1. רואה בנטפליקס סדרה שנקראת Basketball or nothing. הסדרה מתעדת מסע של קבוצת כדורסל של נערים אינדיאנים משבט הנבאחו שחולמים לקחת את אליפות אריזונה לתיכונים. בפרק הראשון, מתמקדים בנער נמוך יחסית (הם כולם כאלו) שמקדיש את כל מה שיש לו למטרה, להפוך לשחקן כדורסל נגד כל הסיכויים ולפרנס את אמא שלו שבזכותה הם עכשיו חיים בבית עם מים זורמים וחשמל אחרי שאביו השיכור והאלים עזב אותם לאנחות. אני רואה את הנערים עומדים וזורקים כדורסל לסלים כמו אלו ששמים במגרשי חניה בארץ שמוצבים אשכרה במדבר של אריזונה על אדמה חולית. יש להם גם אולם כדורסל שנראה מעולה לאימוני הקבוצה ולמשחקי הליגה אבל מאד ברור שהם מייצגים משהו עתיק לא רק בהיותם בני שבט הנבאחו, אלא בכך שרוח הספורט שורה עליהם ויש בהם משהו נוגע ללב ואותנטי. הנער שזורק לסל באמצע המדבר הוא הדבר הכי רחוק שיש מכוכבי  הנ. ב. א של היום שבעיני איבדו מגע ברמה מסוימת עם המציאות.

2. כשאני שומע את הפודקאסט של ביל סימונס בדרך לעבודה, אני לפעמים מרגיש השתאות מהולה בגועל. וואו, סי ג'יי מקולום חתם על חוזה של "רק" 100 מיליון דולר לשלוש שנים. איזו מציאה! דריימונד גרין האריך חוזה ב-100 מליון דולר. מדהים. מרגש. את מי? לא יודע. תקראו לי נאיבי, תקראו לי רומנטיקן, תקראו לי מיושן. מייקל ג'ורדן שבינינו שם בכיס את כולם, הרוויח הרבה שנים מכדורסל נטו סכומים קטנים בהרבה. כן, הוא מיליארדר אבל הרוויח את זה ביושר, התרומה שלו למשחק גדולה מכל מה שהכוכבים הנוכחיים יוכלו לתרום. וגם כך, רק בסוף הקריירה שלו הבולס צ'יפרו אותו לדעתי בסכומים בסגנון של המשכורות של הכוכבים של היום. תגידו שזמנים משתנים, אני יודע. יחד עם זאת, הסיבה שבגיל 46 אני עדיין פותח את הבוקר עם נ. ב. א (רק שעכשיו זה בנייד ובזרם שלא ניתן להשתלט עליו ופעם כשהייתי נער זה היה בטור קטן בעיתון או טור גדול של מל פעם ב… אם היה לך מזל), הסיבה לכך לא קשורה למנטליות של הכוכבים שמובילים היום את המשחק. אני הרבה יותר מחובר לילד שזורק כדור במדבר מקוואי שעושה מהלכים של דון קורליאונה בקליפרס ומשגע את הליגה בתרגילים תקשורתיים.

דווקא קוואי מסמל לדעתי את הנער שמגיע משום מקום ועובד קשה ומביא סיפור כואב ומרגש. רק שבדרך הוא נהייה עשיר מדי. האליפות עם טורונטו גרמה לו להשתין מהמקפצה. הוא יכל להישאר שם עוד עונה ולהמשיך לקליפרס אחר כך בכיף. נכון, זה שוק חופשי. אבל זו בדיוק הבעיה. השוק החופשי בולע הכל. גורם לקיירי ללכת מבוסטון אחרי שהפגין עונה מבישה מבחינת ערכים קבוצתיים. השוק החופשי גורם לפול ג'ורג' לסנדל את אוקלהומה לשחרר אותו אחרי שחתם שם חוזה ולספר במסיבת העיתונאים שתמיד אהד את הקליפרס אליהם הגיע בחסות הבורר עם הצמות אחרי שיש סרטונים שלו שבהם הוא מספר איך גדל על קובי והלייקרס.

השוק החופשי גורם לכולם (כולל אותי) לקבל סחרחורת אורגזמית מכל השחקנים שעוברים קבוצות באוף סיזן כולל קווין דוראנט שעזב את גולדן סטייט (תודה לאל) בשביל האגו שלו אבל יגלה לדעתי שהוא עשה טעות גדולה. ממש כמו שקובי הבין בשלב מסוים שעם שאק יכל להיות לו מספר אליפויות כמו של ג'ורדן לפחות.

3. יותר מכל השוק החופשי, מתגלם בסיפור של אייזאה תומאס השני שהתחיל את המערבולת לטעמי לפני שנתיים. אחרי עונה מטורפת בבוסטון, הוא הצהיר שבוסטון יצטרכו להביא משאית של כסף כדי להשאיר אותו בקבוצה. התוצאה: דני איינג' זרק אותו לכלבים כדי להביא את קיירי בלי למצמץ. כל זה, כמה שבועות אחרי שאייזאה הגיע מההלוויה של אחותו למשחק פלייאוף של בוסטון וריגש אומה שלמה. מאז, אייזאה לא יכול לקנות סל וזז בין קבוצות כשהוא מחמם את קצה הספסל ודני איינג' עם כל בחירות הדראפט וההילה שלו לא מסוגל לקחת אפילו את אליפות המזרח.

כי השוק החופשי יוצר שחקנים והנהלות שכלואים בתאוות הבצע ובראייה בשחקנים ובקבוצות נכסים כלכליים נטו. אין היום משמעות ללוגו, למורשת של ביל ראסל, לארי, מג'יק וג'ורדן. הכלכלה בלעה את המשחק.

4. נכון, יש ויהיו רגעים של התרגשות כי אנחנו אוהבים את המשחק הזה יותר מדי כדי לוותר עליו. אבל קשה להזדהות עם ליגה שמאבדת את הזהות שלה. בכל הבלגן הזה דווקא התרגשתי לראות את לברון מביע שמחה אמיתית מהמבצעים של הבן שלו למרות שהיה מי שקטל אותו. כן, הוא עשיר כקורח מחושב ואשף אינסטגרם, אבל לפחות יש כאן קשר אנושי שלא תלוי בפציעות, טריידים ופרי אייג'נסי. לדעתי, הסיבה שהאתר הזה (הופס) קיים ומצליח היא קשר כזה שנוצר בין אנשים שמחוברים למה שספורט מסמל, גם אם הם חיים בארץ רחוקה שיש בה הרבה מדבר והיא הכל חוץ משוק גדול.

5. בינתיים, ההצלחה של הנבחרות הצעירות בארץ מרגשת ומראה שקורה כאן משהו טוב מבחינת הרוח הספורטיבית. בימינו, הרוח הזו חולפת מהר כמו כל דבר בעידן הדיגיטלי. עוד שנייה החבר'ה בסדרה שאני רואה בנטפליקס ייעלמו אל השכחה והשחקנים של נבחרת העתודה שלקחו אליפות אירופה יישאבו לתוך הקלחת של המאבקים על אופיו של הכדורסל הישראלי והכסף והאינטרסים שמסתובבים בו. לפחות בקיץ הזה יש לנו הזדמנות ליהנות מרוח רעננה שמנשבת במקומותינו ולוקחת את הנבחרות הצעירות קדימה.

מקווה בשביל כולנו שמשאבת הכסף והפרסום ששואבת מנבחרת ארצות הברית את כל הכוכבים הגדולים מסיבות שאני מניח שמוצדקות מבחינתם לאור לוח המשחקים המוטרף של הנ.ב.א והפחד שלהם להיפצע, תתעכב קצת לפני שהיא נוחתת בנתב"ג. שלפני שדני אבדיה עובר מעבר לים וים מדר נשאב לספקולציות של סוכנים ואופציות חוזיות, נוכל להתענג על רוח הכדורסל הטהור שנשבה כאן הקיץ והביאה שמחה לכל מי שיכול עדיין ליהנות מסדרה על חבורת נערים נמוכים שזורקים לסל באמצע המדבר וחולמים על הישג קבוצתי שיביא להם שתי דקות של תהילה ולקהילה בה הם חיים הרבה גאווה.