נניח שיש עשיר גדול אלטרואיסט, בכל יום תורם כיתת מחשבים לילדים עניים, אבל יש לו מנהג לחטוף סוכריה על מקל מילד פעם ביום כשאיש לא שם לב, מה היחס לאותו אדם ?
או שנשים על כפות המאזניים בצד אחד 50,000 ₪ ובצד השני 2 ₪, ההכרעה ברורה,
או שאותם 2 השקלים מספרים סיפור אחר לגמרי.

שאלה טובה.

התשובה היא שמרוב ההגבלות על העניין זה לא מזיק.

א) הגבלה בכמות – לפי הרבה פוסקים אסור להשתכר בפורים אלא רק להתבסם בשמחה, כמו שכותבים הפוסקים " וחייב אדם לבסומי בפוריא, לא שישתכר, שהשכרות איסור גמור, ואין לך עבירה גדולה מזו…"
"חייב אדם להרבות בשמחה ביום זה ובאכילה ובשתיה עד שלא יחסר שום דבר ומ"מ אין אנו מצווין להשתכר ולהפחית עצמינו מתוך השמחה, שלא נצטוינו על שמחה של הוללות ושל שטות אלא בשמחה של תענוג שיגיע מתוכה לאהבת השם יתברך והודאה על הנסים שעשה לנו… "
"כיון שכל הנס היה ע"י יין לכן חייבו חכמים להשתכר ולפחות לשתות יותר מהרגלו… ואמנם, היודע בעצמו שיזלזל אז במצוה מן המצות בנטילת ידיים וברכה וברכת המזון או שלא יתפלל מנחה או מעריב או שינהוג קלות ראש מוטב שלא ישתכר וכל מעשיו יהיו לשם שמים"
ב) הגבלה בזמן – רק פעם אחת בשנה.
ג) הגבלה בחובה – זה לא חובה, אלא אם מישהו עושה כך לשם שמיים יש לו שכר על מעשה טוב. מי שנמנע מזה גם הכל טוב אצלו.
ד) הגבלה באוירה – הכל נעשה מתוך רצון להתקדש, לא מתוך לברוח החוצה אלא להיכנס פנימה.
ה) הגבלת ידיעת חומרת השיכרות באופן כללי – "שיכור אל יתפלל … ואם התפלל – תפילתו תועבה" … " יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא תָמֻתוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם " ובעוד מקומות.

כן, אבל לא בכעס אלא ברחמנות.
מי שמשבש את שכלו באופן קבוע ומתוך מניע אגואיסטי – אני כועס עליו,
מי שעובר את הגבול במצוה שהיא פעם בשנה כי הוא חושב בטעות שכך צריך לעשות, (וזה חיסרון ידוע ולא סתם עשרות אם לא מאות רבנים מתריעים על מה שקורה בפורים שיש אנשים שעוברים את הגבול) – אני קורא לו "עלוב" אבל ברחמנות, לא כועס עליו כי עוד כמה שעות הוא יחזור לתלם במשך כל השנה, והמניע שלו היה לשם כוונה טובה סך הכל של משהו שקשור לעבודת השם, לא מתוך דבר אחר.

שיטתך שאין דבר שהוא אבסולוטי (שהיא אגב אבסולוטית) יכולה להזיק באותה מידה,
אבל הבנתי את רוח הדברים שלך, וכתבתי כבר שאני מצטער אם מישהו נפגע אבל זה לא רלוונטי בעיני לשאלה אם זה נכון או לא,
ואין לי בעיה שמישהו יגיד לי שבגלל אמונתי באל הכל יכול, כמו שכתבו מקודם – אנשים יגידו שאני עלוב, אם באמת מישהו חושב כך. יהיה לי מה להגיד לו עניינית, אבל לא אפגע מזה בכלל, אם אני מאמין לו שהוא לא מדבר משנאה אלא עניינית.