סקירת כל בתי הליגה ממשיכה עם הבית של האלופה המכהנת, הניו אינגלנד פטריוטס. זה לא היה יפה, אבל הפטריוטס וטום בריידי השיגו את הטבעת השישית שלהם בהיסטוריה ובכך השתוו לפיטסבורג סטילרס במקום הראשון בכמות הזכיות בגביע הלומברדי לאחר ניצחון 13:3 על הלוס אנג'לס ראמס בסופרבול 53. השנה, הפטריוטס ינסו להיות הבעלים הבלעדיים של המקום הראשון בטבלת זוכי הסופרבולים, למרות הדעיכה הקלה ביכולת של טום בריידי. אמנם, שלושת הקבוצות האחרות בבית לא יעמדו מנגד ויתנו לאויבת שלהם טיול קליל. לבאפלו בילס היה אוף סיזן מעולה, בעיקר מבחינת ניהול המשאבים שלהם בדראפט ובפרי אייג'נסי וגם הקוורטרבק וההגנה הצעירים שלהם יקחו עוד צעד קדימה. הדבר נכון להגיד גם על הניו יורק ג'טס, ששכרו את מאמן הדולפינס לשעבר אדם גייס שהביא רבים מהצוות שסייע לו להקשות ולנצח את ניו אינגלנד מספר פעמים במהלך שהותו בסאות' ביץ, בנוסף לבזבוז מאסיבי מאוד בפריי אייג'נסי על כמה עמדות שהיו זקוקים להם נואשות. ובאשר לדולפינס, שהפכו למעין ה"פטריוטס הדרומיים" בשל שכירת אנשי צוות רבים מהפטריוטס, כאשר גולת הכותרת הוא בריאן פלורס, המתאם ההגנתי שעבר תחת בליצ'ק והפך להיות המאמן הראשי של הדולפינס ויחד איתו הביא צוות רחב מאוד של מכרים מעבודתו הקודמת.

באפלו בילס:

בפיגור 21:17 לדולפינס במיאמי עם רק שערה יותר מדקה לתום המשחק, הבילס היו במרחק 30 יארד מהאנדזון עם דאון רביעי ואחד עשר יארדים. הדולפינס הביאו פאס ראש חזק מהאמצע שהכריח את ג'וש אלן להתרוצץ לצדדים. למרבה הפתעתו, הוא הצליח להבחין באקס מיאמי, צ'ארלס קליי, שהיה פנוי לגמרי באנדזון. אלן בשארית כוחותו שלח מסירה מעולה לטייט אנד שלו, שהפיל אותה והרג את המשחק.

בהגיעו לליגה, ג'וש אלן נבחר על ידי רבים לסיכוי גבוה להיות באסט. אחוזי ההשלמה שלו בקולג'ים היו נוראיים, במיוחד בהתייחס לעובדה ששיחק בוויומינג נגד הגנות בינוניות ביותר. ובכן, אלן לא חרך את המגרש בעונת הרוקי שלו, אך הוא ממש לא היה נוראי כפי שרבים האמינו שהוא יהיה. הצוות המסייע שלו היה חלש ביותר, במיוחד בעמדות התופסים וקו ההתקפה, וברנדון בין, הג'נרל מנג'ר של הבילס החליט שזה לא יכול לקרות יותר. הבילס הוסיפו וטרנים מנוסים לקו ההתקפה שלהם (הסנטר מיץ' מורס, הגארד קווינטון ספאיין והסווינג תאקל טיי נ'שקי) ועוד רוקי מבטיח אחד (הגארד קודי פורד מאוקלוהומה) בנוסף לתוספות חשובות בעמדות התופס והרץ האחורי (קול ביזלי וג'ון בראון כרסיברים ופרנק גור כרץ אחורי מהפריי אייג'נסי, דווין סינגלטרי הרץ האחורי של פלורידה אטלנטיק בדראפט).

ג'וש אלן מסר הכי הרבה מסירות עומק (20 יארד ומעלה) מבין כל הקוורטרבקים בשנה שעברה, ותופס מהיר כמו ג'ון בראון יעזור מאוד לנצל את התכונה הזו, יחד עם רוברט פוסטר הצעיר שהיה מרשים ביותר באספקט הזה בעונה שעברה. בנוסף לכך, קול ביזלי שהגיע בתור תופס סלוט פרימרי יתפקד כ"שמיכת הביטחון" של אלן, מה שלא היה לו בעונה שעברה.

לגבי ההגנה, היא נשארה ברובה סטגנטית, קייל וויליאמס שהיה אבן הפינה של ההגנה הזו למשך שנים רבות אכן פרש, אולם הוא נראה כמו צל של עצמו בעונה האחרונה בעיקר ולכן הפרישה עשתה טוב לשני הצדדים. הם גם הוסיפו כמה קורנרים זוטרים שימלאו חלל אך לא משהו משמעותי מדי. בדראפט אד אוליבר, התאקל ההגנתי מיוסטון נפל הישר לידיים שלהם והם לא החמיצו את ההזדמנות, אוליבר נחשב למועמד לבחירה הראשונה לפני שהעונה החלה אולם קצת פציעות ושימוש לא נכון שלו בסכמה ההגנתית של יוסטון גרמה להתדרדרות קלה למקום התשיעי, לשמחתם של הבילס. ההגנה הזו, בהנהגתו של המאמן הראשי שון מקדורמוט, צפויה לקחת עוד צעד חשוב קדימה, צעירים כמו טרה וייט ומאט מילאנו יכולים לחקוק את עצמם כשחקני מפתח למשך העשור הקרוב עם עוד עונה איכותית.

שחקנים ששווה לעקוב אחריהם: לוי וואלאס, קורנרבק. כריסטיאן וייד, רץ אחורי. שני סיפורים מדהימם משני צדי המתרס. לוי וואלאס היה "walk-on" באלאבאמה לפני מספר שנים לאחר שהרשים בליגת הפלאג פוטבול שלו. במהרה הוא נהפך להיות חלק אינטגרלי מהסקנדרי של ניק סייבן ולאחר מכן נבחר על ידי הבילס בדראפט ושיחק יותק מ-300 סנאפים כרוקי ממול לטרדוויוס וייט. הוא היה מעולה בזמן הקצר ששיחק (הרשה רק 94 יארד במהלך מספר הסנאפס המכובד שלו) וכנראה יקח את העבודה בשתי ידיים בעונה הקרובה.

לעומתו, כריסטיאן וייד הבריטי שיחק רוגבי כל חייו ואף ייצג את נבחרת אנגליה הגדולה בטורנירים בין לאומיים, עד שבאוקטובר שנה שעברה החליט לנסות את מזלו בפוטבול ובמהרה קיבל חוזה מהבילס. כריסטיאן היה מהשחקנים המרשימים ביותר בפריסיזן עד כה, כאשר בנגיעה הראשונה שלו הוא לקח את הכדור יותר מ-40 יארד עד לאנדזון.

התחזית לעונה הקרובה: הבילס יסיימו עם מאזן חצוי, אך עם הרבה תקוות לעתיד.

מיאמי דולפינס:

כאשר הם במאזן חצוי של שישה ניצחונות ושישה הפסדים, הדולפינים התמודדו עם היריבה המרה מניו אינגלנד במחזור הארבע עשר של הליגה. בפיגור 5, 28:33 עם רק כמה שניות, התחולל מה שנודע להיות נס מיאמי. טנהיל מסר לדוונטה פארקר, שהעביר לקני סטילס שהעביר לקניאן דרייק. הרץ המוכשר חג מסביב להגנת הפטריוטס עד האנדזון כאשר השאיר אבק לרוב גרונקאוסקי שנכנס כדי לשחק סייפטי במקרה של מסירת הייל מארי. הדולפינס עלו למאזן חיובי עם שלושה משחקים לעונה וסיכוי ממשי לפלייאוף. אמנם אז, הדולפינס עשו מה שהדולפינס אוהבים לעשות ופישלו, בגדול. הם הפסידו את שלושת המשחקים האחרונים שלהם וכמובן הפסידו את המקום התיאורטי בפלייאוף.

בצדק, הוחלט על ניקוי אורוות קיצוני. המאמן שהוביל את הדולפינים לפלייאוף רק לפני שלוש שנים הודח וכך גם הקוורטרבק ריאן טנהיל, שגרם לדולפינס להשתקע בבינוניות במשך שבעת השנים ששיחק במיאמי. להחליפו של גייס הגיע בריאן פלורס כפי שצוין לעיל, אחד ממתאמי ההגנה האיכותיים ביותר בליגה שהגיע להנחיל משמעת בסאות' ביץ'. הוא הביא איתו רבים אחרים מהפטריוטס, כולל את צ'אד אושה שיתפקד כמתאם ההתקפה לאחר ששומש כמאמן הרסיברים בניו אינגלנד. הקוורטרבק הצעיר שהגיע כמחליף של טנהיל, ג'וש רוזן, חווה עונה רעה ביותר במדי אריזונה שהחליטה לזרוק אותה תמורת בחירת סיבוב שני מאוחרת לדולפינס ולבחור את קיילר מארי במקום הראשון בדראפט הנוכחי. לרוזן כנראה היה את הצוות המסייע הגרוע ביותר בליגה, בעיקר בהתחשבות בקו ההתקפה הזוועתי שלו, שהיה גרוע בצורה היסטורית. ההתקפה ה"ניו אינגלנדית" שכוללת מסירות קצרות והתמקדות על מרכז המגרש מתאימה בול לארסנל היכולות של רוזן, שיקבל כלים קצת יותר טובים ממה שקיבל באריזונה בשנה שעברה. אלברט ווילסון חווה עונת פריצה עד הפציעה שלו, והשמועה ממחנה האימונים היא שהוא חזר לכושר מלא ויפתח במשחק הראשון נגד בולטימור. בנוסף לקני סטילס שנשאר סולידי כתמיד, ג'אקים גראנט שהפך משחקן גאדג'ט וספיישל טימר לפותח לגיטימי וגם דוונטה פארק שנוטה לתת כמה משחקים טובים בעונה לפני שחוזר להיפתע ו/או לאכזב יוצרים מצבת רסבירים טובה יותר ממה שקיבל בשנה שעברה. נזרוק פנימה גם את מייק גסיקי שאמור לעשות קפיצת מדרגה בעונתו השנייה כיאה לטייט אנדים ואת קניאן דרייק שהיה אחד מהרצים הטובים בתפיסה מהבקפילד בעונה שעברה ונקבל התקפת מסירה מסוכנת ומאומנת יותר מהקרדינלס אשתקד. קו ההתקפה עדיין גקוע מהממוצע, אך לארמי טונסיל בעצמו גורם לו להיות טוב משל אריזונה בעונה הקודמת, יחד עם הרוקי מייקל דיטר שהרשים מאוד במשחקי הפרי סיזן והוטרנים כריס ריד ודניאל קילגור שיאיישו עמדות פנים חשובות.

לגבי ההגנה, התוספת הכי חשובה שהגיעה הוא כריסטיאן ווילקינס, שנבחר בבחירה ה-13 בדראפט האחרון. התמזל מזלם של הדולפינס לבחור אותו כה מאוחר, בדראפט אחר ללא שני תאקלים הגנתיים כמו קווינן וויליאימס ואד אוליבר, ווילקינס נבחר בטופ 10 בקלות. גם הגיע הקורנר בקה ותיק אריק ראו מניו אינגלנד שימלא את החלל מול אקזבייאן הווארד. האיבוד של קמרון וייק יהיה משמעותי ביותר, אך הוא כמובן לא התאים לטיימליין של הבנייה מחדש לשחרר לתת לו ללכת הייתה החלטה נכונה לשני הצדדים.

שחקנים ששווה לעקוב אחריהם: פרסטון וויליאמס, תופס. פטריק לייארד, רץ אחורי.

שני רוקיז שלא נבחרו בדראפט האחרון וצפויה להיות להם השפעה גדולה על הדולפינס העונה. פרסטון וויליאמס נחשב לכישרון גדול, ולא נבחר בדראפט רק בגלל בעיות מחוץ לכר הדשא. במשחק פרי סיזן הראשון שלו הוא נראה כמו מועמד לפתוח את העונה כאשר תפס שלושה כדורים ענקיים מג'וש רוזן והכימיה ביניהם נראתה מדהימה, אקזבייאן הווארד אמר על התופס הצעיר שיש לו את החומרים להפוך להיות תופס מספר אחת, וכך נראה עד כה במשחקי ההכנה.

פטריק לייארד לא צופה להיכנס לרוסטר של ה-53, אולם לאחר כמה פציעות והשעיות, הוא ככל הנראה יהיה הרץ המחליף בשבוע הראשון. בריאן פלורס שיבח מאוד את המוסר עבודה שלו, אחת מהתכונות הכי חשובות בעיניי המאמן החדש שיהיו בשחקניו.

תחזית לעונה הקרובה: הדולפינס משיגים את מה שהם רוצים, מאזן 3:13 זוועתי אולם עם התקדמות של כמה מהצעירים המבטיחים יחד עם בחירה ראשונה בדראפט עמוס כישרון כאשר הם עמוסים בבחירות.

ניו אינגלנד פטריוטס:

השעון מראה 00:00, הפטריוטס זוכים בעוד סופרבול, פעם שנייה על הלוס אנג'לס ראמס, הפעם בגלגולה השני. הסופרבול הראשון בו בריידי זכה כצעיר עם עתיד לוט בערפל היה נגד אותה קבוצה, מין סגירת מעגל מתאימה לפרישה. אולם, לבריידי לא אכפת מנראטיב או סיפור הוליוודי כזה או אחר והוא החליט לחזור ולנסות להשיג את הטבעת השביעית שלו.

ואין סיבה שלא, הוא אמנם לא בכושר הטוב בקריירה שלו אך עדיין בין עשרת המוסרים הטובים בליגה. הקבוצה מסביבו לא נוצצת כרגיל, אולם זה לא עצר את הפאטס בעבר.

האופסיזן היה טיפקלי לפטריוטס, החתמת הרבה וטרנים מנוסים כפלסטרים לעמדות מסוימת, למשל ג'ון סיימון ומייקל בנט לקו ההגנתי, ג'יימי קולינס האקס חזר בזחילה וישפר את מצבת הלייבקרים וטרנס ברוקס יגיע ויעזור לסקנדרי. האיבוד המשמעותי ביותר שלהם בצד הנ"ל של המגרש היה טריי פלוארס שעזב למתאם ההגנתי הישן של הפאטס בדטרויט. מבחינה התקפית, חוץ מזוג התופסים מוריס האריס ודונטרל אינמן (שכבר הספיק לעזוב) לא היו החתמות משמעותיות, אלא הפסדים מרובים. התאקל ההתקפי טרנט בראון עזב לאוקלנד, רוב גרונקאוסקי פרש וכריס הוגאן הלך לקרוליינה.

בדראפט הפאטס הפתיעו עם הבחירה ה"סקסית" של נ'קיל הארי, התופס המוכשר ומכונת ההיילייטס מאריזונה סטייט, לאחר מכן חזרו לעצמו עם בחירות רבות של שחקני הקווים (הגנה/התקפה).

שחקנים ששווה לעקוב אחריהם: צ'ייס ווינוביץ', אנד הגנתי. ג'ייק ביילי, פאנטר.

הסיפור של צ'ייס ווינוביץ' מזכיר לי מאוד את הסיפור של שחקן אחר שנבחר עכשיו בדראפט, אך לא דראפט ה-NFL אלא דראפט ה-NBA: ברנדון קלארק. גם ווינוביץ' וגם קלארק היו משחקנים הדומיננטיים ביותר במכללות בשנה שעברה, אמנם נפלו בדראפט בשל גילם ה"מופלג" (קלארק כמעט בן 23, ווינוביץ' בן 24). בנוסף לכך, נלקח פרוספקט פחות טוב מהם ששיחק באותה קבוצה איתם לפניהם בדראפט  (רשאן גארי ששיחק עם ווינוביץ' במישיגן ורוי האצ'ימורה ששיחק עם קלארק בגונזאגה). בניגוד לקלארק שעדיין נבחר במהלך הסיבוב הראשון, ווינוביץ' הדרדר עד לסיבוב השלישי. הפאש ראשר המוכשר ירצה להוכיח לכולם איזו טעות ביצעו שהניחו לו לחכות עד הסיבוב השלישי.

באשר לג'ייק ביילי, הפאנטר שנבחר בסיבוב החמישי בדראפט האחרון הרשים מספיק כדי להדיח את הפאנטר המכהן ראיין אלן שנתן עונה מעולה בשנה שעברה, כולל סופרבול פנטסטי. למרבה האירוניה, אלן החל את דרכו כפותח בדרך דומה.

תחזית לעונה הקרובה: מאזן באזור ה-11:5 כמו בעונה שעברה, הפעם יפסידו לצ'יפס באליפות החטיבה ובריידי יחליט לתלות את הנעליים.

ניו יורק ג'טס:

 ההתרגשות בשיאה, זהו שבוע הפתיחה של הליגה באצטדיון פורד שבדטרויט עם מפגש מרתק בין הליונס המקומיים לג'טס האורחים. המשחק הרשמי הראשון של הבחירה מספר שלוש בדראפט, הקוורטרבק סאם דארנולד. במהלך הראשון של המשחק, דארנולד עשה טעות טירון נוראית וזרק "across his body" לצד השני של המגרש וכמובן נחטף, קוואנדרה דיגס רקד כל הדרך לאנדזון בהתחלה זוועתית לג'טס ולמוסר שלהם. למזלם, דארנולד התעשת במהרה והג'טס כיסחו את הליונס בתוצאה 48:17. עונת הרוקי של דארנולד הייתה מלאת מהפוכות, אולם לחלקים הוא נראה כמו הפרנצ'ייז קוורטרבק שהג'טס מייחלים לו מאז זמני ג'ו ניימת' העליזים, במיוחד בחודש האחרון של העונה.

באופסיזן הסילונים החליטו לשים את כל הז'יטונים שלהם במרכז כאן ועכשיו ובזבזו סכומי כסף אדירים בפריי אייג'נסי: ל'ביון בל הגיע בקול תרועה רמה, אולם קשה לדעת מה לצפות משחקן שלא שיחק שנה שלמה, טוב ככל שיהיה. ההחתמה של סיג'יי מוזלי היא חשובה בהתחשב במצבת הלייבקרים של הג'טס, אמנם הסכום גדול ביותר, כנ"ל לגבי תופס הסלוט ג'יימסון קרואדר שקיבל כמעט 30 מיליון לשלוש שנים. לסיכום, סימני שאלה רבים מבחינה פיננסית, אך סימן קריאה גדול בקשר לסיוע המיידי שלהם לקבוצה.

שחקנים ששווה לעקוב אחריהם: אלכס בראון, קורנרבק. טיילר ברטולט, בועט.

מאז דארל ריבס, לא היה לג'טס קורנרבק מספר 1 והשנה נראה כי מצב מגני הפינה שלהם גרוע מתמיד. אלכס בראון לא נראה כמו כוכב, אולם כרגע זה יותר ממספיק כדי לגנוב את תפקיד הקורנרבק הראשון במהרה. הוא נראה סולידי מאוד נגד הפאלקונס במשחק הפריסיזן וממשיך להרשים במחנה האימונים.

בנוגע לטיילר בורטולט, הבועט הצעיר לא הראה יותר מדי הבטחה. למעשה, במשחק הפריסיזן האחרון בו שיחק הוא החמיץ שתי אקסטרה פוינטס קלילות. הוא עדיין משתחל לרשימה מכיוון שעם כמה גרוע שהוא היה, צ'נדלר קאטאנזארו היה גרוע יותר. כנראה שהוטרן יפתח בשבוע הראשון, אמנם בורטולט ככל הנראה יפתח מאוד מהר.

תחזית לעונה הקרובה: הג'טס משתפרים וזה כמעט מספיק כדי להגיע לפלייאוף, אמנם הם מפשלים בישורת האחרונה ומסיימים גם הם במאזן חצוי.