מחשבות אשך בשעת לילה מאוחרת / בוקר מוקדמת / אשך טמיר המקורי

ואלה הגיגי על המשחק הרביעי:

דוראנט. לא יודע למה הוא לא על הפרקט עם חבריו והאם יש סיבה רפואית לכך. אבל מכל שחקן, במיוחד מהכוכב של הקבוצה, מצופה לעשות הכל כדי לתמוך בחבריו מהקו. נקודה שחורה גדולה על אופיו הגם-ככה מפוקפק של דוראנט ועל יחסי האהבה-שנאה שלו לקבוצתו הנוכחית.

דני גרין. הבטחתי לכם וקיימתי. הבחור אלוף אולימפי בהנחתת ציפיות. אם זה תוך כדי משחק, תמיד ירים אותן עם איזו שלשה או פעולה מוצלחת, ואז יוציא לכולם את האוויר עם החטאה בדיוק ברגע שהיה מרים את האולם.
באותה מידה בין משחקים – ולכן ידעתי בוודאות שיזרוק סלעים היום אחרי המשחק הקודם שלו, שהזכיר את יכולתו מ-2013-14.
הבטחתי לכם 0-8 במהלך הבלוג החי של המשחק הקודם והוא סיים עם 1-8 היום.

דמארקוס קאזינס. עוד מסקרמנטו, כשהיה בשיאו, לא סבלתי אותו והייתי בין הבודדים שאמר שהפליקנס ישתפרו אחרי שנפצע.
תמיד היה מכונת איבודים, תוקע משחק, ובעל אנרגיה שלילית של בכיינות וזעף תמידי.
ווסטברוק מעמדת הסנטר.
שחקן לא יעיל שכיום אחרי הפציעות לא נותר לו דבר לתרום – אלא לקבוצה היריבה (תודה לשעיה).

מחצית ראשונה – טורונטו חוזרת להיות קוואי והתעויוט. אבל ההגנה שומרת אותם במשחק, וזה היתרון הגדול של טורונטו בסדרה – גולדן לא יכולה לרוץ ולפתוח את הפער הקבוע שלהם בזכות ההגנה המצוינת של טורונטו שאין לה יום חלש.

מחצית שנייה – טורונטו מגיעה בענק. במקום הריצה של גולדן שכולנו ציפינו לה מגיעה ריצה פסיכית של טורונטו וקוואי.
רבע מגדיר סדרה.
במקום 2-2 ומומנטום טוב של גולדן להמשך, טורונטו אוכפת את רצונה על האלופה, משתחררת מהכבלים האחרונים של חוסר האמונה נגדה וקובעת – אנחנו כבר לא נשמוט את המשחק, והסדרה הזאת.
הסדרה הייתה מאוד קשה לחיזוי אבל בעקבות הפציעות טורונטו הפכה להיות פייבוריטית.
עדיין, טורונטו הייתה צריכה להאמין לחלוטין ביכולתה לעשות זאת וסימן הקריאה הגיע ברבע השלישי.
מהצד השני, נראה שגם גולדן מבינה לפתע שאת טורונטו היא כבר לא תנצח במצב הנוכחי השנה.

השיפוט. היה רע כרגיל אבל לא מעבר. לא הצליח להתעלות לרמה הנמוכה של משחקים 2 ו-3.
ביחס לשיפוט ממוצע בעונה הרגילה השנה – הוא היה אפילו סביר.
כבר שכחנו כמה שערורייתי היה השיפוט השנה בעונה הרגילה, עם כל שריקות הפנטום לטובת ההתקפה שגרמו לי לראשונה לסגור משחקים באמצע ולחזור לישון.

ונוליט – לבחור יש כנראה איזה מגנט שמופעל בזריקות משוגעות. ממש הוריד לי את הלב לתחתונים בכל פעם שלקח זריקה קשה במיוחד.
אפילו בזריקה שלקח אחרי שריקה לעבירה, כשהוא בנפילה ובכלל לא רואה את הסל כי שניים מסתירים לו – ציפיתי שזה ייכנס וזה כמעט קרה.

קוואי. דעתי לא השתנתה – קוואי החליט בספרס שדי לו ושהוא רוצה הביתה לסן-דיאגו, בעצת דודו ויחד עם זוגתו.
היה לזה משקל משמעותי שגרם לו להעצים את הדרמה שפלטה אותו מהספרס, במהלך בלתי-יאומן בארגון הזה.
קוואי ציפה להגיע ללוס אנג'לס מיידית אבל הספרס טרפדו זאת ושלחו אותו למשמר הלילה בחומה, כעונש.
קוואי נתן להם עונה טובה אבל פלייאוף אדיר ברמה ג'ורדנית וישאיר מתנה ענקית למארחיו המושלמים בדמות אליפות היסטורית, 'עונת דובדבנים' בטורונטו, לפני שיעזוב לקליפרס.

ניק נרס. מעבר לשינוי העצום של קוואי במקום דפרוזן, יש את האפקט השווה בגודלו של נרס במקום דוויין קייסי.
לדעתי, עם קוואי וגם עם קייסי טורונטו לא רק שלא הייתה משחזרת את ההישג, היא אפילו לא הייתה עוברת את פילי.
נרס המצוין מיצב את עצמו כמאמן בטופ של הליגה, בעונת פריצה מצוינת א-לה פיני גרשון ב-93' עם גליל, הוא מאמן הגנה אדיר, מצוין בניהול המשחק עם פסקי זמן ותגובה לחילופים, יחסי אנוש נהדרים עם שחקניו, ומשחק התקפה זורם עם מסירות ותנועה, בניגוד גמור לקייסי השבלוני שהסתמך על בידודים בלבד ומשחק טיפש בהתקפה. כוח עולה בליגה ומאמן מצוין לשנים בטורונטו.

משחק הבא – טורונטו מסיימת את הסיפור.
מגיע לקבוצה הזאת, מגיע לקנדים, הקבוצה הטובה יותר (בהתחשב בפציעות) תנצח וגולדן נהנתה מספיק גם ככה בשנים האחרונות, שתפרגן קצת למישהי אחרת ותחזור רעבה יותר, ונטולת נחש, לעונה הבאה.

אשך טמיר המקורי

was born, sort of living, will die somewhere in the future

לפוסט הזה יש 37 תגובות

  1. ההצלחה של טורונטו מעמידה באור אחר לגמרי את הקבוצה המושמצת מפילדלפיה
    עם נשיפה קצת יותר חלשה על הכדור האחרון, זה הם שהיו יכולים להיות פה…

    1. לא חושב.
      הייתה סידרה נוראית של שתיהן וטורונטו של נגד מילווקי וג"ס זו לא טורונטו של הסידרה ההיא.
      מילווקי הייתה מנצחת אותה בקלות וכן גולדן.

      1. ברור שלא.
        בגלל המצ'אפ עם הגודל של פילדלפיה ואן וליט (וגם קצת לאורי) לא תפקד, ואנחנו רואים כמה הוא חשוב בסדרה הזו.
        אבל אולי זה יוריד מעט מהביקורת על בראון? טיפה? עדיין כישלון עצום? בסדר.

  2. מעולה אשכוס.
    .
    מסכים עם הרוב המוחלט ובמיוחד קאזינס – כתבתי בבלוג החי שהבעיה הכי גדולה שלו היא שהוא חושב שהוא כוכב ועושה דברים שאין לו בהם מושג
    .
    קשה לי להאמין שדורנט לא על המגרש מסיבות חברתיות ואני די משוכנע שיש לאי הנוכחות שלו על המגרש סיבה טובה – מן הסתם משהו רפואי (הוא הגיע לטורנטו עם שאר הקבוצה אז הגיוני שהוא כן תומך בהם ולא עושה פאסיב אגרסיב)
    .
    מגיע לראפס הנחת רוח הזו. כל כך מגיע להם. ביוחד ללאורי שיצא לו שם (לא פעם בצדק) של נחנק ופשוט נותן פלייאוף מעולה עד כה.

    1. כתבת עליו מדויק מאוד.
      דוראנט – גם אם היה בכסא גלגלים, שחקן שהיה מחובר לקבוצתו לא היה שומע "לא" מאף אחד ויושב על הפרקט באזרחי לעודד את חבריו!
      זה שהוא לא עשה את זה אומר עליו ועל היחסים ביניהם המון!

      1. תודה אשך. הנק' שאתה מעלה היא לפחות מבחינת החיבור היא ההבדל בין תומפסון למשל ואליו.
        למרות שאני די מסכים על קאווי משהו נאיבי בי מאמין שהפלייאוף הזה ישאיר אותו בקנדה וגם קצת העובדה שהוא האיש הכי פחות צפוי וניתן לקריאה בליגה.
        האמת שכמו שציינת בכל מקרה יעזוב כאליל מבחינת הקנדים.לא מכיר הרבה שחקנים ששינו בעונה אחת דנ"א מבחינת אופי של מועדון (קבוצת עונה סדירה מצוינת שקורסת בפלייאוף) כמו שהוא עשה השנה.
        וחזרה לי התייחסות לאקס פקטור בשני משחקי החוץ בסדרה הזו- סרג' "וינטאג'" איבקה, במשחק הקודם בהגנה והיום בשני צידי המגרש, בחצי הראשון היה היחיד פרט לקאווי שהצליח להכניס כדור לסל בראפטורס והיה סיבה עיקרית לכך שנשארו במשחק.

  3. יופי של פוסט שי
    מסכים עם כל מילה על קוואי ונרס.
    זו הנקמה של קוואי בסטייקים שכמעט חיסלו לו קריירה, המתנה שלו לקנדה לפני שיחזור לדרום קליפורניה.
    בוא נקווה שהפציעה של גרנוליט לא תמנע ממנו לצלוף גם במשחק הבא.

    1. 1+
      ון-וליט יצלוף אף יותר מהרגיל, הפציעה תחזק את המגנט.
      נרס זאת ההפתעה הכי נעימה של טורונטו בפלייאוף והפריצה הכי גדולה שלה השנה!

      1. מה יקרה כשקוואי יעזוב?
        אז נראה כמה הקבוצה הזו באמת טובה.
        בלי קוואי הם יעשו אמנם פליאוף אבל לא יהיו בגמר המזרח.

        1. עם מישהו כמו האריס והמשך פריצה של סיאקם ימשיכו להיות בטופ 4 של המזרח אבל לעולם לא יעברו שוב את מילווקי או גם בוסטון נורמלית.

  4. לא!!!!!!
    טמיר, אני דורש. לא דורש. מבקש. אפילו מתחנן –
    בבקשה, בבקשה, תשנה את השורה התחתונה.
    "משחק הבא – טורונטו מסיימת את הסיפור."
    הרגת את הראפטורס.
    איך תוכל להתבונן ל-"no funny shtuff" בפנים במפגש הופס הבא. איך???
    .
    למה?
    למה??
    למה???
    .
    עכשיו דוראנט חוזר במשחק הבאה והופך לראשון שזוכה בפיינלס MVP עם 3 משחקים בלבד.
    .
    (להזכיר?
    כן, למה לא.
    .
    מחצית.
    .
    טורונטו מצליחים בשיניים להיות במרחק 4 נקודות בלבד מגולדן סטייט. ואז,
    נס.
    .
    קללת האשך נופלת על ראשיהם של הלוחמים. הסיכוי שלהם להצליח ברגע צנח לקצת פחות מ-0
    .
    "הריצה תבוא בשלישי".
    .
    נגמר המשחק.)
    .
    .
    .
    ובנימה קצת יותר רצינית –
    תודה טמיר. סיכום מעניין.
    נרס בהחלט מראה בפלייאוף הזה שהוא בצמרת המאמנים.
    וואן וליט, הוא נותן פלייאוף "הורי" למהדרין.

      1. with great power comes great responsibility
        .
        (דווקא בסדרה שנמנעתי מלהמר על זהות הזוכה, מילווקי הפסידו…)

    1. כנ"ל דרך אגב אלו שקליי שומר על קאווי, הוא מעורר לו את החיים וכהרגלו של קליי מופיע במשחק מכריע . 28 נק' עם
      11-18 מהשדה , לי הרגיש שברגעי ההכרעה הלוחמים לא הלכו אליו מספיק .

    2. מבחינתי ון-וליט הוא האיש השני בחשיבותו בטורונטו מאז שהופיע לראשונה בפלייאוף, מול מילווקי במשחק 3 נדמה לי.
      זה רק התחזק בעקבות אפקט השמירה על סטף.

    3. עוד נקודת זכות לנרס-
      משחק שני שהוא עולה ברבע השלישי עם ואן וליט במקום דני גרין. לא סתם הרבע השלישי במשחקים האלה שייך לראפטורס.

  5. קוואי מספיק טוב כדי לבנות שושלת
    הלוחמים ללא דוראנט הם קבוצה חסרה, אם הוא לא נשאר שם הם לא המועמדים הבכירים לאליפות
    **
    אם דוראנט חוזר, סיכוי קטן ללוחמים עדיין לחזור

  6. ניתוח מעולה אשך
    הרומנטיקה בסדרה הזו זה נצחון הקבוצה נטולת הכוכבים (קוואי נבחר הכי גבוה. מקום 14) על הקבוצה מלאת האולסטארים מהמפרץ.
    כל ה הנראטיבים של סיפור טוב
    🙂

  7. העובדה שדוראנט לא על הספסל דומה לאיפה היה קיירי בעונה שעברה כשבוסטון שיחקה בגמר המזרח, לא מבין את זה, הרי ראו אותו עומד נותן היי פייב לקארי לפני המשחק הקודם בחדר הלבשה, ובמשחק הקודם קליי על הספסל חלק בלתי נפרד מהקבוצה- זה נראה לא טוב . קשה לי לראות את הווריורס יוצאים מהבור הזה, יותר מדי שחקנים פשוט לא פוגעים התקפית ועוד יותר גרוע הגנתית הם גמורים. משחק הבא יכול להיות בלואאוט רציני.

  8. אחלה מחשבות ופוסט מצויין.
    חייב להגיד שזה פשוט מבזה שתור הזהב באורקל (לא פוסק שזה הסוף, אבל זאת בהחלט סוף תקופה),
    נגמר באוהדים שנוטשים לקאדליקים שלהם, לפני שהמשחק נגמר.
    מבחיל.
    השחקנים והקבוצה הזאת ראויים לסטנדינג אובאיישן של 5 דקות בלי קשר לתוצאה של המשחק, דקה על כל גמר שהם הגיעו אליו.
    עדות לקבוצה שנמצאת כבר בתקופת שובע וגרגרנות שצריכה דחוף איזה בעיטה.
    הדינוזאורים זה יופי של דרופקיק לפנים.
    אז כולם הרוויחו,
    וכמו שאמרת, שיחזרו בלי נחש ורעבים יותר.

  9. כלום לא סגור. קווין יסדר יגיע משחק הבא….
    ברור שהוא לא יגיע לאולם. שיבחנו כולם כולל שמעון אפיקי ומנחם מי המלך של הלוחמים .

  10. מסכים עם כל המחשבות, בול.
    ועדיין הסדרה לא גמורה (טוב, על מי אני עובד כאן?) אין ומוקדם להספיד את הקבוצה. גם אם דוראנט עוזב השלד מספיק צעיר כדי להתחזק ולהיות בטופ של הליגה לעוד כמה וכמה עונות. שילחמו על המורשת של סטף, למה לא?

  11. תענוג לקרוא.
    .
    קאזינס שחקן מזיק. הנזק גדול בהרבה מהתועלת. הוא האח התאום של כרמלו אנטוני
    ..
    הקהל של גולדן שיוצא מוקדם במשחק האחרון באורקל – בושה וחרפה.
    .
    קוואי יביא הישגים בכל מקום שישחק. האופי שלו מדבק. ריכוז, שלווה, נחישות, הגנה, נוכחות. הוא מושלם ומשפר את כולם.

  12. הגיבור של קנדה הוא ללא ספק ….זאזא פאצ'וליה!
    .
    נרס הוא מאמן מצוין שלא מפחד לעשות שינויים תוך כדי המשחק בניגוד גמור לרובוטים שמסתובבים בקבוצות אחרות (דונובן?) .
    הוא גם מחובר לשחקנים בצורה מיוחדת (הוא מתארח אצל שחקניו בתוכניות שלהם).
    יש לו מותג כובעים עם לוגו משלו ובכלל הוא נראה אחד עם רגליים על הקרקע ללא פוזה של אני ואני.
    .
    קוואי לדעתי ישאר בקנדה וגם ממליץ לו להשאר בקנדה.
    בקנדה הוא יהפוך לאליל המדינה כולה,הוא ירוויח סכומים בלתי מוגבלים.
    הם ימשיכו להתחזק ואולי יביאו עוד איזה אולסטאר (אחרי הפלייאוף הזה לא תהיה בעיה לשחקנים בדרג 2 לעלות צפונה ולהתחבר לקוואי) ככה שהעתיד וורוד מבחינתם.
    אז אני לא מבין למה לו להגיע לקליפורניה ולריב על טירטוריה עם לברון ג'יימס כשהוא יכול להיות השליט הבלעדי של קנדה?

  13. תודה רבה אשכינו.

    כל הכבוד לטורונטו, ובעיקר לקאוואי לאונרד – אבל הסדרה עוד לא נגמרה, ויש איזה שחקן אחד שעוד לא שיחק בסדרה הזאת, לא זוכר איך קוראים לו, שכשהוא יחזור במשחק 5 הכל יכול להשתנות…

    דוראנט יכול להפוך עולמות והוא יהפוך כשהוא יחזור. הנרטיב של ״גולדן סטייט יותר טובים בלי דוראנט״ נרצח היום בלילה. דוראנטולה יחזור ויראה לכולם מי הבוס.

    סתם נו, אפשר לחלום. אני כאוהד בוסטון לא כל כך אוהב את טורונטו, ועוד פחות את האוהדים שלהם, אבל אחרי ארבעת המשחקים הראשונים, הם ללא ספק הקבוצה היותר טובה (כמו שאמרת, בהתחשב בפציעות), וקאוואי לאונרד השתדרג מדרגת רובוט לדרגת טרמינייטור. הוא בונה לעצמו שם לא רק עכשווי כשחקן הכי טוב בעולם, אלא שם היסטורי אחרי ריצת פלייאוף מהטובות בהיסטוריה.

  14. מעולה אשך תודה. קאזינס בלתי נסבל….המון זמן לא ראיתי שחקן עם שפת גוף ככ מזעזעת. קריי בייבי אמיתי. ועוד נכתב אצל רן ריין שיבוא להיות מנטור באטלנטה. הוא יכול להיות מנטור של מאווררי תקרה סטאר ללמד איך עושים רוח. לא מעבר. כל ג'יאמ שפוי יתרחק ממנו כמו מאש. יש לו כשרון התקפי יוצא דופן, אז מה, גם לכרמלו היה. הנזק גדול מהתועלת. מה שאותי מדהים אצל נרס זה שאיכשהו הוא הצליח להחזיר מהמתים את לאורי וואן וליט תוך כדי הפליאוף ולהחזיר להם את הקליעה. כנראה שגם לקוואי יש חלק בזה, היציבות שלו משרה בטחון. היו שלבים בפליאוף הזה שחשבתי ששניהם גמורים. הם ךא פגכו בטבעת אפילו. ואז באו ההצגות משלוש. אין לי ספק שיש לו חלק עצום בזה, וכשהזריקות הפנויות נכנסות אין לגס איך לעצור אותם. זה תמיד יהיה שם כי קוואי מכווץ. לגבי דוראנט, זה ביזארי לחלוטין. אין כח בעולם שהיה גורם לקליי הפצוע לא לשבת על הספסל עם החברים בזמן המשחק שלא שיחק. משהו בדוראנט לא אפוי עד הסוף. שחקן מדהים, אישיות בינונית ומטה כנראה. או שאני מפספס משהו. לשבת על הספסל ולתמוך בקבוצה שלך כשאתה פצוע נראה לי הכי בסיסי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט