עובדות וסיפורי נ.ב.א (70)/ עידו גילרי ורון טחן

השבוע בפינתנו ניזכר בטרייד נדיר במיוחד (שאין סיכוי שהיה יוצא היום לפועל), בשחקן הראשון שחתם על חוזה חסות עם נייקי (אל תנסו לנחש), ונסיים עם עוד סיפור על מייקל ג'ורדן.

1.האם קיץ 2019 הוא הקיץ המטורף בתולדות הליגה? ייתכן וכן, אבל ה"דיל" שנרקח בליל ה-29 ביוני 1978 היה מוזר ויחיד מסוגו.
מוכנים?

אירב לוין היה מפיק סרטים הווליוודי שחשק בקבוצת כדורסל, ולאחר מאמצים רבים הצליח לרכוש את הסלטיקס בשנת 1975 ביחד עם שותפו הרולד ליפטון.

לוין לא זכה להרבה אהדה בבוסטון, ושאף שעסקי הכדורסל שלו יהיו קרובים גם לעסקי הקולנוע שלו.
הוא ידע שאף גורם בליגה לא יסכים להעלות אפילו את הרעיון שהמועדון המצליח ביותר יעבור לקליפורניה, ולכן היה צריך לחשוב על דרך אחרת.

הבאפלו ברייבס נוסדו רק ב-1970 אבל עד אותה שנה לא זכו להרבה הצלחה, והבעלים ג'ון בראון רצה להעביר את הקבוצה למקום אחר.

כך צצה הזדמנות שלוין תפס בשתי ידיים, כאשר הציע טרייד של מועדון תמורת מועדון.

הליגה אישרה את העסקה שבוע מאוחר יותר ולוין העביר את הברייבס לסן-דיאגו כשהוא משנה את שם המועדון לקליפרס.
כחלק מהעסקה בין השניים הוסכם גם על העברת מספר שחקנים בין הקבוצות.

לוין היה מעוניין בסידני וויקס שכיכב בצעירותו בקליפורניה בסגנון רהבתני המושך קהל.
יחד איתו העבירו הסלטיקס עוד 3 שחקנים וקבילו בחזרה את טייני ארצ'יבלד, שני שחקנים נוספים ובחירת דראפט סיבוב שני שלימים תהפוך ל…דני איינג'.

שנים מאוחר יותר סיפר לוין שהיה יכול בקלות גם לקבל את בחירת הסיבוב הראשון של בוסטון באותה עונה.

הוא ציין שדווקא התרשם לטובה מהבחור, לטובה אך ידע שרד אורבך מאמן הסלטיקס שם את עינו על השחקן.

למי שלא ניחש עד כה במי מדובר, נספר שלשחקן שנבחר בדראפט קראו לארי בירד, ומעניין לחשוב על הדרבי של דרום קליפורניה בשנות ה-80 לו שמו היה נכלל בעסקה.

למרות האופטימיות העניינים לא הסתדרו עבור לוין בסן דיאגו וכעבור שלוש שנים הוא מכר את הקליפרס לדונאלד סטרלינג, אשר העביר את המועדון ללוס אנג'לס.

ימיו של בראון כבעלים של הסלטיקס לא האריכו גם הם, בעיקר בגלל שעורר את חמתו של אורבך עם הטרייד המדובר שנעשה ללא ידיעתו והוא נאלץ למכור את הקבוצה כבר ב-1979.

2. בעונת 2018/19 נקטע הרצף ההיסטורי של לברון בסדרות גמר ובחמישייה הראשונה של העונה.

עם זאת, לברון עדיין רשם בעונה האחרונה מספרים היסטוריים ביחס לוותק והגיל שלו.

עם 27.4 נק' למשחק, לברון הצטרף לקובי בראיינט כשחקן היחיד שקלע לפחות 25 נק' בעונתו ה-16 בליגה (וגם ה-17).

"אבל שניהם הגיעו לליגה ישר מהתיכון, הם היו צעירים יחסית בעונה ה-16 שלהם ולכן היה להם קל יותר" יגידו מי שאפשר לכנות במקרה זה כ"הייטרס" – אז זהו, שלא בדיוק.

לברון חגג 34 חורפים במהלך העונה האחרונה, בזמן שקובי חגג אף הוא 34 בעונה האחרונה שלו עם למעלה מ-25 נק' למשחק (27.3 ליתר דיוק).

לאורך ההיסטוריה, רק שישה שחקנים אחרים קלעו 25 נקודות בממוצע למשחק בגיל 34 ומעלה:
קארל מאלון ואלכס אינגליש עשו זאת פעמיים, ג'ורדן פעם אחת (לפני פרישתו השנייה), ודומיניק ווילקינס הוא האיש השישי ברשימה.

תודה לאדר ארז על העובדה

3. ג'ף פטרי הוא כנראה אחד השחקנים הטובים ביותר שהגיע ל-NBA מפרינסטון או כל אוניברסיטת אייבי ליג אחרת.
הוא היה בחירת הדראפט הראשונה אי פעם של הפורטלנד טרייל בלייזרס שבחרו בו במקום ה-8 של דראפט 1970.
כבר בעונתו הראשונה נבחר לאולסטאר וזכה בתואר רוקי העונה כשהוא קולע 25 נקודות למשחק.

בשנת 1972 "נייקי" הייתה חברת נעליים צעירה מאורגון שחיפשה להתרחב משוק נעלי הריצה גם לכדורסל. 
לשם כך הם היו זקוקים ל"פנים" שייצגו אותם.
הם חיפשו שחקנים צעירים ומבטיחים כשהסביבה הביתית נראתה כמקום טוב להתחיל.

כך הפך ג'ף פטרי לשחקן הראשון שחותם על חוזה חסות עם ענקית הנעליים לעתיד.

לא הרבה אחריו הצטרף גם סידני וויקס חברו לקבוצה. מכאן זה לא מפתיע שנעל הכדורסל הראשונה שנייק שיווקה נקראה "בלייזר".
כשנה אחרי ג'ורג' "אייסמן" גרווין הפך לפנים המפורסמות הראשונות של המותג, אבל לעד יהיה זה פטרי שהיה הראשון לנעול נייקי.
משם המזל לא ממש האיר לו פנים כשלאחר שהועבר בטרייד לאטלנטה בתום עונתו השישית, ספג פציעת ברך מסיימת קריירה ולא זכה לשחק עוד דקה.

אחרי הפרישה הוא עבר לעמדות ניהול כשהיה חלק מהנהלת פורטלנד של דרקסלר שהגיעה לגמר מול הבולס.

הוא היה גם האדריכל של הקבוצה הנהדרת של סקרמנטו של תחילת שנות ה-2000, ואף זכה פעמיים בתואר מנהל העונה והחזיק בתפקיד עד 2013.

למרות ההצלחה היחסית גם כאן הוא לא זכה באליפות בסופו של דבר, בעוד לנייקי הדברים הסתדרו קצת יותר…

4. היום הסלטיקס הוא אחד המועדנים המצליחים בתולדות הליגה אם לא המצליח ביותר, אך בשנים הראשונות הסלטיקס בסך הכל היו עוד קבוצה מן המניין שניסתה לפלס את דרכה.

למעשה, בשש העונות הראשונות של הליגה הסלטיקס לא עברו סיבוב בפלייאוף פעם אחת, כאשר הניצחון הראשון הגיע ב-1953, והוא לקח הרבה דם יזע ודמעות.

הסלטיקס פגשו בסיבוב הראשון את הנשיונלס מסירקיוז (הסיקסרס של ימינו) בקרב על הזכות לפגוש את הניקס בגמר המזרח.

המשחק היה סוער די מראשיתו כשפול סימור מסירקיוז נדבק לבוב קוזי כוכב הסלטיקס ושיחק איתו בפיזיות רבה.

בתגובה רד אורבך הכניס מהספסל את בוב בראנום כדי שיציק באופן דומה לדולף שייז כוכב הנשיונלס. לא לקח הרבה זמן עד שהשניים נכנסו לקרב מהלומות והורחקו.

המשחק המשיך להיות סוער כשהמשרוקיות לא הפסיק לצפצף.

בימים ההם פאולים היו חלק מאסטרטגיית המשחק כשכל פאול הוביל לזריקת עונשין – אבל רק אחת.

לכן קבוצות לא פעם עשו פאול במטרה להשיג את הכדור חזרה ולצמצם פערים (וכך נולד ההאק-א-).

הנשיונלס החליטו להישאר במשחק על ידי פאול בכל פעם שפער התחיל להיווצר.

הסלטיקס בתגובה לא טמנו את ידם בצלחת. אורבך נתן הוראה לתת לקוזי לכדרר ולחכות שהקבוצה השנייה תעשה עליו פאול (תזכורת אנחנו עדיין בעידן טרום שעון ה-24).
כך קוזי שסיים את החצי הראשון עם 7 נקודות בלבד התחיל לצבור עוד ועוד נקודות.

ממש על הבאזר סירקיוז עוד הובילה76-77 אבל פאול על קוזי שלח אותו לקו ואת המשחק להארכה.

כאן זה כבר נהיה ממש מוזר כי השחקנים של סירקיוז התחילו לצאת כולם בשש עבירות כך שלא נשארו להם שחקנים (רק עשרה בסגל המשחק בזמנים ההם).

במקרה כזה אם שחקן יוצא בשש עבירות הוא נשאר על המגרש כשכל פאול שלו הופך לטכני (ואז השחקן עליו נעשית העבירה מקבל שתי זריקות).

גם הארכה אחת לא הספיקה וגם לא שתיים כשאחריהן התוצאה הייתה 90-90. בהארכה השלישית גם הסלטיקס כבר נשארו ללא מחליפים.

הנשיונלס הצליחו לעלות ליתרון 97-99 שלוש שניות לסיום אבל קוזי שלף קסם מהשרוול וקלע מ-8 מטר על הבאזר כדי לשלוח את המשחק להארכה רביעית.

בהארכה הרביעית הנשיונלס עלו ליתרון מהיר של 99-104 3:30 לסיום אבל קוזי השווה במהירות בנקודה מהעונשין, טיפ-אין וחטיפה + סל.

סירקיוז לא הצליחו לעשות נקודה עד לסיום והסלטיקס הוסיפו נקודות מהקו לניצחון ראשון של סדרה בפלייאוף.

קוזי סיים עם 50 נקודות שכללו 30 מתוך 32 מהקו (עדיין שיא למשחק גם בפלייאוף וגם בעונה הרגילה).
כל השחקנים (שלא הורחקו) סיימו עם 5 עבירות או יותר כש7 מסירקיוז ו-5 מבוסטון מסיימים עם 6 עבירות או יותר (2 עם 7).
בסך הכל שתי הקבוצות יחד ביצעו 106 עבירות וקלעו 108 מתוך 128 זריקות מהקו.

איך לומר – יפה זה לא היה אבל ניצחון בפלייאוף זה ניצחון בפלייאוף.

5. גארי פייטון נחשב עד היום לרכז ההגנתי הטוב בתולדות הליגה, וכראיה לכך הוא הרכז היחיד שזכה בתואר שחקן ההגנה של העונה.

אלא שכמו רבים וטובים לפניו (ואחריו), גם פייטון למד בדרך הקשה שיש שחקנים שלא כדאי להתעסק איתם.

בשנת 1990 נבחר פייטון במקום השני בדראפט על ידי סיאטל, ובאחד ממשחקי טרום העונה פגש את שיקגו.

לאחר שהוביל את הקבוצה לניצחון עם 19 נק', הוא ניצל את ההזדמנות כדי לרוץ אל עבר הספסל של הבולס ולזרוק כמה מילים לכוכבה מייקל ג'ורדן.

לכן לא תופתעו לגלות שג'ורדן סירב ללחוץ את ידו של פייטון במפגש הראשון ביניהם בעונה הרגילה, וצעק בקול לכל חבריו "תשאירו לי את הרוקי".

זה הסתיים בניצחון של שיקגו כשמייקל קולע 33 נק' לעומת 0 נק' של פייטון (ששיחק דקות מעטות עקב בעיית עבירות), וכאן הסיפור לא נגמר.

לדברי פייטון, עוד לפני שהמשחק הסתיים ג'ורדן ניגש לספסל של סיאטל, נעץ מבט בפייטון ושאל אותו לעיני כל השחקנים וצוות האימון "זה אתה שדיבר בטרום עונה?"

"זה (העונה הרגילה) הדבר האמיתי. ברוך הבא לנ.ב.א, בחור קטן"

בסוף העונה שיקגו גם זכתה באליפות ראשונה, אחת מתוך שש.

Subscribe
Notify of
28 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
ברוך רובין
ברוך רובין
20/07/2019 7:46:53

תודה חברה נפלא, לברון הוא תופעת טבע חד פעמית, הן מישהו שאחרי כמות הדקות שלו ובגילו הציג יכולת כזאת בליגה.
.
הסיפור על ג’ורדן פשוט מדהים, מעניין אותי כמה מהסיפורים ששחקנים מספרים עליו נכונים, וכמה נייק דה אותם לזה ,כדי להאדיר אותו (משחק השפעת שהומצא…), גם צארלס בארקלי סיפר סיפור דומה (רק שכל פעם הנקודות השתנו חחחח).

ברוך רובין
ברוך רובין
20/07/2019 7:47:10

רגי מילר טעות שלי, סיפור אחד על אחד

רוכבים בצהוב
רוכבים בצהוב
20/07/2019 9:10:02

הסיפור של רבי השתנה כל הזמן , בהתאם לצורך.

אל פארוק במבינו
אל פארוק במבינו
20/07/2019 7:53:01

עונג שבת . תודה

גיא רוזן
גיא רוזן
20/07/2019 7:58:26

הסיפור על הטרייד הפנטסטי רק מלמד שבגארדן הישן אכן שכן לפרקון. וללפרקון הזה קראו רד אורבך.
.
תודה, חברים. נהדר. כרגיל.

ד"ר רזי הופמן
ד"ר רזי הופמן
20/07/2019 8:02:37

יופי של פוסט
תודה לשניכם

Smiley
Smiley
20/07/2019 8:03:32

ג'ורדן ופייטון, שניים מהטראש-טקרים הכי גדולים במשחק, ברור שיהיה סיפור שם. כל חבר לקבוצה של פייטון סיפר שהבנאדם לא היה מפסיק לקשקש
הסיפורים האלה של השחקנים, בינם לבין עצמם זה תענוג.

פאקו
20/07/2019 8:12:23

נפלא כרגיל חברים. מדמיין מגרש בלטות בסיפור על בוב קוזי.

עידו גילרי
עידו גילרי
20/07/2019 8:32:38
Reply to  פאקו

לא כל כך רחוק (לא אותה סדרה אבל אותה שנה).
https://www.youtube.com/watch?v=xhWSir_hxz4

ד"ר רזי הופמן
ד"ר רזי הופמן
20/07/2019 8:39:11

נראה כמו פרקט תקני
בטח שלא הבלטות של המגרש ז"ל בסמוך לרחוב המכבי ליד שוק בצלאל.

מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
20/07/2019 11:00:08

הסיפור על בוסטון – סירקיוז מטורף לגמרי. מזל שזה לא ככה היום, מורי והארדן בטח היו הולכים על זה בכל משחק. איזה סבל…

Berch
Berch
20/07/2019 11:19:57

מעיין בלתי נדלה של סיפורים אתם
בכלל לא ידעתי שהעונשין היה קליעה אחת פעם.
תודה גדולה על פינה משובחת
🙂

רועי ויינברג
20/07/2019 11:33:27

תודה רבה, כיף לקרוא. לא ידעתי שפטרי היה שחקן מהאייבי ליג, אני זוכר אותו בעיקר כמנג'ר הבינוני של הקינגס בסוף העשור הקודם ותחילת העשור הזה.

עידו גילרי
עידו גילרי
20/07/2019 11:35:42

חחח. נראה אותך מנחש איזה שחקן מהאייבי ליג שיחק הכי הרבה משחקים בליגה.

יותם
יותם
20/07/2019 15:38:05

לין?

עידו גילרי
עידו גילרי
20/07/2019 17:38:06
Reply to  יותם

לא

ינון יבור
ינון יבור
20/07/2019 18:21:25

ביל בראדלי, לא?

עידו גילרי
עידו גילרי
20/07/2019 18:24:06

לא…

ינון יבור
ינון יבור
20/07/2019 18:30:16

עכשיו בדקתי. הזוי…
ביל שני לפחות.

עידו גילרי
עידו גילרי
20/07/2019 18:31:21

ומה הסקת?

ינון יבור
ינון יבור
20/07/2019 18:35:47

הסקתי שגם מי שנראה כמו חוטב עצים בכדורסל ("נגר" בשפה של היום), יכול להיות שבכל זאת למד במכללת עילית…

עידו גילרי
עידו גילרי
20/07/2019 18:37:18

הוא גם שיחק בניו יורק ואפילו מתחרז עם בראדלי…

ינון יבור
ינון יבור
20/07/2019 18:46:10

ויש היום שחקן עם אותו שם משפחה

מנחם לס
מנחם לס
20/07/2019 12:20:47

למרות הטראש של ג'ורדן, גארי פייטון היה אחד השומרים הטובים על ג'ורדן ואף פעם הוא לא ויתר לאלוהים.

חגי "התותח" ניסני
חגי "התותח" ניסני
20/07/2019 12:53:12

איזה כיף תודה חברים

עגל
עגל
20/07/2019 17:28:40

תודה חברה, נפלא כרגיל.
הסיפור על המשחק בין סירקוז לבין הסלטיקס די מדהים ומדגיש כמה אסור לעשות השוואות עם כדורסל של עידנים אחרים.

האווי לאסוף
האווי לאסוף
20/07/2019 19:28:14

מצויין, תודה
התחרותיות של ג'ורדן משתווה רק ליכולת שלו, איש אכזר ומוכשר

איש הערפל
איש הערפל
21/07/2019 21:01:32

אגב בעונה הקרובה לברון עובר את קובי בטבלת הקלעים של כל הזמנים (בטח במחצית העונה).