שיין לאורי עם החבר החדש שלו ה – claret jug
בזמן שהיינו מרוכזים בסוף השבוע במשחקי האליפות המצוינים של נבחרת העתודה בכדורסל, היו מרותקים למסכים עוד עשרות מיליונים ברחבי העולם וצפו במייגו'ר הגולף האחרון של שנת 2019 – THE OPEN.
התחרות במגרש Royal Portrush שבצפון אירלנד, על חוף האוקיינוס האטלנטי, הייתה מבחן רציני ביותר ל – R&A (הועדה המארגנת), מאחר וזו הפעם השנייה בהיסטוריה שהתחרות היוקרתית נודדת מחוץ לאי הבריטי, לצפון אירלנד. הפעם האחרונה שזה קרה היה בדיוק באותו מגרש, בשנת 1951, ולאחר מכן פרצה מלחמת האזרחים בצפון אירלנד שהסתיימה רק בשנת 1998.
כך שהאוהדים האירים זכו הפעם לפסטיבל גולף אדיר בחצר האחורית שלהם.
החגיגה הייתה יכולה להיות עוד יותר מושלמת אם אחד מהשחקנים המקומיים היה זוכה להניף ה – claret jug ביום ראשון. ומי המועמד המקומי המועדף ביותר לזכיה אם לא רורי מקילרוי, הצפון אירי בן ה- 30, מנצח ארבעה מייג'ורס ואחד מהשחקנים הטובים ביותר בעולם בשנים האחרונות?
ובכן, הכל היה מוכן לתצוגת גולף מושלמת במגרש מדהים ביופיו ובאיכותו.
אבל בתחרות מייג'ור, כראוי לתחרות גדולה, ההפתעות והאירועים מטלטלים בחוזקה רבה מהרגיל.
ביום התחרות הראשון, עמד רורי מקילרוי על ה – tee הראשון ולא חלם על מה שעומד לקרות לו. חבטת פתיחה איומה אותה משך בחוזקה לצד השמאלי מצאה את דרכה החוצה (out of bounds) והפייבוריט הברור של התחרות מסיים את הגומה הראשונה בתוצאה של 8 כאשר התקן של הגומה הוא 4 בלבד. וואו. מהמכה הזו לא הצליח מקילרוי להתאושש ובגומה 18 חרבן שוב בתוצאה של 7 (triple bogie) וסיים את היום בתוצאה של 79!!! איזו אכזבה. איזה פספוס לא נורמאלי מול הקהל הביתי. גולף היה ויישאר כנראה המשחק האכזרי ביותר. לזכותו של מקילרוי ייאמר שביום השני הציג את יכולת מצוינת ששלהבה את הקהל וסיים בתוצאה 65, אך עדיין פספס את ה – cut ושב הביתה מוקדם מאוד מהצפוי.
מזלם של האוהדים המקומיים שהם קיבלו את הפיצוי הטוב ביותר שיכלו לחלום עליו – מנצח אירי, שיין לאורי בן ה – 32. ניצחון במייג'ור, במיוחד הראשון, זהו ניצחון שמשנה חיים.
לא רק שלאורי ניצח את התחרות, הוא שלט בה ללא עוררין והראה עליונות מוחלטת לאורך כל הימים, במיוחד ביומיים האחרונים. כבודם של האירופאים ניצל לאחר שבשלושת המייגור'ס הראשונים זכו אמריקאים (וודס, קפקה ו – וודלנד). הפעם האחרונה שהאמריקאים הצליחו לזכות בכל ארבעת המייג'ורס באותה שנה הייתה לפני 37 שנים…
אם לסכם בקצרה את "הפלופים" שלא עברו את ה- cut ביומיים ראשונים של התחרות (מלבד מקילרוי), נציין גם את פיל מיקלסון, שטען לפני התחרות שאיבד 5 ק"ג בסדנה מיוחדת בת 10 ימים, והיה נראה שעל הדרך גם איבד משהו רציני ביכולת המשחק שלו. גארי וולדנד, אלוף ארה"ב הטרי, הזכיר לנו למה אלוף אמריקאי בסבב לא מוצא את עצמו לפעמים במגרשי לינקס. ג'ייסון דיי, אדם סקוט ומארק לישמן האוסטרליים גם מצאו את עצמם בחוץ מוקדם מהצפוי ובצורה לא אופיינית. אבל את סיפור הכישלון המרכזי תפס, מי אם לא, טייגר וודס, ולו בגלל העובדה ששיחק כאילו הוא הצל של עצמו, ואף גרוע מכך, כבוי, עייף, כואב ורצוץ. תוצאה של 78 ביום הראשון ו – 70 ביום השני לא שאינם יכולים לקרות אבל הדבר המדאיג והמטריד ביותר היה כנראה חזרתם של כאבי הגב של טייגר. במסיבת עיתונאים שלאחר הדחתו נשמע טייגר שבור, עייף ומדוכא – שחקן שמודה שיכולתו הטובה כבר מאחוריו ואין בו את הכוחות הפיסיים והמנטאליים להתמודד עם שדה חזק של שחקנים, צעירים ומוכשרים. אם לסכם במילותיו של טייגר :
"I had a long trip to Thailand [for a family vacation] and then trying to get ready for this event, to play this event, it's been a lot of travel, a lot of time in the air, a lot of moving around and different hotels and everything.I just want to go home."
נחזור למנצח.
לאורי, שחקן המבלה את חלק גדול מזמנו בסבב האירופאי, עשה קולות של חזרה לכושר מצוין כבר בתחילת השנה, לאחר שזכה בינואר בתחרות אבו-דאבי היוקרתית (בסבב האירופאי). לתחרות הגיע לאורי שהוא מדורג במקום ה – 33 בעולם אבל מה שמדהים הוא שבארבע אליפויות האחרונות הוא בכלל פספס את ה – cut ובכלל לא הוזכר כמועמד מוביל לזכות…
אבל ל – Open כידוע חוקים משלה. לאורי התחיל את היום השלישי במקום הראשון ובתוצאה מצטברת של 8- יחד עם הולמס האמריקאי ונתן תצוגת שיא של פעם בחיים. הוא סיים את היום עם תוצאה אדירה של 63, בתצוגת גולף מושלמת, ולקראת היום האחרון עלה ליתרון משמעותי של ארבע חבטות על פני פליטווד האנגלי שבמקום השני (12-).
לפני תחילתו של היום האחרון, היה צפוי שמזג האוויר "יתקלקל" בצורה משמעותית עם גשם מאסיבי יותר והתחזקות הרוחות הדרומיות. זה לאחר שבימים הראשונים "סבלו" השחקנים ממזג אוויר בריטי טיפוסי שהתחלף כל שעה, עם רוחות משתנות, גשמים קלים, קצת שמש ועננים.
הצפי הזה גרם למארגני התחרות להקדים את זמני המשחק ולהימנע מעיכובים ודחיות של סיום התחרות. ואמנם בתחילת היום, מזג אוויר היה יציב יחסית מה שאפשר לפרנצ'סקו המולינארי, זוכה האליפות אשתקד, לסיים בתוצאה של 65 ולסיים במקום ה – 11 הכללי, לאחר שהחל את התחרות באופן בינוני מינוס.
לאורי התחיל את היום אחרון בבוגי לא אופייני והפער יורד לשלוש חבטות מפליטווד, שמחפש גם הוא זכייה ראשונה בטורניר מייג'ור.
אבל פליטווד מגלה חוסר יציבות עם בוגי בגומה מס' 3 והפער גדל שוב.
בגומה הרביעית, לאורי חובט מכה שנייה מעולם אחר וחותם עם בירדי ראשון. הפער גדל כבר ל – חמש חבטות והקהל האירי נכנס למצב מתקדם של שתייה.
בגומה החמישית (פאר 4 קצר) אי אפשר כבר להתעלם מהגשם הרציני שהחל לרדת במגרש. מזל לפחות שאין ברקים אחרת כולם היו עוצרים את המשחק מיידית ונכנסים למחסה. פליטווד עם חבטת פתיחה גאונית מגיע לגרין עם הזדמנות לאיגל. לאורי משחק חכם כשהוא מכה בכוונה קצר יותר לפני הגרין כדי להשאיר לעצמו מכה שניה נוחה לכיוון הדגל. שיטת המשחק הזו עובדת לשניהם שמסיימים עם בירדי והפער נשמר.
גומה השביעית, למרות הגשם, וללאורי לא מזיז כלום. הוא מסיים בבירדי נוסף והפער עולה ל – 6 חבטות.
מילה קצרה על משחק גולף בגשם – זה מעצבן, מוציא מהריכוז ודורש יכולת התעלמות גבוהה. המשימה של השחקנים בשלב הזה היא להישאר כמה שיותר יבשים (בעיקר באזורי האחיזה של המחבטים והכפפה) ולעבור בשלום את הגשם עם מינימום טעויות. את זה משיגים באמצעות הקאדי ששומר על המחבטים בתיק שלא יירטבו במקומות האחיזה וכמובן המטריה שנותנת פתרון חלקי וזמני מאחר ובזמן החבטה מכים השחקנים ללא כל מחסה.
בגומה השמינית, הגשם והרוחות הדרומיות מגיעים לשיא עוצמתם והדבר מתחיל לתת אותותיו בלאורי שעושה שני בוגי רצופים (כלומר גם בגומה התשיעית), אך פליטווד לא מצליח לנצל זאת – גם הוא רטוב כהוגן עכשיו. בזמן הזה, הגשם עושה שמות גם ביתר השחקנים של המגרש, שמאבדים מכות בקצב מהיר ולא מסוגלים בכלל להתקרב ללאורי, בוודאי שלא לאיים עליו בשום דרך.
קחו לדוגמא את הולמס האמריקאי, שהוביל את התחרות ביום הראשון והשני. ביום האחרון הוא התפרק לאלף חתיכות במזג האוויר הנוראי. תוצאה של 87 !!! דרדרה אותו לתחתית הדירוג. מי היה מאמין ששחקן שנתן יומיים ראשונים אדירים (ויום שלישי סביר) יתמוטט בצורה כזו.
לאורי ממשיך לשייט בבטחה לעבר הניצחון. לפחות הגשם נרגע והשחקנים יכולים להתנחם שהרוח החזקה מייבשת אותם. טומי פליטווד מתרכז עכשיו כיצד לא לאבד את המקום השני יותר מאשר להשיג את המקום הראשון. לאורי מוכיח לנו, בפעם המי יודע כמה, מדוע לשחקן האירופי, ובמיוחד לשחקנים הבריטים יש יתרון ברור על במגרשי לינקס.
והאמת שללאורי היה מקום מסוים לחשש בתחילת היום. באליפות ארה"ב בשנת 2016, הוביל לאורי את התחרות לאחר שלושה ימים בהפרש של ארבע חבטות אבל יכול גרועה באותו יום (76) דרדרה אותו למקום השני והפסד התחרות. זה דבר שלא שוכחים תקופה ארוכה מאוד, אולי אפילו כל החיים.
הפעם לאורי מסיים תחרות חלומית במקום הראשון עם תוצאה מצטברת של 15- , צ'ק חלומי של קרוב ל – 2 מיליון דולר ועלייה בדירוג העולמי למקום ה – 17. במקום השני, בהפרש שש חבטות, סיים פליטווד שבסה"כ יכול להיות מרוצה מאוד מיכולתו.
למקום השלישי התברג טוני פינאו האמריקאי, בדירוג שיא מבחינתו במייג'ורס, לאחר שהצליח לעמוד בכבוד בפגעי הטבע של היום האחרון ועקף שחקנים אחרים שהידרדרו בתוצאה. במקום הרביעי, סיים השחקן הכי טוב בעולם כיום, ברוקס קפקה. מצד אחד, קפקה מעולם לא איים על ההובלה בתחרות והפאטים שלו אכזבו מאוד, בעיקר את עצמו. מצד שני, היכולת של קפקה עד לגרין הייתה מרשימה, הפעם בסוג שונה של מגרש ממה שהוא רגיל, ולסיים תחרות מייג'ור במקום רביעי זו חתיכת תוצאה שמסייעת לו גם בניקוד העולמי ונקודות פדקס. ריקי פאולר מסיים עוד תחרות מייג'ור סולידית במקום השישי.
האירים הגאים לא יודעים את נפשם מרב שמחה. הגיבור שלהם היה לא צפוי אבל עדיין מקומי. עד כמה זה היה לא צפוי? מהמר שהימר לפני התחרות על זכייה של לאורי בסכום של 150$, זכה ב – 15,900$, כלומר יחס של 1-105. אגב, קיים מהמר כזה במציאות.
לא ניתן לסיים מבלי להזכיר את מגרש הלינקס הנפלא ב-Portrush. מתי יודעים שהמגרש מצוין? כאשר לא תמצא שחקן אחד שמתלונן עליו – וזה המקרה הפעם. במבחן הארגון, הסדר והכנת המגרש צלחו המקומיים והועדה המארגנת בציון מושלם. מזג האוויר הסגרירי לא חיבל בתחרות ובוודאי לא הפריע לעשרות אלפי האוהדים שהתקבצו לסוף שבוע של גולף מצוין – עד למייג'ור הבא – המאסטרס ב- 2020. אגב, אם מי שמעוניין לשחק במגרש הפנטסטי הזה יוכל לעשות זאת תמורת סכום סמלי של 205 לירות שטרלינג, רצוי כמובן בחודשי הקיץ.
שבוע הבא צפויה להתקיים בממפיס התחרות האחרונה לפני תחילת פלייאוף הפדקס, עליו נדבר בהרחבה בהמשך.
הציפור הנדירה
22 יול 2019 10:39:40צפון אירלנד היא אמנם לא חלק מבריטניה אךמכן חלק מהאי!
עידו גילרי
22 יול 2019 10:58:26אההה – לא!
הציפור הנדירה
22 יול 2019 15:59:42הפכתי את היוצרות: צפון אירלנד היא שייכת לבריטניה ואירלנד היא העצמאית.
אך העיקרון של האי נשאר אירלנד וצפון אירלנד נמצאים על אותו אי. כלומר, אירלנד היא כן חלק מהאי אך לא חלק מהממלכה המאוחדת.
ובכלל המושג "האי הבריטי" אינו נכון אלא "האיים הבריטיים" או "האיים של בריטניה": https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9D
הציפור הנדירה
22 יול 2019 16:01:21*אחרי "נשאר" בשורה הרביעית צרחכה לבוא נקודה.
עידו גילרי
22 יול 2019 16:51:35הדבר היחיד שלא נכון כאן הוא הצורך שלך להחליט בשבילו למה הוא קורא האי הבריטי ומה לעשות שאירלנד וצפון אירלנד באי נפרד.
מעניין איך אתה מסתדר עכשיו עם החזרה של קונטיקט לביג איסט כשקבעת כבר נחרצות שהם היו בו.
הציפור הנדירה
22 יול 2019 20:53:34לא, מה שלא נכון הוא להתייחס רק לאי של אנגליה וסקוטלנד וויילס כאי בריטינכשגם צפון אירלנד נמצאת (אף שרוב האי הוא אירלנד).
הציפור הנדירה
22 יול 2019 20:55:03*"…כאי בריטי כשגם צפון אירלנד נמצאת באי"
עידו גילרי
22 יול 2019 21:03:12ממתי אתה יודע מה נכון
הציפור הנדירה
22 יול 2019 20:57:17קונטיקט אכן היו בעבר בביג איסט והועברו בשלב מסוים לבית אחר חדש בזמן שפחות עקבתי אחרי מה שקורה במכללות. עכשיו חזרו לבית המקורי שלהם.
עידו גילרי
22 יול 2019 21:04:04שאני אעלה פה את הדיון בו אתה מתעקש כהרגלך שהם לא עברו אלא הביג איסט עבר איתם למרות שהשם נשאר מאחור?
הציפור הנדירה
22 יול 2019 21:19:33אני בתחילה התייחסתי למה שאני יודע מהזמן שיותר עקבתי אחרי מה שקורה במכללות. בהמשך קיבלתימאת התיקון ועל דבר כזה מתאים לומר ולכתוב "מודה ועוזב ירוחם".
עידו גילרי
22 יול 2019 10:58:08הניצחון של לאורי היה ראוי ביותר. כמו שכתבת הוא היה בשליטה גם בעצמו, גם במסלול וגם בתחרות לכל אורך הדרך. גם בתנאי מזג האויר הקשים של היום האחרון הוא לא נתן לזה להגיע למקומות מסוכנים.
היה לי קצת עצוב שרורי לא הצליח לעבור את הקאט. נתן פייט הרואי למקום שבו הוא היה.
ביום הראשון דיוויד דובאל עשה 14 (9+) בחור ה-7. עד כדי כך זה יכול להיות אכזרי.
מנחם לס
22 יול 2019 14:39:00לא זזתי מהטיווי 4 ימים. הלינקס גולף מרתק אותי כי כל חבטה חייבת להיות זהירה מכל כך הרבה זוויות, והרוחות שהיו 20-30 קמ"ש לאורך כל הטורניר. היה קר שם בצפון אירלנד ונשמיים היו אפורים מאד יומיים מהארבע, אך גשם לא ירד. מבנה הסלעים ליד משטח הגולף והאוקיאנוס מדהים ממש. אמצע הקיץ, חוף ארוך, עיר די גדולה ועל החוף מטייל לו זוג או שניים, ודייג עם חכה פה ושם.
לאורי הוביל בבטחון ולא עשה שגיאות. על הגרין.
אבל אגיד לך מה: תן לברוק קאפקה מטרלהשתמש בו לכדורים שהחמיץ והוא מנצח ב-5 סטרוקס. היו לו לפחות 15 כדורים פחות מ-10 ס"מ מהגומה
מנחם לס
22 יול 2019 14:39:18תודה יוני
שחר דלאל
22 יול 2019 16:44:51תודה יוני!
.
ההתפרקות של הולמס היתה משהו לא מוסבר, בטח אחרי שקבע את שיא התחרות לשלושה ימים (או השווה, אני לא בטוח…). היה טורניר נהדר ואני בטוח שגם הצפון אירים היו מרוצים מהמנצח
🙂
א.מנור
22 יול 2019 21:20:49תודה. ניתוח מושקע ומקצועי. תענוג לקרוא
יוני
22 יול 2019 21:56:25אגב, עוד אנקדוטה משעשעת. קפקה זכה ביום האחרון לשחק יחד עם הולמס, הידוע בקצב המשחק האיטי להחריד שלו. לא רק שבאחת הגומות לקפקה כבר נשבר לחכות להולמס ועזב אותו על הגרין בדרך לגומה הבאה, בסוף היום "ירד" קפקה על הולמס על קצב המשחק שלו… בקיצור, הולמס ירצה למחוק את היום הזה כמה שיותר מהר…
אהרון שדה
23 יול 2019 08:47:03תודה רבה היה מעניין מאד