עובדות וסיפורי נ.ב.א (77)/ רון טחן ועידו גילרי

השבוע נלמד קצת על תבוסה מטורפת, על כמות מטורפת של חטיפות, ועל שחקן קצת מטורף שידע למי להודות בזמן אמת

1. בימינו, כששחקנים שנולדו מחוץ לארה"ב מככבים בליגה נראה לנו מאד טבעי ורגיל.
זה כמובן לא תמיד היה המצב והכדורסל שמחוץ לארצות הברית לא ממש עניין את אלה שבתוכה במשך הרבה שנים.

אחד המקרים שפתחו את שערי הכדורסל בארה"ב בפני שחקנים משאר העולם קשור ישירות במייקל תומפסון, אביו של קליי.

תומפסון נולד בנאסאו שבבאהמאס ולא החזיק כדורסל ביד לפני התיכון.

רצה הגורל ולא רחוק מעבר לים הקריבי מאמן בתיכון ג'קסון שבמיאמי בשם ג'ייק קולדוול, חשב על דרכים שייתנו לקבוצה שלו יתרון.

בבית הספר למדו לא מעט תלמידם מהקאריבים באותה תקופה והוא העלה רעיון חדשני – ללכת לחפש שם באיים שחקנים.

הוא גייס כבר את דודו של מייקל – צ'רלס תומפסון, יחד עם עוד שניים ססיל רוז ואוסבורן לוקהארט. מייקל שהתחיל לשחק כדורסל בליגה של הכנסיה צד את עינו וגם הוא עבר למיאמי.

ההימור של קולדוול השתלם ובגדול.
יחד עם עוד פליט קובני בחמישיה, מיאמי ג'קסון קרעו את ליגת התיכונים בעונת 1973/74 וסיימו עונה ללא הפסד כשהם גוברים על היריבות בהפרש ממוצע הקרוב ל-30 נקודות למשחק.

עד היום זו נחשבת לאחת מקבוצות התיכונים הטובות ביותר שזכתה אז לכינוי ה"ג'קסון פייב" כרמז ללהקה המשפחתית שהביאה לנו את מייקל ג'קסון והצליחה מאד באותה תקופה.

למרות כל זאת לסיפור הזה יש גם צד פחות יפה.

חקירה מקומית גילתה שאחד השחקנים בקבוצה (רוז) היה מבוגר מדי וזייף את דרכונו, בעוד שגם שני שחקנים אחרים בקבוצה לא היו מורשים לשחק עקב מגבלת גיל.

בכל מקרה, בזמן האמת ההצלחה האדירה של מיאמי ג'קסון סידרה למייקל תומפסון מלגה באוניברסיטת מינסוטה בה כיכב.
יכולתו במכללות הובילה לכך שהפך לשחקן הראשון המגיע מחוץ לגבולות ארה"ב הנבחר ראשון בדראפט.

זה היה בעצם מה שפתח את הסכר לכדורסל מבחוץ, והטפטוף של השנים שלאחר מכן הפך לזרימה גועשת של שחקנים גם מעבר לים.

מייקל רשם קריירה יפה כשהיה שותף לשתי אליפויות במדי הלייקרס, וזכה לרחוב על שמו בעיר הולדתו, ובהמשך כמובן לצפות בבנו קליי מצליח והופך לאחד הגארדים הטובים בליגה.

2. הפורטלנד טריילבלייזרס של עונת 1997/98 לא הייתה מועמדת בכירה לאליפות אבל בהחלט הייתה קבוצה טובה בראשות ארווידאס סבוניס האגדי לצד צעירים כמו ראשיד וואלאס, דיימון סטודומאייר, אייזאה ריידר ובריאן גראנט.

לכן כשהגיעו לאינדיאנה ב-27 לפברואר של אותה עונה למפגש עם הפייסרס החזקה (נעצרה רק בגמר המזרח על ידי שיקגו), שחקני פורטלד קיוו לשחזר את הניצחון שהשיגו עליהם מוקדם יותר בעונה.

אבל תקוות לחוד, ומציאות לחוד.
רג'י מילר וחבורתו שכללה את כריס מאלין, מרק ג'קסון, ריק סמיתס וה"אחים" דיוויס זינקה עליהם מהפתיחה ולא השאירה סיכוי.

שחקני הפייסרס דייקו ב-63.6% מזריקותיהם בעוד ששחקני פורטלנד הצליחו לפגוע ב33.3% בלבד.
פורטלנד גם החטיאה 11 פעמים מתוך 19 ניסיונות מהקו, ואיבדה 22 כדורים.

התוצאה? זו הייתה הפעם היחידה בתולדות הליגה שקבוצה אחת קולעת כמות נקודות של לפחות כפול ממה שקלעה יריבתה.

המשחק הסתיים כשהפייסרס קלעה 124 נק' לעומת 59 בלבד של האורחת, שספגה את התבוסה השנייה בגודלה בהיסטוריה של הליגה.

3. רון ארטסט עבר הרבה בקריירה שלו, כולל אותה תגרה המפורסמת בפאלאס בדטרויט ועד לשינוי השם המתוקשר למטה-וורלד-פיס.

הרגע הגדול ביותר שלו היה הזכייה באליפות עם הלייקרס ב-2010, לאחר 11 עונות בליגה. במצבים כאלה  הרגשות משתלטים ואפילו הקשוחים ביותר מודים למשפחותיהם וחבריהם שעזרו להם לרגע הזה.

אלא שבמקרה של הפורוורד הוא בחר להודות באופן יוצא דופן גם לאדם אחר. הפסיכאטרית שלו.

היום כשכל נושא המצוקה הנפשית שחווים השחקנים הפך לנושא הרבה יותר מדובר, זה אולי לא כל כך יוצא דופן, אבל אז היה זה פחות מקובל לשחקן לדבר כל כך בגלוי על הקשיים הנפשיים הכרוכים במשחק ולתת כל כך הרבה קרדיט לפסיכיאטרית שעזרה לו להתמודד איתם.

כמובן שאולי העובדה שמדובר באדם שנחשב לבעל "ברגים משוחררים" הפכה את זה ליותר מובן מאליו, אבל זה בהחלט היה צעד חשוב בדרך להכרה בחשיבות הנושא.

4. יש משחקים שנהוג לומר שקבוצה "גנבה" מהקבוצה השנייה.
המשחק ב-15 לינואר 1997 בין הסיאטל סופרסוניקס ז"ל לטורונטו ראפטורס ממש לא היה כזה.
לפחות לא במובן הרגיל בו אנחנו נוהגים לחשוב.

הסוניקס היו אז בין הקבוצות החזקות במערב בעוד שהראפטורס בעונתם השנייה היו בין החלשות במזרח, כך שהתוצאה הסופית לא הפתיעה אף אחד.
אבל הסוניקס ממש גנבו את המשחק הזה מהראפטורס או יותר נכון "חטפו" אותו מידיהם.

אמנם מדובר בקבוצה שהחזיקה בשורותיה את אחד החוטפים הטובים בהיסטוריה – גארי "הכפפה" פייטון, והובילה את הליגה בחטיפות למשחק (11), אבל מה שקרה באותו ערב בסיאטל היה חריג.

הסוניקס חטפו שיא NBA של לא פחות מ-27 כדורים, כש-11 שחקנים שונים חוטפים כדור ולא פחות מחמישה שלושה כדורים ויותר.
מכיוון שהסוניקס גם קלעו באחוזים טובים בהרבה אין זה מפתיע שהתוצאה הסופית הייתה 78-122.

5. כשקבוצה זוכה בבחירה הראשונה בדראפט היא בדרך כלל מצפה לשחקן משמעותי שיביא לשינוי מגמה בכיוון מעלה.

זה היה המקרה גם עם הבולטימור בולטס שבשנת 1951 סיימו במאזן 42-24.
הבולטס שזכו באליפות בשנת 1948, התקשו לשחזר את ההצלחה ולא השיגו מאזן חיובי מאז.
בעקבות התפרקותם של הוושינגטון קאפיטלס הבולטס זכו בבחירה הראשונה, ולקחו בה את ג'ין מלכיאור, סקורר מוכשר ומוסר מצויין מאוניברסיטת בראדלי.

מלכיאור הספיק להוביל את בראדלי עד לגמר המכללות ובהחלט נראה כמו השחקן שישנה את הבולטס, אך הוא לא שיחק בה לבסוף אפילו שנייה אחת. 

בתום אותה עונה במכללות התפוצצה פרשת מכירת משחקים וקיזוז נקודות על פי הוראות מהמאפיה.
ככל  שהחקירה הסתעפה היא הקיפה יותר ויותר שחקנים (33 בסופו של דבר), כשגם מלכיאור ושניים מחבריו לקבוצה בבראדלי הודו בסופו של דבר בקיזוז נקודות, וזכו לעונש על תנאי עקב שיתוף הפעולה.

כאן נכנס לתמונה מוריס פודולף הקומישנר הראשון של הליגה, שהבין שכדי שהעסק שלו ישרוד הוא חייב לנתק אותו לחלוטין מהפרשה.

פודולף אסר על השחקנים שהיו מעורבים בפרשה לקחת חלק בליגה והקריירה המקצוענית של מלכיאור נעצרה עוד לפני שהחלה.

הבולטס, שספגו מכה קשה המשיכו להתדרדר ולא הצליחו לעבור 20 ניצחונות באף עונה, כשבתחילת עונת 1954/55 הם התפרקו סופית.

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  4. פאקו

    7 ספט 2019 11:00:24

    תודה רבה חברים, מעולה כרגיל. לא בטוח עד כמה העובדה שדווקא מישהו כמו ארטסט העלה את נושא הטיפולים הפסיכולוגיים תרמה לפתיחת בעניין.

  11. הציפור הנדירה

    7 ספט 2019 20:59:27

    במשחק סיאטל-טורונטו נקךעו בדיוק 200 נק' ושתי הקבוצותמהיו במרחק 22 נק' ממאה!!!

    במאזן 42-24 (וכן או היה 24-42) גם במספר הנצ' וגם במס' ההפ' אותן ספרותמוספרה אחת פי שתיים מהשנייה!!!

    1. Lavar

      8 ספט 2019 02:01:45

      תראה יותר מזה – המשחק של הטריילבלייזרס נגד הפייסרס נגמר 124 – 59.
      59 כמו שיא הנקודות של כוכב הקבוצה היום, דמיאן לילארד.
      124 כמו שכלול השיאים האישיים של לילארד ב:
      דקות (58)
      ריבאונדים (18)
      אסיסטים (16)
      חטיפות (6)
      חסימות(4)
      ריבאונד התקפה (5) והגנה (17)
      מדהים, לא?
      אז קבל משהו הרבה יותר:
      הגימטריה של דמיאן: 105. כפול 59 – 6195. אם תהפוך את המספר שיצא תקבל 5916. פחות 5779 (השנה העברית) = 137. אם תחלק את המספר ב29 (הגיל שלו) יצא 4 נקודה משהו.מה עוד ארבע?? מספר הבחירות שלו לאולסטאר!!!!
      אני חושב שמישהו מנסה להגיד כאן משהו. אין מצב שסתם יש צירוף מקרים, כי מספרים לא יכולים להסתדר *סתם*

  12. Amitlahev

    8 ספט 2019 09:48:41

    תודה על פוסט ענק!
    התבוסות האלה מזכירות לי את גמר היורוליג בין מכבי לסקיפר בולוניה שהייתה שטיח בדרך לתבוסה ב-44 הפרש. בימים כאלה מה שנשאר לצד המובס זה רק להתפלל שהסיוט ייגמר כמה שיותר מהר.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט