1.סיפור העין הדומעת.

למה דומעת?

אני עומד לעבור בשבוע הבא ניתוח קטאראקט בעין הימנית ואז שבוע אח"כ בעין השמאלית. חצי מכם תעברו אותו ניתוח כשתגדלו.

בינתיים עלי לשים טיפות בעין שלוש פעמים ביום עד יום הניתוח והראייה מטושטשת לאללה.

לניתוח קטאראקט קוראים כך גם בעברית, אבל ראיתי גם  "ניתוח עדשות".

אז ככה: בעין יש לנו עדשה. היא נקראית קריסטליין לנס. כשמזדקנים, העדשה מפתחת OPACIFICATION שהוא מין FILM (ומה שקורה נקרא  'קטאראקט') הגורם גם לחולשה בראייה למרחק, ובמקרים יותר חמורים טשטוש בראייה.

אז בניתוח המנתח מוציא את העדשה 'המעוננת', ומשתיל עדשה מלאכותית באנסטזיה מקומית. עשר דקות לעין. הניתוח היעיל יותר הוא בלייזר, אבל אצלנו חברות הביטוח לא מכסות את ניתוח הלייזר שעולה $2,000 לעין. האופטומטריסט שלי אמר לי שישראל היא אחת המובילות בעולם בשטח, ואולי קופת חולים מכסה לכם ניתוח לייזר שהוא ב-20%-10% יעיל יותר, אבל לא בכל המקרים.

טוב, אז בשבועיים הבאים אכתוב ולא אכתוב, תלוי בראייה. הוא הבטיח לי שאחרי הניתוח ארגיש כאילו נכנסתי מחדר די חשוך לחדר מלא אור, ונהיגת לילה תהיה הנאה במקום סבל (אתם נוהגים בכבישי הארץ המוארים אז אין לכם בעייה. בואו הנה לרד-נק קאוטרי עם כבישים לא מוארים, שבורים, ונהגים ממולך  בנהיגה מטורפת ובכוונה מזריקים לך אור גדול, ועם הנורות החדשות זה עוורון טוטאלי. גייל מסרבת לנהוג כאן בלילה.

גם טיווי אראה מושלם, וכן כשאתחיל ללכת למשחקים (הסבר בפרק הבא).

טוב, זה הסיפור לעיניים.

2. סיפור המעבר לאטלנטה

*

*

אנחנו עוברים לאטלנטה, BUT NOT SO FAST. אנחנו כבר שילמנו בשעת ההרשמה לבניין ענק וחדש הנקרא THE JEWISH TOWERS. שזה שני בניינים עם 300 דירות בכל אחד.

הבעייה?

אנחנו 17 ברשימת ה-WAITING LIST וחייבים לחכות ש-17 דיירים ימותו. במקרה שישנם שניים ורק אחד הולך, חייבים לחכות שגם השני יילך. אבל ברוך השם יש לכל דבר סטטיסטיקה, ונאמר לנו שזה יקרה  ע-ל   ב-ט-ו-ח  עד פברואר, אבל עם ס-כ-ו-י     ג-ד-ו-ל  לעבור כבר בינואר.

טוב, לא בוער שום דבר.

ה-JEWISH TOWERS נמצאים בשכונת BUCKHEAD שהיא שכונה של צעירים, מלאה מסעדות, פאבים וקלובים שלא הולכת לישון, והכי חשוב עבורי – קו אוטובוס ישר לבניין CNN שאליו צמוד אולם ההאוקס. אז ייתכן ואחליט שיש בגופי עדיין כמה משחקי האוקס. לפוטבול אני הולך עם כרטיסים עונתיים שחותני ג'ייסון ירש מ-CNN כשביטלו שם את מחלקת הספורט שהוא היה עורכה.

למה עוברים? כי הבת אפרת רוצה שנגור קרוב אליה והנכדות בשנות הזיקנה שלנו.

אז זה גרם לצעד נוסף. לגייל ולי ישנו ביטוח הנקרא LONG-TERM, וזה דומה לביטוח דיור מוגן של קופת חולים, אבל במקום "מקום" אתה מקבל "אישור הוצאה". הבעייה? חייבים לא להיות מסוגלים לבצע שתי פעילויות יומיומיות חיוניות, למשל להתלבש, או לנקות את התחת אחרי חירבון טוב. אי אפשר לבלף כי הם מתוחכמים בדברים האלה.

מה גילינו להפתעתנו? שבגלל מחלת הפרקינסון של גייל, היא QUALIFIES לביטוח מעצם מחלתה, ולא משנה שהיא מסוגלת להכל, כולל נהיגה.

3. עוד גילוי ענק: אנחנו יכולים להשתמש בביטוח בישראל!!!!!!!!!!!!!

אז כאן לא נצטרך אותו (בינתיים) אבל גייל הסכימה להתחלק 9 ו-3 חודשים בין אטלנטה וארץ הקודש. חברת הביטוח שלי כבר מסדרת הכל עם 'מגדלי הים התיכון' בבת-ים, וייתכן מאד שהכל יקרה תוך פחות משנה.

דוק רזי, איך הגלים בבת-ים?

אז ככה שאין יום משדעמם.

4. וחייבים קצת הופס: מי השחקן הערמומי ואנוכי ביותר ב-NBA???

***********************************************

(((((((((((((((((((אוקיי. השעה היא 4:00 בישראל ועד עתה רק גולש אחד הזכיר את שמו (בין כמה שמות אחרים) של הנחש המסוכן מכולם – כריס פול, ומחר אסביר למה, בהתבססות על מאמר חמור ביותר בקשר אליו)))))))))))))))))))

***********************************************

אני מכין פוסט למחר או יום ראשון (כנראה יום ראשון כי אני מחכה לחומר שבקשתי מה-NBA ויגיע, אני מקווה, מחר או מחרתיים) העוסק בשחקן הערמומי, אנוכי, תכסיסני, תחבולני, ממולח, והייתי אומר ערום החושב רק על עצמו בכל הליגה.

מי הוא, ולמה אתם חושבים שזה הוא???

(הכל בתגובות)