את כולם נשאה הרוח – סיפורה של אוקלהומה / האווי לאסוף

  • האווי לאסוף הוא אחד מהגולשים הוותיקים באתר ולשמחתנו לאחרונה אף אוחז במקלדת.

אדם קם בבוקר (יותר לקראת הצהריים, זה יום שישי, דחילק, אל תשפטו אותי), ומגלה לתדהמתו שראסל ווסטברוק, שחקן על ואייקון אופנה מטעם עצמו, עוזב את אוקלהומה. השריד האחרון לקבוצה של 2012, זו שהייתה אמורה להירשם בספרי ההיסטוריה כקבוצה הגדולה, המרגשת, של העשור השני במאה הזו, מוצא גם הוא את דרכו החוצה. הארדן, דוראנט, איבקה ועכשיו גם ראס. אפילו פול ג'ורג' שנחת לרגע, את כולם נשאה הרוח.

רגע, חושב האדם בעודו מגרד בפדחתו אוקלהומה? רוח?

יכול להיות שכבר עברנו את זה פעם?

***

הרי גם טום ג'ואד עזב את אוקלהומה, אי שם בשנות השלושים של המאה הקודמת, של האלף הקודם. בניגוד להארדן, דוראנט או ווסטברוק, הוא אף פעם לא היה בקולג', או בביג 8, הכי רחוק שהוא הגיע היה ל-Big Mac, הכלא הגדול של אוקלהומה.

כבן למשפחת חוואים, ג'ואד הורגל בחיים קשים, את החווה אולי קנה אבי סבו, אבל היום, פיסת האדמה הקטנה והחרבה כבר מזמן שייכת אל הבנק.

כשלמצוקה הישנה, לשגרת העוני אליה הם נולדו ובה הם חיים, מצטרף גם המשבר הכלכלי הגדול של 1929, נדמה כי הדברים כבר לא יכולים להיות גרועים יותר.

אוי, לפעמים אנשים יכולים להיות כל כך אופטימים…

שנים של ניצול יתר וכריתת צמחיה טבעית הופכים את המישורים הגדולים של צפון אמריקה (מניו מקסיקו, טקסס, קולורדו ואוקלהומה, ועד לאלברטה וססקצ'ואן בקנדה) לאזור מוכה סופות חול, כאלו שהחשיכו את היום והגיעו עד לניו יורק. כך כך עזות, עד שהאזור כולו מוכר מאז the dust bowl.

והאדם? הוא בכלל עסוק בקדמה, ומעכשיו את עשרות משפחות שמטפלות בכמה דונמים כל אחת אפשר להחליף בטרקטור אחד ובפועל אחד. ואת החקלאים? אותם אפשר לזרוק לרחוב, כמובן.

כשטום מגיע אל בית משפחתו, הוא מגלה שזה בדיוק מה שקרה להם, הסופות השמידו את היבול האחרון, והבנקים זרקו אותם מביתם.

רודפים אחרי שמועה על פרנסה מכובדת בשדות הזהובים של קליפורניה (היי קאפקייק, זה נשמע לך מוכר?), שלושה דורות של משפחת ג'ואד עולים על מכונית ישנה במסע מסויט מערבה, במה שיהפוך ל'ענבי זעם' של ג'ון סטיינבק, אחד הספרים המכוננים בתולדות הספרות האמריקאית, ולבטח הסוציאליסטי ביניהם.

כמוהם, רק במציאות, יצאו כמיליון אזרחים אמריקאים מהאזורים המוכים מערבה, רק כדי להיתקל בניצול, גזענות (בקליפורניה קראו להם אז בכינוי הגנאי 'Okies') וברעב גדול אף יותר.

בשנות התשעים הוציא ספרינגסטין שיר שקט על טום ג'ואד שלנו, בתקליט (אוי, אני זקן. מזל שלא קראתי לזה אריך נגן) שנקרא על שם השיר. זו הגרסה הסופר מתחרעת, עם טום מורלו מrage against the machine:

***

מלבד ענבי זעם, ישנה פנינה מהתקופה ההיא, שכאילו נועדה לתאר את הת'אנדר. גיבור השיר My Oklahoma Home , סם פרסטי מן הסתם, עושה דרכו אל אוק', בונה שם בית, שותל יבולים ואף מוצא אישה, רק כדי לגלות בכל פעם שהם עפו להם ברוח.

It blowed away, it blowed away
My Oklahoma home, it blowed away
It looked so green and fair when I built my shanty there
But my Oklahoma home, it blowed away.

בסוף מגלה פרסטי גיבורינו, אולי קצת כמו ווסטברוק והארדן, שאתה לא ממש צריך להיות באוק'. בזכות הרוח, אוקלהומה תמיד מסביבך.

I'm a roamin' Oklahoman, but I'm always close to home
And I'll never get homesick ’til I die
No matter where I'm found, my home is all around
My Oklahoma home is in the sky

השיר, שנכתב על ידי אגנס 'סיס' קנינגהם ואחיה ביל, הוקלט על ידי פיט סיגר הגדול ב61, אבל כמעט ונשכח. היה זה ברוס ספרינגסטין (פעם שנייה) שהחיה אותו, בפרוייקט הנהדר שלו We Shall Overcome: The Seeger Sessions. זה הביצוע מההופעה החיה בדבלין:

***

אז מה היה לנו? קצת היסטוריה, קצת מוזיקה, ועוד פעם אוקלהומה, שנשארת צחיחה עם מעט (טוב, הרבה) תקוות לעתיד (בחירות דראפט), שאותן תוכל שוב לפזר ברוח, שוב אותה הרוח.

 

לפוסט הזה יש 46 תגובות

  2. גיא רוזן

    14 יול 2019 11:42:07

    קצת כדורסל, הרבה היסטוריה, ומוזיקה נהדרת,
    ארוזים לתפארת ביד אומן.
    .
    WOW, האווי. זה הפוסט שהכי נהניתי לקרוא (ולהאזין) בהופס עד היום.

  4. עידו גילרי

    14 יול 2019 12:11:28

    וואי איזה ביצוע ענק! האלבום הזה של ספרינגסטין לא קיבל מספיק תהודה.
    אחלה פוסט האווי מקווה שזה לא(ה)סוף

    1. האווי לאסוף

      14 יול 2019 14:34:45

      מאז שגיליתי אותו, האלבום הזה הפך לחביב עליי, בעיקר האלבום של ההופעה החיה בדבלין (בין היתר, עם ביצוע אדיר לlove of the common people של פול יאנג)

  5. Angel Eyes

    14 יול 2019 12:14:53

    הסיפור של הת'אנדר יוכל להיות מנותח ומסוכם בסיום העונה הקרובה, קצת פחות משנה מהיום.
    הריצה הנהדרת של אוקלהומה הצעירה עד הגמר ב-2012, השאירה הרבה אנשים עם השאלה מה היה קורה בשנים שאחרי אם הארדן היה נשאר (מושאר..).
    פציעות של ווסטברוק (פלייאוף 13) ודוראנט (עונה 15, פלייאוף בטלויזיה); באמצע עונת ה-mvp של דוראנט שנגמרה רק מול השלישיה של הספרס, והאנרגיה של היקום שקבעה שמקומו של טימי בחמישית כל הזמנים יהיה מחובר עם הדיבל של 5 אליפויות.
    בעונת 2016 – כולם בריאים, וגם גולדן סטייט בריאה ביותר.
    לאחר מכן – ווסטברוק מוביל, עם ובלי כוכב לידו, ולצערי לא שם מקומו.
    אבל….
    בפלייאוף 20, נראה האם ווסטברוק מסוגל לשחק ליד הארדן-מוביל, ומה התקרה שלהם. (((אישית, אני מאמין בהם לגמר מערב ומעלה, אבל אני גם רואה באמת ובתמים בראסל ווסטברוק שחקן כדורסל ברמה גבוהה ביותר, כך שרבים בהופס יקטלגו אותי איפשהו בין כיתה טיפולית לשער מנשה)))
    אם יגיעו רחוק, סביר מאוד שפיספסנו אוקלהומה של דוראנט-ווסטברוק-הארדן עם 2-3 טבעות לכל אחד.
    אם יראו את גמר הקונפרנס מהבית, כנראה שלווסטברוק יש תקרה מוחשית ביותר, והיא לא כוללת אליפות – ואוקלהומה של שלושתם היתה מתפרקת בצורה זאת או אחרת.
    אופציה ג' לפנטזיונרים מתקדמים – לאחר גמר 12, ווסטברוק נשלח בטרייד תמורת חבילת חיזוק נוצצת, והצמד דוראנט-הארדן מתגוששים מול קליבלנד שנה אחרי שנה בסדרות לפנתיאון, אולי אפילו עם הארדן כרכז. ווסטברוק מתגלגל לניקס ונותן עונת דאבל-טריפל-דאבל שגם הנכדים שלנו ידברו עליה, מהמקום העשירי במזרח.

    1. bobby

      14 יול 2019 16:30:22

      תגובה מעניינת.
      בסוף העונה הקרובה נוכל לדעת טוב יותר איזה תרחיש היה הכי ריאלי.. (אני בטוח שהאשך יסכים עם תרחיש ״ווסטברוק בניקס״ שהעלית 🙂)

  8. Captain Beefheart

    14 יול 2019 13:11:07

    האווי לאסוף אתה אדם רע, מוג לב, חצוף ואין לך חלק בעולם הזה וגם בעולם הבא!
    (זה בגלל שאתה כותב כה מעט 😉 )

  13. אשך טמיר המקורי

    14 יול 2019 15:11:42

    תודה רבה, נהניתי לקרוא, ותיכף לשמוע.
    מעולם לא קראתי את הספר ואשתדל לעשות כך בזכות הפוסט.
    .
    לגבי אוק', אני דווקא אופטימי עכשיו.
    סוף סוף נפטרו מהגורם למחלה ארוכת השנים (טפשת נפוצה כרונית).
    אני סבור שיכולה להיות להם יופי של קבוצה להמשך, בכל מקרה הם עשו את הצעד הנכון, גם אם מאוחר מדי עבור הקבוצה של השנים האחרונות.

    1. האווי לאסוף

      14 יול 2019 20:11:38

      כדאי לך. הספר נגמר בסצנה מזעזעת, שבכל קונטקסט אחר הייתה נכנסת לעשרת הסצינות החביבות עלייך (זו שורה ששקלתי להכניס לטקסט המקורי…)

  14. Ljos

    14 יול 2019 16:20:15

    דאם, הווארד, מי בדיוק אישר לך להתחבא כל הזמן הזה?
    .
    סטיינבק יצא לכתוב ספר על פירות עצבניים שיכניס אגרוף וידרוך על כל עצב גלוי של כל מי שקשור באיזושהי צורה לחמדנות שהובילה למשבר הכלכלי האמריקאי ויסביר בדיוק עד כמה החיים קשים כשאתה דמות בסרט של הנרי פונדה. והקהל שנא אותו. כלומר, חלקם הגדול ממש אהבו אותו, למרות שהוא גורם לפאן פיקשן שאני בטוח שקורמק מקארת'י כתב לרקוויאם לחלום להיראות כמו עוד פרק של בוב ספוג, וקנו אותו בהמוניהם. אמריקאים מהוגנים קראו לספר פרופגנדה קומוניסטית. סובייטים מהוגנים אסרו את כניסתו לבריה"מ כי הוא הראה שלעניי ארה"ב יש מכוניות. ג'יי אדגר הובר התערב וכי לא מצא ראיות מפלילות, ככל הנראה דאג שרשות המיסים תיפול על סטיינבק כל שנה. הספר נאסר במחוז קרן, איפה שרוב העלילה של הספר מתרחשת. עשו מסיבות שריפה של הספר, למרות שבאותה שנה, 1939, היה כבר עם אחר שהחליט שזה הקטע שלו.
    אבל בזכות העליהום, ארגון הספריות האמריקאי (זה דבר) הוציא את מגילת זכויות הספריה שעד היום מנסה להגן על זכויות ספרים מפני צנזורה. אז יצא משהו טוב. וגם סטיינבק זכה בפרס נובל לספרות ב-1962, כשהפרס עוד היה שווה משהו.
    .
    מה שאני מנסה בעצם להגיד זה… מה שאתה אמרת שם בסוף. אה, וגם מיקי צדק, ויפה שעה אחת קודם.

  17. אסף

    14 יול 2019 17:15:53

    תודה האווי .פשוט מעולה וגם הכבוד שעשית לבוס..
    בכלל לאחרונה יש פה רמה גבוהה של פוסטים המקשרים בין כדורסל ומוזיקה.
    " רודפים אחרי שמועה על פרנסה מכובדת בשדות הזהובים של קליפורניה (היי קאפקייק, זה נשמע לך מוכר?)" זו אחת העריצות הטובות ששמעתי בנושא…

  18. מנחם לס

    14 יול 2019 17:15:59

    כל מה שיש לי לומר הוא שכמעט מיד הצעתי ללאסוף להצטרף אלינו לצוות. לי לא לוקח הרבה זמן לגלות טובים. כך גיליתי את שמעון, בניגוד לדעת רוב אנשי הצוות.

      2. ג'ורג'

        14 יול 2019 21:39:46

        תודה עידו. לא חשבתי למצוא באתר ישראלי כזו בקיאות בתרבות האמריקאית.

        עכשיו צריך שהאווי ירים את הכפפה ויעטוף את השיר עם קצת היסטוריה וקרטוב של הופס ויש תוכן לפוסט הבא לפגרה.

        שבוע טוב לכולם!

  26. אל פארוק במבינו

    14 יול 2019 21:48:58

    אני קורא מתמיד כבר המון שנים ורק לאחרונה התחלתי להגיב , בעיקר תודות . זה דבר מקסים מה שקורה פה אנשים עם כשרון כתיבה שאוהבים כדור סל פשוט ממלאים את זמני( כן גם תוך כדי חירבון אני אבא ל3) בהמון רגעי נחת שאני לא היחיד שאוהב הופס ועוד קצת זה לא מובן מאליו. מה יקרה בעונה הבאה את זה כבר נגלה בשעות הקטנות של הלילה עוד מעט . מה שבטוח רק תמשיכו לכתוב. דווקא באוף סיזן

  29. Ido

    15 יול 2019 03:38:05

    פוסט שלם על אוקלהומה בלי מילה על האוביסים בקהל? ברוס ספרינגסטין מעצבן אותי . ובכל זאת נהנתי מהפוסט.
    יאללה הסיקור של יום ראשון מצא מחליף ראוי😝

כתיבת תגובה

סגירת תפריט