לגנוב ביד שמאל / דנסקי

 

                                                                       

לגנוב ביד שמאל

 

ג'יימס הארדן, שסיים חמישי בליגה עם 25.9 נקודות למשחק בעונה שעברה, סבור שהיותו שמאלי שווה 6 נקודות למשחק. (פודקאסט מה-6 באוגוסט, סביב דקה 38:00) זה לא ניגמר שם: היתרון שבהיותו שמאלי בולט אף יותר כשהוא מפתיע את ההגנה עם מסירות ביד שמאל פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם.

כי ככה זה, שחקן שמאלי תמיד יפתיע אותך!!!

 

גייל גודריץ' – אחד הגארדים הטובים בהסטוריה, ואחד מחמשת הפור שוטרס הטובים מכולם!

 

בת'להם שולס כותב ב-GQ:
להיות שמאלי אינו מצב שניתן לריפוי. איטרות אף אינה מופיעה בספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי. אך השמאליים ביננו תמיד יצרו איזה רושם מיוחד לגביהם, משהו מסתורי. הם בדיוק כמונו, הימניים, רק הפוך – דמויות מראה שמצביעות על ההעדפה שלנו את יד ימין.
בכדורסל, לשמאליים יתרון טקטי מובהק. הם עושים כל מה שימניים עושים, רק הפוך. המאץ' אפ נגדם קשה, והם מתוייגים כ"יצירתיים" או אף "ערמומיים" באופן רפלקסיבי. יש גם נגיעה אקזוטית בדבר היותם שמאליים. הממפיס גריזליז, קבוצה קשוחה ששומרת חזק, אפופה מסתוריות כלשהי במידה לא מבוטלת בגלל השמאליות של הסגל שלה. אם זאק רנדולף היה ימני הוא היה "פחות שחקן" ממה שהינו.

ברנדון ג'נינגס, 185 ס"מ, 76 ק"ג, שמאלי
לא רק על המגרש קשה להתמודד עם שחקנים שמאליים; גם לאוהדים ולקבוצות עצמן קשה להגדיר אותם, ובמקרים לא מעטים גם לשחקן עצמו קשה להגדיר את עצמו: האם בחירת הדראפט בעבר, ברנדון ג'נינגס, כריזמטי ויצירתי או בלתי יציב וחלש בקבלת החלטות? ג'נינגס נקרא שחקן אנוכי למרות שמסר 6.5 אסיסטים למשחק בעונה שעברה. הוא קלע מוכשר עם 39.4% בלבד מהשדה בקריירה. הוא מרושל על המגרש אבל גם עילוי שקלע 55 נקודות באחד ממשחקיו הראשונים בקריירה.
דטרויט ישלמו לג'נינגס 24 מליון דולר במשך 3 השנים הבאות, ועדיין קשה להכריע אם הוא מציאה או הקנטה. העסקה שהביאה אותו לפיסטונס, כמו השחקן עצמו, מבלבלת, לא מושלמת, ומקורית; זוהי "קללת השחקן השמאלי ב-NBA: אאוטסיידר שנוכחותו על מגרש הכדורסל זורעת כאוס, אך רק לעתים נדירות מתרומם לרמת כוכב. הטירוף ששמאליים מטילים על האחר דבק גם בעצמם. ג'נינגס הוא רוח רפאים שטרם הבינה את משמעות המוות".

ג'וש סמית', 206 ס"מ, 102 ק"ג, שמאלי
(וג'נינגס לא לבד בדטרויט)


מאז נבחר בדראפט בידי אטלנטה ב-2005, סמית' היה רוב הזמן השחקן הטוב על המגרש והפוטנציאל הכי גדול שמשהו ישתבש. שחקן הגנה וחוסם גדול שמתמכר לזריקות ממרחק (2.6 נסיונות קליעה מ-3 ב-30% בעונה שעברה). שחקן מבדר מחד ומקור לתסכול מאידך. עונתו השמינית התאפיינה בבגרות והבשלה; אין ודאות שעונתו התשיעית (וחוזה 54 מליון הדולר שקיבל מדטרויט) לא יהיו קטסטרופה. "כאילו הוא לא יודע מה ההבדל, או שלא אכפת לו”. (GQ)

סטיה, בקטע טוב
מאנו ג'ינובילי זכה בפרס השחקן ה-6 הטוב ביותר ב-2008. למאר אודום ב-2011. ג'יימס הארדן ב-2012. וטוני קוקוץ' לפני כולם ב-1996. בתורם, ארבעתם הביאו משהו שונה כשעלו מהספסל (ג'ינובילי לעולם לא צפוי – האם יעלה לשלשה ארוכה, יזרוק גופו לעבר הטבעת או יחדיר מסירה בין הרגליים של שחקן שכלל לא שומר עליו; אודום מסוגל היה לשחק בכל 5 התפקידים, ספק מרחף ספק ישן על המגרש; קוקוץ' לא רק דיבר בשפה שונה, זו היתה שפה שהוא המציא). שלושתם, כמובן, שמאליים.
רוב האנשים (86-90 אחוז) הם ימניים. גם רוב שחקני הכדורסל הם כאלה. עם זאת שחקן כדורסל ימני נדרש להשתמש ביד שמאל, גם אם באופן מוגבל – מתחת לסל, במסירה, אבל רוב המשחק משתמש ביד ימין ושומר על שחקן ימני. לטובים שבשחקנים הימניים יש יד שמאל מדוייקתמהלך אחד או יותר אליו הם הולכים עם יד שמאל.
ואז יש את השמאליים, שהיתרון הטקטי שבשימוש ביד שמאל תמיד נתון להם.

החמישייה
לדטרויט יש שחקן שמאלי נוסף בקבוצה, הסנטר גרג מונרו (16 נקודות, 9.6 ריבאונדים ו-3.5 אסיסטים למשחק בעונה שעברה). יחד עם ג'נינגס וסמית' הם יוצרים חמישייה מיוחדת; אמנם דטרויט אינה בין 4 הקבוצות המובילות במזרח**, אבל היא רחוקה מקבוצות התחתית. גם אם התוצאה תהיה בינונית, יהיה כיף לצפות בה משחקת.

דייב קאונס. גם דייויד רובינסון וויליס ריד היו סנטרים שמאליים (ולא היחידים)

* יום חג איטרי יד ימין הבינלאומי יצוין השנה ב-13 באוגוסט.
** דטרויט יכולה להתמודד על המקום החמישי במזרח עם ניו יורק וקליבלנד, אבל אין לה מקום בין 4 הקבוצות הטובות במזרח – מיאמי האלופה, שיקגו עם רוז, אינדיאנה עכשיו עם שחקנים על הספסל, וברוקלין עם 8-9 שחקני חמישייה לגיטימים – כולן, אגב, מסוגלות לנצח 60 משחקים בעונה הרגילה, בפרט כאשר 4 או 5 קבוצות במזרח מוכרות משחקים במחירי רצפה, מוכרות את העונה בעצם, בתחרות על הבחירה הראשונה בדראפט בעוד 10 חודשים.

באדיבות

Basketblog.co.il

********************************

אתגר של מנחם לס: החמישייה השמאלית הטובה בהסטוריה ו-7 שחקני ספסל (אתגר שכבר ניתן בעבר, אבל זה הזמן לתת אותו שוב)

בונוס: חמישייה שמאלית ישראלית של כל הזמנים ו-7 שחקני ספסל (כהן מינץ היה שמאלי!)

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. זה נושא מאוד מעניין בספורט ובכלל. יש הרבה יותר שמאליים משפיעים מאשר חלקם באוכלוסייה (קצת כמו יהודים- חוץ מבנושאי ספורט 😉 )יש סוג של אמונה רווחת שהשמאליים הם "יצירתיים" יותר בשל החלוקה במוח להמיספרה הימנית (שאחראית למוטוריקה) לשמאלית שאחראית על הדיבור וה"רגש".
    עוד תיאוריה מעניינת היא חוק המיעוט האבולוציוני שאומר שלשמאליים יש יתרון בקרבות בני בני אדם (תקף גם לספורט) מפני שבגלל המיעוט שלהם באוכלוסיה בני האדם פחות מורגלים בהתמודדות איתם ולכן יתרון ההפתעה הוא שלהם.
    בתור שמאלי בעצמי- הכל נכון 🙂

  2. אהבתי את הכתבה. יפה מאוד.
    הייחוד שמרגישים השמאליים הוא אגב לא רק בספורט אלא גם במוזיקה וגם במדע. ולכן ההסבר של ההתמודדות הלא מנוסה של שחקן ימני נגד שחקן שמאלי הוא לא בלעדי. צצו הסברים אחרים אשר ניסו להסביר את הייחוד הזה. ההסבר שאמר אפלטון הוא אחד מהם, למרות שלא הוכח בצורה מדעית. ישנם הסברים אחרים יותר פרקטיים. השמאליים תמיד מתאימים את עצמם לעולם המותאם לימניים. אפילו דברים פשוטים כמו מספריים, כסאות, כלי מוזיקה ואפילו העכבר של המחשב. עצם ההסתגלות הזאת לדעתי הופכת את השמאליים ליותר יצירתיים. הרבה מאוד מהייחודיות בצליל הגיטרה של הנדריקס נבע שבגלל היותו שמאלי הוא הפך את הגיטרה וניגן הפוך.

  3. ולאתגר-
    גארדים- נייט ארצ'יבלד והמזוקן מיוסטון (כן, כבר עכשיו שמתי אותו בגדולים, לא מצאתי יותר מדי גארדים שמאליים האמת)
    פורוורדים- לארי בירד ולברון ג'יימס (קולעים בימין אבל כותבים בשמאל שזה מה שקובע 🙂 )
    סנטר- ביל ראסל
    ספסל- דייויד רובינסון, וויליס ריד, דייב קאונס, כריס מאלין, מאנו ג'ינובילי, בוב לנייר, ארטיס גילמור

      1. שניהם ימניים לגמרי על המגרש (על לברון ג'ורדן ירד שהשמאל שלו חלש מדי). אבל אבל הם אוכלים וכותבים ביד שמאל (פעולות הרבה יותר אינסטינקטיביות)
        בגדול כמו שנתן כתב, אנשים שמאליים מחוייבים לדעת לבצע פעולות בימין ולפעמים אפילו מלמדים אותם מגיל צעיר כך שזו הופכת ליד החזקה בפעולות מוטוריות גסות אבל במוטוריקה עדינה הם חוזרים למקור שזה השמאל.
        סתם דוגמא לשמאליים שעולים לי בראש מענפי ספורט שונים- מני פאקייה, מראדונה ופלה (פלה כמו לברון ובירד כותב בשמאל ובועט בימין- מסי הפוך- בועט בשמאל וכותב בימין), בייב רות', וויין גרצקי

  4. כתבה יפה, אבל דטרויט ממש לא נאבקת עם קליבלנד וניו יורק, ניו קבוצה פי כמה יותר טובה, כרמלו, סמית', סטודמאייר, פלטון, שאמפרט, צ'נדלר, ברניאני…. כל אלה שחקנים מצוינים… ולדטרויט מה יש? את ג'נינגס ואת סמית', וגם מונרו סבבה…
    כבר מעכשיו אני אומר איך תסתיים העונה הרגילה במזרח:
    1. ברוקלין
    2. מיאמי
    3. אינדיאנה
    4. ניו יורק
    5. שיקאגו
    6. קליבלנד
    7. דטרויט
    8. שארלוט

    1. ניו יורק טובה יותר משיקגו?!
      סטודומאייר, אם הוא עדיין טוב, ויש על זה ויכוח, מוגבל ל-20 דקות משחק ככל הידוע לי. הניקס איבדו את קיד ונובאק, וטייסון צ׳אנדלר עוד לא הסביר את הנפילה שלו בסוף העונה שעברה. הניקס יכולים לקוות שהקבוצה לא תתפרק מבפנים.
      ושיקגו לעומת זאת מקבלת את רוז בחזרה.

      דטרויט לא בהכרח טובה מהניקס, אבל בנסיבות מסויימות שתיהן יכולות לנצח מספר דומה של משחקים בעונה הבאה.

    2. שלו, מדוע קבוצה שחוברה לה בקיץ הזה עם מאמן שלא אימן משחק NBA אחד תעבור בעונה הראשונה את האלופה בשנתיים האחרונות, ושהישג השיא הכי נמוך שלה בעשור הזה היה אליפות המזרח?

    1. ורובי יאנג היה השמאלי הטוב ביותר בתולדות הפועל חיפה. (אם כי את הגול היפה והחשוב בימי חייו הבקיע נגד ברגל ימין נגד נבחרת איטליה ב-1-1, לפני שנולדתם!

  5. עם כל התיאוריות של חלוקת המח השונה של שמאלים וימניים איך זה שאני שמאלי ברגליים וימני בידיים? (בכדורגל הרגל החזקה שלי היא שמאל ובידיים אני עושה בכל בימין כולל כדורסל)

  6. כל התאוריות הן שטויות. הסיבה להצלחה שלהם היא בגלל שהרוב הגדול הם ימניים וזה יוצר מאצ'אפ עם יתרון לשמאליים.
    בבייסבול זה הכי בולט בגלל שהיתרון היחסי של השמאליים גדול יותר מבשאר ענפי הספורט.

    1. כל התאוריות הן תאוריות, זה הכל.
      במציאות, ועל מגרש הכדורסל בפרט, היתרון הוא כפי שתיארת, ביתרון במאץ' אפ.
      ובבייסבול כל תיאור פרופיל של שחקן כולל את היותו ימני או שמאלי, זה עד כמה שהדבר קריטי ומהותי במשחק.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט