לפני 100 שנה בדיוק הכתימה פרשת ה"בלאק סוקס" את עולם הבייסבול כולו. אז מה בדיוק קרה באחד הסקנדלים הגדולים ביותר שידע הספורט האמריקאי אי פעם? וגם: מהלך השבוע במייג'ורס
הווייט סוקס משיקגו היו מהקבוצות החזקות ביותר בליגה בחצי השני של העשור השני של המאה הקודמת (או בצורה פשוטה יותר, 1915-1920). עונת השיא היתה ב-1917, כשכוכב הקבוצה, "Shoeless Joe Jackson", הוביל את הגרביים לאליפות שנייה בתולדות המועדון (ואחרונה עד 2005).
עונת 1918 היתה פחות מוצלחת, הרבה בשל העובדה שמספר לא מבוטל של שחקנים, כולל אותו ג'קסון נטול הנעליים, נרתמו למאמץ הלאומי ולחמו במסגרת מלחמת העולם הראשונה. הגרביים סיימו במקום השישי בלבד את עונת 1918.
נעליים קונים מהר
בעונת 1919 חזרה הקבוצה משיקגו לשליטה לאורך העונה הסדירה, כשהווייט סוקס רשמו מאזן מרשים של 52:88, בדרך לסדרת וורלד סירייס מול סינסינטי (באותם הימים לא היו עוד סדרות בפלייאוף, רק סדרת גמר). ג'קסון סיים את העונה עם ממוצע חבטות של 351., כשלצידו בולטים אדי קולינס (319.) שעוד יגיע להיכל התהילה, והפיצ'ר הנפלא אדי סיקוט (7:29, 1.82), מכוכבי הסיפור.
באותם הימים שחקני בייסבול לא היו מרוויחים סכומים גבוהים ביחס למשכורות בארה"ב. הבעלים של הווייט סוקס, צ'ארלס קומיסקי, היה ידוע בקמצנותו מעבר לרגיל, מה שיצר חוסר חיבה כלפיו מכיוון רוב שחקני הקבוצה. בשל המשכורות הנמוכות, היה ידוע שמהמרים יכולים לחפש 'קליינטים' בחדרי ההלבשה של קבוצות הבייסבול, כשלא מעט שחקנים ישמחו לשפר את מצבם הכלכלי.
חדר ההלבשה של הווייט סוקס היה רחוק מלהיות מחובר, למרות ההצלחה של הקבוצה על המגרש. למעשה, השחקנים חולקו לשתי קבוצות, כשאלה שבקבוצה אחת כמעט ולא דיברו עם אלה שבשניה, כולל במהלך משחקים. החבורה שבהמשך שמה יוכתם תכלול חברים כמו ג'קסון וסיקוט. מהצד השני, חבורה שתכונה "Clean Sox", תכלול בין השאר את אדי קולינס, והפיצ'רים רד פייבר ודיקי קר, אליהם נשוב בהמשך.
יריית הפתיחה
הכל החל למעשה ב-21 בספטמבר, חמישה משחקים מתום העונה הסדירה, כשמקומה של שיקגו בוורלד סירייס כבר הובטח. צ'יק גאנדיל, המוח שמאחורי הפרשה, כינס מספר שחקנים ופרס בפניהם את הרעיון – מוכרים את האליפות, מרוויחים כסף. מהפגישה הזו יצא רק אחד, באק וויבר, שהתנגד למהלך, אך אנחנו נחזור גם אל המסכן הזה בהמשך. מהצד השני של העסקה עמד אחד העסקנים והמהמרים הגדולים שידעה ניו-יורק באותם הימים, היהודי ארנולד רוטשטיין, מראשי הפשע המאורגן, האיש שכונה "המח".
דרך הגב
ה-1 באוקטובר הגיע, ושתי הקבוצות התכנסו ב-Redland Field, סינסינטי, לפתיחת סדרת הגמר. 30,511 צופים ראו את סיקוט, ההוא שהצטיין במהלך העונה, זורק סטרייק כדי לפתוח את הסדרה, אך ממשיך עם כדור לגבו של החובט, מורי רת'. זה היה הסימן שסוכם כאומר: "אנחנו בפנים". כבר הבנתם, סיקוט היה בפנים, מה שהקל על העסקה לצאת לפועל.
סיקוט, שקיבל 10,000 דולר ערב המשחק, החל, לכאורה כמובן, לפעול באינינג הרביעי. במצב של 1:1 בלבד (בעיקר בזכות מהלכי הגנה של ה'גרביים הנקיים'). מספר חבטות מוצלחות של היריבה, זריקה רעה לבסיס שני שמנעה "דאבל פליי", והדובדבן שבקצפת – טריפל של הפיצ'ר היריב, הביאו את לוח התוצאות ל-1:6 לסינסי. זה נגמר ב-1:9, ו-0:1 לרדס בסדרה של הטוב מ-9 (היו פעם דברים כאלה).
סיקוט, אגב, היה היחיד שקיבל מזומן מראש, כשגם דרישה של שחקנים נוספים לתשלום לאחר המשחק הראשון נענתה בשלילה. אייב אטל, המתאגרף היהודי לשעבר ששימש נציגו של רוטשטיין, פגש מספר שחקנים שנאלצו לחזור כלאחר שבאו.
היה ריח מהגרביים
היו פה ושם עיתונאים שחשדו במספר מהלכים במשחק הראשון, ולכן למחרת, במשחק מספר 2, "לפטי" וויליאמס היה פחות ברור. הפיצ'ר המצוין, שסיים את העונה עם מאזן של 11:23 ו-ERA של 2.64, החזיק אף הוא עד האינינג הרביעי, אז הוא הוליך שלושה שחקנים וחטף שלוש ריצות – 0:3 סינסי.
הפעם גם הצד ההתקפי תרם, כשמוביל המהלך, גאנדיל (שחקן של 290.) פספס מספר הזדמנויות משמעותיות לצמצם את התוצאה. זה נגמר ב-2:4 לסינסי, אך גם זה לא שכנע את אטל לשלם. למרות זאת הצליחה החבורה להשיג 10,000 דולר, שחולקו בין החבר'ה.
במשחק השלישי, שהתקיים כבר למחרת בשיקגו, פתח דיקי קר, שהיה כזכור מהחבורה השניה. זה מאוד הקשה על האפשרות למכור את המשחק הזה, בעיקר כשהפיצ'ר הרוקי זורק מצוין, ומנצח את המשחק 0:3. לא נורא, 2:1, אולי זה יפעיל לחץ על המהמרים לשלם קצת….
פייבר עשה לבם טובה
אחת הסיבות להצלחת המהלך היתה מחלתו של הפיצ'ר הכוכב, רד פייבר, שאמור היה לפתוח בשני משחקים. פייבר, שרשם בשנתיים הקודמות ERA של 1.92 ו-1.23 בהתאמה, זרק אמנם פחות טוב בעונת 1919, אך זה היה עדיין מצוין (3.83). הוא היה, כזכור, שייך לחבורת ה-"Clean Sox", ולכן מחלתו הקלה על המהלך.
במקומו של פייבר פתח במשחק השלישי, מי אם לא, סיקוט. זה היה משחק שיכול לסובב את הסדרה לכאן או לכן, ההבדל בין 2:2 ל-3:1 הוא עצום. אך על סיקוט היתה משימה לא פשוטה – לא להיות ברור מדי. רק להפסיד. עד האינינג החמישי לוח התוצאות הראה 0:0, אך אז Eror של החבר סיקוט פתח את הדלת, כשטעות נוספת שלו הביאה ל-0:1 לרדס.
/cdn.vox-cdn.com/uploads/chorus_image/image/56923087/cicotte.0.jpg)
הקהל היה בשוק, זה לא מתאים לסיקוט, שחקן הגנה מצוין לאורך רוב שנותיו, אך הוא לא הפסיק, כשדאבל של גריסי ניל הכפיל את התוצאה, בדרך ל-1:3 בסדרה. ההפסד המרשים הזה סידר לבחורים שלנו 20,000 דולר, כשבין המרוויחים היה כמובן גם לפטי וויליאמס, שיפתח במשחק הבא.
מגיע לו אוסקר?
המשחק החמישי, שהתקיים באיחור של יום בשל גשם, החל שוב בקול דממה עם חמישה אינינגים של 0:0. אך באינינג השישי נכנס לסיפור כוכב נוסף. אוסקר פלש, הסנטר פילדר המאוד אמין לרוב, לא הצליח לתפוס כדור פשוט, ולאחר מכן זרק אותו בצורה רשלנית, והופ – יש לנו רץ בבסיס שלישי. מהלך הגנתי מפוקפק נוסף של פלש ועוד כמה חבטות שוויליאמס הרשה הביאו ל-0:4, מפה החבורה הטובה של הווייט סוקס כבר לא תצליח לחזור. 0:5 בסיום, ו-1:4 לרדס, שרחוקים ניצחון אחד מאליפות היסטורית.
באופן טיפה מפתיע, שני המשחקים הבאים הלכו דווקא לכיוון שיקגו, דווקא בחוץ, מה שיצר לחץ אצל רוטשטיין. ערב המשחק השמיני, נשלחו נציגיו של רוטשטיין לביתו של וויליאמס, הפיצ'ר שיפתח במשחק, והבהירו לו – אם הווייט סוקס ינצחו – אשתך תהייה בסכנה.
את התוצאה אפשר היה לראות כבר באינינג הראשון, כשוויליאמס זרק בצורה מרושלת, ובמצב של 3:0 הוא הוחלף, אך זה היה כבר מאוחר מדי. סינסי ניצחה 5:10 וזכתה באליפות היסטורית, אך זו היתה רק ההתחלה. מייד לאחר המשחק החלה חרושת שמועות על כך שהסדרה היתה מכורה, כשהעיתונאי יו פולרטון כתב: "אחרי כזו תצוגה אין הצדקה לשחק יותר סדרות גמר". והמבין יבין.
"בית המשפט!"
העונה הסתיימה, החלה עונת 1920, והשמועות על מכירת המשחקים נמשכו. אך בספטמבר 1920, רגע לפני שהעונה מסתיימת, הוחלט לפתוח בחקירה. מבין השמונה שבעה עדיין שיחקו בווייט סוקס, כשגאנדיל, מוביל המהלך, פרש בתום עונת 1919. סיקוט היה הראשון להודות, כשבוע לאחר תחילת החקירה. לבסוף הוחלט להעמיד לדין חמישה מהמרים ושמונה שחקנים, כשאחד מהם הוא וויבר, שכפי שסופר בהתחלה לא לקח חלק, אך ידע ולא אמר כלום.
המשפט החל ביוני 1921, בשיקגו, בסופו הוחלט שכל השמונה, כמו גם שני שחקנים נוספים, יורחקו מבייסבול מקצועני לכל החיים, ותישלל מהם הזכות להיבחר להיכל התהילה. שני הנוספים הם האל צ'ייס, שחקן עבר של הווייט סוקס שכנראה היה החוט המקשר בין גאנדיל למהמרים, ואלמר גדאון, ששיחק בסינסינטי, וכשנודע לו מאחד משחקני הווייט סוקס על המכירה החליט להמר על הרדס.
ומה עם רוטשטיין? הוא יצא נקי מהפרשה, כיוון שלא היו מספיק הוכחות להפליל אותו, אך הוא לא ישרוד עוד זמן רב: בשנת 1928, כשהוא בן 46 בלבד, נרצח העסקן היהודי לאחר שלא הסכים לשלם חוב על משחק קלפים.
הפרשה הזו העיבה על שמו של המועדון לאורך שנים רבות, אך מעבר לכתם, גם מקצועית היה קשה לחבורה משיקגו להתאושש, כשעד 1959 לא ראו אוהדי הקבוצה משחק פלייאוף נוסף. האליפות הבאה תגיע רק בעונת 2005, כשפול קונרקו ומארק בורלה הובילו את הגרביים לאליפות שלישית ואחרונה עד כה. ודבר אחד טוב קרה בזכות הפרשה הזו: החל מ-1921 הוחלט למנות "קומישינר", מנהל שיהיה אחראי על ליגת הבייסבול. הללויה.
מהלך השבוע, ללא ספק:
השבוע לפני
הסיור השבועי שלנו מתחיל לפני 110 שנים, ב-16 ביולי 1909, אז נרשם המשחק הארוך ביותר בהיסטוריה של האמריקן ליג ללא ריצות. הטייגרס והסנאטורס נפרדו ב-0:0 כשאחרי 18 אינינגים מחליטים שזהו.
התחנה הבאה היא אי שם לפני 80 שנה, כשב-18 ביולי 1939 נרשם אחד הטריידים הזכורים בהיסטוריה של הרד-סוקס והדודג'רס. הקבוצה מבוסטון שלחה בחור בשם פי-ווי ריס לברוקלין תמורת 35 אלף דולר, ושחקן אחד מהמיינורס חסר חשיבות. ריס, שהגיע להיכל התהילה, הוביל את הדודג'רס לשבע אליפויות.
מדלגים 60 שנה, עד ה-18 ביולי 1999, לפני 20 שנה. יום חג ביאנקי סטדיום. ב"יום יוגי ברה", הופך דייויד קון לפיצ'ר ה-16 בהיסטוריה של הליגה, והיאנקי השלישי והאחרון עד היום, שזורק משחק מושלם, ב-0:6 על מונטריאול אקספוז.
מנחם לס
19 יול 2019 15:16:40תיכף אחזור כי SHOELESS ג'קסון הוא בן גרינוויל ואולי האזרח המפורסם ביותר בעיר, אבל קודם על מה שקרה אצש. אין אפס כאן. כל יום קורה משהו בבייסבול.
הפיצ'ר הימני של וושינגטון נשיונלס סטפן סטרסבורג הפך לפיצ'ר הראשון במייג'ורס לחבוט שני ים באינינג אחד, כשאחד מהם הוא HR (ל-420 פיט – חבטה אדירה) כשהוא מסיים כמנצח המשחק נגד הברייבס 4-13 כשהוא 3 מ-3 עם 5 RBI!!!
והיאנקיס ממשיכים לקרוע את האמריקן ליג כשרק הדודג'רס מהNL מסתכלים להם בעיניים:
Standings
Standings | Wild Card Standings
American League
East
Team W L Pct GB Home Road East Central West Last 10 Streak
NY Yankees 62 33 .653 – 36 – 16 26 – 17 34 – 11 12 – 11 9 – 6 6 – 4 W 3
Tampa Bay 56 43 .566 8 26 – 22 30 – 21 23 – 21 14 – 10 10 – 8 6 – 4 L 3
Boston 53 44 .546 10 24 – 25 29 – 19 22 – 20 16 – 7 12 – 12 7 – 3 W 2
Toronto 36 62 .367 27.5 18 – 30 18 – 32 14 – 26 11 – 15 9 – 10 3 – 7 L 2
Baltimore 29 66 .305 33 13 – 35 16 – 31 14 – 29 7 – 15 5 – 15 5 – 5 W 1
Central
Team W L Pct GB Home Road East Central West Last 10 Streak
Minnesota 59 36 .621 – 29 – 17 30 – 19 17 – 9 21 – 12 18 – 9 5 – 5 W 1
Cleveland 55 40 .579 4 30 – 20 25 – 20 13 – 8 26 – 17 10 – 10 8 – 2 W 5
Chi White Sox 42 51 .452 16 25 – 20 17 – 31 13 – 17 22 – 20 4 – 9 1 – 9 L 7
Kansas City 36 62 .367 24.5 22 – 29 14 – 33 6 – 15 20 – 26 7 – 16 7 – 3 W 4
Detroit 29 63 .315 28.5 12 – 32 17 – 31 9 – 11 14 – 28 1 – 11 1 – 9 L 4
West
Team W L Pct GB Home Road East Central West Last 10 Streak
Houston 61 37 .622 – 33 – 14 28 – 23 13 – 10 12 – 9 30 – 11 6 – 4 W 2
Oakland 55 42 .567 5.5 31 – 20 24 – 22 13 – 14 13 – 3 24 – 22 8 – 2 L 1
Texas 50 46 .521 10 31 – 21 19 – 25 7 – 6 13 – 7 22 – 24 4 – 6 L 4
LA Angels 50 48 .510 11 27 – 23 23 – 25 11 – 7 7 – 8 23 – 29 6 – 4 L 2
Seattle 39 60 .394 22.5 19 – 29 20 – 31 7 – 8 10 – 13 19 – 32 1 – 9 L 6
National League
East
Team W L Pct GB Home Road East Central West Last 10 Streak
Atlanta 58 40 .592 – 28 – 20 30 – 20 22 – 15 18 – 11 14 – 12 6 – 4 L 3
Washington 51 44 .537 5.5 26 – 20 25 – 24 28 – 18 5 – 11 10 – 11 7 – 3 W 1
Philadelphia 50 47 .515 7.5 30 – 21 20 – 26 25 – 24 11 – 9 9 – 11 5 – 5 W 1
NY Mets 44 52 .458 13 23 – 19 21 – 33 23 – 24 7 – 14 7 – 10 5 – 5 L 1
Miami 36 58 .383 20 18 – 32 18 – 26 16 – 33 7 – 16 8 – 5 4 – 6 W 1
Central
Team W L Pct GB Home Road East Central West Last 10 Streak
Chi Cubs 52 44 .542 – 34 – 17 18 – 27 14 – 11 20 – 17 10 – 9 7 – 3 W 2
Milwaukee 51 47 .520 2 30 – 21 21 – 26 16 – 9 24 – 18 8 – 13 5 – 5 W 3
St. Louis 49 46 .516 2.5 28 – 20 21 – 26 16 – 14 18 – 18 9 – 7 6 – 4 W 2
Pittsburgh 45 50 .474 6.5 22 – 21 23 – 29 6 – 7 19 – 23 10 – 16 3 – 7 L 1
Cincinnati 43 51 .457 8 24 – 22 19 – 29 9 – 7 19 – 24 9 – 11 3 – 7 L 3
West
Team W L Pct GB Home Road East Central West Last 10 Streak
LA Dodgers 64 35 .646 – 37 – 12 27 – 23 13 – 5 19 – 11 29 – 15 4 – 6 L 1
Arizona 49 48 .505 14 20 – 23 29 – 25 10 – 7 9 – 8 19 – 29 6 – 4 L 1
San Francisco 48 49 .495 15 21 – 26 27 – 23 5 – 9 10 – 9 27 – 24 9 – 1 W 6
Colorado 46 50 .479 16.5 26 – 24 20 – 26 10 – 12 9 – 7 20 – 25 2 – 8 L 4
San Diego 46 50 .479 16.5 23 – 27 23 – 23 11 – 15 9 – 11 19 – 21 4 – 6 L 1
מנחם לס
19 יול 2019 15:25:44כמובן שהסיפור על מכירת הוורדסרייס היכתה בגרינוויל קשות. SHOELESS מכר משחק?
העיר היתה בשוק.
עם השנים התברר שהוא היה חף מפשע. הוא חזר העירה ופתח בדאונטאון חנות ליקר שהיתה ידועה בכל דרום קרולינה, ואנשים היו באים מצ'רלסטון, קולומבוס, ואפילו אטלנטה ג'ורג'יה וסבאנה ג'ורג'יה לקנות בקבוק וויסקי ולפתוש שיחה עם שולס (הוא נקרא כך כי כבן למשפחה ענייה הגיע פעם למשחק ליטל ליג בגרינוויל יחף, ללא נעליים). היום פסל ענק שלו נמצא הראש MAIN STREET, והפרק ע"ש שו-לס ג'קסון הוא הפרק הגדול והעיקרי בעיר, ליד מפלי המים של נהר הרדיק העובר ממש בדאונטאון.
חנות הליקר של שו-לס היא היום בית המלון מריוט אקספרס בדאונטאטן
שחר דלאל
19 יול 2019 16:01:12הסיפור על Shoeless Joe Jackson כל כך מושרש מתרבות האמריקאית, עד שלא ניתן לערער עליו גם היום, כשיודעים שהיה מומצא לחלוטין. ממש כמו הסיפור של מוחמד עלי והמדליה האולימפית.
למי שלא מכיר – הסיפור הוא כשיצא ג'קסון מבית המשפט פנה אליו ילד קטן ואמר: "say it ain't so joe"', ג'ו רק הסתכל עליו, השפיל את הראש ונכנס למונית. בדיעבד הסתבר שהעיתונאי צ'ארלי אוואנס המציא את הסיפור כולו, אבל דעת הקהל כבר היתה מקובעת.
היום קשה מאוד לקשור את ג'ו ג'קסון לפרשה, במיוחד כאשר הוביל את הווייט סוקס בכל הקטגוריות באותה סדרה, אבל עדיין אי אפשר למצוא את השם שלו בקופרסטאון (היכל התהילה) בנפרד מהפרשה. הוא כמובן הורחק מהליגה לכל החיים ובתור אדם שלא ידע קרוא וכתוב התקשה מאוד למצוא את עצמו בהמשך חייו (לא הכרתי את הסיפור על חנות האלכוהול).
.
יש סיפור שאני תמיד מספר על הפרשה, ולדעתי גם סיפרתי אותו גם בפורום הזה, אבל הוא מתאים. בביקור שלי בקופרסטאון פגשתי אבא ובנו מאילינוי שבאו לבקר במוזיאון, כנראה בפעם האחרונה ביחד (האבא היה כבר בן למעלה מ-90). פגשתי אותם ליד התצוגה של הבלק סוקס והתחלנו לדבר על הפרשה, אבל לא משנה באיזה עובדות השתמשתי, האבא סרב לקבל את העובדה שג'קסון לא היה חלק מהפרשה: "אז למה הוא לא אמר את זה לילד?" הוא שאל אותי שוב ושוב…
מנחם לס
19 יול 2019 16:45:33SAY IT AIN'T SO, JOE הפך לחלק מהלקסיקון האמריקאי, ואחד ממשפטי המחץ הידועים ביותר בשפה האנגלית, לפחות בארה"ב.
בקשר לחנות ה-LIQUOR שלו, השלט SHOELESS LIQUOR נמצא במוזיאון העיר, וכשקראתי את תולדות החנות, מסתבר שהיא הפכה לגדולה ומפוארת, ושולס הפך לאדם אמיד ביותר שתרם לפארק בדאונטאון, ותרם לכל מיני פרוייקטים אחרים. היתה לו כוס וויסקי שהוא מילא בבוקר, וכל מבקר שבא לפוגשו היה זוכה לדפיקת כוסות, וג'ו היה לוקח לגימה קטנטונת. הוא אף פעם לא שתה יותר מהכוסית הקטנה האחת הזאת.
מנחם לס
19 יול 2019 15:28:11אני חייב לתת מחמאה לדורפן מדה-באזר. כשנודע לו שעברתי לגור בגרינוויל הוא שלח לי מסר "וולקאם לעיר של SHOE-LESS"". איזה עוד ישראלי היה יודע את הפרט הזה?
מנחם לס
19 יול 2019 15:28:55בינתיים האמריקאים עושים טוב מאד בבריטיש אופן בגולף
אור
19 יול 2019 15:36:42תודה יוני, מצוין כרגיל, אין על הסיפורים של הבייסבול
שחר דלאל
19 יול 2019 16:02:06מצטרף לאור, אין על סיפורים על בייסבול!
(ולא, אי אפשר להבין את המשחק הזה מבלי להבין את ההיסטוריה שלו)
גיא רוזן
19 יול 2019 16:04:51איך אפשר לספר את הסיפור ללא:
Say it ain't so, Joe
.
אין דבר יותר מרתק כרגע בליגה (לדעתי) מאשר המירוץ בין בלינגר וייליץ'. 34 הום ראנס לכל אחד, שזה קצב של (כמעט) בדיוק 60 הום ראנס בעונה.
.
תודה, יוני. נהדר.
.
מנחם לס
19 יול 2019 16:52:09תמיד שאלתי את עצמי מדוע אין סיפורים על כדורגל ופוטבול. כדורסל והוקי קרח יצרו כמה סיפורים
שחר דלאל
19 יול 2019 17:03:13מל אני מתפלא עליך, אין סיפורים על פוטבול? מספר הסיפורים הראשיים (אד סובול) אפילו נמצא בהיכל התהילה.
.
אגב, NFL Films התחילו בערך לפני 50 שנה, כאשר עד אז פוטבול המכללות שלט בתהודה התקשורתית. סיפורים משם יש לך כמה שרק תבחר ([ק]נוט רוקני, הפרש הבודד של ארמי, ה-Junction Boys של בר בראיינט או רבים וטובים אחרים, אתה רק צריך לבחור מה בא לך…)
מנחם לס
20 יול 2019 12:16:15שכחתי על רוקני. אתה יודע כמה ספרים ניכתבו על בייסבול? כמה סרטים? כמה הצגות ברודוויי?
פוטבול הוא גמד בהשוואה
טייס אוטומטי
19 יול 2019 20:15:01תודה רבה, מעולה כרגיל
יניב ש.
19 יול 2019 20:53:12ואיך אפשר שלא להזכיר את הסרט שדה החלומות, שגם הוא נוגע בפרשה הזאת.
והנה נאום ה- People Will Come
https://www.youtube.com/watch?v=7SB16il97yw
בומר
19 יול 2019 22:21:36סיפור מדהים. עשה לי חשק לראות שוב את שדה החלומות. כל כך הרבה היסטוריה.
תודה רבה יוני.
Berch
20 יול 2019 01:05:03טור מעולה על בייסבול
לא הספורט החזק שלי. אני עוד תקוע ב "הקפות"
🙂
פינגבק: סיכום השבוע בבייסבול / יוני לב ארי – Hoops
פינגבק: שבת בבסיס / סיפור ה-Pine Tar – יוני לב ארי – Hoops
פינגבק: שבת בבסיס / שם המשחק – יוני לב ארי – Hoops
פינגבק: שבת בבסיס – חצר ההיכל / יוני לב ארי – Hoops