הדרך לשאנז אליזה 2019 (2) – הסיפורים מאחורי הטור / דוד "פאקו" סעדה

וואו, מה זה היה הטור הזה. טור עם תוצאה צפוייה למדי, אך כזאת שהגענו אליה בדרך הבלתי צפוייה ביותר. הנה, כמו תמיד, כמה מהסיפורים שמאחורי הטור.

אלאפאנאש: עם כל הכבוד לזוכים במירוץ, הכח המניע, הדוחף ומעורר העניין הראשי במירוץ הזה היה ז'וליאן אלאפיליפ, "אלאפאנאש" לפי אחד הכינויים הרבים שלו. המילה "פאנאש" בצרפתית מתארת סגנון רהבתני ובטוח בעצמו, מילה שבמקור מתארת נוצה אותה היו חובשים על הכובע. נראה שאין מילה המתארת את אלאפיליפ טוב יותר במירוץ הזה ובכלל – סגנון שגרם לכולם לאכול את הכובע יום אחר יום, ובפרט ב-14 הימים בהם החזיק בחולצה הצהובה. אלאפיליפ חישמל במירוץ הזה כמה אומות – את האומה המארחת שעליה הוא נמנה, ואת האומה של חובבי הענף באשר הם. המופע של אלאפיליפ היה אומנות של דחיפה לקצה: לתקוף בפסגה, ואז לברוח לבד כשדבוקה שלמה רודפת אחריו ללא הצלחה. להוביל את הקבוצה בזמן פיצול הדבוקה ברוחות העזות, כשבתור לובש החולצה הצהובה הוא בכלל אמור להיות מוגן מאחור. לפוצץ את מסלול הנג"ש לפני שני קטעי גהינום בפירנאים. לחתוך באלפים פינות בירידות, על מנת להדביק את כל היריבים שהשאירו אותו מאחור בפסגה הקודמת. זה לא הספיק כדי לזכות במירוץ כולו, אבל אולי זכייה במירוץ הייתה חוטאת למה שהבן אדם הזה עושה. כי במקום להיכנס לקטגוריה של עוד זוכה בטור, האיש ממציא קטגוריות משל עצמו.

לאן הוא עוד יגיע? לשם.

 

קראש קורס: איגן ברנאל בכלל לא היה אמור להיות בטור הזה. את המפלצת המחודשת בשם אינאוס היו אמורים להוביל שני הזוכים האחרונים של הטור – האלוף המכהן, ואחת האגדות הגדולות של הענף בכל הזמנים, כשהם מובלים ע"י הצוות המסייע הטוב ביותר שיש. פיסת עוגה, שהמפלצת פורסת כבר מתחילת העשור. ברנאל בכלל היה אמור להשתפשף בג'ירו עם קייטנת דור העתיד של הקבוצה. אלא שהוא מתרסק שבוע לפני הג'ירו באימון, ושובר את עצם הבריח. ההתאוששות המהירה מהניתוח הופכת אותו לבורג על בצוות הסיוע החלומי של הבריטים בטור. אלא שאז גם פרום מתרסק לפני הטור במירוץ הדופינה, התרסקות קשה שגומרת לו את העונה. אם זה לא מספיק, גם תומאס מתרסק במה שגומר לו את הטור של שווייץ, אבל מצליח איכשהו להתאושש לפני הטור הנוכחי. ברנאל פתאום הופך להיות אחד מצמד המובילים של הקבוצה על הבמה הגדולה מכולם. בטור הזה המפלצת של אינאוס נראית פתאום אנושית – חצי מהצוות לא מתפקד, והמראה המוכר של המטחנה בהרים הרבה יותר נדיר יחסית למה שאנו רגילים לראות. אנחנו גם עדים פה ושם לבעיות תקשורת בין המובילים בסיומי הקטעים. הנג"ש גם הוא לא עושה חסד עם ברנאל, והוא מאבד בו דקה וחצי לזוכה. אבל כל אלו לא נראה שעושים רושם על הילד. סיומי קטעי הטיפוס מוצאים אותו שוב ושוב תוקף, כשרוב המתחרים שלו נלחמים להחזיק מעמד. השיא היה כמובן אותה התקפה קטלנית על האיסרן, זו שהביאה לו את החולצה הצהובה, ואיתה המשיך עד לפאריס. לשאנז אליזה דיווש אתמול ברנאל כשהוא אוחז בשתי חולצות – הצהובה והלבנה של הרוכב הצעיר ביותר. האחרון שעשה את זה היה מישהו בשם אלברטו קונטאדור. יצא שאחרי כל התקלות האלה, אינאוס מעמידה בסוף העשור הזה זוכה רביעי בטור על פני שבע זכיות. לא כדאי להמר נגד זכיות נוספות של ברנאל. אינאוס תתקן את התקלות, תצוגת הנפל בנג"ש של הבחור תיראה כמו נפילה חד פעמית (הוא היה בשנה שעברה אלוף הנג"ש בקולומביה), ולמירוצים הבאים הוא גם יגיע הרבה יותר מוכן ומתואם עם הקבוצה. בסוף העשור הבא הוא יהיה רק בן 32, שנתיים פחות מכריס פרום היום. פחד אלוהים.

תומאס וברנאל. זה ילד זה?

 

הנסיך פורש בדמעות: זאת לא הפעם הראשונה בה אנחנו רואים התפרקות של תיבו פינו בטור, אבל המראה שלו פורש בדמעות לרכב הקבוצה בתחילת קטע 19 היה מרסק. פינו היה אחד הרוכבים החזקים במירוץ, אבל שאיפות הזכייה שלו נכנעו בסוף לקרע בשריר הירך. תהיה בריא נסיך, ובבקשה אל תפסיק לנסות. עדיין צריך בעולם נסיכים שינסו להכניע את המפלצות.

שינויי נזק האוויר: גלי חום בשרשרת שמים את אירופה על המחבת, ומביאים לנו את המראה של רוכבים המדוושים עם חליפות קרח. ברד ומפולות בוץ בסוף יולי קורעים לגזרים את שני קטעי הטיפוס האחרונים. מי שטוען שאין לכוכב הזה בעייה שצריך לטפל בה כנראה באמת מגיע מכוכב אחר.

כוכבי סרט ההזייה: קבוצת מוביסטאר, אחת החזקות בענף, שולחת לא פעם מספר מובילים למירוצים הגדולים. בג'ירו האחרון זה דווקא הסתדר לה יפה, כשהצמד מיקל לאנדה את ריצ'ארד קאראפאז הוביל לנצחונו של האחרון במירוץ. אחת הסיבות (התמוהות משהו) למדיניות זו היא רצונה של הקבוצה לזכות בתואר הקבוצה המצטיינת, תואר המשקלל את הישגי שלושת הרוכבים המובילים במירוץ, ומקנה לקבוצה את הזכות לחבוש את הקסדות הצהובות. אלא שבלא מעט מקרים, הטקטיקה הזו מתפוצצת לקבוצה הספרדית בפנים, והטור הזה שבר כנראה את כל השיאים מבחינה זאת. מי שסבל מכך יותר מכולם היה נאירו קינטאנה, אחד הכוכבים המובילים של הקבוצה בעשור החולף. זה התחיל בקטע לטורמלה, שלפניו הקולומביאני היה המוביל של הקבוצה מבחינת הדירוג. בטיפוס הקשה לפסגה הפירנאית, הקבוצה הכתיבה מלפנים קצב רצחני – ששבר את קינטאנה עצמו, וגרם לו לנשור מהעשירייה המובילה. בקטע שלאחר מכן, קינטאנה השתתף בבריחה, ואז לאנדה גישר אליו מהדבוקה, וחלף לידו מבלי להתייחס אליו. בקטע היוקרתי עם האיזואר והגליבייה, קינטאנה מצא את עצמו שוב מלפנים בבריחה, עם סיכוי טוב לקזז הרבה מהפער בצמרת, אלא שאז שוב ראינו את הקבוצה (בראשות לאנדה) מובילה את הדבוקה ברדיפה, ומצמצמת מעט את הפער ממנו. למזלו הקבוצה התעשתה וחדלה מכך אחרי זמן מה. קינטאנה המשיך וניצח בקטע, עם המראה הסמלי של חולצתו המרוחה בג'ל דמוי כתם דם. הקטע גם העלה את הקבוצה לדרגת הקבוצה המצטיינת, אותו לא שמטה עד לסיום. באמת כל הכבוד.

הקבוצה תעבור שינוי מאסיבי בעונה הקרובה. קאראפאז הולך לעבור לקבוצת אינאוס הנזקקת. קינטאנה יעבור לקבוצת ארקאה סמסיק הצרפתית (של בארגיל וגרייפל) עם עוד מספר רוכבים. לאנדה ינסה להיות מוביל יחיד בקבוצת בחריין מרידה, מה שלא מבטיח שלא יריב שם עם רוכבים אחרים. לואלוורדה הוותיק צפויות מן הסתם מחשבות פרישה (אלא שבמקרה שלו כבר אסור להתחייב על כלום). את הכיוון ההפוך יעשה אנריק מאס מקוויק סטפ, שצפוי להוביל עם מארק סולר את הקבוצה. אולי שווה לשני הספרדים להתאמן על לדפוק את הראש בקיר (עם קסדות צהובות) כבר מעכשיו.

קינטאנה. אפילו האפקטים בסרט הזה הם לא של דם אמיתי.

 

הכריש נושך אחרון: היה תענוג לראות את הניצחון של וינצ'נזו ניבאלי בסיום קטע הטיפוס האחרון והמקוצץ. העונה הנוכחית הייתה קשה עבור הכריש, בלי אף ניצחון על החגורה, לא ממש מתאים עבור אגדה מסדר הגודל שלו. היה תענוג כפול ומכופל לראות אותו מחזיק בשיניים את היתרון מהבריחה, ובפרט שמיקל לאנדה קרוב קרוב לתפוס אותו אך לא מצליח לעשות זאת. ניבאלי הולך לעזוב את קבוצת בחריין מרידה, ולעבור בשנה הבאה לקבוצת טרק סגאפרדו. לא הסתדרה טוב בראש העובדה שהכריש נמצא בקבוצה שהוקמה ע"י הנסיך הבחרייני, חובב זכויות אדם ידוע. העובדה שלאנדה כאמור הולך לתפוס את מקומו של ניבאלי בקבוצה פותרת יפה את הדיסוננס.

המחיר של הנמכת ציפיות: ריצ'י פורט ממש חגג בסוף קטע 9 את העובדה שהוא עדיין נשאר על אופניו בסופו. קטע 9 התאכזר לטסמני כבר כמה פעמים בעבר, כולל ההתרסקות המפורסמת על הר החתול. עדיין, קטע אחד אחר כך הוא איבד כדקה ו-40 שניות לרוחות החזקות. הקטע האחרון של הטור כבר זרק אותו מחוץ לעשירייה הראשונה. זה כנראה המחיר של הנמכת ציפיות. ובשנה הבאה הכריש מגיע לקבוצה.

ההולנדים המעופפים: קבוצת יומבו ויסמה ההולנדית הייתה אחת ההפתעות הנעימות של המירוץ הזה, עם זכייה בארבעה קטעים במירוץ. "הקולב" סטיבן קרוייזויק הצליח סוף סוף להגיע לפודיום של גראנד טור, הישג שחמק ממנו פעם אחר פעם, ולורנס דה פלוס הצעיר המשיך לככב כאחד הדומסטיקים הטובים ביותר במירוץ. אך סיפור הסינדרלה כאן שייך למייק טיוניסן. הדומסטיק ההולנדי היה אמור למשוך את דילן גרונווגן (או חרונווחן, אם לא כואב לכם הגרון) למיאוץ הסיום בקטע 1, אלא שהכוכב הסתבך בהתרסקות יחד עם רוב חברי הקבוצה. טיוניסן מצא עצמו מלפנים כשהמטרה הראשית כבר לא רלוונטית, אז הוא הסתער קדימה בעצמו, והצליח לגבור על פטר סאגאן הגדול בפוטו פיניש. שחקן המשנה ההולנדי המשיך לחיות את החלום גם בקטע הבא, כשזכה עם כל הקבוצה בנג"ש הקבוצתי. יומיים בחולצה הצהובה, ודאי לא משהו שטיוניסן חלם שיזכה לו בימי חייו. בשנה הבאה טיוניסן וחבריו אולי יזכו לרכוב עם הולנדי מעופף אחר בשם טום דומולאן. נראה שיש עתיד לקבוצה הצהובה, ואולי אולי גם תקווה לחולצה צהובה מסוג קצת אחר.

הצדיעו לקפטן: עוד קבוצה עם טור מוצלח למדי הייתה מיצ'לטון סקוט. את האכזבה על היכולת של המוביל אדם ייטס החליף הסיפוק שבזכייה בארבעה קטעים. שניים מהם של האח סיימון ייטס, שהשלים סריית זכיות בכל הגראנד טורים. עוד אחד מרשים למדי היה של מתיאו טרנטין, אלוף אירופה. אבל ללא ספק זה שהכי שימח את הקבוצה היה זה של דריל אימפי. האלוף הדרום אפריקני משמש כקפטן הכביש של הקבוצה כמעט מאז הקמתה. בתקופה זו היא עדיין נקראה אוריקה גרינאדג', והתמקדה בנצחונות בקטעים השטוחים יותר. לאימפי כקלאסיקן היה תפקיד חשוב בקבוצה מסוג זה. מאז הקבוצה עשתה איזושהי מטמורפוזה לכיוון ה-GC, כשהכוכבים שלה הפכו להיות מטפסים כאחים ייטס ואסטבן צ'אבז, מה שהפך את החלק של רוכבים כמו אימפי לכזה שמתאים יותר לבריחות. אז הוא החליט להשתתף באחת כזאת בדיוק ביום הבסטיליה הצרפתי, שם גבר בצורה מרשימה על כמה מהרוכבים החזקים ביותר בתוואי שכזה. לא בכדי הדירקטור ספורטיף של הקבוצה, מאט ווייט, ציין שניצחון הבכורה של אימפי היה מהמרגשים ביותר אותו חווה בימי חייו.

Let's go captain

 

לוק, I'm no פראייר: קפטן כביש אחר שעשה כותרות בטור הזה היה לוק רואו, הקפטן של קבוצת אינאוס. די בניגוד לאימפי, הוולשי הוא לא מהרוכבים הפופולריים בדבוקה, כנראה בגלל גישת ה"לא לוקחים שבויים" שלו. הגישה הזאת עלתה לו ביוקר בקטע 17 של המירוץ, דווקא אחד הפחות מעניינים בו. קבוצת הבריחה ברחה לפער של 20 דקות מהדבוקה, בעוד הדבוקה שייטה לה בניחותא במטרה לחסוך כמה שיותר אנרגיות לפני קטעי האלפים הקשים שבפתח. את רואו זה לא ממש עניין, והוא הגיע לעימות פיזי של ממש עם טוני מרטין מיומבו ויסמה, דווקא בחור עדין למדי, במאבק על תפיסת מקום בכביש. השניים הורחקו מייד בתום הקטע מהמירוץ. ההרחקה של רואו היא השנייה ברצף אותה סופגת קבוצת אינאוס בטור, אחרי זאת של ג'אני מוסקון בטור הקודם (שם על אגרוף שהעניק לרוכב אחר). ואולי שתי ההרחקות רק מסייעות לשפוך אור נוסף על הקבוצה שהשתלטה על הענף, והגישה הזו של אי לקיחת שבויים מגיעה למעשה כל הדרך מלמעלה.

ועל הדרך: ואם כבר שוב אלו, אז כריס פרום התבשר בטור הזה על כך שהוא זכה בעוד גראנד טור – הוואלטה של 2011. זאת לאחר שהזוכה במקור, חואן חוזה קובו, נפסל בדיעבד על חומרים אסורים. פרום פרסם השבוע תמונות בהן הוא מצליח להזיז רגל אחת אחרי התאונה, אך עדיין לא את השנייה. אולי פיזיותרפיה עם שבע מדליות זהב של גראנד טורים יכולה לעזור.

פני הטור כפני הכלב: הטור הקודם נזכר כחווייה שוברת לב בחייו של כיילב יואן. למאיץ האוסטרלי הצעיר (ממוצא קוריאני, מה שמסביר את תווי פניו ושמו) היה כבר פז"מ מכובד בענף, אך הוא מעולם לא השתתף באירוע הגדול ביותר. הוא כבר התכונן להשתתפות באירוע במדי מיצ'לטון סקוט, אך הקבוצה האוסטרלית החליטה לחזק את הצוות המסייע של אדם ייטס, וחתכה את המאיץ מההרכב ברגע האחרון. הטראומה גלגלה את האיש הקטן אל מחוץ לבית בקצה העולם, עד לבלגיה ולקבוצת לוטו סודאל, שם קיבל את תפקיד המאיץ המוביל של הקבוצה. את הדיבידנדים הראשונים ראינו ממנו כבר בג'ירו עם שני קטעים. בקטעים השטוחים של הטור הוא התייצב מול אופוזיציה מרשימה בדמות ויוויאני, גרונבייגן וסאגאן. זה נגמר בזכיות בשלושה קטעים בטור הבכורה, כולל בשאנז אליזה, מה שנחשב לאליפות העולם של המאיצים. עכשיו הוא באמת מרגיש בבית.

שווה הרבה יותר מיואן.

 

דניס על האש: ביום השני של הג'ירו בשנה שעברה, זה שהתנהל מחיפה לתל אביב, הצליח האוסטרלי רוהאן דניס להשתלט על החולצה הוורודה, והחזיק בה מספר ימים. דניס, אחד השענים הטובים בעולם, המשיך את העונה המוצלחת עם זכייה בתואר אלוף העולם בנג"ש. באותו הג'ירו, לאנס ארמסטרונג התארח כאן בארץ, וחיווה את דעתו על האוסטרלי באומרו שהבחור מוכשר, אבל לא כל הברגים בראש שלו מהודקים לחלוטין. הטור הזה הראה שלאנס כנראה ידע על מה הוא מדבר. בקטע 12 של הטור, דניס השתתף בבריחה, אך כ-40 ק"מ לסיום הקטע החליט פשוט לרדת מאופניו ולפרוש מהמירוץ. הסיבה לפרישה נותרה עלומה, וההודעה הסתומה של קבוצת בחריין מרידה לאחר האירוע לא שפכה יותר מדי אור על הנסיבות. הדיווחים הלא רשמיים סיפרו על עימות שהיה לו עם הדירקטור ספורטיף של הקבוצה, שהביאו לפרישה. הדבר המתמיה ביותר בכל הסיפור היה שכל זה התרחש בקטע שלפני קטע הנג"ש האישי במירוץ, אולי הקטע היחיד שבו היה לדניס סיכוי ממשי לזכות בניצחון. באמת לא ברור העניין, ויהיה מעניין לראות אם האלוף ימשיך בקבוצה לאחר הטור או שהוא סיים שם את דרכו.

קטיושה תוצרת ישראל: אילנור זכארין מקבוצת קטיושה הראה יכולת דלה כבר בקטע הראשון של המירוץ, אולי לא מפליא לאור העובדה שהוא השתתף גם בג'ירו. אלא שגם רוכבים אחרים מהקבוצה לא זכו להישגים כלשהם במירוץ. אולי הסיבה האמיתית לעניין הייתה ארוחת קבוצה, שבה התבשרו הרוכבים על כך שהקבוצה נמצאת בסכנת פירוק ממשית. הרקע לכך היה הנטישה של כל הספונסרים (בפרט מותג השמפו אלפסין), והעובדה שלקבוצה כנראה לא תהיה אפשרות לעמוד בחוזיהם של הרוכבים בשנה הבאה. ההתפרקות הצפוייה של הקבוצה הכניסה לעניינים דמות פחות צפוייה – סילבן אדמס, הבעלים של קבוצת סייקלינג אקדמי. הקבוצה הישראלית נמצאת במאבק קשה על תפיסת המקומות האחרונים בדירוג הוורלד טור, זה שמקנה כרטיס כניסה לכל המירוצים החשובים של השנה, לרבות הטור. ישנן לא מעט קבוצות המתחרות על זכות זו, וכל מעברי הרוכבים (שחלקם צויין כאן) מסבכים את העניינים כהוגן. במקביל לנסיונות של אקדמי לצבור דירוג מספיק במירוצים השונים, אדמס מנסה למצוא קיצורי דרך בדמות השתלטות על קבוצות במשבר. כך הוא ניסה לעשות עם קבוצת סקיי, לפני שאינאוס נכנסה לעניינים, ורשיון הוורלד טור הקיים של קטיושה מהווה כעת הזדמנות חדשה. המשמעות תהיה סוג של מיזוג בין הקבוצות, ואולי נראה את אילנור זכארין רוכב לצידו של גיא שגיב בעונה הבאה.

הירוק הענק: ובתוך כל הדברים הלא צפויים שקרו במירוץ, קיבלנו כנראה את הדבר הצפוי מכולם – פטר סאגאן זוכה בחולצה הירוקה בפעם השביעית, שיא היסטורי. לסאגאן הייתה עונה מחורבנת למדי. עונת קלאסיקות האביב, הלחם והחמאה שלו יחד עם החולצה הירוקה בטור, לא הניבה לו שום הישג. גרוע מכך, הסלובקי נראה כבוי לחלוטין, רחוק לגמרי מהטיפוס שאנו רגילים לראות. בטור הזה כבר חזרנו לראות את סאגאן המוכר והאהוב. הקטע היחיד בו זכה שחרר אותו מחבלי ההישג הנדרש, והחולצה הירוקה הייתה פחות או יותר בכיס שלו מההתחלה. מכאן כבר היה הסימן לעשות חיים, כולל ראיונות משועשעים לכל דורש עם הקול המאנפף הידוע, ו-וויליז קבועים בסיום קטעים. הטורמלה היה כנראה השיא: סאגאן זכר היטב איך שרד בקושי עם הפציעה את הפסגה המאיימת הזאת בטור של השנה שעברה, והשנה הוא צלח את הקטע בריא ושלם. על הדרך הוא התפנה לחתום למעריץ על ספרו, בזמן שחבריו מתאמצים לשרוד את הטיפוס, והווילי הבלתי נמנע הגיע אף הוא בסוף הקטע. ואם תשאלו אותו, זה כנראה יותר חשוב מכל היסטוריה שהיא.

סאגאן על הטורמלה. הוא עוד יעשה את זה לאורך קטע שלם. אתם תראו.

 

 

 

פאקו

ממונה על איזור 51 בהופס.

לפוסט הזה יש 45 תגובות

  2. עידו גילרי

    29 יול 2019 09:59:53

    איזה טור ענק ואיזה טור ענק.
    הבאסה היחידה הייתה שזה הרגיש כאילו הוא נכמר באמצע בגלל שינויי נזק האויר. אגב באותו היום החברה מאקדמי ושאר הרוכבים באדריאטיקה איוניקה רכבו בברד שקצת הזכיר את היום בו דומולאן זכה באנדורה.
    קאראפאז יחד עם ברנאל? ועוד לזה מוסיפים את סיבאקוב בלי לדבר בכלל על הותיקים. לא כוחות.

      2. רוכבים בצהוב

        29 יול 2019 20:06:16

        לא יצמח …
        הוא כבר ניצח את ולוורדה בספרינט סיום בעליה.
        כמה רוכבים בעולם מסוגלים לכך ?
        הוא כבר צמח…!

  4. גיא רוזן

    29 יול 2019 10:16:31

    תודה גדולה, פאקו. תודה גדולה, חברים.
    לא השתתפתי, אבל עקבתי (בערך). ביום הסופה –
    זה הפך מ-"בערך", ל-"ממש". יוצא דופן, ענף האופניים. איך שתופעת טבע (לא בלתי צפויה) משפיעה כל כך על התוצאות.
    לזכותם של המארגנים, הם לא נפלו בפח "הביתיות", וההחלטות שהתקבלו נראות (לעיניים בלתי מבינות, ובלתי מקצועיות בעליל) הוגנות.

    1. פאקו

      29 יול 2019 10:34:28

      החלטות בהחלט הוגנות. הביקורת היחידה שאפשר לומר בהקשר הזה עליהם הייתה העובדה שלא תפסו את זה בזמן, וקיצרו את הקטע לפני בהתאם. מי שנדפק מזה בתכלס זה ברנאל עצמו, כי איבד ניצחון בקטע (לקטע לא הוכרז מנצח). אבל לא צריך להיות חזירים.

  7. amnon

    29 יול 2019 12:51:21

    תודה רבה לפאקו, עידו והשאר על סיקור מפורט יומיומי של טור מרתק ולא צפוי.
    יש לי שאלה לגבי העובדה ששלושה רוכבים קולומביאנים נכנסו לעשירייה הראשונה. האם יש לקולומביה מסורת של רוכבים כמו של צרפת, בריטניה ארה"ב ועוד? לי לא ידוע על כך שהקולומביאנים הם רוכבי אופניים נלהבים. אשמח לשמוע על המתרחש שם בענף הזה אם ידוע למישהו.

    1. פאקו

      29 יול 2019 13:05:46

      קולומביה היא אחת מאימפריות הרכיבה כיום, ואפשר לומר בבטחה שמבחינת ההייפ שיש על רכיבה, זאת כנראה המדינה המובילה בעולם. מעבר למסורת הרכיבה שנוצרה שם בשנים האחרונות, יש את ההרים שמאפשרים ליצור את הבסיס הרחב למטפסים. כמות הרוכבים הקולומביאנים הטובים היא די פסיכית. ברנאל הוא עכשיו בשפיץ, אבל יש עוד לא מעט רוכבים צעירים, מעבר למה שראית כאן (מיגל אנחל לופז ודני מרטינז הם שניים שקופצים לי בשנייה לראש) עם פוטנציאל זכייה בגראנד טורים.

  12. מנחם לס

    29 יול 2019 15:52:54

    חזיתי בשלב האחרון. איזה צעיר סימפטי הוא הקולומביאני המנצח הצעיר בן ה-20ץ איזה יופי ותודה לדוויד סעדה.

  14. רפיקי

    29 יול 2019 17:12:13

    תודה רבה פאקו.
    הטור הכי טוב של העשור בלי ספק.
    החזקתי אצבעות לזוליאן כי הוא נראה פייטר ואחלה גבר למרות שלי לפחות היה ברור שהוא לא יצליח לעמוד בקצב של מטפסי העל באלפים.
    בגזרת הספריטנרים:
    סגאן לקח תירוקה בלי להתאמץ אבל הוא כזה גדול שאפשר לומר שהוא לא עמד בצפיות. ניצח "רק" קטע אחד וסיים עם 320 נקודות בערך. (בטורים הקודמים היו לו 400+.
    האמת היא שהיה לו טור טוב פשוט יש עכשיו כל כך הרבה ספרינטרים אדירים שקשה לנצח יותר משלב ופה מגיעה מילה טובה ליואן שהפתיע אותי מאוד ולקח שלוש!

    1. פאקו

      29 יול 2019 17:32:56

      אני עדיין שומר אמונים לטור של 2011, אבל זה בהחלט נותן לו פייט טוב.
      סאגאן היה חותם על מה שהוא עשה כאן לפני כמה חודשים. מבחינתו הדבר הכי חשוב היה ההגנה על הירוקה. התרגלת כבר לזה שהוא לוקח את זה בלי תחרות בכלל, אבל העובדה שהוא הביא את זה למצב הזה (כבר שבע פעמים), זה הישג שאין לו באמת תקדים. לגבי מספר הנקודות, לא היה לו הרבה בשביל מה להתאמץ אם הוא פחות או יותר הבטיח את זה. אל תשכח שגם ביטלו שני מיאוצי ביניים בשני קטעי הטיפוס האחרונים, כשבאחרון (שהיה בהתחלת הקטע) הוא בטוח היה זוכה בכמות גדולה של נקודות. הקטע האחד שבו הוא זכה היה לדעתי במסגרת הציפיות שלו.

  15. רוכבים בצהוב

    29 יול 2019 20:17:14

    תודה רבה פאקו עידו מתן ולאוהדים הנוספים
    אור אשר ועוד.
    אני אישית נפלתי בפח והאמנתי.שיהיה מזהו חדש הפעם .
    כרגיל טעיתי…
    הטור הוא הטור, המארגנים עושים מה ואיך שבא להם, לפעמים דורסים את מוביל הטוג באופנוע ,לפעמים מקצרים מבטלים ללקי קטעים …
    השורה התחתונה יש רק גראנד טור מעניין אחד.
    להתראות בוולטה אספניה ,ועד אז אחליף שם משתמש למשהו יותר מתאים למירוץ המתרחש באימפריה הספרדית המפגרת, השם הכי מתאים לאימפריה המפגרת ,המיוצגת על ידי קבוצת רוכבים מפגרת בשם מוביסטאר , המיצגת אומה ברברית שאוהבת להתעלל בחיות.
    שם המשתמש החדש שלי הוא נסו לנחש
    משהו הקשור למדינה ים תיכונית קטנה וים …

  16. שחר דלאל

    29 יול 2019 20:50:20

    איזה טור נהדר עם סיכום אפילו טוב ממנו!
    .
    תודה רבה לכל המגיבים לאורך הטור, למרות שלא הייתי מעורב צפיתי כל לילה אחרי שהאישה הלכה לישון בשידור החוזר ב-NBC וחזרתי לדיומא שלכם ונהניתי.
    הדיווחים והסיכומים כבר הפכו להרגל, אבל ממש ממש לא מובנים מאליהם.

  19. סתם

    30 יול 2019 01:19:27

    אני מבין ממש קטן באופניים, אבל יודע מה זו כתיבה טובה.
    שמע – כל רגע שאתה לא כותב במקום רציני, ברמה הכי גבוהה, הוא עוול לך ולקוראים. או שאתה כבר עושה את זה?

  20. אהרון שדה

    30 יול 2019 08:32:06

    תודה רבה פאקו על הטור הנהדר הזה ועל ההשקעה לאורך כל הטור .
    בעיני אתה ערך מוסף גדול שמסביר בפשטות ,צניעות ומקצועיות .
    תענוג צרוף לקרוא ….כבר מתגעגע .

  21. י"ג

    30 יול 2019 09:27:40

    תודה רבה פאקו. כתבה מעולה, ומתאימה לטור מעולה.
    שאלה: לנדה לא נשאר במוביסטאר בסוף?
    שמעתי דיבורים שהמעבר של מרידה בוטל. אם קינטנה וקרפאז עוזבים, אולי הוא רואה בזה הזדמנות להוביל (לבד, לשם שינוי) את הקבוצה.

    1. פאקו

      30 יול 2019 10:54:54

      בדקתי עכשיו שוב, וזה באמת לא כזה ברור. המעבר שלו לבחריין מרידה לא בטוח, מצד שני הוא גם לא בטוח נשאר במוביסטאר. אתמול בדיוק הוא אמר שהוא לא קיבל ממוביסטאר אף הצעה.

  22. עגל

    30 יול 2019 14:56:19

    תודה פאקו. הסקירות שלך כתובות בדיוק במידה בין אינפורמטיביות ל"צבע".
    היתה עונה מצוינת (לפחות לנו, הקוראים מהכורסא)

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט