שחקנים שאסור לשכוח: דראז'ן פטרוביץ' – המוצארט של הכדורסל / גדי הלוי

שחקנים שאסור לשכוח: דראז'ן פטרוביץ' – המוצארט של הכדורסל / גדי הלוי

אפשר להגיד שדראז'ן פטרוביץ' היה הכוכב האירופאי הראשון של ה-NBA. הוא הביא למשחק האמריקאי כל כך הרבה, ובעיקר פתח את הדלת לדורות של כישרון אירופאי שיעשיר את הליגה ואת המשחק עצמו.

כביכול, הקריירה שלו התחילה ב-1989 עם פורטלנד, אבל למעשה בנקודה ההיא הוא כבר היה כוכב עולמי. הקרואטי (לשעבר יוגוסלבי), יליד 1964, התחיל את הקריירה המקצועית שלו ב-1984 עם ציבונה זאגרב. ב-1985 היה לו משחק שנשמע כמו אגדה, בו קלע 112 נקודות מול אולימפיה ליובליאנה. אחרי 4 עונות עם ציבונה בהם קלע בממוצע 37.7 נקודות למשחק, דראז'ן עבר לריאל מדריד לעונה אחת בה קלע 28.5 נקודות למשחק. לפניכם רק חלק מהפרסים שזכה במהלך שנותיו באירופה:

  • MVP של אליפות העולם (1986)
  • MVP של היורובאסקט (1989)
  • 2 אליפויות יורוליג (1985, 1986)
  • 2 זכיות בגביע ספורטה (1987, 1989)

כשהגיע ל-NBA, הוצב בפני דראז'ן מחסום. המחסום הפרקטי היה חוסר זמן משחק בפורטלנד, אבל ההרגשה הייתה שלא נותנים לו הזדמנות בגלל היותו אירופאי, והוא שיחק בממוצע רק 11.6 דקות במשחק.

כתוצאה מכך, הוא ביקש טרייד 18 משחקים לתוך העונה השנייה שלו ב-NBA. פורטלנד נענו לבקשתו, והועבר לניו ג'רזי נטס בטרייד משולש. בניו ג'רזי הוא קיבל עלייה משמעותית בדקות וישר התחיל להוכיח את עצמו. בעונה הבאה, 1991-92, הוא הציב 20.6 נקודות למשחק ב36.9, והדבר שהכי הרשים לגבי המשחק שלו היה יכולת הזריקה המדהימה שלו. באותה עונה הוא זרק 44% מהשלוש על 3.4 ניסיונות למשחק.

בעונת 1992-93, מספר הדקות שלו עלה, וכן מספר הנקודות ואחוזיו מהשדה. הוא נכנס לחמישית העונה השלישית באותה העונה.

וכמובן, לא לשכוח על ההצלחה בצד הבינלאומי:

ב-1988 הוביל את יוגוסלביה למדליית כסף באולימפיאדת 1988, ושנה לאחר מכן לזכייה ביורובאסקט, ועוד שנה לאחר מכן לזכייה בגביע העולם בכדורסל.

אחרי פיצול יוגוסלביה ב-1991, פטרוביץ' הוביל את הנבחרת הטרייה של המדינה הלא מוכרת קרואטיה לגמר אולימפיאדת 1992, בו הפסידו בכבוד לנבחרת החלומות של ארה"ב והסתפקו במדליית הכסף. באותו משחק, פטרוביץ' קלע הכי הרבה נקודות מבין שתי הקבוצות. היה לו גם החלפת מילים משעשעת למדי עם מייקל ג'ורדן: ג'ורדן אמר לו "אני אקלע אחת בפרצוף שלך", ודראז'ן ענה "גם אני אקלע בפרצוף שלך". פטרו, כמו ג'ורדן, לא פחד להוציא כמה מילים על הפרקט. בנוסף, כמו ג'ורדן, הוא היה יכול לגבות את מה שהוא אמר.

 

 

סוף הקריירה של פטרוביץ' בא ביוני 1993, כשהוא מעורב בתאונת דרכים בגרמניה ומת במקום בגיל 28. זו הייתה טרגדיה אמיתית לקרואטיה ולכדורסל אירופאי בפרט, ולכדורסל בכללי. פטרוביץ' דגל בעבודה קשה והיה מסור לכדורסל בצורה שאי אפשר לתאר. כל החיים שלו היו כדורסל. ילדים בקרואטיה מעריצים אותו. הוא סמל לכל הכדורסל האירופאי. הוא בנה מורשת שלמה בחיים כל כך קצרים.

בנוסף, היה חלק בחייו של פטרוביץ' שהיה הרבה מעבר לכדורסל. ולאדה דיבאץ, הסרבי, היה חבר קרוב מאוד של דראז'ן, אבל עם פתיחת מלחמת האזרחים היוגוסלבית נוצר קרע ביניהם. בסרט הדוקומנטרי "פעם אחים" של ESPN, דיבאץ מתאר את הקשר שלו עם פטרוביץ' ואת החרטה שהוא לא הספיק להשלים איתו לפני התאונה. אבל דיבאץ לא היה היחיד שהיה לו מה להגיד על פטרוביץ':

קלייד דרקסלר, חברו לקבוצה ושחקן היכל התהילה של פורטלנד:

"דראז'ן ואני היינו חברים טובים מאוד. הייתי מהאנשים שקיבלו אותו לפורטלנד כשהוא בא מאירופה. דיברנו הרבה על המשפחה שלו, והוא נהנה מהחברים שלו והוא נהנה מכדורסל. יש לי כבוד גדול כלפיו כי הוא עבד קשה מאוד. כל יום הוא היה הראשון שהגיע לאימון והאחרון שעזב. כל אחד שמחויב לכדורסל ברמה הזאת, אתה חייב להעריך אותו."

מייקל ג'ורדן, על המשחקים מול פטרוביץ':

"זה תמיד היה מלהיב לשחק מול דראז'ן. כל פעם ששיחקנו מול השני, הוא שיחק בצורה אגרסיבית. הוא לא היה לחוץ. כמה שאני התאמצתי, ככה הוא התאמץ. אז היה לנו כמה קרבות מצוינים בעבר ולרוע המזל הם היו קרבות קצרים."

דייוויד סטרן, קומישנר ה-NBA בזמנו:

"דראז'ן פטרוביץ' היה איש צעיר יוצא מן הכלל, וחלוץ אמיתי של הכדורסל העולמי. אני יודע שחלק גדול מהמורשת שלו יהיה שהוא סלל את הדרך לשחקנים זרים אחרים להצליח ב-NBA. התרומה שלו לכדורסל הייתה ענקית. כולנו גאים שאנחנו מכירים אותו."

לאחר הטרגדיה אנשים ברחבי העולם היו חסרי מילים ותהו מה היה יכול להיות אם חייו של פטרוביץ' לא היו נקטעים. הנטס הפרישו את מספרו, 3. בגיל 28. הוא כבר השיג כל כך הרבה, אבל עדיין היה לו כל כך הרבה מה להשיג. פטרוביץ' מת גם כאגדה בין לאומית וגם ככוכב עולה ב-NBA.

לפוסט הזה יש 41 תגובות

  3. אסף

    30 יול 2019 10:04:28

    תודה גדי. בעולם אחר אכן היה בלי ספק האגדות ואולי גם אם טבעת או שתיים של אליפות. קריירה וחיים שנגדעו באיבם.
    הסרט של ESPN. עליו ועל דיבאץ' פשוט מעולה, למי שטרם ראה לגמרי חובת צפייה.

  4. Berch

    30 יול 2019 10:13:05

    איזה שחקן.
    איך אין וידאו של המשחק 112 נקודות מול לובליאנה ?
    תמונה שלו עם פתק וכמות הנקודות ?
    אני מתחיל לחשוד שזו אגדה.
    לדעתי מנחם לא היה במשחק אז זה בכלל מוריד מאמינות הסיפור.
    כאב הלב כשהוא מת. אני זוכר את זה.
    באמת פתח את הדלת לאירופאים…. רק אחרי שפתח באופן אישי לאירופה את הצורה
    🙂

  7. yaniv

    30 יול 2019 10:53:57

    היה לפני כמה שבועות סיפור שאותי האמת די ביאס .פרסם אותו אהרלה וייסברג בוואלה וזה חלק מאוטוביוגרפיה של הבעלים של פנתייאקוס ומה שהסתבר זה שדראשן באותה שנה שהוא נהרג הוא חתם למשך שנתיים בפנתייאקוס והיה אמור לחזור לאירופה ולפי מה שהוא כתב זה נבע בעיקר כי הוא רצה להגיע לבוסטון ולא להמשיך בנטס.
    תכלס די ביאס אותי כי באותה שנה הוא סוף כל סוף התחיל לקבל את ההכרה גם בארצות הברית

  8. כריסטופר מולטיסנטי

    30 יול 2019 11:03:19

    תודה על הפוסט גדי.
    לא חושב שהוא אי פעם יישכח באירופה, למעשה אם יתנו למישהו לזרוק שם של הכדורסלן האירופי הכי גדול בגדול הזמנים, סביר להניח שיהיה קונצנזוס סביב פטרוביץ גם בדור של ראה אותו.
    הגיע לליגה בתקופה שאפילו הטופ של הכדורסל האירופי לא הגיע לנ.ב.א, רק מרצ'ולוניס איכשהו הגיע לג"ס בשנה שדראזן הצטרף לליגה, ושרמפף שהגיע בדרך האמריקאית (קולג'), והוא פתח את הדלת לגל הראשון האמיתי של האירופים בנ.ב.א שהורכב מהקרם דה לה קרם – סאבוניס, קוקוץ', דינו ראדג'ה והשאר.
    בארה"ב הטביעת אצבע שלו באמת הייתה מצומצמת מדי, אבל בניגוד לשחקן ענק כמו שאראס שהיה גדול על אירופה ובנ.ב.א הפך לשחקן רוטציה שולי שאמור לזרוק כמה שלשות במשחק ונשבר מהר כדי לחזור להיות מלך באירופה עוד פעם, דראזן לא ויתר והיה בדרך להיות אגדת נ.ב.א.

    1. עידו גילרי

      30 יול 2019 11:32:39

      הוא רק התחיל להטביע את חותמו על ה-NBA כשנהרג. הוא היה כבר בדרך להפוך לכוכב גם שם ואם יש מישהו שהיה יכול לתת היום פייט לסטף מבחינת הקליעה זה לגמרי הוא.

  9. רותם אלרן

    30 יול 2019 11:21:04

    עצוב מאוד ומצער, שחקן ענק שבהחלט ראוי לפוסט כזה, גם אם בעולם אחר היה יכול להיות לא רק בפרויקט זה אלא גם בחמישים הגדולים ביותר אי פעם. תודה רבה על הפוסט הנפלא

  10. Havlicek stole the Ball

    30 יול 2019 11:38:07

    תודה, אך לא מתאים לפרוייקט. אתה לא 'נשכח' אם אתה השחקן הגדול ביותר ביבשת (לדעת רבים אי-פעם) ובהיכל התהילה.

    1. עידו גילרי

      30 יול 2019 12:00:40

      דראזן אכן בלתי נשכח אבל כל הזדמנות לאזכור שלו היא תמיד טובה והאמת שתופתע לדעת עד כמה בקרב אוהדי הכדורסל באמריקה פוסט כזה היה הכרחי.

  11. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    30 יול 2019 11:50:06

    דראזן היה סטף קרי שנים רבות לפני שסטף קרי או מהפכת השלשות נראו בכלל באופק. אני רוצה להאמין שאם לא היה נהרג, ואם היה נשאר בליגה, היה יכול לייצר מעין מהפכה דומה בעצמו.
    .
    אבל גם מה שהספיק, בעיקר באירופה אבל גם בנ.ב.א, מספיק כדי לציין אותו בכל רשימת גדולים שהיא.

  12. סכין בגב האומה

    30 יול 2019 12:16:44

    המשחק של ה 112 נקודות בעיקר מכתים את המורשת של פטרוביץ. לובליאנה הופיעה עם הנוער בגלל עונש . יש לו מספיק משחקים מדהימים מול שחקנים בוגרים

  14. טייס אוטומטי

    30 יול 2019 13:34:23

    ברור שהוא אגדה…בואו לא נשכח גם את ג'ורדן ובירד ,שחקנים לא רעים 🙂 חח הזייה.
    בכל מקרה, תמיד טוב להזכיר אותו, לא זוכר מי אמר לאמא שלו: " הוא היה הבן שלך, אבל הילד של כולנו"
    אגדה.

  15. סתם

    30 יול 2019 13:34:44

    מעבר לכל המספרים, לדרזן היה את הדבר הזה, כמו פדרר, סטף, קרויף. הוא היה קסם בכל תנועה. לא רק הכי טוב (כנראה החמצנו את הקלע הכי טוב אי-פעם בעולם, הוא רק התחמם). אלא האלגנטיות, הקלילות, ה-finesse. נסיך בשר ודם. מהנדירים שאומרים עליו, "אין מה לעשות, יד אלוהים נגעה בו". גם מיהרה לקחת, וסאממה כמה שהחיים האלה שרירותיים.

  18. עקיבא קורוסאווה

    30 יול 2019 15:27:19

    בנוסף לכל מה שאמרו פה, לא זוכר שחקן שקיבל את ה-FRIENDLY BOUNCE כמו הבחור.
    פשוט קסם, ולא פלא שמוצרט זו ההשוואה המתבקשת.
    לקוואי יש למה לשאוף.

  20. הציפור הנדירה

    30 יול 2019 17:45:10

    הכדורסלן האירופי הטוב מכולם
    שהצליח גם בליגה הטובה בעולם.
    צולף מכל מצב,
    הכדור כמו דבוק לידיו.
    מכונת קליעה מפוארת,
    יכולת פריצה נהדרת,
    באירופה היה ליגה אחרת!
    היה בעל יכולת כדרור מדהימה,
    ולא פחות, גם אישיות מקסימה.
    היה מאשפי המשחק,
    אך הקטל בדרכים אותו מחק.
    הלהיב אלפי צופים,
    לא נראה אותו יותר במגרשים.
    פטרו היה בשיאו,
    במינכן נקטף בעודו באיבו.
    מאוד חבל,
    כי אבד שחקן שנולד לכדורסל!!!

    http://www.hoops.co.il/?p=164885

  24. אהרון שדה

    31 יול 2019 05:05:06

    תודה רבה על המאמר .
    לדעתי לא מתאים למאמר כי לא ניתן לשכוח אותו כמו אגב הורי (מסיבות אחרות ).
    המאמר הזה מתאים בעיני לכוכבי משנה חשובים כמו גיימס וורתי שהיה שלישי בהיררכיית ל.א אחרי מגיק וקרים והיה לאם וי פי 89 מול דטריוט או לשחקן אפור כמו פישר /רונדו שהיה שם ברגע הנכון .
    הוא לא מתאים לטיפוס כמו רוברט הורי שלא יישכח בקרוב בגלל 7 הטבעות.
    ופטרוביץ ? באירופה( מסגרת אירופאית ) היה ללא ספק האירופאי הגדול בכל הזמנים ובפער .
    תמיד תישאל השאלה עד לאן היה מגיע אלמלא הפציעה .
    מי שלא ראה לא ידע .
    קראתי שאמרו שהיה המרביץ או אפילו הקארי של הכדורסל .
    בעיני כילד השוואתי אותי בקלות ובאופן מתבקש לאחד דייגן אאמנדו מארדונה הם שיחקו באותם השנים והיו ביניהם הרבה קווי דימיון .
    דייגו לקח ב 86 גביע עולם עם ארגנטינה ודראזן הוביל קבוצה קטנה כמו ציבונה לגביע אירופה שני ברצף .
    גם ציבונה גם ארגנטינה לא חזרו לזכות מאז.

    שניהם גמרו קריירה בגיל צעיר כל אחד מסיבותיו .
    הקסם התצוגות האישיות ועוד הביאו אותי להשוואה הזו .

    אגדה יחידה במינה .

  25. גיא רוזן

    31 יול 2019 05:59:24

    קצת באיחור, אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם –
    תודה, גדי. כל הזדמנות לכתוב/לקרוא/להזכיר את פטרוביץ', זו הזדמנות טובה.
    .
    התמזל מזלי לראות אותו בזמן אמת, אי אז כאשר הגיע לארץ במסגרת חצי גמר גביע קוראץ'.
    אין מה לומר, אגדה.
    בסיום המשחק, הקהל האדום נעמד על הרגליים, ומחה כפיים. זה היה ברור שראינו אגדה, הופעה שנחקקה בדברי הימים של הכדורסל האירופאי.
    .

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט