נשארו 3 משחקים בעלי חשיבות באליפות העולם בכדורסל. לכן, זאת הזדמנות טובה לדבר על השחקן הטוב בטורניר עד כה. הנה רשימה קצרה של מועמדים, מוזמנים להוסיף את שלכם בתגובות או לבחור מכאן:

פטי מילס (אוסטרליה)

סטטיסטיקה: 22.2 נקודות למשחק (51.2% מהשדה, 40.5% מהשלוש, 90.3% מהעונשין), 4.5 אסיסטים ו-2.3 ריבאונדים למשחק.

המוביל של אוסטרליה יחסית קבוצתית והגו-טו-גאי המובהק שלה. קלע 13 מ-15 הנקודות הראשונות ברבע הגמר מול צ'כיה וסחב את הקבוצה על הגב מול ספרד איכותית. הוא הסקורר המוביל של הקבוצה בפער גדול מהשאר ובלעדיו הם היו נשארים נבחרת של פועלים שחורים. מילס הפך לכוכב, לפחות במדים של הנבחרת החזקה הזאת, והוא עושה את העבודה כקלע המוביל באחוזים נפלאים של 50-40-90. אין יותר טוב מזה.

לואיס סקולה (ארגנטינה)

סטטיסטיקה: 17.3 נקודות (40% מהשלוש ב-3.3 ניסיונות למשחק, 46.8% מהשדה), 7.3 ריבאונדים למשחק.

הבחירה בין סקולה לקמפאזו כנציג ארגנטינה שמפתיעה לטובה מאתגרת, אבל המספרים של סקולה מרשימים לא פחות, לא רק בגלל הגיל (39), אלא בגלל שהוא עושה אותם בטורניר שמבוסס בעיקר על גארדים. הוא בטופ 10 של האליפות בכמות הנקודות למשחק באחוזים לא רעים, משמעותי מאוד גם מתחת לסל והתמודד בגבורה עם קווים קדמיים יותר מוכשרים וחזקים ממנו כמו סרביה ואולי אפילו רוסיה ופולין, על הנייר. סקולה מצטיין גם בהגנה, וחכמת המשחק שלו הייתה חשובה במיוחד עד כה, מה שבלט גם ברבע הגמר כשתקף פעם אחר פעם את יוקיץ'. מגיע לו מקום ברשימה הזאת ובחמישיית הטורניר, כשהוא יהיה השלישי בהיסטוריה והראשון מאז אוסקר שמידט שנבחר אליה פעמיים ולא ברציפות.

ריקי רוביו (ספרד)

סטטיסטיקה: 15.3 נקודות, 5.5 אסיסטים, 3.8 ריבאונדים במשחק.

המספרים היבשים של רוביו לא מדהימים, אבל ספרד לא הייתה קבוצה מדהימה רוב הטורניר. למרות זאת, יש להם סיכוי לא רע להיות בגמר, בזכות ההתעלות של רוביו במשחקים החשובים באמת. נגד סרביה, למשל, הוא היה הסקורר המוביל, ניהל את המשחק טוב וסחט כמות מכובדת של עבירות. אותו דבר בלט גם נגד פולין במשחק הטוב ביותר שלו עד עכשיו עם 19 נקודות, 9 אסיסטים ו-5 ריבאונדים. בטורניר שמתנקז בסופו של דבר לנוק-אאוט, רוביו יכול להיות מועמד לא רע, במיוחד אם ייתן חצי גמר גדול.

אוון פורנייה (צרפת)

סטטיסטיקה: 21 נקודות (45.2% מהשדה, 44.8% מהשלוש), 3.8 ריבאונדים, 3.7 אסיסטים על 1.8 איבודים במשחק.

המוציא לפועל המרכזי של צרפת שהיה השחקן המרכזי במחצית הראשונה של הניצחון המרשים שלהם נגד ארצות הברית – האמריקאים הצליחו לחזור למשחק רק כשהתמקדו בשמירה בו ונתנו לשאר לנצח אותם, למרות שגובר ודה-קולו הצליחו לעשות את העבודה. יכולת הקליעה הנהדרת שלו, גם אחרי חסימות וגם מכדרור, בולטת לכל אורך האליפות. לא כדאי לזלזל במשחק האול-אראונד שהוא מראה: ריבאונד לא רע לצד גובר, תרומה חשובה לניהול המשחק והגנה. במקרה הלא בלתי סביר שצרפת תסיים את הטורניר כאלופת העולם, סביר שהוא יהיה ה-MVP.

תומאס סאטורנסקי (צ'כיה)

סטטיסטיקה: 14.8 נקודות (44% מהשדה ומהשלוש), 8.3 אסיסטים, 6.5 ריבאונדים ו-1.2 חטיפות למשחק.

בניגוד לשאר, סאטורנסקי הודח ברבע הגמר, מה שיכול להשפיע על הקייס שלו. בניגוד לשאר, הוא היה שחקן ה-NBA היחיד בנבחרת שלו שחסרה גם שחקנים מובילים בקנה מידה אירופאי. ההצלחה של צ'כיה הושגה בזכות הגנה מבוססת חילופים והתקפה חכמה, בעיקר בהנהגת סאטו. הוא היה עצום בניצחון המרשים על ברזיל שמעשית העלה את צ'כיה לרבע הגמר והצליח להיות משמעותי גם כשהיריבה התמקדה בו ועשתה הכל, חוץ מבוקס-אנד-וואן, כדי להאט אותו. טורניר נהדר של שחקן שמצטיין כל פעם במדי הנבחרת הלאומית ויכול להיות שחקן חמישייה בשיקגו השנה.