הלילה בפאריס, ב-2 אחה"צ בגרינוויל  (או 3; ישנו בלבול בזמן הפתיחה) – 9 בערב או 10 אצלכם – יתקיים משחק כדורגל נשים שיצופה ע"י שיא כל הזמנים בטיווי לפי הסקרים, וכמובן באיצטדיון מכור לחלוטין (הבוקר כרטיסים נימכרו ע"י ספסרים בעשרת אלפים דולארים!) בין נשות צרפת אלופות אירופה והקבוצה השנייה בטיבה בעולם, ונשות ארה"ב, אלופת העולם המכהנת, הקבוצה המדורגת ראשונה בעולם.

המשחק מתקיים בפאריס, והמנצחת בין השתיים עולה לחצי הגמר (אמש אנגליה עלתה לחצי הגמר בנצחון חלק על נורווגיה 0-4, כשנורווגיה מחמיצה שערים בטוחים שוב ושוב).

אומרים שיותר מ-50% מהצרפתים יחזו במשחק. בארה"ב מצפים לשיא רייטינג, אפילו גבוה מזה שהיה כשארה"ב ניצחה את המונדיאול ב-2009, המשחק המצופה ביותר עד עתה מכולם בכדורגל הנשים.

טרוף כמעט כלל-עולמי, מלבד בישראל כמובן.

הרמה במונדיאול הנשים הזה היא 'ראש ושכם' – לגנוב מ'הד אנד שולדר' –  מעל כל מה שנראה עד עתה. מה שקרה הוא שמגרש הכדורגל שעם הכדור הישן והקצת כבד היה גדול מדי על הנשים כשבעיטת שוער היתה קצרה ב-10 מטרים מקו החצי. היום השוערות בועטות אותו ישר אל תוך ה-16 של היריב.

למעשה, הכדור הקל, הקטן יותר בהיקפו, והקפיצי יותר עשה ממגרש הכדורגל מגרש שלעתים נראה קטן מדי על הגברים, והוא נעשה אידיאלי לנשים.

ממש, אבל ממש כל 16 הקבוצות בשמינית הגמר היו מעולות כשכל קבוצה מסוגלת לנצח כל קבוצה. השוערות הן   1.90מ' גובה (שוערת אחת, נדמה לי מארגנטינה, היא 2 מ' והייתי שם אותה במנצ'סטר יונייטד), אתלטיות בצורה מדהימה, ועוצרות כדורים לא יאומנים. רוב השחקניות גדולות ואתלטיות, והמשחק שוטף, ברמה שלעתים נראית גבוהה מרמת הגברים, והמשחק מלא מאורעות ללא הפסק לצד שני השערים. השליטה בכדור פנטסטית, וההנאה ממשחק הנשים היא מלאה אפילו לאוהד הקפדן ביותר.

בפאריז חנויות הספורט מוכרות היום מוצרי נשים, וחולצות הכוכבות מצרפת, גרמניה, שבדיה, ארה"ב ועוד כלחמניות חמות כשחולצתו של ניימר מוחבאית אי-שם במדף הששי..

כמובן שגמר המונדיאול ב-1999 נחשב עד היום למשחק הנשים הגדול מכולם, והקבוצה האמריקאית ההיא לטובה אי-פעם.

בקשר לרמת המשחק של שאר העולם מלבד ארה"ב זה לא היה 'אם' אלא 'מתי'.  מתי העולם ישתווה – או לפחות יתקרב – לרמת כדורגל הנשים האמריקאי שהיה לו HEAD START על שאר העולם. לי היו מחנות כדורגל ב-1974 כשילדות בנות 4,5,6 השתתפו במחנות ה-'מיני סוקר קמפס' שלי מ-9 בבוקר עד 1 בצהריים, וילדות בנות 7 עד 17 הגיעו לשבוע או שבועיים למחנות הכדורגל שהיו עם לינה.

שאר העולם CAUGHT-UP. הרמה יוצאת מין הכלל. המשחקים פתוחים משער לשער עם מאורעות ללא הפסק ללא דקת שעמום. אני לא החמצתי עד עתה אף משחק וההנאה מלאה ומספקת ביותר. שני שחקני לשעבר רוני שניידר וגיא עזורי אימנו את נבחרת ישראל ושניהם אמרו לי ש'זה לא זה' כי לבנות בנות ה-14 אין נסיון כדורגל בן 7 ו-8 שנים כמו לאמריקאיות, והם אימנו במחנות הכדורגל שלי.

הקבוצה שעשתה את הקפיצה הגדולה בסיותר הן ההולנדיות. משום מקום הן הגיעו להציג את הכדורגל הטוב ביותר עד עתה. הגרמניות תמיד מעולות. האמריקאיות – לדעתי לא במיטבן: הקבוצה מרכבת מחתי וותיקות (מדי) וחצי צעירות (מדי).

בנצחון הצרפתיות על הברזילאיות 1-3 (עם מרטה) חזו – קחו נשימה עמוקה – 38 מיליון צופים בצרפת בלבד!.

את האמריקאיות תובילנה הכוכבות הוותיקות, כמה מהן עם שני מונדיאלים כבר בכיסן, כמו אלכס מורגן (תמונת ערום בפלייבוי), מייגן רפיון (מגזין ה'גופות' של ESPN), קרי לויד הוותיקה, טובין הית', בקי סאוורבן, וקלי או'הרה, והצעירות ג'יין קמפבל – השוערת המצויינת – קייסי שורט, ואנדי סוליבן.

עשו כל מאמץ לנסות לקלוט את המשחק!

ארה"ב נגד צרפת – פריוויו. תנו מבט ואל תתעצלו, ותבינו במה מדובר: