סססססיד פרננדז, ובובי אוחידה, ועוד הרבה הרואיקות, כדי לצאת עם השלישי – זוכר את לני דייקסטרה אומר בכעס, "לא זכינו ב-108 נצחונות ככה סתם". וגם הרביעי, נצחון משכנע. לפני הפסד ב-5. שוב של גודן!
    חוזרים הביתה, למשחק דו-אור-דיי. ומי ממול? לא פחות מרוג'ר קלמנס…
    איך המשחק הזה נגמר בסוף, מקווה שכולם יודעים. בניו יורק, לפחות, מספיק להגיד "גיים 6", וזהו.
    בעיני כמובן מדובר במשחק הגדול בכל הזמנים, והפעם עיני קובעות!
    משחק 7, גם הוא אגב היה מהפכי ודרמטי, עמד בסימן, אחרי הוורלד סירייז הזה, אחרי העונה הזו – לא יכול להיות סיום אחר. ולא היה באמת. עד לצילום הסטרייק אאוט המפורסם של ג'סי אורוסקו, שמפאר עד היום כל פרומו על רגעי בייסבול גדולים.
    וגם לא היה לנו עוד רגע כזה, מאז ועד היום.
    .
    אם יוסטון רוצה לחזור, היא תצטרך לתת משהו שמזכיר את זה. ואם כן, אפילו 10 אחוז – כולנו נזכה. גם אם לא. הפתעה של ווישנגטון תהיה סיפור יפה מאוד בפני עצמו.
    .
    אני הלכתי לראות שוב את הסרט על מטס 86.
    מומלץ לא רק לאוהדים מושבעים. אלא גם מסמך קטן, על ניו יורק שהיתה ואיננה (שוב מבעד לזכרונות ילדות עמומים), של אמצע האייטיז.
    https://vimeo.com/157847585

  2. מצוין, תודה.
    בתור אחד מהבודדים שהימר שוושינגטון ייקחו אחד מהשניים הראשונים אני יכול להיות מרוצה…
    כמו שאמרתי בכתבה הקודמת:
    הפיצ'ינג של יוסטון נפרץ במשחק 5 והבולפן באינינג ה-9 של משחק 6.

    עיניכם הרואות איך קול וורלאנדר לא עמדו במשימותיהם ובמשחק 2 גם הבולפן של יוסטון נפרץ…
    עכשיו לדעתי הכל פתוח…

    1. בעיני הכי מדהים זה איך הקבוצה שהכל הלך לכיוון שלה, כל פליי קשה הלך חלק, כל "כמעט הום ראן" של היריבה היה פאול, פתאום כל מהלך חצי מסובך לא מצליח. מדהים עד כמה הספורט הזה קם ונופל על מילימטרים, יותר מכל ספורט אחר לדעתי

  3. נהדר.
    .
    יהיה מעניין לגלות האם סאנצ'ס מסוגל להמשיך עם הכושר הנפלא שהוא מציג עד כה בפלייאוף (ראן בודד ו-5 היטס ב-12 אינינגס בפלייאוף השנה),
    בגלל שאם הוא ימשיך להציג כושר אפילו קרוב במקצת לזה שהציג עד כה, אז וושינגטון יהיו צעד אחד קרובים יותר לאליפות היסטורית.
    (וזה לאור העובדה שסוללת החובטים של וושינגטון נמצאת בכושר שיא. אין מנוחה גם כאשר זה לא הטופ אוף דה אורדר שחובטים)
    .
    תודה, יוני.

  4. אשר לסדרה,
    פרגנתי לוושינגטון ב-7. יותר מאהבת ה-7 וההפתעה, כן…
    אז נמשיך עם זה. הערב האסטרוז יחזרו ביג טיים, כי למספרים יש נטיה כזו להתיישר איפשהו.
    המפתח יהיה, עמידה בלחץ העצום על גריינקה ישר מהפתיחה. איון לי שום ספק שוושינגטון תגיע בתכנית של, הכאה על הברזל בעודנו רותח, גריינקי גם היה מאוד מעוטרר בשתי הפתיחות הקודמות שלו, המטרה תהיה לנצל את הקהל שיהיה בטירוף (בערכי DC… זו עיר מוזרה מאוד, יש בה רבע אחד לבן לגמרי בחליפות, כל הקפיטול וגרורותיו, והוא נעלם ב-6 בערב, ומשאיר איזה מגדלור קטן יחסית של כמה בארים ומסעדות לצאת אליו בערב. או שאתה רוצה לשוטט בחלק החי של העיר, שלושה רבעים אחרים. אבל זה עלול להסתיים לא משהו).
    אם האסטרוז שומרים על זה קרוב, לא יותר מ-3 אפילו עד לאינינג 6 נגיד, זה יהיה מספיק.

  5. לצערי יוסטון היתה חייבת לנצח הערב, וכנראה שזה בדיוק מה שהיא עושה. היטא מובילה 4-1 בטופ של ה-6. אבל לנשיונלס רצים על בסיס 1 ו-2 עם ONE OUT. חובסה על הנשיונלס לסגור את הפער עכשיו.
    טור מצויין ואני מת על סיינפלד. כל דבר. כל תמונה.

    1. ראית איך הוא נראה מקרוב?
      יותר ארי מזה אין. זה גם האופי הידוע לשמצה שלו. נחשב אחד השחקנים הכי אנטיפטים, יהירים בליגה, מתנהג כמו נסיך, ולצערם של רבים, יש לו קבלות ביכולת…

  6. טוב, התחזית לגבי המשחק של יוסטון עבדה.
    אהבתיי מאוד שהינצ' סופסוף נאלץ להעז. עם משחק התקפי וריצות אגרסיביות. זה השתלם.
    ומהצד השני, השפיץ של הנעל והפיצ'ינג היה איתם. מספרים מתאזנים, כמו שכתבנו.
    אגב. רק 3 קבוצות חזרו בהיסטוריה מפיגור 2:0 בבית, כמו המטס עליה השתפכתי מלמעלה.
    יוסטון בכיוון, אבל המשחק הקרוב, זה משחק הסטארטר/בולפן שלה. ההזדמנות של הנאטס!
    כי 2:2 יחזיר את הסדרה ליוסטון בכל מקרה, ושם – בולגיים חדש… וושינגטון תעלה עם סכינים. תבואו תבואו.

    1. ואכן יוסטון חזרו לסדה והם שוב בפייבוריטים הברורים לקחת אך הסדרה עד עכשיו מוכיחה ששום דבר לא ברור לגמרי…

  7. אני בעד שכל קבוצה תנצח בסחוץ עד הסוף. למרות שעכשיו נראה לי שהאסטרוז לא יפסידו שוב בבית. אך דבר אינו ברור לגמרי ולא צריך להספיד את הלאומיים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט