כאן, בניגוד לנשים, התחרות יותר רחבה.

ולכן, לפני שנגיע לעשרת הגדולים מתוכם תבחרו את ספורטאי העשור, אנו נציין את עשרת הספורטאים הנוספים (העשירייה השנייה).

ועוד לפני כן, עוד כמה שראויים לציון – גם אם מחוץ לטופ 20.

ראויים לציון:

מהכדורגל:

ביבארס נאתכו: היה רוב העשור בליגה הרוסית שם זכה באליפות + גביע, וכן היה קפטן הנבחרת לדעתי עם הכי הרבה הופעות רשמיות בעשור.

יוסי בניון: בתחילת העשור בצ'לסי, ארסנל ווסטהאם, היה שותף לזכייה בליגה האירופאית (זוטר) ושבר את שיא ההופעות בנבחרת ישראל (הראשון שהגיע ל-100 הופעות).

מהכדורסל:

אלכס טיוס: מתאזרח ושחקן חמישייה במכבי אלופת היורוליג.

יוגב אוחיון: אמנם "נגר", אך היה שותף לאליפות היורוליג ולסדרה ההיא מול דמיינטינדיס ב-2012.

ענפים קטנים:

שחייה:

יהונתן קופלב: אלוף אירופה ב-50 גב (לא אולימפי).

בדמינטון:

משה זילברמן: ייצג את ישראל ב-2 אולימפיאדות.

שייט:

נמרוד משיח: 2 מדליות ארד מאליפות העולם.

טקוואנדו:

רון אטיאס: פעמיים סגן אלוף אירופה.

ג'ודו:

גולן פולק: ארד מאליפות עולם, ייצג אותנו בשתי האולימפיאדות בעשור.

טומי ארשנסקי: ארד באליפות אירופה + שמינית גמר אולימפי.

סוסו פללשווילי: כנ"ל כמו ארשנסקי.

אריק זהבי: הספיק לקחת זהב וארד מאליפות אירופה ועוד השתתפות באולימפיאדה.

סה"כ הספורטאים מחוץ לטופ 20 השיגו 2 זהב, 2 כסף ו-5 ארד מאליפות אירופה (ועוד ארד לזילברמן במשחקים האירופאים). לכך, יש להוסיף 2 אלופי יורוליג + אלוף ליגה אירופאית וכמובן מדליסט עולמי (משיח).

העשירייה השנייה, מקומות 11-20 (לא ידורגו):

מהכדורגל:

אליניב ברדה:

החל את העשור בבלגיה, שם שיחק כבר מהעשור הקודם ובסה"כ 6 שנים בקבוצת גנק, עמה זכה באליפות + גביע (בעשור הזה) וכן בהופעה בשלב הבתים בליגת האלופות ואז חזר הביתה לב"ש שם החל את הקריירה.

במדי ב"ש, זכה ב-3 אליפויות ברצף (וגביע הטוטו) וכן נבחר במדיה לכדורגלן העונה.

הוא, למעשה, היה הקפטן והסמל של ב"ש שחזרה להיות גורם של ממש בצמרת הכדורגל הישראלי.

ליאור רפאלוב:

בתחילת העשור, לקח אליפות עם מכבי חיפה ונבחר לכדורגלן העונה בארץ.

עבר לקלאב ברוז הבלגית במדיה זכה פעמיים באליפות בלגיה וכן בגביע והיה שותף לרבע גמר האירופאית. הוא היה שחקן חשוב ודומיננטי, מועמד לשחקן העונה בליגה (ואף נבחר לתואר זה באחד האתרים).

מהכדורסל:

גיא פניני:

שחקן נבחרת ישראל ששיחק במכבי ת"א ובחולון בעשור הזה.

זכה ב-3 אליפויות + 9 גביעים (שבר את שיא הזכיות בגביע לכדורסלן בארץ), וכמובן שזכה בתארים אירופאים – אדריאטית וכמובן יורוליג, שם הניף את הגביע כקפטן.

בנוסף, היה חבר חמישיית העונה בליגה לשנת 2010.

דיוויד בלו:

מתאזרח ששיחק בעברו בנבחרת. זכה בעשור זה ב-3 אליפויות + 4 גביעים ואדריאטית, היה פעמיים בגמר היורוליג וזכה בתואר ב-2014, היה פקטור חשוב בפיינל פור עם חטיפה, אס' ושלשה שניצחה את צסק"א (שחקן של משחקים ורגעים גדולים), היה גם השחקן השישי ב-2014, מצטיין הפיינל פור הישראל ב-2011 ואם וי פי גמר הגביע ב-2014.

ליאור אליהו:

עוד כדורסלן נבחרת ישראל שהחל את העשור בויטוריה הספרדית ואז מכבי תל אביב וירושלים. בכל קבוצה הוא הצליח:

בויטוריה זכה באליפות ספרד בשנת 2010.

במכבי זכה ב-2 אליפויות + גביעים.

את ירושלים הוליך לצמד אליפויות היסטורי וגביע.

בפן האישי, היה 4 פעמים חבר חמישיית העונה ופעמיים כדורסלן השנה בליגה.

ענפים נוספים:

שחייה:

גל נבו: מתמחה בפרפר ובמעורב, ב-200 מעורב זכה בכסף + ארד מאליפות אירופה.

ב-400 מעורב זכה בכסף + 3 ארד מאליפויות אירופה (בריכות קצרות), באולימפיאדת לונדון סיים עשירי בשני המשחים, בריו נדחק למקומות 17+19. בנוסף, היה גם 11 בעולם (השיג גם הישגים נאים בבריכות קצרות כולל עוד 2 ארד ב-200 מעורב וכן 5 בעולם).

שייט:

שחר צוברי: זכה בזהב, כסף וארד באליפויות אירופה (זהב 2010, כסף 2013, וארד 2018), דורג גם רביעי ושישי באליפויות העולם. מקום 19 בלונדון ו-17 בריו (זכה גם פעמיים בסבב גביע העולם).

אתלטיקה:

דונלנד סנפורד:

אצן ישראלי ל-400 מטר, זכה בארד באליפות אירופה ב-2014, היה גם רביעי באליפות אירופה לשנת 2012. מקום 27 בלונדון ו-33 בריו.

קליעה:

סרגיי ריכטר:

קלע ישראלי (10 מטר רובה אוויר), אלוף אירופה ב-2013 וזוכה המשחקים האירופאים ב-2019 שזה למעשה אליפות אירופה. בנוסף, זכה בארד ב-2015, סיים 9 בלונדון (8 הראשונים בגמר) ו-14 בריו יחד עם מדליית כסף בסבב גביע העולם.

ג'ודו:

גולן פולק: ארד מאליפות העולם, ייצג אותנו בשתי האולימפיאדות בעשור.

סיכום עשיריית המשנה:

3 מדליות זהב מאליפות אירופה + 2 כסף, 5 ארד (+3 כסף + 3 ארד במקצוע לא אולימפי), וכן ארד מאליפות עולם ושני תארי יורוליג.

ולעשרת גדולי העשור (מספור לפי ענפים בלבד, יהיה סקר דירוג ואני עצמי אדרג בתגובות):

מהכדורגל:

1. ערן זהבי:

קשר-חלוץ נבחרת ישראל. החל את העשור בהפועל תל אביב, שם זכה בדאבל כולל שער האליפות בדקה 90+2 בעונת 2010. לאחר זכייה שנייה בגביע, עבר לפאלרמו האיטלקית והיה לישראלי השני לשחק באיטליה לאחר טל בנין. לאחר מכן, שב לארץ למכבי תל אביב עמה זכה ב-3 אליפויות ברצף וכן בטריפל ההיסטורי ב-2015 ובסה"כ ב-4 אליפויות + 3 גביעים + גביע טוטו בעשור.

כן, הוא זכה 3 פעמים בתואר מלך שערי ליגת העל וכן פעמיים בתואר הכדורגלן המצטיין (ועוד תואר מלך הבישולים). הוא גם שבר את שיא הכיבושים המיתולוגי וההיסטורי לעונה בודדת.

מאז, הוא עבר לסין בשכר הגבוה ביותר אי פעם לספורטאי ישראלי לקבוצת גואנגג'ואו במדיה זכה פעם אחת במלכות שערי הליגה ובתואר כדורגלן השנה. גם העונה הוא מוליך את טבלת הכובשים בסין והוא קרוב מאד לשבור גם שם את שיא ההבקעות לעונה.

בנוסף, הוא מוליך את טבלת הכובשים במוקדמות היורו.

הסניגור: הכריסטיאנו הישראלי מפציץ בכל מקום, כובש אינספור שערי הכרעה מרגשים ומדהימים (שער האליפות, הרובנה, המספרת בליון, השערים בנבחרת ישראל, ההולכה את מכבי לליגת האלופות וכו'). ווינר בנשמה – הווינר של הספורט הישראלי.

הקטגור: הוא ראש לשועלים ענק בין גמדים, לא הצליח באיטליה או בליגת האלופות, לא ניסה לשחק באנגליה/ספרד, טוב לסין.

2. מואנס דאבור:

החל את העשור במכבי ת"א עמה זכה באליפות. משם, עבר לקבוצת גראסופרס שבשוויץ, במדיה זכה בתואר מלכות השערים והבישולים בליגה. משם הוא עבר לזלצבורג האוסטרית, במדיה זכה ב-3 אליפות + גביע ושיחק בחצי גמר הליגה האירופאית וכן פעמיים בתואר מלך השערים ושחקן העונה. נרכש על ידי סביליה ב-15 מיליון יורו שזהו סכום שיא לכדורגלן ישראלי.

הסניגור: מלך שערים בליגות טובות משלנו – בשוויץ ואוסטריה, הפציץ גם בליגה האירופאית.

הקטגור: לא הטביע חותם בארץ – לא בקבוצה ולא בנבחרת – וגם לא מוצא עצמו עד כה בסביליה מספרד.

מהכדורסל:

3. עומרי כספי:

שיחק כל העשור בנ.ב.א והוא הישראלי הראשון ששיחק בנ.בא.

סה"כ 588 משחקי נ.ב.א בעשור (145 בחמישייה, 20 דק' + ממוצע למשחק) עם ממוצע הקרוב ל-8 נק' + 4 ריב' +1 אס' למשחק כולל 36.8 אחוז נהדר מחוץ לקשת. כל זאת, ב-7 קבוצות שונות.

כספי זכה גם בטבעת אליפות עם ג.ס למרות שנחתך במהלך העונה.

ב-2010, נבחר לנבחרת הרוקיז באולסטאר והיה ב-15 המועמדים לכדורסלן השנה באירופה של פיב"א.

שיחק גם ב-3 יורובאסקטים עם נבחרת ישראל בעשור.

הסניגור: עשה היסטוריה כישראלי הראשון בנ.ב.א, ולא סתם היסטוריה – אלא שרד שם עשור שלם. היה מבוקש ביותר וזכה לשחק, אפילו אם למחצית עונה, בקבוצה הטובה בעשור ויש שיגידו בהיסטוריה.

הקטגור: באמת עשה היסטוריה אך רק אישית, כי הוא לא הצליח להנהיג לאף הישג קבוצתי. לפני שעזב את הליגה, היה לשחקן הפעיל עם הכי הרבה משחקי נ.ב.א ללא הופעת פלייאוף. גם את הנבחרת לא הצליח להצעיד ולו שלב בודד בשלושת טורנירי היורובאסקט בעשור.

4. גל מקל:

כדורסלן נבחרת ישראל שיחק בעשור בגלבוע גליל, מכבי ת"א וחיפה בארץ, וכן בקבוצות שונות ביבשת – באיטליה (בנטון וחתום באמיליה לעונה הבאה), רוסיה (ניז'ני וזניט), בספרד (קנריה) וסרביה (הכוכב האדום)  ועשה אפילו גיחה בנ.ב.א בניו אורלינס (31 משחקים) ודאלאס (4).

זכה פעמיים באליפות + בגביע אחד ובתואר שחקן העונה בליגה שלנו (וכן פעם אחת מצטיין הפיינל פור).

הסניגור: מהיחידים להוביל 2 קבוצות שונות שלא מכבי לזכייה באליפות (השלישי). שחקן מוערך ששיחק ב-4 ליגות אירופאיות שונות מהנחשבות ביבשת והצליח להיות השני שמגיע לנ.ב.א.

הקטגור: שחקן גדול של קבוצות קטנות ושחקן קטן בקבוצות גדולות (מכבי + נ.ב.א ואפילו בנבחרת לא הטביע חותם של ממש).

ענפים נוספים:

אופניים:

5. גיא ניב (או שגיב):

היה לישראלי הראשון שהחל את הג'ירו האיטלקי והשני שגומר אותו כאשר סיים במקום 113 (מתוך 176 ואחד מ-142 שסיימו את המירוץ) השנה בה זכה גם באליפות ישראל נגד השעון.

(האלטרנטיבה גיא שגיב שאשתקד היה הישראלי הראשון לסיים את הג'ירו אך סיים נמוך ביחס לניב במקום 141 מתוך 149. ב-2018, היה גם פעמיים אלוף ישראל באופני כביש + פעם אחת אלוף ישראל נגד שעון).

הסניגור: הסופרמן הישראלי לסיים טור שכזה באופניים חלום.

הקטגור: בהחלט פורצי דרך אבל רחוקים מהרמה העולמית הגבוהה.

שחייה:

6. יעקב טומרקין:

שחיין ישראלי, בייחוד גב (100+200) שזכה במדליית כסף באליפות אירופה (200 גב) + 2 מדליות ארד (100+200 גב), סיים במקום השביעי בגמר האולימפי ב-2012 בלונדון ב-200 גב, ובכך קבע את הישג השיא של שחיין ישראלי בכל הזמנים.

בריו 2016, סיים 15+16 בשני משחקי הגב ועשה 2 חצאי גמר.

בנוסף, זכה ב-2 מדליות כסף מאליפות אירופה בבריכות קצרות וכן בזהב + ארד באליפויות אירופה לנוער יחד עם צמד מדליות כסף באולימפיאדת הנוער.

הסניגור: שבר את שיאו של איתן אורבך האגדי, אולי השחיין הישראלי הגדול בכל הזמנים.

הקטגור: לא באמת פרץ דרך (רק פודיום אולימפי או לפחות אליפות עולם), וגם לא הצליח להתמיד ברמה הגבוהה.

מההתעמלות:

7. אלכס שטילוב:

מתעמל שמתמחה בקרקע (וגם במתח וקרב רב).

זכה במדליית ארד מאליפות העולם ב-2011 (קרקע), ועוד זהב, כסף + 5 ארד מאליפויות אירופה השונות (כולם בקרקע). בנוסף, זכה ב-2 זהב, 2 כסף ו-3 ארד בגביעי העולם השונים – כולם בקרקע למעט כסף אחד במתח.

שטילוב היה שישי בגמר האולימפי בקרקע לונדון בשנת 2012, וכן סיים 12 בקרב רב. הוא התמודד גם בריו אך לא העפיל לגמרים. עדיין כוחו במותניו עם מקום 5 באליפות אירופה השנה בקרקע והעפלה לגמר הקרב רב מהמקום העשירי, אך לא השתתף בגמר (והיו לו גם הרבה הישגים בעשור שקדם כולל ארד עולמי ואירופאי בקרקע).

הסניגור: מועמד ראוי ביותר לספורטאי העשור, שמר על יציבות מעוררת הערכה.

הקטגור: לחובתו שלא ענד מדליה אולימפית.

מהג'ודו:

8. טל פליקר:

מתמודד במשקל עד 66 ק"ג שזכה במדליית ארד מאליפות עולם 2017 וארד מאליפות אירופה 2018. יש לו גם 3 זהב ו-4 ארד מתחרויות גרנד פרי שונות, וכן 2 מדליות זהב בגרנד סלאם של באקו ואבו דאבי ב-2017.

עדיין לא השתתף במשחקים האולימפיים.

הסניגור: מדליסט בכל התחרויות הגדולות בהן התמודד.

הקטגור: במשחקים האולימפיים הוא לא התמודד עדיין. לא בטוח בכלל שיצליח בהם – כשיצליח נדבר.

9. אורי ששון:

מתמודד בקטגוריה הכבדה של עד 100 ק"ג (והפתוחה של מעל 100 ק"ג).

זכה במדליית הארד באולימפיאדת ריו 2016 וכן פעמיים במדליית הכסף באליפויות אירופה מעל 100 ק"ג (15+16). כמו כן, זכה ב-4 זהב, 1 כסף ו-4 ארד מתחרויות הגרנד פרי השונות וכן 2 מדליות כסף וארד מתחרויות הגרנד סלאם ומדליית כסף מתחרות המאסטרס.

במסגרת אולימפיאדת ריו, ניצח יריב מצרי (איפון), פולני והולנדי לפני שנוצח בחצי הגמר ממש בשנייה האחרונה על ידי הצרפתי טדי רינר שהוא הג'ודאי המעוטר בכל הזמנים עם 8 זהב באליפות עולם + 2 זהב במשקל הפתוח + 2 זהב אולימפיים + 5 זהב מאליפות אירופה. הפייט הזה היה מוערך מאד בעולם הג'ודו, ולאחר מכן הוא ניצח בקרב על הארד את הקובני אלכס גרסיה מנדוסה.

הסניגור: הספורטאי הישראלי היחידי לעמוד בפודיום האולימפי בעשור האחרון.

הקטגור: נראה שבאמת התעלה בריו, אך לאחר מכן לא שמר על יציבות והפסיד כמה תחרויות באופן מביך.

10. שגיא מוקי:

התחרה בתחילה עד 73 ק"ג ולאחר מכן עבר לקטגורית עד 81 ק"ג.

פעמיים אלוף אירופה (ב-2015, עד 73 ק"ג ו-2018 שבתל אביב עד 81 ק"ג). הוא זכה באליפות העולם 2019 (עד 81), היה חמישי באולימפיאדת ריו (כשעוד סבל מפציעה), זכה ב-3 זהב, 3 כסף ו-3 ארד בתחרויות הגרנד פרי השונות, 4 זהב, 1 כסף ו-3 ארד בתחרויות הגרנד סלאם השונות (והיוקרתיות).

בנוסף, הוא דורג גם 1 בעולם במשקלו.

הסניגור: אלוף העולם היחידי ברשימה, היחידי כאן ששולט ממש בספורט העולמי הגבוה, מוכיח יכולות מנטליות מרשימות.

הקטגור: בשביל להיכנס לגדולים באמת צריך מדלייה אולימפית.

סיכום:

עשרת הגדולים זכו בעשור ב-14 מדליות מאליפות אירופה עם 2 זהב, 4 כסף ו-8 ארד (+2 כסף לא אולימפי), בזהב + 2 ארד מאליפויות עולם, וכן בארד האולימפי.

ועוד היסטוריות אלו ואחרות (שחקני הנ.בא הראשונים ואפילו טבעת + משתתפי טור ראשונים + שיאי שערים שונים וכו' וכו').

אז מיהו ספורטאי העשור שלכם? את מי שכחנו וכו' -> הכל בתגובות!