טריפל קראון (כתר משולש) למיגואל קבררה?

מיגואל קבררה העמיד את עיר המכוניות דטרויט על ראשה: מאז שאובמה החליט להציל את תעשיית המכוניות האמריקאית, דטררויט לא היתה בהיי וטרוף כזה. לאן שהוא זז, לאן שהוא פונה, הקריאות "MVP" רודפות אחריו. הדטרויט טייגרס נמצאים בראש הבית המרכזי של הליגה האמריקאית במשחק וחצי לפני הווייט סוקס, ולדעת רבים (כולל עבדכם הנאמן) הם משחקים את הבייסבול הטוב בעולם, אך דטרויט דלוקה יותר על קבררה מאשר על קבוצתם האהובה שהיא לפני שיקגו ווייט סוקס בראשות הבית, ומקום בפלייאוף -עם סכוי רב לוורלד סרייס לפי הבייסבול שהם משחקים.

רק שתבינו. קבררה הוא השחקן הראשון ב-45 שנה – מאז קרל יסטרמסקי עשה זאת – הניכנס לשבוע האחרון של המשחקים עם סכוי גדול ביותר ל-'כתר המשולש'. "מה שהוא עושה", אומר חברו לקבוצה פרינץ פילדר, "הוא הדבר האדיר ביותר שראיתי בבייסבול, ואני בבייסבול כבר מגיל 5, וב-15 השנים האחלרונות כשחקן מקצועני".

נכון להיום, קבררה מוביל את האמריקן ליג באחוזי חבטות (326.), ב-133 RBI'S (ב-8 יותר מהשני ג'אש המילטון), והוא שני בליגה בהום-רנס (42), אחד פחות מהמילטון. אדווין אנקנציון מהבלו ג'ייס של טורונטו אף הוא עם 42 הומרים). כששאלו את יסטרמסקי מה דעתו על כך הוא הגיב, "וול, מישהו צריך לעשות זאת במוקדם או מאוחר!". אני לא כל כך בטוח.

מה שיש לי לומר הוא שאם נזכה לראות אטת קבררה עושה את 'הכתר המשולש', זאת תהיה כנראה הפעם האחרונה שניזכה לראות זאת לא רק בחיינו, אלא אולי אי-פעם. הסכויים להוביל בליגה עם הפיצ'רים של היום גם בדיוק בחבטות – שזה בד"כ סקיל של ויתור על כוח ופאוור, על חשבון המיקום והסבלנות בחבטה. אתה לא יכול גם לדייק ב-BASE HITS – וגם להוביל בהום ראנס הם שואפים לאפס. בד"כ מובילי ההום ראנס בליגה הם עם אחוזי חבטות נמוכים בסביבות 210.-250., אותו דבר לגבי ה-RBI'S. כמובן שהום-ראנס מביאים RBI, אבל יש לו רק 42, והוא 'הביא הביתה' 133 שחקני בסיס. נניח שכתוצאה מההום-ראנס שלו הגיעו 'הביתה' 80 שחקני בסיס (וזה הרבה!). ז"א שבעשרות מקרים אחרים הוא התרכז יותר בהבאתם הביתה עם BASE HIT מאשר HOME RUNS. ואם בכ"ז הוא עלול לזכות בתואר – ההישג הוא פשוט בלתי מובן יותר בעולם הבייסבול המודרני.

אני מקווה שבחמישה המשחקים שנותרו הפיצ'רים לא יזרקו לו פיצ'רס גרועים רק כדי לא להיכנס להסטוריה כ-"הפיצ'ר שעזר למיגואל קבררה עם הטריפל קראון". אני מקווה שלא יהיה מקרה האנק גרינברג שהיה לו סכוי לשבור את שיא ההום ראנס של בייב רות', והפיצ'רים העדיפו לזרוק לו BALLS ולהוליכו לבסיס הראשון, "רק שהיהודי לא ישבור את שיאו של הבייב".

כל משחק של דטרויט השבוע הוא המשחק החשוב ביותר שלהם העונה. אבל מיגואל לא מתרגש: "לא הייתי מחליף נצחון העונה בוורלד סרייס בשלושה טריפל קראונס", הוא אמר לפני המשחק של הערב .

לנטס חלק גדול בבריאה מחדש של ברוקלין

ברוקלין היא אחת מחמשת מחוזות מנהטן, אבל היא לבדה יכולה היתה להתגאות בתואר "העיר הרביעית בגודלה בארה"ב" (אחרי ניו יורק, לוס אנג'לס, ושיקגו). אני לא טוען שהעזיבה של הברוקלין דודג'רס ב-1957 (ללוס אנג'לס) היתה הסיבה היחידה או אפילו הראשית לירידה במוניטין ובערך החיים של ברוקלין, עד להפיכתה לעיר שאיש לא רצה לגור בה אלא אם כן לא היתה לו ברירה – אני לא יכול לתת קרדיט כזה גדול לספורט, וכוח אדיר כזה לקבוצת בייסבול מקצוענית, אבל על עובדה אחת אין ויכוח: מאז 1957 החלה הנפילה של ברוקלין, ללא מצנח.

ועתה קורה דבר נפלא אחר במקביל להחלטת קבוצה מקצוענית – הנטס – להחליף דירה ולעבור מניו ג'רסי לברוקלין: ממש יחד עם החלטת הנטס לפני שלוש שנים, החלה התעוררות אדירה בעיר שה-CONSUMER REPORT מתאר כ-"ההתעוררות והמהפכה המפתיעה והמהירה ביותר של מטרופוליטן מאז מלחמת העולם השנייה". תוך שנתיים-שלוש ברוקלין הפכה להיות המקום לגור בו. מחירי דירות קפצו בעשרות אחוזים; בתי דירות גורדי שחקים נולדים בכל חור. רחובות שלמים הופכים לצ'יק א-לה מנהטן עם ביטיקים, מסעדות יקרה, תיאטראות, ומועדונים. אני לא יודע לאן אוכלוסיות הגיטו בורחות אך כשהייתי שם לפני שבועיים לא הכרתי את העיר בה עבדתי ב-1961, ובה לימדתי משך 30 שנה בסמסטרים נתונים בברוקלין קולג' ולונג איילנד יוניברסיטי, ובה בקרתי בהזדמנויות שונות.

בראשון לנובמבר האורות יידלקו בקומפלקס הספורט המודרני ביותר בעולם, קומפלקס של אולם כדורסל, 30 מסעדות, בתי דירות במיליונים רבים, מועדונים, ומה לא. הקומפלקס עלה יותר ממיליארד דולארים, והוא מחזיר ספורטט מקצועני למחוז הזה אחרי שלמנהטן, ברונקס, קווינס, ואפילו מעבר הנהר בניו ג'רסי, שוכנות קבוצות מקצועניות. המשחק יהיה נגד הניו-יורק ניקס, והוא יהיה על שליטה זמנית – וכמובן מוניטין והתפארות – בתפוח הגדול. אני מנבא שתוך 4-5 שנים משחקי הכדורסל הסוערים והטובים ביותר יהיו בין שדתי הקבוצות הללו, שיחזירו לניו יורק את השליטה בכדורסל שהיתה לה מאז המציא ד"ר נייסמית' את הכדורסל ועד לשנות ה-50 האמצעיות.

אני יודע שבין הגולשים ישנם אוהדי הלייקרס, הבולס, ההיט, והת'אנדרס. אבל תהיו רציניים קומראדים: מה מבינים תושבי לוס אנג'לס בכדורסל? כלום. אין להם מושג, וכמה שיותר כוכבי קולנוע משיגים כרטיסים, כך רמת הידע יורדת. אותו דבר בשיקגו ובמיאמי. רק בניו-יורק, ברוקלין, ובבוסטון יש קהל מבין. אבל הופס הוא משחק של העיר ניו יורק, והבית החדש של הנטס הוא ההתחלה של ההחזרה הכתובה בתורה של הכדורסל לניו יורק, שם הוא שייך.

העובדה שדווקא רוסי הוא האחראי לשינוי פני העייר היא סתם הערה קטנה להסביר שסדרי הכלכלה והעסקים בעולם השתנו. אז מיקאיל פרוקורוב יהיה אחד השמות שיזכירו בעוד מאה שנה כאחד מאלה ששינו את פני העיר, וה-DESTINY שלה. באירופה השפעת קבוצת כדורגל על ה-DESTINY והמוניטין של העיר הוא קטן ביותר. ממש לא מורגש. אולי חיפה 'מרגישה' פה ושם את השפעת מכבי חיפה, אבל איש לא עומד לעזוב את העיר אם הקבוצה תעבור לקפריסין. בארה"ב הסיפור שונה לחלוטין כי אין אוהדי ספורט בעולם כמו האמריקאים: בגרין ביי הדבר החשוב ביותר בעיר היא קבוצת הפוטבול. השפעת הת'אנדר על אוקלהומה-סיטי וכלכלתה היא עצומה. ערים כמו קליבלנד, דנבר, בולטימור, דטרויט, פיטסבורג, ועוד, שינו ממש את פניהם בגלל קבוצות הספורט שלהן: הן כבשו את כל דאונטאון, ובכל הערים שהזכרתי נפתחו RIVER-WALKS, WATER-FRONTS, פארקים שלמים – ואיםת תעשייה שלמה של מסעדות, חנויות, בתי דירות מפוארים, קונדומיניום, מה לא. מי שביקר בערים הללו בשנים האחרונות לא יכול להאמין כיצד אזורי עוני ופשע הפכו ל-"INS" המפוארים ביותר בעיר.

זה מה שקורה בברוקלין, ועוד לפני המשחק הראשון. הברקליס סנטר כבר הפך למרכז ברוקלין. את הבמשחק הראשון בין הנטס והניקס ישדר מרב אלברט, שנולד בברוקלין להורים יהודים – כי ברוקלין תמיד היתה 'עיר יהודית' עד שפורטו ריקנים ושחורים כבשו אותה, ונשארו רק קינים קטנים של יהודים כמו החסידים שבוליאמסבורג, או היהודים העשירים של בורו-פארק. אבל יהודים חוזרים העירה, וברחוב KINGS כבר ראיתי כמה מסעדות ישראליות לפני שבועיים. מרב אלברט שידר גם את המשחק האחרון בין הברוקלין דודג'רס והפיטסבורג פיירטס ב-24 לספטמבר, עם דן זימר כשורט סטופ הזורק לאיש הבסיס הראשון גיל הודג'ס, לסיום המשחק האחרון – ברוקלין דודג'רס 2, פיירטס – 0. אני בטוח שמארב אלברט לא יחמיץ את ההזדמנות לסגור מעגל, ולהזכיר זאת לכל העולם.

פוסטרים ענקים של דרון ויליאמס וג'ו ג'ונסון בחליפות 'ארמני' מכסות קירות ריקים על בניינים של 12 קומות . הם הגבורים החדשים של העיר. דווייט האואראד עשה את שגיאת חייו כשהחליט לשחק בעיירה לוס אנג'לס – עיר שאינה אלא עשרות קילומטרים של בתים כמו בהוד השרון, עם דאונטאון שאפילו הדאונטאון של עיר כמו נשוויל או צ'טנוגה שמות בכיס הקטן – במקום במרכז העולם, התפוח הגדול, כשלברוקלין יש חלק גדול מאד בנגיסה. לשחק בלוס אנג'לס במקום בברוקלין זה כמו לשחק בגליל עליון במקום ביד אליהו. זה המצב. אז שדווייט האוארד יהיה שם עם קובי, אבל האקשיון האמיתי עובר לעיר האמיתית, ללב של העולם.

דווייט האוארד לא קלט דבר נוסף כי הוא לא מסוגל להעמיק במחשבה עד כדי כך: כל משחק שלו בברוקלין היה משודר לכל ארה"ב בשעות נורמליות, והוא היה הופך להיות גם גבור רוסי. בלוס אנג'לס? 78% מתושבי ארה"ב גרים באזור זמן מזרחי וסנטרל. אז כמה אנשים חוזים במשחק של הלייקרס שמתחיל אצלנו, במקום בו חיים על זמן נורמלי, ב-11:00 בלילה? נו טוב, לפעמים 10:30. אפילו אני, חולה כדוארסל כמוני, חוזה ברבע הראשון ואז מבקש מהצוות הישראלי באתר למלא עבורי את תוצאות 'המערב'. בכלל, גם ב-'מערב' חצי מהקבוצות משחקות באזור זמן מרכזי, אז את כל משחקיהן של הלייקרס, הקליפרס, הקינגס, פורטלנד, וגולדן סטייט איש לא רואה מלבד 22% מהאוכלוסיה. אפילו פיניקס ויוטה הן שעה לפני 'המערב'. אז לבריאות, דווייט האוארד, תשחק בפני כמה בני אורגון ומדינת וושינגטון. אולי גם הקנדים בוונקובר, והמקסיקנים באל ג'וצ'וקולה – עיר הנמל המערבית – יחזו בך.

מדי הנטס החדשים למשחקי חוץ (גופייתו של דרון ויליאמס)

טוב, בזבזתי יותר מדי מילים על המערב. חזרה לברוקלין. האולם החדש מזכיר ספינת חלל. הוא בגודל 675 אלף פיט מרובע. תחלקו בשלוש ותקבלךו מטר מרובע. 11 קווי סבוויי – 2,3,4,5, B,D, N, Q,R,C, ו-G יגיעו מכל אזורי העיר. והלונג-איילנד ריירוד מגיעה עד האולם. אילו גרתי עד היום בגארדן סיטי, הייתי עולה על הרכבת שני בלוקים מביתי ומחליט בתחנת ג'מאייקה אם אני ממשיך למנהטן, למדיסגון סקוור גארדן, או לברקליס סנטר, ביתה החדש של הנטס, בכל מקרה 35 דקות. אני מנבא שאלפים יגיעו מלונג איילנד כי הרכבת עושה את כל ההבדל. באולם החדש אנשים יהיו חייבים להתרגל לשמות חדשים בלטינית, כי כך רצה מיקאיל, כמו ATRIUM, ו-OCULUS. בחלק התחתון של האולם בנו FOOD COURT המגיש מטעמים מכל העולם. JAY-Z היה זה שתיכנן את מדי הנטס החדשים – שחור ולבן – להדגיש את השחורים והלבנים שסוף סוף עשו יד אחת לתחייתה מחדש של ברוקלין. הוא גם רכש חלק קטן מהקבוצה מהרוסי, והוא היה אחראי לכמה שינויים ארכיטקטוניים שכולם זוכים לתגובות חיוביות.

באולם ישנם 101 LUXURY SUITES, כל אחת ב-$550,000 לעונה, וכולן נחטפו ביומיים. בפתיחה יופיעו JAY-Z, בוצ'לי, ג'סטין ביבר, וטיילר. אומרים שאולם העתונאים הוא הפאר שבפאר עם כל חידושי הטכנולוגיה. יהיו במבנה גם שני תיאטרות למופעים רגילים, כמו דראפט ה-NBA, ועוד.

מה אומר ומה אוסיף? הגיעו חיים חדשים לברוקלין, וזריקת חמצן נפלאה ל-NBA!