גולדן סטייט העתיד שהיה? / אדם ברזל

בשנים האחרונות, ישנה קבוצה אחת שמהווה את הרף של הליגה. כזאת שכל קבוצה שמחשיבה עצמה כקונטנדרית שואלת את עצמה אם היא יכולה לנצח אותה, פשוט בגלל שהיא טובה, אולי אחת הטובות בהיסטוריה של הענף – הקבוצה שאוהדי הניקס מדמיינים.

(קיירי, דוראנט, זיון, דייויס וכמובן רוז דה ברוקן).

אבל את המאמר אני רוצה לכתוב על הגולדן סטייט ווריורס. הקבוצה הזאת קבוצה מאוד מיוחדת ועל מנת ליצור אותה נדרשו תנאים חד פעמיים. במאמר הזה נפרט מה הם אותם התנאים.

** המאמר הזה נכתב במקור כמאמר סיכום על השושלת אבל לאור המהלכים האחרים שהקבוצה עשתה, יכול להיות שזה יהיה רק עוד פרק בהיסטוריה של הקבוצה.

קודם כל – המיקום של הקבוצה, אזור המפרץ, הוא אחד האזורים הכי עשירים באמריקה ואחד מהשווקים הכי גדולים. עובדה זו היוותה גורם חשוב בהבאת קווין דוראנט מהשוק החופשי – הצעד שהפך אותם לשושלת. זה גם מאפשר להם לשלם המון כסף עכשיו (מקס לקליי, קרי, דריימונד וראסל) כי הרווחים שלהם עצומים. זה גם עוזר במיתוג של הקבוצה מבחינת שווי – גודל השוק זה אחד מהפרמטרים העיקריים בקביעת השווי של הקבוצה. בגלל זה למשל, הניקס תמיד בין המועדונים ששווים הכי הרבה למרות שהקבוצה שלהם תמיד משחקת ברמת קטסל.

נקודה שנייה, ההנהלה של הווריורס (מאיירס ו-ווסט). ההנהלה התנהלה כמעט מושלם לאורך שנים. תמיד בצמתים חשובים הם לקחו את ההחלטות הנכונות. הם הימרו על קרי והטרידו את מונטה אליס (2012). הביאו את איגואדלה בטרייד (2013). סירבו לטרייד בין קליי ללאב (2015). הוויתור על מקס לבארנס, עבור הסיכוי להביא את דוראנט (2016). וכמובן, בקיץ הזה הם התנהלו מעולה ושמרו על תחרותיות עם אפס גמישות.

נקודה שלישית (שהיא סוג של המשך לשני) – הבסיס של הקבוצה הוא בחירות הדראפט של הקבוצה – קרי, קליי ודריימונד נבחרו על ידי הווריורס. ובכלל, הם ידעו לבחור שחקנים משלימים טובים מהדראפט – בארנס, אזילי, בל וכו'. עצם זה שהבסיס של הקבוצה הוא מהדראפט הוא יתרון מכיוון שיש להם זכויות בירד על השחקנים מה שמאפשר להם להביא חיזוק.

נקודה רביעית – החוזים. רוב החוזים של גולדן היו חוזים מעולים. חוזים לטווח ארוך שהשיפור של השחקנים לאורך החוזה היה מטורף כך שהשחקנים היו עם חוזים עם הרבה מתחת לשווי השוק שלהם. החוזה הבולט היה של קרי שנתן הנחה בגלל הפציעות (11/4), אבל אפשר לציין גם את של תומפסון (17/4) ושל דריימונד (16/4) ובארנס על חוזה רוקי. כל זה מוביל אותי לדבר הבא – החתמת דוראנט. השילוב של קפיצה ענקית בתקרת השכר בקיץ אחד והחוזים הנוחים שהזכרתי למעלה ביחד עם השוק הענק של העיר הובילה לכך שהייתה לקבוצה היסטורית לאחר העונה הקבוצתית הטובה בהיסטוריה אופציה להביא שחקן טופ 3 בליגה ו-hof מבלי לוותר על השחקנים המשמעותיים של הקבוצה.

נקודה חמישית – "חומר" השחקנים. השחקנים של הווריורס הם ידועים כנוחים לאימון וחסרי אגו. בנוסף, יש הכוכבים מתפרסים על עמדות שונות ולא דורכים אחד על השני. זה מתבטא בזה שהיה להם שני סופרסטארים שיכולים ליצור לעצמם ולאחרים וגם יכולים לשחק בלי כדור (קרי ודוראנט) ושני שחקנים משלימים מאוד מאוד טובים – קליי שהוא שחקן הגנה טופ 3 בליגה (אנדרייטד!) וקלעי מטורף ודריימונד שהוא שומר, פליימייקר ומנהיג. זה מבחינתי ההבדל מפילי של העונה שעברה. בפילי אין איזון נכון בין יוצרים לשחקנים משלימים טובים שפורחים בלי הכדור, והתוצאה הייתה בלגן שלם. אהבתי את מה שהם עשו השנה כשהביאו שחקנים משלימים מאוד מאוד טובים שיכולים להיות הקליי והדריימונד שלהם (ריצ'רדסון והורפורד). כמובן שזה תלוי גם במאמן, מה שמוביל לנקודה הבאה.

נקודה שישית – מאמן. השושלת התחילה למעשה ב-2015, השנה בה סטיב קר התחיל לאמן אותם. זאת הייתה הפריצה של הקבוצה שעם קבוצה כמעט זהה לשנה הקודמת רצה בעונה הסדירה ל-15-67 וגברה בגמר על קליבלנד של בלאט. תחת קר, הקבוצה עברה לשחק ב-pace and space שניצל בצורה הרבה יותר שלמה את היכולות של קרי וקליי לעומת מארק ג'קסון ששיחק על קרי וקליי המון בידודים. השיטה של קר הפכה את הווריורס לקבוצה שהיא משום שהיא מנצלת באופן מרבי את היכולות של כולם כשהיא מחביאה את החיסרון של קליי בפליימייקינג ויצירת מצבים ושל דריימונד ביסודות כדורסל ואופן כללי והופכים אותם לאולסטארס (בגלל זה ההחתמות של גולדן סטייט בקיץ של קליי ודריימונד היו טריקיות כי לגולדן סטייט הם שווים מקס בגלל שהם שחקני שיטה מצוינים אבל לקבוצות אחרות ממש לא).

למעשה, השושלת ההיסטורית של הווריורס הייתה גורם מרכזי במהפכת השלשות שעברה על הליגה. בהתאם למסורת, שאר קבוצות הליגה מחקות את הקבוצה הדומיננטית (בדומה לספרס ב-2014) וביחד עם מהפכת האניליטקס הליגה התחילה לרוץ ולזרוק בקצב מטורף.

לסיכום, ראינו שהשושלת של הווריורס היא אנומליה ונוצרה בתנאי מעבדה חד פעמיים – המון בחירות דראפט שפגעו בול (במקומות יחסית נמוכים), חוזים שלא תואמים את שווי השוק של השחקנים, עלייה מאוד גדולה בתקרת השכר, והרבה מאוד מזל (חוסר פציעות, למעט השנה). היא השפיעה על הליגה באופן ניכר והביאה את מהפכת השלשות.

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  2. stam

    27 אוג 2019 07:32:08

    נחמד מאוד.
    אבל: יש כאן הרבה stating the (very) obvious.
    אפשר גם לחלוק על הרבה דברים, אבל נדמה לי שזה נטחן פה מיליון אלף פעם:
    למשל: לא גולדן סטייט הביאה את מהפכת השלשות (למרות שקארי הוא נער הפוסטר של זה). זו אמירהשל אוהדים מושבעים, שלא נתמכת בעובדות. אן לגילרי יש כוח – הוא יחזור על מה שכבר הראה כאן המון פעמים;
    או למשל: גולדן סטייט לא ויתרה על מקס' לבארנס, עבור הסיכוי להביא את דוראנט. מאיפה זה מגיע? מהרצון לראות *בדיעבד* את הכל בתור מאסטר-פלאן מחושב.
    .
    וזה הדבר המרכזי. בדיעבד ניתן להציג דברים, תמיד, כמין תכנית אב מחושבת. בזמן שכמו בספורט, הרבה מאוד דברים פה, הם השפיץ של הנעל ואחותו. הם תוצאה כמעט אקראית (למשל: בתנאי מיקוח מעט שונים של הצד השני, קליי תומפסון היה מועבר. כוונה ראשונית לטרייד עליו – היתה גם היתה).
    והעיקר – ולזה אני מכוון – הכל מתגמד מול האקראיות שאפשרה את המעבר של KD.
    זו המהלך שקבע הכל, ההחלטה שקבעה הכל, ו-KD בהתאם הוא-הוא השושלת.
    הוא נבע מתנאים מאוד יוצאי דופן, שלא התאפשרו רגע קודם ולא יתאפשרו יותר. ומצב אקראי של פירצה שנוצלה היטב. אבל קודם כל ע"י KD. נדמה לי שהיום הוא-עצמו כבר יזמר אחרת…
    בלעדי המהלך, הכי חסר תקדים בהיסטוריה של הליגה – גולדן סטייט היתה קבוצה עם מאזן 1:1 בפינאלס. וגם על הראשון, כוכבית גדולה מאוד, של הפציעות לקיירי ארווינג, וקווין בלאט. אולי יותר קרוב ל-2:0 שלילי.
    נדמה לי שיש לזה גם ברומטר אנושי מהלך: מאזן הפינאלס MVP של סטף קארי – אפס עגול – שמוכיח את הדבר הזה. אם בכלל יש עוד מה להוכיח, אחרי השנה האחרונה, והפינאלס בלי KD.
    .
    יש עוד מה להגיד על המעבר של KD? אם מישהו מרגיש שכן, אפשר להרחיב.
    בכל מקרה, וזו השורה העליונה והתחתונה – הרצון של KD לשחק דווקא בגולדן סטייט, בקיץ 2016, הוא משהו כמו 90% ממשקל ה"גורמים שהביאו ליצירת השושלת". למרות הרצון הטבעי לרקום סיפור אגדה אחר.

    2. אדם ברזל

      27 אוג 2019 11:16:51

      1. גולדן היא לא הסיבה היחידה למהפכת השלשות (כמו שגם כתבתי) אבל היא בהחלט הסיבה המרכזית כי זה לא היה קורה בלעדיה. בשביל שמהפכה כזאת שתשפיע על סגנון המשחק בענף, צריך קבוצה שתצליח מאוד כדי שכולם יראו שאפשר להצליח ככה ויחקו את זה. לא היה חסר קבוצות שרצו מהר כמו הווריורס, אבל היה צריך שתהיה קבוצה שהיא תהיה הפנים של זה. גם באליפות הראשונה בארקלי כל הזמן אמר שאי אפשר לקחת אליפות עם שלשות כי זאת הייתה התפיסה עד אז והם שינו אותה.
      2.גולדן סטייט אכן לא רצתה להתחייב למקסימום לבארנס אחרי ההופעות שלו בפיינאלס, והיה את ההזדמנות להביא פריי אייגנט גדול.
      3. באמת הייתה מידת אקראיות בהבאה של קיידי וגם אמרתי את זה, אבל זה לא היה לגמרי אקראי, היו שמועות על דוראנט לגולדן סטייט שנתיים לפני. לא במקרה התפנה המון כסף לווריורס באותו קיץ, בדומה לזה שהמון קבוצות פינו כסף לקיץ של השנה זה מה של גולדן סטייט עשתה.

      1. עגל

        27 אוג 2019 13:27:41

        תודה על כתבה מעניינת.
        הפנים של מהפכת השלשות בליגה זו יוסטון. היא זרקה וזורקת הרבה יותר מג"ס (הרבה יותר מדי לטעמי). הם לקחו אליפות *גם* בעזרת הכלי הזה וגם בעזרת כלים אחרים.
        את מי שאר הקבוצות מחקות – את יוסטון או את ג"ס? זה לא חשוב, בעיקר מפני שכל קבוצה עושה את מה שהיא יכולה במסגרת המגבלות של כישורי השחקנים שיש לה.

  3. asaf

    27 אוג 2019 08:45:38

    תודה אדם. אני חושב שהנק' המרכזית היא הניהול וקבלת ההחלטות במשרדים, לדעתי דווקא הקיץ הזה מוכיח את זה שצליחו לשמור על עצמם תחרותיים באפס גמישות כספית כמעט. לטעמי על אף התחזקות המערב ובהנחה שקרי בריא יסיימו באזור מקומות 4-6 ובפלייאוף שכמובן הרבה תלוי איך קליי חוזר יכולים להיות סוס שחור

  5. רועי ויינברג

    27 אוג 2019 10:40:14

    אחלה כתבה אדם. אני חושב שכל שושלת היא אנומליה: סן אנטוניו עם בחירות הדראפט המאוד מאוד נמוכות וההתבססות על שחקנים בינ"ל (פארקר ב-28, מאנו ב-57), גולדן עם קרי-תומפסון-גרין וצירוף המקרים שאפשר להם לפנות מקום בתקרה בדיוק בשנה שבה היא קפצה, נוסף על החוזה הנוח שנתנו לקרי בזמנו ושיקגו השנייה עם הקאמבק של ג'ורדן. יופי של ניתוח.

  6. שחר אלוני

    27 אוג 2019 11:38:59

    תודה על הסקירה
    אני מאמין שהם בחלק מהעונות הבאות יהיו קונטנדרים עם סיכוי לאליפות.
    הם צריכים את קליי בריא וקצת יותר מזל בשילוב צעירים ממה שהיה בשנים האחרונות שמלבד לוני אף אחד לא הצליח ממש להשתלב.
    תסריט "פראי" אפשרי, יאניס עובר לשם בעוד שנה בטרייד או בעוד שנתיים

  7. dvir

    27 אוג 2019 11:52:27

    קרי תומפסון וגרין לקחו כבר אליפות ב2015 והיו קבוצה היסטורית ב2016 למרות ההפסד ההזוי בגמר. קרי בגמר 2015 היה מצויין באופן הזוי הביאו את ה mvp לאיגודלה. גם השנה בגמר קרי היה מצויין וקלע 30.5 נקודות למשחק. דוראנט סתם תפס טרמפ על הקבוצה הזאת היא הייתה הכי טובה בליגה גם בלעדיו. לדעתי הלוחמים השנה עושים גמר מערב לפחות.

  8. גיא רוזן

    27 אוג 2019 12:27:08

    כאשר קובעים נחרצות "גולדן סטייט הביאה את מהפכת השלשות", צריך לגבות את האמירה בנתונים.
    כל הפוסט, מתחילתו, עד למסקנה הסופית ("השושלת של הווריורס היא אנומליה ונוצרה בתנאי מעבדה חד פעמיים"), דווקא סיפק בצורה יפה את התיאור המדויק של המאורעות כפי שהתרחשו, ושתמכו באותה שורה תחתונה.
    למעט, כאמור, החלק על מהפכת השלשות.
    (כבר טחנו עד דק כאן באתר את הדיון על אותה מהפכה. כל מה שיש לי לכתוב בנושא, ולא צריך יותר מלבדוק בשביל לגלות את הפרטים, זה –
    יוסטון רוקטס).
    .
    תודה,
    יופי של פוסט בכורה.

    1. אדם ברזל

      28 אוג 2019 01:31:35

      דווקא לדעתי מי שהביאו את מהפכת השלשות אלה גולדן סטייט. הרוקטס הם אלה שלקחו את זה לקיצון. בניגוד לשיטת השלשות והריצה המהירה שגולדן סטייט הביאה לרחבי הליגה, יוסטון הם דווקא האנטי תזה, הם משחקים בקצב איטי והם בנויים כדי לשחק מול השיטה הזאת.

      1. גיא רוזן

        28 אוג 2019 05:49:08

        יש דעות שקשה להתווכח אתן, היות והן לחלוטין סובייקטיביות. נגיד מי שטוען שגולדן סטייט משחקים את הכדורסל היפה ביותר.
        ויש דעות, שחייבים להתווכח אתן, היות והעובדות מלמדות על סיפור אחר.
        .
        העובדות אודות מהפכת השלשות מלמדות ש-
        2008 – 18.1 ניסיונות ל-3 במשחק.
        2009 – 18.1 ניסיונות ל-3 במשחק.
        2010 – 18.1
        2011 – 18
        2012 – 18.4
        2013 – 20
        2014 – 21.5
        2015 – 22.4
        2016 – 24.1
        2017 – 27
        2018 – 29
        2019 – 32
        .
        לא מסובך לראות מתי התחילה בקפיצה. אחרי קיפאון של 5 עונות בהן נתון כמות הניסיונות מה-3 כמעט ולא השתנה, בעונת 12/13 התחיל השינוי.
        בין 12/13 לבין 14/15 כמות הניסיונות מה-3 עלתה ב-21.7%
        אי אפשר לייחס את הנתון לגולדן סטייט, היות ורק בעונה האחרונה של התקופה המדוברת הם הפכו למי שהם (ואז עדיין אי אפשר לזקוף לזכותם הובלת שינוי, היות וזו "שנה א'" של פרוייקט קר).
        למי אפשר לייחס את השינוי?
        נבדוק.
        בעונת 12/13 , הקבוצה שזורקת הכי הרבה פעמים במשחק מה-3 היא הרוקטס.
        בעונת 13/14 הקבוצה שזורקת הכי הרבה פעמים במשחק מה-3 היא הרוקטס.
        בעונת 14/15 הקבוצה שזורקת הכי הרבה פעמים במשחק מנ-3 היא הרוקטס. הראשונה שחוצה את רף 30 הניסיונות מ-3 במשחק. 19% יותר ניסיונות מה-3 במשחק מאשר קליבלנד שבמקום השני. 20% יותר מגולדן סטייט שבמקום ה-3.
        .
        15/16 היא העונה הראשונה והאחרונה מאז 12/13 שיוסטון לא מסיימים את העונה במקום הראשון בניסיונות מה-3. במקום הראשון גולדן סטייט, עם 31.6 ניסיונות במשחק. במקום השני יוסטון עם 30.9 ניסיונות במשחק. בחישוב פר 100 פוזשנים, דרך אגב, הפער הוא 0.1 ניסיונות בלבד.
        ב-3 השנים הבאות זו שוב יוסטון שמסיימת בצמרת, כאשר היא משאירה את גולדן סטייט הרחק מאחור, וקובעת שיאים חדשים בתחום.
        ב-17' יוסטון ראשונים עם 40.3 ניסיונות במשחק. גולדן סטייט במקום ה-5 עם 31.2 ניסיונות. פער עצום בין ה-2.
        ב-18' יוסטון ראשונים עם 42.3 ניסיונות במשחק. גולדן סטייט במקום ה-16 עם 28.9 ניסיונות.
        ב-19' יוסטון, כן, כצפוי, ראשונים עם 45.4 ניסיונות מה-3 במשחק. הקבוצה הראשונה בתולדות הליגה לסיים עונה עם יותר ניסיונות מ-3 מאשר ניסיונות מ-2, בממוצע לעונה. גולדן סטייט, שוברת שיא מועדון, ומסיימת את העונה עם 34.4 ניסיונות מ-3 במשחק. זה מספיק למקום 8 בליגה. שיא המועדון של גולדן סטייט בניסיונות מ-3 במשחק נמוך ממה שדטרויט ניסו בעונה שעברה…
        .
        התמונה ברורה למדי. השינוי התחיל בעונת 12/13. מה התרחש באותה עונה?
        מורי הביא ליוסטון את ג'יימס הארדן. השאר, היסטוריה.
        .
        מה שמביא אותי לשורה התחתונה –
        דעות זה באמת סבבה. אבל כאשר כותבים פוסט, צריך לתת לדעה שמתיימרת לתאר מציאות כלשהי, בסיס עובדתי.
        העובדות לגבי שאלת מהפכת השלשות ב-NBA מלמדות שזו לא גולדן סטייט שהתחילה את המהפכה. היא גם לא הובילה אותה.
        המקום בו גולדן סטייט אכן הובילה את המהפכה, זה בקרב האוהדים, בקרב התקשורת "הפופולרית" (עיתונאי ספורט שעוסקים באנליטיקס כתבו ויכתבו בדיוק את מה שאני כתבתי).

  9. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    27 אוג 2019 15:33:57

    אחלה פוסט אדם, תודה רבה.
    .
    מועדון שיש הרבה מה ללמוד ממנו. כל מי שיגיד לך ש"זה הכל בגלל קיידי", תצביע בפניו על העובדה שקיידי יכל לבחור כמעט כל מועדון בליגה אבל בחר בלוחמים, ועשה זאת שלוש פעמים ברציפות.
    .
    מיי טו סנטס – התרבות הארגונית שלהם. מפורט, באריכות מוגזמת, כאן:
    .
    http://www.hoops.co.il/?p=131689#comment-1116698

  10. מנחם לס

    27 אוג 2019 17:49:47

    מצויין אדם. מה שגולדן עשו זו יצירת אווירה של דיינסטי. כשזה נוצר זה דבר שמשפיע אפילו כשהקבוצה פצועה או שכוכבה הגדול עזב. את זה גולדן עשתה, וכל קבוצה שתגיע לשם תרגיש את הרגשת העליונות של הכמקום, אפילו אם הקבוצה כבר לא תהיה הבולדוזר שפעם היתה.

  11. רן הנרגן

    27 אוג 2019 22:13:09

    תודה. מספר הערות ברשותך , אדם.

    לא נדרשו נסיבות מיוחדות כדי לבנות את הסגל שהגיע לגמר חמש שנים ברציפות. קרי, קלי, דרימונד, בארנס אוזילי ולוני הגיעו בדראפט. בוגוט בעסקת חליפין ואיגואדלה ודיויד לי (הוא היה הראשון) הוחתמו כשחקנים חופשיים כמו מספר שחקנים משלימים נוספים. היחיד שהגעתו קשורה במצב מיוחד שנוצר הוא דוראנט (קפיצה של מעל ל20 מיליון בתקרת השכר).

    ההנהלה של ג"ס מפגינה יכולת נמוכה יחסית בבחירת שחקנים בדראפט ובטיפוחם. השחקן היחיד שנותר היום בקבוצה מהבחירות בחמש השנים האחרונות הוא לוני. גם הבחירה השנה לא מבטיחה הרבה אם לשפוט לפי מה שראינו בליגת הקיץ.

    נקודה חלשה נוספת היא שמירה על אנשי צוות – אני מדבר על העובדה שלא היו מוכנים לשלם לגרי ווסט לצלסי לין את הסכומים שדרשו. לדעתי לעזיבה של הראשון יש השלכה על הכישלון בבחירות הדראפט ולעזיבה של השניה לכמות הפציעות ששחקנים סבלו השנה לעומת השנתיים שקדמו לה.

    לגבי מהפכת השלוש, ג"ס הראתה שניתן לזכות באליפות גם ללא שחקן פנים דומיננטי. הבסיס לזכיות שלה היה ריווח, לא מעט בעזרת שלשות והגנה.

    1. אדם ברזל

      27 אוג 2019 23:25:46

      משום מה אתה מקל ראש בבחירות דראפט. היה רצף מטורף של בחירות דראפט מוצלחות שהתאימו לאותו טיימליין. זה בהחלט לא דבר של מה בכך.

    2. חגי "התותח" ניסני

      27 אוג 2019 23:27:28

      חוץ מברוגדון ונגיד נורמן פאוול את מי הם פספסו בדרפטים האחרונים? (זה לא שהיה להם גם הרבה בחירות אבל נניח)

        1. חגי "התותח" ניסני

          28 אוג 2019 07:35:44

          לא בטוח שהייתה להם בחירה באותה השנה. ואני לא חושב שיוקיץ היה יכול להיות יוקיץ בגולדן סטייט (על המשבצת של הגבוה המוסר גרין יושב)

  12. כדור הרעם

    27 אוג 2019 22:41:00

    ראשית כל אני רוצה להגיד שלדעתי רצחתם את האתר עם שיטת ההתחברות החדשה.
    היא מסורבלת מאוד ומשום מה כל פעם אני מקבל הודעה שהסיסמה שלי לא נכונה, למרות שלא שכחתי אותה והקלדתי אותה נכון.

    שנית אני רוצה לומר שכל הפסוט הזה פשוט מקושקש! בכל משפט שני עולה ממנו הטיעון שדוראנט הוא הדבר הכי טוב שקרה ללוחמים ושרק נוכחותו היא הגורם העיקרי לשושלת של הלוחמים.

    הלוחמים הוכיחו את עצמם לפני דוראנט ובלעדיו, דוראנט מעולם לא הצליח להוכיח את עצמו לפני הלוחמים!
    הלוחמים זכו באליפות לפני דוראנט ובלעדיו, דוראנט מעולם לא זכה באליפות ללא הלוחמים.

    1. stam

      28 אוג 2019 02:58:14

      זכו באליפות העלובה ביותר שיש, נגד קבוצה שלא עושה הצלבה ביורוליג מחוזקת בלברון. אולי אפילו לא עושה פינל פור בארץ. ועוד היו צריכים את איגי בתעלות של FMVP.
      ומה הקבוצה שווה בלי דוראנט, ראינו רק עכשיו. הסיפור נגמר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט