עובדות וסיפורי נ.ב.א (72)/ עידו גילרי ורון טחן

1. גרג פופוביץ' ידוע בתשובותיו הלקוניות עד סרקסטיות לשאלות עיתונאים שנראות לו מיותרות.
מסתבר שיש דור חדש שגדל על משנתו של המאמן האגדי.

לפני שהגיע לליגה, טוריאן פרינס עבר ילדות לא פשוטה עד שהצליח לפלס את דרכו למכללת ביילור, שם הפך לכוכב.
בעונתו האחרונה במכללות קבוצתו אף הגיעה לסיבוב הראשון בטורניר המכללות כפייבוריטית מול מכללת ייל אלופת האייבי-ליג.

לאכזבתם של אוהדי ביילור ושל פרינס עצמו הבולדוגס של אוניברסיטת החנונים של ייל גברו על הברס שלהם 75-79.

במסיבת העיתונאים לאחר המשחק שאל את פרינס עיתונאי כיצד שחקניה הנמוכים של ייל הצליחו לנצח בקרב הריבאונדים את שחקני ביילור 32-36.
פרינס לא התבלבל וענה את התשובה הכי ברורה שאפשר:

" אתה מתרומם לתפוס את הכדור כשהוא יורד מהטבעת, ואז אתה תופס אותו בשתי ידיים כשאתה יורד איתו, וזה נחשב ריבאונד. אז הם השיגו יותר כאלה מאיתנו…"

פופוביץ' בטח היה גאה.

2. ב-1961 אלג'ין ביילור נבחר בדראפט. כלומר, שוב נבחר. 

הלייקרס שהיו על סף פשיטת רגל ב-1958 לקחו אותו בבחירה הראשונה של דראפט 1958 במה שהביא לתפנית מיידית בכיוון של המועדון. 

אבל, ב-1961 לצערם של הלייקרס התקיים דראפט נוסף, כשמי שבחר ב-ביילור הפעם הייתה המדינה.

לקראת פתיחתה של מלחמת וייאטנם, הוחלט על גיוס של עשרות אלפי אנשי מילואים. 
שמו של ביילור עלה בגורל בסוף נובמבר כשעונת 1961/62 כבר הייתה בעיצומה. 
עד שנדרש להתייצב בתחילת 1962 הלייקרס שסיימו את שש העונות הקודמות במאזן שלילי כבר היו בתנופה עצומה. 
הם עמדו על מאזן 11-31 כשנאלצו להיפרד מכוכבם שנקרא לפורט לואיס שבוושינגטון. 

למרות שירותו הצבאי הצליח ביילור להמשיך ולקחת חלק בעונה של הלייקרס. 
בסופי שבוע כשהיה מקבל "פס" היה ביילור אוסף את חפציו מהמיטה המתקפלת בבסיס וטס ללוס אנג'לס להצטרף אל חבריו לקבוצה. 

הטיולים האלה מאד עזרו ללייקרס לסיים ראשונים במערב שכן כל אחד מהן הסתיים בניצחון (למרות שביילור מן הסתם לא היה יכול להתאמן בזמן שנעדר). 

אחד מהניצחונות אף היה על היריבה על האליפות לעתיד – הסלטיקס. 
רד אורבך מאמן הירוקים לא ממש היה מרוצה מהסידור בו חלק מהקבוצות פגשו בלייקרס עם ביילור בעוד שהשאר שמחו לפגוש בהם בלעדיו, אבל תלונתיו בנושא לא עזרו. 

ייתכן והיו לאורבך סיבות מוצדקות לדאגה אבל בסופו של דבר הסלטיקס סיימו ראשונים בליגה עם יתרון הביתיות שהיה גם מכריע.

כשהגיע הפלייאוף קיבל ביילור "מיוחדת" שאפשרה לו לקחת את הקבוצה שהייתה בתחתית הליגה לגמר מול הסלטיקס. 

הסדרה המרתקת הגיעה למשחק שביעי שהתקיים בבוסטון, וזאת לאחר שבמשחק החמישי ביילור קלע שיא פלייאוף דאז של 61 נקודות, שאפשרו ללייקרס לעלות ליתרון 2-3 בסדרה. 

בסופו של דבר הסלטיקס ביצעו מהפך וזכו באליפות, בעוד עבור ביילור זה היה ההפסד הראשון בסדרת גמר מתוך שבעה סך הכל.

3.

די בתחילת עונת 1999/2000 פגשה האלופה סן אנטוניו ספרס בקבוצה הצעירה של דאלאס עם דירק נוביצקי (ובלי נאש הפצוע). 

במשחק שנערך ב20.11.1999 נוביצקי, פינלי וחבריהם ניסו לעשות את שלהם, אבל הגנת הברזל של הספרס בראשות טים דאנקן פשוט לא אפשרה להם. 

בנוסף ל-14 נק', 17 ריב' ו-7 אס', לטים דאנקן היו במשחק גם 5 עבירות.
למה אנחנו מציינים זאת? כי זה היה גם מספר העבירות של דאלאס – ביחד. 

למעשה, מעולם לא נשרקו במשחק פחות עבירות לחובת קבוצה אחת מאשר במשחק הזה.

למרות שלחובת הספרס נשרקו 21 עבירות באותו משחק, זה לא ממש עזר לדאלאס שהפסידה 106-90. 
הירבה ל"כסח" עבור דאלאס – נוביצקי עם 2 פאולים.

4. קווין גארנט הוא ללא ספק אחד הפאוור פוורוורדים הגדולים בתולדות המשחק.

בנוסף, גארנט נחשב לאחד הטראש-טוקרים הידועים בליגה, אם כי על פי דיווחים שונים הוא עבר לא פעם את הגבול.

לצד סיפורים מבדחים כמו הפעם בה העניש את הרוקי מייסון פלאמלי שהזמין במטוס אוכל לפניו, לקח לו את האוכל והורה לו להגיש את הארוחות לשאר השחקנים, יש סיפורים פחות מבדרים.

ג'ואקים נואה למשל, שהעריץ את גארנט כשחקן צעיר, סיפר שגארנט העליב וקילל אותו במפגשם הראשון ללא כל סיבה.
צ'ארלי וילאנאובה (לו יש מחלת עור המונעת ממנו להצמיח שיער) סיפר שגארנט קרא לו "חולה סרטן" באמצע משחק, ויש כמובן את השמועה לפיה גארנט לחש פעם באוזנו של דאנקן "יום אם שמח", בידיעה שאמו של דאנקן הלכה לעולמה כשזה היה ילד. 

יש כמובן עוד סיפורים מפורסמים של גארנט נגד העולם, אבל האם ידעתם שגארנט הרביץ פעם לשחקן ש"העז" לקלוע עליו באימון?

השחקן היה ריק ריקרט האלמוני, אשר נבחר על ידי מינסוטה בסיבוב השני של דראפט 2003 במקום ה-55.

לאחר שהגבוה (2.11) גילה יכולה מעולה באימון אחד על אחד אי שם בשנת 2004 מול גארנט, אז השחקן המצטיין של העונה, גארנט התחיל להתעצבן לאחר ששחקנים אחרים שצפו במשחק התגרו בו על כך שהוא מפסיד.

כאשר ריקרט קלע סל נוסף "על הפנים" של גארנט, זה היה הקש ששבר את גב הגארנט, שהלם ברוקי ההמום עם אגרוף.

כתוצאה ריקרט נזקק לתפרים בסנטר ואף נגרם לו שבר בשן. באופן לא מפתיע, הוא לא המשיך בקבוצה ויצא לנסות את מזלו מעבר לים, עד שפרש בשנת 2018 לאחר שהספיק לשחק בכמה יבשות.

5. לפעמים להיות "טוב מדי", במיוחד בתחילת הדרך, יכול דווקא להרוס קריירה מבטיחה. 
אין כמו הסיפור העצוב של קליאו היל כדי להמחיש זאת. 

היל היה כוכב תיכונים בניו ג'רזי. 
גארד זריז ואתלטי בעל קליעה מכל מקום. 

הוא המשיך לקריירת מכללות מצויינת בקולג' השחור ווינסטון-סאלם בין השנים 1957-1961. 
הוא נחשב עד היום לשחקן הטוב של המכללה שהוציאה בין השאר גם את ארל "דה פרל" מונרו, ארל וויליאמס והיווד וורקמן. 

כשיצא לדראפט הוא הפך לשחקן הראשון מקולג' שחור שנבחר בסיבוב הראשון, כשההוקס מסט לואיס בחרו בו במקום השמיני. 

הליגה של אז הייתה עדיין מקום די גזעני, ובמשחק ראוה בקדם עונה ההוקס פגשו בבוסטון סלטיקס בלקסינגטון קנטקי. 
בצהריי אותו היום התדפקו על דלת חדר המלון שלו ביל ראסל וסם ג'ונס, שחקני הסלטיקס, וסיפרו לו שסירבו לשרת אותם בטרקלין המלון מכיוון שהם שחורים. 

בתגובה השחקנים השחורים בשתי הקבוצות החליטו למחות בהחרמת המשחק.

בניגוד לשחקני הסלטיקס שקיבלו גיבוי מהנהלת הקבוצה שחקני ההוקס השחורים גונו על ידי התקשורת בסט לואיס. 
שלושה שבועות מאוחר יותר שני השחורים היחידים בקבוצה מלבד היל הועברו בטרייד.

בתוך אווירה טעונה שכזו היה צריך קליאו היל לפלס לו את דרכו בליגה. 

ההוקס הגיעו לפיינלס בשנתיים שקדמו בהובלתם של בוב פטיט, קליף הגאן וקלייד לובלט, שלושתם שחקני היכל התהילה לעתיד ושלושתם לבנים. 

היחיד שנותר לתת גב להיל היה המאמן פול סימור שהודיע שהיל יפתח בחמישיה. 
זה לא עבר יפה אצל שלושת הגדולים שחששו למעמדם.

במשחק הפתיחה של העונה פגשו ההוקס ברויאלס של אוסקר רוברטסון. הגאן קלע 30 ופטיט 26 אבל ממול טווימן עם 39 ורוברטסון עם 35 נקודות וטריפל דאבל הספיקו לסינסינטי כדי לנצח 128-139. 

מי שבאמת הפתיע היה הגארד הרוקי של ההוקס. 
היל קלע 26 נקודות ב9 מ-15 מהשדה במה שהיה נדמה כיריית פתיחה לקריירה מבטיחה. 

הכוכבים הוותיקים לא אהבו את זה בכלל ודאגו שזה לא יחזור על עצמו. הם התלוננו בפני המאמן כי היל זורק יותר מדי והתחילו להחרים אותו ולא למסור לו את הכדור. 
זה הוביל להודעה רשמית של סימור שמי שיתעלם מהרוקי ייקנס. כשנראה היה שיש מי שדואג לו התמונה התהפכה במהירות. 

ההנהלה הרגישה שהיא צריכה לבחור בין הכוכבים למאמן והלכה עם הכוכבים. סימור פוטר לאחר 14 משחקים בלבד. 
בהיעדר גיבוי דקות המשחק והנקודות של היל צנחו בהדרגה. 
יחד איתן צנח גם הביטחון שלו. 

עם סיום העונה ההוקס חתכו את היל ופיזרו שמועות שהוא "בעייתי". כתוצאה מכך אף קבוצה לא החתימה אותו והוא נפלט מהליגה לאחר עונה אחת בלבד. 

הוא המשיך לשחק עוד מספר שנים בליגות המשנה החובבניות אבל חלום המקצוענים שלו נגוז.

היל, שהלך לעולמו בשנת 2015, דווקא הצליח למצוא את דרכו בכדורסל והפך למאמן מצליח בקולג' קטן בניו ג'רזי ממנה הגיע. 

רק 14 שחקנים בתולדות הליגה קלעו יותר ממנו במשחק הבכורה שלהם, כאשר הרשימה לא כוללת אף אחד משלושת הכוכבים שפגעו בקריירה שלו.

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  2. Berch

    3 אוג 2019 08:43:15

    תענוג של סיפורים
    הסיפורים על קנאת הכוכבים הזויים אך אנושיים.
    המשחק שלדאלאס היו רק 5 עבירות מוזר ממש
    🙂

    1. Ljos

      3 אוג 2019 13:23:56

      מסכים שזה היה צריך להיות סרט טוב. רק חבל שמרבית סרטי הספורט לא נגמרים ב-ואז הם ריסקו לו את הביטחון, שרפו אותו בליגה וגמרו לו את הקריירה. הגזענות ניצחה!
      בדרך כלל היו מלהקים אותו לתפקיד המנטור המבוגר שמלמד צעיר שמזכיר לו את עצמו כנגד הקבוצה של הבן של בוב פטיט.

  6. מנחם לס

    3 אוג 2019 16:49:20

    אני לא יודע מהיכן אתם מוצאים את הסיפורים הללו. כמעט כולם הם חדשים עבורי.
    כל הכבוד לכם, ואני מתאר לעצמי כמה זמן לוקחים החיפושים!
    טור מהננה ביותר

  8. שחר צ'קוטאי

    4 אוג 2019 00:38:06

    מעולה, המרענן הרשמי של הקיץ. כל יום אני מחכה בקוצר רוח לסיפור הבא.
    אגב גארנט – בובי פורטיס במשחק הראשון שלו מול גארנט יצא מהחדר הלבשה עם דמעות בעיינים בגלל שכוכב הילדות שלו ירד על העיניים הבולטות שלו וקרא לו crazy eyes.

  9. הציפור הנדירה

    4 אוג 2019 01:11:17

    יישר כוח על הסיפורים.
    חבל מאוד על היל. ובושה וחרפה לכוכבי על כמו פטיט ושני האחרים.
    וגם חבל מאוד על האופי המחורבן הזה של גארנט שהיה גם מגדולי המגינים כמו שהיה מגדולי הפאוורים.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט