ווימבלדון 2019 / אלכס דוקורסקי

התמונה של המגרש המרכזי, עם הגג הנייד, היא מויקיפדיה.

מחר, ה-01.07, ייפתח המייג'ור השלישי של השנה במועדון ה-All England club שבלונדון. בהמשך לכתבה המצוינת של אהרון שדה על זכייתו המפתיעה של גוראן איבניסביץ' בטורניר לפני 18 שנה, אתייחס כאן מעט לסגנון המשחק על הדשא, למועמדים לזכיה, לשינויים מסוימים בחוקת המשחק ולהגרלה.

עונת הדשא היא קצרה מאוד ואורכת למעשה חמישה שבועות (כולל השבועיים של ווימבלדון). כתוצאה מכך, ועקב תחזוקתם היקרה מאוד של המגרשים הללו, משטחי הדשא אינם נפוצים למדי ברחבי העולם בניגוד למקביליהם "הקשים" והחימר.
בניגוד לאחרון, המשחק על הדשא הוא מאוד מהיר ומאופיין בנקודות קצרות ומהירות. הכדור קופץ במהירות מאוד גבוהה על המשטח הירוק, והדבר כמובן מהווה יתרון עבור החובטים "הכבדים" ובעלי מכות הפתיחה החזקות יותר. סגנון המשחק על הדשא מתאים מאוד לשחקנים אשר משחקים בסגנון "סרב אנד וולי" ("הגש ורוץ לרשת"), כיוון שהם יכולים לנצל את חבטת ההגשה החזקה שלהם, שיוצרת בעיה עבור השחקן המחזיר. עם זאת, סגנון משחק זה הולך ונעלם בשנים האחרונות, ו"הקרחות" שנוצרות על קווי הבסיס לאחר מספר ימי משחקים מעידות כי מרביתם מעדיפים לשחק מהקו האחורי ופחות לעלות לרשת (עם מספר שחקנים יוצאים מן הכלל כמו רוג'ר פדרר, פליסיאנו לופז, ג'ן איזנר, קווין אנדרסון ומספר טניסאים נוספים).

אופי המשחק על הדשא, שכאמור מעניק יתרון לבעלי מכת הפתיחה החזקה, משפיע במידת מה גם על טווח הגילים של השחקנים שמגיעים לשלבים המתקדמים בטורניר. ארבעת הטניסאים האחרונים שנותרו בטורניר בשנה שעברה – דג'וקוביץ', נדאל, אנדרסון ואיזנר – עברו כולם את גיל השלושים. הדבר רלוונטי בעיקר עבור שני האחרונים, כי נדאל ונובאק הם שחקנים רב-גוניים והינם שניים מהטניסאים הטובים בהיסטוריה ומגיעים באופן כמעט קבוע לשלבים המכריעים בטורנירים שבהם הם נוטלים חלק. לעומת זאת, אנדרסון ואיזנר, שניהם מתנשאים מעל לשני מטרים, מצטיינים בעיקר על הדשא ועל המשטחים הקשים (אנדרסון היה גם בגמר אליפות ארה"ב ב-2017 ובווימבלדון האחרון חזר מפיגור שתי מערכות לניצחון מול פדרר ברבע הגמר), בגלל מכת הפתיחה המצוינת שלהם. כאשר המרכיב הזה במשחקם עובד טוב, מעטים יכולים להחזיר להם כראוי (ראוי, כמובן, לציין שמדובר בשני ספורטאים מעולים, שניחנים גם בכושר גופני מעולה ונעים מצוין על המגרש, יחסית לגובהם, שמגביל אותם מן ההיבט הזה).

נישאר לרגע במעמדי חצאי הגמר של 2018. שני המשחקים היו מותחים ביותר וארכו חמש מערכות, כל אחד. עם זאת, אופיים של המשחקים היה שונה למדי. נובאק ונדאל הוסיפו פרק מרתק נוסף ביריבות הספורטיבית הגדולה ביניהם. המשחק של אנדרסון מול איזנר היה מרתק ודרמטי גם כן ונמשך לא פחות משש שעות וחצי (26-24 לטובת אנדרסון במערכה המכרעת), אבל אופיו היה שונה למדי מחצי הגמר בין דג'וקוביץ' ונדאל והוא התבסס בעיקר על ניצול מקסימלי של חבטות הפתיחה ושמירה על משחקוני ההגשה. משחקים מהסוג הזה, מעבר להתשתם של השחקנים שנוטלים בהם חלק, מעייפים גם את הקהל במגרש ומעבר למסכי הטלוויזיה.
לא מן הנמנע, אם כך, כי מארגני הטורניר הושפעו מהמשחק בין איזנר לאנדרסון (וכמובן לקחו בחשבון גם את ההתמודדות הידועה בין איזנר למאהו ב-2011) והחליטו שהחל מהטורניר הקרוב המערכה החמישית תשוחק עד לתוצאה של 12 לכל, ואחריה ייערך שובר שוויון שיכריע את זהות המנצח.

המועמדים לזכיה – גברים

נובאק דג'וקוביץ' – המדורג מס' 1, ששיחק טוב ברולאן גארוס והגיע עד לחצי הגמר, בעולם ינסה להגן על תוארו משנה שעברה, שהיה הרביעי שלו בלונדון. בגלל פרק הזמן הקצר בין הרולאן גארוס לווימבלדון ועונת החימר המתישה, שקודמת לטורניר בפאריז, חלק מהשחקנים מעדיפים לפסוח על טורנירי ההכנה על הדשא לקראת ווימבלדון ולהתרכז באימונים על המשטח הירוק ומנוחה. כך נהג הפעם גם הסרבי, שבסיבוב הראשון מצפה לו יריב קשה למדי, בדמותו של פיליפ קושרייבר הגרמני, שמשחק מצוין על הדשא.
רפאל נדאל – הספרדי, שהוסיף לפני פחות מחודש תואר מס' 12 ברולאן גארוס (והמייג'ור ה-18 בסה"כ), זכה בעבר פעמיים בווימבלדון. בדומה לנובאק, גם הוא לא שיחק בטורנירי ההכנה על הדשא. בסיבוב הראשון הוא יפגוש את יואיצ'י סוגיטה היפני, שהעפיל להגרלה הראשית של הטורניר דרך המוקדמות.
רוג'ר פדרר – השוייצרי, שהניף שמונה פעמים את התואר באול אינגלנד קלאב, יגיע מעודד לטורניר. לאחר הופעה טובה מאוד ברולאן גארוס, הוא שיחק בהצלחה באחד הטורנירים האהובים עליו, האלה שבגרמניה (משוחק על דשא), וזכה בו בפעם העשירית. פדרר, שמדורג שלישי בעולם, יידורג שני בווימבלדון בגלל שיטת הדירוג השונה של מארגני הטורניר, שמשקללים את הישגי השחקנים בשנתיים האחרונות בטורנירי הדשא. משחק הפתיחה שלו יהיה מול לויד האריס מדרום אפריקה.

מלבד שלושת הגדולים, שיחד עם אנדי מארי (יקח חלק רק בטורניר הזוגות, יחד עם פייר-הוגו הרבר הצרפתי בעקבות התאוששותו מפציעה) זכו בכל תארי ווימבלדון משנת 2013, קשה מאוד להצביע על מועמדים לניצחון. דומיניק תים, ששיחק נהדר ברולאן גארוס והגיע זו השנה השניה ברציפות לגמר, אינו רואה בדשא את המשטח המועדף עליו והישג השיא שלו בווימבלדון הוא שמינית הגמר (לפני שנתיים). שחקן נוסף שיגיע בכושר מצוין לטורניר הוא טיילור פריץ, האמריקאי בן ה-21, שזכה ביום שבת בטורניר ההכנה באיסטבורן. פריץ יצטרך להיות במיטבו כבר בסיבוב הראשון, כשיפגוש את סגן אלוף הטורניר ב-2010, תומאש ברדיך הצ'כי, שחוזר מפציעה.

ההגרלה

נובאק דג'וקוביץ' נמצא בחלק העליון של ההגרלה, כשהשחקנים הבולטים בו הם קווין אנדרסון, סטפנוס ציציפאס, אלכסנדר זברב סטניסלס וואוורינקה, מילוש ראוניץ', קארן חצ'אנוב, גאל מונפיס, דניאיל מדבדייב ודויד גופן.
פדרר ונדאל הוגרלו לחלק התחתון, כלומר הם יהיו עשויים להיפגש בחצי הגמר. מלבדם, החלק שלהם בהגרלה מונהאת דומיניק תים, פרנסס טיאפו, מארין צ'יליץ', דניס שאפובלוב, ניק קיריוס, טיילור פריץ וג'ון איזנר.

היעדרויות ופרידה

חואן מרטין דל פוטרו הארגנטינאי, אחד השחקנים המצטיינים בסבב, שהגיע לחצי גמר הטורניר ב-2013 (וזכה באליפות ארה"ב הפתוחה לפני עשור) ייעדר בגלל פציעה די קשה בפיקת הברך, שאותה ספג במהלך הניצחון שלו במשחק מול דניס שאפובלוב. דלפו בן ה-30 סובל ממזל רע מאוד בכל מה שקשור בפציעות. אפשר רק לקוות שיתאושש במהרה ויחזור לשחק טניס ברמה הגבוהה ביותר, כפי ששיחק כלל לא מזמן (סגן אלוף אליפות ארה"ב האחרונה).

מרקוס בגדאטיס הקפריסאי, שהגיע לחצי הגמר בווימבלדון לפני 13 שנה (ובאותה השנה הגיע לגמר אליפות אוסטרליה), הודיע כי יפרוש מטניס לאחר הטורניר. בגדאטיס, שיתמודד מול בריידן שור הקנדי בסיבוב הראשון, הוא הראשון (והיחיד, עד כה) מבני ארצו שרשם הישגים נפלאים כאלה בטניס ונחשב לפורץ דרך של ממש בענף ובספורט בכלל באי הקטן (נחשב לגדול הספורטאים הקפריסאים, יחד עם קיריאקוס יואנו, קופץ לגובה נהדר, בעל 2 מדליות באליפויות העולם בחוץ ואחת באולם).

נשים

אשלי בארטי תהיה ככל הנראה אחת המועמדות הבולטות ביותר לזכיה. האוסטרלית הנהדרת פרצה גבולות רבים השנה. היא נכנסה לראשונה לעשיריה הראשונה. לאחר מכן, זכתה לראשונה בגרנד סלאם (הרולאן גארוס). עם זכייתה בטורניר ההכנה על הדשא בבירמינגהאם, היא גם הבטיחה את ראשות הדירוג העולמי.
החלק של בארטי בהגרלה (החצי העליון) כולל מספר שחקניות מצוינות. סרינה וויליאמס, שזכתה ב-23 תוארי מייג'ורס (מתוכם 7 בוווימבלדון), תחפש מייג'ור ראשון מאז אליפות אוסטרליה ב-2017. גם האלופה היוצאת, שמגיעה להגן על תוארה, אנג'ליק קרבר מגרמניה, נמצאת בחצי הזה של ההגרלה. אלופות עבר נוספות בצד הזה של ההגרלה הן פטרה קביטובה וגרביניה מוגורוזה. גם אמנדה אניסמובה בת ה-17 מארה"ב, שהגיעה לחצי הגמר ברולאן גארוס, תשחק בצד החזק הזה של ההגרלה, שיכלול גם את חביבת הקהל המקומי, יוהאנה קונטה מבריטניה, שמשחקת טוב על הדשא (חצי גמר לפני שנתיים).
החצי התחתון של ההגרלה נראה מעט פחות נוצץ, אך כולל שחקניות מעולות גם כן. רשימה חלקית תמנה את נאומי אוסאקה, סימונה האלפ, אלינה סביטולינה האוקראינית, קארולינה פלישקובה (מגיעה בכושר מצוין לאחר זכיה בטורניר איסטבורן, תוך ניצחון בגמר על קרבר), מארקטה וונדרושובה (סגנית אלופת הרולאן גארוס), קארולין ווזניאצקיף ויקטוריה אזארנקה וארינה סבאלנקה הבלארוסיות.
החלק הזה של ההגרלה "יתרום" כבר בסיבוב הראשון את אחד המשחקים המסקרנים בטורניר, שיפגיש את השחקנית המבוגרת בטורניר היחידות, ונוס וויליאמס בת ה-39, אלופת הטורניר חמש פעמים (ושבעה מייג'ורס בסה"כ) מול השחקנית הצעירה ביותר, קורי גאוף (אליה התוודעתי דרך ערן שור), בת ארצה של וויליאמס, בת ה-15, שעברה שלושה סיבובי מוקדמות בדרך להגרלה הראשית.
מיותר לציין שגאוף רואה באחיות וויליאמס דמויות לחיקוי ורוחשת הערכה רבה לשתיהן.

נציגות ישראלית תהיה בטורניר הזוגות לגברים כשיוני ארליך יישתף פעולה עם ארטיום סיטאק מניו זילנד (ממוצא רוסי). שני השחקנים זכו להצלחה יפה כשזכו בטורניר אנטליה, שנערך בשבוע שעבר.

סיקור המשחקים יופיע בדיומא.

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  1. אהרון שדה

    30 יונ 2019 19:23:23

    אלכס נפלא ונהדר.
    נראה שיהיה טורניר פתוח לחלוטין בעיקר בנשים.
    אם אפשר להוסיף משהו קטן אז למיטב ידיעתי במידה ויהיה ש"ש במערכה חמש לאחר שוויון 12 הוא יהיה עד 10 ולא עד 7

  2. אלכס דוקורסקי

    30 יונ 2019 19:29:50

    אהרון, תודה רבה. נדמה לי שבאליפות אוסטרליה שובר השוויון נמשך עד עשר, החל מהשנה.
    גם לי נראה שטורניר הנשים יהיה די פתוח. זה די מאפיין את טניס הנשים.
    בארטי אמנם נראית מצוין והיא יציבה אבל קשה מאוד להעריך עד לאן תתקדם.

    1. אהרון שדה..

      30 יונ 2019 19:44:08

      בכל מקרה יהיה מרתק.
      זה הטורניר האהוב עליי .
      ובשנים אי זוגיות שאין מונדיאל או יורו זה אולי אירוע הספורט המעניין ביותר מבחינתי ( אולי למעט אליפות עולם באתלטיקה).
      טורניר מיוחד שאהבתי מאד כבר כילד.

  6. אורליוס

    30 יונ 2019 21:09:29

    חיכיתי כבר לטור הכנה הקבוע!
    כ"כ הרבה תסריטים מעניינים יכולים להיות, ה21 של פדרר? ה19 (רק אחד פחות) של נדאל? ג'וקו יראה שליטה? אחד הצעירים סוף סוף יתחיל לשבור את המחסומים? וואוו הולך להיות מרתק.
    ואצל הנשים כבר קשה לעקוב, כל טורניר זוכרה מישהי אחרת, חוסר דומיננטיות מאז הירידה של ווילאמס שפשוט אין לדעת מה יקרה…

  8. אבי טרכטמן (נורטון)

    1 יול 2019 01:07:53

    לא יודע איך לאכול את השנה הזאת. נדמה לי שנולה יבוא בלי מוטיבציה רבה מדי, אחרי שהוא לא הצליח לעשות את הנולה סלאם (בפעם השניה בקריירה). נדאל נראה מעולה ולדעתי הוא הפייבוריט יחד עם פדרר שנותן עונה אדירה בגיל 110 או כמה שהוא לא יהיה.
    מהצעירים, אולי הגיע הזמן שלאכסנדר זברב שנותן עונה בינונית, אבל יודע לשחק על מגרשים מהירים, יוכל להגיע לקצת יותר מכך.

  9. Ori88

    1 יול 2019 15:16:16

    תודה רבה, אלכס.
    בגלל מכות הפתיחה והשפעתן המכרעת, אני אוהב את הטורניר פחות ופחות. להביא 50 אייסים במשחק זה לא טניס. זו לא היתה מטרת ממציאי המשחק, וגם הקהל נהנה פחות.
    מהסיבה הזו, לעניות דעתי, הרולאן גארוס הוא ה טורניר, ושם השליטה של נדאל בלתי נתפסת.

    1. אלכס דוקורסקי

      1 יול 2019 15:58:45

      אורי, תודה רבה על התגובה. חושב שאנשים לא מעטים חולקים את השקפתך. מסכים שטניס אשר מבוסס רק על עוצמות הסרבים מאבד מעט מהעניין שלו.
      מצד שני, המקרים בהם שחקנים שהסרב שלהם הוא "כלי נשקם" העיקרי זכו בווימבלדון הם מעטים, יחסית, בכל זאת. כדי לזכות בו מספר פעמים ולהיות בצמרת הטניס דרוש ארסנל מגוון למדי.

  10. Ori88

    1 יול 2019 16:06:28

    תודה רבה, אלכס, על תגובתך המהירה.
    קח לדוגמא גמר פדרר נגד רודיק. בווימבלדון. פדרר הגיש 50 אייסים ורודיק 48 (למיטב זכרוני). זו כמות עצומה של נקודות ללא משחק בעצם. וזה הגמר !
    מטרת ההגשה היתה "בוא נתחיל ונראה מי טוב יותר" ועם הזמן והשיפור במחבטים/כדורים/גובה השחקנים, זה עוות לחלוטין ובווימבלדון זה שיא העיוות.
    הכל כמובן בעיני המתבונן ולעניות דעתי.

    1. אלכס דוקורסקי

      1 יול 2019 16:29:31

      מסכים. אגב, זה היה גמר בלתי נשכח, לפני עשר שנים. למרות אהדתי לפדרר, הרגשתי סימפטיה רבה לרודיק, שהשאיר את הכל על המגרש ושיחק מצוין.
      אם ניקח את ארבעת המנצחים בטורניר מ-2013, אז אי אפשר לומר עליהם שחבטת הפתיחה היא המרכיב הדומיננטי שלהם במשחק (בטח לא על נדאל). אמנם אצל פדרר היא משחקת תפקיד לא קטן, אבל יש לו גם סט יכולות מגוון מאוד מלבדה.

  12. Ori88

    3 יול 2019 10:44:56

    אלכס, שים לב (ביננו …)

    טניסאי נפלא כמו דומיניק טים (2 גמרים רצופים ברולאן גארוס) לא מסוגל לעבור סיבוב בווימבלדון, בגלל שהמשטח מחמיא למפציצים.
    להערכתי הצנועה, הטניס היפה ביותר, בכל שלבי התחרות, מוצג ברולאן גרוס.

    ותודה על סקירותיך ותגובותיך

    1. חיים

      3 יול 2019 10:50:56

      זה עניין של הגרלה – סם קוורי עשה חצי גמר לפני שנתיים והוא שחקן מצוין, לא רק בהגשות.
      לדעתי הרולאן גארוס איטי מדי, אבל השליטה של הדור הנוכחי גרמה להרבה קלאסיקות, בכל אחד מהסלאמים, ככה שאי אפשר להצביע על אחד מהם בתור האידיאלי. אני אישית אוהב את ווימבלדון בשבוע השני, כשהוא קצת יותר איטי.
      נ.ב. המשחק של פדרר ורודיק הכיל 75 משחקונים, כולל 30 במערכה החמישית, ככה שכמות האיסיים לא אומרת הרבה…

  13. Ori88

    3 יול 2019 12:06:49

    חיים היקר, וגם אלכס. תודה רבה לשניכם.
    אין ויכוח ממשי ביננו, אלא יותר טעם אישי.
    חיים, 75 משחקונים עם 98 אייסים זה 1.3 אייסים למשחקון. אם תוסיף את המכות שאינן אייס אבל היריב מתקשה להגיב ולא מצליח, ייתכן שתגיע לאיזור ה – 2 – 3 נקודות בכל משחקון הם אייס או 2 מכות או 3. ולעניות דעתי הטניס נפגע.
    ברולאן גרוס, בגלל שהרכיב הזה של ההגשה פחות משפיע, אתה יכול לראות מי טניסאי דגול באמת. בטניס על כל מרכיביו ולא רק מפציץ הגשות.
    (לדוגמא: המפציץ ג'ון אייזנר. אני מנחש (לא בדקתי) שטניסאי שהגיע לחצי גמר ווימבלדון בקושי עובד סיבוב/שניים ברולאן גארוס)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט