צוות הופס פוטבול: רביב פייג, עידו רבינוביץ' ויאן מלינקוב.


המחזור הראשון בNFL תמיד נראה מוזר משהו, תמיד מתפתח לא כמו שחשבנו, כי כולנו מגיעים עם ציפיות מסויימות לעונה.
רוב הסיכויים שהNFL ימצא דרכים להפתיע אותנו.
זה גם מה שקרה הפעם.

ניו יורק ג'טס (1-0) 16 – באפולו בילס (0-1) 17

על הנייר המשחק הזה נראה מאוד מאוזן והצפי היה למשחק צמוד שיכול להיגמר לצד זה או אחר.
טוב, לפעמים הנייר צודק.
זה לא נראה ככה בהתחלה כשמשחק אימפוטנטי של ההתקפות, התפתח למחצית של חגיגת בעיטות הרחקה. הנקודות הראשונות הגיעו כבר בדרייב השני של באפולו. הראשון נגמר באיבוד פאמבל והשני נגמר בפיק 6 לטובת הגנת הג'טס.
שני הק"ב נראו אבודים משהו ולקח להם מחצית שלמה להתאפס. במיוחד ג'וש אלן עם 4 איבודי כדור במחצית.  
המחצית השניה עדיין נפתחה בסימן הגנות עם סייפטי של הג'טס, אבל כבר בדרייב הבא דארנולד  (24/41 ל175 יארד וט"ד) מצא את לביון בל הוורסטילי  (17 ריצות ל60 יארד 6 תפיסות ל32 יארד וט"ד) במסירה לאנד זון פלוס המרת 2 נקודות גם היא בתפיסה של בל שהביאה את הג'טס ל16-0 נוח ברבע השלישי.
אבל אז הגיע התור של ג'וש אלן (24/37 ל254 יארד, ט"ד מסירה, ט"ד ריצה, 2 חטיפות, 2 פאמבלים) להראות את האופי והקשיחות המנטלית שלו ועם 17 נקודות ללא מענה הקפיץ את הבילס ליתרון שנשמר עד סוף המשחק ושלח את הקהל במדולנדס מאוכזב הבייתה.
גורם חשוב בהפסד הג'טס היה הבעיות שלהם עם בועט אמין. קארה וודויק שנאסף מהרחוב ומעולם לא בעט במשחק NFL  פספס את 2 ההזדמנויות שניתנו לו בנקודת המרה ושער שדה, נקודות שהיו יכולות לעשות את ההבדל והכתיבו את קריאת המהלכים בסוף המשחק של הג'טס. (פייג)

מינסוטה ויקינגס (0-1) 28 – אטלנטה פאלקונס (1-0) 12

המשחק הזה אפילו לא היה קרוב . בסוף הרבע השלישי מינסוטה הובילה בבטחה 28-0 הורידה קצת את הרגל מהגז ואפשרה לאטלנטה 12 נקודות זבל כדי להציל את כבודם.
איך זה קרה? ובכן, לחץ בלתי פוסק של ההגנה הויקינגית המצויינת על מאט ראיין ושימו את המשחק בידיים של דלווין קוק ולא של קירק קאזינס , (רק 10 ניסיונות מסירה כל המשחק, 8 מושלמות ל98 יארד וט"ד) ודברים טובים יקרו.
המשחק כבר נפתח בסערה עם חסימת בעיטת הרחקה של הגנת מינסוטה המצויינת ובדרייב הבא אדם ת'יילן הוודאי תפס ט"ד ראשון.
איבוד כדור נוסף של אטלנטה (ראיין נחטף) ודלווין קוק התחיל לעבוד ובמופע סולו פילח בנתחים גדולים את הגנת אטלנטה והשיג הט"ד הראשון שלו (21 ריצות ל111 יארד ו2 ט"ד).
הפאלקונס המשיכו לבזבז הזדמנויות עם איבודי כדור ועבירות יקרות במקומות סופר קריטיים בעוד מינסוטה צוברת יארדים קרקעיים בקצב.
אחרי ט"ד בק"ב סניק של קזינס והכניסה השנייה של קוק לאנד זון, הגיעה תורה של אטלנטה להציל קצת מכבודה עם 2 ט"ד של רבע רביעי לקלוין רידלי וחוליו ג'ונס.
מאט ראיין הציג מספרים לא רעים עם 33/46 ל304 יארד ו2 ט"ד מאוחרים מדיי,  ו 2 החטיפות שלו היו קריטיות בעיצוב התוצאה הסופית (פייג)


דאלאס קאובויס (0-1) 35  – ניו יורק ג'איינטס (1-0) 17

הקבוצה מהתפוח הענק פתחה בסערה את המשחק עם ט"ד כבר בדרייב הראשון כשסקוון בארקלי שובר ריצה ל59 יארד ובהמשך איליי מוסר לאנד זון אבל משם זו הייתה הצגת תכלית של דאק פרסקוט  (25/32 ל405 יארד ו4 ט"ד) שהרוויח לפחות במשחק הזה כל סנט מהמשכורת שוברת השיאים העתידית שלו.
מייקל גאלופ ואמארי קופר סיפקו את הזיקוקי דינור שכל אחד מהם עם מעל 100 יארד (158 ו107 בהתאם)
ואפילו ג'ייסון וויטן הטייט אנד הוכיח שהוא שחקן יותר טוב משדרן והשיג לעצמו טיול לאנד זון במשחק הקאמבק שלו מעמדת השידור.
ברבע הרביעי, כשהמשחק היה כבר מעבר להישג ידם של הענקים, הוחלף איליי מנינג (30/44 ל306 יארד, ט"ד וללא חטיפה) ודניאל ג'ונס נזרק אל החווה של ג'רי ג'ונס, ונאה לא רע עם 3 מסירות קצרות מושלמות אבל השתיק לפחות כרגע את הקונטרברסיה  למי צריך לפתוח בניו יורק, עם איבוד פאמבל שלמעשה גמר את המשחק.
סאקוון בארקלי (11 ריצות ל120 יארד ו4 תפיסות ל19) עשה את שלו אבל כל זה לא הספיק לקבוצה חלשה הגנתית, ועושה רושם הכי חלשה בבית הקשה הזה. (פייג)

קרוליינה פאנתרס (1-0) 27  –  לוס אנג'לס ראמס (0-1) 30

ה-משחק של סבב המשחקים המוקדמים של שמונה בערב. טעויות מוקדמות של קרוליינה (פאמבלים לא מוכרחים מדיג'יי מור וקאם ניוטון) שמו אותם בפיגור בשלב החיתולים של המשחק. אך הפנתרים שאבו כוחות מהקהל הביתי וחזרו למשחק. כריסטיאן מקפרי ניצל חולית ליינבקרים איטית וחלשה בכיסוי בסקנד לבל ושרף את הראמס בדרך ל-128 יארד ושני ט"ד על הדשא בנוסף ל-81 יארד באוויר כאשר אף אחד לא הצליח לכסות אותו. לאחר שחזרו להיות בפיגור שלוש בלבד, אית'ן בראדבורי חטף את ג'ארד גוף וסידר פוזשן שהיה יכול להעלות את הפאנת'רס ליתרון ראשון במשחק. לצערם, הם נאלצו לבעוט לראמס שלא התבלבלו, שמו עוד ט"ד אחד על הלוח והחזיקו את יתרונם עד הסיום.

בנוגע למצבת הרצים האחורים של לוס אנג'לס, טוד גרלי היה סביר עם 97 יארד ב-14 נשיאות, אמנם ניכר כי הוא עדיין קצת חושש ממגע ולא הגיע לטופ ספיד כמו בתחילת שנה שעברה. מלקולם בראון קיבל הרבה נשיאות, בעיקר ברדזון, והבקיע פעמיים ובכך שבר את שיאו האישי, צפוי להיות חלק משמעותי מהמשך העונה, יחד עם הרוקי דארל הנדרסון. 30 נקודות נגד הגנה אימתנית, בחוץ, לאחר משחק פושר של ג'ארד גוף שמסר לפחות מ-200 יארד, זרק לט"ד אחד אך גם נחטף ברגע קריטי, זה מצב מאוד מעודד מבחינת ל.א.
(רבינוביץ)

מיאמי דולפינס (1-0) 10 – בולטימור רייבנס (0-1) 59

משחק בו התוצאה לגמרי משקרת. לא לא, הדולפינס לא שיחקו טוב ממה שהבוקס סקור מראה, אלא הרבה יותר גרוע. הרייבנס חיסלו אותם מיריית הפתיחה. 21:0 לאחר הרבע הראשון ו-42:3 לפני סיום המחצית הראשונה גמרו את המשחק עוד לפני שהוא התחיל, והחזיר לאוהדי הדולפינס הותיקים פלאשבאק למשחק הפרישה המצלק של דן מרינו.

הרייבנס חיסלו את הסקנדרי של הדולפינס, בעיקר את מינקה פיצפטריק, שנחשבים לאזורים הטובים ונקודות האור בקבוצה החשוכה הזו. גם טעויות בספיישל טימס המשיכו את כניסת הכדור לרגל של הדולפינס. משחק טוב של כמה רוקיז, בהובלת פרסטון וויליאמס, כריסטיאן ווילקינס וג'ונתן לטבטר בקושי המתיקו את המרור של הגלולה.

משחק פנטסטי עם פאסר רייטינג מושלם ללאמר ג'קסון, התפוצצות של הרוקי מרקיז "הוליווד" בראון שהגיע לשיא של 147 יארד במשחקו הראשון בליגה ברק 8 סנאפים כתופס ומשחק פנטסטי של ההגנה, בהנהגת הפרונט 7 שהטילה טרור על קו ההתקפה המזוויע של הדולפינס נתנו הרבה סיבות לאוהדי הרייבנס להיות מאושרים (בתוספת להפסדים הכואבים של שלושת הקבוצות האחרון בדיויזיה). (רבינוביץ)

ג'קסונויל ג'אגוארס (1-0) 26 – קנזס סיטי צ'יפס (0-1) 40

בין קרבות רבים, פציעות מצערות והרחקה מיידית, שוחק גם פוטבול בג'קסונוויל. הדרייב היה של המשחק החביא בתוכו רמז מטרים להמשכו. פט מהומס שלח מסירה מעולה לסמי ווטקינס, שבמרכז השדה, מוקף בשחקנים יריבים. הרסיבר הצליח לברוח מכל אחד מהם, כולל מהלך בו השתחל בין שלושה שחקני הגנה עם שינוי כיוון אחד ולקח את עור החזיר כל הדרך אל האנדזון. ווטקינס לא הפסיק שם, מהומס מסר את כל שלושת הט"ד שלו לתופס שהגיע מבאפלו בעונה שעברה, ובכך ווטקינס השווה את כמות הט"ד הכללית שלו מהעונה שעברה. הג'אגס נשארו במשחק עד לאמצע הרבע השלישי, אולם לאונרד פורנט פימבל את הכדור בפעם הראשונה שלו במקצוענים והצ'יפס ניצלו את איבוד הכדור ועשו ממנו ט"ד שהעלו את יתרונם לשלושה פוזשנים, משם זה היה שיוט לקו הסיום. חשוב לציין לטובה את דיג'יי צ'ארק, שהראה ניצוצות ממה שהוא באמת יכול לעשות וזה להיות מסוכן במשחק העומק. הוא תפס את כל ארבעת המסירות שטורגטו אליו, ושם 146 יארד וט"ד על הלוח.

תופסי הצ'יפס השיגו מרחב מהשומרים שלהם למשך כל היום, פשוט יום מופתי בקריאת מהלכים לאנדי ריד, כצפוי למשחק תחילת עונה שלו. לדאבוננו, המשחק הזה לא נגמר בשקט. שתי פציעות קריטיות, אחת של ניק פולס אצל היגאורים שיעדר למשך רוב העונה במקרה הטוב, ואחת של טייריק היל אצל הצ'יפים, שמצבו עדיין לא ברור כעת אך הוא נלקח לבית החולים וכרגע מטופל שם. (רבינוביץ)

לוס אנג'לס צ'ארג'רס (0-1)  30 – אינדיאנפוליס קולטס (1-0) 24 (לאחר הארכה)

לאחר הפרישה המפתיעה של אנדרו לאק לא מזמן, רבים חשבו שהאינדיאנפוליס קולטס יתרסקו, אולי אפילו ינסו לעשות טנקינג בהלה בשביל קוורטרבק בדראפט הקרוב. אמנם, הקבוצה שבנה כריס באלרד מוכשרת יותר מדי בשביל לא להיות תחרותיים, והם הוכיחו את זה בנתינת פייט אדיר מול אחת מהמתמודדות לסופרבול, הלוס אנג'לס צ'ארג'רס.

המשחק היה צמוד לכל אורכו, אף קבוצה לא יצאה ליתרון של יותר משתי פוזשנים והמשחק לא שיעמם לרגע. הקו התקפה הרעוע של הצ'ארג'רס עשה לפיליפ ריברס המון בעיות, אבל ההול אוף פיימר לעתיד הצליח לרוב להתגבר על כך עם מסירות קצרות ושחרור מהיר של הכדור מידיו. מה שבסוף הכריע את המשחק היה הטעויות המנטליות של הקולטס. יום רע מאוד לאדם וינטארי, שהחטיא צמד של שערי שדה (אחד צ'יפ שוט קליל) ואקסטרה פוינט אחת, פעם ראשונה בקריירה שהסטריק הגרוע הזהה קורה לו והבחור בן 46! בנוסף, פנלטי לא מוכרח של קומיקו טוראי נתן לצ'ארג'רס ט"ד במקום הסתפקות של שער שדה. הקולטס עוד הצליחו לגרור איכשהו את המשחק להארכה עם ט"ד גדול בדקה האחרונה ועוד המרה לשתי נקודות בנוסף, אמנם ריברס והמקומיים קיבלו את הכדור בהארכה ופיליפ הוביל דרייב עצום שהסתיים בריצה של אוסטין אקלר, שהשכיח לכולם את קיומו של מלווין גורדון עם משחק מעולה. (רבינוביץ)

טמפה ביי באקנירס (1-0) 17 – סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (0-1) 31

במפגש בין שתי קבוצות על פרשת דרכים, מצד אחד מאמן זקן שחזר מפרישה לעוד רכיבה אחת שתמסד את המורשת שלו ומצד שני מאמן צעיר ומוכשר שנאבק בנסיבות שלא בשליטתו לייצב ולהזניק קבוצה עם המון פוטנציאל.
שני ק"ב עם המון מה להוכיח שנלחמים על עתידם המקצועי בקבוצה, ג'מיס ווינסטון, עם הנטייה שלו לבום או באסט וג'ימי גארופולו שחוזר מפציעה קשה ועדיין צריך להראות שהריצה המוצלחת שלו בסוף 2017 לא הייתה רק מזל.
וכך, במשחק מאוד מרושל התקפית, בחום והלחות הנוראה של דרום פלורידה, הק"ב שעשה פחות טעויות יצא מנצח.
שתי התקפות הקבוצות התחילו רע את המשחק שכבר על ההתחלה הניינרס חסמו בעיטת הרחקה של בראדלי פיניון, הבועט לשעבר שלהם, וניצלו את מיקום המגרש לעלות ליתרון של 3-0.
ההמשך לא היה פחות ממדהים ברמת החמצת הזדמנויות וכלל 5 ט"ד יפיפיים שבוטלו  בגלל עבירות (3 לניינרס ו2 לבאקס), חגיגת פיק 6 (2 לניינרס ו 1 לבאקס), פאמבלים ושפע עבירות.
הרבה מזה בזכות ההגנות שהרימו את הרמה כדי לפצות ואחראיות ל21 מהנקודות במשחק.
הגנת הניינרס והרביעיה הקדמית שלה לחצה את ווינסטון וגרמה לו לעשות טעויות קריטיות. ניק בוסה, הפאס ראשר, הטירון המדובר, רשם סאק ראשון וריצ'רד שרמן שבר את בצורת החטיפות שלו וחגג עם חטיפה לט"ד. הניינרס במשחק הפתיחה שלהם עברו את סך כל החטיפות שהיו להם בעונה שעברה עם 3 חטיפות במשחק.
קשה להגיד שאפשר למצוא הרבה נקודות אור בהתקפת שתי הקבוצות, אולי ג'ורג' קיטל הבלתי נלאה שממשיך הכושר של שנה שעברה ומשחק הריצה של טמפה עם רונלד ג'ונס שחתך בקלות את הקו הקדמי של הניינרס, אבל קבוצות טובות מוצאות דרך לנצח והייתה זו הגנת הניינרס שהתעלתה למאורע וחתמה את המשחק על ידי סגירה טובה של התופסים הכוכבים של טמפה, אוונס וגודווין, וניצול הלחץ על ווינסטון לשתי חטיפות 6 שמנעו קאמבק של טמפה וסגרו למעשה את המשחק. (פייג)

פילדלפיה איגלס (0-1) 32  – וושינגטון רדסקינס (1-0) 27

עם קארסון וונץ שסוף סוף מוכן לפתוח עונה ואולי אפילו לסיימה בשלמותה, וכשבצד השני עומד הסקנדל התמידי מעיר הבירה, זה היה עוד מפגש NFC מזרח בין קבוצה בעלת תקוות וציפיות אינסופיות, לבין ההפך הגמור. אבל זו הייתה דווקא וושינגטון שהגיעה ל"לינק" ראשונה, וזינקה ליתרון 17:0 מהיר בזכות מהלכים גדולים של ורנון דייוויס הבלתי נגמר וטרי מקלורין, הרוקי המצטיין של השבוע הראשון. סימני ההיכר של התקפת פילדלפיה בשיאה חסרו מהעין למשך רוב המחצית הראשונה, עד שלא נשארה ברירה.

בפיגור 20:7 (בעזרת בלתי נגמר אחר, דשון ג'קסון) בתחילת הרבע השלישי, פילי הגיעה לדאון רביעי ויארד אחד, 34 יארד מקו השער שלה. פידרסון הבין שאסור לו להחזיר את הכדור ליריבה כאן, שלח את וונץ אל תוך ההגנה ואל מעבר לקו הצהוב, אותו הדרייב הסתיים בט"ד לאלשון ג'פרי, והאיגלס המוכרים והידועים חזרו ובגדול. 25 נקודות ללא מענה (שהגיע לבסוף בגארבג' טיים בלבד) היוו בדיוק מה שכולם חיכו לו בעיר אהבת האחים, אפילו אם הגיע קצת מאוחר. (מלניקוב)

קליבלנד בראונס (1-0) 13  – טנסי טייטנס (0-1) 43

דרייב הפתיחה היה כל מה שדמיינו אוהדי קליבלנד למשך חצי שנה. בייקר מייפילד היה מדויק ומתוזמן, וגם הריצה עשתה מספיק כדי להישאר בראשה של הגנת טנסי. אבל מרגע החטאת בעיטת הבונוס, כל זה נעלם כלא היה. 19 עבירות (5 מהן ברמת החומרה הגבוהה ביותר), אגרופים, בעיטות לפנים, בעיות רציניות בהגנה על המוסר. דרייב הט"ד הראשון של טנסי, שהעלה אותה ליתרון אותו לא שמטה עד לסיום, התחיל מקו 13 היארד שלה, ומתוך 87 יארד שנדרשה להרוויח – זכתה לארבעים יארד מתנה מעבירות. קליבלנד איבדה את הראש לחלוטין, דווקא במשחק הראשון שלה ומול קבוצה שהייתה צריכה להיות תפאורה בלבד.

אפילו כשנראה שהצליח בייקר לייצב את הספינה עם דרייב ט"ד מרשים שצימק ל-15:13 לקראת סוף הרבע השלישי. אך טנסי הגיבה מיד עם סקרין יפהפה לדריק הנרי, עלתה ליתרון שני פוזשנים, ומייפילד טבע יחד עם הספינה. שלושת החטיפות שלו היו כתוצאה מזריקות קשות שהכריח, מתוך תחושה שהוא חייב לייצר משהו בעצמו כדי להישאר במשחק. וזה נגמר בתבוסה, שאמנם לא משקפת את פערי הרמות בין הקבוצות, אפילו במשחק הזה – אבל כן משקפת את הבור הגדול אליו נכנסו קליבלנד ופרדי קיצ'נס, שנכשל בגדול במבחן הגדול הראשון שלו.(מלניקוב)

אריזונה קארדינלס (1-0-0) 27 – דטרויט ליונס (1-0-0) 27

בשנה השנייה ברציפות אנחנו מקבלים תיקו במחזור הפתיחה, ואיזה משחק זה היה. בשלושת הרבעים הראשונים קיילר מארי וההתקפה שלו הראו בדיוק את הסיבות לחששות – הרסיברים לא הצליחו להתמודד עם השמירה האישית הצמודה של מגני דטרויט, מארי נשאר תחת לחץ תמידי בעזרת קו התקפה חלש וסכמות לחץ חכמות של פטרישיה, ואפילו שלושה כדורים של מארי נהדפו בקו ההתנגשות במחצית הראשונה בלבד. אך לאחר סוף הרבע השלישי, בו מצא סטאפורד פעם נוספת את מצטיין היום, הרוקי טי.ג'יי הוקנסון (6 תפיסות, 131 יארד, ט"ד) בסיומת מרשימה לסקארמבל, הפשיטה האווירית חצתה את גבולות מישיגן.

קיילר מארי אפילו אמר, בחצי בדיחה, ששקל להתקשר לאוקלנד ולחזור לבייסבול. אלא שהוא גם ראה שברבע האחרון, ההגנה שנאלצה לרדוף אחרי רסיברים קטנים וזריזרים למשך משחק שלהם סוף סוף התעייפה. ופתאום, כל מה שהפך את קיילר מארי לבחירה הראשונה בדראפט בא לידי ביטוי. מפיגור 24:6 חזרו מארי והקארדס לשיוויון, כאשר שני הט"ד הגיעו מפנים מוכרות יותר: דייוויד ג'ונסון זינק לאוויר ותפס ט"ד של 27 יארד, ולארי פיצג'רלד (בלתי נגמר כבר אמרנו) תפס את הט"ד לפני שכריסטיאן קירק סיים את העבודה בהמרה לשתי נקודות. זה יכול היה בקלות להסתיים בניצחון לאריזונה – בהארכה היא כבר הגיעה לדאון ראשון, 8 יארד מקו השער. חמש שניות לסיום ההארכה, ביירון מרפי כמעט וחטף זריקה רעה של סטאפורד על קו 30 היארד של דטרויט. אבל לבסוף, חלוקת נקודות נרשמה באריזונה, וכמו בכל תיקו, האנדרדוג תהיה מרוצה. (מלניקוב)

סיאטל סיהוקס (0-1) 21  – סינסנטי באנגלס (0-1) 20

הסיהוקס ידועים ביכולתם לבצע סטיות רחבות לכיוון הרמה של הקבוצות שמשחקות מולם. הם גם ידועים בפתיחות העונה החלשות שלהם, אם כי בעידן פיט קארול מאזנם הביתי בספטמבר הוא 14-0. מול זאק טיילור, שכידוע זכה בעבודה רק כי לחץ פעם יד עם שון מקויי, קיבלנו עוד מאותו תבשיל. אחד הסגלים החלשים בליגה אפילו מבלי לקחת בחשבון את חסרונו של איי. ג'יי גרין נתן לסיהוקס כל מה שהיה לו. שיא קריירה ביארדים (418) לאנדי דולטון, וכמובן משחק גדול של ג'ון רוס, נעצר רק מול הגנת רד זון יעילה, אך בעיקר השמטות, איבודי כדור והחטאת שער שדה.

ראסל ווילסון התקשה לעמוד מאחורי קו התקפה שהזכיר ימים גרועים יותר, אבל הרבה בעזרת די. קיי מטקאף (שבר שיא לרסיבר רוקי במשחק הראשון בסיאטל, עם 89 יארד בארבע תפיסות) וגם כריס קארסון הצליחו הסיהוקס לרשום שלושה ט"ד, ולבסוף לסגור עניין לאחר שזאק טיילור שאב השראה נוספת משון מקויי והעדיף לוותר על דאון רביעי לטובת פאנט לאחת מקבוצות הריצה הטובות בליגה עם שלוש דקות לסיום המשחק. ניתן לומר שבהתחשב בסיטואציה, שתי הקבוצות יצאו מרוצות – סינסינטי הגיעה לסיאטל ונתנה משחק טוב מאוד למרות חסרונות איכות משמעותיים, והסיהוקס סיימו את השבוע במאזן חיובי – יותר מזה אף אחד לא באמת יכול לבקש. (מלניקוב)

ניו אינגלנד פטריוטס (0-1) 33 – פיטסבורג סטילרס (1-0) 3

הפטריוטס רגילים להתחיל חלש בספטמבר, דהיינו, חלש מהיכולת הפוטנציאלית שלהם. החבורה של בליצ'ק נוטה להשתפר ככל שהעונה מתקדמת. אם כך, האם ניצחון בשלושים הפרש על מתמודדת חזקה לפלייאוף ואף לראשות בית ה-AFC צפון, הניצחון המסיבי ביותר בשבוע הראשון בעידן ביל בליצ'ק, זה הילוך ראשון אצל הפאטס?

הפאטס תמיד דומיננטיים נגד הסטילרס בפוקסבורו, אמנם אף פעם לא בצורה הזו. זה ההפסד השני בלבד בקריירה של ביג בן במעל 30 נקודות (34:3 לפילי בעונת הרוקי שלו) והפעם הוא, יחד עם מייק טומלין, האשמים הבלעדיים של ההפסד. בן מסר ל-27 השלמות מתוך 47 ניסיונות, נחטף פעם אחת והציג פאסר רייטינג עלוב של 65.6. לסטילרס היו מצבים לשים עוד נקודות על הלוח, כולל כמה פעמים שג'יימס קונור, למרות יום מזוויע שלו עם 2.1 יארד לנשיאה, הוביל אותם לטריטוריה של ניו אינגלנד, שם פשוט נחנקו ולא הוציאו נקודות.

הופעה אדירה של טום בריידי ששבר את שיאו של ויני טסטרודה ליארדים במשחק לקוורטרבק בן יותר מ-42. ואנטוניו בראון צוחק ונהנה בידיעה שהיריבה בשבוע הבא הפסידה ב-49 בבית כאשר הסטילרס יאלצו להתמודד עם הסיהוקס הקשוחים. (רבינוביץ)

ניו אורלינס סיינטס (0-1) 30 – יוסטון טקסנס (1-0) 28

ערב שני בניו אורלינס נתן לצופי ה-NFL עוד טעימה להזנחה של דשון ווטסון, הנכס החשוב בהסטורית היוסטון טקסנס, על ידי המועדון שלו. למרות בעיות פרוטקשן ופלייקולינג שגרתיות, הצליח ווטסון להוביל דרייב של 94 יארד, שהתחיל בחטיפה של מרסילוס עמוק בתוך השטח של יוסטון והסתיים בריצה של ווטסון בדאון רביעי ל-21 יארד ולט"ד, שהעלה את יוסטון ליתרון. הטקסטס ירדו להפסקה ביתרון מבטיח של 14:3, ולאחר דרייב לכל קבוצה ברבע השלישי, זה כבר היה 21:10. אבל נגד הסיינטס בחוץ, זה לא יתרון כל כך מבטיח.

איבוד כדור גורלי של ווטסון איפשר לסיינטס להפוך את התוצאה עם פתיחת הרבע הרביעי, ועם 50 שניות לסוף המשחק וויל לאץ העלה את ניו אורלינס ליתרון 27:21. רק שני מהלכים ו-13 שניות של שעון נדרשו לווטסון כדי להפוך את התוצאה שוב – פעם אחת בכדור גדול להופקינס (111 יארד ו-2 ט"ד ב-8 תפיסות) ולאחר מכן לרכש החדש ואקס הסיינטס, קני סטילס.

ארבע פעמים במהלך הקריירה הקצרה שלו העלה ווטסון את יוסטון ליתרון בדקה האחרונה של המשחק, רק כדי שההגנה של רומאו קרנל תאפשר קאמבק בכל מקרה. ניו אינגלנד וסיאטל ב-2017, פילדלפיה במשחק מיקום קריטי ב-2018, וכעת ניו אורלינס במשחק הפתיחה של 2019. וויל לאץ הפך לגיבור הערב בניו אורלינס כאשר קבר בעיטה מדוייקת ממרחק 58 יארד, ואיתה אולי את התקוות של דשון ווטסון להצלחה באמת משמעותית ביוסטון טקסנס. (מלניקוב)

אוקלנד ריידרס (0-1) 24  –  דנבר ברונקוס (1-0) 16

בט"ד השני ללא מענה של אוקלנד, עם פתיחה חלומית של דרק קאר (22/26 ל259 וט"ד) , הקהל המשולהב בחור השחור פצח בקריאות קצביות "F@&K AB" במסר ברור לרסיבר הבוגדני.
איבדו תופס מהיר שמוריד להגנה את הראש בעומק? אין בעיה, יש את טרל וויליאמס. ג'וש ג'ייקובס הרץ הטירון מאלבאמה, הצטיין באויר וביבשה ונתן בכורה חלומית עם 23 ריצות ל85 יארד ו2 ט"ד.
אוקלנד תיקתקו לא רק בהתקפה  אלא גם מנעו מדנבר לייצר משהו חיובי בהתקפה, סתמה במחצית הראשונה לגמרי את משחק הריצה ועצרה את הברונקוס כל פעם שהתקרבו למרחק סביר להבקעה.
ג'ו פלאקו (21/31 ל268 וט"ד)  לא נראה רע בכלל, ופיתח כימיה מצויינת עם קורטלנד סאטון(7 תפיסות ל120 יארד) אבל זה לא ממש הספיק מול ההופעה המצויינת של הגנת אוקלנד ברד זון.
המחצית השנייה נפתחה עם תחושת בהילות של התקפת דנבר והם הרכיבו דרייב יפה שנעצר ברד זון עם סאק בדאון שלישי שאילץ אותם להסתפק ב3 נקודות.
נראה שהגנת הברונקוס גם עשתה במחצית את התיקונים הנדרשים ולראשונה במשחק השיגה 3 והחוצה.
נדמה היה גם שהמומנטום עובר להתקפת הברונקוס שהתדפקו שוב על שערי בית הריידרס אבל השמטה של כדור מדוייק באנדזון השאיר אתם עם חצי תאוותם בידם ו3 נקודות בלבד.
 כל החזיתות עבדו מעולה עבור אוקלנד במשחק המונדיי נייט האחרון שלהם בקוליסאום, התקפה, הגנה וקבוצות מיוחדות. אחרי עצירה נוספת של הברונקוס ל3 נקודות, החזרת בעיטה של 72 יארד שמה אותם במצב נוח לשער שדה.
דנבר נתנה פוש אחרון עם ט"ד לפני הפסקת ה2 דקות של סוף המשחק, שהביא אותם מרחק של ניקוד אחד, אבל אוקלנד הצליחה להוריד את השעון ל0 ולהשיג את הניצחון החשוב בבית.אף קבוצה בNFL לא העבירה פגרה יותר גועשת ומלאת מהמורות  ובעיות כמו קבוצתו של ג'ון גרודן, אבל כשנשאל במחצית מה דעתו על האופן בו הם משחקים לצ'אקי הייתה תשובה חד משמעית: "בעיות? איזה בעיות?"
(פייג)