אליפות ארה"ב הפתוחה 2019 / אלכס דוקורסקי

התמונה של המגרש המרכזי בטורניר, ע"ש ארתור אש, היא מויקיפדיה.

אמנם עבור חלק מאוהדי הספורט, הרושם שהותיר גמר ווימבלדון האחרון טרם שכך, אך עונת הטניס הולכת ומתקדמת, והיום (ה-26/08) ייפתח בניו-יורק טורניר המייג'ור הרביעי והאחרון של השנה, הלוא הוא היו.אס.אופן. נתחיל מאחריתו הפוטנציאלית של הטורניר. אם בעוד 13 יום, בתום גמר הגברים, המנצח לא יהיה אחד מילידי שנות ה-90, ייקבע רשמית כי בין הזוכים השונים של טורנירי הגרנד סלאם בעשור האחרון ייפקד לגמרי מקומם של ילידי הניינטיז. לשם השוואה, לפני עשר שנים, לאחר גמר הגברים בניו-יורק, שבו חואן מרטין דל פוטרו גבר בחמש מערכות על רוג'ר פדרר, יכולנו למצוא לא פחות מ-7 שחקנים ילידי שנות ה-80, שהניפו לפחות גביע מייג'ור אחד בעשור ההוא (הראשון של המאה ה-21). למעשה, שישה שחקנים בלבד התחלקו ב-39 הסלאמים שנערכו עד כה בעשור השני של המאה הנוכחית – דג'וקוביץ', נדאל, פדרר, מארי, וואוורינקה וצ'יליץ'. כולם, כאמור, נולדו בעשור התשיעי של המאה הקודמת.

הפרטים הללו, אם כך, נועדו להמחיש את הדומיננטיות של ילידי שנות ה-80, ובייחוד של "השלישייה הגדולה" – דג'וקוביץ', נדאל ופדרר, שהתחלקו ביניהם בעשור האחרון (החל מאליפות אוסטרליה ב-2010) ב-32 תארי מייג'ורס (לפי החלוקה הבאה – נובאק 15, נדאל 12 ופדרר 5). יתר שבעת התארים התחלקו בין מארי ווארינקה (3 לכ"א) לצ'יליץ' (תואר אחד). הדיונים על סיבות אפשריות לדומיננטיות כזאת של שלושה שחקנים לעומת חולשה יחסית של הדור הצעיר יותר נדונו לא פעם ואמנע מלהרחיב על כך הפעם.

בהמשך לדברים הנ"ל, נראה כי גם הפעם המועמדים המרכזיים יגיעו מהשלישייה הבכירה. נובאק דג'וקוביץ' יגיע להגן על תוארו משנה שעברה (ניצח בגמר את דל פוטרו. האחרון לא ייקח חלק בטורניר השנה עקב פציעה בברכו) לאחר שבתחילת יולי זכה בווימבלדון לאחר גמר דרמטי מול רוג'ר פדרר, שבו המדורג מס' 1 בעולם נאלץ להציל שתי נקודות על משחק על הגשותיו של יריבו השווייצרי בדרך לניצחון בשובר השוויון של המערכה החמישית (במצב 12 משחקונים לכל בה). הסרבי בן ה-32 לקח חלק בטורניר אחד בלבד לאחר זכייתו בווימבלדון. הוא הגיע לחצי גמר טורניר המאסטרס בסינסינטי ושם נוצח בידי דניאיל מדבדייב הרוסי. נובאק סבל באותו המשחק מכאבים במרפק, אך לא נראה, במבט שטחי כמובן, כי מדובר בפציעה רצינית למדי.

המועמד השני לניצחון הוא רפאל נדאל, שמציג יכולת טובה מאוד ויציבה לאורך כל השנה. הספרדי בן ה-33 הגיע לגמר אליפות אוסטרליה בתחילת השנה, לאחר מכן זכה בטורניר "הביתי" שלו – הרולאן גארוס – ושיחק מצוין גם בווימבלדון, שם הגיע לחצי הגמר והפסיד במשחק צמוד למדי לרוג'ר פדרר. המדורג מס' 2 בעולם המשיך ביכולתו המעולה גם בעונת המשחקים הקשים בארה"ב והצליח להגן על תואר המאסטרס שלו בקנדה, כשזכה "בגביע הרוג'רס" במונטריאול. בדיוק כמו יריבו הסרבי, נדאל ייחפש את תוארו הרביעי בפלאשינג מאדואוז שבניו יורק.

אחת הסוגיות המסקרנות טרם הטורניר היא מצבו של רוג'ר פדרר. הפנומן בן ה-38 הציג יכולת נהדרת בווימבלדון, אך אי יכולתו לנצל, כאמור, שתי נקודות משחק על חבטות ההגשה שלו במעמד הגמר גרמה לו, ככל הנראה, לסיים את הטורניר בלונדון ברגשות מעורבים למדי. עונת המשחקים הנוכחית בצפון אמריקה האירה פחות פנים עד כה לזוכה עשרים הסלאמים. הוא שיחק בטורניר סיניסנטי החביב עליו (זכה בו לא פחות משבע פעמים) והפסיד בסיבוב השלישי (והמשחק השני מבחינתו) לאנדריי רובליוב הרוסי המוכשר.
עם כל זאת, אם המדורג מס' 3 בעולם, שזכה חמש פעמים באליפות ארה"ב (הפעם האחרונה ב-2008), יציג יכולת דומה לזו בווימבלדון על המשטחים הקשים בניו-יורק, הרי שהוא יוכל להגיע רחוק מאוד.

השם הבולט ביותר בתקופה האחרונה מבין השחקנים הצעירים הוא דניאיל מדבדייב. הרוסי בן ה-23, שמתנשא כמעט לשני מטרים, זכה לפני שמונה ימים בטורניר המאסטרס היוקרתי בסינסינטי, כשבחצי הגמר, כאמור, הוא גבר על נובאק דג'וקוביץ' (היתה זו הפעם השניה השנה שבה הוא ניצח את הסרבי). עוד קודם לכן, הוא שיחק נהדר גם בטורניר המאסטרס במונטריאול, שם נכנע רק לנדאל בגמר. ההישג באוהיו, שהקפיץ אותו למקום החמישי בעולם, היה כמובן הבכיר עד כה ביותר של מדבדייב, שמצטיין בחבטות ההגשה שלו, במכות כף היד ולא חושש גם לעלות לעתים לרשת. השלב הגבוה ביותר שבו הגיע מדבדייב במייג'ורס עד כה הוא שמינית הגמר באליפות אוסטרליה השנה. בהחלט ייתכן כי נראה אותו מגיע רחוק יותר בניו-יורק, אם ימשיך בכושרו מעונת המשטחים הקשים בצפון אמריקה.

שחקן מסוכן מאוד נוסף הוא דומיניק תים. האוסטרי בן ה-25 מצטיין בעיקר על החימר (הגיע לגמר בשתי המהדורות אחרונות של הרולאן גארוס), אך משחק היטב גם על המשטחים הקשים. לפני חמישה חודשים הוא זכה בטורניר היוקרתי מאוד באינדיאן וולס, כשגבר בגמר על רוג'ר פדרר. הישגו הטוב ביותר של המדורג רביעי בעולם באליפות ארה"ב התרחש לפני שנה, כשהיה שותף לרבע גמר נהדר מול רפאל נדאל ובתום חמש מערכות מרתקות נכנע לספרדי, יליד מאיורקה.

נשים

שניים מהמאפיינים המרכזיים של הטניס בסבב הנשים הם חוסר היכולת לצפות את ההתרחשויות הפוטנציאליות בטורנירים השונים והצטיינות די פתאומית של שחקניות צעירות מאוד (דוגמת מארקטה וונדרושובה הצ'כית, שהגיעה לגמר הרולאן גארוס האחרון). שלוש שחקניות שונות – נאומי אוסאקה (שתגן על התואר בניו-יורק), אשלי בארטי וסימונה האלפ – זכו בשלושת המייג'ורס הקודמים השנה. שלושתן יהיו בין המועמדות לניצחון גם באליפות ארה"ב. לצידן, אפשר לציין כמובן את סרינה וויליאמס, שהניפה שש פעמים את הגביע בניו יורק (בשלושה עשורים שונים!). האמריקאית, שתחגוג 38 בעוד חודש, טרם זכתה בתואר לאחר שחזרה לשחק אחרי לידת בתה, אך הגיעה לגמר ווימבלדון האחרון וגם לגמר טורניר טורונטו היוקרתי, אך פרשה בתחילתו עקב כאבי גב. סרינה תתמודד במשחק מסקרן בסיבוב הראשון מול יריבה ותיקה ואלופת עבר בניו-יורק בעצמה, מאריה שראפובה.

שחקנית מוכשרת מאוד נוספת היא ביאנקה אנדרסקו. הקנדית בת ה-19, ממוצא רומני, זכתה במרץ בטורניר אינדיאן וולס ואח"כ נפצעה בכתפה. לאחרונה חזרה לכושרה הטוב וזכתה בטורניר טורונטו, כשבגמר, כאמור, היא נהנתה מפרישה מאוד מוקדמת של סרינה וויליאמס. אנדרסקו תהיה גם כן מועמדת, אם כך, להגיע לשלבים מתקדמים למדי באליפות ארה"ב.
בניגוד לטניס הגברים, מספר שחקניות אמריקאיות יכולות בהחלט להגיע רחוק בטורניר. מלבד וויליאמס, שכבר הוזכרה, גם סלואן סטיבנס, שזכתה בטורניר לפני שנתיים, ויריבתה באותו הגמר, מדיסון קיז (שזכתה לא מכבר בסינסינטי) עשויות להתקדם לשלבים המתקדמים. בת ארצן, קורי גוף בת ה-15, שהגיעה לשמינית גמר ווימבלדון האחרון, תיטול חלק גם באליפות ארה"ב הקרובה, לאחר שקיבלה כרטיס חופשי מהמארגנים.

שידורים ישירים בערוצי יורוספורט 1 ו-2 (59 ו-60) החל מהיום בשש בערב, שעון ישראל, ואשתדל לעדכן בדיומא.

לפוסט הזה יש 13 תגובות

  1. תודה רבה אלכס הנתון שהבאת מדהים ומוכיח את היעדר התחרות היחסי ביחס לעשורים קודמים מה שמוכיח שלא רק כמות התארים היא החשובה אלא גם איכות היריבים.
    דווקא הפעם לתחושתי תהיה הפתעה ופריצה של מישהו חדש כשמירב הסיכויים שזה יהיה באמת מדבדייב .בין הנשים לא ניתן לדעת דבר אנח חש שזו אכן תהיה סירנה אולי שירת הברבור שלה .

    1. יש אימרה באיגרוף שגורסת שאתה לא אלוף אמיתי עד שפגשת יריב ראוי (ולכן לאורך השנים זלזלו בדומיננטיות של ג'ו לואיס), אני לא טוען שיש להקביל את זה לטניס, אך בהחלט יש אמת באימרה הזאת.
      אחרי שאמרתי את זה, קשה לדמיין אלופים ראויים יותר מפדרר-נדאל-נולה שפגשו שוב ושוב אחד את השני בעשור האחרון לקרבות היסטוריים שידברו עליהם גם עוד 50 שנה. השאלה היא האם השחקנים הצעירים באמת חלשים או שהם פשוט "חלשים" מול גדולה היסטורית.

      1. שחר, כתבת כאן פתח לדיון מעניין. יכול לומר באופן כללי כי "הגדולה ההיסטורית" של שלושת הגדולים, שהתחרות ביניהם מושכת אותם למעלה, כנראה מצליחה להעמיד מעט בצל את השחקנים הצעירים יותר.

  2. תודה אלכס. עוד טורניר שיוכרע בין פדרר, נובאק ורפא. יש לי הרגשה שנדאל יזכה הפעם, אבל הגמר יהיה מסקרן במיוחד. מעניין מה מסביר את זה שסרינה הפסידה בשלושת הגמרים האחרונים שלה (מאזן של 23 ניצחונות מ-29 גמרים לפניהם). אולי במגרש הביתי היא תרים תואר מספר 24.

    1. רועי, תודה רבה. אם אינני טועה, היא הפסידה בגמרים הללו מבלי לזכות במערכה, כלומר יריבותיה גילו עדיפות די בולטת עליה (הגמר האחרון, בווימבלדון, מול האלפ, היה חד הצדדי מבין השלושה). קשה לי להעריך את הגורמים לכך. ייתכן שהתרגשה (בכל זאת, עמדה משחק אחד מהשוואת שיא הזכיות בגרנד סלאמים ששייך למרגרט קורט) ואולי שלוש השחקניות שפגשה במשחק על התואר (קרבר, אוסאקה והאלפ) היו ברמה גבוהה יותר מיתר יריבותיה בטורנירים האלה עד אז ולכן היא התקשתה מולן, בייחוד מבחינת תנועתה על המגרש, שהיתה איטית ולא אופיינית לה.

  3. תודה אלכס.
    היו ימים שמהיום ועד היום האחרון שרצתי באיצטדיון יומם ולילה (עד 2 3 לפנות בוטקר ושנה אחת קרייין סייחם ב-4עם סטודנטים שמילאו תפקידים שונים.
    עתה הכל טיווי. אבל הזכרונות נדשארו.
    תודה לך

    1. אבי, זה גם נושא מעניין וקשה לי לענות במדויק. נראה כי דומיניק תים בן ה-25 הוא השחקן הטוב ביותר מבין הצעירים. הישגיו בשתי אליפויות צרפת האחרונות יעידו על כך. יתר הצעירים לא הגיעו עדיין להישגים יוצאי דופן במייג'ורס.
      גריגור דימיטרוב ואלכסנדר זברב, ששייכים לקטגוריות גיל שונות, זכו בשני טורנירי סוף השנה בשנתיים האחרונות. הבולגרי הגיע גם לשני חצאי גמר בסלאמים. אבל שניהם לא ממש יציבים.

      1. דמיטרוב הוא דווקא אחד המאכזבים הגדולים ביותר. גם סוק ונישיקורי
        הדור הצעיר של חצ'נוב, צ'וריץ', ציציפאס, מדבדב ואולי גם פריץ, דה מינור וטיאפו אולי קצת יותר מבטיח. זברב אגב ניצח בכמה מאסטרים וזה גם משהו
        ויש גם את אוג'ר אליאסים העוד יותר צעיר

כתיבת תגובה

סגירת תפריט